בימים אלו החלה מטא (Meta) – חברת האם של ווטסאפ (WhatsApp) – לבחון מודל מנויים חדש למשתמשים פרטיים תחת השם "ווטסאפ פלוס" (WhatsApp Plus). על פי דיווחים רבים, מנוי שכזה כבר זמין כעת למספר מצומצם של נסייני בטא במכשירי אנדרואיד, ובהמשך צפוי להגיע גם למערכת ההפעלה של אפל. ממה שנודע עד כה, עלות השירות תעמוד על כ-2.49 יורו שהם כ-2.99 דולרים בחודש. הצעד הזה מגיע למעשה כחלק מיעד רחב של תאגיד הטכנולוגיה לייצר מקורות הכנסה חדשים מקהל המשתמשים העצום שלו. מדובר במהלך מקביל לזה שמתבצע כיום גם באינסטגרם (Instagram), שגם היא כידוע בבעלות מטא. אך בנוגע לשינוי המתקרב בווטסאפ, חברה מדגישים כי כלל שירותי הליבה המוכרים – כמו שליחת הודעות, שיחות וידיאו ואבטחת ההצפנה מקצה לקצה – ימשיכו להיות חינמיים לחלוטין לכלל הציבור. WhatsApp tests ‘Plus’ subscription that adds stickers and more for a few bucks a month https://t.co/hFrm8PQlib — The Verge (@verge) April 20, 2026 מה מקבלים בתמורה לדמי המינוי? הגרסה החדשה מתמקדת נכון לעכשיו בשדרוגים קוסמטיים וכן במתן אפשרויות התאמה אישית של ממשק האפליקציה. המנויים יקבלו גישה ל-18 ערכות נושא צבעוניות, יוכלו לבחור מתוך 14 עיצובים שונים לסמל היישומון במסך הבית, וייהנו ממדבקות מונפשות ייחודיות ומעשרה רינגטונים בלעדיים לשיחות נכנסות. מעבר לעיצוב, לקוחות משלמים יוכלו "לנעוץ" עד 20 שיחות מועדפות בראש הרשימה במקום שלוש בלבד, ולהחיל הגדרות חזותיות על קבוצות שלמות של צ'אטים. במטא רואים במהלך הזדמנות לתת מענה למי שמעוניין בשליטה רחבה יותר בחוויית השימוש שלו. דובר מטעם החברה הסביר בראיון לאתר הטכנולוגיה TechCrunch כי המנוי "מיועד למשתמשים שרוצים דרכים נוספות לארגן ולהתאים אישית את החוויה שלהם". הדובר הוסיף והתייחס לאופן השחרור המדורג, כשהוא מציין: "אנו מתחילים עם ניסוי קטן, כדי לאסוף משוב ולהבטיח שאנחנו בונים משהו שאנשים ימצאו בו ערך אמיתי". במקביל, השקת המנוי מתכתבת עם ההשקעות העצומות של מטא בתשתיות עבור פיתוחי בינה מלאכותית, שעליהן אמר מנכ"ל ומייסד החברה, מארק צוקרברג, כי השנה הנוכחית תהיה "שנה שבה גל הבינה המלאכותית יואץ עוד יותר במספר חזיתות". בהשוואה לשירותי פרימיום מקבילים בשוק, ניכר כי התמחור של ווטסאפ נמוך יותר, וכנראה במכוון, אך גם מציע בשלב זה פחות שדרוגים פונקציונליים. בעוד שמנויים אחרים – כמו הפרימיום של טלגרם (Telegram) – שמחירו 4.99 דולר לחודש והפלוס של סנאפצ'ט (Snapchat), שעולה 4 דולר לחודש – מעניקים תכונות מתקדמות כגון העלאת קבצים ענקיים, תמלול הקלטות קוליות וצפייה ללא פרסומות, בווטסאפ מתמקדים בעיקר בהיבט החזותי, לפחות בינתיים. למעשה, אפילו אל מול המנוי החדש של אינסטגרם, מאותו בית יוצר, הכולל יכולות מעשיות כגון צפייה אנונימית בסטוריז, ההצעה של ווטסאפ נותרת בסיסית וקוסמטית בלבד. למרות זאת, בחברה מהמרים שקהל היעד העצום שלה, המונה כ-3.3 מיליארד משתמשים חודשיים פעילים, יפצה על המחיר הנגיש, מתוך הבנה שגם הצטרפות של אחוז בודד מתוכם תוכל לייצר לחברה הכנסה שנתית של כמיליארד דולר.

