גרסת הבטא הפומבית של Cursor Mobile, מבית אניספייר (Anysphere) שהושקה אתמול (ב'), היא אבן דרך משמעותית במיוחד בתחום פיתוח התוכנה – האפליקציה החדשה (למערכות iOS, שמציעה גם חוויית רשת המותאמת לאנדרואיד) נועדה לשחרר מפתחים מהצורך לשבת מול שולחן העבודה, כי ההליך יכול מעתה להתבצע דרך הניידים שלהם. המהלך החדש הופך את המתכנתים מכותבי שורות קוד למפקחים המנהלים סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. דרך האפליקציה החדשה, המשתמשים יכולים להריץ סוכנים וירטואליים בענן, או לשלוט מרחוק במחשב האישי שלהם. הממשק הנייד מאפשר להנחות את המערכת באמצעות פקודות קוליות, ואף לשרבט הערות ישירות על גבי צילומי מסך, כדי להדריך את סוכן ה-AI כיצד לתקן שגיאות עיצוב בממשק המשתמש. כל התהליך מתבצע באופן אסינכרוני: מפתחים מקבלים עדכונים חיים (Live Activities) למסך הנעילה והתרעות פוש כאשר הסוכן מסיים משימה, ויכולים לאשר שינויים ולמזג קוד (PRs) ממש מהסמארטפון. Introducing Cursor for iOS. Build from anywhere by launching always-on cloud agents. Or remotely control agents running on your computer from the app. Composer 2.5 is 75% off in the app now through July 5. pic.twitter.com/dFxQyrgmBb — Cursor (@cursor_ai) June 29, 2026 מי את קורסור? קורסור, שמפותחת על ידי חברת אניספייר, היא סביבת פיתוח פורצת דרך מבוססת AI, שצומחת כיום בקצב מסחרר. היא משרתת מעל למיליון משתמשים משלמים, ולקוחותיה כוללים כ-70% מתאגידי ה-Fortune 1000. לאחרונה, החברה חצתה רף הכנסות חוזרות (ARR) של 3 מיליארד דולר וגייסה הון לפי שווי של 50 מיליארד דולר.  כיום היא מפתחת מודל בינה מלאכותית עצמאי עצום ממדים ונמצאת, כפי שדיווחנו, בעיצומה של עסקת רכישה היסטורית על ידי חברת SpaceX של אילון מאסק, תמורת 60 מיליארד דולר. השקת האפליקציה ממחישה כיצד מקצוע התכנות משנה את פניו. בפוסט הרשמי שפרסמה החברה עם שחרור האפליקציה – שנכתב על ידי כריס בראוצ'לי, ריקי מוקרג'י וקווין ניפארקו – הוסבר הרציונל שעומד מאחורי הפיתוח: "עד כה, מפתחים עקפו את המגבלות של המכונות המקומיות שלהם, ושמרו על מחשביהם הניידים חצי פתוחים ועל תדלוק בקפאין, בכל מקום אליו הלכו". כעת, העבודה נמשכת גם כשהמחשב הנייד סגור בתיק. המגמה סוחפת אחריה גם את בכירי התעשייה המתחרים. על פי דיווח של גוף התקשורת TNW, בוריס צ'רני, המשמש כראש פרויקט Claude Code בחברת אנת'רופיק (Anthropic), אישר כי הרגלי העבודה שלו עברו מהפך מהותי. צ'רני הודה בראיון כי: "רוב הקידוד שלי מתבצע כעת בטלפון. הייתי אומר 'אתה משוגע' אם היית אומר לי את זה לפני חצי שנה, אבל כן, הנה אנחנו כאן".

הדאטה סנטרים, שהפכו בשנים האחרונות לאחת התשתיות הקריטיות של הכלכלה הדיגיטלית, עמדו במרכז כנס Datacloud Global Congress שהתקיים לאחרונה בקאן, צרפת, ונחשב לאחד האירועים המרכזיים באירופה לתחום הדאטה סנטרים, תשתיות הענן, האנרגיה וה-AI. בכנס השתתפה משלחת בכירה של קבוצת תדיראן (Tadiran Group), בראשות בעל השליטה והמנכ"ל משה ממרוד, לצד בכירי שניידר אלקטריק (Schneider Electric) מהעולם ומישראל. שניידר אלקטריק נחשבת לאחת מענקיות ניהול האנרגיה ותשתיות דאטה סנטר בעולם. הכנס ריכז יותר מ-6,000 משתתפים ויותר מ-2,000 חברות מתעשיית התשתיות הדיגיטליות, בהן חברות ענן, Hyperscalers, מפעילי חוות שרתים, משקיעים, חברות אנרגיה, חברות תשתית וספקי טכנולוגיה. עבור השוק, כנס Datacloud הוא אחד המקומות שבהם נפגשים יזמי הון, טכנולוגיה, אנרגיה ונדל"ן סביב הצמיחה המואצת של תחום חוות השרתים. במהלך הכנס קיימו נציגי תדיראן פגישות עם בכירים וגורמים מובילים בתחום חוות השרתים מהארץ ומהעולם, בהם יזמים, מפעילים, יועצים, משקיעים ושותפים עסקיים. ההשתתפות בכנס התקיימה על רקע שיתוף הפעולה שפורסם בין תדיראן