האם בעתיד הלא רחוק, הטלפונים החכמים יהיו ערך היסטורי שקוראים עליו בוויקיפדיה (אם זו בכלל תתקיים), או שכלי ה-GenAI ידעו לספר עליו לדורות הבאים? זה עוד לא כל כך קרוב, אבל אם זה תלוי בחברות ה-AI שפועלות כיום בשוק, מדובר רק בעניין של זמן. מנכ"ל קוואלקום, כריסטיאנו אמון, סיפר בראיון לפודקאסט Titans and Disruptors of Industry שהחברה משתפת פעולה עם כמעט כל חברות ה-AI בשוק – והוא ציין באופן מפורש את מטא ואת OpenAI – בפרויקטים שלא פורסמו עדיין, שהמטרה שלהם היא להעביר את המחשוב מהטלפונים החכמים למכשירים לבישים. "יש כמה עיצובים סודיים שאני לא יכול לספר עליהם", הוא הוסיף. אמון תיאר אקו-סיסטם שסובב את המשתמש באופן מלא, עם משקפיים, סיכות ואוזניות שעסוקות כל הזמן באיסוף מידע עליו ועל הדרך שבה הוא עושה דברים. זאת, כדי לקדם כמה שיותר שימוש בסוכני AI לביצוע משימות אוטומטיות. "אם הבינה המלאכותית מבינה מה אנחנו אומרים, מה אנחנו שומעים, מה אנחנו רואים… כל המידע הזה יהווה הקשר חשוב מאוד עבור סוכנים לעשות דברים בשבילכם", אמר. הוא טען כי הפעולות השגרתיות עתידות להתבצע במכשירים אלה בצורה אוטומטית – מתשלום חשבונות, דרך קביעת תורים ועוד להשוואת מחירים בזמן אמת. כמו כן, אמון ציין ש-2025 הייתה נקודת המפנה בכל הנוגע לשימוש בסוכני AI, והאימוץ הנרחב שלהם צפוי עד 2027 או 2028.  

צה"ל עושה שימוש במערכת מבצעית-מודיעינית מבוססת בינה מלאכותית. המערכת מהווה עמוד תווך מרכזי במלחמה נגד חיזבאללה בלבנון ובחיסול חיילי ומפקדי הארגון, סייענים ואנשי שטח שלו. המערכת משלבת נתונים ממקורות שונים, כולל טלפונים, מצלמות אבטחה ותנועה, אותות Wi-Fi, רחפנים, מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים מהמדיה החברתית; כך לפי תחקיר של לוס אנג'לס טיימס (Los Angeles Times). את התחקיר פרסם בשבוע שעבר נביה בולוס, ראש דסק המזרח התיכון של העיתון, תחת הכותרת "הבינה המלאכותית של ישראל: כיצד נתונים מטלפון הופכים לגזר דין מוות". ????️ Israel’s military is using an AI-powered targeting system to track and kill individuals in Lebanon, in a system that experts say cannot reliably discern between fighters and civilians, the Los Angeles Times reported this week. The system pulls from phone metadata, facial… pic.twitter.com/PJfqoyVvRq — Drop Site (@DropSiteNews) May 9, 2026 מזינים את האלגוריתם – עד שהוא "בוחר" מטרה יותר מ-850 בני אדם בלבנון נהרגו מאז שישראל וחיזבאללה שבו למלחמה כוללת, ציטט הכתב את משרד הבריאות הלבנוני. "המערכת המשלבת נתונים משלל מקורות מידע, העניקה לישראל יכולת רבה, לעקוב אחר כל תנועה של אנשי חיזבאללה. זו מלחמת מודיעין שנראה שלחיזבאללה אין תשובה עבורה… רבים לכודים בשרשרת ההרג של ישראל – שיאו של תהליך איסוף מודיעין שהחל לפני שנים". לפי הכתבה, איסוף הנתונים לעתים אינו מדויק, אך המקורות השונים מזינים את האלגוריתם, עד שהוא "בוחר" מטרה. איסוף הנתונים משתנה: כפרים שיעים התומכים בחיזבאללה נמצאים תחת מעקב מתמיד של מזל"טים צה"ליים, המתעדים את פני התושבים, את הבתים, המכוניות ולוחיות הרישוי. הרחפנים עושים שימוש בסימולטורים של אתרים סלולריים, "טריגונים" – מתחזים לאנטנות סלולר וגורמים לטלפון של היעד להתחבר. כך, צה"ל קיבל גישה לא רק לנתוני היעד, אלא גם לתנועותיו בזמן אמת. גם אם הוא מחליף כרטיס SIM, היעד