לאחרונה פרסמה חברת אנת'רופיק (Anthropic) – מפתחת מודלי קלוד (Claude) ובהם כלי הפיתוח הפופולרי בקרב מפתחים Claude Code – דו"ח שמנסה לענות על אחת השאלות המדוברות ביותר בעולם העבודה: עד כמה מקצועות באמת חשופים לבינה מלאכותית? הדו"ח של אנת'רופיק עורר עניין רב בתעשייה, משום שהוא שונה מרוב המחקרים הקודמים. במקום לשאול מה AI יכולה לעשות בתיאוריה, החוקרים בדקו מה היא כבר עושה בפועל. הם ניתחו נתוני שימוש אמיתיים במערכת קלוד, כדי להבין באילו משימות משתמשים עובדים כאשר הם נעזרים בבינה מלאכותית. הם פירקו כל מקצוע למשימות קטנות ובדקו באילו מהן נעשה שימוש במודלי AI. כך ניתן לראות בדיוק היכן הטכנולוגיה משפיעה והיכן עדיין נדרש ידע אנושי עמוק. סביר יותר שמערכות AI יחוללו שינוי במשימות של בעלי מקצוע שונים מאשר שיכחידו את המקצועות הללו שינוי ולא הכחדה לדברי החוקרים, זו אחת הפעמים הראשונות שבהן נבחנת השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה על בסיס שימוש אמיתי ולא רק הערכות תיאורטיות. בדו"ח נקבע כך: "סביר יותר שמערכות AI יחוללו שינוי במשימות של בעלי מקצוע שונים מאשר שיכחידו את המקצועות הללו". במילים אחרות, הבינה המלאכותית אינה מעלימה מקצועות שלמים, אלא משנה את המשימות של בעלי המקצוע. לפי הדו"ח, חלק גדול מהשימוש בבינה מלאכותית מתרחש בעבודות ידע, ובמיוחד במקצועות הקשורים לתוכנה, ניתוח נתונים וכתיבה טכנית. אחד התחומים הבולטים ביותר הוא פיתוח תוכנה, שבו מודלים כמו קלוד מסוגלים לכתוב קוד, להסביר קוד קיים ולסייע באיתור תקלות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בעיקר בתמיכה בעבודה האנושית ולא בהחלפה מלאה שלה. בדו"ח נכתב: "AI משמשת יותר ויותר על מנת לסייע בכתיבת קוד ובמשימות של ניתוח (אנליטיקה), תוך שהיא מרחיבה  את יכולות העובדים ולא מחליפה אותם". המשמעות היא שהבינה המלאכותית מבצעת חלק מהמשימות שהיו בעבר ידניות, אך עדיין נדרשת הבנה הנדסית עמוקה כדי לבנות מערכות מורכבות. הדו"ח מצביע גם על תופעה מעניינת נוספת – למרות העלייה בשימוש בבינה מלאכותית מאז סוף 2022, לא נמצאה עדות לעלייה משמעותית באבטלה במקצועות החשופים לטכנולוגיה. במקום זאת נראית מגמה אחרת של שינוי בכישורים ובידע של העובדים המגויסים. החוקרים מציינים כי ייתכן שהשינוי הראשון שיורגש בשוק יהיה דווקא בהיקף הגיוס של עובדים בתחילת הדרך. חברות יכולות להזדקק לפחות עובדים בתחילת הקריירה, בעוד שהביקוש למהנדסים מנוסים ומעמיקים יותר – יכול לגדול. תעבוד לצד מפתחים ולא נגדם. ה-AI. צילום: אילוסטרציה ChatGPT בשוק הישראלי: פחות מתכנתים, יותר מהנדסים בחינת השינויים שמתרחשים בישראל בשנתיים האחרונות מראה בדיוק את מה ש-אנת'רופיק הציגה במחקר – אנשים רבים שומעים על AI שכותבת קוד ומסיקים שמקצוע התכנות עומד להיעלם. אבל בפועל קורה משהו אחר לגמרי: המערכות שאנחנו בונים נהיות מורכבות יותר ולכן צריך מהנדסים טובים יותר, לא פחות מתכנתים. הבינה המלאכותית משנה את רף היכולות הנדרש ממהנדסי תוכנה. בעבר, מתכנת היה צריך לדעת לכתוב קוד. היום מצפים ממנו להבין מערכת שלמה, להבין ארכיטקטורה, להבין נתונים וגם לדעת לעבוד עם כלי AI. דווקא השילוב בין בני אדם למודלים חכמים מגדיל את היכולת לבנות מערכות מורכבות יותר. ה-AI היא כלי עבודה חזק מאוד. היא מאפשרת למהנדסים לעבוד מהר יותר ולפתור בעיות בצורה חכמה יותר. אבל בסוף צריך אנשים שמבינים איך המערכת כולה בנויה. הדו"ח מספק תמונה מורכבת יותר מהדיון הציבורי. מקצועות אינם נעלמים בן לילה, אך הם משתנים. משימות מסוימות נעשות אוטומטיות יותר, בעוד שמשימות אחרות דורשות רמה גבוהה יותר של הבנה והנדסה. המשמעות עבור מי שנכנס היום לעולם התוכנה דווקא חיובית. מי שילמד רק לכתוב קוד יתקשה. אבל מי שיבין מערכות, אלגוריתמים ואיך לשלב AI בתוך מוצר – יהיה מבוקש מאוד. הבינה המלאכותית לא מבטלת את מקצוע התוכנה. היא פשוט מעלה את הרף. הכותב הוא מייסד ומנכ"ל משותף של Infinity Labs R&D

מנכ"לית מכון הייצוא, נילי שלו, מעריכה כי ניתן להעריך בזהירות, שההיי-טק שרד גם את מלחמת "שאגת הארי", עם דגש על המילה גם. היא מזכירה שההיי-טק, כמו כל המשק, עבר רצף של משברים, שהחלו עוד משנת 2020, עם פרוץ הקורונה, אחר כך הפוגה קלה, להתאוששות עד 2023, ומאז התחוללו מלחמת "חרבות ברזל", מבצע "עם כלביא" והסבב האחרון עם איראן. היא מזכירה שנתוני 2025 הצביעו על שנת שיא לייצוא הישראלי, בהיקף של כ־164.8 מיליארד דולר, מתוכם כ־91 מיליארד דולר מההיי-טק, המהווים כ־56% מהייצוא הכולל – גידול של 10%. על סמך נתונים אלו, בהסתכלות קדימה ל־2026, היא מביעה אופטימיות זהירה, התלויה ביציבות ביטחונית וכלכלית ובשיפור בשער הדולר. כמו כן היא מדברת על מצב הגיוסים בענף, אילו גיאוגרפיות נוספות צריכות להיות יעד לייצוא כדי לא להסתמך רק על השוק האמריקני החשוב. ראיון אופטימי בעידן של חוסר ודאות מתמשך.  