ה-CIA עשה שימוש ברוגלת פגסוס של NSO הישראלית למהלך הטעיה, כחלק מהמאמצים לחילוץ אחד משני הטייסים האמריקניים שהופלו על ידי האיראנים – מאמצים שבסופו של דבר הצליחו. על פי דיווח של הטיימס הלונדוני, ה-CIA השתמש ברוגלה כדי לפרוץ למכשירים סלולריים של בכירים במשטר האיראני, כולל במשמרות המהפכה. לאחר הפריצה, האמריקנים שלחו להנהגה האיראנית ולפעילי משמרות המהפכה מסרים שלפיהם הטייס שהופל – נמצא. מטרת ההודעות הכוזבות, שאותן קיבלו הבכירים האיראניים באפליקציות דוגמת ווטסאפ וסיגנל, הייתה שהם יאמינו שהנווט האמריקני הנעדר כבר חולץ בשלום ומילטו אותו מחוץ לצמדינה. ההונאה המוצלחת סייעה לצוותי החילוץ לפעול בשטח. לפי המדווח, הרוגלה שימשה רבות את ה-CIA להאזנה לתקשורת של האויב ולאיסוף נתונים חשאי. פגסוס היא רוגלה שמאפשרת להשיג גישה בסתר לטלפונים ניידים של הקורבנות. לאחר שהיא הותקנה, היא מסוגלת להשתלט על הטלפון – בלא ידיעת הבעלים. או אז, הרוגלה מסוגלת לגשת למידע רגיש כמו סיסמאות, אנשי קשר, פרטי יומן, הודעות טקסט ואפילו שיחות קוליות חיות מאפליקציות. פגסוס לא משאירה עקבות על המכשיר. היא צורכת משאבי סוללה, זיכרון ונתונים באופן מינימלי, ומגיעה עם אפשרות השמדה עצמית שניתן להפעיל בכל עת. שימוש ב-"טכנולוגיה עתידנית נוספת" ביום ו', ה-3 באפריל, התרסק מטוס F15-E אמריקני מעל שמי איראן, לאחר שנפגע מטיל כתף. הטייס חולץ באותו היום והנווט הסתתר במשך יומיים בנקיק צר בהרים במדינה. לצד הונאת הסייבר שהתבססה על פגסוס, הטיימס דיווח כי האמריקנים השתמשו לצורך חילוצו ב-"טכנולוגיה עתידנית נוספת", שזהותה לא פורטה. בעבר פורסם ברשת פוקס ניוז שישראל הייתה מעורבת במבצע לחילוץ הנווט לאחר שמטוסו התרסק. באיראן אינטרנשיונל דווח מפי גורם ישראלי כי יחידות שלדג וסיירת מטכ"ל השתתפו במבצע לחילוץ הטייסים האמריקניים.

ה-iPhone המתקפל הראשון של אפל, שצפוי להיקרא iPhone Fold, או iPhone Ultra, עשוי להגיע כבר בספטמבר הקרוב (גם לפי דיווח חדש שמחזק את ההערכה הזאת). בנוסף, נחשף כעת כיצד הוא עשוי להיראות – אם התמונות של הדגמים המדומים שדלפו אכן אמינות. בפוסט ברשת X חשף המדליף סוני דיקסון, הידוע בדיוק התחזיות שלו, תמונות חדשות וכתב: "דגמי דמה ראשונים בגודל הסופי של iPhone Fold, iPhone 18 Pro ו-iPhone 18 Pro Max". Exclusive First Dummies of what the final size of the iPhone Fold, iPhone 18 Pro and iPhone 18 Pro Max will look like. pic.twitter.com/X9P9uBK12p — Sonny Dickson (@SonnyDickson) April 7, 2026 התמונות מציגות דגמים בצבע ורוד עמוק (מדובר בדגמי דמה בלבד, והמוצר הסופי לא יהיה ורוד), וממחישות את עיצובם של  ה-iPhone 18 Pro Max, ה-iPhone Fold וה-iPhone 18 Pro. מסך רחב בסגנון טאבלט אחד האלמנטים הבולטים בתמונות הוא רוחבו של ה-Fold. במבט מסוים הוא נראה כמו iPad mini המונח על צידו – וזה כנראה בדיוק הרעיון. בעוד שרוב הסמארטפונים המתקפלים כיום נפתחים לצורת טאבלט כמעט מרובעת, כאן נראה שאפל בחרה בגישה אחרת. העיצוב הרחב מאפשר, בעת פתיחה, חוויית שימוש הקרובה יותר לטאבלט אמיתי – פתרון לבעיות שמאפיינות טאבלטים בעלי יחס מסך מרובע. אלמנט נוסף שמושך את העין הוא ההשוואה לדגמי ה-Pro, שלפי ההערכות יהיו דומים מאוד לדגמי ה-Pro הנוכחיים של ה-iPhone 17. בזכות גובהו הקצר יותר, המכשיר המתקפל נראה קטן משמעותית כשהוא סגור – למעשה כחצי מגודל הדגם המדומה המלא. למרות שלא מדובר בטלפון בעיצוב פליפ, שמתקפל לגודל קטן במיוחד, נראה כי המכשיר עדיין יוכל להיכנס בקלות לכיס ג’ינס, בהנחה שיהיה דק מספיק. עם זאת, כשהוא פתוח – המסך יהיה גדול יותר מזה של דגם -Pro Max, אך לא בהרבה. דיווחים מוקדמים מצביעים על מסך מעט קטן יותר מזה של ה-iPad mini המקורי. תאריך ההשקה רק לפני ימים ספורים דווח, כי אפל עשויה לעכב את השקת המתקפל שלה, אך כעת, מארק גורמן מבלומברג מדווח בניוזלטר השבועי שלו, כי ההשקה מתקדמת לפי לוח הזמנים, בניגוד לדיווחים על עיכובים ואף על דחייה ל-2027 בשל קשיי ייצור ובדיקות.