לשניידר אלקטריק ישראל, שבמסגרתו משמשת תדיראן כמפיצה ומשווקת מורשית של פתרונות שניידר אלקטריק לחוות שרתים בישראל – בדגש על פתרונות קירור נוזלי, המשמשים תשתית קריטית לחוות שרתים בעולמות ה-AI. שניידר אלקטריק פועלת ביותר מ-100 מדינות ונחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחומי ניהול האנרגיה, האוטומציה ופתרונות התשתית לחוות שרתים. שיתוף הפעולה בין תדיראן לשניידר אלקטריק מחבר בין הידע והניסיון הגלובלי של שניידר אלקטריק בתחום תשתיות דאטה סנטר לבין יכולות מערך ההנדסה, התמיכה והשירות של תדיראן. משה ממרוד, בעל השליטה ומנכ"ל קבוצת תדיראן: "עולם חוות השרתים נמצא היום בנקודת מפנה. מה שהיה בעבר תשתית טכנולוגית מאחורי הקלעים, הפך לאחד מעמודי התווך של הכלכלה הדיגיטלית ושל עידן ה-AI. ככל שהביקוש לענן, לבינה מלאכותית ולמחשוב עתיר ביצועים גדל, כך עולה החשיבות של קירור, אנרגיה ורציפות תפעולית ברמה הגבוהה ביותר. שיתוף הפעולה עם שניידר אלקטריק מחבר בין טכנולוגיה גלובלית מובילה לבין היכולות של תדיראן בשירות, תפעול וביצוע בשטח. ההשתתפות שלנו בכנס Datacloud Global Congress בקאן אפשרה לנו לפגוש מקרוב בכירים מהארץ ומהעולם בתחום חוות השרתים, להבין את המגמות שמעצבות את השוק, ולהמשיך לחזק את שיתוף הפעולה עם שניידר אלקטריק סביב תחום שנמצא בלב הכלכלה הדיגיטלית". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

משבר הזיכרונות מגיע לבית המשפט, בדמות תביעה ייצוגית נגד יצרניות הזיכרונות הגדולות בשוק, בטענה שהן, לכאורה, משתפות פעולה כמונופול באופן אסור, מה שהוביל לעליית המחירים המטורפת שפוגעת בכל חלקה טובה – להוציא זיכרונות ה-HBM שמיוצרים עבור חוות שרתי ה-AI. התביעה, שהוגשה בידי שורה של צרכנים אמריקנים לבית המשפט הפדרלי המחוזי של המחוז הצפוני של קליפורניה (United States District Court for the Northern District of California), היא נגד סמסונג (Samsung), מיקרון (Micron) ו-SK Hynix – שלוש היצרניות הגדולות בשוק שרווחיהן זינקו לשמיים בעקבות הביקוש הרב לזיכרונות כדי לספק את הצרכים של חברות ה-AI, ומצד שני, העלייה מרבעון לרבעון במחירים של הזיכרונות שמשמשים את תעשיית המחשוב האישי, הטלפונים החכמים ועוד. התביעה מוגשת מטעם חוקי ההגבלים העסקיים, כשלטענת התובעים שלוש החברות תיאמו ביניהן את צמצום הייצור של זיכרונות ה-DRAM וה-NAND המשמשים את השוק הצרכני יותר, וזאת במטרה לגרום לעליית המחירים. ???? SAMSUNG, SK HYNIX, AND MICRON ARE GETTING SUED FOR ENGINEERING THE MEMORY CHIP SHORTAGE. The lawsuit, filed June 25 in California, accuses the three companies of using their pivot to AI memory chips as cover to cut production of regular DRAM, the memory used in everyday… pic.twitter.com/eqMQeb8jFt — Bull Theory (@BullTheoryio) June 29, 2026 היסטוריה מנופוליסטית בקרב יצרניות השבבים "החברות קיצצו בו זמנית את הייצור של DRAM, תיאמו את המעבר של קווי ייצור ל-HBM ובנוסף צמצמו ועצרו את אספקת ה-DRAM הקונבנציונלי, בעוד שהמחירים עלו בקנה מידה ומהירות מדהימים", נכתב בתביעה. "סמסונג, SK Hynix ומיקרון ממשיכות ללחוץ על אספקת ה-DRAM הקונבנציונלית, ומכוונות בו זמנית ובפומבי את משאביהן ל-HBM שפחות רווחי לפי שבב – או במקרים מסוימים, פשוט נטשו לחלוטין את ערוצי אספקת ה-DRAM הקונבנציונליים". התובעים הוסיפו כי שלוש החברות יודעות, לכאורה, שהכניסה לשוק של יצרניות אחרות היא כמעט בלתי אפשרית כרגע, בגלל העלויות ותקופת ההקמה הארוכה הנדרשת. סמסונג, יש להזכיר, כבר נאלצה לשלם ב-2005 קנס של 300 מיליון דולר בעקבות תביעה של משרד המשפטים האמריקני על ביסוס פרקטיקה לקביעת מחירים מונופוליסטית בין אפריל 1999 ליוני 2002 – וברשימת הנתבעות נמצאות בין השאר שתי הנתבעות האחרות בתביעה הנוכחית.