עכשיו אפשר לסכם, בינתיים, איך השפיעה המלחמה על ההיי-טק?" "המלחמה היא המשך כמעט רצוף של מצב חירום שהענף מתמודד איתו כבר שלוש שנים, בעצם מתקופת הקורונה, אם כי זה היה משה אחר. בסך הכל אפשר לומר, שהיו לנו פרקי זמן קצרים של נורמליות. דווקא המלחמה האחרונה הייתה דומה יותר לקורונה, כי היה סוג של סגר ביציאות לחו"ל ואנשים עבדו הרבה מהבית. אבל הענף הוכיח את הבגרות והיציבות שלו, וחברות המשיכו לתפקיד ככל שהיה ניתן במסגרת המגבלות".  איך זה בא לידי ביטוי? "במהלך המלחמה יצאו מספר משלחות מטעמנו למספר תערוכות מרכזיות בחו"ל. למשל, משלחת של 44 חברות שיצאה לכנס הסייבר המרכזי RSA בסן פרנסיסקו, משלחת לתערוכת WMC בספרד, שם הציגו גם חברות מישראל, בשילוב מתנדבים ישראלים מקומיים שפנינו אליהם. אבל ללא ספק זו הייתה תקופה לא קלה, וראינו את זה בדו"חות של רשות החדשנות בסקר שהם עשו לענף היי-טק. תקופת מלחמה מקשה על שמירת קשר עם לקוחות, ויש מצבים שנדרשות פגישות פנים אל פנים, והיו לנו לא מעט אתגרים". מה הנתונים שידועים עד כה לגבי ייצוא היי-טק ? "ששנת 2025 הייתה שנת שיא בייצוא הישראלי ונרשם גידול של 10% בייצוא ההיי-טק, שעמד על 91 מיליארד דולר, וזה היווה 56% מסך כל ההכנסות מייצוא". ממה שידוע עד היום איך את מעריכה תהיה שנת 2026? "עוד לא סיכמנו את הרבעון הראשון של 2026, אבל על בסיס נתוני 2025 אני רוצה להיות אופטימית ולקוות, שאם מצב הרגיעה יימשך ושער הדולר יתייצב, אני מקווה ששנת 2026 תהיה טובה כמו קודמתה. אני לא מתעלמת כמובן מכל האתגרים שקיימים, והם לא פשוטים, אבל מאמינה שנתגבר עליהם". איך הסנטימנט מול המשקיעים הזרים? האם יש שיפור לטובה? "חברות שכבר פעילות, שיש להן יזמים, הצליחו להסתדר. הבעיה היא כמובן עם חברות חדשות צעירות יותר. אני מעריכה, שסנטימנט ההשקעות כלפי ישראל הוא קצת יותר טוב מאשר היה ב"חרבות ברזל". ראינו את זה בגיוסים ובאקזיטים היפים שהיו בשנה שעברה וגם השנה, עם השפעה בולטת של תחום הבינה המלאכותית. כיום אין חברה שלא משלבת בינה מלאכותית בתהליכים שלה, זה גל חדש שלדעתי יש לו פוטנציאל להטיס את ישראל בקפיצת מדרגה". ההשקעות והרכישות עדיין בתחום של סייבר שתמיד היה יציב. איך אתם מכוונים את המגזרים האחרים? "קודם כל, כמדיניות אנחנו לא מכוונים חברות איפה כדאי להשקיע, איפה לפתח ואיפה ליזום. זה לא תפקידנו. אנחנו כן מספקים תשתיות להזדמנויות עסקיות, מידע על גיאוגרפיות ועל תחומים מתפתחים כעת. לצורך כך, אנחנו מזהים את התחומים של אנרגיה, תשתיות, חקלאות ומזון, וכמובן בינה מלאכותית". באילו גיאוגרפיות אתם מזהים פוטנציאל? "היעד האסטרטגי של המדינה היה תמיד לגוון את יעדי הייצוא, בנוסף לארצות הברית, שתמיד תהיה שוק מרכזי. כך, למשל, אנחנו מזהים אזורים כמו מזרח אירופה, אסיה ודרום אמריקה. הודו היא היום שוק חם מאוד, עם פוטנציאל גידול, ביו היתר גם בגלל היחסים הבי-לטרליים החמים שיש בין שתי המדינות. הם מתעניינים בשוק הישראלי, וכידוע לך מדברים גם על הסכם סחר חופשי בין המדינות, שמשרד הכלכלה עובד עליו כעת". איך תפקדתם במלחמה האחרונה? "אז כפי שסיפרתי בהתחלה, לא הפסקנו לעבוד מהיום הראשון של המלחמה, וניסינו לשמור על שגרת עבודה עד כמה שזה ניתן. מעבר לתערוכות בחו"ל שאליהן יצאנו, תוך התמודדות עם אתגרים לא קלים, של לוגיסטיקה וטיסות, הרבה וובינרים ומתן מענה לכל מי שפונה אלינו. כבר בסוף חודש זה (אפריל) אנחנו נערכים ליציאה לפעילויות נוספות בכל העולם. למשל, משלחת לתאילנד בתחום הדיפנס, חקלאות בריאות ועוד, כמובן ממשיכים בפעילות בארה"ב. זאת בנוסף לאירועים שונים בתחום הפיתוח העסקי. עדיין לא רואים ביקורים של אורחים מחו"ל, אבל אני מאמינה שגם זה יחזור. הרבה מאוד פעילות של וובינרים וסיוע לכל חברה שפונה אלינו". עד כמה שער הדולר מטריד את היצואנים? "ללא ספק מדאיג ומטריד. אנחנו שומעים את זה מחברי המכון. אנחנו בקשר עם גורמי ממשלה שאחראים על הנושא, עם התאחדות התעשיינים. זו בעיה שלא תיפתר מעצמה ונדרשים צעדים מצד הממשלה, אם על ידי התערבות של בנק ישראל או מתן ערבויות שונות לחברות, או כלים פיסקליים שיסייעו להן לעבור את התקופה". ביום ההולדת ה-78 למדינה, האם נמשיך להיות הסטארט-אפ ניישן? "אני חושבת שמאז שהמושג הזה נכתב, הענף התבגר, ורצה לעבור מסטארט-אפ ניישן לאינוביישן ניישן. אתה רואה הרבה יותר חברות בוגרות וגדולות, ולכן אני מאמינה שאנחנו נמשיך להיות מובילים בעולם בחדשנות ויזמות, וזה גם מביא לכך שחברות גדולות בעולם מסתכלות על השוק הישראלי כשוק פוטנציאלי להתרחבות, לא רק בעולמות המו"פ, אלא גם לעולמות הייצור והשיווק. חוץ מזה אין לנו ברירה, ההיי-טק הוא המשאב המרכזי, אין לנו משהו אחר".

