מובילאיי יוצאת בימים אלה לגל נרחב של פיטורים, שבמסגרתו היא תיפרד מ-200 עובדים, המהווים כ-5% מכוח האדם שלה. המהלך צפוי להיות רוחבי, ולא להתמקד בפעילות מסוימת של החברה. נראה כי הוא מגיע עקב רצון של מובילאיי להתמקד בתחומי הליבה שלה. מובילאיי, שביצעה את האקזיט השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי כשנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, צמצמה פעילות בשנתיים האחרונות, עם סגירתן של שתי חטיבות: חטיבת חיישני הלידאר וחטיבת האפטר מרקט. חיישני הלידאר הם טכנולוגיה שבעבר צפו בשוק כי היא תהיה העתיד של הרכב האוטונומי – מה שלא ממש התגשם. מובילאיי סגרה את החטיבה שעסקה בטכנולוגיה זו בספטמבר אשתקד. חצי שנה קודם לכן היא סגרה את חטיבת האפטר מרקט, שייצרה מערכות ביטחוניות מתקדמות לרכבים. זו הייתה פעילות הליבה של מובילאיי בעבר והיא זו שפרסמה אותה – אלא שהטכנולוגיה הזו נחשבת כבר כמה שנים למיושנת, וזה הביא לירידה גדולה בביקושים ולסגירת החטיבה. מובילאיי חוותה שנתיים לא פשוטות, ומתחילת השנה צנח שווי השוק שלה בכ-40% ל-9.5 מיליארד דולר. עם זאת, היא החלה בחודשים האחרונים להתאושש, ובסוף אוקטובר פרסמה את הדו"חות שלה לרבעון השלישי של השנה, שהצביעו על עלייה של 4% בהכנסות ליותר מחצי מיליארד דולר ורווח למניה שעמד על תשעה סנט – בהתאם לתחזיות האנליסטים. מהחברה נמסר כי “במסגרת בחינה מתמשכת של צרכי הפעילות המשתנים של החברה, אנחנו מבצעים התאמות בכוח האדם. לחברה תוכנית סדורה לתמיכה בעובדים שיושפעו מהמהלך, לצד המשך גיוס לתפקידים הנדרשים לקידום תוכניותינו ארוכות הטווח".

בעולם של היום, כמעט לכל אחד מאיתנו יש כמה וכמה מכשירים שצריך להטעין את הסוללה שלהם מדי פעם בפעם – לפעמים יותר זמן, לפעמים פחות. זה לא קורה רק בסביבה הביתית או המשרדית השמורה משהו, שיש בה מספיק שקעי חשמל, אלא גם בדרכים. אנשי עסקים שמבלים ממטוס למלון לפגישה למלון ובחזרה לשדה התעופה מכירים זאת היטב. בין אם מדובר בטלפון חכם, בטאבלט מסייע, בשעון חכם, באוזניות, בטבעת חכמה וכמובן במחשב – כמעט לכל אחד יש צורך מדי פעם לחשמל כדי להטעין, ומכיוון שאלה שנמצאים בדרכים יוצאים אליהן פעמים רבות עם כמה מכשירים, צריך שהמטען יהיה יעיל, וקל לניוד. ה-Nexode 100W Charger של יוגרין יכול לשמש פתרון מתאים לכך. מדובר במטען שיכול להטעין בו זמנית ארבעה מכשירים, והוא עושה זאת באמצעות שני חיבורי USB-C, חיבור USB-A אחד וגם כבל נשלף וגמיש – שיודע לחזור לבד למקום במשיכה קלה, שבקצהו עוד חיבור USB-C, אבל הפוך. כפי שהשם רומז היטב, הספק הטעינה של הכבל וחיבור ה-USB-C הראשי יכול להגיע עד ל-100 וואט, אבל לא ביחד – 100 וואט זה ההספק הכולל. במחשבים ניידים מודרניים זה בהחלט מספיק כדי להטעין את הסוללה די מהר, וכל שאר האביזרים גם כך זקוקים להרבה פחות, אולי חוץ מטלפונים מודרניים. במיוחד אם יש להם סוללה גדולה. המטען שוקל כ-280 גרם ואורכו כ-69 מ"מ. הכבל המובנה יכול להגיע למרחק של עד 70 ס"מ, ויש הגנות נגד טעינת יתר, זרם יתר, התחממות וגם קצר במעגל. המחיר באתרים הסיניים, כעת, בתקופת החגים של סוף השנה, הוא בערך 130 שקלים.