עדיין יהיה תחת מעקב. "זהו צינור נתונים עצום: מטא-דאטה של טלפונים, פינגים של מיקום, החלפות כרטיסי SIM, שימוש באפליקציות, התנהגות ברשתות חברתיות, לפעמים אפילו קלט בנקאי או זיהוי פנים. נתונים מפלטפורמות מסחריות, רשתות סלולריות, סוכנויות מודיעין שותפות, או מרגלים בשטח – המערכת 'טוחנת' הכל", אמר מומחה AI. לאחר איסוף הנתונים, פלטפורמות – כמו Maven של פלנטיר (Palantir) – מתקננות, מתייגות ומדרגות את כל הנתונים, ומקשרות אותם לזהויות בין מכשירים וחשבונות. אז, מערכת ה-AI יכולה לבנות ציר זמן של פעילות היעד, ולמפות את רשת מערכות היחסים בינו לאחרים. "המעקב אחר יעדים קל יותר בזכות חדירת המודיעין העמוקה והמצטברת של ישראל ללבנון", אמר גנרל בדימוס מוניר שחאדה, לשעבר מתאם מלבנון למשימת שמירת השלום של האו"ם (United Nations) במדינה. "כך ישראל יכלה ובנתה בנק מטרות מדויק, הכלל מפקדי שטח ומנהיגים בכירים". לפי התחקיר, "חלק ניכר מתשתית הנתונים הלבנונית – כולל מאגרים עם מידע על מנויי טלפונים ניידים או רישום כלי רכב – הייתה נגישה לישראלים במשך שני עשורים. הם גם פרצו לרשת היבשתית של חיזבאללה ולחיל הקשר שלו. מעורבותו של חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה (2011-2024) פגעה עוד יותר בביטחון הארגון", ציטט העיתון מומחה AI. When the LA Times’ Middle East bureau chief glamorizes terror and downplays threats to Israel, it’s not journalism, it’s propaganda. Here’s the pattern Nabih Bulos doesn’t want readers to notice. https://t.co/Cr9ca8I7j3 — HonestReporting (@HonestReporting) December 3, 2025 מה עושה ה-AI? "פה נכנסת לתמונה ה-AI", נכתב. "היא עוברת במהירות על טרה-בייטים של נתונים, מזהה דפוסים ומשווה אותם לתנועות של מישהו המהווה איום ידוע, או שהופיע ליד אזורים מסומנים. היא גם מנתחת סטיות משגרת חייו של אדם. כל אלה משמשים ליצירת פרופיל איום. התוצאה: מערכת שיכולה למצוא מטרות במהירות". "המערכת מבצעת את התהליך הזה תוך שניות, בעוד שבעבר היה לוקח למאות חוקרים כמה שבועות לעשות זאת", צוטט בכתבה אלוף משנה יואב, ראש מרכז הבינה המלאכותית של צה"ל. לפי מומחה AI, "הבעיה היא שמערכות אלו משתמשות בנתונים, ולא בלוגיקה, כדי לקבוע אם מישהו מסוכן. ואם מידע זה פגום, אז המערכת תמשיך לחזור על אותן טעויות, אבל מהר יותר ועם יותר ביטחון… זה יוצר אשליית ודאות, וזה מסוכן, כי זה הופך קורלציה לפעולה, בלי שתמיד יהיה לזה הֶקשר… איך המערכת יודעת מי זה מי? וכשהיא מסמנת מישהו – האם זו החלטה אנושית או סתם אלגוריתם שמפעיל מתג?". בעיה נוספת היא שמערכות כאלה מסתמכות על מעקב אחר פעילויות שגרתיות ויומיומיות – כמו מי מדבר עם מי, או לאן ומתי הם נוסעים – כדי לחשב את ההסתברות שמישהו הוא לוחם, מה שעלול להוביל לתוצאות שגויות, אמר ואשי בדאליץ', פרופסור במכון לקרימינולוגיה בסלובניה. "קרובי משפחה, או העוסקים בתעמולה או בכספים, אינם לוחמים, אבל המכונה תזהה אותם ככאלה". "למרות הצלחתה של ישראל בלבנון, ישנם סימנים לכך שחיזבאללה מסתגל להיות על הכוונת של ישראל. חיזבאללה חזר לשורשיו כארגון גרילה, עם יחידות קטנות יותר, מבנה מבוזר ותקשורת מאובטחת יותר", סיכם הכתב. נציין כי הונסט ריפורטינג (Honest Reporting) – ארגון בינלאומי המנטר סיקור תקשורתי של ישראל – מצביע על דפוס מתמשך של סיקור חד-צדדי ומוטה מצד ראש דסק המזרח התיכון בולוס.