מאת: דניס פוזולוטין, סמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות, אינוקום (Innocom) בשנה האחרונה מנהלי מערכות מידע בישראל הגדילו את התקציב ורכשו לצוותי הפיתוח רישיונות AI כמעט בלי הגבלה, מתוך אמונה שכלים כמו Claude Code יהפכו כל מפתח לצוות שלם. ההיגיון היה נכון: מי שלא התנסה נשאר מאחור. וזה עבד: קוד יצא מהר יותר, מחזורי בדיקה התקצרו, צוותים קטנים סיפקו תוצרים כמו גדולים, במהירות שלא הכרנו עד כה. עכשיו, כאשר מגיע החשבון לתשלום, מנהלי הכספים עוצרים את החלוקה החופשית ודורשים מספרים, וה-AI צפה פתאום במקום שאי אפשר להתעלם ממנו, ב-P&L.  ההוצאה שנרשמה כ"חדשנות" היא עכשיו מספר שמישהו צריך להסביר בישיבת הנהלה. כל בקשה עולה כסף, כל סוכן שמריץ רצף פעולות צובר עלות. זו הבעיה הבוערת כרגע, והשוק מחפש דרך למדוד ולנהל אותה. יש כלים שמיועדים לפתור את הבעיה, כמו New Relic AI Monitoring – כלי שמראה לאן באמת הולכים הטוקנים, לפי מודל ולפי תהליך, במקום חשבון ענק שמגיע בהפתעה בסוף החודש. פתאום רואים איזה צוות צורך מה, איזה תהליך מייצר את החריגה, ואיפה אפשר לעצור אותה לפני שהיא נכנסת לדו"ח. ולצד יכולת הראייה, יש גם יכולות שליטה. שכבת AI Gateway יושבת בין הארגון למודלים, מנתבת משימה למודל זול יותר כשאפשר, ומגבילה את התקציב של כל צוות. את היכולת הזו מביאה פורטקי (Portkey), שהיום היא חלק מפאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) ומשתלבת בפלטפורמת האבטחה שלה. בנוסף, פתרון ה-Prisma AIRS של פאלו אלטו נטוורקס משלים את התמונה ומספק מענה מקיף לבעיית צריכת הטוקנים הבוערת. מונה הטוקנים נותן תמונה חלקית דו"ח חדש של ניו רליק מצא ש-94% מהמנהלים דירגו קוד שנכתב ב-AI כאיכותי יותר מקוד אנושי בשלב ה-review. הקוד נראה מצוין, אז מאשרים אותו ומעלים אותו לאוויר. ואז מתחילות הבעיות: 78% מדווחים על יותר תקלות בפרודקשן, ולפחות רבע מהקוד דורש כתיבה מחדש. הפער הזה הגיוני: הקוד עובר את הביקורת כי הוא נראה נכון, והבעיות צפות רק כשמשתמשים אמיתיים ועומס אמיתי פוגשים אותו. תרגמו את זה לכסף: שעות של המהנדסים הכי יקרים שלכם שמתקנים אחרי ה-AI; סוף שבוע של צוות שמבוזבז על קוד שאיש לא כתב עד הסוף; השבתות שירות שעולות ללקוחות; שורה בדו"ח שמעולם לא תייגתם כ'AI'; החיסכון שרשמתם בשורה אחת חוזר ומופיע כהוצאה בשורה אחרת, בשקט. הפרודוקטיביות לא נעלמה, היא זזה. צוואר הבקבוק עבר מהמפתח שכותב את הקוד למהנדס הבכיר שמתקן אותו, ומשם לחשבון שאף אחד לא תכנן. ניו רליק מאפשרת לעשות הרבה מעבר לספירת טוקנים. ב-23 ביוני היא שחררה כלי קוד פתוח שמנטר את סשני הפיתוח עצמם, מול Claude Code ו-Cursor ועל פני כל המערכת. הוא מקשר בין הקריאה הזולה לבין מה שהיא באמת עלתה בהמשך, ומראה את שני סוגי העלות במקום אחד, כך אפשר לראות שקריאה שחסכה שקל בשורת הטוקנים עלתה מאה בשורת התחזוקה, ולהחליט אחרת בפעם הבאה. הטוקנים הם החצי ש-קל למדוד. החצי השני נכנס לדוח בשקט, וממשיך לגדול עד שמישהו מודד גם אותו. אינוקום מייצגת בישראל את פאלו אלטו נטוורקס ואת ניו רליק. רוצים לשמוע איך זה יעבוד אצלכם? פנו לאור פלבניק מייל orpl@innocom.co.il

רוני שדה, מנכ"ל MedOne, מסיים את תפקידו לאחר 17 שנים, ויהיה נשיא החברה. במקומו מינה דירקטוריון החברה כמנכ"ל את איתן דמרי – כך היא מסרה היום (ג'). דמרי מביא עימו רקורד ניהולי עשיר בהובלת תהליכים ארגוניים אסטרטגיים מורכבים בקבוצת תעבורה אחזקות ובקבוצת לבנת, שהיא בעלת השליטה ב-MedOne. שדה הוא בעל ניסיון רב בניהול בתחומי ה-IT, התקשורת והמחשוב. לפני שהצטרף ל-MedOne הוא ניהל חברה שעסקה בטיוב נתונים עבור קרנות פנסיה, ולפני כן שימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של בזק בינלאומי. רוני שדה, נשיא MedOne. צילום: פיני סילוק קמפוס תשתיות שהולך ונבנה בפתח תקווה MedOne היא חברה בבעלות משותפת של קבוצת לבנת (51% מהמניות), וכן קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית ברקשייר פרטנרס מבוסטון וקבוצת van Rooyen (49% מהן). בימים אלה היא מקימה את קמפוס התשתיות TLV בפתח תקווה, בשותפות עם חברת הדאטה סנטרים דיגיטל ריאליטי. דמרי מסר עם מינויו כי "האמון שמביעים בנו לקוחותינו הוא הנכס החשוב ביותר שלנו, והוא גם העיקרון שמנחה אותנו בכל החלטה. בתקופה שבה ארגונים מאיצים את המעבר לתשתיות ענן ו-AI, תשתיות דיגיטליות אמינות, מאובטחות וזמינות הן תנאי הכרחי להצלחתם". שדה ציין כי "תפקיד נשיא החברה יאפשר לי להפנות את מלוא המשאבים להידוק הקשרים עם לקוחות אסטרטגיים בארץ ובחו"ל".