ביום ראשון בשבוע הבא יעלה לירושלים אורי אורגד, לוחם והיי-טקיסט. אורגד, שביום יום עובד בחברה בקבוצת וואן טכנולוגיות, יקבל מיצחק הרצוג, נשיא המדינה, אות הצטיינות. זאת, במסגרת טקס מצטייני עמותת עתידים, המתקיים בבית הנשיא בסמוך ליום העצמאות (ט' באייר), ומוענקות בו תעודות הצטיינות לסטודנטים ובוגרים בולטים המשתתפים בתוכניות העמותה. עמותת עתידים מקדמת ניידות חברתית לצעירים מהפריפריה באמצעות השכלה גבוהה בתחומי הטכנולוגיה, ומשלבת אותם במשק הישראלי. מטרתה ליצור הזדמנויות לצעירים מצטיינים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. עד לפני כשנתיים אורגד עוד שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 של הצנחנים. בשבת הנוראה של ה-7 באוקטובר הוא השתתף בקרבות – לחם והגן על קיבוץ כפר עזה, ולאחר מכן נפצע ממטען חבלה בלחימה ברצועה. בבוקר יום טבח ה-7 באוקטובר, אורגד הוקפץ ממוצב הל"ה, ועם שני חיילים נוספים נסע דרומה. בדרכם לכפר עזה נתקלו השלושה באש אויב, ובמשך ארבעה ימים רצופים הם ניהלו לחימה בקיבוץ. זאת, עד לטיהור העוטף יחד עם הפלוגה, בקיבוץ בארי וביישובים נוספים. לאחר מכן אורגד נכנס לרצועה לזמן ממושך. במהלך פעילותו הוא נפצע ממטען חבלה בעת כניסה לבית חשוד. בחודשים שלאחר מכן נלחם עם הפלוגה שלו גם בלבנון ובסוריה ואיבד חברים ומפקדים. כחודש אחרי שחרורו מצה"ל אורגד נרשם לתוכנית "לוחמים להיי-טק" של עמותת עתידים. שם הוא עבר קורס במגמת תקשורת נתונים. את הקורס הוא סיים בהצטיינות. אורגד התקבל לעבודה ב-ONE Networks & Cyber מקבוצת וואן טכנולוגיות. מנהלי החברה זיהו את הפוטנציאל הגלום באורגד, ובחרו לתת לו הזדמנות ולקבל אותו לעבודה כג'וניור – וזאת בלא ניסיון קודם, כי הם האמינו בפוטנציאל שלו וגם כי רצו לתמוך בו בעקבות תרומתו בשירות הצבאי. בתוך זמן קצר אורגד עבר הכשרות מתקדמות של סיסקו. בעקבות זאת הוא קודם לתפקיד מומחה תקשורת. כיום אורגד מהווה חלק מהצוות המקצועי שמקים את קריית התקשוב – פרויקט גדול, משמעותי ובעל חשיבות לאומית. באחרונה הוא קיבל תעודת "עובד מצטיין" לשנת 2025, כהוקרה על תרומתו המשמעותית לפרויקט, ועל "הפגנת יוזמה אישית ויכולת למידה מהירה, המאפשרות להתמודד בהצלחה עם מגוון רחב של משימות". לדברי משה בן עיון, מנהל חטיבת תקשוב, ONE Networks & Cyber, "אצל אורי ההצטיינות הפכה להרגל. אורגד מגלה אחריות ומעורבות גם בתחומים שאינם חלק ישיר מעבודת הצוות. הוא מספק מענה מקצועי, איכותי ומסור בכל עת שנדרש – ומהווה מופת של דוגמה אישית. אנו תומכים באורי ובכל מי שחותר למצוינות בשירות המדינה, וגם בשטח המקצועי ובתעשייה שלנו".

אחת מתקופות הניהול המשמעותיות ביותר בעמק הסיליקון תגיע בקרוב לסיומה, כך נודע אמש, עם ההכרזה הדרמטית על כך שטים קוק, שעמד בראשות אפל (Apple) – ענקית טק מהגדולות בעולם – יסיים את תפקידו הנוכחי ב-1 בספטמבר הקרוב. קוק שירת בתפקידו המשמעותי לאורך כ-15 שנים.  במקומו ימונה לתפקיד ג'ון טרנוס, בן ה-51, שכיהן עד כה כסגן נשיא בכיר להנדסת חומרה. המנכ"ל היוצא לא יעזוב לחלוטין את החברה שבה צמח, אלא ימשיך ללוות אותה כיושב ראש פעיל של הדירקטוריון. עד אז, במהלך חודשי הקיץ, קוק צפוי לעבוד בצמידות ליורשו, כדי להבטיח חפיפה חלקה. בתפקידו החדש יקדיש קוק, כך דווח, את זמנו להיבטים אסטרטגיים ולניהול קשרים מול קובעי מדיניות ברחבי העולם. בהודעה הרשמית לעיתונות שפורסמה מטעם החברה וכן במכתב אישי ומרגש לקהילת המשתמשים, התייחס המנכ"ל היוצא היוצא להחלטתו. קוק כתב כי "זו הייתה הזכות הגדולה של חיי לזכות באמון להוביל חברה כה יוצאת דופן". הוא הוסיף כי הוא "אוהב את המקום הזה בכל מאודי". הוא חלק שבחים רבים למחליפו המיועד