המסע להבנת שפה טבעית על ידי מכונות התחיל לפני יותר מחמישים שנה, הרבה לפני שהמונח "בינה מלאכותית ג'נרטיבית" הפך לחלק מהשיח היומיומי. בשנות השישים והשבעים נעשה ניסיון לגרום למחשבים לזהות מילים ולנתח משפטים בשיטות סטטיסטיות פשוטות שהתבססו על שכיחות. המערכות חישבו הסתברויות, אך לא הצליחו להבין משמעות, אירוניה או הקשר רחב. החוקרים באותה תקופה האמינו שעם מספיק נתונים וכוח חישוב, הבעיה תיפתר מאליה. אבל המציאות הייתה מורכבת יותר. רק בעשורים האחרונים, עם כניסת רשתות נוירונים מלאכותיות ויכולת חישוב גבוהה, החל להתקרב הרגע שבו מכונה מסוגלת לנסח משפט באופן כמעט אנושי. אבל לפני שנולד הטרנספורמר (Transformer), הדרך הייתה מלאת מגבלות, טעויות ושיטות שלא הצליחו לפתור את הקושי המרכזי – הבנת משמעות המשפט בשלמותו. מה רע בשפה שמבוססת רק על סטטיסטיקה המודלים הראשונים ניתחו מילים על בסיס הופעתן ולא על בסיס משמעותן. אם המילים 'גשם' ו'עננים' הופיעו יחד לעיתים קרובות, המערכת הסיקה קשר ביניהן, אך לא ידעה להסביר אותו. כאשר הופיע משפט כמו "ירד עליו גשם של טענות", המחשב פירש זאת כמשהו מטאורולוגי. הבנת שפה אנושית מחייבת ניתוח הקשר, כוונה וסרקזם – דברים שהשיטות הסטטיסטיות לא הצליחו ליישם. הן היו מהירות, אך לא חכמות. המסקנה הייתה ברורה: כדי להתקדם, יש לזנוח את הגישה הסטטיסטית לטובת גישה קוגניטיבית יותר. הקהילה המדעית הבינה שצריך לחקות לא רק את התוצר הלשוני, אלא את התהליך המנטלי עצמו. המודלים הראשונים ניתחו מילים על בסיס הופעתן ולא על בסיס משמעותן. כאשר הופיע משפט כמו "ירד עליו גשם של טענות", המחשב פירש זאת כמשהו מטאורולוגי הבקבוק הצר של העיבוד הסדרתי רשתות RNN (ר"ת Recurrent Neural Networks – רשתות נוירונים רקורנטיות) סימנו את תחילת המעבר להבנה ממוחשבת מתקדמת יותר. הן עיבדו משפטים שלב אחר שלב, מילה אחר מילה, בדיוק כמו שאדם קורא משמאל לימין. בהמשך הופיעו וריאציות משופרות כמו LSTM (ר"ת Long Short Term Memory – זיכרון לטווח קצר וארוך) ו-GRU (ר"ת Gated Recurrent Unit – יחידת רקורנט מבוקרת). הן אפשרו שמירה חלקית של מידע לאורך זמן והיוו שיפור משמעותי. אולם גם אם המשפט היה ארוך, המודל התקשה לזכור את תחילתו כשהגיע לסופו. כמו אדם שמנסה להבין פסקה תוך קריאה מבלי להרים את הראש, עומס המידע גרם לירידה ביכולת ההבחנה. בנוסף, העיבוד היה איטי כי נעשה באופן טורי – כל מילה חייבה לחכות לקודמתה. זה מנע מהמכונות לפתח הבנה עמוקה של המשפט, והפך את האימון למאתגר במיוחד. כשניסו להבין שפה כמו תמונה רשתות CNN (ר"ת Convolutional Neural Networks – רשתות נוירונים קונבולוציוניות), שנוצרו במקור לניתוח תמונות, יושמו גם בטקסט. הן זיהו תבניות מקומיות, כמו שמזהים צורות בפיקסלים. הדבר סייע לניתוח תחביר ולזיהוי מבני משפט, אך לא סיפק הבנה של המשמעות הרחבה. המודלים הסתכלו על "חלונות" מילים מצומצמים ולא יכלו לראות את "התמונה המלאה". משפט כמו "ההחלטה שהתקבלה אתמול תשפיע על העתיד" דרש הבנה רחבה, אך המודל התייחס רק לחלקיו הקרובים. השיטה הייתה יעילה לזיהוי דפוסים חוזרים, אך לא להבנת משמעות סמנטית מורכבת. למרות שיפור בביצועים, אף אחת מהשיטות הללו לא פתרה את הליבה: להבין את המשפט כיחידה אחת, עם כל הקשריו ותלויותיו הפנימיות. החוקר נועם שזיר, סמנכ"ל הנדסה, מנהל שותף של ג'מיני ב-גוגל דיפ מיינד. צילום: לכידת מסך מחשבון הלינקדאין של שזיר המשפט שעשה היסטוריה: "Attention Is All You Need" בשנת 2017 פורסם מאמר שנשא שם זה, ואחד ממחבריו הוא נועם שזיר, חוקר יהודי אמריקני שעבד אז בגוגל (Google). הוא הציג גישה מהפכנית: במקום לעבד את המשפט בצורה סדרתית, אפשר לבחון אותו כולו במקביל. מנגנון ה-Attention (הקשב) מאפשר למודל להעריך אילו מילים חשובות יותר זו ביחס לזו, בדיוק כמו שאנחנו מפנים תשומת לב לחלקים שונים במשפט. לדוגמה, במשפט "הילד שתה את המים כי הוא היה צמא", המערכת מזהה ש-"הוא" מתייחס ל-"הילד" ולא ל-"מים". היכולת להתייחס לכל חלקי המשפט בו-זמנית ביטלה את מגבלת הזיכרון הסדרתי והאיצה את האימון באופן דרמטי. מכאן נולדה ארכיטקטורת הטרנספורמר, שהפכה לבסיס של מודלים מתקדמים כמו GPT, BERT