יצרנית היאכטה שבה נהרג מייק לינץ', מייסד חברת ה-BI הבריטית אוטונומי (Autonomy), בסיציליה באוגוסט 2024 – תובעת את אלמנתו, אנג'לה בקארס, בסכום של כ-400 מיליון ליש"ט (יותר מחצי מיליארד דולרים). על פי דיילי טלגרף, TISG (The Italian Sea Group) מאיטליה, תובעת את האלמנה בקארס ואת החברה שבבעלותה הייתה היאכטה, בייסיאן (Bayesian), בשל רשלנות הצוות שתפעל את היאכטה. זו טבעה באוגוסט 2024 לאחר שהתהפכה בים סוער מול חופי סיציליה. בהתהפכות נהרגו לינץ', האנה, בתם בת ה-18 של הזוג לינץ' ובקארס, וחמישה נוסעים נוספים. בקארס ניצלה. לינץ', מייסד ומנכ"ל אוטונומי שנמכרה במיליארדים ל-HPE, כונה "ביל גייטס הבריטי". לינץ', דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קיימברידג', הקים ב-1996 חברת BI מצליחה, זכה ב-2006 בתואר חבר המסדר של האימפריה הבריטית, עשה אקזיט, היה למיליארדר, ומאז לא נח ולו רגע אחד. הוא בילה יותר מתריסר שנים במאבקים משפטיים, ומת מיד לאחר שנחלץ מהם. הכל החל ב-2011, עם ההודעה של HP על רכישת אוטונומי תמורת 10.25 מיליארד דולר, שווי הגבוה ב-64% ממחיר השוק. ארנקו של לינץ' תפח ביותר מ-800 מיליון דולרים. כעבור שנה, ב-2012 ענקית המחשוב HP הטילה פצצה פיננסית: היא נאלצה למחוק מהספרים החשבונאיים שלה סכום עתק של 8.8 מיליארד דולרים, כתוצאה מסילוף ו-"ניהול חשבונאי לא הולם" – שם קוד להונאה – של אוטונומי. לפי HP, "ברכישת אוטונומי היו אי סדרים חמורים, כשלים חשבונאיים וסילופים בוטים לגבי ערכה. HP מאוכזבת מאוד לגלות, שכמה ממנהלי אוטונומי יצרו מצגי שווא וניפחו את המדדים הפיננסיים הבסיסיים של החברה, בטרם רכישתה". העסקה זכתה לתואר "מהגרועות בהיסטוריה של עמק הסיליקון". לינץ' הכחיש את הטענות נגדו והתגונן מפני ההאשמות במשפטים בבריטניה ובארה"ב. באלה הוצגו תכתובות בין לינץ' לבין שושובן חוסיין, סמנכ"ל הכספים של אוטונומי, מהן ניתן היה להבין כי הם ידעו על "עיגולי הפינות", או הונאות, במכירות. לפי HP, באוטונומי ערכו רישום כפול של עסקות – כאלה שקרו בפועל וכאלה שב-"צנרת", אך שנראו כאילו כבר קרו בפועל. חוסיין הורשע ב-2018 ונאסר לחמש שנים. ביוני 2024 שב לינץ' מארה"ב, לאחר מעצר בית במשך יותר משנה. להפתעתו, הוא זוכה משלל האישומים נגדו. אז יצא לינץ' לחגוג בשייט ביאכטת הפאר, עם 22 איש. רק 15 מהם חולצו והיאכטה שקעה לעומק חמישים מטרים. וכדי להוסיף למקריות, או למסתורין: יומיים לפני טביעת היאכטה, נהרג שותפו לשעבר של לינץ' – בן (סטיבן) צ'מברליין, שהיה סגן נשיא לכספים בחברה, שהואשם וזוכה מהאישומים נגדו. הוא נדרס בעת ריצה ספורטיבית. ביולי 2025 פסק בית משפט בלונדון ש-HP תקבל 945 מיליון דולר (700 מיליון ליש"ט) מעיזבונו. TISG טוענת, שהצוות של בייסיאן פעל ברשלנות ובמעשיו גרם להתהפכות היאכטה, המתהדרת בכך שהיא "בלתי ניתנת לטביעה". לפי התביעה, הצוות לא נשמע לאזהרות מזג האוויר באזור, ובבוא הסערה לא סגר פתחים בספינה. מקורב למשפחת לינץ' אמר, כי "זו תביעה צינית וצפויה". לאחר טביעת היאכטה, עלו שאלות מהותיות על עיצובה ויציבותה ונתגלו בה נקודות תורפה בלתי ידועות לצוות ולחברה שבבעלות האלמנה בקארס. מקורב לה אמר, כי "התביעה רוצה לערפל את המצב ולהסיח את הדעת מהשאלות הללו. זו תביעה אופורטוניסטית וזדונית". אחת השאלות שעלו בחקירה הייתה תורן היאכטה, בגובה 72 מטר, אחד הגבוהים בעולם. מבקרי החברה האיטלקית טוענים כי גובה התורן הפך את היאכטה לפגיעה יותר ברוחות חזקות, ושהוא מערער את יציבותה. בסוף 2025 יצא הספר "המקרה המוזר של מייק לינץ", שכתבה קייטי פרסקוט. לפי הביוגרפיה שלו, לינץ' היה אדם מפלצתי במובנים רבים, אך מוכשר. כילד לימד את עצמו לתכנת והקים את החברה הראשונה שלו בחדרו בגיל 16. באחת החברות הראשונות שלו, מנהל הכספים שלה היה דמות פיקטיבית, "פרנק ברידג'ס", שתמיד היה מחוץ למשרד כשנושים הגיעו אליו. עוד נכתב, כי האווירה בחברות של לינץ' הייתה "אב טיפוס של רעילות… סביבת עבודה נוראית, נוראית, נוראית". מאז שלינץ' זוכה ועד שטבע חלפו רק 73 ימים.