והדגיש כי "לג'ון טרנוס יש מוח של מהנדס, נשמה של חדשן, ואת הלב להנהיג ביושרה ובכבוד. אין ספק שהוא האדם הנכון להוביל אותנו אל עבר העתיד". NEW: Read Internal Memos From Tim Cook and John Ternus on Apple CEO Transition https://t.co/SAvpRr0OdE — Mark Gurman (@markgurman) April 20, 2026 הצלחה שנמדדת בשווי שוק: מכ-350 מיליארד דולר ל-4 טריליון בחינת כהונתו של המנכ"ל הפורש קוק, שהחלה בשנת 2011 סמוך לפטירתו של המייסד סטיב ג'ובס, מצביעה על הצלחה עסקית כבירה עבור אפל. תחת הנהגתו, שווי השוק של החברה זינק מכ-350 מיליארד דולר ל-4 טריליון דולר, וההכנסות השנתיות קפצו מ-108 מיליארד ליותר מ-416 מיליארד דולר בשנת הכספים האחרונה. מעבר לפן הכלכלי, קוק אחראי על בניית מערכת עסקית יציבה מבוססת שירותים, המכניסה כיום מעל 100 מיליארד דולר, על הטמעת ערכי אקולוגיה ופרטיות כזכות יסוד, וכל על הרחבת בסיס המשתמשים הפעילים ליותר מ-2.5 מיליארד מכשירים. בתקופתו הושקו קטגוריות מוצרים חדשות לחלוטין, דוגמת השעונים החכמים (Apple Watch) ומשקפי המציאות המעורבת (Vision Pro). באופן מפתיע, ושלא כמו עמיתיו הבכירים בעמק הסיליקון, מצבו הפיננסי האישי של קוק הוא "צנוע" יחסית למפלצת הפיננסית שבנה; בעוד שהונו מוערך נכון לאפריל 2026 בכ-2.9 מיליארד דולר – נתון המציב אותו במקום ה-1,504 ברשימת עשירי העולם של פורבס – הוא רחוק מהונם האסטרונומי של מייסדי טכנולוגיה אחרים. למעשה, עיקר עושרו של קוק מבוסס על החזקה של כ-3.3 מיליון מניות אפל, ששוויין הנוכחי (לפי מחיר מניה של כ-270 דולר) מוערך בכ-886 מיליון דולר. לקראת פרישתו המתוכננת מתפקיד המנכ"ל בספטמבר הקרוב, ומעברו לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, אושרה לו חבילת תגמול שנתית סופית בשווי של כ-74.3 מיליון דולר. חבילה זו כוללת שכר בסיס של 3 מיליון דולר (שלא השתנה מזה עשור), לצד בונוסים ורכיבי מניות בשווי של כ-57.5 מיליון דולר, המשקפים את האמון המוחלט של הדירקטוריון ביציבות שהנחיל לארגון עד לעת הנוכחית ולעזיבתו את התפקיד. Introducing the next CEO of Apple: John Ternushttps://t.co/xe5NHd0iYJ pic.twitter.com/7w889Ure7Q — Basic Apple Guy (@BasicAppleGuy) April 20, 2026 מיהו ג'ון טרנוס? המחליף הנכנס, טרנוס, מלווה את מחלקת העיצוב והחומרה של אפל משנת 2001 והיה שותף מרכזי בפיתוח שורת מוצרי דגל היסטוריים. טרנוס הוביל, בין היתר, את מעבר מחשבי המק לשבבי סיליקון עצמאיים (Apple Silicon) ולקח חלק משמעותי ביצירת האוזניות האלחוטיות (AirPods) ומחשבי הלוח של התאגיד. בהצהרתו הראשונה לאחר המינוי שיתף טרנוס בתחושותיו: "אני אסיר תודה עמוקות על ההזדמנות לקדם את המשימה של אפל. התמזל מזלי להעביר את רוב שנות הקריירה שלי כאן, לעבוד תחת המייסד המיתולוגי סטיב ג'ובס ולזכות בטים קוק כמנטור יוצא מן הכלל. אני נרגש לקראת הבאות ומבטיח להנהיג לאור הערכים והחזון שהגדירו את המקום המיוחד הזה במשך חצי מאה". חילופי ההנהגה זכו לברכת הדרך גם מצד בכירים נוספים ומנתחי שוק. ארתור לוינסון, ששימש כיושב ראש הדירקטוריון של אפל ב-15 השנים האחרונות וכעת יעבור לתקן של דירקטור עצמאי מוביל, החמיא לקוק במעמד ההכרזה ואמר: "מנהיגותו חסרת התקדים של טים הפכה את הארגון שלנו לחברה הטובה בעולם. אנו אסירי תודה על תרומתו האינסופית ובטוחים שאהבתו של ג'ון והידע הטכני העמוק שלו יסללו את הדרך לעתיד יוצא דופן". בנוסף, דיפנג'ן צ'טרג'י, אנליסט בכיר מחברת המחקר פורסטר, שפך אור על גודל ההישג של קוק בקריירה בראיון לגרדיאן בו אמר: "לעולם לא היה קל להיכנס לנעלי סטיב ג'ובס, אך טים קוק לקח את המורשת והפך אותה לתחנת כוח פיננסית עמידה עם צמיחה אדירה".