באחרונה נחשפו פרטיה המלאים של תוכנית פרישה מרצון חסרת תקדים –  שעל התהוותה כבר דיווחנו באפריל – אשר מובילה ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft). המהלך, שחלק מפרטיו דווחו במקור על ידי גופי תקשורת דוגמת הביזנס אינסיידר ו-The Verge, מיועד לכ-8,750 עובדי החברה בארצות הברית, המהווים כ-7% מכוח העבודה המקומי של החברה. העובדים הזכאים קיבלו את ההצעה הרשמית ב-7 במאי, ויצטרכו להגיע להחלטה סופית בתוך כ-30 ימים, עד ה-8 ביוני, כאשר תאריך העזיבה הסופי והמוחלט נקבע ל-1 ביולי הקרוב. הזכאות לתוכנית הייחודית מבוססת על מודל פנימי שזכה לכינוי 'חוק ה-70' (Rule of 70). לפי מודל זה, התוכנית פתוחה לעובדים בדרג 67 ומטה (למעט עובדים ששכרם מבוסס על עמלות מכירה), אשר סכום גילם הפיזי ושנות הוותק שלהם במיקרוסופט מגיע ל-70 – או יותר. גישה זו מכוונת הלכה למעשה לאוכלוסיית העובדים הוותיקה והמנוסה ביותר, זו שליוותה את החברה לאורך עשורים וצברה ידע ארגוני רב, אך שגם מתאפיינת בעלויות שכר גבוהות. התגמול הכלכלי המוצע בתוכנית נחשב לחריג, וכולל מענק פרישה במזומן בטווח שבין 8 ל-39 שבועות של שכר בסיס. אופן החישוב מחולק לפי דרגים: עובדים בדרגים 64 ומטה יהיו זכאים לשבוע שכר עבור כל חצי שנה של שירות, ואילו מנהלים בדרגים 65 עד 67 ייהנו מתעריף כפול של שבועיים שכר לכל חצי שנת עבודה. בנוסף, מיקרוסופט תאפשר לעוזבים המשך הבשלה של מניות (RSU) למשך חצי שנה לאחר תאריך הסיום – הטבה שתוארך לשנה שלמה עבור עובדים בעלי ותק רציף של 24 שנים ומעלה. עובדים מסוימים אף יוכלו להמשיך את הבשלת המניות במלואה לפי הלוז המקורי, אם הם עומדים בתנאים הייעודיים של החברה. הטבה דרמטית נוספת טמונה בכיסוי הביטוחי. העוזבים ובני משפחותיהם יהיו זכאים לביטוח רפואי מלא, כולל טיפולי שיניים וראייה, למשך תקופה ארוכה של עד חמש שנים. בשנה הראשונה החברה תממן לחלוטין את העלויות, בעוד שבשנים העוקבות יישאו הפורשים בתשלומי הפרמיה החודשיים, כל זאת בתנאי שטרם הגיעו לגיל המזכה אותם בכיסוי הבריאות הממשלתי האמריקני (מדיקר). בתוך כך, החברה מנצלת את התקופה גם לשינוי תרבות הניהול הפנימית, תוך צמצום קטגוריות הערכת העובדים מ-9 ל-5 בלבד והפרדת הקשר הישיר שהיה קיים עד כה בין הבונוסים במזומן להקצאות המניות. The Rule of Seventy#AI #Microsoft https://t.co/W6HlVljtzd The full details of Microsoft's voluntary retirement program leaked to Business Insider on May 7, two weeks after CNBC first reported the broad strokes. — Jason Newton (@jasonnewton) May 9, 2026 "פועלים באגרסיביות להוספת קיבולת המותאמת לביקוש שאנו רואים" הסיבה המרכזית למהלך העמוק והדרסטי הזה היא הצורך לשחרר הון עצום לטובת מימון המהפכה הטכנולוגית הבאה. לראיה, מיקרוסופט מתכננת להוציא כ-190 מיליארד דולר במהלך 2026 על השקעות הוניות בתשתיות בינה מלאכותית. יתרה מזאת, בזמן שהחברה מקפיאה גיוסים למחלקות המסורתיות, היא החריגה במפורש את צוותי ה-AI מכל קיצוץ שהיא מבצעת. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הבהיר את הדחיפות בנושא ואמר: "אנו פועלים באגרסיביות להוספת קיבולת המותאמת לאותות הביקוש שאנו רואים". לפי דיווח ב-TNW, נאדלה אף הגדיר את העובדה שענקית הטק מעסיקה למעלה מ-220 אלף עובדים כ"חיסרון עצום" בתחרות על הובלת תחום ה-AI. בכירי החברה מציגים את המהלך כשילוב של אילוץ כלכלי והזדמנות הוגנת עבור העובדים. מנהלת משאבי האנוש של מיקרוסופט, איימי קולמן, סיכמה במסמך פנימי שצוטט ברשת CNBC את תפישת ההנהלה וציינה: "תקוותנו היא שתוכנית זו מעניקה לזכאים את הבחירה לעשות את הצעד הבא בתנאים שלהם, עם תמיכה נדיבה מצד החברה". במקביל, סמנכ"לית הכספים, איימי הוד, אישרה שהתוכנית תעלה לחברה כ-900 מיליון דולר, שירדו מספרי הרבעון הנוכחי כהוצאה חד-פעמית, והדגישה שהיעד העומד לנגד עיניי החברה הוא "בניית צוותים בעלי ביצועים גבוהים הפועלים בקצב ובגמישות". הוד אף הבהירה למשקיעים שהמגמה צפויה להימשך, ושמצבת העובדים הכוללת תמשיך להתכווץ אל תוך שנת הכספים הבאה.

לפני ימים אחדים הודיעה מיקרוסופט ישראל על עזיבתו של אלון חיימוביץ' את תפקיד מנכ"ל החברה. העזיבה התקבלה בהפתעה בחברה ובשוק, והביאה להרמת גבות. הסיבה למהלך לא פורסמה, ונחשפת בדיווח שהתפרסם אתמול (א') בגלובס: במיקרוסופט העולמית חששו שהחברה בישראל עוברת על הקוד האתי שלה בעבודתה עם מערכת הביטחון. בספטמבר האחרון החליטה מיקרוסופט לבטל את הגישה של יחידה 8200 של צה"ל לענן שלה, Azure, לאחר תחקיר של הגרדיאן ושיחה מקומית, שחשף שהיא אחסנה ביג דאטה בקנה מידה עצום, ובה שיחות של פלסטינים מהגדה ומעזה, מידע עליהם וניתוחו – כולל במהלך המלחמה האחרונה. הנתונים עברו עיבוד והועלו לענן הציבורי המיקרוסופטי. לפי התחקיר, 8200 החלה להעביר את המידע לענן של מיקרוסופט ב-2021, ואגרה בו חלק ניכר מהדאטה שלה. אלא שכעת מסתבר, לפחות לפי הדיווח בגלובס, שזהו רק קצה הקרחון: בדיקה שערכה החברה העולמית העלתה אצלה חששות שלפיהם מיקרוסופט ישראל לא נוהגת כלפיה בשקיפות מלאה בנושא זה. כתוצאה מכך, החליטה החברה להעביר את מיקרוסופט ישראל, שעד כה הייתה תחת המטה האזורי שלה בדובאי, לאחריות המטה בצרפת. במיקרוסופט העולמית מוטרדים מהאפשרות שעוד יחידות של צה"ל משתמשות ב-Azure ובחוות השרתים של החברה, תחת החוזה שלה עם משרד הביטחון הישראלי. הדבר חושף אותה בפני סיכונים משפטיים וסיכוני רגולציה באירופה, שם ממוקמים חלק מהשרתים שעליהם, לפי הגרדיאן, נמצא חלק מהמידע של מערכת הביטחון. אילו היא הייתה זוכה במכרז הענן הממשלתי נימבוס, המידע הזה היה מאוחסן בשרתים בישראל. מיקרוסופט לא מסרה תגובה לדיווח החדש והפנתה להודעה לעיתונות על פרישתו של חיימוביץ'.

