"כאשר יצאנו לדרך, שלא לומר למסע – דרך רובד 1 – לא האמנו שנגיע למקום שבו אנו נמצאים כיום. התחלנו לפעול בקטן, כסטארט-אפ, מתוך הנחה שאם היוזמה לא תצלח, הכישלון יהיה קטן, אבל מכובד. מכרז ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס, הוא מהלך במסגרתו מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר והשותפים לו בממשלה ומחוצה לה – שינו ומשנים את פני הממשלה ואת המשק הישראלי כולו. רובד 5 מהווה קפיצת מדרגה במחשוב הממשלתי, והוא נדמה להיות מעין מעלית מהירה לטובת טיפוס על הר האוורסט. הוא מאפשר לתת ללקוחות הממשלתיים הציבוריים מוצרים ושירותים בקלות, ובקליק אחד. מדובר בהישג שלא העזנו לחלום עליו", כך אמר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי, דאטה חדשנות ודיגיטל, במשרד האוצר. צילום ועריכת וידיאו ליטל רובינשטיין פרץ דיבר בכנס רובד 5 בנימבוס. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות משתמשים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחו עומרי ברק ויואב צוקר, מנחי הפודקאסט 'טראשטק'. לדברי פרץ, "היו לא מעט חששות ומחסומים בתחילת הדרך. היו מי שלא אהבו לשמוע על היוזמה. ענן המחשוב הממשלתי מאפשר לממשלה להעניק יותר שירותים ושירותים טובים יותר לאזרחיות ואזרחי המדינה. עם המרקטפלייס הממשלתי, ניתן להשיק מוצרים ושירותים מוכנים מראש, ולהציע אותם במהירות, עם זמן הגעה מטורף לשוק". מ-GenAI ל-Agentic AI: אתגר האנרגיה ושיתופי הפעולה הבינלאומיים "אנו עוברים מעולם הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), לבינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI)", הוסיף ואמר פרץ. "נהיה במצב בו מערכות אוטונומיות עם סוכנים יעבדו, ומצב זה דורש משאבי אנרגיה שאין לנו: עד סוף שנת 2026 יהיו בישראל כ-55 אלף GPU. אז יהיה צורך להחליט במה להשקיע, כאשר עלות חוות שרתים זהה לזו של עלות שכונת מגורים. המשימה המוטלת עלינו היא לראות כיצד נוכל להאיץ את הטכנולוגיה ולהטמיע עוד יכולות AI – ובמקביל גם שאפשר יהיה להדליק את מתג החשמל בבית". "לפני ימים אחדים", אמר פרץ, "ישראל ואזרבייג'ן חתמו על מזכר הבנות בתחום הבינה המלאכותית, במשרד ראש הממשלה בירושלים. זהו צעד נוסף בקידומה של ישראל להובלה עולמית בתחום ה-AI. השתיים מתכוונות להעמיק את הברית המתמשכת ביניהן באמצעות AI, כאשר השותפות תעסוק בתשתיות מחשוב-על, ביישום של בינה מלאכותית במגזרים אזרחיים קריטיים, בהון אנושי ובמחקרים משותפים". פרץ הוסיף כי "באחרונה ישראל הצטרפה ליוזמת Pax Silica – מהלך אסטרטגי בהובלת ארה"ב. היוזמה נועדה לבנות אקו-סיסטם טכנולוגי בטוח, עמיד וחדשני לכל אורך שרשרת הערך – לטובת גיבוש סדר כלכלי חדש ובר-קיימא – לעידן הבינה המלאכותית". "אחד ההבטים שיביאו לקידום הפעילות על נימבוס", ציין פרץ, "הוא בניית האמון של היצרנים המקומיים ונציגי הספקיות הבינלאומיות. לא נוותר בתחום זה". פרץ סיכם: "אם פעם אמרנו ש'הענן הוא הגבול', והבאנו ארצה את אמזון (Amazon) וגוגל (Google) שהקימו פה ענן מקומי, הרי שהיום, עם רובד 5 בנימבוס ועם בינה מלאכותית – הענן הוא רק נקודת הזינוק. הממשלה לא עוקבת אחר הטכנולוגיה – אלא תוביל אותה. העלנו לענן הממשלתי יותר מ-500 שירותים ומוצרים, והיד עוד נטויה".

