כחודשיים וחצי לאחר שמיקרוסופט הפסיקה רשמית את התמיכה במערכת ההפעלה Windows 10 (ב-14 באוקטובר 2025), דיווחים מהשטח בארצות הברית חושפים תמונה מדאיגה של השלכת חומרה מאסיבית. עובד בסוכנות ממשלתית אמריקנית חשף לאחרונה ברשת ראדיט (Reddit) כי משטחי הובלה עמוסים בעשרות מחשבים תקינים נשלחים לגריסה ופינוי רק משום שאינם תואמים את דרישות המערכת של Windows 11. אותו עובד, סטודנט למשפטים, הסביר כי אם חלילה ינסה לקחת מחשבים, הוא עלול להיות מואשם בגניבת רכוש המיועד להשמדה מה שיכול למנוע ממנו להתקבל ללשכת עורכי הדין, ולכן הוא, לדבריו, נאלץ לצפות מהצד בבזבוז המשווע הזה. 240 million PCs will become e-waste when Windows 10 support ends! As the PC market stabilizes, Windows 11 holds promise for the channel as customers prepare to refresh. Windows 11 on newer PCs will drive growth but prevent the channel from refurbishing.https://t.co/9tOgKhIVOa pic.twitter.com/tSUf1Zt3TK — Canalys (part of Omdia) (@Canalys) December 21, 2023 240 מיליון מחשבים אישיים יהפכו לפסולת אלקטרונית? לפי Yahoo News, מדובר בציוד שנרכש בכספי מיסים והפיכתו לאשפה נחשבת לבזבוז דרמטי של כספי ציבור. ואולי חמור מכך – חברת המחקר Canalys מצאה כבר מזמן כי המהלך הזה עלול להפוך כ-240 מיליון מחשבים אישיים לפסולת אלקטרונית, ומדובר בכמות שאילו הייתה נערמת בלפ-טופים אחד על גבי השני, הייתה יוצרת ערימה ש"גובהה היה עוקף את קוטר הירח ב-600 ק"מ". הסיבה המרכזית להשלכה המונית זו היא דרישת המערכת של מיקרוסופט לשבב אבטחה מסוג TPM 2.0, שאינו קיים במחשבים רבים בני פחות מעשור. מיקרוסופט הבהירה בהודעותיה הרשמיות כי לאחר המועד, שכאמור חלף באוקטובר האחרון, היא "לא תספק יותר סיוע טכני, עדכוני אבטחה או כל שירות אחר", והזהירה כי מחשבים שימשיכו לפעול יהיו פגיעים יותר לאיומי סייבר ונגיפים. ואולם כעת מסתמנת הבעיה החדשה – הסכנה הסביבתית אינה מבוטלת; לפי הערכות, כ-85%-80% מהפסולת האלקטרונית בארה"ב מגיעה למזבלות, שם רכיבים המכילים עופרת, כספית וקדמיום עלולים לדלוף לאדמה ולמקורות המים. מעבר לנזק הבריאותי, מדובר באובדן כלכלי של מתכות יקרות; רק בארה"ב מושלכים מדי שנה זהב, כסף ונחושת בשווי מאות מיליוני דולרים בתוך מכשירים מיושנים. תיעד את זריקת המחשוב בממשלה. עובד ממשל אמריקני הפעיל ב-ראדיט. צילום: לכידת מסך מ-ראדיט איך ניתן להתמודד עם המצב החדש? כדי למנוע את הפיכת המחשבים למטרד סביבתי, מומחים ממליצים על מספר חלופות לטיפול בחומרה הישנה. אפשרות בולטת היא התקנת מערכות הפעלה מבוססות לינוקס (Linux), שהן קלות משקל ומסוגלות "להפיח חיים חדשים" במחשבים ישנים שאינם תומכים בחלונות 11.  חלופה נוספת היא שימוש ב-ChromeOS Flex, המאפשרת להמיר מחשבים אישיים לתחנות עבודה פשוטות עבור סטודנטים או נזקקים. במידה שהחלטתם למחזר או למסור את המחשב, אתר ?Which מדגיש כי חובה לבצע איפוס יצרן ולהשתמש בתוכנות להשמדת נתונים (כמו Eraser), זאת על מנת למנוע גישה למידע אישי שאפשר שקיים במחשבים שנזרקו. דרך בטוחה נוספת היא הסרה פיזית של הכונן הקשיח והשמדתו הפיזית (באמצעות פטיש למשל), כדי להבטיח שהמידע שבו לא היה בר שחזור.

