מפחיד: קבוצת ההאקרים חנדלה, שמזוהה עם המשטר האיראני, פרצה היום (א') לגני ילדים בישראל, והשמיעה בהם אזעקות "צבע אדום", שירי תמיכה בטרור ואיומים בערבית, בהם "צבא מוחמד מגיע". חברי הקבוצה נטלו אחריות על האירוע. עוד במסגרת הקמפיין, אנשי חנדלה שלחו הודעות SMS מאיימות לעשרות אלפי אזרחים. במערך הסייבר הלאומי בדקו את הנושא ומסרו שקבוצת ההאקרים חדרה לחברה פרטית שמספקת לחצנים לגנים. דרך אותם לחצנים, ההאקרים השמיעו לילדים ולגננות את האזעקות והמסרים המאיימים. בהודעת מערך הסייבר נכתב כי "מהבדיקה מול החברה התברר שמדובר בכ-20 גני ילדים שחוו את האירוע. בנוסף, באמצעות ממשק נוסף של אותו ספק פרטי, נשלחו עשרות אלפי מסרונים המכילים מסרי הפחדה לאזרחים. מערך הסייבר הלאומי ממליץ למנהלי המערכות בעיריות שמשתמשים במערכת לניהול לחצני מצוקה להחליף סיסמאות שמשמשות אותם לכניסה למערכת, ולבחור בסיסמה מורכבת". "במקביל", הוסיפו במערך הסייבר, "אזרחים שקיבלו מסרונים שכאלה מתבקשים לחסום ולהתעלם מההודעה. יובהר כי אין בה כדי לגרום נזק למכשיר הטלפון. המערך מטפל בנושא אל מול החברה ונמצא בקשר עם משרד החינוך. האירוע כרגע בהכלה". מתקפה – שכנראה לא הייתה – על המשרד לביטחון לאומי בנוסף, קבוצת חנדלה טענה היום כי היא פרצה למערכות של המשרד לביטחון לאומי וגנבה משם קבצים רבים – טענה שהוכחשה על ידי המשרד ומערך הסייבר. יש לציין שחברי הקבוצה נוהגים לעתים להתפאר במתקפות שלא היו ולא נבראו. קבוצת חנדלה ביצעה לא מעט מתקפות סייבר על ישראל, בפרט מאז תחילת המלחמה בעזה. כך, בדצמבר 2023 היא ביצעה מתקפת פישינג, בניסיון למחוק מידע מארגונים, ותוך כדי לעגה למערך הסייבר. בחודש מאי פרצו חברי הקבוצה למערכת מחשוב של המכללה האקדמית רמת גן. באוגוסט הם טענו שפרצו לאתר הכנסת – טענה שהוכחשה על ידה, הגם שהאתר היה מושבת אז לכמה ימים. ביום א' בשבוע שעבר, יום כניסת הפסקת האש בין ישראל לחמאס לתוקף, חנדלה החלה במתקפה חדשה על ארגונים ישראליים, שבה היא משתלטת על מערכות RDP ושותלת בשולחנות העבודה של המשתמשים מסר שלפיו "ישראל הובסה" ו-"ה-7 באוקטובר היה רק ההתחלה".

מיקרוסופט מתכוונת להשיק, כנראה לקראת סוף הרבעון השני של השנה, שני מכשירי Surface חדשים, שיציעו מסכים קטנים יותר מתמיד. המטרה, כך לפי הדיווחים, היא להשיק טאבלט ומחשב חדש, שיציעו חלופה ניידת יותר, שגם תהיה קלה יותר, בזכות השימוש במסכים קטנים יותר. שני המכשירים המדווחים אמורים להיות גרסאות חדשות של Surface Laptop ושל Surface Pro, עם מסכים בגדלים של בין 11 ל-12 אינץ' – הפוך מהמגמה של הטאבלטים המובילים בשוק, שמציעים מסכים שרק הולכים וגדלים. ה-Surface Pro יהיה יותר טאבלט מחברו. הוא אמור להגיע עם מקלדת נתיקה ותמיכה בעט אלקטרוני, והמסך אמור להציע קצב ריענון גבוה. ה-Surface Laptop, שצפוי להיות מעט גדול יותר, עתיד להחליף את דגם ה-Laptop Go, וגם הוא יהיה מצויד במסך מגע בקצב ריענון גבוה, כמו גם במקלדת בעלת תאורה אחורית. שני המוצרים צפויים להציע רמת גימור של מחשבי פרמיום, ולהגיע עם תג מחיר יחסית נוח, שנע בין 800 עד 900 דולר. לפי הדיווחים, המחיר הנמוך יותר יתאפשר בחלקו עקב השימוש במעבדי ה-Snapdragon X החדשים של קוואלקום, שהוצגו בתחילת החודש ב-CES 2025, במטרה מוצהרת להוביל לניידים עם מחירים נמוכים יותר. שני המחשבים הללו אמורים להצטרף לדגמים מבוססי ה-Snapdragon הקיימים של מיקרוסופט, Surface Laptop 7 ו-Surface Pro 11. הענקית מרדמונד תציע בקרוב גרסאות של שני המכשירים הללו עם מעבדי Lunar Lake של אינטל.

