| 07:34:47 | ◀︎ | ההיי-טק הישראלי סולל את הדרך של ארגונים לעידן ה-GEO | |
| 08:44:56 | ◀︎ | רובוטים מבצעים אוטומציה של תהליכים פיננסיים באמפא קפיטל | |
| 10:12:31 | ◀︎ | מיליארדר תובע את חברת הקריפטו של משפחת טראמפ בטענות לסחיטה | |
| 12:01:09 | ◀︎ | סוזן ומייקל דל תרמו יותר ממיליארד דולר לקמפוס רפואי מבוסס AI | |
| 13:13:24 | ◀︎ | "הגנת הסייבר – נהיגה חורפית עם נראות אפס" | |
| 14:18:52 | ◀︎ | מגדל ביטוח ופיננסים ואינשורטק ישראל מציגות את החברות החדשות באקסלרטור | |
| 15:03:38 | ◀︎ | הפתרון החדש של רד האט ואנבידיה – בדרך ל-AI ניתנת להרחבה בייצור | |
| 15:36:10 | ◀︎ | "הטכנולוגיה הישראלית חזקה – צריך להשקיע כדי לשמור על היתרון" | |
| 16:03:44 | ◀︎ | מסתמן: נתי כהן ימונה לראש מערך הדיגיטל הלאומי | |
| 16:28:14 | ◀︎ | גוגל השיקה את Gemini Enterprise | |
| 17:20:50 | ◀︎ | המשולש הדיגיטלי – על תפקיד מוביל הדאטה הארגונית | |
| 18:46:29 | ◀︎ | דיווח: המודל ה-"מסוכן מדי" מיתוס נפרץ | |
| 19:12:01 | ◀︎ | הבינה המלאכותית פתרה את החצי השגוי בהגנת הסייבר | |
| 19:29:21 | ◀︎ | אלי ברששת מונה למנכ"ל חטיבת וואן הראל |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
לפני 12 שעות ו-35 דקות
8.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם היה עוד איזשהו ספק ששוק ה-AI דוחף חזק מאוד אל עבר שימוש מוגבר בסוכני AI, בא כנס Next 2026 של גוגל קלאוד והוכיח זאת באופן המובהק שאפשר שעם כל הכבוד לחומרה, בסופו של רוב, הארגונים משתמשים במה שחברות התוכנה מציעות להם. גוגל השיקה בכנס שורה ארוכה של יכולות עבודה עם סוכנים חדשות, דרכים מעודכנות ליצור סוכנים ולנהל אותם, וגם הציגה כיצד להשתמש בסוכני AI כדי להתגונן טוב יותר, בעיקר נגד התקפות של האקרים שישתמשו בסוכני AI משלהם.
אחד הדגשים החזקים ששמה גוגל על השולחן הוא הטענה שהיא הספקית היחידה שמציעה כיום פתרונות מוכללים שמציעים תשובה לכל ערמת ה-AI – מתשתית הבינה המלאכותית עם מעבדי ה-TPU שלה, דרך מודלים של מחקר, ועד לפלטפורמת כלים והיסקים, ועכשיו גם הרבה מאוד סוכנים להרצת יישומים שונים.
גוגל שמה במרכז ההכרזות החדשות את Gemini Enterprise – מערכת הפעלה סוכנית שלפי החברה מהווה סביבה טכנית מלאה כדי לבנות מערך סוכנים, לנהל אותו ולשלוט בו. מעבר לתמיכה במודלים השונים שלה, מ-Gemini 3.1 Pro ועד Lyria 3, היא תתמוך גם במודלים השונים של אנת'רופיק, כולל במודל Claude Opus 4.6.
הפלטפורמה הזו מגיעה עם ADK חדש, שהוא ערכת פיתוח סוכנים בממשק קוד נמוך, עם אפשרות להפצת סוכנים לארגונים ולמשתמשים דרך שוק ייעודי ועם לא מעט סוכנים מוכנים מראש להורדה, שפיתחו הרבה שותפות של גוגל לקראת ההשקה.
היבט אחר של העבודה עם הסוכנים החדשים בא לידי ביטוי ב-Workspace – סביבת העבודה המשרדית הארגונית שמציעה גוגל. זה בא לידי ביטוי בתוך Gemini Enterprise עצמה עם סוכן שמטרתו לבצע פרויקטים מורכבים עם הרבה מאוד משימות ושלבים. כמו כן, זה כולל אפשרות לשימוש במקביל בכמה מהאפליקציות, סיכום מידע שקיים בדרייב, בג'ימייל ובכלל הרשת כדי להכין מסמכים מקצועיים, וכן הוספת תיבת דואר נכנס שמיועד לשימוש הסוכנים בלבד. בתיבה זו ירוכז כל המידע שצריך לדעת, והיא תהיה מובדלת מתיבת המייל הרגילה של המשתמש.
סוכני AI להגנה על הארגון
כאמור, היו בכנס גם הכרזות רבות על שימוש בסוכני AI כדי להגן על הארגון. עיקר הדגש היה על שלושה סוכנים חדשים ששולבו בפלטפורמת Google Security Operations. הראשון הוא סוכן ייעודי לבדיקת הדארקנט, במטרה ליצור פרופיל מדויק של הארגון בהתאם לקבוצת זיהוי האיומים של גוגל, המתמחה בתחום הזה. לפי גוגל קלאוד, הכלי יכול לנתח מיליוני אירועים חיצוניים מדי יום בדיוק של 98% – מה שעוזר להציף רק את האיומים שבאמת חשובים לארגון.