אינטל סיימה את הרבעון האחרון של 2025 עם ירידה בהכנסות וזינוק בהפסד הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שחברת הענק פרסמה בסוף השבוע. המשקיעים התאכזבו מהתוצאות, ובעיקר מתחזית קודרת ומאזהרה לבעיות צפויות שרשרת האספקה שאינטל סיפקה, והורידו את שער המניה שלה במסחר בוול סטריט ביום ו' ב-17%. מדובר בירידה הגדולה ביותר בשער המניה של אינטל ביום אחד מאז אוגוסט 2024. החברה צופה שההכנסות שלה ברבעון הראשון יעמדו על בין 11.7 ל-12.7 מיליארד דולר. אמצע התחזית של אינטל עצמה נמוך מממוצע תחזיות האנליסטים, שעומד על 12.51 מיליארד דולר. גם תחזית הרווח הנקי למניה שהוציאה החברה נמוכה מזו של המומחים, שעמדה על חמישה סנט. מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, אמר בשיחה עם משקיעים לאחר פרסום התוצאות הכספיות כי החברה לא תוכל לעמוד בביקוש למוצרים שלה, בגלל בעיות צפויות בשרשרת האספקה וחוסר יעילות בייצור. "אנחנו במסע לתיקון הבעיות האלה, אולם הוא ייקח זמן", אמר. לדבריו, "יש ביקוש עצום לשרתים ולשבבי ה-AI שלנו, אבל בגלל המעבר המהיר לייצור בטכנולוגיית A18 החדשה, האספקה כרגע מוגבלת. צווארי בקבוק אלה אמורים להיעלם במחצית השנייה של השנה, כי אינטל משקיעה מיליארדים בציוד ובמכונות כדי לפתור את הבעיה". התוצאות הכספיות אינטל סיימה את 2025 עם ירידה של 0.5% בהכנסות ל-52.9 מיליארד דולר וצניחה של 81% ברווח התפעולי ל-2.2 מיליארד. לעומת זאת, החברה עברה בסיכום השנה מהפסד נקי של 19.2 מיליארד דולר לרווח נקי של 26 מיליון. ברבעון האחרון של השנה הציגה החברה קיטון של 4.1% בהכנסות ל-13.67 מיליארד דולר וזינוק של יותר מפי שניים – 117.6% – בהפסד הנקי ל-333 מיליון. ההפסד הנקי לבעלי המניות רשם גידול של 78.7% ל-591 מיליון דולר. ההפסד הנקי למניה קפץ פי ארבעה ל-12 סנט לעומת שלושה סנט ברבעון הראשון של 2025. ההוצאות הגולמיות הרבעוניות גדלו ב-0.6% ל-8.7 מיליארד דולר, הרווח הגולמי פחת ב-11.5% ל-4.9 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 36.11%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו קיטון של 15.6% ל-4.4 מיליארד דולר והרווח גדל ב-4% ל-580 מיליון. חבות המס פחתה ב-11.6% וסיימה את הרבעון כשהיא עומדת על 671 מיליון דולר. אינטל עדיין באמצע השינוי התוצאות הכספיות, ובעיקר אלה השנתיות, מראות שאינטל עדיין באמצע תהליך השינוי שלה, כולל מהבחינה הכספית. אם תרצו, 2025 הייתה שנת המפנה בהיבט זה: קודם כל, ראוי להזכיר שזהו הרבעון החמישי ברציפות שבו החברה עוקפת את התחזיות של עצמה, והיא סיימה את 2025 עם 37.4 מיליארד דולר במזומן ובהשקעות לטווח קצר. בנוסף, במהלך השנה החברה חזירה חובות של 3.7 מיליארד דולר ושיפרה את מאזנה בצורה משמעותית. המינוי של בו-טאן למנכ"ל אינטל במרץ אשתקד הוכיח את עצמו, לפחות מהבחינה הפיננסית: על אף הקשיים, היא נכנסת ל-2026 כחברה שיש לה הרבה יותר יציבות פיננסית מבעבר. החברה משקיעה המון בבניית מפעלים ובטכנולוגיות חדשות, וזה עולה כסף, אבל ברמה התפעולית – היא רווחית ומייצרת מזומנים. רק במחצית השנייה של 2025 אינטל יצרה תזרים מזומנים חיובי של 3.1 מיליארד דולר. כמו כן, היא קיבלה במהלך השנה הבעת אמון ענקית מאנבידיה, שהשקיעה בה חמישה מיליארד דולר, והשקעות מסופטבנק ומהממשל האמריקני, שקנה 10% מהחברה.