עובדת בכירה לשעבר ב־יבמ (IBM) הגישה תביעה נגד החברה בטענה כי פוטרה בשל גזענות ואפליה נגד תוכניות DEI (גיוון, שוויון והכלה). מדובר בתביעה השנייה לפחות בתוך פחות משנה, שבה נטען, כי יבמ פיטרה מנהלים אפרו־אמריקנים בעקבות הלחץ מצד ממשל טראמפ לצמצם תוכניות תעסוקה הקשורות ל-DEI. לפי התביעה, שהוגשה בתחילת החודש בבית משפט פדרלי בניו יורק, התובעת שימשה כסגנית נשיא בתחום IBM Z Data and AI בעת פיטוריה. היא טענה כי הייתה אחת משלוש סגניות נשיא שחורות בחטיבה שלה — ושלושתן פוטרו בפברואר 2025. בנוסף, מתוך שבעה מנהלים שחורים בחטיבה, חמישה פוטרו. לטענתה, זהו מספר המנהלים השחורים הגדול ביותר שהוסר בבת אחת במהלך 26 שנות עבודתה בחברה. התובעת האשימה את IBM חוק זכויות האזרח האמריקאי משנת 1964, האוסר אפליה תעסוקתית על בסיס גזע. לדבריה, הממונה עליה טען בתחילה, כי תפקידה בוטל במסגרת צמצומי כוח אדם, אך לאחר מכן הודיע שאחד מעובדיה — אדם ממוצא דרום־אסייתי — יחליף אותה בתפקיד. דובר מטעם ימב מסר, כי "הטענות חסרות בסיס, ולגזע לא היה כל תפקיד בהחלטה לסיים את העסקתה של העובדת. יבמ אינה נוהגת באפליה מכל סוג, והדבר מנוגד לחלוטין לתרבות ולערכים שלנו". הטענות של המנהלת דומות לאלו שהעלה מנהל מוצר לשעבר ביבמ, שהגיש תביעה נגד החברה באוקטובר 2025. גם שם נטען, כי לאחר צו נשיאותי של דונלד טראמפ בינואר 2025, שהורה לסוכנויות פדרליות ולקבלני ממשל להפסיק תוכניות DEI, החלה יבמ לפטר "כמה עובדים אפרו־אמריקנים בולטים", למרות שלא הייתה לכך הצדקה מקצועית, לפי התובעים, שטוענים, כי המהלך נועד לרצות את ממשל טראמפ ולשמור על מעמדה של יבמ במכרזים פדרליים גדולים. עוד נטען בתביעה, כי המנהל הכללי של החטיבה, שמוצאו מדרום אסיה, העדיף באופן בולט עובדים ממוצא דומה. לדברי התובעת, אחד מעובדיה הישירים, שלכאורה סבל מבעיות ביצועים מתועדות, קיבל בונוס מלא של 100% ומענק מניות נדיב — תגמול גבוה משמעותית מזה שהיא עצמה קיבלה. מתמודדת גם עם טענות הפוכות במקביל לטענות על אפליה נגד עובדים שחורים, נאלצה יבמ להתמודד גם עם טענות הפוכות — שלפיהן תוכניות ה-DEI שלה הפלו עובדים לבנים. ביולי 2025 החברה הגיעה להסדר בתביעה של עובד לבן מחטיבת הייעוץ, שטען כי למרות ביקורות חיוביות לאורך השנים, הוא הוכנס במפתיע לתוכנית לשיפור ביצועים ב-2023 ופוטר כחלק ממדיניות לקידום יעדי גיוון. מוקדם יותר השנה הסכימה יבמ לשלם יותר מ־17 מיליון דולר כדי ליישב טענות של משרד המשפטים האמריקני, שלפיהן תוכניות ה-DEI שלה הפרו את חוק התביעות הכוזבות ולא עמדו בדרישות למניעת אפליה, החלות על קבלני ממשל פדרליים.

