בסוף השבוע דווח על כך שקבוצת אנשי היי-טק בראשותו של אסף רפפורט, שרק לפני כמה ימים השלים את מכירת וויז שלו לגוגל, חתמה על מזכר הבנות עם בעל השליטה בערוץ 13, לן בלווטניק, למכירת הערוץ לידיהם. העסקה תפסה כותרות וגרמה לאנחת רווחה בקרב המתנגדים לממשלה, שחששו שהיא תכננה "לסרס" את הערוץ, הביקורתי יחסית כלפיה, על ידי קידום מכירתו לאיש העסקים פטריק דרהי, שהוא הבעלים של ערוץ i24News, שנחשב ידידותי לממשלה. שביעות הרצון של מתנגדי הממשלה הייתה גם עקב הבטחת הרוכשים כי הם ישמרו על חברת החדשות של הערוץ עצמאית מבחינה עיתונאית. בחוכמה רבה, רפפורט ושותפיו לרכישת ערוץ 13, בהם ניר זוהר, ממייסדי וויקס, איש ההיי-טק הוותיק קובי ריכטר ואחרים, יצרו איזשהו חוצץ בינם לבין הערוץ: הם לא רוכשים אותו באופן אישי, אלא באמצעות הקרן הבינלאומית מריט, שרפפורט היה בין מייסדיה. הקרן תורמת למיזמים חברתיים ועסקיים בכל העולם. העסקה הזאת היא למעשה הפעם הראשונה שבה לאנשים ממגזר ההיי-טק תהיה שליטה באחד משלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל. כבר היה ערוץ טלוויזיה ליזם היי-טק בכיר – רלוונט, שהוקם על ידי ניר צוק, אולם הוא גווע בערך באותה המהירות שבה הוא קם. אולי משום שבניגוד לערוץ 13, צוק היה צריך להקים אותו מאפס. נכון גם שלמריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, יש מניות בקשת 12, אבל הוא לא בעל השליטה בחברה. שינוי חיובי: ההיי-טק נעשה יותר מעורב במה שקורה בעלות על ערוץ טלוויזיה היא, בהכרח, מעורבות במה שקורה במדינה, כולל מהפן החברתי ושל מאבקים ציבוריים. בוודאי אם מדובר בערוץ שמשדר חדשות. במשך שנים רבות הייתה ביקורת, מוצדקת במידה רבה, על כך שענף ההיי-טק אמנם פועל בישראל, אבל מנותק לגמרי ממה שקורה בה. לא ראינו אנשי היי-טק בפעילות פוליטית, לא בוועדות בכנסת (אלא בדיונים שעסקו בענף ישירות) ולא במאבקים ציבוריים. עיקר תשומת הלב של החברות והמנהלים שלהן הייתה מעבר לים, שם נמצאים מרבית השווקים שלהן. השינוי החל ב-2018, במאבק למען פונדקאות ללהט"בים – או, יותר נכון, נגד החוק שהוצע אז, שהדיר אותם. חברות ויזמי היי-טק רבים – בהם רפפורט, הגיי בעצמו, שהיה אז מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח – נרתמו למאבק הזה, שלא לומר נטלו בו חלק מרכזי. כמה וכמה חברות הצהירו כי הן יתנו מענקים לבני זוג, להט"בים ואחרים, ולעתים גם ליחידים, שרוצים להביא ילדים בפונדקאות. "הקטר של המשק לא יעצור". שלט של מחאת ההיי-טקיסטים מאחת ההפגנות ב-2023. צילום: יניב הלפרין אלא שהמקום שבו השינוי הזה בא לידי ביטוי במיוחד הוא בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, שהחלו ב-2023. המנכ"לים והמנהלים הבכירים של חברות היי-טק רבות יצאו להפגין, ובראשם רפפורט, שהיה אחד הפנים של המאבק הזה. חלק מהם שילמו על ההחלטה הזאת מחיר לא פשוט גם ברמה העסקית, עקב התיוג שלהם כשייכים למתנגדי הממשלה. אבל הרציונל של רובם היה שמדינה ללא מערכת משפט עצמאית איננה מדינה דמוקרטית, שערכי הדמוקרטיה והליברליות הם ערכי יסוד בהיי-טק, ושמשקיעים מעדיפים לשים את כספן במדינות כאלה – ולא במדינות שבהן אין מערכת משפט עצמאית. נראה שזה אותו הקו שהוביל את רפפורט ושותפיו בהחלטתם לרכוש את ערוץ 13, שכן מדינה דמוקרטית לא יכולה להתקיים גם בלי תקשורת עצמאית, חופשית, שאינה תלויה בממשלה או באנשי עסקים שמקורבים אליה. אותם יזמים זיהו סימנים מדאיגים, שכל שוחר דמוקרטיה בישראל מזהה: שאם נמשיך באותה הדרך, לא יהיו כאן אמצעי תקשורת עצמאיים, שיוכלו למלא את תפקידם. זו גם הסיבה שהמאבק על הערוץ נותב לפסים פוליטיים, כאשר ועד העובדים, בראשותו של מתן חודורוב, יצא למאבק על מנת למנוע את מכירת הערוץ למועמד המועדף על הממשלה. בסופו של דבר, כמו בכל עסקה, המספרים דיברו: דרהי, שאימפריית התקשורת שלו, אלטיס, שהיא בעלת השליטה בין היתר בהוט וכאמור, בערוץ i24News, נמצאת בקשיים כספיים שמעלים שאלות בדבר המשך פעילותה, הציע סכום נמוך יחסית למה שערוץ 13 זקוק לו. לעומת זאת, הקבוצה של רפפורט הגישה הצעה בסכומים גבוהים יותר, ולאחר מכן אף שיפרה אותה. נראה שזה מה שגרם לבלווטניק לחתום איתם על מזכר הבנות – בנוסף לקשיים רגולטוריים הקשורים לתחרות, שמכירה אפשרית לדרהי הייתה עלולה לעמוד בפניהם. בעלות של אנשי היי-טק על ערוץ טלוויזיה מרכזי כמו ערוץ 13 טומנת בחובה פוטנציאל לשינוי חיובי בסדר היום הלאומי של ישראל, ובעיקר חיזוק של היסודות הדמוקרטיים של המדינה – תקשורת עצמאית ומגוונת, ומערכת משפט עצמאית בפני רפפורט ואנשיו ניצבים אתגרים מורכבים העסקה עוד צריכה להתגבש לכדי הסכם סופי ולקבל אישורים רגולטוריים מהגופים הממשלתיים – אתגר לא פשוט בפני עצמו, כי סביר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התקשורת, שלמה קרעי, ינסו לשים לה