כביש 6, חוצה ישראל, הוא כביש אגרה מרכזי, שמתפרש על פני כ-170 ק"מ, וחוצה חלקים נרחבים בארץ מדרום לצפון (וההיפך). הייחוד של כביש זה, המבדל אותו מכבישי אגרה בחו"ל, הוא שיטת הגבייה, שאינה מבוצעת בתחנות עצירה בדרך, אלא באמצעים טכנולוגיים – מצלמות ומערכות בקרה משוכללות, שמחייבות את המשתמש בכביש על פי מספר המקטעים שהוא נסע בהם. תהליך הגבייה האוטומטי נעשה באמצעות צילום לוחיות רישוי של הרכבים או משדר שמותקן ברכב של המנויים. הנתונים מועברים למערכות מרכזיות (מבוססות אורקל, ++C ולינוקס), שבונות את תמונת הנסיעה – מספר המקטעים שהרכב נסע בהם. מרכיב חשוב נוסף הוא מערכת הבילינג, שמשייכת את הנסיעות למנויים או מקבלת פרטי רכב ממשרד התחבורה עבור נוסעים מזדמנים. היא מתמחרת את הנסיעות, מחייבת ושולחת חשבוניות (מעל 80% מלקוחות כביש 6 מקבלים חשבוניות דיגיטליות). מי שאחראית על תפעול שיטת הגבייה הזו היא מירי דבש חרמוני, מנמ"רית דרך ארץ – החברה שמפעילה את כביש 6. החברה היא חלק מקבוצת דרייב, שכוללת שש חברות, מעסיקה כ-600 עובדים ונמצאת בבעלות משותפת של שיכון ובינוי, אגד החזקות והפניקס. דרך ארץ מעסיקה 250 עובדים, מהם 15 באגף בניהולה של דבש חרמוני. דבש חרמוני היא בעלת ניסיון של כ-20 שנה בקבוצת דרייב. לפני כן היא שירתה בצה"ל – בממר"ם ואחר כך 10 שנים ב-8200. היא אמרה בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים שהחלום שלה היה בכלל להיות רופאה, אבל השירות הצבאי, שהפגיש אותה עם עולמות הטכנולוגיה, שינה לה את מסלול החיים. בראיון היא מספרת על הטרנספורמציה הדיגיטלית שהקבוצה ביצעה בשנים האחרונות, שכללה שדרוג משמעותי של מערכות ה-CRM, ששיפרו את השירות ללקוחות, ופיתוח של בוטית שעונה לשם שוש, שמתפקדת כמוקדן אנושי לכל דבר ועניין, משוחחת בחופשיות עם הלקוח ומבצעת את מרבית הפעולות שכל נציג אנושי עושה, מבלי להעביר למחלקות אחרות. בין היתר, שוש מטפלת באחוז ניכר מהפניות הקשורות לחיובים שנהגים קיבלו, קנסות שלא תמיד מוצדקים, הסדרת חשבונות ועוד. דבש חרמוני מדברת בראיון גם על האתגרים הרבים שנדרשים בהתמודדות עם נפחי נתונים עצומים בזמן קצר, אמינות גבוהה ועמידה ברגולציה. במה באה לידי ביטוי המהפכה הדיגיטלית שלכם? דבש חרמוני: "האתגר הגדול שלנו ביציאה למהלך הזה היה ההתמודדות עם גידול בנתונים. יש כיום בכביש 6 שמונה מיליון נסיעות בחודש, וגם מספר הרכבים שנוסעים בכביש גדל. בחודש ממוצע אנחנו מוציאים שישה מיליון חשבוניות ללקוחות. זה מצריך כמות גדולה מאוד של כוח אדם – נציגי שירות, שזה בכלל משאב במחסור, ואנשי תמיכה במערכות הליבה. צמצמנו בשליש את כמות המוקדים, כמות השיחות שמגיעה אליהם קטנה ב-40% ורמת השירות גדלה, על פי סקרי שביעות רצון שאנחנו עורכים. למרות הצמצום, זמן ההמתנה למוקדן עומד כיום על 35 שניות. זאת תוצאה של המהפכה הדיגיטלית הראשונה שעשינו: שדרגנו את מערכות ה-CRM שלנו באופן כזה שכאשר לקוח מתקשר, הנציג רואה את התמונה המלאה שלו, בכל התחומים – מה שמאפשר לו לתת מענה מיידי לכל בקשה, ולא להעביר את השיחות