השימוש בבינה מלאכותית בארגונים כבר אינו חזון העתיד, הוא מתרחש כאן ועכשיו. עובדים משתמשים בכלי AI באופן יומיומי, יחידות עסקיות מאמצות סוכני AI, והנהלות מצפות לראות ערך עסקי במהירות. במקביל, מנהלי אבטחת המידע נדרשים להתמודד עם מציאות חדשה: כיצד מאפשרים לארגון לאמץ AI, מבלי להתפשר על אבטחת מידע, שליטה ועמידה בדרישות הרגולציה.  בדיוק סביב האתגרים הללו, יתקיים ב-21 ביולי הכנס AI Without Losing Control, ביוזמת מדסק (MadSec) מקבוצת SQlink. הכנס יפגיש מנהלי אבטחת מידע, CISO ומנמ"רים לדיון מקצועי שיעסוק באימוץ AI בארגונים, תוך התמקדות ב-Governance, ניהול סיכונים, Agentic AI, אבטחת מידע ורגולציה.  לדברי דורון סיון, מנכ"ל מדסק מקבוצת SQlink: "ה-AI כבר נמצאת בתוך הארגון, אבל במקרים רבים שכבת האבטחה סביבה עדיין לא נבנתה. האתגר של ה-CISO הוא לא רק לזהות את הסיכונים, אלא לתכנן ארכיטקטורת אבטחה שתאפשר לארגון להשתמש ב-AI בצורה מבוקרת, מאובטחת ובהתאם לדרישות העסקיות והרגולטוריות". סיון יעביר הרצאה בכנס, תחת הכותרת The Missing Layer: AI Security Architecture – שבה יציג כיצד ארגונים יכולים לבנות את שכבת האבטחה הנדרשת לאימוץ AI בקנה מידה ארגוני, תוך שמירה על אבטחת מידע, Governance ועמידה בדרישות הרגולציה. לצידו ישתתפו בכנס מומחים מובילים מהתעשייה, שיציגו זוויות שונות של האתגר: יובל סיני, רמ"ח הגנה אקטיבית במערך הסייבר הלאומי, בהרצאה "מדוע פרויקטי AI כושלים, ואיך זה קשור לסייבר", על הגורמים המרכזיים לכישלון יוזמות AI וכיצד ממשל, אבטחת מידע וניהול סיכונים משפיעים על הצלחתן.  טל איתן, Sales Engineering Manager ב-צ'ק פוינט (Check Point), בהרצאה AI Security Trends: What Organizations Are Getting Right and Wrong – שתעסוק באתגרים, בטעויות ובדפוסי האימוץ של ארגונים שמטמיעים AI בקצב מואץ. איציק צלאף, Security GTM Manager ב-מיקרוסופט (Microsoft), בהרצאה AI in the Enterprise: Security by Design – על העקרונות להטמעת AI בארגוני Enterprise, תוך שילוב אבטחת מידע, Governance וניהול הרשאות כבר משלב התכנון. אביבית קוטלר, CISO & DPO בכללית שירותי בריאות, בהרצאה AI in Clinical Environments: Innovation, Risk and Responsibility – שתעסוק באתגרים הייחודיים של הטמעת AI בסביבות קליניות, תוך שמירה על פרטיות, אבטחת מידע ועמידה בדרישות הרגולציה.  הכנס מיועד ל-CISO, מנהלי אבטחת מידע, ומנמ"רים שרוצים לקבל כלים מעשיים ותובנות עדכניות ליישום AI בצורה מאובטחת ומבוקרת בארגון.  AI Without Losing Control יתקיים ביום ג', 21 ביולי, בין השעות 09:00-11:30, במתחם SQlink Innovation בבורסה ברמת גן.  ההשתתפות ללא עלות, אך מותנית בהרשמה מראש. להרשמה היכנסו לכאן  