שם ותפקיד: ליאור חיים, VP & GRC Leader. כמו כן מסייעת לחברות ליישם מדיניות להגנת סייבר באופן מעשי. ותק בתפקיד: שנתיים בחברת ELPC וכעת מנהלת בחברת הבת סייברבוט (CYBEROOT). השכלה ושירות צבאי: עו"ד, תואר ראשון, CISO, שירות צבאי במשרד הביטחון. משפחה: נשואה + 3 בנים מתוקים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הסיפור שלי יוצא דופן. למדתי עריכת דין ועבדתי במשך 12 שנים כיועצת משפטית מוניציפאלית ועורכת דין ברשויות ובמשרד הביטחון. על אף שקיבלתי קביעות במקום עבודה מסודר, הרגשתי תחושת מיצוי והיה לי דחף פנימי לצאת מאזור הנוחות ולהתפתח. כאמא צעירה ל-3 בנים, אני מרגישה שיש עלי את האחריות להוות עבורם דוגמה אישית. אנחנו תמיד אומרים לילדים שלנו לנסות דברים חדשים ולא לפחד משינויים, דוחפים אותם להגשים חלומות ולהאמין שהם יכולים לעשות הכל אם רק יירצו בכך ויתאמצו. הרגשתי שאין דרך טובה יותר ללמד אותם את זה מאשר להראות להם שאני מחליטה על שינוי מקצועי והולכת על זה. האמנתי שאם אכשל, לפחות נתתי להם השראה. מאז ומעולם התעניינתי בטכנולוגיה, אך חששתי שאין לי את הידע בשביל לעבוד בתחום. במסגרת ההחלטה לצאת מאזור הנוחות, החלטתי לנצל את הרקע המקצועי שלי בעריכת דין, רגולוציה ועריכת חוזים ולשלבו בתחום טכנולוגי, וכך הגיעה ללמוד להיות CISO – מנהלת תחום אבטחת מידע. לשמחתי, מצאתי עבודה בחברת ELPC לשירותי אבטחת מידע ומחשוב, שם ניהלה את תחום ה-grc (ממשל, סיכונים ותאימות) ויצאתי ללימודים תוך כדי עבודה. לאחר שנתיים, בעלי החברה החליט להקים חברה חדשה שנקראת סייברבוט, המעניקה שירותי CISO ו-DPO מנוהלים As-a-service, והציע לי להצטרף כשותפה ולנהל בה, הפעם את כל התחום המקצועי אותו החברה מובילה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שיש מחסור גדול בנשים בתחום הטכנולוגי. אנחנו חד-משמעית יכולות וזה לא תחום שהוא רק גברי בכלל. אני לא בטוחה שזה נובע מאפליה, אלא מתוך תפישות מוטעות ומיושנות שיש, גם לנו הנשים, לגבי תפקידים טכנולוגיים. נשים צריכות לפתוח את הראש וללמוד תחומים, גם אם הם נראים להן מסובכים ולא באים להן בטבעיות – הן יגלו עולם שלם ומעניין.  האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא, להפך. אני יכולה להגיד שזה מאוד הפתיע אנשים מסוימים שאני, כאישה, עומדת מאחורי השם והתפקיד.