הבינה המלאכותית כבר אינה תוספת עתידנית – היא הופכת למערכת ההפעלה של החיים המודרניים. מרכבים אוטונומיים ואלגוריתמים רפואיים ועד ליועצים פיננסיים מבוססי AI, מערכות לוגיסטיקה חכמות וכלי בינה מלאכותית יוצרת, שמשולבים כמעט בכל עבודה – נוצרת קטגוריה חדשה של מוצרים: כאלה המונעים על ידי בינה מלאכותית, שלומדים, מסתגלים ומקבלים החלטות בזמן אמת. ככל שהמערכות הללו מתפתחות, מודלי הביטוח המסורתיים, שנועדו להגן על צרכנים ועסקים, כבר לא מספקים. הסיכונים החדשים משתנים, ולעתים אטומים לחלוטין, ולכן, חברות הביטוח חייבות לחשוב מחדש על הדרך שבה הן מאתרות, מתמחרות ומכסות סיכונים בעידן הזה. בעוד שביטוח מסורתי נשען על נתוני עבר, מוצרים המונעים על ידי AI מביאים לקריאת תיגר על התפיסה הזו, משום שהתנהגותם משתנה תדיר בהתאם לעדכוני המודל, לנתונים החדשים שמוזנים ולפעולות המשתמש. כך נוצר מצב שבו מוצר "בטוח" היום עלול להתנהג אחרת מחר. לכן, חברות הביטוח חייבות לפתח מודלים להערכת סיכון רציפה לאורך כל חיי המוצר, ולא רק בעת השקתו. מעבר לכך, נושא האחריות הופך מורכב במיוחד: כאשר מערכת AI נכשלת – מי אחראי לכך? המפתח, העסק שכייל את המערכת או המשתמש? עמימות זו יוצרת אתגר אדיר עבור החיתום הביטוחי, ודורשת יצירת מסגרות אחריות חדשות ומוסכמות בשיתוף תעשייה ורגולטורים – בדומה למה שקרה בעבר בתחום ביטוח הסייבר. "הקופסה השחורה" של תחום הביטוח אחד הקשיים המרכזיים בהערכת סיכוני AI הוא העובדה שמדובר במערכות "קופסה שחורה", שבהן קשה להבין כיצד התקבלו החלטות. כדי לתמחר סיכונים בצורה אחראית, חברות הביטוח יצטרכו לדרוש שקיפות משמעותית יותר – תיעוד של תהליך אימון המודל, מגבלותיו, מנגנוני ניטור סטייה, דו"חות הסבריות וטרייסביליות של ביצועים (היכולת לחבר בין תוצאות הביצועים של המערכת לתכנון או לקוד המקורי). התפתחות זו צפויה ליצור דור חדש של שירותי בדיקת אמינות ו-AI Assurance (הבטחת ביצועי ואיכות בינה מלאכותית), שבהם גורמים מקצועיים יעניקו הערכות סיכון ייעודיות. במקביל, חשוב להבין שעם כניסת ה-AI לחיינו, טעויות האנוש דווקא הופכות לקריטיות עוד יותר: שימוש שגוי, תצורה לא נכונה, הסתמכות יתר והזנחת תחזוקה עלולים להוביל לכשלים משמעותיים. לכן, פוליסות הביטוח יצטרכו להיות מותאמות גם להתנהגות האנושית סביב המערכת – ולא רק לטכנולוגיה עצמה. חברות ביטוח שיתאימו את עצמן לעידן החדש באמצעות חיתום מתקדם, שקיפות מוגברת, פוליסות חכמות ושיתוף פעולה עם לקוחות לאורך חיי המערכת יהיו השחקניות המרכזיות בכלכלה המבוססת על בינה מלאכותית ההתפתחות המואצת של ניטור בזמן אמת מאפשרת לחברות הביטוח ליצור מודלים חדשים של ביטוח מבוסס שימוש, שבהם הפרמיה משתנה בהתאם לביצועים של מערכת הבינה המלאכותית בפועל: איכות המודל, תדירות העדכונים, חריגות, סטיות או אירועי "כמעט". כך החיתום הופך מדויק יותר ומשקף את רמת הסיכון האמיתית. במקביל, מוצרים המונעים על ידי בינה מלאכותית מערבבים בין כמה תחומי סיכון – תפעולי, סייבר, פרטיות, רגולציה, בטיחות פיזית, קניין רוחני ואתיקה. לכן, חברות