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל היום (ג') ונפגעי פעולות האיבה מקבל השנה ביטוי עמוק גם בענף ההיי-טק הישראלי. שורה של חברות מובילות בוחרות לעצור את שגרת העבודה ולהקדיש את היום למפגשי זיכרון, הרצאות מעוררות השראה, סיפורי גבורה אישיים ומיזמים חברתיים, שנולדו מתוך כאב אך מבט קדימה. מהנצחת נופלים דרך קמפיינים דיגיטליים ועד חיבור ישיר עם פצועי מלחמה, נדמה כי יותר ויותר ארגונים מבינים שגם בעולם העסקי והטכנולוגי – יש מקום מרכזי לערבות הדדית, לזיכרון ולחוסן לאומי. בחברת הסייבר מייז-בולט (MazeBolt) יתקיים אירוע זיכרון מיוחד, במסגרתו יתארח דולב סלע (21), לוחם לשעבר ביחידה הרב-מימדית, שנפצע קשה במהלך אחד המבצעים בהם השתתף, איבד את הראייה בעינו השמאלית ואיבד ארבעה מחבריו הקרובים. מאז הפציעה בחר דולב להפוך את סיפורו האישי למסע של התמודדות והשראה – הוא כתב ספר ומשתף את סיפורו בהרצאות בפני קהלים מגוונים, תוך העברת מסר על חוסן, התגברות והיכולת לצמוח גם מתוך משבר. בחברת מייבנס (mavens) יערכו כינוס של כלל עובדי החברה לרגל יום הזיכרון, בו מספר עובדים ישתפו ויספרו את סיפורם של נופלים הקרובים אליהם. כחלק מכך החברה גם תעביר תרומה לעמותה או פעילות חברתית לקידום נושאים שמייצגים ומחוברים לזכרם של הנופלים עליהם יסופר באירוע. במרכז הפיתוח הישראלי של חברת הסייבר אימפרבה-תאלס (Imperva-Thales), בחרו לציין השנה את יום הזיכרון דרך חיבור ישיר ובלתי אמצעי לסיפורי הגבורה והאובדן של אירועי ה-7 באוקטובר. עובדי החברה יתכנסו להרצאה של איל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, תצפיתנית בבסיס נחל עוז שנפלה בקרב באותו בוקר. המפגש עם אשל, שהפך מאז האסון לאחד הקולות הבולטים והערכיים בדרישה לתיקון ולהנצחת פועלן של התצפיתניות, נועד לאפשר לעובדים לא רק לחלוק כבוד לזכרה של רוני, אלא גם לקיים שיח על אחריות, חוסן ישראלי והקשר העמוק שבין העורף הטכנולוגי לקו החזית. לצד ההרצאה של איל אשל, החברה שמה דגש רב על ליווי רגשי, תמיכה בקהילת המילואימניקים שלה, וקידום שיתופי פעולה למען פצועי ופצועות צה"ל. כל זאת מתוך הבנה עמוקה כי עוצמתו של הארגון נשענת על סולידריות אנושית, נדיבות, ערבות הדדית, ועל השותפות הנרקמת בין העובדים הן ברגעי השיא והן בימיה המאתגרים של המדינה. בחברת אטרה (Atera) – המפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול מרחוק של מערכות IT עבור גופי טכנולוגיה, MSPs וחברות אנטרפרייז ברחבי העולם – יתקיים אירוע זיכרון מיוחד בהשתתפות נועם גרשוני, טייס קרב שנפצע אנושות בהתרסקות מסוק במהלך שירותו, ובהמשך הפך לאלוף אולימפי. בהרצאתו ישתף נועם את סיפורו האישי על התמודדות עם משבר, בחירה לקום מחדש והיכולת להפוך את הבלתי אפשרי למציאות, מסע מעורר השראה על חוסן, נחישות וכוחה של רוח האדם. שני בראונשטיין, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-אטרה: "עבורנו זו זכות גדולה להזמין אלינו את נועם ביום הזיכרון השנה, בתקופה כה מורכבת, מתוך הערכה והוקרה עמוקה למי שמייצג בגופו ובסיפור חייו את רוח הלחימה, ההתמודדות והיכולת לקום מחדש למען מדינת ישראל". לקראת יום הזיכרון, חברת יומנז (Humanz) מובילה קמפיין פרו-בונו להנצחת סיפורה של רס"ר קרן טנדלר ז"ל, המכונאית המוטסת הראשונה והאישה היחידה שנפלה בקרבות בלבנון. במסגרת הקמפיין סיפורה של קרן יגיע למיליוני משתמשים ברשתות החברתיות על ידי העלתו אצל עשרות משפיענים. הקמפיין נועד לציון 20 שנה לנפילתה, מתוך מטרה להנגיש את סיפורה כחלוצת דרך ואישה פורצת גבולות לדור הצעיר. במסגרת היוזמה החברה רתמה עשרות מהמשפיענים המובילים בישראל, מתוך רצון להבטיח שסיפורה של קרן לא ישכח. הפעילות מהווה מענה לבקשתה של אמה של קרן, ריואנה, אשר פועלת בנחישות לשמור על סיפורה של בתה בתודעה הציבורית ולהבטיח שהוא ימשיך לעבור הלאה גם בעתיד. לקראת יום הזיכרון, גם חברת ביימי (BUYME) תקיים פעילויות הנצחה, כבכל שנה. השנה החברה תציין את יום הזיכרון עם משפחת יעקובי, לזכרו של גילעד יעקובי ז"ל, שנפל במבצע "צוק איתן" בקרב בשג'אעיה. גילעד, בנם של מיכל ואבי, שגדל בקריית אונו, שירת בחטיבת גולני. החיבור למשפחה הוא אישי עבור אחת מעובדות החברה, שכן גילעד היה המדריך של מנהלת האושר ב-BUYME. במסגרת הפעילות, יקיימו עובדי החברה שיחה עם אבי, אביו של גילעד, שיספר על בנו, על שירותו הצבאי, שאיפותיו והדרך שבה בחרה המשפחה להנציח אותו. לצד זאת, עובדי החברה מוזמנים לשתף שמות וסיפורים של נופלים לצורך הקמת קיר זיכרון במשרדים. בנוסף, החברה רכשה נרות זיכרון מעמותת נר ושם, אשר מונחים במשרד ומאפשרים לעובדים להיחשף לסיפוריהם של החללים. בחברת הספורט-טק פיקסלוט (Pixellot) מציינים את יום הזיכרון דרך חיבור למארג האנושי המרכיב את החברה ורואים ביום זה הזדמנות לעצור את השגרה לטובת התייחדות משותפת, מתוך תפישה שהחוסן של החברה נבנה מהיכולת להקשיב, לזכור ולתמוך באנשיה שנמצאים בחזית ובעורף כאחד. במוקד האירועים יעמדו סיפוריהם האישיים של אנשי הצוות, עם שני עובדים המשרתים במילואים שישתפו בחוויותיהם משדה הקרב מאז ה-7 באוקטובר, כולל עדותו של אחד מהם שנפצע במהלך הלחימה. רגע משמעותי במיוחד יוקדש לסיפורו של עובד החברה, עדן סויסה, שישתף בסיפור הגבורה והאובדן של אחיו, דקל סויסה ז"ל, שנפל בקרבות. בנוסף, כחלק מהרצון לייצר מרחב אישי עבור כל עובד ועובדת, תוקם במשרדי החברה עמדת זיכרון מיוחדת להדלקת נרות נשמה עם הקדשות אישיות. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, חברת ההיי-טק אפספלייר (AppsFlyer) פועלת למען חיילי צה"ל פצועים דרך שילוב בין טכנולוגיה, קהילה ושותפויות ארוכות טווח: מפיתוח פתרונות התומכים בשיפור איכות החיים, דרך אירוח מטה עמותת ריסטארט (Restart) במשרדי החברה, ועד מעורבות רחבה של עובדים בפעילויות התנדבות שמלוות את תהליכי השיקום והריפוי. גם בבחירות היומיומיות יש ביטוי למחויבות הזו לאורך כל השנה, מעובדים שתורמים את מתנת החג שלהם לעמותות הפועלות למען פצועים, דרך עבודה עם ספקים שהם אנשי מילואים, ועד נוכחות קבועה של "בירה תומר" באירועי החברה, שמנציחה את זכרו של תומר נגרי בדרך אישית. באפספלייר רואים ביום הזיכרון לא רק רגע של עצירה, אלא עוגן שמחדד את האחריות להמשיך ולפעול – לאורך כל השנה – עבור מי שהקריבו הכל, ולתרגם זיכרון לעשייה שיש בה משמעות וסולידריות חברתית.