יוניקורן הסייבר הבלגי אייקידו סקיוריטי הודיע היום (ג') כי רכש את רוט (Root), חברה ישראלית שפועלת בעולמות ההגנה על הקוד הפתוח. סכום העסקה לא נמסר, אולם לפי ההערכות בשוק, הוא עומד על בין 70 ל-100 מיליון דולר, ויש מומחים שמעריכים שהוא קרוב יותר ל-100 מיליון. רוט פיתחה פלטפורמת AI לאבטחת רכיבי קוד פתוח, ורכישתה תאפשר לאייקידו להציע פתרון שבאמצעות מפתחים וסוכני AI יכולים לבנות תוכנה על בסיס גישה זו, ולהתמודד עם האיום הגובר של מתקפות על שרשרת אספקת התוכנה. האיומים המרכזיים על הקוד הפתוח – ופתרון אפשרי קוד פתוח מהווה את הבסיס לחלק ניכר מיישומי התוכנה, ובשנים האחרונות הפך לאחת מנקודות הכניסה המרכזיות של תוקפים. ארגונים מתמודדים כיום עם שני איומים מרכזיים: תוקפים שמסתירים נוזקות בתוך חבילות קוד פתוח שעליהן נשענות אפליקציות וחולשות אבטחה שנותרות ללא תיקון בסביבות ייצור במשך שנים. כך, למשל, Log4Shell, החולשה הקריטית שהתגלתה ב-Log4j ב-2021, עדיין קיימת במיליוני מערכות ברחבי העולם. במקביל, הבינה המלאכותית מעניקה לתוקפים דרכים מהירות וזולות יותר לנצל את שני האיומים הללו, וכיום כמעט שליש מהחולשות המוכרות מנוצלות כבר ביום חשיפתן, ולעתים אף לפני כן. שדרוג לגרסה חדשה עשוי להיראות כפתרון המתבקש לחולשת אבטחה, אך בפועל, הוא עלול לשבור קוד קיים או להכניס שינויים בלתי צפויים. מנגד, פיתוח עצמאי של תיקון לכל תלות הוא משימה שאינה מעשית עבור רוב הארגונים. פתרון Aikido Libraries, המבוסס על הטכנולוגיה של רוט, מאפשר להחיל תיקוני אבטחה ללא צורך בשדרוג גרסה ומבלי לשבור את הקוד הקיים. כחלק מהמהלך, אייקידו מודיעה על יוזמה להנגשת תיקוני אבטחה לגרסאות נתמכות של רכיבי קוד פתוח עבור חולשות קריטיות שכבר מנוצלות בפועל. במקום להשאיר את התיקונים מאחורי חומת תשלום, החברה תחזיר אותם לקהילת הקוד הפתוח ולפרויקטים הזקוקים להם. הרוכשת והנרכשת על קצה המזלג רוט החלה את דרכה כ-Slim.AI, מפתחת כלי הקוד הפתוח Slim Toolkit (לשעבר DockerSlim). החברה נוסדה על ידי בנג'י קלמן, מיקי גורדון, איאן ריופל וג'ון אמרל, ומעסיקה 25 עובדים, מתוכם כ-15 במרכז הפיתוח שלה בתל אביב, שצפוי להתרחב בקרוב. היא גייסה עד כה כ-31 מיליון דולר מקרנות הון-סיכון כגון אינסייט פרטנרס וטק אביב, וסיקס וורקס, חברה בת של יבמ, היא אחד הלקוחות שלה. רכישת רוט מצטרפת לשורת רכישות של חברות שאייקידו ביצעה בשנה האחרונה, בהן חברת סקירת הקוד מבוססת הבינה המלאכותית טראק וחברות בדיקות החדירה האוטונומיות אולסיק והייקר. הפתרונות של אייקידו משרתים יותר מ-100 אלף צוותים ברחבי העולם, ועל לקוחותיה ניתן למנות את ליגת הכדורגל הראשית של אנגליה, הפריימר ליג, חברת המציאות הרבודה נינטיק ושירות סטרימינג האודיו סאונד קלאוד. מוקדם יותר השנה השלימה החברה סבב גיוס B בהיקף של 60 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, וסך גיוסיה עומד על כ-85 מיליון דולר. "במקום להתווכח מה לתקן – פשוט לתקן" "קוד פתוח זקוק לתיקוני אבטחה, והוא זקוק להם במהירות", אמר וילם דלבארה, מייסד-שותף ומנכ"ל אייקידו סקיוריטי. "כיום עומדות בפני ארגונים שתי אפשרויות, ואף אחת מהן לא מתאימה לרובם: לשדרג לגרסה חדשה, מה שעלול לשבור את האפליקציה, או לעבור לפתרון סגור של ספק אחר. באמצעות הטכנולוגיה של רוט אנחנו מייצרים מאות תיקוני אבטחה מאומתים מדי יום עבור הגרסאות שבהן צוותי הפיתוח כבר משתמשים, ללא צורך בשדרוגי גרסה, ללא מיגרציה ומבלי לשבור את הקוד