רגליים. באם תושלם בסופו של דבר, בפני הבעלים החדשים של ערוץ 13 יעמדו אתגרים רבים ומורכבים: צמצום ההפסדים של הערוץ, הצורך בשיפור משמעותי ברייטינג (כרגע הערוץ נמצא במקום השלישי באחוזי הצפייה, אחרי ערוצים 12 ו-14) ובניית מודל מדיה חדש, שמשלב פלטפורמות דיגיטליות, טכנולוגיות כמו AI ואולי אף שירות סטרימינג או אחר, כדוגמת Free TV שיש לערוץ 12. אסף רפפורט ושותפיו בדרך להיות הבעלים שלו. ערוץ 13. צילום: lunopark, ShutteStock שוק הטלוויזיה בארץ צפוף ודי רווי, והשיטה של הפקת תכנים שדומים לאלה שמשודרים בערוצים אחרים עובדת בערבון מאוד מוגבל. ערוץ 13 תחת רפפורט ושותפיו יצטרך להמציא את עצמו מחדש. הטכנולוגיה יכולה לבוא פה לעזרתו, ולאפשר לאנשי המקצוע שם לבדל אותו מיתר הערוצים. התקווה: שערוץ טלוויזיה בבעלות אנשי היי-טק יקדם את ההיי-טק יש כאן עוד נקודה חשובה: ההיי-טק אחראי ל-57% מכלל הייצוא של מדינת ישראל, לרבע מתשלומי המסים ול-10% מהתעסוקה בה, והוא הקטר שמוביל את המשק. נותר לראות, ויש לקוות, שערוץ שהבעלים שלו הם היי-טקיסטים יקדם את הענף ככל הניתן, ויפעיל לחץ על הממשלות, מאיזה צד פוליטי שלא יהיה, להשקיע בו ולגרום לכך שהוא יוכל להמשיך להיות התפארת והגאווה של מדינת ישראל. מי כמו רפפורט, שייסד שני סטארט-אפים מצליחים והיה מנהל בכיר בחברה רב לאומית, יודע עד כמה זה נחוץ. כתבי ופרשני הערוץ יכולים, וצריכים, לנסות להשפיע על הממשלה כדי שתקדם את אומת הסטארט-אפ והחדשנות ואת סגירת הפערים החברתיים, כדי שהיא תוכל להמשיך ולפרוח, להצטיין בתחומים שהיא חזקה בהם – סייבר ובינה מלאכותית, להתפתח בתחומי טכנולוגיה אחרים ולכלול את כל שכבות האוכלוסייה. השורה התחתונה: בעלות של אנשי היי-טק על ערוץ טלוויזיה מרכזי כמו ערוץ 13 טומנת בחובה פוטנציאל לשינוי חיובי בסדר היום הלאומי של ישראל, ובעיקר חיזוק של היסודות הדמוקרטיים של המדינה – תקשורת עצמאית ומגוונת, ומערכת משפט עצמאית. העובדה שהרכישה של הערוץ על ידי רפפורט ובכירי ההיי-טק הנוספים נעשית בעיצומה של התקופה הלא פשוטה שבה אנחנו חיים, עם מתיחות ביטחונית מתמשכת, נותנת תקווה שבסוף יהיה כאן, כמו שאומר השיר, עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. מה שנותר הוא לאחל הצלחה לבעלים החדשים, למנהלים ולעובדים של הערוץ.

באחרונה נחשף פרט מדהים סביב עסקת העברתה של הרשת החברתית הפופולרית טיקטוק (TikTok) לידיים אמריקניות. על פי דיווחים של הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס, ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ עתיד לקבל סכום עתק של עשרה מיליארד דולר בתור מעין "עמלת תיווך" על אישור מכירת פעילות האפליקציה בארצות הברית.  נזכיר כי שורשיו של המהלך נעוצים עוד בזמן כהונתו הראשונה של טראפ, בשנת 2019 – כשהדרישה להפסקת פעילות טיקטוק בארה"ב עקב דאגות ביטחוניות הושמעה לראשונה. הדרמה הגיעה לשיא ב-2024, כאשר הנשיא לשעבר ג'ו ביידן אישר חקיקה שדרשה מהבעלים הסינים, חברת בייטדאנס (ByteDance), למכור את הנכס או לספוג חרם מוחלט במדינה. עם שובו של טראמפ לבית הלבן, הוא שינה טון והחליט להציב את הצלת הפלטפורמה כיעד – בין היתר מתוך הכרה בפופולריות הרבה של האפליקציה בקרב מצביעים צעירים. למעשה טראמפ עצמו אפילו החל לעשות ברשת החברתית מבוססת הסרטונים הפופיים שימוש. כך קרה שבאופן חריג, הנשיא בחר להתעלם מהדד-ליין המקורי שהציב הקונגרס, והוציא צו נשיאותי שהקפיא את אכיפת החרם על הרשת החברתית ל-75 ימים. טראמפ המשיך להעניק הארכות נוספות לצו זה, במטרה להרוויח זמן שיאפשר את הבשלת המגעים בין בייטדאנס למשקיעים. המשא ומתן שהתנהל הוביל בסופו של דבר לפתרון של העברת פעילות האפליקציה בארה"ב לידי קבוצת משקיעים אמריקנית, בהובלתו של המיליארדר לארי אליסון מאורקל, המוכר כאחד מבעלי הברית והתורמים הבולטים של טראמפ. בעקבות הצלחת מגעים אלו, חתם הנשיא בספטמבר אשתקד חתם טראמפ על צו נשיאותי המאשר את העסקה. כפי שצוין בדיווח של הגרדיאן הבריטי, הנשיא הכריז במעמד החתימה: "זה בבעלות אמריקנים, ואמריקנים מאוד מתוחכמים… זה הולך להיות מופעל על ידי אמריקנים עד הסוף". President Trump on the TikTok deal: “We have Great American Patriots that are buying it — very, very substantial people. People that love our country, and they’re very smart technologically and they will not let anything bad happen to TikTok.” The “patriots” include Marc… pic.twitter.com/tsZKtiHedr — AF Post (@AFpost) September 21, 2025 מי קטף לבסוף את טיקטוק ארה"ב? העסקה נסגרה סופית ב-22 בינואר האחרון, עם הקמתה של ישות תאגידית חדשה שבה מחזיקה קבוצת משקיעים הכוללת גם, מלבד חברת התוכנה אורקל בראשות אליסון, את קרן ההשקעות סילבר לייק ועל אף גאוותו הלאומית של טראמפ גם את החברה האמירתית MGX. בייטדאנס נותרה עם החזקה חוקית מקסימלית של 19.9 אחוזים. עם סגירת ההסכם, הועבר תשלום ראשוני בסך 2.5 מיליארד דולר לקופת האוצר האמריקני, כאשר היתרה תשולם בתשלומים.  