"אמינות המידע, השלמות שלו, תהליך העברת הנתונים – ורק אחרי זה מגיע עולם האבטחה, שמקבל את המקום שלו במערכות. בכל תהליך של שילוב מערכות אנחנו חייבים להכניס את שיקול הדעת שלנו. לדעתי, המערכות עדיין לא בשלות לביצוע תהליכים אוטומטיים שעלולים להשפיע קודם כל על הבטיחות, במיוחד בהיבטים של תהליכים שיכולים לגרום לפגיעה בחיי אדם", אמר אבירם אברהם בכר, סגן ראש אגף וראש מרכזת ICS, אגף הנחיית מגזרים ות"ק, מערך הסייבר הלאומי. דברי בכר נאמרו בפאנל אשר היה חלק מכנס ICS 2025 שנערך זו השנה התשיעית בהפקת אנשים ומחשבים. בכר דיבר בכנס, שנערך לאחרונה באולמי לאגו בראשון לציון, במסגרת פאנל אתגרי אבטחת הסייבר במערכות תפעוליות בעידן הבינה המלאכותית וה-IIoT. את הפאנל הנחה דניאל ארנרייך, שהיה יו"ר הכנס והמנחה הראשי לכל אורכו. "הדרך הנכונה לאבטחה היא לבדל את סביבת ה-IIoT בצורה מושלמת, לדעת מי מנהל ומי מותר לו לדבר עם הרכיבים ושכל פרוטקטולי התקשורת יהיו מוצפנים, ולא לחבר ישירות למערכות תפעוליות, כדי לא לפתוח פתח שאנחנו לא מכירים אותו, ושרק בסביבה הקרובה להתקן ישמעו את התעבורה ויוכלו להגיב אליה. אני הגעתי ל-OT אחרי הרבה שנים ב-IT, והדרך להתמודד עם זה היא ללמוד את העסק היטב, להבין איפה מסוכן בתהליך ואז להתחיל לשלב טכנולוגיות שמביאות ערך נוסף", הוא הוסיף. דוד כץ, מומחה אבטחת סייבר למערכות ICS. צילום: ניב קנטור "ה-AI חושפת, במיוחד באזורי בקרה תעשייתית, איומים שלא היו שם קודם"   דוד כץ, מומחה אבטחת סייבר למערכות ICS, דיבר על שילוב הבינה המלאכותית. "בעיני ה-AI חושפת, במיוחד באזורי בקרה תעשייתית, איומים שלא היו שם קודם ומגדילה מאוד את משטחי התקיפה, כי היא מתבססת על אגמי נתונים שיכולים להכיל מידע מטעה. השילוב של API חושף עוד משטח תקיפה, וזה משפיע על החשיבה הביקורתית של המהנדסים שאחראים לתפעול בפועל של המערכות. "ומה לגבי שילוב מערכות IIoT, במערכות תפעוליות – האם אפשר ליצור הגנה מפצה עבור מערכות הבקרה? זיהנו שיש פגיעויות ספציפיות והדרך היחידה להתגבר על זה היא שימוש ברכיבי חומרה בלבד, כי כל פתרון תוכנתי יהיה מוגבל במה שהוא יכול להשיג", הוא אמר. גלית בן שטרית, מנהלת אבטחת מידע בקבוצת CB. צילום: ניב קנטור באימוץ ה-AI במערכות תפעוליות – חובה לשתף את העובדים  גלית בן שטרית, מנהלת אבטחת מידע בקבוצת CB, ציינה כי חייבים, באימוץ הבינה המלאכותית במערכות תפעוליות, לשתף את העובדים. "זה הכרחי, בעיקר בגלל החשש כי ה-AI תחליף אותם, וזה לצד פעולות כמו ייעול תהליכים ובקרת איכות וכדומה. אנשי IT יכולים לסייע לאנשי הבקרה לגבי אבטחת סייבר, אבל האם הם יביאו שיטות עבודה לא תקניות? אני הייתי שנים בתחום הפיננסי, וגם אני הייתי צריכה ללמוד מאפס את עולם ה-IIoT, כדי שאוכל לתווך להם את האג'נדה שלי כמנהלת אבטחת מידע, כדי שיבינו שיש לי תורת הגנה להעביר להם בצורה מהימנה. הדרכות שהם עברו בתחום של סייבר, מינוי של חלק מהאנשים לנאמני סייבר – שלפי הנוהל נושאים תפקיד משמעותי בתהליך הזיהוי והניהול של האירוע – ועם הרבה שיתוף פעולה ושקיפות, סייעו בהחלט", היא סיפרה. יריב אפלבוים, יועץ סייבר בכיר במקורות. צילום: ניב קנטור "לא מאפשרים את הצעד האחרון, ואפילו הרבה יותר, באופן אוטומטי" יריב אפלבוים, יועץ סייבר בכיר במקורות, אמר כי, "כל מודל AI מושפע מהנתונים שמוכנסים אליו ואחד האיומים שאנחנו בוחנים הוא שינוי או הכנת נתונים כדי שישפיעו על ההחלטות שלנו בפועל, ואנחנו מתמקדים ומנסים למנוע זאת. גם אזור ההמלצה נמצא במיקוד. בהקשר ישיר לתובנה של אלגוריתם שאנחנו מבצעים, אנחנו לא מאפשרים את הצעד האחרון, ואפילו הרבה יותר, באופן אוטומטי". הוא הוסיף ואמר כי "אנחנו מתייחסים לזה כהמלצה ואז מובילים לגורם אנושי שיקבל את ההחלטה. בעתיד מתישהו, אולי נרוץ את כל הדרך. לא צריך לבחון כל רכיב IoT בנפרד, יש כמה חיישנים ויש כמה דיווחים לאורך שרשרת הערך. אנחנו גם מיישמים ב-מקורות צוות התערבות לאזורים של ה-OT ויש גם אנשי IT בפנים וגם אנשי סייבר. מלבד הדרכות' מבצעים גם תרגול, כולל מעשי, להביא את הרקע של האיומים ממש לפרקטיקה". דורון סיוון, מנכ"ל מדסק סקיוריטי. צילום: ניב קנטור רכבת הבינה המלאכותית כבר יצאה מהתחנה דורון סיוון, מנכ"ל מדסק סקיוריטי (MADSEC), אמר כי לדעתו רכבת הבינה המלאכותית כבר יצאה מהתחנה. "יש כבר מערכות שמאפשרות להשתמש ב-AI בתהליכים שונים באופן מלא. צריך להסתכל תמיד מה העסק צריך לעשות כדי להוציא את המירב מהתהליכים, בעיקר שאת ה-AI לא ממש אפשר לתחקר לאחור, ולכן זו יכולה להיות בעיה במערכות תפעוליות". "איך עושים הגנה?", תהא. "יש דברים שחוזרים על עצמם, והנושא הראשון הוא שיש הרבה התקני IIoT שיוצאים דרך מסלול מסוים, שעובר דרך שער, והוא עצמו נתון למתקפות. אז צריך לבצע שם הגנה חזקה. מעבר לכך, כל התקני ה-OT הפנימיים צריכים אישור וצריכים ניהול מדויק, למשל ממי קונים את הפתרונות ואיך מספקים לכך אישורים. בנוסף, צריך ללמוד את הסביבה התעשייתית בלי קשר להתקפות, להבין בכלל איך מפעל עובד, ורק אחר כך בונים הגנות נגד מתקפות שגם ה-IT משולב בהן".