השפעת הבינה המלאכותית על העולם בכלל, ועל ה-IT הארגוני בתוכו, היא עמוקה יותר ממה שחושבים. הבינה המלאכותית משפיעה על מערכות עסקיות והחלטות ארגוניות, ולעתים קרובות עושה זאת מתחת לרדאר. אלא שחלק מהמומחים סבורים שעם תחילתה של 2026, ולעתיד, יש להביט על מגמת ה-AI, שלא לומר ההוריקן או הצונאמי של הבינה המלאכותית, באופן שונה. "אנחנו יודעים שה-AI משבשת, אבל הדרך שבה היא עושה זאת היא מעורפלת. היא כבר לא מושג עתידי, אלא משולבת במערכות, בהחלטות ובאסטרטגיות שמעצבות עסקים. עם זאת, מנהלים רבים עדיין ממעיטים בערך של שינויים אלה. לא מדובר בעוד 'שינוי', אלא בנקודות מפנה", כתבו מומחים. "גל של חשיבה עצלנית" גרטנר אמנם מתלהבת מ-AI, אבל לא שוכחת לסגת צעד לאחור ולספק לשוק מבט מהול בספקנות. המגמה הראשונה שצריכה להטריד את השוק בכל הנוגע ליישום הבינה המלאכותית, לפי חברת המחקר, מפתיעה מעט: "גל של חשיבה עצלנית". לדברי החוקרים, בשנה הקרובה "יחול ניוון של מיומנויות חשיבה ביקורתית, עקב שימוש בבינה מלאכותית יוצרת – מה שידחוף 50% מהארגונים בעולם לדרוש הערכות מיומנויות נטולות בינה מלאכותית. ככל שהאוטומציה תואץ, היכולת לחשוב באופן עצמאי ויצירתי תהפוך גם לנדירה יותר ויותר, וגם ליקרה יותר ויותר". עוד חוזה חברת המחקר כי בתוך שנתיים יעלו פלטפורמות דיגיטליות של מדינות לאום. "עד 2027, כ-35% מהמדינות יהיו 'נעולות' בפלטפורמות AI ספציפיות, מקומיות, שמשתמשות בנתונים בעלי הקשרים קנייניים", כתבו האנליסטים. הם הסבירו כי "בינה מלאכותית ריבונית כבר איננה מושג – היא מנוף תחרותי. הגבולות בין ממשלות לספקים מטשטשים, וההשלכות משתרעות הרבה מעבר לטכנולוגיה. ברגע שהטכנולוגיה 'נעולה', היציאה לא תהיה קלה". יותר ויותר רכש B2B ייעשה באמצעות בינה מלאכותית. צילום: MaximP, ShutterStock התחזית הבאה היא בתחום סוכני ה-AI: "הבינה המלאכותית חודרת לרכש B2B (מארגון לארגון). עד 2028, כ-90% מקניות ה-B2B יבוצעו באמצעות סוכני AI – מה שיוביל לכך שיותר מ-15 טריליון דולר מהן יבוצעו דרך בורסות סוכני בינה מלאכותית". לפי חברת המחקר, "הרכש יעבור שינוי מחודש, על ידי סוכנים בלתי נראים. אופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO) ותשלום לפי קליק (PPC) יפנו את מקומם לאופטימיזציה של סוכנים. מוצרים יידרשו להיות קריאים על ידי מכונה, והרכש יעבור לעסקאות יעילות ואוטונומיות, בין מכונה למכונה". יש לא מעט סיכונים גם גרטנר מודעת לסיכונים שהבינה המלאכותית מביאה איתה לארגונים. "אוטומציה של החלטות המונעת על ידי AI מסכנת הפסדים קטסטרופליים: עד סוף 2026, מספר התביעות המשפטיות בגין 'מוות על ידי בינה מלאכותית' יעבור את ה-2,000, בשל חוסר באבטחה מפני הסיכונים שבתחום", כתבו חוקרי גרטנר. לדבריהם, "מודלים של AI נדמים להיות 'מערכות קופסה שחורה'. מודלים שתהליכי קבלת ההחלטות שלהן לא חשופים או קשים לפירוש – עלולים להיכשל, במיוחד במגזרים בעלי סיכון גבוה כמו בריאות, פיננסים ובטיחות הציבור. לכן, תעלה החשיבות של ההסבר, התכנון המוסרי ונתונים נקיים. הם יהפכו לבלתי ניתנים למשא ומתן". גרטנר, פעם אחרונה: "חוויית משתמש פרודוקטיבית בת 35 שנה תסתיים", חוזים האנליסטים שלה. "עד 2027, השימוש ב-GenAI ובסוכני AI ייצור את האתגר האמיתי הראשון לכלי פרודוקטיביות במיינסטרים מזה 35 שנה, ויביא לטלטלה בשוק של 58 מיליארד דולר. ספקים חדשים יופיעו, תצורות