חשיפת ממדי העמלה כעת מעוררת ביקורת חריפה וסערה ציבורית. סגן הנשיא ג'יי די ואנס העריך את שוויה של החברה החדשה בכ-14 מיליארד דולר – נתון שמשמעותו היא שהממשל גוזר קופון בגובה של כ-70 אחוזים משווי העסקה. דיווחים שונים במדיה גם הדגישו את החריגות הקיצונית של המהלך בהשוואה למגזר הפרטי, שם בנקאי השקעות גובים לרוב עמלות הנמוכות מאחוז אחד בלבד משווי עסקאות דומות. למרות הביקורת, גורמים רשמיים בממשל הגנו על המהלך בטענה שהתשלום מוצדק, לאור חלקו המכריע של הנשיא בניהול המשא ומתן מול סין, בפתרון סוגיות הביטחון הלאומי וכן בשמירה לבסוף על פעילות האפליקציה.  יצוין כי מסתבר ש-טראמפ עצמו אף רמז על סוגיית המעלה מראש. כפי שדווח בגרדיאן נשיא ארה"ב אמר בעבר כי ארצו תקבל "עמלה אדירה פלוס… רק על עשיית העסקה". ביקרות על העסקה ועל תועלתה ואולם ניכר כי ההתנגדויות לצעד המסוימת הולכות וגוברות. התקשורת מדווחת על גל ביקורות עז המופנה כלפי הנשיא, ובמקביל החלו לצוץ אתגרים משפטיים סביב ה"עמלה" השנויה במחלוקת. יתרה מזאת, משקיעים פרטיים של רשתות חברתיות מתחרות הגישו החודש תביעה נגד טראמפ והתובעת הכללית פאם בונדי, בניסיון לבטל את האישור הממשלתי להקמת המיזם המשותף. נציין כי גביית התשלום על התיווך בעסקה מצטרפת לשורת התערבויות תקדימיות אחרות שביצע הממשל הנוכחי במגזר העסקי, כמו למשל נטילת אחוזים מחברת אינטל ומרווחי מכירות שבבים של אנבידיה לסין. מעניין לגלות כי למרות שהעסקה נועדה לפתור סוגיות של ביטחון לאומי, טימותי אדגר, מומחה לאבטחת סייבר ומרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, טוען שהפרשה והעסקה דווקא הפכו את המצב לגרוע יותר. אדגר מסביר שבעבר החשש מהבעלות הסינית גרר בדיקות קפדניות שאילצו את טיקטוק לאמץ מרצון אמצעי הגנה מחמירים במיוחד (כמו "פרויקט טקסס") כדי להרגיע את הממשל. לדבריו, כעת, לאחר המכירה ושינוי הבעלות, הלחץ הוסר וטיקטוק כבר לא כפופה לאותו פיקוח קפדני, מה שמותיר אותה חשופה לאותן בעיות של פרטיות נתונים והיעדר רגולציה הנהוגות בשאר הרשתות החברתיות בארה"ב.

תעשיית השבבים היא בין התעשיות הטכנולוגיות החמות והמשפיעות כיום. זוהי תעשייה שמניעה את גלגלי מהפכת הבינה המלאכותית, מאפשרת את פריצות הדרך בתחום ומהווה התשתית לכל טכנולוגיה מתקדמת – מחוות שרתים ועד לסמארטפונים ורכבים חכמים. עם זאת, למרות מרכזיותה ומספר העובדים ההולך וגדל בה, ייצוג הנשים בתעשיית השבבים, ובפרט בתפקידים הטכנולוגיים וההנדסיים, עדיין נמוך יחסית. נכון שד"ר ליסה סו היא מנכ"לית AMD – מהחברות הבולטות בתעשיית השבבים, אבל עדיין, הענף הזה יכול וצריך לכלול הרבה יותר נשים מקצועיות ומוכשרות. זאת הסיבה שמצאנו לנכון להאיר את תרומתן של המהנדסות, החוקרות והמובילות הטכנולוגיות שנמצאות בחזית הפיתוח, מתכננות את הדור הבא של השבבים ומעצבות את עתיד החדשנות. דיברנו עם כמה מהן, וגילינו נשים מעניינות ומעוררות השראה. ויש להן גם מסר לנשים אחרות ששוקלות אם להשתלב בתעשייה. זוהי הכתבה השנייה בנושא (הכתבה הראשונה פורסמה כאן), מתוך תקווה שלא נצטרך לעשות יותר כתבות על נשים בתעשיית השבבים, שכן נוכחותן בה, ובכל ענף טכנולוגי, תהיה ברורה ומובנת מאליה. מירב מזור פרצוב, מנהלת מחלקת ולידציה בנובוטון ישראל מה המסלול שעברת ומה מהות התפקיד הנוכחי שלך? "למדתי הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון. לאחר סיום התואר הצטרפתי לנובוטון (אז ווינבונד) כמהנדסת במחלקת Chip Design Verification. אחרי שלוש שנים קודמתי לתפקיד ראשת צוות. במקביל לתפקידי הניהולי השלמתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך הרחבתי את ההתפתחות המקצועית שלי ועברתי להוביל צוות במחלקת ה-System & Validation בנובוטון. לאחר כשנתיים קודמתי לראשת מחלקת הוולידציה. החלק הכי מאתגר בתפקיד הוא לשלב בין עמידה ביעדים לניהול אנשים. אנחנו עובדים עם לוחות זמנים מאתגרים ויעדים ברורים, ובמקביל חשוב לי להבין כל עובד – איפה הוא חזק, מה מעניין אותו ואיך מחברים אותו למשימה שמתאימה גם לפרויקט וגם עבורו. זה איזון לא פשוט, אבל בעיניי הוא לב התפקיד". כיצד את רואה את תעשיית השבבים ואת העתיד שלה? "אנחנו בתחילתה של מהפכה. כלי ה-AI ישנו לא רק את הקצב אלא גם את אופי העבודה. צפוי שיפור דרמטי בפרודוקטיביות, לצד שינוי במיומנויות הנדרשות. בתעשיית השבבים ההשפעה כפולה: גם כי אנחנו מפתחים את התשתית שמאפשרת את הבינה המלאכותית, וגם כי אנחנו משתמשים ב-AI כדי לפתח מהר וטוב יותר". מירב מזור פרצוב, מנהלת מחלקת ולידציה בנובוטון ישראל. צילום: יוני פרצוב מה החוויות שלך כאישה בתעשייה