מלחמת חרבות ברזל שמה זרקור נוסף על תרומתה האדירה של העדה הדרוזית למדינת ישראל בכלל וביחידות הלוחמות בצה"ל בפרט. אולם, למרות כברת הדרך הרבה והנתונים המרשימים, לפי נתוני העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי, יל אף שיותר מ-80% מהדרוזים מתגייסים לצה"ל (כשרובם מגיעים ליחידות קרביות ומבצעיות), רק עשרות בודדות מהם מצליחים להשתלב ביחידות הטכנולוגיות. נתון זה, מוביל, בין היתר, לכך שפחות מאחוז יחיד מהדרוזים משתלבים בענף ההיי-טק. כיום, ברור לכולם הקשר בין השירות ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל לבין ההשתלבות בשוק ההיי-טק לאחר מכן. תוכנית "ניצנים" פועלת כבר מספר שנים למתן שוויון הזדמנויות לבני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית להשתלב בתפקידים טכנולוגיים נחשקים ביחידות המובחרות בצה"ל, ולאחר מכן – להשתלב בתעשיית ההיי-טק. התוכנית הוקמה ופועלת בשותפות אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, ומקבלת תמיכה רבה מהם לשילוב בני נוער מהפריפריה. תשע קבוצות של תוכנית "ניצנים" בשישה ישובים דרוזים בסוף שנת 2023 התוכנית הושקה לראשונה בישראל בחברה הדרוזית ובני נוער מכיתה ט' מהכפר עספיא שבכרמל התחילו את לימודיהם במסגרת זו, בשיתוף אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך ומחוזות חיפה וצפון. לאחר מכן נפתחה קבוצה בפקיעין, ובמהלך 2024 נפתחו קבוצות בבית ג'אן, חורפיש כסרא סמיע וינוח ג'ת. כעת פועלות תשע קבוצות של התוכנית בשישה ישובים דרוזים, ובקרוב עתידות להפתח קבוצות בישובים נוספים.  התוכנית פתחה בחמישי האחרון שנה חדשה בטקס שנערך בפארק היי-טק צפון, ובו נכחו בכירי ענף ה-טק, ראשי רשויות, אנשי משרד החינוך ועוד. לתוכנית נרשמו השנה מעל 150 חניכים שלומדים בתשע קבוצות שונות, בדרך להתגייס לחוד החנית הטכנולוגית של צה"ל. הצמיחה המואצת היא תולדה של שותפות של העמותה עם משרד החינוך, כלל המחוז, האגף לחברה דרוזית וצ'רקסית במשרד החינוך, ראשי הרשויות במגזר, מנהלי בתי הספר, חברת הפניקס וחברת ההיי-טק CYMOTIVE Technologies. עפיפי מנסור, תושבת עוספיא, מנהלת מרחב גליל מערבי בתוכנית "ניצנים": "המטרה שלנו היא קודם כל להעלות את המודעות לעולמות הטכנולוגיה, הסייבר וההיי-טק בחברה הדרוזית מגיל צעיר, ולהוריד את מחסום הפחד שיש לרבים כשהם שומעים על משהו שקשור להיי-טק או לטכנולוגיה. לאחר מכן אנחנו נצעד יחד עם אותם נערים בתקופת התיכון, וכמובן בסופו של דבר נסייע להם להשתלב גם ביחידות מודיעין ובהמשך לפתח קריירה בעולם ההיי-טק". מנסור הוסיפה: "כידוע, בחברה הדרוזית יש מצוינות בכל תחום שהנהגת המגזר מחליטה להוביל. תעשיית ההיי-טק הישראלית זקוקה למוחות המבריקים של בני ובנות המגזר הדרוזי, שיכולים להשתלב ולהוביל גם הם בתחום, ולחזק את החוסן הלאומי של מדינת ישראל – ביטחונית, טכנולוגית וחברתית". "את ברית הדמים הזו חייבים לשנות לברית חיים" במהלך הטקס יובל דיסקין, יו"ר חברת CYMOTIVE Technologies (ראש השב"כ לשעבר), נשא דברים בפני עשרות הנערים הדרוזים, שעתידים לשרת בחוד החנית הטכנולוגית של צה"ל. דיסקין, שהביע בעבר את שאיפתו לשוויון ולשילוב כל חלקי החברה הישראלית, אמר: "התרומה של העדה הדרוזית לביטחון המדינה מיום