כלי אבטחת רשת מסורתיים לא מעניקים לארגונים אבטחת מידע מספקת; רוב מנהלי ה-IT מדווחים שאבטחת נתונים מעולם לא הייתה קריטית יותר – כך לפי מחקר חדש שהוזמן על ידי Capital One Software ושנערך על ידי פורסטר (Forrester). המחקר העלה כי 72% מצוותי אבטחת המידע – העובדים והמנהלים – רואים כיום באבטחת מידע נושא קריטי מתמיד. אבל, יש אבל: הם סבורים שההשקעות בכלי אבטחה מסורתיים של רשת והגנה היקפית – מוֹנעוֹת הגנה מספקת על המידע. המחקר נערך בפברואר השנה בקרב יותר מ-200 מקבלי החלטות ברמת דירקטורים ומעלה בצפון אמריקה, בתחומי ה-IT, נתונים ואנליטיקה. כלל הנשאלים אחראים על אסטרטגיית האבטחה והסיכונים של הארגון שלהם. "בלא מחשבה מחודשת על הגנת המידע, אימוץ הבינה המלאכותית הוא בלתי אפשרי", נכתב במחקר. "ככל שסוכני הבינה המלאכותית פועלים באופן אוטונומי ועוקפים פיקוח אנושי, הסיכון לחשיפת נתונים באופן לא מכוון – גדל". "למחצית מהארגונים אין ניראות מלאה של פגיעויות" "הגנת הנתונים בצורה בלתי מספקת", ציינו עורכי המחקר, "נובעת מכמה סיבות: הטמעת פתרונות אבטחה מסורתיים הפועלים באופן נפרד; למחצית מהארגונים אין ניראות מלאה של פגיעויות". נתון נוסף: כמעט מחצית מאנשי האבטחה הודו שהארגונים שלהם לא יכולים להתחרות בשוק בו הם פועלים, בהצלחה – לאור תהליכי אבטחת המידע הנוכחיים. לפי המחקר, ארגונים עושים שימוש בכמה פתרונות כדי לממש את תפישת אבטחת המידע שלהם: טכנולוגיות אבטחת רשת, מערכות ניהול זהות וגישה (IAM) וכלי ניהול פגיעויות. "בעוד שארגונים רבים מאמינים שהכלים הנוכחיים שלהם מגינים כראוי על נתוניהם, פתרונות ישנים חסרים את המהירות, הגמישות, ההרחבה והמוכנות לקראת עידן הבינה המלאכותית", נכתב. לפי אנשי Capital One, "אבטחת נתונים מודרנית חייבת להתפתח מעבר לגישות סטטיות מבוססות היקף, כדי להתמודד עם תנועה מתמדת של נתונים בסביבות ענן ובינה מלאכותית. ארגונים זקוקים לאסטרטגיות משולבות שמגינות על נתונים בכל הסביבות ומאפשרות להם להניע ערך עסקי, כולל גמישות, ריבונות ותמיכה במקרי שימוש מתפתחים בבינה מלאכותית. יצירת ערך באמצעות נתונים חייבת להיות המניע המרכזי להגן עליהם, והטוקניזציה יכולה לעזור לכך, אלא שלא מספיק ארגונים עושים שימוש בפתרונות אלה". בסיום המחקר, מנהיגי IT פירטו את סדרי העדיפויות שלהם לאבטחה בתריסר החודשים הקרובים: הגנה על נתוני ארגונים בקנה מידה רחב (66% מהם); שיפור מצב האבטחה הכולל הקשור לאיומים חיצוניים (64%); גישה פרואקטיבית יותר לאבטחה (63%); השקעה או עדכון של טכנולוגיה לתמיכה ביעילות תפעולית טובה יותר, ו-CX -חוויית משתמש – (62%); שיפור מצב האבטחה הכולל (58%).