סוכן נוסף אמור לאפשר לארגון לזהות איומים באופן פרו-אקטיבי, וזאת על יד שימוש בדפוסי תקיפה חדשים ומתן כלים שיכולים לזהות תוקפים שמצליחים בדרך כלל לעקוף את האבטחות המסורתיות, לטענת גוגל. כמו כן הוסיפה החברה סוכן שיכול לעזור לצוותי האבטחה לבנות מערכי זיהוי על ידי יצירת חוקים ומנגנונים שמותאמים להם תוך חיסכון ניכר בזמן, כי במקום לעשות את העבודה באופן ידני, כעת היא תתבצע באופן אוטומטי.
"מערכת מקצה לקצה, שמותאמת לעידן מבוסס הסוכנים"
"Gemini Enterprise היא עכשיו מערכת מקצה לקצה, שמותאמת לעידן מבוסס הסוכנים. היא החוט המקשר בין הדאטה, האנשים וכל האפליקציות והסוכנים, שהופכת את כל התהליכים לרצף עבודה חכם ורציף. אנחנו לא מציעים שירותים נפרדים שצריך לחבר לבד, אלא מערך שעבר מיטוב מלא ושהכול פותח בו יחד, כדי להציע את העוצמה והיעילות שנדרשים לעידן החדש של ה-AI", אמר תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, בתדרוך לעיתונאים.
TPU 8i. צילום: גוגל קלאוד
במהלך התדרוך הציג קוריאן גם את המעבדים החדשים, שגוגל אמורה להשיק בהמשך השנה: מעבד מוגדר שקשור לאימון בשם TPU 8t ואחד נוסף שקשור לפעילות השוטפת של ההיסק בשם TPU 8i. הם יתחברו לשני סוגי אחסון חדשים מהירים במיוחד – Managed Lustre 10T לאימון ו-Rapid Storge לביצועי היסק. גוגל קלאוד גם אמורה להיות הראשונה שתשתמש בדאטה סנטרים שלה ב-VR200 – הסופר מעבד החדש של אנבידיה, שאמור להיות מושק מאוחר יותר השנה. בשילוב Virgo Networking, הוא ישמש להרצת אשכולות הנתונים הגדולים והכבדים ביותר.
לפני 9 שעות ו-51 דקות
8.74% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"כששמעתי שמיתוס של אנת'רופיק גילה עצמאית פגיעות בת 27 שנה, ללא כל הכוונה אנושית – לא נדהמתי. מיתוס לא נועד להיות מנוע גילוי פגיעויות – הוא פשוט התפתח, למד והשתכלל. הבינה המלאכותית נותנת עוד יכולות, בלי לגעת בצד הביקוש במשוואה: בני אדם מיומנים שמבינים את הקוד מספיק טוב כדי לתקן אותו. הבעיה היא שהבעיה השתנתה. השקענו שנים בקיצור הזמנים של הגילוי. כעת היא נפתרה ברובה ברמת הקוד, וצוואר הבקבוק עבר כולו לתעדוף ומהירות התיקון. אנחנו נמצאים כרגע בפער בין יכולת הגילוי שהגיעה לבין יכולת השיקום שמתעדכנת", כתבה בסוף השבוע פרייאנקה נילאקרישנן, סופרת ומדענית, חוקרת סייבר וחדשנות, במאמר שפרסמה באתר Hackernoon.
לדבריה, "הבינה המלאכותית פתרה את בעיית הגילוי, אבל איש עדיין לא פתר את בעיית התיקון. הפער ביניהם הוא בהיקף של משבר עולמי. זה החצי שחשוב והוא זה שיגדיר את האבטחה הארגונית בעשור הקרוב. הוא כבר שינה את התפקיד של מנהלי ומנהלות האבטחה בארגונים, רק שאף אחד לא עדכן אותם.ן על השינוי".
במאמר אחר שפרסמה באותו אתר, נילאקרישנן הפנתה את הזרקור לכמה שדות: AI כבעיה, אתגר וסכנה – לצד חלון ההזדמנויות המתוחם בזמן קצר; השינוי באופי המתקפות, ובעיקר המהירות שלהן; היתרון שהבינה המלאכותית מעניקה לרעים; וחצי מהבעיה, שטרם נפתרה. "יש להתכונן – עכשיו – ליריבים, שחקני האיום בסייבר, שמגיעים למתקפה משודרגים בבינה מלאכותית – ולא כשנראה ראיות לכך בשטח", כתבה. "שימור המומחיות האנושית הנדרשת על מנת לתקן את מה שהבינה המלאכותית תחולל מחייב את התעשייה להתייחס למפתחים כעובדי תשתיות קריטיים, על כל המשמעויות, ההטבות והתמיכה שבמעמד הזה".
כך הבינה המלאכותית תוקפת
בשנה שעברה תועד המקרה הראשון של מתקפת סייבר שבוצעה ברובה על ידי AI: קבוצת האקרים בחסות סין ניצלה סוכני בינה מלאכותית כדי לחדור עצמונית ל-30 מטרות בעולם. המתקפה מסמלת את מה שקורה בעולם הגנת הסייבר המשולבת בעולם התוכן החדש, של ה-AI: התחום נהיה קריטי עכשיו, הוא מציף שורה של איומים חדשים – מודלים, דאטה ופרומפטים, ומעצים ומגדיל את האיומים הקיימים בהיקף, במהירות ובתחכום.
זהירות, בינה מלאכותית! צילום: ShutterStock
הבינה המלאכותית פועלת באופן עצמאי לביצוע רוב שלבי המתקפות: הערכת ושיפור הקוד של הנוזקה, גילוי וניצול פגיעויות בארגוני היעד, איסוף אישורי כניסה, השגת תנועה לרוחב ה-IT של הקורבן וקצירת נתונים. זאת, כפי שחזו חוקרי המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה (NCSC), שהזהירו: "הבינה המלאכותית תהפוך כמעט בוודאות אלמנטים מסוימים של פעילות חדירה ליעילים ואפקטיביים יותר. שימוש ב-AI יוביל לעלייה בתדירות ובעוצמה של איומי סייבר".