הזאת? "תעשיית השבבים עדיין נתפסת כתחום גברי, והאתגר עבורי הוא להוכיח לעצמי ולאחרים שאפשר לשלב בין קריירה תובענית לחיים אישיים מלאים. לאורך השנים עברתי שלושה הריונות וחופשות לידה, תוך כדי עמידה ביעדים והמשך התקדמות מקצועית. יש לי אתגר מרכזי – ללמוד לבקש להתקדם גם בתקופות כאלה, בלי להרגיש צורך להתנצל. השילוב בין להיות אימא נוכחת למנהלת שנותנת 100% בעבודה הוא לא תמיד פשוט, אבל אפשרי. מבחינתי, מדובר בלמידה מתמדת איך לנהל את שני העולמות בצורה נכונה. בשנים האחרונות אני רואה שינוי משמעותי – לא רק במספר הנשים אלא גם בתפיסה שלהן את עצמן. יותר נשים נכנסות לתפקידים טכניים, לוקחות אחריות על פרויקטים מורכבים ומשפיעות על ההחלטות המרכזיות. השינוי האמיתי, בעיניי, הוא שהנשים עצמן מאמינות יותר בכישורים שלהן ולא מגבילות את האפשרויות שלהן. האומץ הזה משנה לא רק את הקריירה שלהן, אלא גם את תרבות העבודה בתעשיית השבבים כולה. אני רוצה לציין שאני רואה כיום יותר ויותר נשים בתעשיית השבבים. אם פעם במחלקה שלי הייתה אישה אחת בלבד, היום כבר יש חמש – וזה שינוי מעודד. עם זאת, עדיין יש נשים שמונעות מעצמן הזדמנויות כי הן חושבות שהתחום לא יעניין אותן. מהניסיון שלי, רבות שהגיעו מעולם התוכנה חושבות שלא יתחברו לחומרה. חלקן גילו בסוף שזה תחום מרתק ומאתגר. החשיפה וההתנסות הן המפתח – לפעמים צריך פשוט לתת לעצמך הזדמנות כדי לגלות אהבה למקצוע. חשוב לי לתמוך ולהעצים נשים בכל מקום שבו אני יכולה. אני שמחה להיות שם כדי לעודד ולתמוך, ולעזור להן לקחת הזדמנויות, להתנסות ולגלות שהן יכולות לפרוח ולהגשים את עצמן". איזה מסר יש לך לנשים שרוצות להשתלב בתעשיית השבבים ובהיי-טק בכלל? "להאמין בעצמך, להכיר בכישורים שלך ולהבין שאת הרבה יותר טובה ממה שאת חושבת. לא לתת לפחדים לעצור אותך בדרך". לילך זינגר, חברת הנהלה וסמנכ"לית הצלחת לקוח ב-Weebit-Nano מה המסלול שעברת ומה מהות התפקיד הנוכחי שלך? "אני מהנדסת כימית בהכשרתי, עתודאית בוגרת הטכניון, ולאחר שירות במודיעין התחלתי את דרכי בתעשיית השבבים בטאואר סמיקונדקטור כמהנדסת תהליך. מהר מאוד התאהבתי בתעשייה ומצאתי את עצמי מתקדמת לתפקידים ניהוליים. ניהלתי תחומים מגוונים – מאיכות ואמינות, עבור בניהול מחלקת הנדסה ועד לניהול מפעל FAB1, שהיה תפקידי האחרון בטאואר. זה מפעל לייצור שבבים על גבי פרוסות סיליקון 6. מדובר בניהול של יחידת רווח והפסד עצמאית, כולל אחריות על מפעילים, טכנאים ומהנדסים, וכן על הכנסת לקוחות וטכנולוגיות חדשות. לאורך 20 שנותיי בטאואר, כמעט כל התפקידים הוצעו לי על ידי מנהליי. זה מוכיח עיקרון פשוט: כשאת עושה את מה שאת אוהבת, את כנראה עושה אותו טוב – וזה מה שפותח את הדלת לתפקיד הבא. כיום אני חברת הנהלה ב-Weebit-Nano – חברה שמפתחת ומוכרת IP לזיכרון מתקדם, שמחליף את טכנולוגיית בפלאש בדורות הבאים של השבבים. במסגרת תפקידי אני נפגשת עם חברות היי-טק שמתכננות ו/או מייצרות שבבים מהמובילות בעולם, ולוקחת חלק בעיצוב הדור הבא של טכנולוגיות הזיכרון". איך את רואה את תעשיית השבבים והעתיד שלה? "תעשיית השבבים היא התשתית של העולם המודרני. כל תחום – מבינה מלאכותית ועד רכב חכם – נשען על חדשנות בחומרה. העתיד של התעשייה טמון בפתרונות חכמים, חסכוניים ויעילים יותר, ובשילוב עמוק בין טכנולוגיה מתקדמת לראייה עסקית גלובלית. חדשנות אמיתית לא נולדת רק במעבדה, אלא גם ביכולת לנהל, להוביל אנשים ולחבר בין טכנולוגיה לצרכים אמיתיים של השוק". לילך זינגר, חברת הנהלה וסמנכ"לית הצלחת לקוח ב-Weebit-Nano. צילום: סער סילבר מהן החוויות שלך כאישה בתעשיית השבבים? "ברוב הפגישות הבינלאומיות שבהן אני משתתפת, אני האישה היחידה בחדר. לשמחתי, בישראל המצב שונה, ורואים יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח. לאורך השנים קידמתי בעיקר נשים לתפקידי ניהול, וגם ב-Weebit-Nano רואים יותר נשים בעמדות הובלה. מניסיוני, לרבות מהנשים יש יכולת הכלה גבוהה, גמישות מחשבתית ויכולת מרשימה לנהל מספר משימות במקביל – תכונות שמחזקות מאוד ארגונים טכנולוגיים". איזה מסר יש לך לנשים שרוצות להשתלב בתעשיית השבבים בפרט ובהיי-טק בכלל? "לעשות רק מה שאוהבים. אם את נהנית מהעשייה, סקרנית, חושבת בהיגיון בריא ולא מפחדת מאתגרים – העולם הזה פתוח בפנייך. אל תחששי, תיהני מהדרך ותאמיני בעצמך. העיסוק בהיי-טק בכלל ובתעשיית השבבים בפרט הוא מאתגר, דינמי ומלא סיפוק. מי שבוחרת בו מתוך אהבה אמיתית לעשייה – מובטחת לה הנאה גדולה מהדרך ומהתוצאות. ודבר אחרון: כאימא לארבעה ילדים, אל תחשבי שהריון ולידה יעכבו את ההתקדמות שלך. ההיפך הוא הנכון: תוכלי לחזור לתפקיד חדש ומאתגר אף יותר". ד"ר שקד רוזן, ראשת צוות אלגוריתמים בארבה רובוטיקס מה מהות התפקיד שלך? "בתפקידי כראשת צוות אלגוריתמיקה, אני מקבלת את שבבי הרדאר שאנחנו