חדשות יתפסו תאוצה והערך יעבור לחוויות סוכנות. העבודה בעתיד לא תוקלד, אלא תיעשה דרך שאילתות (פרומפטים)". עוד תחזית סיפקה סיילספורס, ולפיה 82% ממנהלי הפיתוח בישראל צפויים להשתמש בסוכני AI בשנתיים הקרובות, ו-96% מהמפתחים בעולם מאמינים שהשימוש בה ישפר משמעותית את חוויית העבודה שלהם. 68% מהמפתחים הישראליים כבר משתמשים בכלי מעט קוד או בלא קוד (Low-Code No-Code), ו-76% מאמינים שכלים אלה יסייעו לדמוקרטיזציה של פיתוח AI. עם זאת, 80% מהמנהלים מדגישים שהארגונים שבראשם הם עומדים נדרשים לעדכן את תשתיות ה-IT כדי להפיק את מלוא הערך מהשינוי. אבישי לברן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של One datAI. צילום: אפרת קופר מילות הבאזזז החדשות מה תהיינה מילות הבאזזז החדשות? לפי אבישי לברן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של One datAI, "בין המונחים שיככבו ב-2026 ניתן למצוא את Semantic Layer – השכבה המחברת בין נתונים, ביזנס ובינה מלאכותית יוצרת; Data Observability – נראות נתונים, גישה הנדסית לניטור איכות ואמינות דאטה; ו-AI/Data Governance – משילות בינה מלאכותית/נתונים, ניהול אחראי ומפוקח של נתונים ומודלים". הוא הוסיף ש-"צפויה עלייה בשימוש במונחים Multi-Agent Systems – מערכות מרובות סוכנים, Domain-Specific Language Models – מודלי שפה ספציפיים לדומיינים, ו-AI Security Platforms – פלטפורמות לאבטחת AI". הבינה המלאכותית יורדת מהכותרות הנה דבר שקצת מפתיע לשמוע, והוא בא מפיו של שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל: "הבינה המלאכותית יורדת מהכותרות וניהול הנתונים חוזר לקדמת הבמה". פרייס הסביר כי "כולם הבטיחו מהפכת AI, אך רבות מהיוזמות נתקעו בביצוע. לא כי הטכנולוגיה לא בשלה, אלא משום שהבסיס שעליו היא נשענת – הוזנח. כשארגונים אימצו כלים חכמים, הנתונים נותרו מפוזרים, לא מנוהלים ולעתים לא מוגנים". "השאלה האמיתית אינה מי משתמש ב-AI, אלא מי באמת שולט בנתונים שלה", הוסיף. "כמויות עצומות של מידע הצטברו ויצרו מורכבות. התגבשה ההבנה שלפיה מי שיצליח לפשט את שכבת הנתונים, לאחד אותה תחת כללים ברורים של ניהול ואבטחה ולהפוך אותה לנגישה ושימושית – יוכל להפיק ערך אמיתי מהטכנולוגיות המתקדמות. מערכות חכמות תלויות בנתונים איכותיים, מסודרים ומפוקחים, עם ניהול נתונים נכון". שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור "2026 לא תהיה שנה של פריצת דרך טכנולוגית חדשה, אלא שנת הבשלה. הבינה המלאכותית לא נעלמת, אך היא מפנה מקום לשאלה עמוקה יותר: מי באמת שולט בנתונים? ארגונים שישקיעו בניהול נתונים חכם, פשוט ומאובטח יוכלו לממש חדשנות, לפעול בביטחון ולהגיב מהר לשינויים. ניהול הנתונים הוא כבר לא תשתית שקטה – אלא מנוע ההכרעה", קבע פרייס. לסיום, בחזרה לכותרת: הטוב ב-AI מובן – היא מביאה להתייעלות, מיכון, תפוקתיות ויעילות בכל העולם ובכל מגזר פעילות. הרע – הבינה המלאכותית תסייע, וכבר מסייעת, להאקרים לתקוף, לשבש, לערוך מסעות השפעה, לעוות תוצאות בחירות, להגדיל את הקיטוב, השנאה והפחד, לקצור נתונים ולגנוב מיליארדים. והמכוער: יש עוד תקלות רבות בתחום – מהזיות דרך תשובות שגויות, שעלולות לסכן חיים בעולמות הרפואה והמחקר המדעי למשל ובשאיפה לריצוי המשתמשים – וזו רק רשימה חלקית. מה יקרה בעתיד? האם כדאי לשאול את קלוד, ג'מיני או ChatGPT – או שימים יגידו?