ו-ג'מיני (Gemini). השינוי לא היה רק טכני – הוא היה תפישתי. המאמר הפך לאחד המצוטטים ביותר בהיסטוריה של למידת מכונה. היום כבר לא מנסים להבין מילים, אלא להבין כוונה הטרנספורמר אפשר למכונות לדמות תהליך חשיבה לזה של בני האדם: לראות את המשפט בשלמותו, לפרש כוונות ולהסיק מסקנות. כיום, מודלים מבוססי טרנספורמר משמשים לכתיבת תוכן, לתרגום אוטומטי, לניתוח רגשות, למתן המלצות ואפילו לתמיכה בהחלטות עסקיות. הם מסוגלים לכתוב קוד, לסכם ישיבות, לנתח חוזים ולהבין שאלות מורכבות בעשרות שפות. ההתקדמות בתחום לא נעצרה – החוקרים בוחנים כיצד לשלב חשיבה לוגית, למידה עצמאית ואמפתיה. הם חוקרים דרכים לגרום למודלים להבין לא רק מה נאמר, אלא גם מה לא נאמר – את הרמזים, את השתיקות, את המשתמע. עדיין לא ידוע מה תהיה הפריצה הבאה, אך ברור שהטרנספורמר הפך לנקודת מפנה היסטורית. המכונות התחילו להבין, לא רק לחשב. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי

מנכ"ל אנבידיה (Nvidia), ג'נסן הואנג, הציג לאחרונה ניתוח מורכב של התחרות בין ארה"ב לסין בכל הקשור במירוץ הבינה המלאכותית, וטען כי סין עלולה לעקוף את ארה"ב, אף שהאחרונה מובילה עדיין בתחום שבבי ה-AI. דברים אחרונים אלו של הואנג הושמעו באירוע שאירח המרכז האמריקני למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS). במפגש זה ניתח הואנג את ה"מירוץ" באמצעות מודל "עוגת חמש שכבות" הכולל לדבריו אנרגיה, שבבים, תשתית, מודלים ויישומים, כפי שהציג בכנס CSIS. לטענתו, אסור לראות את תחום הבינה המלאכותית כ"דבר הוליסטי המצטמצם ל-'ChatGPT מול דיפסיק (DeepSeek)'". האם טראמפ הוא הסיבה להצלחה או לכישלון? כידוע, שבבי ה-AI של אנבידיה מיצבו את החברה כמובילת שוק חסרת תקדים, כפי שמשתקף בהפיכתה לחברה הציבורית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם, נכון לתחילת נובמבר 2025, כשהיא הוערכה בשווי של 5 טריליון דולר ימים ספורים לפני ש-הואנג  נשאאת דבריו בנושא סין. הצלחת אנבידיה נשענת על הובלתה בשוק שבבי ה-AI המתקדמים, תחום בו ארה"ב מקדימה את סין ב"דורות קדימה". הואנג עצמו הפך לדמות מרכזית ומשפיעה בתעשייה – כשהוא מצויד בהון אישי המוערך ב-158.4 מיליארד דולר כיום. עם זאת, הצלחה זו עומדת מול אתגרים משמעותיים הנובעים ממדיניות הממשל האמריקני, ובפרט יחסי אנבידיה והואנג עם הנשיא דונלד טראמפ. הואנג נשמע כמתנגד להגבלות הייצוא האמריקניות על שבבי AI לסין, אותן כינה "כישלון", וטען כי הן גרמו לצניחה של נתח השוק של אנבידיה בסין מאחיזה של 95% לפני כארבע שנים, ל-50% בלבד כיום. הוא רואה בהגבלות אלו "אזעקת שווא אינטרסנטית" שפוגעת בחברה, בעוד שהן נועדו במקור לפי תוכניות ממשל טראמפ למנוע מסין וממדינות אחרות גישה לשבבי ה-AI המתקדמים ביותר של אנבידיה. ואולם על פי הואנג ההגבלות הללו מכוונות לחסום את יכולת אנבידיה להתחרות בסין – השוק השני בגודלו בעולם לטכנולוגיה וה-AI. יצוין כי מנכ"ל אנבידיה עצמו אמר רק בקיץ האחרון כי: "היתרון הייחודי של אמריקה, שאף מדינה לא יכולה להשיג, הוא הנשיא טראמפ". הוא אמר את הדברים במהלך הופעה בכנס All-In Summit ובפודקאסט "All-In ביולי 2025. Nvidia CEO Jensen Huang on winning the AI race: "America's unique advantage that no country could possibly have is President Trump." pic.twitter.com/Q5U5pZRVaH — Rapid Response 47 (@RapidResponse47) July 24, 2025 היתרון המכריע של סין טמון דווקא בתשתיות ובאנרגיה בדבריו האחרונים בכנס של CSIS הואנג הדגיש כי היתרון המכריע של סין טמון דווקא בתשתיות ובאנרגיה. הוא ציין כי לסין יש "כמות כפולה של אנרגיה" בהשוואה לארה"ב, וכי הצמיחה בתחום זה בסין "עולה ישר למעלה, בעוד שאצלנו (בארה"ב – ג"פ) היא די שטוחה כרגע".  מחסור זה עלול, לדבריו, לעכב את מאמצי התיעוש מחדש של ארה"ב, הדורשים אנרגיה רבה להקמת מפעלי שבבים, מתקני מחשוב-על ו"מפעלי AI". יתרה מכך, הואנג הצביע על כך שסין מפגינה מהירות בנייה יוצאת דופן: בעוד שלוקח כשלוש שנים לבנות מרכז נתונים בארה"ב, סין יכולה לבנות בית חולים בסוף שבוע, אמר מנכ"ל אנבידיה. מומחה תעשייתי בשם מא ג'יהואה, שצוטט ב-גלובל טיימס, אמר כי התמקדותו של הואנג במגבלות האנרגיה והתשתיות של ארה"ב משקפת אילוצים מבניים עמוקים שלא ניתן לתקנם במהירות. מתקוטטים על הובלת תחום ה-AI. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ו-ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock AI "הפקרנו את שוק ה-AI השני בגודלו" למרות שארה"ב עדיין מובילה – כאמור "דורות קדימה" בהגדרת הואנג – בטכנולוגיית שבבי AI, המנכ"ל הזהיר כי "מי שחושב שסין אינה יכולה לייצר, מחמיץ בגדול", משום שמדובר בתהליך ייצור. ואכן, בקרת הייצוא האמריקנית גרמה, כאמור, לירידה דרסטית בנתח השוק של אנבידיה בסין: כאשר מתחרים מקומיים ממהרים לתפוס את החלל שנוצר. הואנג אף כימת את הנזק שנגרם כתוצאה מהגבלות הייצוא העדכניות ותיאר אותו כפגיעה בשווי של 15 מיליארד דולר. בהתייחס לשכבת המודלים – ארה"ב מובילה ב"מודלי חזית" (frontier models) בפער של כשישה חודשים. עם זאת, הואנג ציין שסין "ממוקמת היטב קדימה" בתחום הקוד הפתוח, אשר הכרחי עבור חוקרים באוניברסיטאות וחברות סטארט-אפ.  סין גם מציגה כוח מחקרי עצום: 50% מחוקרי ה-AI בעולם הם סינים, ו-70% מפטנטי ה-AI בשנה שעברה פורסמו על ידי סין. אך בעניין זה מנכ"ל אנבידיה הדגיש כי מי שינצח במהפכה התעשייתית של ה-AI הוא "מי שיחיל את הטכנולוגיה ראשון ובהיקף הגדול ביותר".  יצוין כי בסין קיים הבדל חברתי מהותי בתפישת הטכנולוגיה – כ-80% מהציבור הסיני מאמין כי ה-AI תביא "יותר טוב מאשר רע", בניגוד לתשובה המקובלת בארה"ב. הואנג התייחס לכך והוסיף כי "אתה לא הולך להחליף את סין" בשום שוק אחר, והביע צער על כך שאנבידיה "פשוט לא מתחרה בסין". הוא ציין ש-"הפקרנו את שוק ה-AI השני בגודלו".  הואנג הדגיש כי ללא גישה לשוק זה, אנבידיה חווה "חרדה אסטרטגית גוברת". הוא אף הזהיר כי סין תשאף בקרוב לייצא את טכנולוגיות הבינה המלאכותית שלה ברחבי העולם, אם חברות אמריקניות ימשיכו לאפשר למתחרות כמו וואווי (Huawei) לברוח קדימה עם השוק.

חברת אפל (Apple) מסיימת את 2025 תחת זרקור תקשורתי שלילי, כאשר ביקורת ציבורית קשה על ממשקי המשתמש שלה התפוצצה והפכה לוויראליות בזכות אמן הפופ ג'סטין ביבר. זה קרה כשביבר הביע את תסכולו מ-אפל ברשתות החברתיות באחרונה. ביבר התלונן בכעס על כפתור הקלטת הקול ב-iMessage, הממוקם בצפיפות ליד כפתור השליחה, מה שגורם לו ללחוץ עליו בטעות ולעצור את המוזיקה שהוא מאזין לה. ביבר, שנחשב לא אחת ל"ילד הפלא שהפך לילד הרע", תיאר את חוסר שביעות רצונו הספציפית בהומור בוטה, כשהוא מאיים: "אם אלחץ על כפתור הקלטת הקול הזה… והוא יצפצף ויעצור לי את המוזיקה פעם נוספת, אני אמצא את כולם באפל ואחנוק אותם". הוא המשיך וכתב בציוץ שלו ב-X: "אפילו אם אני מכבה את (פיצ'ר – ג"פ) ההכתבה אני איכשהו נוגע בדבר הזה של הקלט הקולי. באותו מקום שבו נמצא כפתור השליחה – לא אמורות להיות מספר פונקציות". If I hit this dictation button after sending a text and it beeps and stops my music one more time, I’m gonna find everyone at apple and put them in a rear naked choke hold Even if I turn off dictation I somehow hit the voice note thing The send button should not have multiple… pic.twitter.com/9R0oKw239L — Justin Bieber (@justinbieber) December 6, 2025 התלונה הזו, עליה הגיב גם אילון מאסק בלייק, משקפת תחושה רחבה של דעיכה בשיקולי העיצוב של אפל לאחרונה. איאן סילבר, ראש עיצוב המוצר ב-OpenAI, ניצל את המומנטום והזמין את ביבר באופן רשמי להצטרף ל"ביקורות העיצוב השבועיות" של חברתו. אבל הביקורת על אפל אינה מוגבלת רק לכפתור הבודד, ובאחרונה נדמה שהיא מיוחסת גם לחזית התוכנה וגם לחומרה. כך למשל, ממשק ה-Liquid Glass (זכוכית נוזלית) שהושק עם iOS 26 ספג תלונות נרחבות על פגיעה בשימושיות ובקריאוּת, בעוד שמבקרים ציינו כי צורת ה-Slab (סמארטפון שהוא מלבן שטוח וקשיח שאינו מתקפל) המוכרת של ה-iPhone כבר נותרת על כנה "יתר על המידה", זאת לאחר שנשארה כמעט זהה במשך שש שנים. גם חזית החומרה של אפל מתחילה להתפורר: דגמי ה-iPhone 17 Pro סובלים ממה שכונה "Scratchgat עקב מסגרת האלומיניום הרגישה שלהם. בנוסף, אפילו ה-iPhone Air החדש, שהושק