הקמתה מתבטאת רק בשנה האחרונה באלפי חיילים דרוזים בסדיר ומילואים שנלחמו בכל החזיתות במלחמת חרבות ברזל. 12 מבני העדה נפלו במלחמה והם חלק מקרוב ל-450 חללים דרוזים בכלל מלחמות ישראל. את ברית הדמים הזו חייבים לשנות לברית חיים, לשוויון זכויות מלא, ולא פחות חשוב לשוויון הזדמנויות מלא לכל נער או נערה דרוזית, בין אם הוא מחורפיש, מכיסרא, מירכא או מג'וליס. לכולכם מגיעה אותה ההזדמנות שיש לנער או נערה ברמת השרון, בתל אביב או בהרצליה". תוכנית "ניצנים", שהוקמה על ידי עמותת בנתיבי אודי בשותפות עם אגף התקשוב, פועלת למתן שוויון הזדמנויות לבני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית להשתלב בתפקידים טכנולוגיים נחשקים ביחידות המובחרות בצה"ל, ולאחר מכן בתעשיית ההיי-טק. יותר מ-50% מבוגריה מתגייסים ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל, ובשנת 2024 כ-40% ממתגייסי הפריפריה ליחידות הטכנולוגיות היו בוגרי התוכנית. בכך התוכנית העלתה את ייצוג בני הנוער מהפריפריה באשכול מחשוב ב-7% (מ-12% ל-19%). דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: רם לוינסון, מנכ"ל פארק היי-טק צפון; מרדכי אלגרבלי – מייסד משותף, עמותת בנתיבי אודי; ויובל דיסקין, יו"ר חברת CYMOTIVE Technologies וראש השב"כ לשעבר. צילום: אייל חלבי *בתמונה הראשית מימין לשמאל: יובל דיסקין, יו"ר חברת CYMOTIVE Technologies וראש השב"כ לשעבר; עו"ד אריה אריאלי, סמנכ"ל בכיר והמשנה ליועץ המשפטי הראשי הפניקס; מרדכי אלגרבלי, מייסד משותף של עמותת בנתיבי אודי; איה חירדאין, מנהלת אגף החינוך לחברה הדרוזית והצ'רקסית במשרד החינוך; ויריב סעיד – מנהל תוכנית חינוך לקריירה באגף הדרוזי.

זו השנה השישית במספר שבה לוג-און תוכנה (Log-On Software) בוחרת לקיים אירוע, שבו היא מציינת, מוקירה ומודה לעובדיה המצטיינים על תרומתם לקידום הפעילות של החברה ועל יצירת הערך שהביאו במהלך 2024 ללקוחותיה. לוג-און קיימה את האירוע במתחם הסטו-קונספט בתל אביב, ובמסגרתו היא הכריזה על עובדיה המצטיינים לשנת 2024, שנבחרו לאחר תהליך בחינה והערכה קפדני, חוצה לקוחות ומגזרי פעילות. אל האירוע הוזמנו, כמחווה, בין השאר, עשרות רבות מעובדי לוג-און הפעילים, ששהו במהלך השנה שחלפה שבועות וחודשים ארוכים בשירות מילואים. תעודות הוקרה, הקדשות ותשורות הוענקו למצטיינים ומשרתי המילואים המופלאים. האורחים נהנו מערב יוצא דופן באיכות, בתוכן, ובסטנדרט הגבוה, שכלל ארוחת ערב עשירה, בר קוקטיילים, מגוון של קינוחים מפנקים וקינוח אחד נוסף בדמות הרצאתו המרתקת והשנונה של ד"ר אייל דורון. תומר ויקינסקי, מנכ"ל לוג-און יועצים ופרויקטים, אמר בפתח הערב כי "זו הייתה שנה מורכבת, שנה שפצעה את כולנו. שנה שגרמה לנו לרצות להיות נוכחים במספר מקומות בעת ובעונה אחת, לתרום היכן שאפשר, להשפיע על מה שנותר. הכול מתוך רצון אמיתי של לשפר ולהשתפר, להימנע מהעמידה במקום ולסחוב אחרינו את כל מי שרק אפשר. במקום למה לא – אתם, המצטיינים והמצטיינות של 2024, הלכתם דווקא על ה-למה כן". האירוע התקיים ברוח דברים אלה של ויקינסקי. הוא, יחד עם צוות מנהלות ה-HRBP של החברה, בניהולה של נגה לביא, שהובילו את תהליך הבחירה, קראו לעובדים שהצטיינו לעלות אל הבמה בזה אחר זה. אירוע