האמת החברתית, רשת הסושיאל מדיה של נשיא ארצות הברית, הודיעה אמש (ד') לבעלי המניות על היוזמה הדיגיטלית האחרונה של העסקים של בני משפחת טראמפ: השקת מטבע קריפטו חדש. המטבע נועד עבור בעלי המניות של טראמפ מדיה, שהיא הבעלים של האמת החברתית, וכל בעל מניות בה יקבל "בעתיד הקרוב", על פי החברה, יחידה אחת ממטבע הקריפטו החדש. אפשרות זו נוצרה בעקבות שיתוף פעולה בין טראמפ מדיה לבורסת Crypto.com. המטבע החדש יוסיף לטראמפ מדיה הכנסות של מיליוני דולרים, נוסף על מאות מיליוני הדולרים שעסקי הקריפטו שלה (ולמעשה של דונלד טראמפ עצמו) כבר הכניסו לה. עסקים אלה עוררו שאלות רבות בדבר קיומם של ניגודי אינטרסים של הנשיא בסוגיה. טראמפ הוא בעל המניות הגדול ביותר בחברת המדיה שקרויה על שמו. טראמפ מדיה הוקמה ב-2021 ולצד עסקי הקריפטו, היא פועלת בעולמות הבינה המלאכותית והשירותים הפיננסיים. אלא שבימים אלה היא שמה את הדגש על תחום המטבעות הווירטואליים. מאז כניסתו החוזרת לבית הלבן לפני כשנה, ממשל טראמפ פעל לבצע שינויים שיקלו את הרגולציה על פעילותם של מטבעות הקריפטו ועל פלטפורמות המסחר במטבעות אלה. עוד בקמפיין הבחירות שלו, טראמפ חיזר אחרי תעשיית הקריפטו והבטיח להקל על פעילותה, כמו גם לשפר את יכולות המסחר במטבעות הללו. כתוצאה מכך, בכירי הענף תרמו סכומי עתק למערכת הבחירות שלו. אולם, למרות הפעילות של הבית הלבן לטובת ענף הקריפטו, תחום זה לא מניב רווחים גדולים לטראמפ מדיה, ושער המנייה של החברה צנח בשנה האחרונה ב-60%. המטבע החדש הוא לא מטבע הקריפטו הראשון שטראמפ מדיה השיקה: מיד לאחר שטראמפ נכנס שוב לבית הלבן בינואר אשתקד השיקה החברה את Meme Coin, שבמשך הזמן הפך לאחד ממטבעות הקריפטו המוצלחים ביותר, אך מאז הפסיד כ-90% מהערך שהיה לו בשיא.

משרד התקשורת הודיע על הטלת עיצום כספי בסך כ-8 מיליון שקלים על חברת בזק, בשל הפרה מהותית של הוראות החוק ומתווה האסדרה לפריסת רשתות תקשורת מתקדמות, תוך פגיעה בתחרות בענף. העיצום הוטל לאחר שנמצא, כי בזק פרסה רשת מתקדמת וסיפקה שירותים באזורים שהוגדרו כ"אזורי תמרוץ" – אזורים שבזק בחרה לא לפרוס בהם ושנועדו לעודד כניסה של שחקנים קטנים לשוק התקשורת. מתווה הסיבים ומכרזי התמרוץ הם הכלים המרכזיים שמפעיל משרד התקשורת במטרה לתקן כשלי שוק ולצמצם פערים דיגיטליים בפריפריה. המשרד מפרסם בימים אלו את מכרז התמרוץ השלישי, שעתיד להיות גם האחרון. על פי מתווה האסדרה, נאסר על בזק, כחברה הדומיננטית בשוק, לפעול באזורי התמרוץ למשך 5 שנים ממועד קביעת חובת הפריסה לזוכים במכרזי התמרוץ. הפרת הוראה זו פוגעת בכדאיות הכלכלית של הזוכים במכרזי התמרוץ, מקנה לבזק יתרון תחרותי בלתי הוגן כשחקן ראשון באזורים אלה, ומערערת את יכולת החברות הקטנות לעמוד בהתחייבויותיהן. כניסת בזק לאזורי התמרוץ בניגוד לכללי האסדרה משדרת מסר מרתיע לשחקנים קטנים ועלולה לפגוע בתחרות ובמגוון אפשרויות הבחירה של הצרכנים. מתווה האסדרה נועד לקדם את המעבר מרשתות נחושת לרשתות סיבים אופטיים בכל רחבי המדינה, תוך עידוד תחרות והזדמנויות שוות לכלל השחקנים בשוק. החברה נדרשת לשלם את הסכום המלא בתוך 30 ימים.