מפתחים ומנסה להבין איך להפיק מהם את התמונה המדויקת, החדה והמלאה ביותר שניתן. העיסוק שלי הוא בניתוח הדאטה שהשבבים מייצרים". כיצד את רואה את תעשיית השבבים ואת העתיד שלה? "אצלנו, בארבה רובוטיקס, צוותי האלגוריתמיקה עובדים על כיוונים מגוונים למיצוי יכולות הרדאר, כדי להפוך אותו לרכיב אטרקטיבי שמתחרה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשיית הרכב האוטונומי – ובעולם הרכב בכלל. בטווח הקרוב, אני מזהה התקדמות משמעותית באלגוריתמיקה, שמאפשרת לרדאר לייצר תמונה ברורה מאי פעם ולפתור בהדרגה אתגרים מורכבים שעד לפני שנים בודדות נחשבו לבלתי פתירים". ד"ר שקד רוזן, ראשת צוות אלגוריתמים בארבה רובוטיקס. צילום: יח"צ מהן החוויות שלך כאישה בתעשייה הזאת? "הדבר שעיצב את הדרך שלי הוא הדוקטורט שעשיתי אצל מנחה פיזיקאית, מדענית מצוינת, שהייתה עבורי השראה ומנטורית בשלב המעבר מהאקדמיה לתעשייה. היא לימדה אותי כיצד לחקור נושא חדש ואיך להתמודד עם דאטה לא מפוענחת, אילו שאלות כדאי לשאול וכיצד להתמודד עם שאלות פתוחות וקשות. זו חוויה מעצבת, שהעניקה לי יכולות שאני מביאה איתי יום יום לתפקיד. בנוסף, כבת לשני הורים מדענים, השיח בבית תמיד התנהל במונחים של חקר, הטלת ספק וניסיון להבין תופעות מורכבות. החינוך הזה בנה אצלי את היכולת להתמודד עם הבעיות שהתעשייה הזו מציבה, וגם להוביל אחרים לפתרונן". איזה מסר יש לך לנשים שחושבות להשתלב בתעשיית השבבים בפרט ובהיי-טק בכלל? "אני ממליצה לכל אחת למצוא את הנושא שהכי מעניין ומושך אותה, כי זאת תהיה נקודת החוזק שלה – הדבר שבו היא תוכל לתרום ולהעמיק בו הכי הרבה. תעשיית ההיי-טק רחבה ומגוונת מאוד מבחינת תחומי עיסוק, ולכן כדאי לך לברר ולחפש עד שתמצאי את התחום שבאמת מרתק אותך. בתחומי האלגוריתמיקה, עיבוד האותות והמחקר של דאטה פיזיקלית יש עדיין המון בעיות לא פתורות ועבודה מרתקת. כדי להשתלב, את צריכה להבין שהעבודה כרוכה במאמץ רב – ללמוד לעומק, להבין את הבעיות מהשורש ולא להסתפק בפתרונות על פני השטח. לסיכום אני רוצה לומר שכשאנשים עם גישות שונות וחוזקות שונות עובדים יחד – כולם מרוויחים".

ווטסאפ, פלטפורמת המסרים המיידים הפופולרית שבבעלות תאגיד מטא הכריזה בימים אלו על מהלך דרמטי המאפשר לראשונה באופן רשמי לצעירים שטרם מלאו להם 13 להשתמש באפליקציה, וזאת באמצעות מרחבים ייעודיים המפוקחים לחלוטין על ידי אפוטרופוס.  זה נכון, ילדים צעירים משתמשים בווטסאפ, אבל ראשית הדבר אינו מותר באופן רשמי ושנית – העידן הנוכחי גורם ליותר ויותר הורים לחשוש מאוד מכך. אתר הטכנולוגיה PCMag כתב ישירות להורים שחוששים מלאפשר לילדיהם להשתמש בווטסאפ, שהחשבונות החדשים המנוהלים על ידי הורים שעליהם הכריזה הפלטפורמה עשויים לסייע בהפגת חלק מהחששות הללו. #AfricaChildOnlineSafetyUpdate #@whatsapp WhatsApp just launched parent-managed accounts for pre-teens. Parents set up & control the account, limit to messaging/calling only, approve contacts and lock settings with a PIN. Check it out: https://t.co/W763UH7r5a… pic.twitter.com/jOSnqqzBUP — @ACOSA (@ACOSAllianc) March 15, 2026 המהלך הוא על תקן שינוי מדיניות משמעותי בפלטפורמה, שקודם לכן שמרה על דרישת גיל מינימלי של 13. מה שמטא עשתה הוא כאמור הכנסת מנגנון, המושק בהדרגה למכשירי אנדרואיד ו-iPhone, שהוא מוגבל ביסודו לשליחת הודעות וביצוע שיחות בלבד, וחוסם גישה לתכונות מתקדמות כגון כלי בינה מלאכותית, עדכוני סטטוס, שיתוף מיקום, הודעות זמניות או חיבור למכשירים נוספים. בנוסף, בגרסה זו לא יוצגו פרסומות כלל.  הפעלת המערכת דורשת מהמבוגר לסרוק קוד במכשיר היעד וליצור קוד אישי (PIN) בן שש ספרות, המונע מהמשתמש הצעיר לשנות את תצורת הפרטיות בעצמו. כברירת מחדל, רק אנשי קשר שמורים יכולים לתקשר עם פרופיל זה או לראות את המידע שבו, בעוד שפניות ממספרים זרים והזמנות לקבוצות מועברות אוטומטית לתיקיית בקשות הממתינה לאישור.  בדיווח של ה-Independent על החידוש הוסבר הרקע להחלטה וצוין כי החברה מסרה שהשינוי הזה נותן מענה למשוב מהורים, ומכיר בתפקיד הקיים של וואטסאפ בחיי המשפחה, וכי צעד זה מגיע על רקע החששות הגוברים לגבי הסכנות הפוטנציאליות של טלפונים ורשתות חברתיות עבור בני הדור הצעיר. על אף הפיקוח ההדוק המספק למבוגרים התרעות על פעילויות שונות, כמו הוספת חברים או יציאה מקבוצות, האפליקציה שומרת על אבטחת התוכן, וכפי החברה ציינה מפורשות שהודעות אישיות נשארות מוגנות על ידי הצפנה מקצה לקצה. המשמעות היא ששיחות נשארות פרטיות ולא ניתנות לצפייה על ידי הפלטפורמה או גורמים חיצוניים.  עם ההגעה לגיל המותר, תתאפשר המרת המרחב המוגן לגרסה הרגילה, אם כי ניתנת האפשרות לעכב את המעבר הזה ב-12 חודשים נוספים, כדי להבטיח הסתגלות בטוחה ומבוקרת יותר לעולם הדיגיטלי.