גרטנר הוסיפה שמן למדורת האיומים: היא חזתה כי 40% מהארגונים ייפגעו בסייבר מאירועים שיתחוללו בשל שימוש בלתי מורשה בארגון ב-"צל בינה מלאכותית" (Shadow AI).
לפי ליאור כלב, מוביל מערך הסייבר בדלויט ישראל, "השנה יעמיק השילוב בין בינה מלאכותית, טכנולוגיות מידע וסייבר, עם נקודת מפגש ברורה בין AI for Cyber – בינה מלאכותית לשיפור אבטחת המידע, לבין Cyber for AI – הגנה על תשתיות ופתרונות בינה מלאכותית".
חוקרי ESET ציינו כי "נוזקות מבוססות AI עברו ב-2025 מתיאוריה למציאות. נכנסנו לעידן חדש של איומים".
"ה-AI לא מחליפה וקטורי תקיפה – היא מחזקת אותם"
"הבינה המלאכותית כבר נמצאת בתוך הפרצות: אחת מכל שש פרצות ב-2025 כללה AI. בסיועה, התוקפים פנו לכלים המוכרים", כתבו חוקרי יבמ. לדבריהם, "ה-AI לא מחליפה וקטורי תקיפה ישנים – היא הופכת אותם לחזקים הרבה יותר".
לפי נתוני הענק הכחול, ל-63% מהארגונים שנפגעו מפריצה שקשורה ל-AI לא היו יכולות ניהול מבוססות AI. בנוסף, ל-97% מהם חסרו בקרות גישה לכלי בינה מלאכותית – "מה שמסביר מדוע צומחת תופעת צל הבינה המלאכותית: עובדים שמשתמשים בכלים עצמאית ובלא פיקוח ה-IT – מה שמוביל לעוד פריצות".
בינה מלאכותית יוצרת – גם להאקרים. צילום: ג'מיני
GenAI – החברה הכי טובה החדשה של הרעים
אדם מאיירס, סגן נשיא בכיר לתפעול מבצעים נגד איומים בקראודסטרייק, קבע: "הבינה המלאכותית היוצרת היא החברה הכי טובה החדשה של הרעים. מפרופילים בדויים ועד מיילים ואתרים שנוצרו על ידי AI, האקרים עושים בה שימוש כדי להעצים איומים פנימיים ולשפר את יכולות ההנדסה החברתית שלהם. עם הונאה המונעת על ידי בינה מלאכותית שהופכת למשכנעת יותר, ארגונים חייבים לפתח הגנה מונחית מודיעין, שמונעת בעצמה על ידי AI, בשילוב בקרה אנושית. זו הדרך היחידה לעצור איומי סייבר".
מהו מיתוס?
מיתוס הוא מודל בינה מלאכותית חדש של אנת'רופיק, שהחברה עצמה מסרבת לשחרר לציבור, משום שלדבריה, "זהו איום פוטנציאלי רציני על אבטחת הסייבר של כל ארגון. זהו רגע מפנה באבטחת סייבר. הוא מסוכן מדי". באחרונה נתנה אנת'רופיק את מיתוס למספר מצומצם של חברות, כדי שיבצעו בו בדיקה מקיפה של פגיעויות במוצרי התוכנה שלהן. היום (ה') דיווחנו כי החברה חוקרת האם המודל כבר נפרץ – על ידי משתמש באחת החברות האלה.
לפי מכון אבטחת הבינה המלאכותית הבריטי (AISI), המודל החדש הוא "דוגמה ליכולות המשבשות של בינה מלאכותית מתקדמת". מאז הגעת ChatGPT ב-2022, מומחים הזהירו כי הבינה המלאכותית עלולה לגרום לנזק חמור בעולם האמיתי. והנה, כפי שציינו חוקרים, "מיתוס הוא אינדיקציה לקצב ההתקדמות בבינה מלאכותית… עם היכולת לבצע מתקפות בשלבים מרובים ולזהות ליקויים ב-IT בלא הדרכה אנושית. מנקודה זו, מערכות בינה מלאכותית יכולות רק להשתפר, אלא שזה נכון גם עבור ההאקרים".
נפרץ, ככל הנראה. מיתוס. צילום: עיבוד ממוחשב: ג'מיני. מקור: gguy, Shutterstock
חוקרי סימנטק ציינו כי "הבינה המלאכותית הסוכנית מחליפה נתונים במהירות בין מודלי שפה גדולים, כלים וסוכנים אחרים, ויוצרת נקודות דליפה בלתי מפוקחות. סוכני ה-AI מנסחים מחדש את האופן שבו יישומים ארגוניים מעבירים נתונים. הם שחקנים אוטונומיים, שולחים הנחיות ומעבירים משימות לסוכנים. כל אחת מהפעולות הללו היא זרימת נתונים, ולכן – וקטור דלף פוטנציאלי". לפי IDC, עד 2027, השימוש בסוכנים בארגונים בעולם יגדל פי עשרה. יש כאן משטח תקיפה לחילוץ נתונים מתרחבים מהר יותר ממה שצוותי האבטחה יכולים לעקוב".
ואם ב-IDC עסקינן, הנה הערכה של עוד חברת מחקר – גרטנר: עד 2028, יותר ממחצית מהארגונים יסתמכו על פלטפורמות אבטחה ייעודיות לבינה מלאכותית כדי לאבטח שימוש בשירותי AI מצד שלישי ולהגן על יישומי בינה מלאכותית מותאמים אישית.
נילאקרישנן סיכמה את הנושא היטב: "הא-סימטריה שאנחנו צריכים לסגור היא זמן, לא גישה".