בקונספט של "עולם עתידני" השנה, האירוע התקיים בקונספט של "עולם עתידני", ששם דגש על הטכנולוגיות החדשניות והכלים שלוג-און חותרת לשלב בכל תחומי התמחותה, להטמיע אותם בכל סביבות העבודה ולהציעם כפתרונות של "המחר" ללקוחותיה. הדוברים שמו דגש על שיתופי הפעולה החדשים שנרקמו בשנה זו וסייעו בהבאת הידע ללוג-און, ועל כלי ה- AI החדשים, שכבר השתלבו עמוק בחיינו ושמשנים את פני התעשייה, השוק ותחומי העיסוק מן הקצה אל הקצה. גם הסרטונים ותמונות המצטיינים שהוקרנו על המסך לכל אורכו של הערב שודרגו בעזרת כלי AI שתואמים לקונספט האירוע. מכאן המשיך ויקינסקי וסיכם למשתתפי הערב את עיקרי הישגיה של לוג-און תוכנה במהלך 2024, תוך שהוא מפרט את תחומי הפעילות השונים, בדגש על פעילויות פורצות דרך. אנשי לוג-און. מימין: תומר ויקינסקי, מנכ"ל לוג-און יועצים ופרויקטים; נוגה לביא, מנהלת צוות HRBP; וגל יצחקי, הדר לבל ומירית לוי, מנהלות HRBP. צילום: דוד שחורי לוג-און צומחת ומתרחבת: התחדשה בלקוחות ושיתופי פעולה חדשים לוג-און המשיכה להתרחב במהלך 2024. החברה מעסיקה מעל 1,000 עובדים ויועצים טכנולוגיים, תוך שהיא מגדילה בצורה דרמטית את היקפי הפעילות שלה במגזר הביטחוני, בהתאמה למצב ולשוק. בנוסף לכך, לוג-און המשיכה אשתקד להרחיב את יתר מגזרי הפעילות, ביניהם בפיננסים, בביטוח, בבריאות ובמגזר הממשלתי. בעזרת שיתופי הפעולה שהתניעה לוג-און בשנה זו בתחומי הדיגיטל וה-AI היא הצליחה להתחדש בלקוחות אסטרטגיים משמעותיים, שהחלו ליהנות ולצרוך מפתרונותיה במודלים של מיקור-חוץ, שירותים מנוהלים, השמת בכירים וניהול מוקדים. חדשנות גם בתחום המוצרים, בהובלתו של דני זייתוני, מנכ"ל משותף בלוג-און תוכנה, החברה ביצעה שדרוגים טכנולוגיים משמעותיים, תוך שהיא חווה גידול ניכר, עם יותר מ-70 עסקאות ולקוחות חדשים. אלה מצטרפים ליותר מ-300 לקוחות פעילים בינלאומיים, הפרושים ברחבי העולם. החברה הבת, לוג-און ברק תוכנה ליהלומים, הרחיבה את פעילותה בתחום התכשיטים, בשיתוף יצרנים וקמעונאים מובילים, תוך התאמת המערכת לצרכים הייחודיים של הענף. במקביל, היא שדרגה את המערכת הכספית שלה, על מנת להבטיח בקרה יעילה ואמינה. במערך היועצים של לוג-און תוכנה, החברה ממשיכה כל העת לבצע התאמות ושדרוגים למערכות הגיוס וניהול העובדים שלה, בדגש על יישום תהליכי דיגיטציה. תהליכים אלה הם שמאפשרים את שיפור חוויית המועמד וחוויית הלקוח. בשני המקרים, בזכות הפתרונות החכמים שיצרה, האינטראקציה של לוג-און תוכנה, הן עם המועמדים והן עם הלקוחות, הפכה ליותר מקצועית, מדויקת, אופטימלית, זמינה, מהירה – ובעיקר מהנה. הכשרות ובוטקאמפ בתחום ה-DevOps לוג-און נמצאת בעיצומו של תהליך שיבוצם של מפתחי ה-DevOps החדשים שלה. בשבוע שעבר הסתיים הבוטקאמפ החמישי במספר, שבמסגרתו היא מכשירה, בשיתוף פעולה עם מכללת סינגלובסקי, את דור העתיד של התחום. השנה נפתחה "כיתת לוחמים", שכשמם כן הם – חבורה של לוחמים, שמצוידים בסל הכישורים הנדרש לטובת ההשתלבות הראשונית בשוק. החברה מאחלת הצלחה להם וללקוחותיה, שבכל שנה שמחים על הגעתם והשתלבותם של הבוגרים הצלחה רבה. מה יותר חשוב מהמלצות והוקרה מהלקוחות ומהעובדים? לסיום, בפנייה לעובדי ועובדות לוג-און המצטיינים סיפר ויקינסקי כי "רמת שביעות הרצון הגבוהה