הביטוח יידרשו לפתח פוליסות היברידיות, שמכילות את כל היבטי הסיכון יחד, במקום מודלים מבוזרים, שאינם רלוונטיים למציאות המשולבת של ה-AI. לחברות הביטוח יש תפקיד מרכזי ברגולציה בעידן ה-AI ביטוח בעידן ה-AI לא מסתכם בתשלום על תביעות. מערכות בינה מלאכותית מאפשרות לחברות הביטוח להפוך לשותפות בניהול סיכונים באמצעות התראות מוקדמות על סטיות מודל, ניטור ציות בזמן אמת, תחזוקה חזויה וניתוח התנהגות משתמשים כדי למנוע שימוש שגוי. השילוב הזה הופך את הביטוח משירות תגובתי לגורם פרו-אקטיבי שמקטין סיכונים מראש. במקביל, הרגולציה העולמית סביב הבינה המלאכותית מתעצבת במהירות – מה-AI Act של האיחוד האירופי, ועד להנחיות בארצות הברית ובמדינות נוספות – ולחברות הביטוח יש תפקיד מרכזי בעיצוב סטנדרטים שיאזנו בין חדשנות לבטיחות, ויציבו מסגרות אחריות שניתנות לאכיפה. בסופו של דבר, מוצרים המונעים על ידי AI מביאים עמם הזדמנויות עצומות לצד סיכונים מורכבים. חברות ביטוח שיתאימו את עצמן לעידן החדש באמצעות חיתום מתקדם, שקיפות מוגברת, פוליסות חכמות ושיתוף פעולה עם לקוחות לאורך חיי המערכת יהיו השחקניות המרכזיות בכלכלה המבוססת על בינה מלאכותית. אלה שיישארו עם מודלים ישנים יתקשו לתמחר סיכונים, יתקשו להסתגל ובסופו של דבר – יתקשו לשרוד. עתיד הביטוח הוא לא רק כיסוי למכונות חכמות, אלא היכולת של החברות להפוך לחכמות יחד איתן.

המהפכה הקוואנטית אינה אירוע עתידי, אלא תהליך שמתחיל עכשיו, ויגיע לפריצה מסחרית בשנים הקרובות. מה זה אומר בכל הנוגע לשוק התעסוקה? אילו תפקידים צפויים להיות מושפעים מכך? והאם המדינה מוכנה? שלושה מומחים מסבירים איך כדאי לעובדים ומנהלים להתכונן לצונאמי הקוואנטי, שישטוף את שוק התעסוקה, והאם ישראל כבר נערכת או משתרכת מאחור. מהו המחשוב הקוואנטי ולמה הוא ייצור מהפכה? המחשוב הקוואנטי הוא טכנולוגיה מהפכנית, שצפויה לפרוץ לשימוש מסחרי לקראת סוף העשור – ההערכות מדברות על בין 2027 ל-2030. בניגוד למחשב רגיל, שפועל בעזרת ביטים של '0' או '1', המחשב הקוואנטי משתמש בקיוביטים (Qubits), שיכולים להימצא במצבים מורכבים, המשלבים את שניהם בו זמנית. יכולת זו מאפשרת לו לחשב מספר עצום של אפשרויות במקביל ולפתור תוך שניות משימות שייקחו למחשב רגיל אלפי שנים – מחיזוי מזג האוויר ועד לפיתוח תרופות והצפנה מתקדמת. לכן, ממש כפי שהאינטרנט והסמארטפון יצרו מקצועות חדשים ושינו אחרים, הוא צפוי לחולל שינוי עמוק בשוק העבודה: תפקידים מסוימים ייעלמו, אחרים יהפכו לאוטומטיים, ותידרש מהעובדים ומהמנהלים מומחיות מסוג חדש לחלוטין. השינויים בשטח כבר התחילו – התפקידים שייעלמו ואלה שצומחים עוזי יערי, סמנכ"ל דיגיטל באלעד מערכות, מצביע על 2026 כשנת מבחן קריטית לשוק העבודה: "בעוד שהתחזיות מסמנות את 2027 כשנת הפריצה, אני משוכנע ש-2026 היא שנת המבחן האמיתית". לדבריו, ההשפעה של המחשוב הקוואנטי על עולם התעסוקה אינה תיאורטית, אלא כבר מתחילה לבוא לידי ביטוי במבנה התפקידים. "השפעת הקוואנטום על שוק העבודה צפויה להיות דרמטית ולייצר תפקידים חדשים, שחלקם כבר