נושא אבטחת הסייבר בעידן הבינה המלאכותית יעמוד במרכזה של ועידת ה-AI Security של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-13 במאי במטה של צ'ק פוינט בתל אביב. באירוע ישתתפו מומחי אבטחת מידע, בינה מלאכותית וטכנולוגיה בכלל, שישמעו על המגמות העדכניות והפיתוחים החדשים בתחום. רוצים להשתתף? גם אתם מתעניינים בסייבר, AI ומה שביניהם? לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידה לחצו כאן.
לפני 10 שעות ו-17 דקות
7.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנת'רופיק בוחנת פריצה שככל הנראה קרתה למודל החדש והמסתורי שלה, מיתוס (Mythos) – מודל שהיא סיפקה באחרונה למספר מצומצם מאוד של חברות כדי שיבצעו בדיקות מקיפות של פגיעויות במוצרי התוכנה שלהן. לפי דיווחים, משתמש מצד שלישי בסביבת העבודה של אחד הארגונים הללו השיג גישה למיתוס, על אף שלא היה מורשה לכך.
הדיווח הראשוני התפרסם בסוף השבוע באתר בלומברג, שסיפר על כך שכמה אנשים לא מורשים הצליחו לקבל גישה לכלי החזק הזה, ואף הוסיף ציטוט של אחד מהם, שזהותו נשמרה בידי האתר. אנת'רופיק אישרה את הבדיקה.
מיתוס שוחרר בתחילת החודש כמודל החדש, שיעיל יותר ממערכות AI מתחרות בזיהוי פגיעויות תוכנה. אנת'רופיק כינתה אותו "מסוכן מדי" ונתנה אותו רק לשורה קצרה של ארגונים גדולים במיוחד – ולא לכלל הארגונים. בין אותן חברות שזכו לקבל את המודל נמצאות אמזון, אפל, סיסקו, ג'יי.פי. מורגן ואנבידיה. הסיבה העיקרית לשחרור המצומצם שלו היא בדיוק מה שקרה כעת: על רקע חששות שניתן יהיה לפרוץ אליו, ושהוא עלול להיות מנוצל על ידי האקרים.
המטרה הייתה לעזור לחברות אלה בעצם לחזק את הגנותיהן לפני שגורמים פושעים יוכלו לקבל גישה למיתוס או למודלים דומים של בינה מלאכותית. כלומר, הנחת הייסוד, שגם המודל הזה ייפרץ, קיבלה כעת אישור בפועל.
לפי אנת'רופיק, לא זוהו פרצות מחוץ לסביבת של הספקיות שקיבלו את המודל לבדיקה, או במערכות שלה עצמה.
לפני 21 שעות ו-28 דקות
6.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשנה החולפת, צרכנים, עסקים וארגונים פונים למנועי AI כמקור העיקרי לקבלת מידע. עבור מקבלי ההחלטות בארגונים, המשמעות היא שינוי פרדיגמה: המשתמשים כבר אינם מחפשים "לינקים כחולים" ודירוג אתרים סטטי במנועי החיפוש המסורתיים, אלא תשובות מדויקות, מגובות הקשר, המוגשות להם בתוך ממשק שיחה.
שינוי הרגלי הגלישה משתקף היטב בנתונים: כ-1.8 מיליארד בני אדם משתמשים מדי חודש במנועי בינה מלאכותית כמו ChatGPT, ג'מיני ופרפלקסיטי. על פי נתוני 2025, כ-60% מהחיפושים הללו הסתיימו ללא "קליק" לאתר חיצוני (Zero-Click), ושיעור זה צפוי לנסוק ככל שאמון הצרכנים בתשובות הגנרטיביות יגבר.
"המגזר הארגוני והעסקי, רובו ככולו, טרם הפנים את המהפכה שבפתח ואת הכורח הכלכלי, ובניגוד לתעשיית ההיי-טק והדיגיטל, הוא טרם הרים את הכפפה. רבים לא שמעו כלל על GEO, חלק מודעים להתפתחות אך לא נערכו ליישום פתרון כזה בנכסים הדיגיטליים שלהם. על אף זאת, אין ספק ש-2026 תהיה שנת ה-GEO בגלל הכורח הכלכלי, ההזדמנויות והיצע הפתרונות הזמינים, שיניעו עשרות אלפי עסקים וארגונים לחפש ולהטמיע פתרון מסוג זה"
מנכ"לים ומנהלי שיווק חשו בשנה האחרונה על בשרם את השינוי העמוק. בתחומים מסוימים נרשמה ירידה באפקטיביות ובהחזרי ההשקעה (ROI) של תקציבי ה-SEO והפרסום הדיגיטלי המסורתיים. מותגים החלו "להיעלם מהרדאר" של הלקוחות – בין אם מדובר בצרכני קצה או בארגוני אנטרפרייז. חשוב להדגיש: ה-SEO מהווה עדיין בסיס מרכזי של עולם השיווק הדיגיטלי, אך הוא חסר יכולות קריטיות הנדרשות כדי לשרוד בעידן ה-AI ללא ההתאמות הנדרשות כעת לעולמות ה-GEO החדשים.
הצמיחה של תעשיית ה-GEO: ממגמה לסטנדרט ארגוני
הצורך לגשר על הפער הזה הוליד את תעשיית ה-GEO (Generative Engine Optimization). מדובר באסטרטגיה המאפשרת למותגים להפוך למקור מידע אמין ומוסמך שיצוטט על ידי מנועי ה-AI כתשובה לפרומפטים של משתמשים. הצורך בפתרון מסוג זה הוא קריטי; על פי HubSpot, כ-39% מהמשתמשים (לרבות 50% מבני דור ה-Z) עושים כיום שימוש צרכני במנועים אלו למציאת מוצרים. יתרה מכך, נתוני Semrush מצביעים על כך, שמנועי ה-AI מגדילים את בשלות הצרכן לרכישה ואת השווי הכלכלי שלו במדד ההמרה בשיעור של פי 4.4 בהשוואה למנועים המסורתיים.
גם תקציבי הארגון מגיבים בהתאם. על פי סקר ה-CMO של גרטנר (Gartner) לשנת 2025, תקציבי שיווק התוכן בארגונים גלובליים צמחו ב-34 מיליארד דולר משנה לשנה. המיליארדים הללו מופנים לבניית אקו-סיסטם של תוכן, שמצטלב באופן טבעי עם דרישות ה-GEO.
יתרה מזאת, סקר שערכה חברת Clutch בקרב 600 מקצועני שיווק ופורסם בנובמבר, מגלה שמרכז הכובד יעבור מ-SEO ל-GEO – 63% מהנסקרים דיווחו שהם מתכננים להגדיל את ההשקעה ב-GEO בשנה הקרובה. לנוכח האילוצים התקציביים של ארגונים, סביר להניח שתקציבי השיווק ינועו לעבר מהלכים שמוכיחים ביצועים טובים, מה שיחזק את מעמד ה-GEO. הארגונים המתקדמים כבר משלבים GEO כדי להבטיח שהתוכן שלהם לא רק "ייקרא", אלא "יילמד" ויומלץ על ידי המנועים.
הישראלים בחזית הפיצוח הטכנולוגי
ההיי-טק הישראלי ותעשיית הדיגיטל הגיבו במהירות ראויה לציון להזדמנות הכלכלית ולאתגר הטכנולוגי שמציב ה-GEO ותוך כשנה בלבד פיתחו סטארט-אפים וחברות דיגיטל כ-100 פתרונות בתחום זה. בהן ניתן לציין את Limy, Spotlight, Openfound וכן את XFunnel, שנרכשה על ידי HubSpot כ-10 חודשים בלבד אחרי הקמתה.
מפתחי הפתרונות הישראלים רתמו טכנולוגיות AI כדי ליישם אוטומציה ברבדים המרכזיים של פתרון GEO: הראשון, שילוב מספרים ונתונים כולל הוכחה סטטיסטית וציטוטי מקורות שמניעים את מנועי ה-AI להעניק "ציון אמון" לתוכן. מחקר של אוניברסיטת פרינסטון גילה ששילוב מידע מסוג זה מגדיל בשיעור של 40% את נראות התוכן בעת שמנוע ה-AI בוחן אותו. השני, בניית סמכותיות הישות (Entity Authority) על ידי ניסוח תוכן שמשתלב במפת הידע שמנועי ה-AI בונים. והשלישי, אופטימיזציה של פגיעות, דהיינו כתיבה ישירה שעונה על שאלות מורכבות ו"מעודדת" את מנועי ה-AI לשלוף את התשובה של המותג הספציפי ולשלבו בסיכום ה-AI.
אמנם פרויקטים רבים כבר יצאו לדרך בישראל אך המגזר הארגוני והעסקי, רובו ככולו, טרם הפנים את המהפכה שבפתח ואת הכורח הכלכלי, ובניגוד לתעשיית ההיי-טק והדיגיטל, הוא טרם הרים את הכפפה. רבים לא שמעו כלל על GEO, חלק מודעים להתפתחות אך לא נערכו ליישום פתרון כזה בנכסים הדיגיטליים שלהם. על אף זאת, אין ספק ש-2026 תהיה שנת ה-GEO בגלל הכורח הכלכלי, ההזדמנויות והיצע הפתרונות הזמינים, שיניעו עשרות אלפי עסקים וארגונים לחפש ולהטמיע פתרון מסוג זה.
לא רק השוק הישראלי קורץ למפתחי הפתרונות הישראליים אלא גם ובעיקר השוק הגלובלי. על פי DMR, ההיקף הכספי של השוק יגיע עד סוף שנת 2026 לכ-1.1 מיליארד דולר (פתרונות ושירותים) והוא צפוי לצמוח ליותר מ-17 מיליארד דולר עד סוף 2034 – עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של יותר מ-40%.
המגזר העסקי בישראלי אימץ בחוכמה את עולם הדיגיטל בכלל וה-SEO בפרט אך הוא נדרש עתה להתמודד עם אתגר ה-GEO. ברגע הקובע תעמוד לצד העסקים והארגונים בישראל תעשיית היי-טק ודיגיטל שערוכה היטב לעידן החדש.
הכותב הוא מומחה לשיווק דיגיטלי, מייסד ומנכ"ל החברות SiteIT ו-Evil Twin.
לפני 20 שעות ו-18 דקות
6.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת המימון החוץ בנקאי אמפא קפיטל השלימה פרויקט הטמעת רובוטים תוכניתני RPA (אוטומציה תהליכית רובוטית) המבצעים כ-400 פעולות פיננסיות בחודש במחלקת הכספים, התפעול והטכנולוגיה. בכך, החברה יכולה להגדיל את היקף פעילותה מבלי הצורך לגייס כוח אדם חדש.
הפרויקט, המוערך בהשקעה של אלפי שקלים, הוטמע על ידי חברת אי טי סולושן, והרובוטים הם של חברת UiPath.
ערן קורנבלום, סמנכ"ל תפעול ומערכות מידע באמפא קפיטל, אומר כי, "הפרויקט מאפשר לחברה להציב רף חדש של מצוינות תפעולית: ולהגיב מהר יותר לצרכים עסקיים בשוק דינמי ותחרותי, מצמצם טעויות אנוש, דיוק גבוה בתהליכים רגישים, רציפות תפעולית מלאה לאור העובדה שהרובטים עובדים כל הזמן".