"רציפות עסקית היא צורך אמיתי של ארגונים, הנדרשים להמשיך ולפעול ולעבוד בכל מקום ובכל זמן. ארגונים נדרשים לבנות רציפות של תהליכים לטובת המשכיות עסקית. זו תגיע עם שינוי תפישתי: על ידי תהליכים אוטונומיים, או חצי אוטונומיים, כאשר סוכני בינה מלאכותית משולבים בתהליכים אלה", כך אמר גורן דיין, CTO אורקל ישראל. דיין השתתף בוובינר מיוחד שנערך בשבוע שעבר (ד') בנושא "מנהיגות, טכנולוגיה וחוסן – בונים המשכיות עסקית ב-2026". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים, ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. הנחה את הוובינר יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. דיין ציין בדבריו כי "כאשר ספקיות ענן ציבורי מתכננות את מיקום הדאטה סנטרים שלהן, הן לוקחות בחשבון את הנתונים הגיאוגרפיים, כדי לקבל שרידות מרבית. בישראל אורקל הקימה דאטה סנטר ייעודי לטובת הענן הציבורי הראשון הפועל מתחומי המדינה. הדאטה סנטר, שהושקעו בו משאבים רבים, ממוקם בחוות השרתים של בינת בהר חוצבים בירושלים. חוות השרתים נמצאת בעומק של 50 מטרים תחת לפני האדמה, והיא בעלת זמינות של 99.99%, כוללת שירותי תמיכה ותפעול 24/7/365, ומהווה את מתקן חוות השרתים הגדול והמאובטח בארץ". דיין הוסיף כי "המתקן שמשמש את הענן הישראלי מתוכנן בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתעשייה והוא מהמאובטחים ביותר במזרח התיכון. המתקן מעניק שירותי ענן מתקדמים לחברות במשק הישראלי ממגוון מגזרים. כך, ארגונים יכולים לקבל גם שירותים ותשתיות בענן לטובת מערכי המחשוב שלהם וגם יכולת להתאוששות מאסון במדינה שלהם. זאת, לטובת מענה לדרישות רגולטוריות של המשכיות עסקית". מורן בן מנחם, מהנדסת פתרונות אפליקטיביים, אורקל ישראל, ורוני צוקר, מהנדס פתרונות אפליקטיביים, אורקל ישראל. צילום: יח"צ "אנו מציעים למשתמשים מאות סוכני AI עבור מגוון של תהליכים" מורן בן מנחם, מהנדסת פתרונות אפליקטיביים באורקל ישראל, אמרה כי "הגישה לסוכן ה-AI של אורקל תגיע מתוך מאגר מרכזי, Hub ארגוני, כאשר המשתמש מקבל גישה מבוססת הגבלות והרשאות לספריית הסוכנים: שם הוא ימצא סוכנים לעולמות תוכן שונים: לעולמות הרכש, המכירות ועוד. כך, אם סוכן מתשאל לגבי נתוני השכר של עובד, תחילה הוא יקבל את האישור לכך, ואז הוא יקבל נתונים. את אלה הוא יוכל להרחיב ממקורות חיצוניים, או מתהליכים אחרים". "בסופו של דבר", אמרה, "הסוכן יוצר מסמך מפורט. כך, הסוכנים מהווים מענה להפחתת חסמים, מאיצים ומקצרים תהליכים ארגוניים: הם יכולים לזהות אנומליות, להקפיץ חשדות לאירועי סייבר, ולזהות שיבושים בשרשרת האספקה – עוד בטרם אלה קרו בפועל". "אנו מציעים למשתמשים מאות סוכני בינה מלאכותית", סיכמה: "עבור מגוון של תהליכים. המשתמש בצד הלקוח הארגוני הוא המחליט היכן להפעיל ואיזה סוכן, כאשר כלל הסוכנים תומכים באופן מלא בשפה העברית. כך, הסוכנים מסייעים לשיפור או להמשך התהליכים העסקיים". רוני צוקר, מהנדס פתרונות אפליקטיביים באורקל ישראל, שהשתתף אף הוא בוובינר, אמר כי "אנו נמצאים בתקופה מעניינת: מהפכת סוכני ה-AI לא עוצרת. היא מביאה להתייעלות מואצת. סוכני הבינה המלאכותית מייצרים תהליכים עסקיים ותפעוליים מקצה לקצה, כאשר חלק מהם אף מגיבים למשתמשים, הם מייצאים תהליכים על בסיס שאילתות וכך – מבצעים משימות בכל מקום בארגון". "מחקרים מעלים כי ארגונים הנעזרים בבינה מלאכותית יוצרת, GenAI, משפרים את התפוקתיות שלהם בכ-10%," סיכם צוקר: "וארגונים המטמיעים סוכני AI משפרים את היעילות בכ-25%. השימוש בסוכני AI לאורך זמן מביא לקיצור זמני התגובה בכ-40%", סיכם צוקר: "חיבור סוכנים אוטונומיים לתשתית המערכת מאפשר חיבור 'חלק' שלהם – עד רמת הטרנזקציה הספציפית".