טופ גרופ רכשה את השליטה בסופיסטיק (SOFiSTiK M.E), המפיצה בישראל את פתרונות התוכנה של סופיסטיק. היקף העסקה עומד על 7.8 מיליון שקלים בתוספת תמורות עתידיות. כך, הרוכשת מרחיבה את פעילותה בעולם הפרופטק (PropTech) – תוכנות לעולם הנדל"ן. סופיסטיק היא ספקית תוכנה גרמנית מתקדמת לתכנון הנדסי. היא פועלת בקבוצת ענקית התוכנה Man And Machine. החברה מציעה חבילות תוכנה לתחומים שונים בענף הבנייה, כמו אדריכלות, הנדסה, תשתיות ועוד. אלו כוללות, בין היתר, את מוצרי אוטודסק (Autodesk), ובהם – AutoCAD Construction Cloud. לנרכשת יש מאות לקוחות בישראל: משרדי תכנון והנדסה, בהם משרדי תכנון בתחומי הגשרים, התשתיות והמנהור. היא גם עוסקת באינטגרציה בפרויקטי תכנון לאומיים. עם לקוחות הנרכשת בישראל נמנים הטכניון, נתיבי ישראל, המוסד לביטוח לאומי ואוניברסיטת בן גוריון בנגב. כלל עובדי הנרכשת, לצד בן שיק, מנכ"ל החברה, ימשיכו להוביל את הפעילות המקומית תחת טופ גרופ. לדברי דרור שגב, מנכ"ל טופ רמדור ומנהל פעילות הפרופטק בקבוצה, "הנרכשת מוסיפה לרמדור וזיו מערכות את הצלע המשמעותית של פתרונות לחברות התכנון בישראל. הרכישה תרחיב את ההיצע שלנו עבור חברות תכנון, עם פתרון מקיף ושלם יותר, המעניק ערך גבוה ומשמעותי לאורך כל חיי הפרויקט. הרכישה מחזקת את הנוכחות שלנו מול קהילת המתכננים, המהנדסים ויועצי התשתיות בישראל, עם היצע של פתרונות לניהול יזמות, תכנון, פרויקטים ואתרי ביצוע. נציע מענה כולל ומקיף – משלב התכנון ההנדסי ועד לניהול אתר הבנייה. הנרכשת היא אחת מהחברות המובילות באירופה בתחום ה-BIM – תכנון מבנים ותשתיות, הנדסה אזרחית, גשרים ומנהור. המערכת שלה משתלבת באופן מלא עם  AutoCad ו-Revit של אוטודסק, ומאפשרת תכנון חכם, מדויק ומתועד, מקונסטרוקציה הנדסית ועד ניתוחים מורכבים". לדברי שיק, "החיבור עם טופ גרופ יאפשר לנו להאיץ את הצמיחה של סופיסטיק בישראל, להרחיב את סל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו, כולל חבילות משולבות המבוססות על מוצרי אוטודסק, עם אינטגרציה מלאה איתן. ניתן מענה מקיף לעולם התכנון ההנדסי וה-BIM. נתמוך בקפיצה הטכנולוגית הבאה של הענף בישראל". ן שיק, מנכ"ל SOFiSTiK M.E. צילום: יח"צ

איש העסקים והנדבן מוריס קאהן, מאבני הייסוד של המגזר העסקי בישראל, ממניחי היסודות להיי-טק במדינה וממייסדי אמדוקס, נפטר הלילה (ד') בגיל 96. קאהן נולד ב-1930 בדרום אפריקה, בן לאב מהגר מליטא ולאם מקומית. הוא עלה לישראל עם משפחתו – רעיייתו, ז'קלין, ושני ילדיו, דיוויד ובנג'מין – ב-1956. בארץ, קאהן היה יזם עתיר פעילות ומראשוני ההיי-טק הישראלי. בין היתר, הוא נמנה על המייסדים והשותפים להקמת אמדוקס – אחת מספינות הדגל של הענף בארץ. עוד שני דברים בולטים שקאהן עשה היו היותו מייסד דפי זהב, שלימים נמכרה לאתר השוואת המחירים זאפ, וממתכנני פרויקט בראשית, להנחתת חללית ישראלית פרטית ראשונה על הירח. כמה כישלונות, שלא מנעו מקאהן להמשיך – ולקצור הצלחות תחילת דרכו בארץ לא הייתה קלה, שכן כמה מיזמים שהקים לא צלחו: מפעל לכפפות עור, פטנט מיוחד למניעה של גניבת מכוניות, גידול בקר בעמק החולה ומפעל לייצור אופניים. אך, כדרכם של יזמים רבים, הכישלונות לא ריפו את ידיו. ב-1967 זכה קאהן במכרז של משרד התקשורת להפקת מדריכי טלפון. הוא פרסם את הספרים, שהיו לעבי כרס, וכינה אותם בשם שהפך למותג, דפי זהב – בהדהוד לספרים המקבילים בארצות הברית, שנקראו דפים צהובים. דפי זהב הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי בועז דותן, מי שמאוחר יותר היה ממקימי אמדוקס. לאחר מכן היא החלה בפיתוח תוכנות גבייה וניהול מערך שירות לקוחות עבור חברות טלפוניה. או אז החליטו השותפים להפריד את פעילות המחשוב מדפי זהב ולהקים את אמדוקס. ב-1982 הקים קאהן, יחד עם בועז דותן ואבינועם נאור, את עורק אינפורמיישן, שהייתה