בספטמבר, ספג ביקורת על בעיות עמידות ועל כך שדגמי ה-Pro שלו נשרטים בקלות, וכן חווה צניחה חדה בשווי המכירה החוזרת שלו בתוך עשרה שבועות בלבד. ????Justin Bieber Jokes About “Rear-Naked Choke Hold” on Apple Staff Over Annoying Dictation Button Justin Bieber took to Instagram to vent about repeatedly hitting the iPhone’s dictation button by accident, which interrupts his music while texting. He joked that if it happened… pic.twitter.com/chfxlIFEXA — Entrelligence (@entrelligence_) December 7, 2025 ברקע כל אלו, המעצב האגדי ג'וני אייב, שעזב את אפל ב-2019, קשר קשרים עמוקים עם סם אלטמן, מייסד שותף ומנכ"ל OpenAI, ומפתח את ה"דור הבא של מחשבי ה-AI" בשיתוף עם ענקית הבינה המלאכותית. עניין זה מאיים על הגמוניית העיצוב של אפל, ולמרות שהשת"פ נתקל בעיכובים עקב מאבק משפטי – הצדדים יחזרו לדיונים מקדמיים באפריל 2026, אך אפשר שעד 2028 יצא לשווקים מכשיר AI ייעודי ומסוגנן במיוחד, שיחטוף את הבכורה בתחום העיצוב מחברת הטק מקופרטינו. התאחדו כדי לעצב את ה-AI של המחר. סם אלטמן וג'וני אייב. צילום: אתר OpenAI עזיבות באפל – שנתפשת כאיטית מדי במירוץ ה-AI הביקורת על העיצוב מגיעה על רקע הידיעות ש-אפל חווה ממש באחרונה גל עזיבות מנהלים בכירים. כבר במהלך יולי 2025, הודיעה אפלעל שינויים ארגוניים נרחבים שהתרחשו עקב פרישתו של סמנכ"ל התפעול הוותיק, ג'ף וויליאמס, מסיבות אישיות. וויליאמס, שצבר 27 שנות ותק בחברה, נחשב כמועמד המוביל להחליף את טים קוק כמנכ"ל. עם פרישתו, עברו תחומי הפיקוח שלו על יוזמות ה-Apple Watch והבריאות לאחראים אחרים, אך יותר מכך – לעזיבה זו הייתה השפעה מיידית על תחום העיצוב באפל. עקב העזיבה, צוות העיצוב של החברה החל לדווח ישירות ל-קוק. וויליאמס היה זה שפיקח על צוות זה מאז עזיבתו של אייב והעברת האחריות אל קוק הותירה את תחום העיצוב תחת פיקוחו הישיר של מנכ"ל שנתפש כמתמקד פחות בעיצוב טהור ויותר בתועלתנות.  בנובמבר דיווחנו על עזיבתו של המעצב התעשייתי אבידור צ'אודורי, שהציג את ה-iPhone Air. ואילו כעת  ג'ון גיאנאנדריאה, סגן הנשיא הבכיר ללמידת מכונה ואסטרטגיית AI, הודיע על פרישתו, המתוכננת לשנת 2026. במקביל, אלן דיי, סגן נשיא לעיצוב ממשק משתמש שעבד באפל קרוב ל-20 שנה, עוזב את החברה לטובת Reality Labs של מטא (Meta). בנוסף, אפל אישרה את פרישתן של ליסה ג'קסון וקייט אדמס.  שלל עזיבות אלה מגיע בזמן שאפל נתפשת כחברה שתגובתה והתקדמותה במירוץ ה-AI – איטית מדי. אם לחזור להמעצב המיתולוגי של אפל, אייב, שכאמור ממשיך לפתח את ה"דור הבא של מחשבי AI" בשיתוף עם OpenAI – השותפות, שבמסגרתה רכשה OpenAI את הסטארט-אפ של אייב, io תמורת 6.5 מיליארד דולר, נועדה ליצור "משפחה חדשה של מוצרים" פיזיים שתזיז את הצרכנים "מעבר למסכים". אייב, שחש "אחריות" על ההשלכות השליליות הבלתי מכוונות של טכנולוגיית ה-AI המודרנית, ציין כי העיצוב החדש יונע מתחושה ש-"האנושות ראויה ליותר".

"בשנה הבאה יתחולל מעבר מכריע – מההייפ המוגזם של הבינה המלאכותית היוצרת לכיוון שלב פרגמטי ותעשייתי יותר בהתפתחות הטכנולוגית. הטכנולוגיה עברה במהירות ממחשוב ענן בסיסי לפריסת בינה מלאכותית מעשית, ממוקדת אנוש, המשפרת את יכולות האדם – במקום להחליף אותן. הניסויים הכלליים יסתיימו, ויוחלפו במיקוד חסר רחמים ביעילות אנרגטית, עבודה עם סוכני AI וארכיטקטורות אבטחה למחשוב הקוונטי", כך חוזה ד"ר וורנר ווגלס, סגן נשיא והטכנולוג הראשי של אמזון. שער The Kernel, העיתון המודפס של "הרוק סטאר של ה-IT". צילום: יוסי הטוני ד"ר ווגלס פרס את תחזיותיו הטכנולוגיות בכנס re:Invent, שנערך בשבוע שעבר בלאס וגאס, בהשתתפות 60 אלף נציגי לקוחות AWS ושותפיה העסקיים. כ-CTO של ענקית המסחר המקוון, ווגלס הקדיש שני עשורים מחייו לתכנון, פריסה ובנייה של ארכיטקטורה לתשתית הענן שמהווה חלק נרחב מרשת האינטרנט המודרנית. "הרוק סטאר של ה-IT" – זה כינויו של ווגלס – בחר להציג את התחזיות באופן מסורתי, שלא לומר מיושן: הוא ייסד עיתון מודפס, The Kernel (הליבה, הגרעין), מינה את עצמו לעורך הראשי שלו וחילק את העיתון – הכולל, ככל עיתון, גם תשבץ ושאר חידונים – לעשרות אלפי באי הכנס. מומחים ציינו שהתחזיות של ווגלס מתממשות בהיקפים גדולים יותר מאלה של חברות המחקר. אנליסטים הזכירו שהוא חזה בעבר את השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על עולם הספורט, את השימוש בסוכני AI לשיפור הפרודוקטיביות של המפתחים, את הטמעת לימוד המכונה בקווי ייצור ואת 'הטכנולוגיה הנשית' בתחום בריאות הנשים. "התחזיות שלו ראויות לתשומת לב, שכן אם המגמות שהוא מצביע עליהן יתממשו, הן ישפיעו על חלקים נרחבים בכלכלת העולם", ציינו המומחים. האם הבינה המלאכותית תסייע למבוגרים להרגיש פחות בודדים? צילום: fast-stock, ShutterStock "ה-AI תשחק תפקיד קריטי במאבק בבדידות של אזרחים ותיקים" "החברותא תוגדר מחדש עבור אלה שזקוקים לה יותר מכל", ציין ווגלס. "לפי ארגון הבריאות העולמי, הבידוד החברתי מעלה את הסיכון למוות ב-32%, בדומה לעישון, בעוד שהבדידות מעלה את הסיכון לדמנציה ב-31% ואת הסיכון לשבץ ב-30%. יחסי החברות יוגדרו מחדש עבור אלה שזקוקים לה ביותר: רובוטים מלווים יסייעו בהתמודדות עם מגפת הבדידות, במיוחד לאזרחים ותיקים ולבעלי בעיות קוגניטיביות או בריאותיות אחרות". לדבריו, "אנחנו מתקרבים למשבר דמוגרפי: האוכלוסייה הגלובלית מזדקנת והאייג'-טק (טכנולוגיה גילאית – י"ה) יסייע. בינה מלאכותית סביבתית תשחק תפקיד קריטי במאבק בבדידות ובתמיכה בעצמאות המבוגרים. זה לא עניין של מטפלים רובוטיים שמחליפים בני אדם, אלא AI שפועלת כשותף פרו-אקטיבי ועוקב בריאותי. השילוב של חיישנים, ממשקי קול וניתוח חיזוי יאפשר לקשישים להזדקן באופן איטי יותר, ויפחית את העומס על מערכות הבריאות, שכבר כיום מתוחות מאוד". "חלון ההגנה הפרו-אקטיבית נסגר" "הישארו רגועים והמשיכו (לקודד)" – מודעה ב-The Kernel, העיתון של ד"ר וורנר ווגלס. צילום: יוסי הטוני התחזית השנייה של ווגלס נועדה לחזק את תחושות חוסר הביטחון בקרב המפתחים לגבי עתידם. "זהו השחר של מפתחי הרנסנס", אמר. "כמו גדולי הרנסנס, שהבינו בתחומים הסובבים אותם – מדע, אומנות והנדסה, המפתחים שיצליחו יהיו אלה הפולימטיים, מרובי המשימות והתחומים". "בשל האיום שקיים בצומת שבין הגנת הסייבר למחשוב הקוונטי, קוונטום מאובטח הוא ההגנה היחידה", הוסיף. "יש עוד זמן עד שיהיה מחשב קוונטי מסחרי חסין, אבל האיום שהתחום מציב על ההצפנה הוא מיידי. כבר כיום, האקרים בגיבוי מדינות וארגוני פשיעת סייבר גונבים נתונים מוצפנים – רשומות פיננסיות, סודות מדינה וקניין רוחני, מאחסנים אותם ומחכים ליום שבו המחשבים הקוונטיים יהיו חזקים מספיק כדי לשבור את תקני ההצפנה הנוכחיים. התעשייה חייבת לאמץ קריפטוגרפיה פוסט קוונטית (PQC) הרבה לפני שמגיע 'יום ה-Q' (שבו מחשוב זה יהיה מסחרי ונפוץ – י"ה). ארגונים כבר החלו בסטנדרטיזציה של אלגוריתמים אלה". ווגלס חוזה ש-"עד 2026, פרוטוקולים קוונטיים מאובטחים יהפכו לדרישת ברירת המחדל עבור אבטחה ארגונית. חברות שלא עושות זאת משאירות את דלתות הכספת שלהן פתוחות לפורץ שטרם נולד, אך הגעתו בלתי נמנעת. חלון ההגנה הפרו-אקטיבית נסגר". בהמשך הוא דיבר על טכנולוגיות מהמגזר הביטחוני, שלדבריו משנות את העולם. "תאגידי הגנה שעובדים כקבלני משנה ומשופעים בהון פועלים יותר כמו סטארט-אפים: הם מקצרים את לוחות הזמנים להגעתן של טכנולוגיות אלה משדה הקרב ליישומים אזרחיים", אמר. "הרובוט-מורה, אני לא מבין". צילום: Stocko-Asso, ShutterStock ה-AI תיתן שיעורים פרטיים ומותאמים לתלמיד התחזית האחרונה שלו ל-2026 היא שהלמידה המותאמת אישית תפגוש סקרנות אינסופית. "משך רוב ההיסטוריה האנושית, רק העשירים יכלו להרשות לעצמם מורה פרטי או מאמן. זה עומד להשתנות", אמר ווגלס. "ל-AI יש כוח לשנות באופן יסודי את הדרך שבה אנחנו ניגשים לחינוך. ילדים הם לומדים טבעיים. במקום לכפות על כל תלמיד לעבור את אותו מסלול, הבינה המלאכותית תתאים את עצמה לאופן שבו כל ילד חושב, עד שתצליח להתחבר לנפשו הסקרנית. היא תאפשר לתלמידים לחקור אומנויות, שפות, מוזיקה ומדעי הרוח – ולא תדכא אותם. היא לא תחליף מורים, אבל תשנה את עבודתם. ב-2026, שיעורי AI מותאמים אישית יהיו נפוצים כמו טלפונים". ד"ר ווגלס סיכם את דבריו בכך שאמר ש-"בסך הכול, אני אופטימי".