של לקוחותינו מהביצועים של עובדי החברה הרקיעה שחקים השנה, והיא לא ניתנת לפרשנות. היא נכתבה במעל 150 המלצות שקיבלנו, וביניהן עשרות המלצות שקיבלנו בזכותכם, המצטיינים. כך, נבחרתם למצטיינות ולמצטייני השנה, באירוע שכבר הפך למסורת בלוג-און". אנשי לוג-און. מימין: מירב ירשנסקי, מנהלת רווחה ותפעול משאבי אנוש; להב בן גור, סמנכ"ל מכירות; תומר ויקינסקי, מנכ"ל לוג-און יועצים ופרויקטים; יוסף שגב, מייסד ומנכ"ל משותף; ודני זיתוני, מנכ"ל משותף. צילום: דוד שחורי כאמור, הערב הסתיים עם הרצאה מעוררת השראה של ד"ר אייל דורון, שדיבר על יצירתיות בחיים ובעבודה. בהומור ובחן הוא נשא דברים שמתקשרים ישירות להצטיינות, לגמישות מחשבתית, לחשיבה מחוץ לקופסה ול-איך לצפות לדבר היחיד שצפוי במציאות שלנו – הבלתי צפוי. ד"ר דורון דיבר, בין היתר, על מצוינות כ-"מדבקת", וכיצד ההקפדה על התרבות הארגונית החיובית של לוג-און, המעודדת לחדשנות, הצטיינות, ומצוינות, מחלחלת בקרב כל עובדיה – המצטיינים והמצוינים. עם הפנים ל-2025, לוג-און מסכמת שנה מוצלחת נוספת. שנה של חידושים וחדשנות, של הרחבת אופקים, עם השפעה חיובית על כל תחומי הפעילות ועם הגדלת ההון האנושי, בדגש על הרכיב האיכותני שלוקח בה חלק. בנחישות, עם אופטימיות ועם אותה התמדה של 42 שנות פעילות, לוג-און תוכנה ממשיכה להוביל דרך, להשיא ערך, לטפח מצוינות ולהטמיעה כפתרון קבוע בכל זרועותיה ושלוחותיה – הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי.

CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, אישרה בסוף השבוע כי פרצה קריטית, שמשפיעה על מסוף ניהול מכשירי ה-SMA1000 של סוניקוול, נוצלה על ידי האקרים לטובת ביצוע מתקפות. אנליסטים העריכו שאלפי מכשירים נמצאים בסיכון בשל החולשה. החולשה, שמשפיעה גם על קונסולת הניהול המרכזית של סוניקוול, נחשפה בשבוע שעבר על ידי חוקרי מיקרוסופט, שגילו גם הם עדויות לניצול שלה. סוניקוול, לעומת זאת, הודיעה ביום ה' האחרון כי "שותפים ולקוחות לא דיווחו על ניצול ישיר של החולשה", שמאפשרת לתוקפים להסב נזק לקורבנות – מרחוק. החברה לא הגיבה לפרסומים, מעבר להודעה זו. יום קודם לכן, ביום ד' האחרון, חברת אבטחת הסייבר פרסמה אזהרה מפני הפגיעות, שמשפיעה על המוצר שלה – שבו חברות רבות משתמשות כדי לספק לעובדים גישת VPN לרשתות ארגוניות. בהודעת CISA נמסר כי היא הוסיפה את החולשה, שסווגה כ-CVE-2025-23006, לקטלוג הפגיעויות שלה, תחת הקטגוריה של "ראיות לניצול פעיל". היא קראה לארגונים לתקן אותה עד מחצית פברואר. "וקטורי תקיפה תכופים שנמצאים בשימוש שחקני סייבר זדוניים" לפי הסוכנות, "סוגים אלה של פגיעויות הם וקטורי תקיפה תכופים שנמצאים בשימוש שחקני סייבר זדוניים. הם מהווים סיכונים משמעותיים לארגונים פדרליים. אנחנו קוראים לכל הארגונים וממליצים להם בחום להציב את תיקון הפגמים בראש סדר העדיפויות שלהם, כי הפגיעות הזו היא בין הפגיעויות שהן ידועות – ומנוצלות". הפגיעות עלולה להיות מנוצלת על ידי גורם זדוני כדי להפעיל קוד מרחוק ללא אימות. לפי סוניקוול, היא קיבלה דירוג חומרה "קריטי" של 9.8 מתוך 10. החולשה משפיעה על גרסאות של פלטפורמת SMA1000, עד גרסה 12.4.3-02804. סוניקוול שחררה תיקון שפותר את הבעיה. החברה מסרה כי חוקרים במרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט (MSTIC) "גילו ראיות לניצול, מה שהוביל לסקירת קוד ופגיעות מקיפה, שהובילה לגילוי החולשה ולסיווגה". החברה הוסיפה כי "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק, על מנת לזהות ולצמצם את הפגיעות האמורה". 