הקיים. כך הופכים את אבטחת שרשרת אספקת התוכנה לנגישה לכל ארגון, ולא רק למעטים". גורדון וקלמן ציינו ש-"כמפתחי תוכנה, אנחנו מכירים היטב את המציאות שבה צוותים מתמודדים עם רשימות אינסופיות של חולשות אבטחה וצריכים להחליט במה לטפל קודם. מבחינתנו, הדיון הזה מפספס את העיקר: במקום להתווכח אילו חולשות לתקן, פשוט צריך לתקן אותן, ולעשות זאת בגרסאות שכבר נמצאות בשימוש הארגונים. רוב הפתרונות בשוק מאלצים ארגונים לבחור בין שדרוגי גרסה מורכבים לבין מעבר לפלטפורמות סגורות של ספקים אחרים. מיגרציות כאלה עלולות להימשך חודשים ולשבור קוד שכבר עובד. המטרה שלנו היא לאפשר לארגונים להמשיך להשתמש בטכנולוגיות שהם כבר מריצים, תוך תיקון החולשות במהירות וללא שינויי קוד".

השנה הנוכחית מתאפיינת בתאוצה משמעותית של תחום חוות השרתים, בעיקר בגלל כניסת ה-AI והגידול בביקושים, שכבר מורגש בענף וצפוי להתרחב מאוד. לא לחינם חברות ענק כגון מיקרוסופט, מטא, אמזון, גוגל ואורקל בונות חוות שרתים, וגם ענקיות נדל"ן כמו אקוויניקס ודיגיטל ריאליטי נמצאות עמוק בתחום הזה. גם בישראל השוק הזה מתפתח מאוד, והממשלה נדרשה לכך: בפברואר האחרון היא קיבלה החלטה להכרה בחוות שרתים כתשתיות לאומיות, ולפני כשבועיים פרסמנו ראיון עם רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, שאמר ש-"חוות שרתים יקבלו עדיפות כתשתית לאומית רק אם יקדמו AI". לקראת סוף השנה צפויה תחילת הפעילות של חוות השרתים קמפוס אלפא של חברת NED וקבוצת לוינשטיין. הקמפוס, שנבנה בימים אלה בנתניה, ישתרע על פני שטח של 35 אלף מ"ר, והוא יציע כוח מחשוב של 64 מגה-וואט. המתחם יכלול שלושה מבנים, שישמשו לבינה מלאכותית ומחשוב עתיר נתונים. את הבנייה שלו מבצעת אלקטרה. קאו דאטה, חברה שמתמחה בפיתוח ובהקמה של דאטה סנטרים בבריטניה, היא הבעלים של NED, ומלווה את התכנון וההקמה של חוות השרתים בנתניה. שלי לנצמן, לשעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, היא שותפה ב-NED, ומשמשת כיו"ר הוועדה המייעצת של החברה, והמנכ"ל שלה הוא דניאל אפרתי – בעל ניסיון רב בהקמה ופיתוח דאטה סנטרים. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מדבר על האתגרים של עולם הדאטה סנטרים, על הקמפוס ועל לקוחות אסטרטגיים, שכבר הביעו התעניינות. מה הבידול שלכם אל מול התחרות ההולכת ומתפתחת כיום בעולם חוות השרתים? "קודם כל, צריך לומר שיש פער בין ההצהרות על כוונה להקים חוות שרתים לבין הביצוע בפועל. זאת, משום שבהקמת חוות שרתים יש כמה רבדים. יש את הרובד של המבנים, אבל צריך לזכור שדאטה סנטר הוא דבר שצריך לתפעל, וזה לא עוד בניין שבונים אותו. נדרשות הבנת התחום ומקצועיות. הפעילות שלנו נשענת על הניסיון של קבוצת האם בבריטניה, קאו דאטה, שמפעילה 60 מגה-וואט עם מאות מגה-וואטים בבנייה, וצוות מקומי בעל 100 שנות ניסיון מצטבר בתחום. המבנים שלנו הם תת קרקעיים, ברמת מיגון הגבוהה ביותר שקיימת כיום. בנוסף, אנחנו מציעים 1,200 מ"ר של משרדים ומחסנים, המאפשרים ללקוחות המשכיות עסקית מלאה, למקרה שהם צריכים לנדוד מכל סיבה שהיא. אפשר לומר שאנחנו ממ"ד פלוס פלוס, שבו אנשים יכולים לשהות הרבה זמן, ויש אפילו קפיטריה טובה. למעשה, בנינו עיר שלמה, תת קרקעית ,שעמידה בפני מצבי חירום שונים, כולל התקפות טילים. לאור המציאות שאנחנו חיים בה, לקוחות לוקחים את זה בחשבון כחלק מהשיקולים שלהם ומחשיבים את זה מאוד". מהם המאפיינים העיקריים של עולם הדאטה סנטרים? "נדבך אחד הוא נדל"ן, ומעבר לו יש