חברת ולוריקס הודיעה היום (ב') על מינויו של האלוף במיל' רוני נומה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון שלה. ולוריקס היא להגדרתה "חברת אבטחת מולדת (Homeland Security) אינטגרטיבית, המתמקדת בבניית אקו סיסטם ביטחוני אחוד, המשלב בין טכנולוגיות מתקדמות, גורמים אנושיים וניסיון מבצעי". החברה מפתחת ומטמיעה פתרונות ביטחון רב-תחומיים באמצעות שילוב יכולות ממספר תחומים, בהם רחפנים והתמודדות עם איומים אוויריים, שיבוש (Jamming) ו-הטעיה (Spoofing), מכ"מים, מערכות שליטה ובקרה, רובוטיקה, זיהוי וגילוי, יירוט וניטור מתקדם, כל זאת לדבריה, "מתוך מטרה לייצר מערכי ביטחון שלמים המותאמים למרחבים אזרחיים וביטחוניים כאחד". נומה הוא בעל תואר שני בכלכלה וביטחון לאומי מהמכללה לפיקוד אסטרטגי לאומי בארה"ב (NDU), בוגר תוכנית AMP לניהול אסטרטגי מתקדם בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, ובעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נומה, אשר שימש בעבר כמפקד פיקוד המרכז וחבר פורום המטה הכללי של צה"ל, מילא לאורך שירותו שורה של תפקידים בליבה הפיקודית והמבצעית של צה"ל, בהם מפקד פיקוד העומק, מפקד אוגדת הצנחנים, מפקד חטיבת הנח"ל, מפקד יחידת דובדבן ומפקד יחידת שלדג. בשנים האחרונות פועל נומה בזירה העסקית ומשמש כבעלים, שותף ויו"ר במספר חברות בתעשיות הביטחון וה-HLS ובתחום פתרונות אינטגרטיביים למרחבים וערים חכמות. בנוסף, בפרוץ מלחמת חרבות ברזל הקים עבור משרד הביטחון את מנהלת השיקום המיידי של עוטף עזה, שלימים התמזגה לתוך מנהלת תקומה. "יסייע לנו לחבר בין תפישה מבצעית לבין יכולות טכנולוגיות" מינויו של נומה מגיע על רקע מהלך רחב יותר של החברה להעמקת פעילותה בזירה הביטחונית. במסגרת זו, רכשה ולוריקס את חברת הרחפנים הביטחונית Aerosol, בעלת מותג משפחת הרחפנים Aero Sentinel. רכישה זו תאפשר לה, לדבריה, להרחיב את יכולותיה הגילוי והתצפית (ושימושים/אפליקציות אחרים) בתחום האיום האווירי תוך חיזוק מעטפת הפתרונות הרב תחומית. רועי ברגיל, מנכ"ל ולוריקס, מסר כי "הצטרפותו של אלוף במיל' רוני נומה מגיעה בשלב שבו ולוריקס מרחיבה את פעילותה בזירה הביטחונית ומעמיקה את היכולת שלה לפעול בפרויקטים מורכבים ורב תחומיים. הניסיון שלו בניהול מערכות גדולות ובהובלת תהליכים בסביבות משתנות יסייע לנו לחבר בין תפישה מבצעית לבין יכולות טכנולוגיות במסגרת האקו סיסטם שאנו בונים". נומה מסר כי "האתגרים הביטחוניים כיום מחייבים פתרונות רב-תחומיים והסתכלות מערכתית. ולוריקס פועלת בגישה אינטגרטיבית, המשלבת בין יכולות שונות לכדי מענה מבצעי שלם. אני שמח להצטרף לחברה בשלב שבו היא מרחיבה את פעילותה ומעמיקה את אחיזתה בזירה הביטחונית".