חברות הסלולר בישראל סיימו את השלב הראשון לקראת סגירת רשתות הסלולר הישנות ופינו את תדרי הג'יגה הראשון, ששימשו את רשתות דור 2 ודור 3, לטובת שימוש ברשתות המתקדמות של דור 4 ודור 5. המטרה היא להעביר באופן הדרגתי ומבוקר את משאבי השידור המרכזיים לטכנולוגיות מתקדמות, שמאפשרות גלישה במהירות גבוהה ובאיכות שיחה מצוינת, תוך שמירה על "רשת ביטחון" זמנית למי שטרם הספיקו לשדרג את מכשיר הטלפון שברשותם. לכן, הרשתות הישנות ממשיכות לפעול בינתיים במתכונת מצומצמת יותר ובתדרים אחרים. לפי המתווה החדש שקבע שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, מי שעדיין משתמשים במכשירים ישנים יוכלו בתקופה הקרובה להמשיך ולקבל שירות בסיסי. בנוסף, כדי לשמור על בטיחות האזרחים, האפשרות לחייג למוקדי החירום (100, 101, 102) מהמכשירים הישנים תישאר זמינה עד סוף שנת 2028. חשוב לציין, כי עבור מי שמחזיקים במכשירים ישנים, איכות הקליטה עלולה לרדת כבר כעת, וחברות הסלולר אף יוכלו לסגור בהמשך את הרשתות הישנות באופן מוחלט. בעלי טלפונים ישנים מתבקשים לבדוק האם מכשיר הטלפון שברשותם תומך בדורות המתקדמים באמצעות פנייה למוקד השירות בטלפון 235*. כדי להמשיך ליהנות מקליטה מצוינת ומחוויית שימוש חלקה, משרד התקשורת ממליץ לכל מי שטרם עשה זאת לעבור למכשירים תומכי דור 4 ו-5 עם יכולת VOLTE וחיוג לקווי חירום.

סמסונג, נכון לעצם ימים אלו, מספקת לטלפוני הדגל שלה תקופת עדכונים ממושכת מאוד. טלפונים במשפחת ה-Galaxy S וה-Galaxy Z – משפחת הטלפונים המתקפלים של החברה – זכאים כיום ללא פחות משבע שנות עדכונים גדולים, כלומר עדכוני מערכת הפעלה ולצידם גם עדכוני אבטחה. אבל זה לא תמיד היה ככה. למעשה רק ממכשירי ה-Galaxy S24 ומעלה החלה החברה לספק את תקופת העדכונים הנדיבה מאוד הזו. עד אז היא סיפקה עבור סדרת הדגל שלה עדכוני מערכת הפעלה במשך ארבע שנים ועדכוני אבטחה לעוד שנה נוספת – ובזמנו זו נחשבה תקופה ארוכה. וזה אומר שאחת הסדרות המוצלחות של החברה, סדרת Galaxy S21 כבר לא מקבלת עדכונים, החל מהחודש, גם לא עדכוני אבטחה. המשפחה, שכוללת את S21 הבסיסי לצד גרסת פלוס וגרסת אולטרה, הושקה בינואר 2021, כך שהתקופה המובטחת הסתיימה בינואר. זה כמובן אומר, שמי שחשוב לו לקבל לפחות עדכוני אבטחה מסמסונג, כדאי לו לחשוב לעבור לטלפון אחר. שלושת הטלפונים עצרו עם מערכת ההפעלה אנדרואיד 15,  שמעליה גרסת הממשק הקודמת, One UI 7. היחידים שעוד לא צריכים לחשוב על כך הם בעלי טלפון גרסת האוהדים של המשפחה, S21 FE. מכשיר זה הושק בינואר 2022, קצת לפני ההשקה של Galaxy S22, כך שיש לו עוד שנה של עדכוני אבטחה.