את הנדבך הטכנולוגי: הצורך בהטמעה ובבניית התשתית הנכונה עבור הלקוחות. מעבר לזה יש את נושא התפעול, שזה עניין של מומחיות, שמצריך צוות מנוסה ומקצועי. יש גם את עניין המימון. מדובר בהשקעה במבנים וביכולת כספית להגדיל אותם. אלה הם אבני הייסוד של עולם חוות השרתים". הנושא הכי מדובר בהקשר של חוות שרתים הוא אתגרי אספקת האנרגיה. איך אתה רואה את זה? "תשתית האנרגיה היא, ללא ספק, המשאב הכי קריטי בתפעול חוות שרתים. יש כוונה מצד גורמי ממשלה לערוך שינויים בתהליכי הרישוי לחוות שרתים, בתחום אספקת האנרגיה. זה דבר מאוד חיובי. באירופה, למשל, יש תהליך סדור של רישוי, שכולל גם מנגנון של סינון הבקשות, כדי למנוע כניסה של ספוקלנטים. בישראל זה עדיין לא קיים, ואם תהיה רגולציה בתחום – זה ייטיב עם הענף. רגולציה נועדה לחבר בין שני הרכיבים: תשתיות והון אנושי, כאשר החשמל הוא המשאב העיקרי. היכולת לספק אותו היא פונקציה של תכנון נכון של הרשת. ישראל נמצאת באחד המקומות הכי מעניינים בין אירופה לאסיה, ואני מאמין שבתכנון נכון, נוכל לארח פה גם לקוחות מחו"ל". הדמיה של חוות השרתים של קבוצת לוינשטיין-NED, שתוקם בנתניה. צילום: יח"צ איך אתם מתמודדים בקמפוס שלכם עם אתגרי האנרגיה? "קיבלנו 64 מגה-וואט, שמורכבים מ-48 מגה-וואט פלוס 16 לגיבוי. אנחנו יודעים שחוות שרתים שמיועדת לתחום ה-AI צורכות יותר חשמל מחוות שרתים רגילה. הן לא דומות, מבחינת צריכת אנרגיה, לחוות שרתים שנבנו לפני חמש שנים. אנחנו, היזמים, נבקש אישור להקמת תחנת כוח בקמפוס שלנו. כדי לגדול לממדים שייתנו מענה לצורכי הלקוחות, אנחנו חייבים לבנות את התחנה העצמאית". כיצד אתם עונים לדרישות של הממשלה בנושא? "מרכז הנתונים של NED מתוכנן כתשתית AI אקטיבית, בדומה לפעילות הקבוצה האם בבריטניה, שמאחסנת את מחשב העל קיימברידג' וואן של אנבידיה. בארץ, חלק מהלקוחות שלנו עוסקים במדעי החיים, ואנחנו בהחלט תומכים בכיוון של הממשלה לעודד דאטה סנטרים לתחום זה. נצטרך לתת מענה גם לעולמות הענן והאנטרפרייז". הבעלים שלכם הוא משקיע מאנגליה. מה הניע אותו להשקיע דווקא בתקופה זו בארץ? "יש לכך שתי סיבות: הראשונה, קאו דאטה הבינה שיש פה שוק ושצריך להרים את השוק הזה, והשנייה היא ציונות. מדובר ביזם שמשקיע בישראל כבר שנים – הן בתחום הנדל"ן והן בפילנתרופיה. קאו דאטה רוצה לתת מהידע והניסיון הרב שלה, דווקא בתקופה לא פשוטה פה". חברת NED משתתפת בכנס הדאטה סנטרים והענן של אנשים ומחשבים, שיתקיים בעוד כשבועיים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

איזה לילה של כדורגל היה לנו הלילה… בזו אחר זו עלו בין הנבחרות הטובות במונדיאל הנוכחי, וקיבלנו תוצאה אחת צפויה, תוצאה שנייה – תלוי איך מסתכלים על זה, ותוצאה שלישית שהיא הפתעת הטורניר עד כה. אבל, לפני שאצלול למשחקים, כמה פסקאות על "זמן פציעות" – משהו שמאפיין את שלב הנוקאאוט של המונדיאל הנוכחי, כשאחד המשחקים של הלילה הוכרע בו, שש דקות אחרי הדקה ה-90, ואפשר לבצע מזה השלכה על עולם ההיי-טק. "זמן פציעות" הוא לא דבר חדש – חוקת הכדורגל מאפשרת לשופט להוסיף אותו כבר מסוף המאה ה-19. במשך יותר מ-100 שנה הסתפקו השופטים בדרך כלל בתוספת של דקה או שתיים, כאשר השינוי הגדול הגיע במונדיאל הקודם, אז הוחלט לחשב כמעט כל דקה שאבדה – על חילופים, חגיגות של שערים, בדיקות VAR ופציעות. לכן, ראינו תוספות זמן של 10-15 דקות ואפילו יותר. במונדיאל הנוכחי התמונה שונה: הקבוצות הסתגלו למדיניות החדשה, יש פחות ניסיונות לבזבז זמן