"מהפכת ה-AI טומנת בחובה הזדמנויות רבות, אבל גם לא מעט אתגרים. בשל הבינה המלאכותית, העברית הפכה להיות שפת התכנות החזקה בעולם. זו המהפכה השקטה: המחסום הטכני קרס. לא לומדים תכנות, אלא לומדים 'לבקש תוכנה'. זהו שינוי תפיסתי ולשם עלינו ללכת. על אף שיש פתיחות במגזר הממשלתי, האתגר התפיסתי לא פשוט, אבל זהו היעד והחזון שלנו", כך אמרה רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. ויצמן פתחה כנס של פורום המנמ"רים בממשלה eGov מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') במלון אוריינט בירושלים, תחת הכותרת "מימוש AI, דאטה ודיגיטל במגזר הממשלתי – מחזון למציאות". מתוקף תפקידה, היא דיברה על השפעת כניסתה של הבינה המלאכותית על כוח האדם בממשלה. את הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך בשיתוף קבוצת אמן, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פתח אותו ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים של הפורום. לדברי ויצמן, "השימוש בסוכני AI הוא לא כמו השימוש באלגוריתמים, שאותו אנחנו, המנמ"רים.יות, כבר פיצחנו. השימוש בסוכנים אינו פשוט, אבל לשם אנחנו הולכים. עלינו לבקש מהסוכן שיעשה את הפעולה, לוודא שהוא אכן עשה אותה, לתקן – וחוזר חלילה". "פחות ידיים עובדות ויותר אחריות ניהולית" לפי ויצמן, "המשמעות של ביצוע פרויקט מערכת מידע בעידן הסוכנים היא פחות ידיים עובדות ויותר אחריות ניהולית של כל אחד ואחת מהפרטים הפועלים בפרויקט. השאלה היא אילו פעולות לא מצדיקות תפקיד שממלא בן אדם ואילו יכולות אנושיות הופכות להיות קריטיות יותר. בכל מקרה, משך הפרויקט מתקצר מכמה חודשים לשבוע-שבועיים". היא הסבירה כי "התפתחות התפקידים בעידן ה-AI כוללת שלושה היבטים: האחד, 'מתכווצים' – מתחילה ירידה במספר התפקידים שבהם יש עבודה חוזרת. השני, 'מתאחדים' – נוצר טשטוש גבולות בין בעלי תפקידי הפיתוח השונים. כבר אין מנתחת מערכות אחת, תוכניתן אחד ואשת QA אחת. לעתים כל העבודה נעשית על ידי עובד אחד. השלישי, 'מתחזקים' – לכל אחד ואחת מהשותפים.ות בפרויקט יש יותר אחריות ושיקול דעת. במסגרת השינוי התפיסתי הנובע מה-AI, הארגון לא מוחק תפקידים, אלא מרכז את האחריות המקצועית בידיים של האנשים הנכונים". "על כל איש IT מקצועי לדעת ולהבין איך לממש את המציאות החדשה ומה הדרך להגיע אליה", אמרה ויצמן, שהינה מנמ"רית ותיקה. "יש לבנות צוות סביב ה-'אחריות' – ולא סביב המסורת. זה לא קל בכלל, ובפרט לא בממשלה. מהצד השני, ככל שאנשים יבינו שלשם הולכים כי אין ברירה, משום שלמה שנלמד לפני חודשיים כבר אין ערך – אז זה יקרה. הכישורים החדשים יהיו יכולת לימוד עצמי, חקר וביצוע העבודה אחרת. לשם חייבים להגיע, שכן אם לא נעשה זאת – פשוט נישאר מאחור. יכולות ה-AI צריכות להימצא אצל כל איש ואשת מקצוע. כאשר הם ידעו לעבוד נכון עם הבינה המלאכותית, הם יהיו יותר מקצועיים בתחומם".