חברת הסטארט-אפ בוטסטראפ הישראלית Warmy.io – המפתחת פתרונות לשיפור מסירת דואר אלקטרוני – ציינה באחרונה את סוף השנה המתקרב באירוע מושקע. Warmy.io, אשר מעסיקה כ-90 עובדים ב-12 מדינות, הזמינה את עובדיה מאירופה לאירוע, שנערך בסניף החברה באוקראינה וכלל הוקרת עובדים מצטיינים, הגרלות, מתנות, מוזיקה וסקירת הישגי 2025, ולצידם הצגת החזון והיעדים לשנת 2026. עובדי החברה שלא הגיעו לאירוע קיבלו תקציב לארוחה משפחתית במסעדה לבחירתם והתחברו לאירוע באופן מקוון, כך שהאירוע הפך למסיבה מקוונת משותפת, אשר חיזקה את תחושת השייכות של כלל העובדים והמשפחות. דניאל שניידר, מייסד ומנכ"ל החברה, אמר במהלך האירוע: "Warmy.io היא סיפור הצלחה בוטסטראפי והכול בזכות הצוות שלנו. הכפלנו את עצמנו השנה, והיעד לשנה הבאה שאפתני לא פחות. האירוע המיוחד של Warmy.io מדגים כיצד חברות גלובליות מצליחות למצוא פתרונות יצירתיים ומרחיבי לב כדי לשמר את הקשר האישי והקהילתי גם במודל עבודה מבוזר, תוך שימת דגש על הישגים עסקיים וגאוות יחידה כבסיס לחגיגה". דיילי ציפי צפתה בחגיגה וחזרה עם תמונות באירוע סוף שנה 2025. דניאל שניידר, מייסד ומנכ"ל Warmy.io. צילום: יח"צ

הממשלה אישרה ביום ו' האחרון את הצעת תקציב המדינה. ההצעה, שתעבור עכשיו למקח וממכר בוועדת הכספים ולאישור מליאת הכנסת, כוללת הגדלה ניכרת – וטבעית – של תקציב הביטחון, גזירות שונות (וגם קצת הטבות) ואיך לא, כספים קואליציוניים. מה היא כמעט שלא כוללת? תקציב מספיק להיי-טק, חדשנות, חינוך טכנולוגי וצמצום פערים. אתמול פרסמנו שתקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשנת 2026 עתיד להיות כמעט כמו זה שהיה למשרד ב-2025, ולעמוד על 622 מיליון שקלים – פחות מ-0.1% מתקציב המדינה הכללי, שצפוי להיות 662 מיליארד. חשוב לציין שהסכום הזה לא כולל את תקציב רשות החדשנות, שגם הוא עומד על כמה מאות מיליוני שקלים. אלא שגם אם נחבר בין שני התקציבים הללו, וגם אם בדיונים בוועדת הכספים יתווספו לתקציבים האלה עוד כמה מיליונים, ואפילו עשרות מיליונים (מה שלא בטוח בכלל) – עדיין מדובר בלעג לרש. לא מספיק שקלים להיי-טק. צילום: cgstock, ShutterStock זה לא מפתיע: ממשלה שעסוקה כל היום בפלגנות, ניסיון לרצות את החרדים על ידי פטור מגיוס ועוד תקציבים לישיבות, ובעיקר ניסיון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להימלט ממשפטו – אין לה פניות להתעסק בנושאים "שוליים" כמו היי-טק ולעודד צמיחה. זה כן מעציב: בעבר, נתניהו הירבה לדבר על חשיבות ההיי-טק הישראלי, וגם לעשות. או לא לעשות: לשמחת ראשי הענף, נתניהו של העשור הקודם היה ראש ממשלה שאפשר לקטר של המשק להוביל את הכלכלה, מבלי להפריע יותר מדי. אלא שבשנים האחרונות הוא כמעט שזנח את ההתעניינות בענף. נכון שבביקורו האחרון בוושינגטון נתניהו נפגש עם ראשי חברות היי-טק ודיבר שוב בשבחו של הענף בישראל, ונכון שהוא מינה ועדה לבחינת הבינה המלאכותית במישור הלאומי (ועדת נגל, שעוד אחזור אליה), אבל בשנה האחרונה הוא לא עשה או אמר הרבה יותר מזה על הענף המוביל את הכלכלה הישראלית. נהפוך הוא: בחודש ספטמבר הוא הסעיר את ענף ההיי-טק, ואת המדינה כולה, כשנאם את "נאום ספרטה" שלו. כחודש לפני שטראמפ גאל אותנו מהמשך המלחמה, מה ששיפר במקצת את מצבנו המדיני, נתניהו אמר שעם המשך המלחמה (שאלמלא טראמפ הייתה נמשכת גם כיום) נהפוך ל-"סופר ספרטה", משק אוטרקי. הנאום הזה הביא למחאות נמרצות מצד ראשי הענף, שהזהירו כי אם זה אכן יקרה, ההיי-טק הישראלי ייפגע קשות, ואיתו היתרונות הטכנולוגי והביטחוני של ישראל. מדינה חפצת חיים צריכה להשקיע בענף שמוביל אותה למרבה השמחה, נראה שחזונו של נתניהו לא עומד להתגשם וישראל לא תהפוך ל-"סופר ספרטה". העלייה בהשקעות בחברות הסטארט-אפ הישראליות, המשך ההצלחה של ההיי-טק הישראלי והעסקאות של התעשיות הביטחוניות שלנו, שאנחנו שומעים עליהן בשבועות