ולכן, ברבים מהמשחקים תוספות הזמן קצרות יותר. מנגד, נוספו הפסקות שתייה, וגם הן נלקחות בחשבון בניהול הזמן של המשחק. גם בעולם ניהול הפרויקטים חשוב מאוד להגדיר "זמן פציעות" בכל תוכנית עבודה. זה נקרא מקדם סיכון או, אם תרצו, באפר. חשוב מאוד למדוד ולנהל את הזמן המבוזבז בפרויקט. כשמודדים את הזמן ש-"הולך לאיבוד" בצורה מדויקת, הארגון משנה את ההתנהגות שלו ומפסיק "ללכת לאיבוד". ברגע שכל עיכוב "נספר", יש פחות בזבוזי זמן ויותר עבודה אפקטיבית. במקביל, הפסקות יזומות וקצרות – כמו הפסקות השתייה במונדיאל – לא פוגעות בפרודוקטיביות; להיפך, הן מאפשרות לצוות לעצור, להסתנכרן, לקבל החלטות טובות יותר ולהמשיך בקצב גבוה. כך גם בפרויקטי תוכנה: מדידה נכונה של הזמן ונקודות עצירה מתוכננות מייצרות תהליך יעיל ואיכותי יותר מאשר מרוץ רצוף ללא בקרה. ולמשחקים: ברזיל-אמזון נגד יפן-סוני ברזיל-אמזון שוב הוכיחה אמש (א') למה היא אחת המועמדות לזכייה, במיוחד כשיש לה מאמן מנוסה כמו קרלו אנצ'לוטי-ג'ף בזוס, ששמר על קור הרוח גם בזמן פיגור מפתיע במשחק, וידע לתת לשחקנים שלו את הביטחון כדי לעשות מהפך. מאמן נבחרת ברזיל, קרלו אנצ'לוטי. צילום: A RICARDO, ShutterStock יפן-סוני עלתה ליתרון בתחילת המשחק, כשהציגה את כל מה שמאפיין את חברת הענק היפנית: דיוק, חדשנות, משמעת ואיכות הנדסית. יפן ניהלה את המשחק בצורה חכמה, כנראה בהתבסס על המוצרים האמינים והמדויקים של סוני, והכריחה את ברזיל-אמזון לעבוד קשה. אבל, כמו בעולם הטכנולוגיה, גם מוצר מצוין חייב לדעת להתמודד עם שדרוגים בלתי פוסקים – וברזיל-אמזון סיפקה את השדרוג בזמן הנכון. האמזונים מדרום אמריקה עלו למחצית השנייה כקבוצה אחרת לגמרי, ועברו לעבוד במודל של AWS, חברת הענן של אמזון. Amazon EC2 סיפק את "כוח העיבוד", שאפשר לה להעלות קצב, EKS תיאם בין כל חלקי הקבוצה, כך שכל שחקן עבד בהרמוניה, ElastiCache קיצר את זמני התגובה והפך כל התקפה למהירה יותר, ו-SageMaker סיפק את התובנות, שאפשרו לזהות את נקודות התורפה של ההגנה היפנית-סונית. כשהלחץ גבר, Amazon Aurora שמר על יציבות גם בעומסים ו-AWS Lambda סיפק את הקסם – פעולה מדויקת ברגע הנכון, בלי לבזבז זמן. כך הגיע שער השוויון, וב-"זמן הפציעות" ברזיל-אמזון ביצעה Auto Scaling מושלם, בהתבסס על EC2 Auto Scaling של החברה, והנבחרת העלתה את רמת הביצועים ברגע הקריטי. שער הניצחון של גבריאל מרטינלי היה ה-Deployment המוצלח של AWS CodeDeploy: התכנון וההוצאה לפועל בוצעו ללא תקלות ובזמן הנכון. יפן-סוני הציגה אמנם משחק איכותי ומדויק, אך זה לא הספיק מול הגמישות, הסקייל והיכולת של ברזיל-אמזון להתמודד עם עומסים. התוצאה: 2:1 לאמזונים מארץ האמזונס, שממשיכים לשלב הבא. גרמניה-סאפ נגד פרגוואי-ג'ייפרוג קלישאות בכדורגל, כמו בתחומים אחרים, נולדות מסיבה מסוימת: גארי ליניקר האנגלי סיפק בגביע העולם ב-1990 אמרה שהתקבעה מאז, שלפיה "במונדיאל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת". אחרי ההדחה הדרמטית הפעם מול פרגוואי-ג'ייפרוג אפשר להפוך את המשפט: "במונדיאל משחקים 120 דקות ובסוף גרמניה-סאפ מודחת". גארי ליניקר. צילום: Fred Duval, ShutterStock זהו ההפסד השני של גרמניה-סאפ במונדיאל הנוכחי לנבחרת מדרום אמריקה, הדחה מוקדמת שלישית ברציפות שלה במונדיאלים והפסד ראשון בתולדותיה בדו-קרב פנדלים במשחקי גביע העולם. גם כן הישג… השער שנפסל בדקה ה-102 בעקבות עבירה שנויה במחלוקת על השוער רק הוסיף לתחושת ההחמצה של גרמניה-סאפ. במהלך