"כאשר יצאנו לדרך, היה לנו חלום: להפוך את הממשלה לגוף מוביל, מבוסס טכנולוגיות מתקדמות, ולהוביל את הממשלה לעידן הענן. ידענו שזה לא יהיה קל. אנחנו צופים כי במהלך שנת 2026, לכל הפחות נכפיל את היקף השירותים והמוצרים שמונגשים ברובד 5 בענן המחשוב הממשלתי, נימבוס. נשים דגש, כמובן, על הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, בין היתר – שירותים של בינה מלאכותית. אנו מזריקים חדשנות בענן הממשלתי ורובד 5 משנה את חוקי המשחק", כך אמר אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אגף החשב הכללי במשרד האוצר. צילום ועריכת וידיאו ליטל רובינשטיין קינסט דיבר בפתח כנס רובד 5 בנימבוס. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות משתמשים מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחו עומרי ברק ויואב צוקר, מנחי הפודקאסט 'טראשטק'. "המסע לא היה פשוט", אמר קינסט. "בשלב הראשון שלו קבענו כי ברובד 1 נערוך מכרז לרכישת שירותי ענן, שיהיה לו אזור מקומי, בישראל. רבים סברו שלא נצליח – התעקשנו והצלחנו. הבאנו ארצה שתיים מענקיות הטק העולמיות, גוגל קלאוד (Google Cloud) ו-אמזון ווב סרוויסס (AWS). ידענו שזו רק תחילת הדרך – ואל לנו לנוח על זרי הדפנה. בשלב השני הקמנו מרכז מצוינות בענן בהובלת מערך הדיגיטל הלאומי, המובילה את מהפכת הענן בממשלה". הוא הוסיף וסיפר כי "ברובד 3 בנינו את הקשר למול האינטגרטורים, שהם העורכים את המודרניזציה הנדרשת בטרם הגירת המערכות לענן. ברובד 4 הגדרנו וייסדנו את תחום כלכלת הענן, FinOps, עם כלים, מתודולוגיות ונהלים לצריכת שירותים מהענן בצורה חכמה ויעילה, עם ניהול סיכונים. אז הבנו שחסר לנו משהו: זיהינו פוטנציאל עצום לפלטפורמה שתשנה את האופן שבו הממשלה רוכשת שירותי תוכנה. בנינו מנגנון גמיש, דינמי, עם שוויון, שקיפות ותחרות". "רובד 5 בנימבוס כיום זו עובדה מוגמרת" "הדרך", ציין קינסט, "לא הייתה קלה. רובד 5 החל לאט, זיהינו חשדנות. אבל אט אט החברות החלו לבוא, ואז – הטפטוף הפך לגשם וזה – הפך למבול. רובד 5 בנימבוס כיום זו עובדה מוגמרת, עם מאות שירותים ומוצרים, המשנים על בסיס יומיומי את עבודת הממשלה ומשפרים את השירות לאזרחים". "הממשלה לא יכולה לפעול לבד", ציין מנהל מינהל הרכש הממשלתי. "כדי לקדם את השירות לאזרח, וכדי לקדם את האופן שבו הממשלה פועלת, אנחנו זקוקים לשותפים. אנחנו זקוקים לעבוד יחד עם חברות הטכנולוגיה החשובות והמובילות בעולם, אשר להן יש מוצרים טכנולוגיים מתקדמים. לזה בדיוק נועד רובד 5: זו פלטפורמה שמאפשרת התקשרויות מול ספקיות שירותי ומוצרי IT – בהיקף גדול. מאות שירותים ומוצרים כבר נכנסו, ועוד רבים ימשיכו להיכנס". "השנתיים האחרונות היו מאתגרות מאוד למדינה בכלל, ולפעילות הממשלה בפרט", סיכם קינסט. "ולמרות זאת, ראינו בשנתיים אלו מגמה הולכת וגדלה, של עוד ועוד חברות שבאות אלינו ורוצות להיות שותפות של ממשלת ישראל, ולקחת חלק במהפכה הזאת – של המעבר של ממשלת ישראל לענן. עד כה, משרדי הממשלה התקשרו לרכישת מוצרים דרך רובד 5, בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני שקלים. חשוב מכך, אנחנו רואים את קצב הגידול רק הולך וגובר כל הזמן".