התשתית להקמת אמדוקס. זו הפכה לענקית תוכנה, שמספקת שירותים לחברות טלקום בעולם. כמה שנים מאוחר יותר, 50% מהחברה נרכשו על ידי סאות'ווסטרן בל, וב-1998 היא הונפקה בארצות הברית. אמדוקס היא מהחברות הוותיקות בהיי-טק הישראלי, והיא נסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר. במשך השנים, קבוצת עורק בראשות קאהן הייתה מעורבת במיזמים עסקיים רבים במשק: חברת הכבלים ערוצי זהב, חברת התקשורת הבינלאומית קווי זהב, נטוויז'ן, מקסימדיה, MedOne, נטקום ועוד. פרויקטים נוספים קאהן, חובב ים, הקים ב-1975 את המצפה התת ימי הראשון בארץ – באילת. על שמו יש תחנת מחקר לחקר הים באוניברסיטת חיפה, שממוקמת בקיבוץ שדות ים. כמו כן, הוא הקים, כאמור, את פרויקט בראשית, שבמסגרתו הוא תרם כ-40 מיליון שקלים לעמותת SpaceIL. ב-2019, לאחר שהגשושית התרסקה על פני הירח בנחיתה, הוא לא אמר נואש, ובגיל 89 הכריז על פרויקט בראשית 2. ב-2021 הוא תרם, יחד עם פטריק דרהי, הבעלים של אלטיס הצרפתית והוט הישראלית, ומרטין מושל 70 מיליון דולר למיזם. ביום העצמאות ה-71 של המדינה, ב-2019, קאהן נבחר להשיא משואה, כהוקרה על תרומתו לפרויקט. קאהן הקים גם את ארגון LEAD לפיתוח וקידום מנהיגות צעירה בישראל, ותרם רבות לעמותת צלול, שאותה הקים בנו, בנג'מין. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לו: "מוריס קאהן, שהלך מעמנו הבוקר, היה יזם ואיש חזון. הוא חלם רחוק, עד לירח, אך תמיד נשאר עם רגליים נטועות עמוק באהבת המדינה ובדאגה לחברה הישראלית. ‏מהובלת פרויקט בראשית, ועד לטיפוח מנהיגות צעירה ושמירה על הסביבה, שהגנה על ערכיה ודמותה הדמוקרטית של המדינה והפצת שמה הטוב בעולם כולו – תרומתו החשובה למדינה ומנהיגותו פורצות הדרך יישארו חקוקות בלבנו תמיד". לינק לרישיון התמונה של מוריס קאהן.

במשך עשורים הייתה החלוקה ברורה: הטכנולוגיה שייכת ל-IT. המנמ"ר (CIO) היה בעל הבית הבלעדי על התקציבים, היישום, הפרוייקטים, ההחלטות וגבולות הגזרה. אבל בפתח שנת 2026, המציאות הארגונית הזו מתפוררת. ה-AI הפסיק להיות "מוצר טכנולוגי" והפך לאירוע אסטרטגי אשר משנה את המציאות העסקית ומשפיע על ליבת הארגון בצורה ישירה. השינוי הזה מציב בחדר פיל לבן שאי אפשר להתעלם ממנו: כשה-AI הופכת לתחום אסטרטגי-עסקי-טכנולוגי, מי באמת מוביל אותו? והאם המנמ"ר, שרגיל לשלטון יחיד בממלכה הטכנולוגית, עדיין אוחז בהגה? הפרדוקס: משקיעים בטירוף, נתקעים ביישום מנתונים שאנו רואים בסקר מנכ"לים בישראל שערכה KPMG לאחרונה, 93% מתכננים להשקיע ב-AI, נתון גבוה משמעותית מהממוצע העולמי שעומד על 71% בלבד. האופטימיות בשיאה, אבל בשטח קיים פער מטריד בין ההשקעה לבין ה-ROI (החזר ההשקעה). למה זה קורה? כי ארגונים רבים עדיין מנסים להטמיע AI כמו שמטמיעים צ'טבוט, ושוכחים שבינה מלאכותית היא לא עוד תוכנה – היא שינוי תרבותי וארגוני. "צריך לזכור, נכון לכתיבת שורות אלה, אין יכולת אמיתית להטמיע AI בצורה עמוקה בארגון ללא מעורבות של מערכות מידע, אשר יספקו את סביבת הענן, תשתית הפיתוח ועוד (מה שעלול להשתנות בעתיד הלא רחוק) ועל כן, כסף גדול לעיתים יורד לטמיון כאשר אגף מערכות המידע חוסם פרויקטים כאשר מגיעים לרגע האמת של ההטמעה" האתגרים האמיתיים הם לא רק האלגוריתם, אלא הסייבר שמעכב הטמעה, הדאטה שכמעט אף פעם לא מסודרת מספיק, היכולת של הלקוח העסקי להבין את המגבלות באחוזי הדיוק והחשש האנושי של העובדים לאמץ את הטכנולוגיה. מנמ"ר שלא רואה את התמונה הזו, שמתמקד בתשתיות ובקוד במקום בערך העסקי ובניהול השינוי, יגלה מהר מאוד שהאחריות זולגת ממנו החוצה – לגופי האסטרטגיה, חדשנות או למנהלים עסקיים שלוקחים פיקוד. כבר היום, בלא מעט ארגונים במדינת ישראל אפשר לראות שני שינויים מהותיים בתפיסה – הראשון, בנוסף למובילי AI שיש בתוך אגף מערכות מידע, צצים להם מובילי AI בתוך