למחלקות אחרות, כפי שהיה נהוג פעם. השדרוג נעשה על ידי אלעד מערכות, על בסיס פלטפורמת מיקרוסופט. כיום יש לנו מדי יום עשרות אלפי לקוחות שעושים פעולות באינטרנט, ובימי שיא אנחנו מגיעים לעד 100 אלף צפיות ופעולות באתר. כל התהליך הזה ארך שנתיים, ו-2025 הייתה שנת המפנה אצלנו". כביש 6. צילום: yosefus, ShutterStock ואז שילבתם את הבוטית שוש? "כן. הבנו שיש עוד מה לשפר מבחינת זמינות השירות, ואז הטמענו את הבוטית שוש, שהיא נציגת שירות לכל דבר. זה מוצר של וגו, שמיוצגת על ידי מטריקס. רצינו משהו שלא יהיה רק צ'ט או בוט מבוסס תסריט קבוע, ללא גמישות, ורצינו בוט שייתן מענה כולל ללקוח, עם מינימום העברה לנציגים אנושיים. בשלב הראשון למדנו את השיחות במוקד, וגילינו שאחוז ניכר מהן עוסקות בתשלומים ובירורים שונים. גילינו עוד שעל אף שיש לנו מערכת IVR, שלכאורה אמורה לתת ללקוח את המידע, לקוחות רבים לא מסתפקים בזה ומבקשים נציג אנושי. שוש פתרה את זה. רוב השיחות הן רק איתה, והלקוחות לא דורשים לעבור לנציג אנושי – כפי שקורה לא מעט כאשר בוט רגיל עונה ללקוח. כלומר, רמת האמינות שהלקוחות נותנים בשוש גבוהה, וזו בדיוק המהפכה הדיגיטלית. זה מוריד באופן משמעותי את העומס על המוקדים". מה בהמשך? "על הפרק יש את הרחבת יכולותיה של שוש לטיפול בסוגיות נוספות, כמו הוספה או הסרה של רכבים למנויים, כדי שנציגים אנושיים יטפלו במקרים המורכבים יותר ויפנו לזה את הזמן הדרוש. באופן כללי, בעתיד נתמקד בהכנסת AI לתחומי פעילויות פנימיים נוספים, כמו משאבי אנוש".

המינהל הבין-משרדי הצרפתי לעניינים דיגיטליים, DINUM, הודיע, כי בהתאם ליוזמה של משרדי הממשלה המעורבים במדיניות פנים, ובשיתוף פעולה בין השאר עם ANSSI, סוכנות אבטחת הסייבר הלאומית, הוא מבצע מהלכים מתקדמים לקידום הריבונות הדיגיטלית  – במדינה בפרט, ובאירופה בכלל – וזאת במטרה להפחית את התלות בגורמים שאינם חלק מהאיחוד האירופי. בסמינר שנערך בסוף השבוע סימנו אנשי המינהל את המטרה הראשונית העיקרית שלהם, ואי אפשר שלא להבין את הקשר הישיר ליחסים המעורערים כיום בין צרפת לארצות הברית – החלפת מערכת ההפעלה בתחנות העבודה הממשלתיות מ-Windows של מיקרוסופט (Microsoft) למערכות לינוקס עם דגש על הפצות מקומיות, או לפחות אירופיות. וזה לא ייגמר רק ב-Windows. עד סוף השנה מתחייב המינהל להעביר את כל פלטפורמת נתוני הבריאות הלאומית למערכות שהוא מגדיר כאמינות, ומעבר לכך הוא הודיע על פרויקט שבו 80,000 סוכני AI של קרן ביטוחי הבריאות הלאומית יומרו מכלים חיצוניים לטובת שימוש בכלים שמקורם בצרפת. "המדינה אינה יכולה יותר בפשטות להכיר בתלות, עליה להשתחרר. עלינו להיות פחות תלויים בכלים אמריקניים ולהחזיר לעצמנו את השליטה על גורלנו הדיגיטלי. איננו יכולים עוד לקבל את העובדה שהנתונים שלנו, התשתיות שלנו וההחלטות האסטרטגיות שלנו תלויים בפתרונות שהכללים, התמחור, ההתפתחות והסיכונים שלהם אינם בשליטתנו. המעבר בעיצומו. ריבונות דיגיטלית אינה אופציונלית", אמר דויד עמיאל, שר החשבונות והפעולות הציבוריות בממשלת צרפת.