האחרונים, מעידים על כך. אלא שלא להיות "סופר ספרטה" זה לא מספיק: מדינה חפצת חיים צריכה להשקיע בענף המוביל של הכלכלה – בתחומים שבאחריותה והיכן שהשוק הפרטי לא משקיע. היא צריכה לתת את התקציבים המספיקים לפיתוח מרכזי היי-טק בפריפריה, להגברת ולהשבחת החינוך הטכנולוגי, לשילוב מגזרים שונים של האוכלוסייה בענף ולתוכניות נוספות שיחד עם היזמות שישראל ניחנה בה, החברות המצליחות והכישרונות הטובים שיש כאן יזניקו עוד את ההיי-טק הישראלי. ממשלה שעסוקה כל היום בפלגנות, ניסיון לרצות את החרדים על ידי פטור מגיוס ועוד תקציבים לישיבות, ובעיקר ניסיון של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להימלט ממשפטו – אין לה פניות להתעסק בנושאים "שוליים" כמו היי-טק ולעודד צמיחה א-פרופו כישרונות, אין בתקציב המדינה כל בשורה איך משנים את המגמה, שבמסגרתה לא מעט ישראלים, רבים מהם מתעשיית ההיי-טק, עוזבים את המדינה, כי הם לא רואים כאן עתיד וכי נמאס להם ממלחמות ומהממשלה. גם כאן נהפוך הוא: במקום לעודד את המגזר היצרני, ובתוך זה לעודד אותם להישאר, היא מכבידה את הנטל עליהם (ועל המשרתים, שזה די אותו הדבר). זה לא מעודד צמיחה ולא מעודד את ההישארות של הכישרונות הטובים כאן, כמו גם לא את חזרתם ארצה של אלה שעזבו. למרות האזהרות, ההשקעות ב-AI עדיין לא מספיקות בתוך כל זה נכנסת הפעילות של הממשלה בתחום הבינה המלאכותית. דירוגים בינלאומיים מראים שההשקעות של הממשלה שלנו ב-AI בכלל לא מספיקות. אנחנו נמצאים הרחק מאחורי ארצות הברית, שממשיכה להוביל את דירוג ה-AI העולמי – מה שאולי טבעי, בגלל גודל האוכלוסייה כאן ושם, אבל אנחנו גם הרחק מאחורי מדינה קטנה בהרבה מאיתנו – סינגפור. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ בחודשים האחרונים הוגש דו"ח ועדת נגל, שנתניהו הקים כדי לבחון את נושא הבינה המלאכותית ברמה הלאומית, והממשלה הכריזה על הקמת מטה לאומי לתחום הבינה המלאכותית. בספטמבר אשתקד היא הכריזה על תוכנית לאומית ל-AI, עם השקעות של חצי מיליארד שקלים עד 2027. אלא שהמטה עדיין לא הוקם, התשובה לשאלה אילו המלצות מדו"ח ועדת נגל ייושמו ועד כמה לא ברורה, ואנחנו משתרכים מאחור לא רק במרוץ העולמי ל-AI, כי אם גם בזה האזורי: מדינות כמו איחוד האמירויות ובפרט ערב הסעודית נמצאות הרבה לפנינו. האמירתים, ובעיקר הסעודים, משקיעים הרבה מאוד כסף, הרבה יותר מ-500 מיליון השקלים שלנו, בהקמת דאטה סנטרים לבינה מלאכותית וב-AI בכלל, מתוך הבנה שהנפט הוא משאב מתכלה ושעליהם למצוא עוד מקור להביא ים של הכנסות. גרוע מכך עבורנו, הסעודים עושים זאת בשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, שרבים מחשיבים אותו כנשיא האמריקני הטוב ביותר אי פעם למדינת ישראל. בגלל הכסף הגדול שיש לה, ידידנו הגדול בוחר לעשות עסקים בתחום ה-AI עם מדינה שעדיין נחשבת אויבת שלנו – ולא איתנו. על החינוך הטכנולוגי בכלל ולבינה מלאכותית, ומצבו הלא טוב, אני לא רוצה להרחיב את היריעה, ולו כי כתבתי עליו בשבוע שעבר. מה שכן, בלי החינוך הזה, בעוד כמה שנים, ההיי-טק הישראלי עלול להיפגע מאוד. ללא עתודה של עובדים כישרוניים הענף עלול לספוג נזק קשה – גם בעידן ה-AI, שהולכת ומחליפה עובדים. חינוך טכנולוגי לוקה בחסר משמעו גם מוכנות לוקה בחסר של הדור הבא למהפכת הבינה המלאכותית, ולצורך בהתאמת הכישורים של העובדים, והתלמידים, בני האנוש לעידן זה. לסיכום, נתניהו מדבר לא פעם על החשיבות של ההיי-טק הישראלי – גם אם הוא עושה זאת פחות מבעבר. אלא שמילים לחוד ומעשים לחוד: הוא ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא מביאים מספיק כסף לענף שתורם הכי הרבה לכלכלה הישראלית, כולל לא להכשרת הדור הבא. וגם לא השרה האמונה על הענף – שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. זה דבר שאנחנו רואים בכל שנה, וגם בתקציב 2026 – וזאת עלולה בהחלט להיות בכייה לדורות.