שאנטו נאראיין, המנכ"ל הוותיק של אדובי, הודיע בסוף השבוע על פרישה, אחרי 18 שנות כהונתו. נאראיין אמר כי הוא יפרוש אחרי שיימצא לו מחליף, ובכל מקרה יישאר היו"ר של אדובי. נאראיין ציין בהודעה על הפרישה כי "בחודשים הקרובים אעבוד יחד עם פרנק קלדרוני, יו"ר החברה, ומועצת המנהלים שלה כדי למצוא את הממשיך שלי ולהבטיח את ההעברה החלקה של התפקיד". מתחילת השנה: צניחה של 25% במניית אדובי פרישתו של נאראיין, שמשמש בתפקידו מזה 18 שנים, באה בתקופה שבה יש בשוק חששות למודל העסקי של חברות תוכנה, כולל אדובי – עקב הבינה המלאכותית. מניית החברה צנחה מתחילת השנה ב-25.2%, ובשנה האחרונה היא ירדה ביותר מ-37%. החשש בשוק הוא שכלי הבינה המלאכותית עומדים לייתר, וכבר מייתרים, תוכנות של אדובי כגון פוטושופ, כמו גם את מודל הרישיונות שעל פיו פועלת החברה, במידה רבה. אם בעבר היה צורך בגרפיקאי בעל ניסיון ומומחיות בפוטושופ, כיום כלי AI כגון Canva, ואפילו כלים כלליים יותר כמו ג'מיני או ChatGPT, עושים את העבודה הזאת בעצמן. כמו כן, בשוק אומרים שהחברות האלה מהירות יותר מאדובי. אלא שהחברה עדיין ממשיכה להציג תוצאות כספיות טובות: לפי הדו"חות שלה לשנה הכספית 2026, שפורסמו ביום ה' האחרון, אדובי עקפה את תחזיות האנליסטים הן בהכנסות והן ברווח הנקי למניה. ההכנסות אף רשמו צמיחה שנתית של 12.1%. ההערכה בשוק היא כי פרישתו של נאראיין אמנם עלולה ליצור זעזוע זמני מסוים, אולם היא גם מהווה הזדמנות עבור החברה – להכניס אליה יותר עובדים צעירים, ילידים ל-AI. "הימים הטובים ביותר של אדובי עוד לפניה" המנכ"ל הפורש ציין כי "הדור הבא של היצירתיות נכתב עתה. הוא מעוצב על ידי הבינה המלאכותית, זרימות עבודה שמשתנות וצורות ביטוי חדשות לחלוטין. אדובי מעולם לא חיכתה שהעתיד יבוא – היא נערכה לקראתו, בנתה אותו והובילה אותו". "אני אוהב את אדובי, והפריבילגיה של ההובלה שלה הייתה הכבוד הגדול ביותר בקריירה שלי", הוסיף נאראיין. "ההזדמנות שנמצאת לפנינו היא יוצאת מן הכלל. ביחד, אנחנו נמצאים בעמדה ייחודית לנצל אותה – ואני מחויב עמוקות לעשות זאת, בזמן שאנחנו מחפשים את המנכ"ל הבא של החברה. אני בטוח יותר מאי פעם שהימים הטובים ביותר של אדובי עודם לפניה".

"הסכסוך במזרח התיכון הוא גם מלחמת סייבר שהגבירה את הסיכונים הדיגיטליים בכלל האזור. אירוע סייבר משמעותי, או המשך הגידול בהיקף של מתקפות סייבר בעקבות הסכסוך, עלולים להשפיע על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות, הכלכלה ותנאי האשראי הגלובליים", כך לפי חברת הדירוג S&P Global Ratings. בנייר עמדה שהוציאו האנליסטים של חברת הדירוג נכתב כי "המלחמה במזה"ת, יחד עם מתחים גיאו-פוליטיים עולמיים רחבים יותר, הגדילו את נפח התקפות הסייבר ובתוכן, את המתקפות המבוצעות בגיבוי, מימון ובחסות מדינות – כולל על ידי פרוקסי – שפוגעות בתשתיות קריטיות. מתקפות אלו נועדו לשבש ולחסל שירותים חיוניים – כולל תקשורת, תשתיות וסחר, במטרה ליצור שיבוש כלכלי שיפגע לא רק בחברות, אלא גם ביציבות של ממשלות". "אנו סבורים כי המלחמה באזור הגדילה משמעותית את הסיכון הגיאו-פוליטי ועלולה לעורר תקופה משמעותית וממושכת של לוחמת סייבר", נכתב. "ארה"ב וישראל עשו שימוש במתקפות סייבר בשילוב עם תקיפות קינטיות נגד הצבא והתשתיות של איראן. לפי המדווח, מטה לוחמת הסייבר של איראן הושבת בתחילת הסכסוך. ועדיין, מומחים לסייבר וביטחון מזהירים כי איראן ושותפיה שומרים על היכולת לבצע התקפות סייבר. יכולת זו הוכחה ימים ספורים לאחר המתקפה הראשונה, כאשר שחקני פרוקסי לקחו אחריות על מתקפות סייבר שהפריעו להפצת דלק בירדן. זה מעיד על כך שישויות שאינן מעורבות ישירות בסכסוך היו למטרה, כולל כאלה מהמגזר הפיננסי וספקיות לוגיסטיקה-צבאית, האמריקנית והישראלית". "היקף הפעולות לשיבוש וזיוף מערכות ניווט לווייני גלובליות זינק מאז תחילת הסכסוך", ציינו האנליסטים, "מה שהפריע לניווט של יותר מ-1,100 ספינות מסחר באיחוד האמירויות הערביות, קטר, עומאן ואיראן. התקפות אלו מאיימות על ניווט מדויק דרך מצר הורמוז, שמהווה כ-20% מיצוא הנפט והגז העולמי – כאשר המעבר נחסם למעשה בשל שיבוש הניווט, איום התקפות, ואחרי שחברות הביטוח החלו להסיר את הכיסוי הימי". הנורמה החדשה: "לוחמה היברידית המשלבת כוח צבאי קונבנציונלי עם התקפות סייבר" "לוחמה היברידית, המשלבת כוח צבאי קונבנציונלי עם התקפות סייבר, היא הנורמה החדשה", נכתב. "מלחמת