"בינה מלאכותית סוכנת כבר אינה מושג עתידי. כיום זו מציאות מבצעית. עם זאת, כשה-AI עוברת מפיילוט לייצור, היא חושפת שאלות קשות בנוגע לממשל, לבקרת עלויות, לריבונות נתונים ולגמישות של התשתיות", כך אמר רג'יב ראמאסוואמי, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix). ראמאסוואמי היה דובר המפתח בכנס השנתי שערכה החברה בשבוע שעבר בשיקגו, NEXT 2026, בהשתתפות אלפי לקוחותיה ושותפיה העסקיים. לדברי המנכ"ל, "כאשר בינה מלאכותית סוכנת עוברת לייצור, מנהלי ה-IT והטכנולוגיה מתמודדים עם לחץ גובר: לנהל עלויות, נתונים וסיכונים. זה מאלץ את כולם לחשוב מחדש על הפלטפורמות שלהם בהיבט התפעולי – לא רק על עומסי עבודה". לפי ראמאסוואמי, "אנו בתהליך, במעבר: ממינוף AI פשוטה לסוכנים אוטונומיים שפועלים ברציפות ברחבי הארגון, כשהם מקבלים 'האצלת סמכויות'. כעת, המאבק הוא להשיג איתם יתרון תחרותי". הוא הסביר כי "ארגונים כיום מתמודדים עם יותר משתמשים, סוכנים ונתונים, כשמשאבי התשתיות מוגבלים. לכן יש להתייחס ל-AI כתשתית ליבה, הדורשת פלטפורמות סטנדרטיות ובקרות תפעוליות – במקום כלים נפרדים. השליטה על הנתונים בעולם ה-AI אינה נתונה למיקוח: אסור לאפשר לבינה מלאכותית להשתולל. יש לקבוע ולהחיל כללים ברורים לגבי מיקום הנתונים, מי רשאי לגשת אליהם ולמה, ומה גבולות גזרת הפעילות של בינה מלאכותית. זה הכרחי". What an incredible start to #NEXTconf! Nutanix highlighted strong ecosystem momentum, marking the first year with 100+ partners participating across infrastructure, end‑user computing, AI, and security. Check out the full roundup of announcements: https://t.co/Ulc9c2v89C pic.twitter.com/PSGjHNb3sr — NutanixPartners (@NutanixPartners) April 7, 2026 "ככל שהשימוש בבינה מלאכותית גדל, מעקב אחרי השימוש וניהול העלויות כבר אינם רק עניין כלכלי", אמר ראמאסוואמי. "יש חשיבות גדולה למדידות של השימוש, כדי שלא להפוך את ה-AI לנטל תקציבי. חייבים להביט על יעילות ועלויות. מנמ"רים זקוקים לתשתית שמציגה את השימוש בה בצורה ברורה, אשר הולמת את התקציב. הדרך להפחתת מורכבות תפעולית היא באמצעות פלטפורמות מאוחדות, וזו דרך שמביאה לשימור חדשנות, בלא הגדלת היקף העובדים". "נוטניקס ממשיכה להיות חלופה מובילה ל-VMware" גם בכנס השנה ראמאסוואמי עקץ את מקום עבודתו הקודם, VMware, ואמר כי "תחושת הלקוחות נותרה עגומה ושלילית בעקבות רכישת VMware על ידי ברודקום (Broadcom)והשינויים שערכה בה הרוכשת. התחושות הללו מתגברות והן מאפשרות לנו 'לשאוב' חלק ניכר מלקוחות VMware ולהפוך אותם ללקוחות שלנו. כ-30,000 לקוחות כבר עברו מ-VMware, כולל יותר מאלף ארגונים ברבעון האחרון. ואנו מצפים שזה יימשך. זה יקרה בהדרגה, לא בן לילה, אלא לאורך השנים". הוא ציטט הערכות אנליסטים לפיהן יותר מ-100 אלף לקוחות VMware יעזבו אותה. ראמאסוואמי הקריא נייר עמדה של בנק ההשקעות וויליאם בלייר (William Blair), לפיו, "נוטניקס ממשיכה להיות חלופה מובילה ל-VMware בעקבות רכישתה על ידי ברודקום. ההגירה לנוטניקס נשארה חזקה ביותר בקרב ארגוני הביניים, לצד יותר ויותר אחיזה בקרב ארגונים גדולים". "אנחנו רוצים להיות חברת הפלטפורמה שבה כל האפליקציות פועלות", סיכם ראמאסוואמי. "היישומים של היום, לצד היישומים של מחר, כולם יחד בעולם הבינה המלאכותית החדש הזה. ממשלות ברחבי העולם בונות ענני בינה מלאכותית ריבוניים כדי לשמור על הנתונים בתוך גבולות לאומיים. אנו הפלטפורמה המועדפת לפריסות נתונים אלו: אנו מאפשרים לבנות עננים ריבוניים שיענו על הצרכים הללו".