החלו לצוץ, כגון מפתחי אלגוריתמים קוואנטיים, מהנדסי קוואנטום ומומחים להצפנה מתקדמת. הטכנולוגיה עתידה להשתלב במגוון רחב של סקטורים: פיננסים, ביטוח, לוגיסטיקה, אנרגיה, בריאות, ביטחון, חינוך ואומנות", אמר. עוזי יערי, סמנכ"ל דיגיטל באלעד מערכות. צילום: נדב כהן יונתן הוא מצביע על שינוי עמוק במקצועות קיימים: "מקצועות המבוססים על אנליזה וחישובים מורכבים כמו מעריכי סיכונים, מתכנני מסלולים ואנליסטים עשויים לעבור שינוי יסודי או להיעלם כליל". אולם, מדגיש יערי, כמו הבינה המלאכותית, השינוי שיביא המחשוב הקוואנטי בשוק התעסוקה הוא לא טכנולוגי בלבד: "ברגע שהמחשב לוקח על עצמו את המעמסה החישובית והאנליטית הכבדה, הערך האנושי נודד דווקא למקומות ה-'רכים' והלא טכנולוגיים". לדבריו, הביקוש ינוע לעבר תפקידים שמחברים בין עולמות: "תצמח דרישה לאנשים שיודעים לחבר את הטכנולוגיה למציאות – פילוסופים ואנשי אתיקה שיגדירו גבולות, משפטנים שיבנו רגולציה ומנהלים שידעו לתרגם יכולות חישוב לאסטרטגיה עסקית". החשיבה הארגונית תשתנה עינבל נמיר, דירקטורית מנהלת בדלויט ומובילת פרקטיקת סביבת העבודה העתידית בחברה, אומרת כי המהפכה הקוואנטית תשפיע על האופן שבו ארגונים פועלים ומקבלים החלטות. "מהפכת הקוואנטום לא צפויה לשנות את שוק העבודה דרך החלפת עובדים, אלא דרך ערעור עמוק של האופן שבו ארגונים מגדירים תפקידים, מיומנויות ומנהלים תהליכי קבלת החלטות", היא מציינת. עינבל נמיר, דירקטורית מנהלת בדלויט ומובילת פרקטיקת סביבת העבודה העתידית בחברה. צילום: עדי אורני האתגר המרכזי, לדבריה, הוא לא בפיתוח הטכנולוגיה עצמה: "לפי דו"ח עתיד המחשוב הקוואנטי של דלויט, הפער המרכזי בעידן זה הוא לא טכנולוגי כי אם אנושי. הכוונה היא ליכולת של ארגונים לתרגם בעיות עסקיות מורכבות, כמו אופטימיזציה, ניהול סיכונים וסימולציה, לבעיות חישוביות בתנאי אי ודאות קיצונית". נמיר מתארת צורך בתפקיד חדש שמחבר בין עולמות: "המחסור הקריטי לא יהיה במהנדסי קוואנטום, אלא באנשים שמסוגלים לחבר בין אסטרטגיה, תפעול וטכנולוגיה. זה שינוי תפיסתי עמוק – מעבר מחשיבה דטרמיניסטית, מבוססת KPIs ו-Best practices, לעבודה עם פתרונות הסתברותיים והחלטות, שאין להם תשובה אחת נכונה". מבחן ההיערכות של ישראל משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל, בוחן את התמונה מנקודת מבט ישראלית-לאומית. לדבריו, "ישראל מסתמנת ככוח חשוב בתחום המחשוב הקוואנטי. חוקרים ממוסדות אקדמיים כמו מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, יחד עם סטארט-אפים פורצי דרך כמו קוואנטום מאשינס וקלאסיק, מובילים את התעשייה הישראלית קדימה במחקר באלגוריתמים, קריפטוגרפיה ומערכות בקרה. עם זאת, ההשקעה הממשלתית בתשתיות קוואנטיות, מימון מחקר והשכלה רלוונטית משתרכות מאחור. מכאן נוצר פער בין היכולות האקדמיות והיזמיות המצוינות לבין התמיכה הלאומית הנדרשת לביסוס מעמד מוביל בזירה הבינלאומית". משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל. צילום: שגב אורלב "האתגר שלנו, בישראל, הוא מחסור חמור