2,300 מכשירים עלולים להיות פגיעים לבאג ההערכות הן כי 2,300 מכשירים חשופים לאינטרנט ועלולים להיות פגיעים לבאג, ורובם נמצאים בארצות הברית, בגרמניה (שסוכנות אבטחת הסייבר שלה פרסמה אזהרה משלה לגבי הפגיעות ביום ה' האחרון) ובהונג קונג. צוות האבטחה של מיקרוסופט הודיע כי "חובה על המשתמשים להוריד את העדכון ולתקן את הבאג". מומחי אבטחה ציינו שמכשירים מסוג זה, שמשמשים כשערים לגישה מאובטחת מרחוק, "מהווים מטרה אטרקטיבית לתוקפים". מומחה אחד ציין שמכשירי סוניקוול היו מטרה למתקפות לעתים קרובות בעבר, "והיו גם על הכוונת של קבוצות כופרה".  

"לו הייתי גדל כיום, סביר להניח שהייתי מאובחן על הספקטרום האוטיסטי", כך כותב ביל גייטס באוטוביוגרפיה חדשה שלו, שעומדת לצאת בקרוב. בחלק נרחב מהספר, שנקרא Source Code: My Beginnings, מתייחס גייטס לילדותו. גייטס כותב כי "בתקופת ילדותי, ההבנה שהמוחות של אנשים מסוימים מעבדים מידע אחרת מאשר אחרים לא הובנה באופן נרחב". הוא מציין כי "לא היו להוריי (ביל ומארי גייטס – י"ה) מדריכים או ספרי לימוד שיעזרו להם להבין למה הבן שלהם כה אובססיבי עם דברים מסוימים, לא מבין מוסכמות חברתיות ויכול להתנהג בגסות ובצורה לא ראויה, מבלי להבין מה האפקט של זה על אחרים". לדבריו, הוריו תמכו בו בחלק מהפעמים ולחצו עליו בפעמים אחרות. כך, הם לחצו עליו להשתתף בקבוצת כדורסל וללכת לצופים, וכך ליצור קשרים עם אחרים בני גילו. גייטס ציין כי העובדה שנחשף לחברים של הוריו "טענה אותי בסקרנות על העולם מחוץ לבית הספר". לטענת גייטס, חלק ניכר מההצלחה שלו בעולם הטכנולוגיה נובע ממזל. כך, למשל, הוא משייך חלק מהצלחתו למזל שלו להיוולד להוריו. כמו כן, הוא כותב, "להיוולד בארצות הברית העשירה זה ניצחון בלוטו, במידה רבה. כך גם להיוולד כגבר לבן, בחברה שמעדיפה גברים לבנים". "הגירושין – הכישלון הגדול ביותר שלי" גייטס נתן ראיון לטיימס אוף לונדון, שפורסם בסוף השבוע, ובו הוא מביע חרטה על הגירושין שלו מאשתו לשעבר, מלינדה – שיחד איתה הוא עדיין הבעלים של הקרן הפילנתרופית המשותפת. זאת, בין היתר על רקע העובדה שאחת המטרות שלו בחיים הוא להיות נשוי 45 שנים, כמו הוריו. לדבריו, "זה נהדר, ברמה מסוימת, לבלות את כל התקופה הבוגרת שלך עם אדם אחד", במיוחד כשיש לבני הזוג ילדים משותפים, והם יכולים לחלוק זיכרונות ודברים שעשו זה עם זה. מלינדה וביל גייטס כשעוד היו נשואים, ב-2009. צילום: מתוך פליקר "עודדתי את מלינדה להיות רגועה מעט יותר מאימא שלי, אבל שנינו היינו לא כל כך רגועים", אמר. "ביליתי יותר זמן עם הילדים שלי מאשר אבא שלי בילה עם הילדים שלו, אבל היחס היה עדיין 1 ל-10, ומלינדה הייתה זו שעשתה עבורם את רוב הדברים". גייטס אמר כי "הליך הגירושין אימלל אותי ואת מלינדה למשך לפחות שנתיים". ביל ומלינדה גייטס היו נשואים במשך 34 שנים – הם התחתנו ב-1987 והתגרשו ב-2021. לדבריו, הגירושין הם לא הכישלון היחיד שלו, אבל נמצאים במקום הראשון ברשימה.