הוא מוסיף, כי "הטמעת הפרויקט מייצרת תשתית מוכנה לבינה מלאכותית בעקבות יצירת שכבת נתונים נקייה וזמינה. הערך האסטרטגי של ה-RPA טמון ביכולת לייצר פתרונות ומענה מהיר לצרכים עסקיים שוטפים. הרובוט פועל כשכבה טכנולוגית נוספת, המבצעת פעולות אנושיות מבלי לגעת במערכות הליבה של החברה".
לדבריו, "המהלך מציב את אמפא קפיטל בקדמת החדשנות בענף האשראי החוץ-בנקאי בישראל, תחום שבו היעילות התפעולית מהווה יתרון תחרותי משמעותי. לאור הצלחת הפרויקט בכוונת החברה להטמיע את הרובוט גם בתהליכי ליבה תפעוליים נוספים".
אמפא קפיטל היא בבעלות מנורה מבטחים וקבוצת אמפא, והיא מתמחה במתן פתרונות אשראי אלטרנטיבי ומימון לעסקים קטנים ובינוניים.
לפני 18 שעות ו-51 דקות
6.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיזם הקריפטו של משפחת טראמפ – וורלד ליברטי פייננשיאל (World Liberty Financial) – נתבע על ידי אחד מתומכיו המיליארדרים בטענות לסחיטה.
ג'סטין סאן האשים את וורלד ליברטי ב"מהלך בלתי חוקי" להשתלט על מטבעות WLFI שבבעלותו – מטבע קריפטוגרפי שהונפק על ידי החברה. לדברי סאן, החברה, שנוסדה בשותפות עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובנו אריק טראמפ, "הקפיאה" את כל המטבעות שבבעלותו ושללה ממנו את זכות ההצבעה בענייני ממשל תאגידי.
וורלד ליברטי הכחישה כל עבירה וטענה כי סאן "מנסה לשחק את הקורבן תוך העלאת טענות חסרות בסיס כדי לכסות על מעשיו שלו".
סאן, שנחשב לתומך נלהב של טראמפ ושל עמדותיו הפרו-קריפטוגרפיות, האשים "גורמים מסוימים" הקשורים ל-וורלד ליברטי בפעולה המנוגדת לערכיו של הנשיא. "הם הקפיאו שלא כדין את כל המטבעות שלי, שללו ממני את זכות ההצבעה על הצעות ממשל ואיימו להשמיד לצמיתות את המטבעות שלי באמצעות 'שריפה' – וכל זאת ללא כל הצדקה ראויה", כתב סאן ברשתות החברתיות כאשר הודיע על הגשת התביעה.
סאן הוא מייסד פרויקט הקריפטו הרב-מיליארדי TRON. בתחילה השקיע 45 מיליון דולר ב-וורלד ליברטי וטען, כי בשיאם הוערכו מטבעות WLFI שבידיו ביותר ממיליארד דולר. מאז ספטמבר האחרון צנח מחירו של מטבע WLFI אחד מ-31 סנט לפחות משמונה סנטים.
לדברי סאן, השקעתו נבעה מהקשר של משפחת טראמפ למיזם ומתמיכתו רבת השנים בתחום הקריפטו. בנוסף, ביולי 2025 רכש מטבעות מם של טראמפ בשווי 100 מיליון דולר.
עם זאת, סאן טען כי מנהלי וורלד ליברטי ובהם אחד המייסדים המשותפים, צ'ייס הרו, מנצלים את המיזם כ"הזדמנות פז להשתמש במותג טראמפ כדי להרוויח באמצעות הונאה".
בתביעה שהוגשה ביום ג' האחרון לבית משפט פדרלי בסן פרנסיסקו, טען סאן כי ההבטחות הראשוניות להעניק לבעלי המטבעות אפשרות לסחור בהם בעתיד היו "שקריות ומטעות". לדבריו, בעוד שהמטבעות של יתר המשקיעים הפכו סחירים, וורלד ליברטי חסמה אותו ממכירת אפילו מטבע אחד, וכעת מאיימת "לשרוף" את מטבעותיו – כלומר למחוק אותם לחלוטין.
זאק ויטקוף, מייסד נוסף של וורלד ליברטי ובנו של שליח טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, מסר, כי מדובר בניסיון נואש להסיט את תשומת הלב ממעשיו של סאן . "הטענות שלו חסרות כל בסיס, ו-וורלד ליברטי מצפה שהתיק יידחה במהירות", אמר ויטקוף, והוסיף, כי סאן ביצע "מעשים שחייבו את החברה לפעול כדי להגן על עצמה ועל משתמשיה".
אריק טראמפ הוסיף: "הדבר היחיד שמגוחך יותר מהתביעה הזו הוא להוציא שישה מיליון דולר על בננה שמודבקת לקיר". הוא התייחס לכך שבשנת 2024 רכש סאן יצירת אמנות של מאוריציו קטלאן, שכללה בננה שהודבקה לקיר באמצעות סרט הדבקה – ולאחר מכן אף אכל אותה.
משקיעים הביעו גם חשש מכך ש-וורלד ליברטי לוותה כספים כנגד שווי המטבעות שלה.
במקביל, ה-SEC (רשות ניירות הערך האמריקאית) סגרה את החקירה נגד סאן. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן תהתה האם ההחלטה קשורה להשקעותיו במיזמי הקריפטו של טראמפ.
סאן הואשם בעבר בכך ששילם למשפיענים בולטים לקדם את חברותיו ברשתות החברתיות מבלי לחשוף את התשלומים.
בתוך כך, החברה של טראמפ שמפעילה את פלטפורמת Truth Social החליפה את המנכ"ל דבין נונס, לאחר ירידה חדה במחיר המניה. קווין מקגרן, שעבד בעבר בטי-מובייל, ימלא את התפקיד באופן זמני.