מאת: דני מזרחי, יו"ר אלגרונט, מקבוצת DM מבית אפקון בשנים האחרונות עולם הסייבר עבר שינוי פרדיגמה משמעותי. אם בעבר אחוז גבוה מסך האיומים התמקד בגניבת מידע, פריצות למאגרי נתונים או פגיעה במערכות ה-IT הארגוניות, הרי שכיום מרכז הכובד של הסיכון עבר למערכות התפעוליות. תחום זה, המכונה OT Security (ר"ת Operational Technology Security), הפך לאחד הנושאים הקריטיים ביותר בהגנה על תשתיות, ארגונים, נפש ורכוש. חשיבות מערכות OT לחיינו מערכות OT הן מערכות טכנולוגיות שנועדו לנטר ולשלוט בתהליכים פיזיים בעולם האמיתי. הן מהוות את עמוד השדרה של התעשייה והתשתיות המודרניות וכוללות, בין היתר: מערכות בקרה תעשייתיות (ICS) ומערכות SCADA: המשמשות לניהול מרחוק של מתקנים גדולים. בקרים מתוכנתים (PLC): יחידות המחשוב הקטנות השולטות על מכונות, רובוטים ופסי ייצור. חיישנים וציוד קצה: המודדים לחץ, טמפרטורה וזרימה. מערכות קריטיות: תשתיות חשמל, מים, גז, שדות תעופה, בתי חולים ומערכות תחבורה. בשונה מעולם ה-IT, שבו הדגש המרכזי הוא על סודיות ופרטיות המידע, בעולם ה-OT המטרה העליונה היא שמירה על רציפות תפעולית ובטיחות. פגיעה במערכת IT יכולה להוביל לדליפת מידע או להשבתת שירותים דיגיטליים, אך פגיעה במערכת OT עלולה לגרום להשבתת מפעלים, הפסקות חשמל המוניות, שיבוש אספקת מים ואף לסיכון ממשי לחיי אדם. כשסייבר הופך לנשק אסטרטגי המערכות התפעוליות הפכו ליעד אסטרטגי עבור תוקפי סייבר. תשתיות לאומיות הן מרכיב קריטי בתפקוד המדינה, ולכן פגיעה בהן מייצרת "אפקט דומינו" רחב היקף – תפעולי, כלכלי ותודעתי. תקיפת סייבר נגד מערכות OT אינה רק אירוע טכנולוגי; מדובר באיום על המשכיות החיים העסקיים והאזרחיים. שיבוש של תחנת כוח או מערכת בקרה במפעל חיוני עלול לייצר לחץ ציבורי וכלכלי משמעותי, ולכן ההגנה על מערכות אלו היא חלק בלתי נפרד מההיערכות הלאומית למצבי קיצון. שקיעתו של מודל ה-Air Gap בעבר, מערכות OT פעלו בסביבה מבודדת לחלוטין מהרשת הארגונית ומהאינטרנט – מודל המכונה Air Gap. הבידוד הפיזי יצר שכבת הגנה טבעית. אולם כיום, הצורך בניטור מרחוק, באוטומציה ובייעול תהליכים דוחף ארגונים לחבר את המערכות התפעוליות לרשתות ה-IT ואף לענן. החיבור הזה אמנם יצר יתרונות תפעוליים משמעותיים, אך חשף את המערכות לאיומים מודרניים שהן לא תוכננו להתמודד איתם. בנוסף, מחזור החיים הארוך של ציוד תעשייתי (לעתים 20-30 שנה) גורם לכך שבקרים רבים עדיין פועלים עם מערכות מיושנות שאינן כוללות מנגנוני הגנה בסיסיים, מה שהופך אותם למטרות קלות יחסית. האיום המיידי: בקרים תעשייתיים ובניינים חכמים אחד המרכיבים הרגישים ביותר הוא הבקר התעשייתי (PLC). חשיפה של בקרים אלו לאינטרנט מהווה סיכון משמעותי. תוקף אשר מצליח להשתלט על בקר יכול לשבש את פעולתו, לגרום להשבתה פיזית של המכונה, ואף להשתמש בו לחדירה עמוקה יותר לרשת הארגונית. לעיתים קרובות, הפריצות מתאפשרות בשל כשלים בסיסיים: שימוש בסיסמאות גנריות של היצרן, פגיעויות ידועות (CVEs) שלא תוקנו, או חשיפה ישירה לרשת ללא הגנה מספקת. קו חזית חדש ומרתק בעולם ה-OT הוא הבניינים