בטאלנטים קוואנטיים", מציין קרקו. "בעוד שארצות הברית, סין ואירופה משקיעות מיליארדים בהכשרת כוח אדם לעידן הנוכחי והעתידי, של הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי, ישראל מפגרת בתוכניות אקדמיות". הוא מזהיר ש-"ללא פעולה דחופה – הרחבת לימודים, מלגות ושיתופי פעולה בין צה"ל, האקדמיה והתעשייה – המדינה תאבד את יתרונה הטכנולוגי. ההזדמנות לעצב את העתיד הקוואנטי מצטמצמת, והשעון מתקתק". מי שיתכונן – ירוויח לסיכום, המהפכה הקוואנטית היא לא אירוע עתידי רחוק, אלא תהליך שמתחיל עכשיו. מי שיידע להיערך אליו בזמן עשוי להרוויח יתרון משמעותי. מי שלא – עלול לגלות שהפער שנוצר קשה הרבה יותר לגישור.

אפליקציית טיקטוק נמצאת בימים אלה במוקד של סערה בארצות הברית, מאחר שמדיניות הפרטיות ותנאי השימוש שלה מאפשרים לחברה לאסוף מידע דמוגרפי על המשתמשים, כולל מצב ההגירה וזהות המגדר שלהם. הסערה החלה לאחר שבימים האחרונים טיקטוק הפיצה את המדיניות והתנאים הללו בהודעות למשתמשים במדינה. הממשל האמריקני לא חובב, בלשון המעטה, מהגרים – לפחות לא חוקיים – וטרנסג'נדרים.ות, ומבצע שורה של פעולות נגדם. בין היתר, הממשל הכריז על מבצע הגירוש "הגדול בהיסטוריה" של מהגרים לא חוקיים מארצות הברית, כולל ביצוע פשיטות של רשות ההגירה הפדרלית ICE על מרכזי ערים כדי לתפוס אותם, וכן אוסר על שירות טרנסג'נדרים.ות בצבא האמריקני, מגדיר שני מגדרים בלבד ומגביל טיפולי התאמה מגדרית לקטינים. מכניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר אשתקד הוא פעל למכירתה של הפעילות של טיקטוק בארצות הברית מבייטדנס הסינית לאחד מאנשי העסקים החביבים עליו – לארי אליסון, מייסד אורקל. העסקה הבשילה ובחודש דצמבר נחתמה, ובסוף השבוע האחרון היא הושלמה. משתמשים חוששים שהמשמעות של העסקה, ועדכון מדיניות הפרטיות בעקבותיה, היא שהממשל יוכל לעשות במידע הזה שימוש נגד אנשים. המשתמשים יכולים שלא להסכים לתנאים החדשים – אלא שהסכמה להם הוא תנאי לשימוש באפליקציה. בהתאמה, האפשרות היחידה שמוצגת בפני המשתמשים היא "מסכים.ה" (“Agree”). "תעזבו את טיקטוק עכשיו, כל עוד אתם יכולים" משתמשים רבים הגיבו בסערה: אחד מהם, גידי (Geedee), כתב בחשבון ה-X שלו ש-"אף אחד לא מדבר על העדכון החדש של התנאים של טיקטוק – הם עוקבים אחרי מצב האזרחות וההגירה, דיאגנוזות הבריאות הפיזית והנפשית, הגזע והנטייה המינית של המשתמשים, והאם הם טרנסים.ות או א-בינאריים.ות". לפי משתמש אחר, carlo_llacar, "האלגוריתם של טיקטוק בארצות הברית השתלט לגמרי והוא לגמרי דיסטופי, אז תעזבו אותה עכשיו, כשאתם עדיין יכולים". לעומת זאת, לפי טק קראנץ', המדיניות האת לא חדשה והיא לא מה שהמשתמשים מפחדים ממנו. באתר נכתב כי טיקטוק השתמשה באותה השפה עוד לפני העברת הבעלות על פעילותה בארצות הברית, והסיבה שהאפליקציה שלחה את ההודעה הנוכחית למשתמשים היא בעיקר כדי להתאים לחקיקת פרטיות של מדינות באיחוד, כמו חוק פרטיות הצרכנים של קליפורניה. חוק זה מחייב חברות שפועלות במדינה למסור לצרכנים באיזה "מידע רגיש" שלהם הן עושות שימוש.