בשנה האחרונה איבדו מניות Trump Media & Technology כמעט שני שלישים מערכן, בזמן שהחברה מתקשה למשוך משתמשים מעבר לנשיא ארה"ב עצמו, שמשתמש בפלטפורמה לעיתים קרובות לצורך פרסומים והודעות.
לפני 17 שעות ו-2 דקות
6.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המיליארדר מייקל דל, ואישתו סוזן, היו לראשונים שתרמו יותר ממיליארד דולר לאוניברסיטת טקסס באוסטין. זאת, לטובת מימון קמפוס מחקר רפואי חדש ורחב ממדים, הכולל מחלקות רפואה ומערכות, בבית חולים המופעל על ידי בינה מלאכותית.
התרומה האחרונה של בני הזוג דל, בגובה 750 מיליון דולר, תסייע לבניית בית חולים "ילידי" לבינה מלאכותית, שצפוי להיפתח ב-2030. יהיה זה המרכז הרפואי דל של אוניברסיטת טקסס, והוא יהווה חלק מקמפוס מחקר מתקדם, שישתרע על פני יותר מ-300 דונם.
הפרויקט ישלב מחקר, טיפול קליני ומחשוב מתקדם, כדי לשפר גילוי מוקדם של מחלות, להתאים אישית את הטיפול ולהרחיב את הגישה לטיפול רפואי מתקדם באזור אוסטין, הצומח במהירות.
בני הזוג דל תורמים כבר עשרות שנים לאוניברסיטת טקסס: למימון בית הספר לרפואה, מלגות ותוכניות מחקר. "בשילוב של רפואה, מדעים ומחשוב בקמפוס אחד, שתוכנן לעידן הבינה המלאכותית, אוניברסיטת טקסס יכולה ליצור הזדמנויות רבות יותר, לספק תוצאות טובות יותר ולבנות עתיד חזק יותר עבור קהילות ברחבי טקסס ומחוצה לה", אמרו בני הזוג.
התרומה היא מהגבוהות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה: פיל נייט תרם 2 מיליארד דולר לאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע ומייקל בלומברג תרם סך של 1.8 מיליארד דולר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
המרכז הרפואי החדש, UT Dell, יפעל בשיתוף פעולה עם מרכז הסרטן MD Anderson, וישלב את הטיפול בסרטן במערכת שתחבר בין מניעה, אבחון וטיפול. "נספק תוצאות טובות יותר לחולים על ידי מתן טיפול סרטן מונחה מחקר, מדויק, חומל ומלא תקווה", אמר פיטר פיסטרס, נשיא MD אנדרסון.
פקידים בכירים בטקסס אמרו שהמתקן ייבנה מהיסוד, כדי לשלב בינה מלאכותית, במקום לשפץ תשתיות ישנות יותר – גישה שלדבריהם עשויה לשנות את אופן פעולתן של בתי החולים.
לצד הדיווח, אנליסטים ציינו כי בינה מלאכותית בעולם הבריאות עלולה להביא עימה סיכונים חדשים אם היא לא תיבחן ותאושר בקפידה. מחקר שצוטט רבות ופורסם בכתב העת Science על ידי חוקרים מאוניברסיטאות ברקלי ושיקגו, מצא כי אלגוריתם בריאות נפוץ לא העריך נכון את צורכי המטופלים השחורים – עקב נתונים שהיו בהם הטיות – שהוכנסו לאימון המודלים. זה חיזק חששות רחבים יותר לגבי שוויון במערכות המונעות על ידי בינה מלאכותית. חששות נוספים, לצד הטיות, נובעות מעולמות אבטחת המידע והגנת הפרטיות.
הפרויקט כולל גם מימון למלגות לתואר ראשון, דיור לסטודנטים ומרכז המחשוב המתקדם של טקסס. שם מפתחים את אחד ממחשבי-העל האקדמיים החזקים ביותר במדינה.
דל ייסד את החברה הנושאת את שמו ב-1984 כסטודנט לרפואה שנה ראשונה באוניברסיטת טנסי אוסטין. הוא נשר מהלימודים בסוף אותה שנה. בראיון ל-CNBC אמר דל, כי "יש הרבה מרכזים רפואיים שם בחוץ. אבל פה יש הזדמנות לבנות משהו חדש: שניתן לתכנן אותו מההתחלה עם נתונים, מחשוב ובינה מלאכותית – ובאופן מובנה. זה מאפשר לקבל החלטות טובות יותר מוקדם יותר ולתאם טיפול בצורה יעילה יותר. כך, בסופו של דבר מתקבלות תוצאות טובות יותר".
"אני חושב על זה כצעד הבא בציר זמן", ציין, "שראשיתו בתקופה בה ההורים שלי שלחו אותי לאוניברסיטה, להיות רופא. ברור שהחלק הזה לא הסתדר, אבל אף פעם לא הפסקתי לחשוב על זה". לדבריו "השקעה במערכת הבריאות של אוסטין מאפשרת לתושבים לחפש ולקבל טיפול קרוב יותר לבית. לפני שנים, אם למישהו הייתה בעייה רפואית, הוא היה נוסע מפה, ליוסטון או דאלאס. כעת אוסטין הופכת ליעד אטרקטיבי לניתוחים מיוחדים, בעלי הליכים קשים, והיא מושכת אליה בעלי מומחיות רפואית, טאלנטים".