חממת אינגב (InNegev) ציינה השנה שש שנים לפעילותה. החממה, הפועלת בפארק "עידן-הנגב" בצומת להבים רהט, הוקמה במטרה להגדיל את מספר חברות ההיי-טק בנגב, לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה, ולנצל את הקִרבה לאוניברסיטת בן גוריון, למחקר, לתעשייה, לעיר באר שבע ולמעבר צה"ל לדרום. ארנון קולמבוס, מנכ"ל החממה כמעט מיומה הראשון, סיכם בראיון לאנשים ומחשבים את פעילות החממה, שלדבריו הוכיחה כי ניתן לשנות את המציאות ולהצליח במקום שהתשתיות עדיין מהוות אתגר. אבל הוא גם הזהיר, שללא תוכנית אסטרטגית רוחבית לנגב, שתמשוך לשם עד שנת 2048 עוד כ-2.5 מיליון איש – הפוטנציאל הענק בנגב לא ימומש. את המחיר נשלם כולנו. עד כמה החזון של הפיכת הנגב למרכז של חדשנות והיי-טק קרוב למימוש? "הנגב הוא הפוטנציאל הכי גדול והכי אסטרטגי של מדינת ישראל. למרבה הצער, הנגב עדיין בצעדי צמיחה ראשוניים ונדרשת עוד הרבה עבודה. היו הרבה מאוד התחלות ותשתיות שנבנות וההצלחה הכלכלית חייבת להגיע. בשביל זה אנחנו קמים בכל בוקר. אנחנו גוף שעוסק בהשקעות היי-טק ומתמחה ב'דיפטק' בשלבים מוקדמים, עם הוכחות יכולת והצלחות יפות. הוכחנו בשנים האחרונות שאפשר להצליח ולהיות מהמובילים בתחום בישראל ולשלב את המנופים של הנגב בהצלחה. "עכשיו צריך לקחת את כל הדברים הגדולים שקורים בנגב" – כמו מעבר יחידות צה"ל דרומה, פארק ההיי-טק בבאר שבע, סורוקה ובית החולים החדש של שיבא, תעשיות ביטחוניות ועוד – ולמנף את הכל לכדי מאמץ סינרגטי שלם וגדול. יש פה תעשיות מעולות, החל מ-סמיקונדקטורס, AI, רובוטיקה, וביוטק ועד לתעשייה מתקדמת של מפעלי הדגל של ישראל. ניתן להפוך את זה לאקו-סיסטם אטרקטיבי ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, שיהפוך את הנגב לברירת מחדל של הרבה מאוד סטארט-אפים. לצערי יש היום יותר מדי יזמים המתלבטים היכן להקים מרכז פיתוח, בקליפורניה או דובאי, או במקרה הטוב בתל אביב וסביבותיה. הגיע הזמן שהנגב יהיה אחת מברירות המחדל שלהם. לא רואה שום סיבה שזה לא יקרה בטווח של השנים הקרובות". יש לו פוטנציאל להפוך לעוד מקום שבו החדשנות הישראלית מלבלבת. הנגב. אז איפה הממשלה בנושא הזה? "יש הרבה משרדים והרבה גופים שפועלים עם כוונות טובות והחלטות תומכות, אולם לצערי אין למדינת ישראל תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לנגב. זה מתחייב, דווקא עכשיו אחרי סיום מלחמה ומצב ביטחוני שנמשך כמעט שלוש שנים. יש עשייה, יש יזמות והובלה מקומית, אבל אין תכלול. צריך לחבר את היכולות והמנהיגות האזורית, לכוונות הטובות והתמריצים הממשלתיים, ובעיקר – לנהל את הכל באופן מקצועי, מתוכנן ומאורגן. יש כסף במדינה, אבל כסף-מדינתי צריך למשוך כסף-פרטי, זה חייב להניע את כוחות השוק לבסוף, ולמשוך צעירים ומנהלים מוכשרים לדרום בזכות ההזדמנויות ואיכות החיים.  יש למשל את קרן העושר (הקרן למען אזרחי ישראל), לפי החלטת ממשלה 30 אחוז מהכסף שנצבר בקרן אמורים להגיע לנגב לקידום חדשנות. בשנה שעברה, אחרי מאבקים קשים, החדשנות בנגב ובגליל הצליחה לקבל 10 מיליון שקלים (מתוך 190). השנה עדיין לא יודעים מה יהיה, אבל ההקצאה היא של 390 מיליון לקרן והכספים הולכים למקומות לא בהכרח נכונים. אנחנו באינגב מקבלים תמיכה סמלית של 1.5 מליון שקל בשנה וכבר הבאנו למעלה מ-150 מיליון בחזרה כ'השקעות בחברות שהקמנו בנגב' – זו הדוגמה הטובה ביותר לכסף ממשלתי שמניע את כוחות השוק. בנוסף, כספי הרשויות, המשרדים והמדינה, מנותבים לפרויקטים שונים ובעיקר לבניית תוכניות, תשתיות ומרכזים, שלא בהכרח בודקים את התוצרים וההשפעה שלהם על הטווח הארוך. בשנים האחרונות נסגרו ארבע חממות בנגב, לאור קשיים תפעוליים וקושי לפעול באזור עם תשתיות חסרות. כעת, יש ניסיון להמשיך ולהקים מרכזים שונים, אך אם גם להם לא יהיה תקציבים תפעוליים, והם לא 'יימשכו' כסף פרטי וכלכלת שוק