החכמים – מבנים מודרניים שמרכזים תחת פלטפורמת ניהול אחת מערכות מעליות, מיזוג אוויר, תאורה, ביטחון וחניונים. פגיעה במערכת הבקרה של הבניין עלולה לשתק את כלל פעילותו – מהשבתת מעליות ועד שיבוש מערכות בטיחות אש, מה שפוגע ישירות בתפקוד הארגונים והאנשים השוהים בו. עקרונות המפתח להגנה מודרנית כדי להתמודד עם איומים אלו, אנו באלגרונט ממליצים על אימוץ ארבעה עקרונות ליבה: הפרדת רשתות (Segmentation): יצירת חיץ חכם בין רשת ה-IT לרשת ה-OT, כך שפריצה באחת לא תזלוג לאחרת. גישה מאובטחת (Secure Access): ביצוע חיבור מרחוק אך ורק דרך פתרונות מאובטחים (כגון VPN או Zero Trust), תוך הגבלת הגישה לכתובות IP ספציפיות ואימות חזק. ניטור וזיהוי אנומליות: הטמעת מערכות המנטרות את התנהגות המכונות בזמן אמת ומזהות פעילות חריגה לפני שנגרם נזק פיזי. ניהול זהויות ועדכונים: הקפדה על הזדהות חזקה ועדכוני תוכנה (Patching) ככל הניתן בסביבה התעשייתית. פרויקט דגל: סטנדרט חדש לשרידות (The 5 Nines) בימים אלו אלגרונט משלימה פרויקט טכנולוגי רחב היקף, הכולל תכנון והקמה של תשתית מחשוב, תקשורת והגנת סייבר עבור קומפלקס בניינים חכמים מקושרים. הפרויקט מגדיר סטנדרט חדש בניהול מבנים מודרניים (Smart Buildings). לב המערכת מבוסס על מודל יתירות מלאה (Redundancy): בבניין א' הוקם מרכז המחשוב הראשי (Primary), בבניין ב' הוקם מערך משני (Secondary), כשבין השניים קיימת קישוריות חזקה המבטיחה שרידות עסקית של "חמש תשיעיות" (99.999%). משמעות הדבר היא שגם במקרה של תקלה קריטית או מתקפת סייבר באחד האתרים – המערכת תמשיך לתפקד ללא הפרעה וללא זמן השבתה (Zero Downtime). בעידן שבו הגבול בין הדיגיטלי לפיזי מטושטש, הגנת ה-OT היא המפתח לשמירה על עולם בטוח ומתפקד. קבוצת DM תקיים את כנס הלקוחות השנתי שלה ה-DM EXPO ב-26/5/26 – להרשמה: dm-expo2026.forms-wizard.biz  

"האינטרנט והמדיה החברתית יצרו מציאות חדשה: דמוקרטיזציה וביזור של הידע, שכולם יכולים לומר מה שהם רוצים, ומתי. בעבר היינו עדים לתופעות של עיוות ושיבוש הנרטיב לגבי השואה. כיום אנחנו חוזרים להכחשת השואה המוכרת לנו זה עשרות שנים, ויחד איתה גם להיפוך שואה – מצב שבו היהודים והישראלים מתוארים כנאצים. זה קורה משני צדי המתרס הפוליטי. המדיה החברתית עושה אמפליפיקציה, הגברה של הווליום והיקף התופעה. הבינה המלאכותית, ובתוכה ה-GenAI, 'מסייעת' גם היא. לכן, במאבק בהפצת שקרים והכחשות שואה, חייבים לגיס את הטכנולוגיה להפצת חומרים היסטוריים אמינים. אין ברירה, חייבים ללמוד היסטוריה", כך אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי שואה במכללה האקדמית גליל מערבי. בראיון לרגל יום הזיכרון שואה ולגבורה תשפ"ו, שנפתח הערב (ב'), אמר ד"ר כהן כי "בשנים האחרונות היינו עדים לתופעה שאיננה הכחשת שואה, כי אם עיוות שלה: החדרת מסרים, שקריים כמובן, אבל קלים יותר ל-'בליעה', שלפיהם 'הייתה שואה אבל היהודים שיתפו פעולה עם המהלך', או 'הפולנים הצילו מאות אלפי יהודים בשואה'. נרטיבים כאלה היו לחדשות מהעבר הרחוק, וכיום יש חזרה להכחשת שואה קלאסית, כשימין