גופי האסטרטגיה והחדשנות, ואפילו במחלקות העסקיות השונות. ושניים, התקציב וקבלת החלטה על תיעדוף USE CASES, ניתנים על ידי המנכל לעיתים, למחלקות האסטרטגיה והחדשנות- מה שיוצר מתחים וחיכוכים רבים בין מקבלי ההחלטות. בנוסף, מחלקות עסקיות רבות כמו HR, שיווק, תפעול וכספים, מפעילות יועצים חיצוניים להטמעות AI מכיוון שהן לא מקבלות קשב מאגף מערכות המידע, מה שיוצר בלאגן גדול כאשר רוצים באמת להגיע לקו הסיום ולהטמיע. צריך לזכור, נכון לכתיבת שורות אלה, אין יכולת אמיתית להטמיע AI בצורה עמוקה בארגון ללא מעורבות של מערכות מידע, אשר יספקו את סביבת הענן, תשתית הפיתוח ועוד (מה שעלול להשתנות בעתיד הלא רחוק) ועל כן, כסף גדול לעיתים יורד לטמיון כאשר אגף מערכות המידע חוסם פרויקטים כאשר מגיעים לרגע האמת של ההטמעה. מעבר לשאלת ההובלה והבעלות, ארגונים נתקלים בשני מחסומים פרקטיים שהופכים את ה-ROI לחלום רחוק. הראשון הוא הדאטה. אי אפשר להריץ אלגוריתמים, מתקדמים ככל שיהיו, עם מאגרי הנתונים של הארגון מלאים ב"זבל". השלב הקריטי שרבים מדלגים עליו הוא ניהול נכון ואופטימלי של הדאטה ולעיתים אין בכלל אסטרטגיית דאטה בארגון. המידע חייב להיות נגיש ומרוכז כדי שאפשר יהיה בכלל להתחיל לבצע אנליזה ופרדיקציה. המחסום השני, והמורכב יותר, הוא חוסר ההבנה של הגורמים העסקיים את הטכנולוגיה ואת המאמץ הדרוש. לא מעט מקרים מתחילים בהסבר ש-AI זו סטטיסטיקה ולא נגיע לעולם ל-100% דיוק בתשובות המודל, ואז ברגע האמת, אחרי פרויקט שלם בו בוצעו מאמצים גדולים, מחליט הלקוח העסקי שהמודל לא יכול לעלות כי הוא עובד ב-90% דיוק בלבד. בחירת ה-USE CASE וניתוח מוקדם שלו יכול להציל חיים, כסף וזמן רב! אנחנו רואים המון ארגונים שמתעדפים פרויקטי AI בצורה לא נכונה ומתחילים רק בפרויקטי "לוויין" אשר ההשפעה שלהם על הארגון קטנה מאוד, או לא מעריכים נכון את המאמצים בדרך, ומאבדים את הלקוח העסקי בשלב מוקדם בתהליך. היועץ החדש: לא מצגות, אלא A-Z בתוך הכאוס הזה ונוכח המשוכות הגבוהות שהזכרתי, ברור שגם עולם הייעוץ עובר טלטלה. המודל הישן של יועץ שמגיע עם מצגת אסטרטגית מנותקת ("נעשה תוכנית לחמש שנים ונחזור אליכם") מת. בעידן שבו טכנולוגיה משתנה בכל יום, אסטרטגיה לחמש שנים היא בדיחה. מצד שני, גם בתי תוכנה שמוכרים "גולגולות" (כוח אדם) בלי אחריות אמיתית לתוצר, כבר לא מספקים את הסחורה בצורה מספקת. השוק צמא ל"יועץ החדש". כזה שמביא גישת 360 מעלות: גם אסטרטגיה עסקית, גם הבנה טכנולוגית עמוקה, וגם – וזה הקריטי ביותר – יכולת יישום (Delivery) וניהול השינוי האנושי. הארגון לא רוצה חמישה ספקים שונים שרבים ביניהם על הקרדיט; הוא מחפש שותף שמבין שכניסת AI נוגעת בהיבטים משפטיים, פיננסיים, ארגוניים ותפעוליים וכולל בתוכו עולם שלם של מדיניות בינה מלאכותית, ניהול סיכונים וציות. אנחנו רואים את זה בשטח: היתרון הגדול נמצא בחיבור שבין הטכנולוגיה לעסק. כאשר באים ב"חשיבה תוצאתית" ומנתחים כל פעילות לפי הIMPACT שלה, הרבה יותר קל לקבל החלטות. המטרה היא לקחת את הארגון יד ביד – משלב החזון ועד שהאחרון העובדים משתמש בכלי החדש בצורה יעילה. קריאת השכמה הטרנד של שנת 2025 היה לייצר מובילי AI תחת מחלקות החדשנות, האסטרטגיה ואפילו ישירות תחת המנכ"ל. שנת 2026 תהיה שנת המבחן למנמ"רים, אם לא יצאו מאזור הנוחות הטכנולוגי, וייצרו הבנה עמוקה בליבת העסק שלהם, כולל בניית "Roadmap" אסטרטגי שמדבר בשפה עסקית ומיפוי אזורי צמיחה מונעי טכנולוגיה – הם יאבדו את הקרדיט, התקציבים, וההשפעה, ויישארו עם תחזוקה של מערכות גדולות. המנכ"לים כבר מבינים ש-AI הוא לא פרויקט צדדי אלא מנוע צמיחה ליבה- והם לא מתייחסים אליו כעוד טכנולוגיה אלא כשינוי תפיסה. ומי מוביל שינוי תפיסה בארגון? זוהי שאלת השאלות..   הכותב הוא שותף וראש מחלקת בינה מלאכותית, דיגיטל וטרנספורמציה ב-KPMG ישראל.