מנהל התפעול (COO) הוא האיש שצריך לדאוג שדברים יעבדו ביומיום ובכלל, רגע אחרי שהמצגות נגמרות. המזל הגדול הוא, שבינה מלאכותית באופיה מתאימה מאוד לשלל משימות שנמצאות בתחום האחריות של התפעול בארגון: תעדוף הזמנות, הקצאת קיבולת ומשמרות, תזמון תחזוקה, טיפול בתקלות, בקרת איכות, ניהול מלאי ושילוח – כל אלו הם רק חלק מהתחומים שנמצאים בתחום האחריות התפעולי. עוד דבר מה הרלוונטי לתחום של מנהל התפעול הוא הכימות והמדידה המאוד ברורים: כמה חריגות יש, כמה מהר זורמים תהליכים, וכמה מעט דרמות נשארות לשיחת הבוקר. בינה מלאכותית טובה לתפעול היא כזו שלא דורשת שכולם יאמינו בה. היא פשוט גורמת למערכת לעבוד חלק יותר. בינה מלאכותית תפעולית אמיתית לא צריכה בייביסיטר, ועובדת גם כשאף אחד לא מסתכל בתפעול, רוב הכסף לא נשרף בטעויות ענק אלא במנות קטנות: דקות המתנה בין שלבים, עבודה כפולה או חוזרת, עצירות לא מתוכננות, עודפי מלאי מיותרים שמחזיקים "ליתר ביטחון", והעברות ידיים שמייצרות חיכוך וחוסר יעילות. היופי הוא שבינה מלאכותית יכולה להשיב את הזמן האבוד הזה לפס ייצור של תפוקה, אבל, ורק אבל, אם היא נטמעת בתוך התהליך עצמו ולא כעוד שכבת דשבורדים שמספרת לכולם מה שהם כבר יודעים  – באיחור של שבוע… הדבר הראשון שמנהל תפעול צריך לעשות בהטמעת AI בארגון הוא לבחון איזה תהליכים בו חוזרים על עצמם, אולי אפילו לעתים – מתסכלים לבן האדם, שכן אלה סוג המשימות שבינה מלאכותית יכולה לתרום בהן, ואולי אפילו להוציא את האדם מהלולאה, אם רואים שהדברים עולים יפה. מדדים קריטיים ועקרונות להטמעה נכונה בתחום התפעול כל הצלחה כאמור, ניתנת לכימות: המדדים המרכזיים הם זמן מחזור מקצה לקצה, זמני המתנה בין שלבים, שיעור פעולה חוזרת ופחת, זמן השבתה לא מתוכננת מול מתוכננת, זמן תיקון ותקלות חוזרות, ומדדי תפוקה לשעה, קו או משמרת, אמינות אספקה בזמן, ועלות ליחידה. אם הבינה המלאכותית לא משנה לפחות שניים-שלושה מהמדדים האלה בתוך פרק זמן סביר, היא כנראה לא יושבת על בעיה תפעולית אמיתית… אחת התרומות החזקות של בינה מלאכותית למנהל התפעולה היא הרצת תרחישים. זה הופך אותה לכלי יעיל באיתור צווארי בקבוק שהפכו לשגרה ("כי ככה זה") ושאיש לא נתן עליהם את הדעת; ולכלי מצוין למנהל התפעול לבדוק תרחישי "מה אם" – מה יקרה אם נשנה את ההליך הזה, או נשנה משהו בשרשרת התפעול – בינה מלאכותית תוכל לשער מה תהיה התוצאה של השינוי. אבל חשוב שהדברים האלה, כאמור, לא יהיו באוויר – מודל שמחובר בזמן אמת למלאי, חלונות זמן ותכנון כוח אדם ומשמרות בנתוני אמת, ינצח מודל "מדהים" שמוציא התרעות שאף אחד אולי לא חשב עליהן, אבל הן גם עלולות להיות התרעות-שווא וסתם רעש סטטי שגוזל תשומת לב, בבחינת הנער שצעק "זאב, זאב". הטמעה טובה מקשרת בין זיהוי לפעולה: עצירה או הסטה לבדיקה, הצעה ממוקדת לשורש-סיבה, ואכיפת תהליך שמונעת קיצורי דרך מסוכנים. עוד תחום שיכול להרוויח מבינה מלאכותית הוא ניהול שרשרת אספקה. כשבינה מלאכותית משפרת מדיניות מלאי והקצאה של נקודות הזמנה, גודל אצווה, רמות שירות, חלונות הובלה והפצה בין אתרים. תחזית ביקוש לבדה היא אולי נחמדה, אבל בלי תרגום להחלטה היא עוד לוח מחוונים. השאיפה היא ליצור מערכת חכמה, שמבינה תנודתיות, אמינות ספקים, מגבלות קיבולת ושיעורי כשל, ומציעה מדיניות שעומדת במבחן המציאות, ולא "באוויר". מאיפה מתחילים? עדיף לבחור שניים או שלושה הליכים קריטיים בארגון, "מסלולי זהב", ולבנות בהם יכולת מקצה לקצה: איכות הנתונים, קביעת החלטה, ביצוע, מדידה – ואז לשכפל לקווים או אתרים נוספים. פיילוטים נקודתיים על חוליה אחת בשרשרת זה נחמד, אבל המהלך הזה לא נותן ערך אמיתי להטמעת ה-AI בהליך. בתפעול, כדאי ללכת על הטמעה של בינה מלאכותית לכל אורך הקו. מה לא לעשות: אל תמדוד או תמדדי הצלחה לפי דיוק מודל, אם התוצאה התפעולית לא משתנה. אל תכניסו בינה מלאכותית שרק מוסיפה עוד התרעות, בלי לקצר את הדרך לפעולה. אל תאפשרו למערכת להשפיע על איכות או בטיחות בלי גבולות מוגדרים, אימות ותיעוד החלטה. ואל תבנו פתרון שמתפקד רק כשיש צוות פרויקט לידו. בינה מלאכותית תפעולית אמיתית לא צריכה בייביסיטר, ועובדת גם כשאף אחד לא מסתכל. בסופו של דבר, בינה מלאכותית בתפעול היא לא קסם ולא פיילוטים נוצצים. היא דורשת משמעת וסדר, ואם עושים אותה נכון, היא גם תחסוך לך את סוג השיחות שאף COO לא אוהב או אוהבת לקבל בבוקר.