"מחקר שפורסם באחרונה העלה, כי שיעור האימוץ של ענן היברידי עמד בשנה החולפת על כ-68% בקרב הארגונים בעולם וצפוי לגדול. בעוד שאימוץ ענן היברידי – המשלב צריכת משאבי ענן ציבורי ופרטי – גדל בשיעור שנתי של כ-10%, רק שליש מפרויקטי הענן עמדו ביעד שהציבו ארגונים. הפער בין השגת יעדים חלקית להצלחה מלאה ניכר, ומציב אתגר עבור ארגונים המעוניינים למקסם את הערך מהשקעותיהם בטכנולוגיית ענן. הנתון לגבי אימוץ ענן היברידי מראה שארגונים רוצים יותר שליטה, ממשל IT, אך אלה מגיעים עם מורכבות, ובלא נראות ואופטימיזציה של עלויות", כך אמר שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל מבית ברודקום (Broadcom). אביב דיבר במליאה המרכזית של כנס בינת "יערות הכרמל', שנערך ביום ד' האחרון מלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. את הכנס, המתקיים זו הפעם ה-12, הנחה העיתונאי טל שנהב, והוא נערך תחת המוטו "עידן סוכני ה-AI – הרמוניה תבונית". לדברי אביב, "המגמה החדשה נובעת משתי סיבות: הצורך להקים ובמהירות אפליקציות AI בעלות סבירה, לצד הרצון ביעילות תפעולית של סביבת ה-IT". לדבריו, "צוותי ה-IT גילו שתשתיות כשירות (IaaS) בענן הציבורי יקרות מאוד, ולכן הם רוצים ליהנות משני העולמות. כך, במימוש התפיסה ההיברידית, הם מקבלים תשתית רובאסטית, שעליה יכולים לעבוד אנשי התקשורת, האבטחה, הסיסטם ומפתחים – על פלטפורמה אחת, הפועלת עבור שני העולמות: בענן הציבורי, לשירותי תוכנה ליישומים הקיימים, ובענן הפרטי, לכל השירותים החדשים". VMware, אמר אביב, "אוחזת ברוב השוק של הענן הפרטי. 9 מ-10 לקוחות פורצ'ן 500 עובדים עם פתרון הענן הפרטי שלנו VMware Cloud Foundation (VCF), לטובת שיפור ביצועים, הגנת נתונים ויעילות משאבים. עומסי עבודה מודרניים, במיוחד של AI ויישומים עתירי נתונים, כופים מציאות חדשה. קשה להעביר בין אזורי ענן מערכי נתונים בהיקף של טרה-בייט. רגולציות דורשות שיותר ויותר עומסי עבודה קריטיים להישאר בגבולות המדינה. וההלם מהעלויות של הענן הציבורי תורם גם הוא את חלקו". "אנחנו", אמר אביב, "מגדירים מחדש ענן פרטי מודרני: שילוב של המהירות והגמישות של חוויית הענן הציבורי – עם הביצועים, הממשל ובקרת העלויות שארגונים מכירים ורוצים בענן הפרטי. פלטפורמת הענן הפרטי שלנו כוללת יכולות פריסה, תפעול, ביצועים ואבטחה, כדי לעמוד בדרישות 'העולם האמיתי' של סביבות ארגוניות. הפלטפורמה מפשטת את ניהול התשתיות – וגם יוצרת מרחב לחדשנות, ביצועים מהירים וממשל חזק. כך, ארגונים מקבלים את יכולת הגידול והגמישות של ענן ציבורי עם האבטחה והביצועים של ענן פרטי". "מגמה נוספת וקשורה היא 'חזרה למולדת'", הסביר אביב, "שבמסגרתה ארגונים מעבירים עומסי עבודה או מתכננים לעשות זאת, מהענן הציבורי – חזרה לפרטי. אנו בישראל מבחינים במגמה כמו בעולם בקרב ארגוני אנטרפרייז, והיא באה לצד אימוץ פלטפורמת VCF שלנו. זו כוללת גם את VMware Private AI – גישה המאזנת בין היתרונות העסקיים של AI, צרכי הפרטיות והתאימות לרגולציות של הארגון. כך, צוותי הפיתוח למיניהם יכולים להוריד מודלי שפה, גדולים או קטנים, LLM, SLM, ולחבר אותם לאפליקציות קיימות בארגון, כמו סיילספורס או שרפוינט. בדרך זו נשמרות השקעות העבר ומתקבלות יכולות מודרניות, בלא לזהם את הנתונים שהמודלים עובדים איתם. אנו הופכים להיות ה Hypervisor של ה-GPU, בדיוק כמו שעשינו לפני יותר משני עשורים ל-CPU, לטובת האצה של החדשנות העסקית". "עם היצע הענן הפרטי לעבודה היברידית", סיכם אביב, "אנו עונים לאתגרי השיהוי, הגנת הסייבר, ממשל IT וממשל נתונים. נסייע לארגונים לצלוח חלק יותר את מסע ה-AI, בדגש על יישומי AI. בינת היא השותף העסקי הבכיר שלנו בישראל, אנו עובדים יחד שנים רבות ובשנתיים האחרונות הידקנו פעילות זו. להערכתי היקף הפעילות של הסניף הישראלי השנה יצמח, כי נמשיך להטמיע בקרב לקוחות בארגוני אנטרפרייז את פלטפורמת VCF שלנו".