המזה"ת הגבירה את איומי הסייבר שעלולים להשפיע באופן מהותי על ריבונות, ממשלות, ישויות תת-לאומיות, תאגידים, תשתיות ובנקים. האיומים עלולים לגרום להפרעות תפעוליות נרחבות במערכות קריטיות, בקישוריות, בשירותים וגם על רווחת האנשים. איראן הפגינה תחכום בלוחמת סייבר ויש לה יכולות חזקות במשרד המודיעין והביטחון (MOIS) שלה, לצד כמה וכמה קבוצות הפועלות בגיבויה ותחת חסותה, כולל קולקטיבים האקטיביסטיים וקבוצות איום סייבר המזוהות עם איראן. לה ולשלוחותיה יש היסטוריה של מיקוד ותקיפה בסייבר של תשתיות אנרגיה, ארגוני ביטחון, ממשלה ועיריות, וארגונים ממגזרי תחבורה, תעשייה, בריאות, תשתיות מים, פיננסים וחינוך". "מתקפות סייבר מתפשטות לעיתים קרובות לאחר אירועים גיאופוליטיים משמעותיים", נכתב. "ממשלות ותשתיות קריטיות, כולל מערכות חיוניות לבטיחות הציבור ולפעילות כלכלית, הן מטרות נפוצות: הן מוקד למתקפות כי יש להן פרופיל גבוה, הפוטנציאל בפגיעה הוא להפרעה משמעותית, יש להן תשומת לב תקשורתית ומתקפה עליהן עשויה להניב גישה לנתונים אישיים ופיננסיים רגישים וחשובים. גם השימוש בכלי בינה מלאכותית בפעולות צבאיות החריף והאיץ את איומי הסייבר". "מתקפות סייבר תכופות וחמורות יותר הקשורות לסכסוך עלולות להשפיע ישירות על אמינות האשראי של גופים וישויות, להביא לשיבוש פעילות, הפחתת נזילות ופגיעה ביכולתן להשיב חובות. זהו סיכון מיוחד לגופים במגזרים ממוקדים מאוד. מתקפת סייבר חמורה נגד מדינה עלולה להוביל להשפעות מדורגות על תאגידים, ארגונים אחרים ואזרחים. זה יקרה, למשל, באמצעות הפסקות אזוריות של שירותים קריטיים, כולל תשלומים ממשלתיים – או תשתיות". "המצב עלול להוביל לאי-ודאות משפטית וביטוחית", סיכמו, "הן עבור המבטחים והן עבור מבוטחים. ככל שהמתחים הגיאופוליטיים גוברים ואיום התקפות סייבר רחבות היקף גובר, אנו מצפים שחברות הביטוח ימשיכו להדק את תנאי הפוליסה בעוד עסקים יחפשו יותר ויותר הגנה בסייבר".

מטא תהיה, לפי רויטרס, חברת הטכנולוגיה המשמעותית הבאה בתור שתפטר כמות גדולה מאוד של עובדים. לפי הדיווח, החברה עתידה לקצץ את כוח העבודה שלה בכ-20%, ואולי אף יותר. נכון לסוף 2025 עבדו בחברה כ-79 אלף עובדים, כך שאם הדיווח נכון, מדובר בפיטורים של יותר מ-15 אלף עובדים. בגל הפיטורים הגדול הקודם של מטא היא שלחה הביתה 21 אלף עובדים – 11 אלף בנובמבר 2022, אז החברה מנתה 87 אלף עובדים, ועוד 10,000 במרץ 2023. מדובר היה אז בקיצוץ ענק של כ-25% מכוח האדם של החברה – היקף דומה לקיצוץ הנוכחי, אם אכן יתרחש. פיטורים – גם באטלסיאן חברה נוספת שמפטרת עובדים היא אטלסיאן האוסטרלית, שעומדת, בין היתר, מאחורי הכלי הפופולרי ג'ירה. החברה מסידני הודיעה בסוף השבוע על פיטורי 1,600 עובדים – כ-10% מכוח האדם שלה, שיבוצעו עד לסוף חודש יוני השנה. מספר עובדי אטלסיאן לאחר הפיטורים צפוי לעמוד על כ-14 אלף. כמו מרבית גלי הפיטורים בחברות טכנולוגיות מתחילת השנה הנוכחית, גם הפעם מדובר בהקשר ישיר ל-AI. הן מטא והן אטלסיאן רוצות לממן באמצעות הפיטורים את ההשקעות שלהן בתחום. מדובר במהלך דומה לזה של אורקל, שלגביה דווח לפני ימים אחדים שהיא מתכוונת לפטר עד 30 אלף עובדים, במטרה לממן את הרחבת הדאטה סנטרים שלה ואת השקעותיה האחרות בתשתיות AI. גם אמזון פיטרה – במקרה שלה בינואר האחרון – כמות ענקית של עובדים לטובת "התייעלות" ושימוש ביותר AI, כשבמקרה שלה נשלחו הביתה 16 אלף איש. ככלל, הרשימה של החברות שהודיעו מתחילת השנה על פיטורי עובדים – ארוכה: לצד אורקל ואמזון, סיילספורס פיטרה עוד 1,000 עובדים בפברואר, אוטודסק נפרדה ממספר עובדים דומה – המהווים כ-7% מכוח העבודה הכולל שלה, ובלוק של ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, פיטרה כ-4,000 עובדים "בזכות יעילות שנוצרה ב-AI", לפי הודעת החברה. חברה נוספת, ישראלית, שהודיעה על פיטורים מתחילת השנה היא פלייטיקה, אם כי במקרה שלה הסיבה המרכזית היא לא הבינה המלאכותית, אלא בשינוי במיקוד העסקי של החברה. מטא לא הגיבה; מנכ"ל אטלסיאן: "ההחלטה הנכונה לחברה" במטא לא אישרו את הפרסום של רויטרס והגדירו אותו כ-"דיווח ספקולטיבי על גישות תיאורטיות". מייק קנון-ברוקס, מנכ"ל אטלסיאן, פנה לעובדים בבלוג שכתב וציין כי "אני מאמין שזו ההחלטה הנכונה ביותר לחברה, אבל זה לא אומר שמדובר בהחלטה קלה. רחוק מזה. אני יודע שיש לה אימפקט גדול על כל אחת ואחד מכם.ן, וזה יושב עליי מאוד". השתתף בהכנת