ושמאל קיצוניים נפגשים. בעזרת דמויות דוגמת טאקר קרלסון, הפופולריות של היטלר גדלה, והוא נתפס – בצדק לשיטתן – כגיבור. נרטיב שגוי נוסף ששב להופיע הוא שצ'רצ'יל היה מחרחר מלחמה וכשסירב להצעת השלום של היטלר – המיט חורבן על האנושות. לעומתו, היטלר בסך הכול 'רצה את טובת עמו' במלחמתו בקומוניסטים הנלוזים". איפה רואים את הכחשת השואה הזאת בעיקר? "הכחשת השואה פושה במקומות רבים, בחוגים קיצוניים מימין ומשמאל במערב. רואים את זה ברשתות החברתיות, אבל גם מחוצה להן: יחידות מסוימות של צבא אוקראינה מעלות את היטלר והנאצים על נס, כמי שנלחם באיום היהודי. המסר מהדהד ומתחבר לקמפיינים איראניים רבים, של הכחשת השואה. השילוב של AI וסושיאל הוא חמור ובעייתי בהיבט הכחשת השואה". "בגלל ה-AI, חובה להציל את מקצוע ההיסטוריה" ד"ר כהן ציין ש-"אחת התופעות שעולות מצמיחת הבינה המלאכותית היא אובדן של מקצועות, שייעלמו מן העולם. בעולם מדעי הרוח, אחד המקצועות שצפויים להיעלם הוא של ההיסטוריונים. אבל בראייתי, ההיפך הוא הנכון: בגלל ה-AI, ברור שאם יש מקצוע שחובה להציל זה היסטוריה. הרשת מקשה עלינו להבחין במגוון של מורכבויות, והכול מוגש באופן בינארי – שחור או לבן. אנחנו ועמיתים שלנו בעולם האקדמי מנסים להעביר מסר שאין רק שחור ולבן". "ישנה תחושה שהעבודה שלנו ושל המקבילים לנו באקדמיה, במדעי הרוח ובתוכניות לימודי השואה, שייכת לעבר ואין בה ערך", הוסיף. "עמיתיי ואני אומרים את ההיפך: צו השעה הוא להמשיך ולבצע מחקרים היסטוריים, להמשיך ולהנגיש חומרים אמינים ברשתות". זה קורה כבר עכשיו? אתם רואים איזושהי השפעה? "כן. על אף שאנחנו, בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי ובגופי אקדמיה אחרים בארץ, לא נהנים מתקציבי עתק לצורך הפצת ידע ברשת, אנחנו מצליחים לייצר השפעה ברמה הבינלאומית. אנחנו עושים זאת בעזרת רשת קשרים – אישיים ומקצועיים – עם גופי מחקר, חוקרים וחוקרות עצמאיים לתחום ברחבי העולם. אנחנו מנכיחים חומרים טובים ומקצועיים בנושא השואה בכל מיני פורומים וסמינרים בינלאומיים, וגם ברשת. אנחנו נאבקים בכל זירה אפשרית, למשל: פועלים כדי שכמה שיותר גופים יצטטו נתוני אמת על ערכים ונושאים הקשורים לישראל ולג'נוסייד, ולא יעברו הטייה בסגנון אל ג'זירה. המענה למגמה הישנה-חדשה של הכחשת השואה הוא בהפצת כמה שיותר היסטוריה, בארץ ובעולם. פה, הרשת מסייעת לנו להתגבר על מצוקת המשאבים: היא מאפשרת לנו לייצר נוכחות ולהביא תכנים איכותיים הקשורים להיסטוריה של השואה. המאבק שלנו יצליח חלקית, כי אנחנו פועלים מול גופים עתירי ממון – אבל הוא חשוב. אנחנו נמצאים במלחמה מחודשת על עצם זיכרון השואה ועושים שימוש נרחב בדיגיטל – הן כדי להיאבק במכחישי שואה והן כדי להרחיב את היקף הקהילות של חוקרים ומתעניינים בתחום". אז בעצם אתה רואה בבינה המלאכותית הזדמנות. "בהחלט. היא אמנם עוזרת לרעים, אבל יש לנו הזדמנות לרתום אותה ככלי במאבק בהכחשת השואה. היא, כמו גם השימוש בדיגיטל והטכנולוגיה בכלל, מסייעת לפרוץ את המגבלות הגיאוגרפיות והמוסדיות, ולסייע בשימור זיכרון השואה ובמלחמה בהכחשתה. זה עזר גם לנו".