מוטי קפלון, 39, מונה לתפקיד סמנכ"ל המכירות, השיווק והדיגיטל של חברת בינת סמך מקבוצת רד-בינת, המתמחה במתן שירותי מיקור חוץ ושירותים מנוהלים במגזרים הממשלתי והפרטי. במסגרת תפקידו יוביל קפלון את האסטרטגיה העסקית, הצמיחה והרחבת פעילות החברה, תוך יצירת סינרגיות עם חברות הקבוצה והעמקת אחיזתה בשווקים קיימים וחדשים. קפלון יהיה אחראי על הובלת פעילות המכרזים, פיתוח מנועי צמיחה, מקסום פעילות החברה והרחבת תחומי הפעילות, בדגש על תחום הBPO-, הכולל, בין היתר, תפעול והקמת מוקדים טכניים, תפעול והקמת מוקדי שירות טלפוניים, תפעול מרכזי שליטה ובקרה ומרכזי NOC ומגוון רחב של פתרונות תפעוליים מבוססי כוח אדם. קפלון נשוי ואב לשניים, מביא עימו ניסיון ניהולי ומכירתי של למעלה מ־15 שנים בתחומי השיווק, המכירות, הפיתוח העסקי והתפעול. בהשכלתו תואר שני MBA במינהל עסקים עם התמחות בשיווק, פרסום ודיגיטל מהמכללה למנהל, ותואר ראשון בתקשורת וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה בתפקידו הקודם כיהן קפלון כסמנכ"ל שיווק בבית החולים האינטגרטיבי מדיקל קר,לפני כן שימש כמנהל שיווק ודיגיטל בקבוצת תיגבור

באחרונה ביקר במאורת הנמר סרן במיל׳ חננאל זילברברג, בן 28 מתל אביב, מייסד ויו״ר עמותת קציני התקשוב בישראל ומחבר הספר "מה הקשר", שמגולל את סיפור קצין התקשוב במלחמה בעזה, איך מרגיש להיות בטנק הראשון שנכנס ללחימה ואיך מרגיש כשיורים עלייך נ"ט. זילברברג סיפר על העמותה והעשייה של מתנדביה: "עמותת הגדעונים הוקמה כקהילת קציני התקשוב בישראל בשנת 2024 על מנת לתמוך בקציני המילואים של חיל התקשוב. מאז הקמת העמותה עשינו מגוון פעילויות: חוסן למילואימניקים, העצמה נשית, כנסי יזמים, תוכנית מנטורינג, כנס משתחררים, עזרה במציאת עבודה, תרומה לקהילה ועוד הרבה. "בשנת 2026 אנחנו מתמקדים בעזרה נפשית לחברה ולקהילה ועזרה למשתחררים מהמלחמה להשתלב באזרחות ובמציאת עבודה. "אני מחפש ארגונים שרוצים לעזור לנו לעזור לחברי הקהילה, חברות שיכולות לתרום ולקחת חלק בדרך שלנו". עוד משתף זילברברג: "היה מדהים במאורת הנמר, מרגש וכיף כל פעם מחדש לשמוע את הסיפור המטורף של הנמר, איך התורה הזאת של הנמר יכולה לשנות את החיים של כל אחד. ויותר מהכל, מהחיוך שלא יורד מהפנים שלך. זה מטריף, ואני שם לעצמי כמטרה לחיות ככה, עם חיוך על הפנים ובלי אגו. זה הניצחון של הנמר".