אמש (ג'), הפעיל פיקוד העורף בראשונה ב'מלחמת חרבות ברזל' התרעת פלאש שהשתלטה על הטלפונים של תושבי ישראל – עם תחילת מתקפת הטילים האיראנית – זאת, בלא אפליקציה.  המערכת – "מסר אישי" שמה – עלתה לאוויר, כפי שדיווחנו, באוגוסט ונועדה להתרעות חירום בהיקף נרחב. פיקוד העורף הפעיל אתמול את מערכת "מסר אישי", וזו שלחה התרעות לטלפונים ניידים של אזרחי ישראל, גם אם לא הורידו את האפליקציה של הפיקוד. בהינתן ההחלטה, פיקוד העורף שלח את ההתרעה לטלפונים שנמצאים בתא שטח מסוים. ההתרעה קפצה על המסך, לצד חיווי וצליל חזק וייחודי, והיה בה פירוט של הנחיות התגוננות. ההתרעה נקלטה גם אצל ישראלים ששהו בקפריסין בעת המתקפה. מאידך, לפי דיווחים שונים, יותר ממחצית (55%) מהאזרחים לא קיבלו את ההודעות, מסיבות שונות. כשעה לאחר משלוח ההודעה הראשונית, נשלחה הודעה המאפשרת יציאה מהמרחב המוגן. התרעה של פיקוד העורף שנשלחה לטלפונים עכשיו pic.twitter.com/0bOwV0YwHH — יענקי כהן | Yanki Coen (@yankicoen) October 1, 2024 הטכנולוגיה הישנה שאפשרה את ההליך ההודעות נשלחו באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast (שידור תאי) על גבי הרשת הסלולרית. כך הן היו יכולות להישלח, גם בעת שיבושי GPS, או בלא קליטת אינטרנט, או שהטלפון היה במצב שקט. שידור תאי היא טכנולוגיה סלולרית המאפשרת לשלוח הודעה למנויים רבים בו-זמנית, כאשר הם נמצאים באזור הכיסוי של אותו תא שטח סלולרי. הטכנולוגיה עובדת ברמה הבסיסית של רשת הסלולר והיא ותיקה מאוד, משנות ה-80' של המאה הקודמת. הודעות חירום שכאלו יכולות להישלח במצבי חירום שונים, במקרה של ירי טילים, או של רעידת אדמה. בעולם, המערכת פועלת בכמה מדינות כחלק ממערכות התרעה לאומיות. כך, בארה"ב נעשה שימוש בטכנולוגיה זו מ-2006 – להודעות חירום על מזג אוויר קיצוני, חטיפת ילדים ואירועי חומרים מסוכנים. בעקבות סדרת פיגועי טרור שאירעה בבריטניה ב-2005, הוחלט על הקמת מערכת שכזו בממלכת האי. זאת, כי לאחר הפיגועים בלונדון, מיליוני אזרחים באזורים אלה, כמו גם כוחות ההצלה שפעלו באזור, לא הצליחו לקיים שיחות או לשלוח מסרונים – כי רשתות הסלולר קרסו. המערכת "מסר אישי", שהופעלה לראשונה אתמול, אינה מחליפה אמצעי התרעה אחרים, דוגמת אזעקות והתרעות מאפליקציית פיקוד העורף. המערכת לא פוגעת בפרטיות אזרחי המדינה, כי אין לצה"ל יכולת לקבל מידע על בעלי הטלפונים הניידים. יתרון המערכת הוא בהגעה מהירה להיקף נרחב מאוד של האוכלוסייה בלא תלות במצב התקשורת, או בהורדת אפליקציות. רבותיי ההיסטוריה חוזרת ב-2011 מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס ז"ל, קבע, כי קיימים ליקויים רבים במערכות השו"ב של פיקוד העורף, הפוגעים בתפקודה. הליקויים הם בקישור בין מערכות IT מרכזיות, לרבות ממשקים, למערכות השו"ב של גורמי ההצלה האחרים, כמו גם הטמעה בלתי מספקת של המערכות הקיימות. באותה שנה אמר סא"ל גיל הופמן, ראש מחלקת התקשוב (מנמ"ר) של פיקוד העורף, לאנשים ומחשבים: "אנחנו רוצים לספק את ההתרעה על אירועים ביטחוניים בכמה ערוצים… נפעיל משלוח התרעה בסלולר שלא באמצעות SMS. המטרה היא להשתמש בתווך הסלולרי מבלי להיתקע בצווארי הבקבוק שהוא יוצר. אנחנו נעזרים בטכנולוגית CB, שמדלגת על כל מערכי התוכן, הבילינג והעיבוד של הסלולר. אנחנו יכולים להוציא באמצעותה הודעות לציבור, גם אם הרשת הסלולרית קורסת, כי המערכת מחוברת ישירות לתאים הסלולריים". ב-2014 הפעיל פיקוד העורף מערכת דומה באופן רשמי במהלך מבצע "צוק איתן". ב-2016 הודיע צה"ל, כי לאור קשיים טכניים שהתגלו במהלך התרגולים, השימוש בשידור תאי נזנח לטובת אפליקציה לסלולרי. ב-2022, גבירותיי ורבותיי, מהפך: פיקוד העורף חזר לעשות שימוש במערכת, אולם רק לשם משלוח הנחיות לאוכלוסייה הנמצאת באזור סכנה (כגון אסון טבע) ולא למתן התרעה בזמן אמת.