לפני 15 שעות ו-50 דקות
6.8% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"באוגוסט 2008, בעונת הסופות המוקדמת בפלורידה, נהגתי במכונית. לפתע נפתחו ארובות השמיים בגשם רועם. לא ראיתי דבר מעבר לקצה מכסה המנוע, רק תחילתו של קו לבן מולי. מה לעשות? להאט, כדי לא להתנגש במכונית לפני? להמשיך בקצב יציב? בהכנת הנאום, ביקשתי מהדפדפן טיפים לנהיגה בנראות אפסית. הוא השיב והוסיף: כדאי לבדוק את הביטוח שלך. ובכן – זה היה קצת מאוחר לכך! במבט לעשור הקרוב – הסיפור הזה מסכם את המצב של המגנים בסייבר. אנחנו בסערה המושלמת", כך אמר ריצ'רד הורן, ראש המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC) בבריטניה.
הורן דיבר אתמול (ש') בכנס של בכירי מערכת הביטחון והסייבר בגלאזגו. "כשפועלים שני כוחות – שינוי טכנולוגי מהיר ומתחים גיאופוליטיים גוברים, נוצרת אי-ודאות סוערת, יחד עם הזדמנויות בתחום אבטחת הסייבר", ציין, "מהפכת הטכנולוגיה משפיעה בכל תחום. איש לא חשב לפני עשור שמוניות אוטונומיות ישוטטו ברחובות סן פרנסיסקו ויגיעו לבריטניה השנה. בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וטכנולוגיות נוספות ישבשו את עולמנו אפילו מהר יותר".
"אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק איך ייראה עולם מונע בינה מלאכותית בעוד 10 שנים", אמר הורן, "יש פה הזדמנות שתסייע נטו להגנת הסייבר. כדי לממשה, עלינו לאמץ, לאבטח ולעצב אותה. היריבים שלנו יישמו יותר ויותר כלי בינה מלאכותית. זו פורצת דרך ומאפשרת במהירות גילוי וניצול של פגיעויות קיימות בהיקף רחב. ולמרות שעדיין לא נראה התקפות חדשות משמעותיות בשל AI, ההצלחה שלנו כמגינים תלויה בכך שנאמץ אותה להגנה, לפחות באותה מהירות שבה היריבים מאמצים אותה. אז, עלינו להבטיח שהיא תהיה מאובטחת ומבוססת תקנים גלובליים".
"איננו יודעים מתי מחשב קוואנטי יצליח לפרוץ את הקריפטוגרפיה הנפוצה שעליה אנו מסתמכים בתחום", ציין הורן, "אבל עלינו להתכונן, כי נקודת הזמן הזו תגיע".
"הכוח השני שיוצר את הסערה המושלמת באבטחת סייבר", אמר ראש NCSC, "הוא השינוי הפוליטי. אנו חיים את השינוי הגיאופוליטי התזזיתי והעמוק ביותר בהיסטוריה המודרנית. כפי שאמרה בלייז מטרוולי, ראשת MI6, בדצמבר, 'העולם שלנו מסוכן ושנוי במחלוקת יותר כיום מאשר היה במשך עשרות שנים'. הסייבר מצוי בלב המרחב הזה, שבין שלום למלחמה".
סין, רוסיה ואיראן "ה-NCSC מטפל בממוצע בארבעה אירועים משמעותיים במדינה בשבוע. הנתונים די יציבים – אבל יש שינוי במקור המתקפות. כופרות הן האיום הנפוץ ביותר על רוב הארגונים – אבל רוב האירועים המשמעותיים ברמה הלאומית שאנחנו מטפלים בהם מגיעים ממדינות לאום.
סוכנויות המודיעין והצבא של סין מציגות רמת תחכום מדהימה בפעולות הסייבר שלהן. איראן, כמעט בוודאות, משתמשת בסייבר כדי לפגוע ולדכא אזרחים בריטים הנתפסים כאיום על המשטר. רוסיה מפיקה לקחים בסייבר מהמלחמה (באוקראינה) ומנצלת טקטיקות וטכניקות שפותחו בסכסוך לפגיעה במדינות עוינות לתפיסתה. רואים פעילות היברידית רוסית מתמשכת המכוונת לנכסים ברחבי בריטניה ואירופה. יש לנו חלון זמן ייחודי ללמוד ולחזק את החוסן שלנו בבית".
"אין לדעת מה יקרה בעשור הקרוב, אבל עלינו להיערך למצב בו בריטניה תימצא בסכסוך", אמר הורן, "מבצעי סייבר הם כיום חלק בלתי נפרד מהסכסוכים ומלוחמה מודרנית, כמו רחפנים וטילים. וההיקף שלהם גדל. שורת אירועים, ביניהם המתקפות על מגזר האנרגיה הפולני בדצמבר, הן תזכורת כואבת וחריפה למציאות הזו. אבטחת סייבר הייתה להגנת החזית הביתית. במרחב הסייבר, התקפה היא חלק קריטי מההגנה".
"כל ארגון חייב לשלב אבטחת סייבר בפעילותו, לוודא שהוא מבין את מלוא היקף הסיכון שהוא מתמודד איתו, לבנות הגנה מעמיקה, כך שאחיזת רגל ראשונית של התוקף לא תגרום להשפעה קטסטרופלית. הטכנולוגיה תמשיך במסעה המשבש. הגיאופוליטיקה תמשיך לעצב את איומי הסייבר שאנו מתמודדים איתם. אבטחת סייבר נמצאת בצומת של כוחות אלו, מניעה את הצמיחה שלנו ומאבטחת את החברה שלנו. ככל שהנוף הטכנולוגי מתפתח, ההגדרה של אבטחת סייבר מתרחבת. יידרש מאיתנו לדמיין מחדש את עבודתנו שוב ושוב. ננהל את הסיכונים יחדיו. נפעל לשינוי תרבותי כך שכולם ידעו שאבטחת סייבר היא חלק מהמשימה שלהם. זו משימה משותפת: עלינו להיות נועזים, להציג את אבטחת הסייבר ומימוש החוסן כהשקעה אסטרטגית – לא כעלות שיש לצמצם", סיכם.