המשחק, הגרמנים שיחקו בדיוק כמו הפלטפורמה של סאפ – הם שלטו בתהליכים על המגרש, ניהלו את המשחק מקצה לקצה, יצרו סדר, החזיקו בכדור ובנו התקפה אחר התקפה. אבל גם מערכת ה-ERP הטובה בעולם לא שווה הרבה אם בשלב האחרון התהליך נעצר. פסילת השער ב-"סיוע" ה-VAR הייתה כמו טרנזקציה שבוטלה ברגע האחרון, ובפנדלים, אפילו מערכת יציבה כמו זו של סאפ לא הצליחה למנוע את הקריסה. הלחץ הכריע את גרמניה-סאפ וג'ונתן טה, זה שכבש את השער שנפסל, בעט לעננים. מנגד, פרגוואי הפעילה את פלטפורמת ה-DevOps של ג'ייפרוג. באמצעות Artifactory היא "אחסנה" בסבלנות את תוכנית המשחק – והמתינה לרגע הנכון. עם Pipelines, ה-"צפרדעים" מדרום אמריקה העבירו כל התקפה בצורה מסודרת משלב לשלב, בלי לאבד יציבות. בעזרת Xray הם זיהו את נקודות התורפה של גרמניה-סאפ וניצלו אותן ברגעי ההכרעה (יחד עם הצלות מרהיבות של השוער, אורלנדו חיל), ובסיומת ביצעו Distribution של הביצועים, שניצח עבורה את קרב הפנדלים. בעוד שסאפ נתקעה בשלב האחרון של התהליך, ג'ייפרוג השלימה את שרשרת האספקה של הניצחון. פרגוואי-ג'ייפרוג סיימה את הלילה עם אחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה והעפילה לשמינית הגמר, שם תפגוש את מי שתנצח הלילה במשחק בין צרפת-OpenAI לשבדיה-מטריקס. זו תהיה עבורה משוכה קשה במיוחד, במיוחד אם יעמדו מולה ענקי ה-AI ממדינת הטריקולור. אבל אחרי שהדיחה את גרמניה-סאפ, פרגוואי-ג'ייפרוג הוכיחה שאסור להספיד אותה. הולנד-מאנדיי נגד מרוקו-רד האט מי שהצליח להתעורר ב-04:00 הבין שהמפגש בין שתי הנבחרות הללו היה שיעור בניהול משברים. הולנד-מאנדיי, שהגיעה מהמקום הראשון בבית לאחר שלב בתים מרשים, ניהלה את המשחק באמצעות לוח ה-Work Management של מאנדיי – כל משימה הוקצתה, כל שחקן ידע את תפקידו והכול התקדם לפי התכנון. אבל, בדיוק כמו פרויקט שבו משימה קריטית נשארת פתוחה עד הדקה האחרונה, שער השוויון של מרוקו-רד האט בתוספת הזמן טרף את הקלפים ואת לוח הזמנים, ושלח את המשחק להארכה. במונדיאל הנוכחי, הולנדי-מאנדיי לא תניף את הגביע. צילום: Fitria Ramli, ShutterStock בהארכה, הולנד-מאנדיי ניסתה להחזיר לידיה (או, יותר נכון, לרגליה) את השליטה באמצעות יכולות ה-Monday Dev, לבנות התקפה אחר התקפה ולנהל את הלחץ בצורה מסודרת, אך מרוקו-רד האט הוכיחה עמידות יוצאת דופן. Red Hat Enterprise Linux אפשר לה להישאר יציבה גם תחת עומס כבד, בעוד שבאמצעות OpenShift היא עברה במהירות מהגנה להתקפה בכל הזדמנות שנוצרה, ובפועל הייתה מסוכנת יותר. התיקו לא השתנה גם בהארכה, והכרעת המשחק עברה לדו קרב פנדלים, שם צריכים ביצועים כמה שיותר מדויקים. ההולנדים חיפשו את האוטומציות של מאנדיי, שיבטיחו שכל משימה תסתיים בהצלחה, אך דווקא כאן היא רשמה שוב ושוב כשלים – החטאות רבות. השוער של הולנד-מאנדיי כמעט עצר בעיטה, אבל בסוף הכדור "נזל" לו מתחת לגוף פנימה. מנגד, שוער מרוקו-רד האט פעל כמו Ansible Automation Platform – זיהה את התבנית, בחר את הצד הנכון, עצר את הבעיטה המכריעה והשלים תהליך מושלם, שהעניק לה ניצחון דרמטי. בסיום, רד האט הוכיחה שבעולם הקוד הפתוח, מערכת יציבה, גמישה ואמינה מנצחת גם כשהדרך רצופה משברים. מאנדיי ניהלה את הפרויקט היטב במשך רוב המשחק, אך בנוקאאוט אין חשיבות לכמות המשימות שהושלמו – רק למשימה האחרונה. מרוקו-רד האט ממשיכה לשלב הבא עם הרבה ביטחון, שם היא תפגוש את קנדה-קבוצת יעל, בעוד הולנד-מאנדיי נפרדת מהטורניר, למרות קמפיין מרשים.