חופשי, גם הם יסגרו ובוודאי לא ישאירו חותם אמיתי ושינוי מציאות". איך אתה מסכם את השנה האחרונה של הפעילות שלכם, שהייתה שנה לא קלה בשוק הישראלי? "השקענו בשנים האחרונות בכ-20 חברות עם עוגני פעילות משמעותיים בנגב. השנה השקענו בשתי חברות נוספות שצמחו ממעבדות המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון: האחת היא חברתו של פרופ' רימר, העוסקת במחקר ובמודל ביו-מכני מתקדם; והשנייה היא חברת דיפנסטק (Defenestec) מבטיחה. בנוסף, המשכנו ללוות את פריצות הדרך ממחקריו של פרופ' שגיא, העוסקים בעריכה גנטית להשבחת זנים בסרטנים ודגים.  שנת 2025 הייתה שנת הפריצה שלנו – האצת המומנטום התחילה כבר ב-2024 והשאיפה הייתה להגיע למצב שנתפש בשוק כגורם משמעותי ומוביל שמקדם את השקעות הדיפ-טק בישראל ובנגב. ארגון סטארט אפ ניישן סנטרל דירג אותנו ב-2025 במקום הראשון בכל חודשי השנה, וזה אבל זה בא לידי ביטוי בגידול במספר ואיכות היזמים והקרנות שהתעניינו בהשקעות החממה שלנו, ובמספר רב של חברות שפנו אלינו.  מתוך למעלה 1,500 חברות שפנו לקבל השקעה, התכנסנו ל-95 חברות שאותן פגשנו לעומק במהלך השנה האחרונה. מתוכן הגענו עם 15 חברות לשלב החתימה הראשונית ועם 8 חברות הגענו לשלב חתימה סופית, שזה לא מעט עבור כל גוף השקעה בישראל". מה סדר גודל ההשקעה הראשונית שלכם? "ההשקעה הראשונית שלנו הייתה עד לאחרונה עד 4.5 מיליון שקל בממוצע בכמה פעימות, והחברות צריכות כמובן להמשיך לגייס, תוך כדי פיתוח המוצר שלהן. עד תחילת שנה זו, היינו בהסדר זיכיון של השקעות משותפות של רשות החדשנות (Israel Innovation Authority) ובעלי המניות. החל משנה זו, עברנו לזיכיון המשך, שמיועד לחממות בוגרות יותר, יציבות יותר וכאלו שהוכיחו כבר הצלחות בשוק. הסדרי ההשקעה שלנו השתנו והותאמו, ו'הצעת הערך' שלנו הפכה להיות ייחודית והכרחית עבור סטארט-אפים בתחילת דרכם, שרצו להגיע מהר לשוק ולמשקיעים. העובדה שאנחנו גם מוכרים ומוערכים ברשות החדשנות ובשוק ההון, כמובן מקצרת תהליכים ונותנת ליזמים שלנו יותר ביטחון בתהליך כולו". האם אתם מתכננים לעוד סבבי גיוס? "פתחנו בסבב גיוס ראשוני מגורמים שמעוניינים להשקיע בשני דברים: קודם כל בגוף השקעות, שמתמחה בהשקעות בשלב ראשוני של חברות סטארט-אפ, בנייתן והנחייתן לשוק ולפריצה מהירה. בסבב הגיוס הזה (מיקרו-קרן) אנחנו מתכננים לגייס כ-40 מיליון שקל. נגיע למצב של 'מיני קרן', שאמורה להביא את החברות שלנו למימושים משמעותיים ולהוביל אותנו לגיוס המשמעותי יותר. קרנות בסדר גודל שלנו שעוסקות בשלבי גיוס ראשונים צריכות להגיע ל-50-100 מיליון דולר, אבל זה יקרה בהמשך עם השקעות מחו"ל שמחפשות את היכולת הישראלית לזהות ולהצמיח חברות היי-טק-דיפטק מבטיחות בתחומים שציינתי. כרגע ההשקעה נועדה לשכנע את המשקיעים להצטרף להשקעות המשך בחברות שכבר השקענו בהן בחממה, וכן לייצר מינוף ליכולתנו להגיע למיזמים הטובים בישראל ולהפוך אותם לחברות מצליחות במהירות. אנחנו פונים לגופים שמחפשים השקעות חכמות – מוסדיים, קיבוצים, קרנות הון סיכון, שזקוקות לנו כדי להשקיע בחברות צעירות ומבטיחות – והם יודעים שהשקעה דרכנו, מקטינה את הסיכון שיש ממילא בחברות צעירות ומבטיחה מכפילים שרק בשוק הזה ניתן למצוא".  לאור החזון שהצבת בהתחלה ולאור המציאות שעכשיו תיארת, עד כמה אתה אופטימי שמשהו ישתנה? "אני מאמין שהשינוי בנגב אפשרי וניתן להצמיח 'סטארט-אפ ניישן' ישראלי במיטבו גם מהנגב. כפי שאמרתי, על המדינה לאמץ תוכנית ארוכת טווח (20-25 שנה) מתואמת ומתכללת, בדומה למודלים מוצלחים כמו דובאי סיליקון אואזיס (DSO) ואחרים בעולם. אני בטוח שבעתיד נפעל עם ההנהגה הישראלית ועם מובילי שוק ההון, כך שהשוק החופשי והשירות הציבורי יחברו לכוחות הפועלים לקידום ההיי-טק בישראל גם מהנגב (צבא, אקדמיה, יזמים). רק כך נוכל להוביל שינוי אמיתי, דרמטי והכרחי למדינת ישראל".