חברת אל על הודיעה על מינויו של אסף גל לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות מידע שלה. גל יחל את תפקידו בתחילת מרץ השנה, ויצטרף להנהלת החברה. הוא יחליף את ד"ר רונן יוכפז, שסיים את תפקידו בסוף השנה שעברה. לגל ניסיון ניהולי וטכנולוגי של למעלה משני עשורים בהובלת טרנספורמציות רחבות היקף בארגונים בינלאומיים ומורכבים.  גל כיהן כסמנכ"ל מערכות מידע בחברת טבע, ואחרי כן עבר לחברת Sandoz. במסגרת תפקידים אלו הוביל גל מהלכים אסטרטגיים בתחומי הדיגיטל, מערכות הליבה, הסייבר והמעבר לענן, תוך יצירת ערך עסקי ושיפור המצוינות התפעולית. ניסיונו משלב הבנה עסקית עמוקה עם הובלה טכנולוגית בקנה מידה גדול וראייה אסטרטגית ארוכת טווח. מהנהלת אל על נמסר כי "מינויו של אסף גל מהווה נדבך משמעותי בהמשך חיזוק התשתיות הטכנולוגיות של אל על, ובהובלת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית התומכים ביעדי הצמיחה, המצוינות והחדשנות של החברה". אל על מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרי האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית, פיתוח מערכות מידע ותשתיות דיגיטל, וכן מצויה בהתמודדות עם אתגרי הסייבר, שנעשו חמורים במיוחד בשנתיים האחרונות, על רקע המצב הביטחוני והאתגרים הרבים שעמדו בפני החברה. מנמ"רים זזים חלופת המנמ"רים באל על אינה חריגה ורווחת בתעשייה כיום. בחודש שעבר דיווחנו על מינויו של אורן אריאב למנמ"ר בנק ישראל, שהחליף את ליאור גורג'י. אריאב עבר לבנק ישראל מתפקיד מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה לאחר 18 שנה. את אריאב החליפה שירה איזנטל, שהייתה סגניתו ברשות.