דו"ח ההון האנושי האחרון בהיי-טק שהתפרסם השבוע, מציג תמונה מדאיגה: שיעור הזכאים ל"בגרות היי-טק" ירד ל־10.8% בלבד. במקום לעלות ליעד של 15.5%, הפערים בין קבוצות אוכלוסייה גדלו ב-150%. גם האקדמיה, כך נראה, לא מצליחה לייצר את ההון האנושי הדרוש לענף. התפיסה השגויה היא, שמדובר במשבר של התיכון והאקדמיה, אך זוהי רק התוצאה. הבעיה האמיתית מתחילה מוקדם הרבה יותר. מעבר למערכת החינוך: פגיעה בביטחון הלאומי המשמעות של היעדר כישורים מתמטיים חורגת מגבולות הכיתה ונוגעת ישירות לכלכלה ולביטחון של ישראל. ענף ההיי-טק אחראי לכ־20% מהתוצר ולכ־57% מהייצוא, ומהווה מקור לכ־30% מהכנסות המדינה ממיסים. למרות שהענף מעסיק כ-15% מהעובדים בלבד, השפעתו רחבה בהרבה, במיוחד דרך שרשראות אספקה ושירותים נלווים. כאשר זרם העובדים המיומנים מצטמצם, פרויקטים נדחים והפעילות הכלכלית זולגת לחו"ל. בתקופת מלחמה, המשמעות עמוקה עוד יותר: אותם כישורים מתמטיים וטכנולוגיים הם התשתית לפיתוח מערכות הגנה, סייבר, מודיעין ופתרונות מבצעיים בזמן אמת. פגיעה בהון האנושי אינה רק האטה כלכלית, אלא שחיקה אסטרטגית ביכולת לשמר יתרון טכנולוגי-ביטחוני. "האם זה ריאלי לצפות ממורה בתיכון לקחת תלמיד שמגיע עם חרדה עמוקה ממתמטיקה ולהוביל אותו ל-5 יחידות? ברוב המקרים, התשובה היא לא. בשלב זה הפער הוא כבר לא רק פער של ידע, אלא פער תפיסתי ותודעתי" אפקט הדומינו: כשהרף יורד, הפער נחשף בשוק העבודה בשנים האחרונות, בצל הקורונה והמלחמות, מערכת החינוך והאקדמיה ניסו להתאים עצמן למציאות המורכבת. הבחינות התקצרו, הדרישות הוקלו והעומס הופחת כדי לאפשר לסטודנטים ולתלמידים "לשרוד" את התקופה. זה מובן ומתבקש, אך בפועל הרף ירד. תלמידים וסטודנטים עוברים שלבים בלי לבנות עומק אמיתי. כאשר הם יוצאים לשוק העבודה, הפער נחשף במלוא עוצמתו. במקום לפתור את הבעיה מהשורש, הטיפול בה רק נדחה לשלב שבו כבר קשה מאוד לגשר על הפער שנוצר. הקרב על 5 יחידות מוכרע בכיתה ג' כדי למצוא את שורש הבעיה, עלינו לחזור אחורה. הקושי הראשון של תלמידים עם מתמטיקה צף כבר בכיתה ג'. תלמידים שעבדו עד אז עם אמצעים מוחשיים – אצבעות, ציורים וחפצים – נדרשים לפתע לבצע פעולות מופשטות ולהבין מבנים מספריים שהם לא יכולים לראות או לחוש. ללא תיווך ראוי, נוצרת שם תחושת אובדן שליטה ראשונה. אלו שצלחו את היסודי מגיעים לחטיבת הביניים. בכיתה ח', עם המעבר ללימודי פונקציות, נדרש שינוי תפיסתי נוסף: תלמידים שהורגלו לחפש "תשובה אחת נכונה" נתקלים בעולם שבו X יכול לקבל אינסוף ערכים. המטרה היא כבר לא "לפתור תרגיל", אלא לזהות חוקיות ולהבין קשרים בין משתנים. תלמיד שלא פיתח גמישות מחשבתית בשלבים המוקדמים, יתקשה לבצע את הקפיצה הזו. האם זה ריאלי לצפות ממורה בתיכון לקחת תלמיד שמגיע עם חרדה עמוקה ממתמטיקה ולהוביל אותו ל-5 יחידות? ברוב המקרים, התשובה היא לא. בשלב זה הפער הוא כבר לא רק פער של ידע, אלא פער תפיסתי ותודעתי. מה אנחנו מפספסים? רוב התקציבים הייעודיים ל"חיזוק המתמטיקה" זרמו בשנים האחרונות לתיכונים עבור תגבורים וצמצום פערים. זוהי אסטרטגיה שגויה, שמטרתה תיקון עוולות שנוצרות בבתי הספר היסודיים. אם משרד החינוך רוצה לשנות את השורה התחתונה, הוא חייב להשקיע בנקודת ההתחלה – בגיל שבו נוצרת ההבנה, או לחלופין, החרדה. עלינו לשנות את שיטת ההוראה: פחות נוסחאות ותרגול טכני, ויותר חקר, חידות, ניסוי וטעייה, למידה שמפתחת חשיבה אנליטית ולא רק יכולת ביצוע. תלמידים צריכים לחוות הצלחה דרך פיצוח רעיון, לא דרך חיקוי ושינון. הזמן הוא השחקן המרכזי ישראל היא כלכלה המבוססת על חדשנות. בלי מסה קריטית של אנשים שמסוגלים לחשוב בדרך ביקורתית, לפתור בעיות מורכבות ולהתמודד עם אי-ודאות, היתרון היחסי שלנו יישחק. היכולת הלאומית שלנו תפחת. אם לא נפתח גישה שונה ללמידה כבר מהיסודי, יהיה זה ויתור מראש על הדור שיצטרך להחזיק את הכלכלה והביטחון של ישראל בעשור הקרוב.   הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת ודיקלי.