טיקטוק ישראל סיכמה את שנת 2025 באירוע שהתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, ובו נחשפו הטרנדים, הסאונדים והתכנים שעיצבו את התרבות הפופולרית בשנה החולפת. במהלך האירוע, שהתקיים בהנחיית קורין גדעון, הציגו בכירי החברה את השיאים המקומיים והגלובליים של הפלטפורמה. את הנתונים והתובנות הציגו נטלי זיו, ראש מערך התקשורת במדינות הצומחות באירופה, שסקרה את הטרנדים הבינלאומיים, ואביעד רוזנבוים, מנהל פעילות התוכן בישראל, שסיכם את הפעילות המקומית. פאנל יוצרים בהנחיית יערה אוחיון, מנהלת קהילת היוצרים, התקיים בהשתתפות דני בולר, בן שי ותם שקד ובנוסף האורחים נהנו מתפריט שף של מושיק רוט. פאנל יוצרים בהנחיית יערה אוחיון, מנהלת קהילת היוצרים, ובהשתתפות דני בולר, בן שי ותם שקד. צילום: גיל רובינשטיין על הבמה התקיימו הופעות של אייקוני טיקטוק מקומיים: הצמד נס וסטילה ביצע את "רשימת קניות", שהיה אחד השירים המואזנים ביותר ב-2025, ונסרין קדרי הופיעה עם הלהיט "לא לפנות אלי". בין המשתתפים הנוספים באירוע היו ליאון שניידרובסקי, אלכס שולץ, ידידיה ויטל, עדן דניאל גבאי ואחרים. האירוע נערך בהפקת קבוצת בלוסטון של גיא בסר ושי מור-יוסף. בין המשפיענים שנוכחו באירוע של טיקטוק ישראל. אביעד רוזנבוים, נטלי זיו, עדן דניאל גבאי וליאל אלי. צילום: עיבוד ממוחשב. צילום: גיל רובינשטיין ממשיכה לעצב את תרבות הפופ של ימינו מהסקירה עלה כי הפלטפורמה הפופולרית המשיכה לעצב את התרבות הפופ של ימינו, בדגש על ספורט, קולנוע וטלוויזיה, לצד מוזיקה, אוכל ושפה חברתית. בתחום המוזיקה, טיקטוק הוכיחה את כוחה בהחזרת שירי עבר למרכז הבמה: בינלאומית, "The Less I Know the Better" של Tame Impala ו-"What’s Up" של 4 Non Blondes זכו לעדנה מחודשת והובילו למיליוני יצירות סרטונים. גם בישראל חזרו לתודעה שירים אהובים, בהם "אין אני" של שוטי הנבואה, לצד סאונדים ושירים חדשים שכבשו את הפלטפורמה. הקולינאריה הושפעה גם היא מטיקטוק בשנה החולפת: בארצות הברית נרשם מחסור בגבינת קוטג' בעקבות טרנד שהכיר אותה לקהל האמריקני ובישראל נרשמה הסתערות על בשר טחון בזכות טרנדים של מנות ביתיות כגון שווארמה-דונר. לצד האוכל, בלטו גם טרנדים של פנאי ביתי, ובהם קינוחים ביתיים, סרטוני "נוחות" ומשחקי קופסה, כאשר אחד הבולטים היה המשחק "אליאס". בפלטפורמה ציינו כי טיקטוק התחזקה השנה וממשיכה לייצר 'שפה חברתית', שמעצבת חוויות משותפות אשר מחברות בין קהילות. כך, למשל, הביטוי JET2HOLIDAY הפך למונח המזהיר מפני תקלה אפשרית, בהשראת סאונד מתוך פרסומת משנת 2024.