קבוצת גיב סולושנס, בראשותו של מאיר גבעון, זכתה במכרז פומבי בינלאומי בהיקף של מיליוני אירו להקמת "פלטפורמה דיגיטלית לניהול ותחזוקה של צי נייד (קרונות וקטרים)",עבור חברת הרכבות הרומנית CFR. חברת גיב נבחרה מבין ארבע קבוצות שהתחרו על המכרז, והסכם הביצוע נחתם בדצמבר 2025. הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי במסגרת התוכנית הלאומית של רומניה לשיקום ושיפור תשתיות (PNRR), שמטרתה להביא את תשתיות הרכבת לרמה מודרנית מתקדמת לפי סטנדרטים אירופיים של אינטגרציה, תקשורת ושירות לנוסעים. אינטגרציה טכנולוגית רחבת היקף כאינטגרטורית המובילה בפרויקט – בשיתוף עם קבלנית המשנה אורנג' רומניה – תבצע גיב אינטגרציה וסנכרון של יותר מ-10 מערכות נפרדות באמצעות עשרות ממשקים. הפלטפורמה תסנכרן נתונים מקטרים וקרונות: דיאגנוסטיקה – בזמן אמת מחמישה יצרנים שונים, חוויית הנוסע – מערכות כרטוס, מערכות Infotainment ומערכות מידע לנוסע (PIS), תפעול – מערכות GIS, בקרת לוחות זמנים וניהול נכסים. על פי הפרסומים בבוקרשט, המערכת תציג מפה חיה ("Online") של כל הצי המודרני ותעקוב אחר מהירות ומיקום הרכבות כדי להגביר את הבטיחות ולשפר את המענה במצבי חירום. זאת באמצעות מתן התראות בזמן אמת על מצב הציוד ליחידות התחזוקה. הפלטפורמה תאפשר תחזוקה חזויה, וכך יוכלו צוותי העבודה להכין חלקי חילוף וכוח אדם עוד לפני שהרכבת מגיעה למוסך – צעד שיקצר משמעותית את זמני הטיפול וישפר את אמינות וזמינות הציוד. הפרויקט הוא בהובלת מחלקת ה-IT של חברת הרכבות הרומנית ויכלול תשתית תקשוב עם יתירות גבוהה, הנתמכת על ידי צוותים של חברת גיב ברומניה ומומחים מישראל. המערכת מיועדת לעלות לאוויר כבר במהלך שנת 2026. המכרז ברומניה הוא חלק מהפעילות הבינלאומית של חברת גיב, שהפכה לחברה גלובלית, עם פעילות בשווקים שונים באיחוד האירופי וברחבי ארצות הברית. מחברת גיב לא נמסרה תגובה אך אישרו את

אמן דיגיטל מקבוצת אמן העלתה לאוויר את אפליקציית ואתר המועדון "דרים קארד" של קבוצת פוקס. הפרויקט החל בסוף 2023, הסתיים באוקטובר האחרון ועלה לאוויר לפני ימים אחדים. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום אולם גורמים בענף העריכו אותו בכשני מיליון שקלים. אמן דיגיטל הייתה אמונה על הפרויקט מקצה לקצה: הגדרת האסטרטגיה הדיגיטלית, אפיון חוויית המשתמש ומסעות הלקוח, עיצוב UI/UX  ופיתוח האפליקציה והאתר. הפיתוח נעשה תוך דגש על חוויית משתמש אחידה, נוחה ומותאמת לעולם הקמעונאות הרב-מותגי. הפלטפורמה מאפשרת התרחבות עתידית של המועדון והמותגים השותפים בו. אנשי אמן דיגיטל עסקו גם בבניית השפה הדיגיטלית החדשה של דרים קארד – באפליקציה, באתר, באזור האישי לחברי המועדון ובנכסים דיגיטליים נוספים. הפלטפורמות הדיגיטליות מאגדות את כל מותגי המועדון ומאפשרות לחברי המועדון גישה מרוכזת להטבות אישיות, מצב נקודות, מבצעים, פריסת סניפים והיסטוריית רכישות וזיכויים. האפליקציה מציעה יכולות נוספות, כגון סריקת פריטים בעת השהות בחנות, חיפוש זמינות מלאי בזמן אמת בסניפים אחרים וקבלת מידע רלוונטי ועדכני. כל זאת במטרה לייעל את חוויית הקנייה ולחזק את הקשר בין הלקוחות למותגים השונים. פיתוח האפליקציה של דרים קארד התבסס על תפיסה של התאמה אישית ופיתוח מונע-נתונים: במקום מבצעים גורפים ואחידים, המערכת מאפשרת התאמה אישית של הטבות לפי תחומי העניין והמותגים הרלוונטיים לכל לקוח. כך ניתן להתאים את ההיצע ללקוח, לפי הרגלי הקנייה שלו, וכן לחשוף אותו למותגים נוספים בקבוצה, אותם הלקוח טרם הכיר, אך עשויים להיות רלוונטיים עבורו. זיו אברמוביץ, סמנכ"ל פיתוח בקבוצת אמן, אמר, כי "זה היה פרויקט מורכב, שנבנה מתוך חשיבה על אינטגרציה בין מותגים, נתונים וכן חוויית משתמש אחידה. המטרה הייתה לייצר פלטפורמה יציבה וגמישה, שתוכל ללוות את קבוצת פוקס לאורך זמן ולהתפתח יחד עם צרכי המועדון והלקוחות."