קבוצת נערות מאזור הכנרת, שמפתחות אפליקציה מבוססת AI,שנועדה לשפר את הביטחון העצמי של בנות ובני נוער באמצעות עצות לעיצוב השיער, זכתה בתחרות מיזם השנה של עמותת יוניסטרים, שנערכה לפני ימים אחדים. העמותה פועלת לקידום יזמות בקרב גילאי העשרה. בתחרות, שהתקיימה באקספו תל אביב, השתתפו בנות ובני נוער, שהציגו מעל 100 יוזמות ופרויקטים שונים. הם.ן מגיעים.ות מרחבי הארץ, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית (גילוי נאות: עורך אנשים ומחשבים, יניב הלפרין, היה שופט בתחרות). חלק מהם.ן מגיעים.ות מהצפון הרחוק, ועבדו על פיתוח היוזמות הטכנולוגיות שלהם.ן תחת אזעקות וירי בלתי פוסק של טילים. הזוכות בתחרות של עמותת יוניסטרים על שם טד והדי אורדן ז"ל ובני משפחתם הן גילי מור ושירה קפלן, בנות 17 מקבוצת כנרת, ונעמי עידו, בת 16 מקיבוץ אשדות יעקב – שלושתן חניכות שנה ג' ממרכז יזמות יוניסטרים כנרת. האפליקציה, שאותה הן מפתחות בימים אלה, מאפשרת למשתמשים לקבל תמיכה, הדרכה והמלצות מותאמות אישית לעיצוב וסידור השיער. היא מספקת טיפים, הסברים וכלים פרקטיים, שמסייעים לבני ובנות הנוער למצוא את הסגנון המתאים להם.ן ולהרגיש טוב יותר עם המראה שלהם.ן. הזוכות אמרו כי "פיתחנו את האפליקציה בגלל בעיות ביטחון עצמי שהרגשנו. בגיל ההתבגרות, השיער לא ממש מסתדר, וההתעסקות עם המראה החיצוני מאוד משפיעה על הביטחון העצמי. ראינו לנכון לפתח את האפליקציה, שמבוססת על בינה מלאכותית, במטרה להביא להעלאת הביטחון העצמי בכל מה שקשור בנראות – מה שמשפיע בהחלט על היום יום שלנו, רגשית וחברתית. יש באפליקציה קהילה שיתופית להתייעצויות, פיצ'ר שמזהה את סוג השיער ומתאים עצות טיפוח וסידור השיער, ועוד. אנחנו מאוד מאמינות במיזם שלנו ושואפות להמשיך ולפתח אותו". במקום השני בתחרות זכתה קבוצת בני ובנות נוער ממרכז יזמות יוניסטרים באר שבע, עם פיתוח שהופך פסולת חקלאית מזהמת לדשן שמחייה את האדמה. למקום השלישי הגיעו חניכות וחניכים ממרכז יזמות יוניסטרים אור יהודה, שמפתחים.ות את Drincup – מתקן אקולוגי לשטיפת כוסות רב פעמיות, שמיועד להחליף את השימוש בכוסות חד פעמיות בעסקים ובמוסדות ציבוריים. הזוכים הנוספים בקטגוריית חביב הקהל זכתה קבוצת שנה א' ממרכז יוניסטרים קריית שמונה והגליל המזרחי, בשותפות עם הפדרציה היהודית של ונקובר, עם המיזם DUET. מקרב חניכות וחניכי שנה ב', במקום הראשון זכה המיזם AllergiesWarrior ממרכז היזמות יוניסטרים עפולה, במקום השני – SafeHeat, שמפותח במרכז בנתניה, ובשלישי – מיזם Virtual Teacher, שמפותח במרכז בשגב שלום. בקרב חניכות וחניכי שנה א', מפתחי.ות המיזם Flighttherapy ממרכז היזמות יוניסטרים אור יהודה קטפו את המקום הראשון, כשאחריהם הגיעו בנות ובני נוער מעפולה, מאילת ומנתיבות. עוד בין הזוכים: תלמידים מישיבת עתיד אור מנחם חב"ד אשקלון, מחטיבת הביניים במוקייבלה ומחטיבת הביניים עטרות מזרח ירושלים. שלוש הקבוצות הזוכות מהתוכנית החד שנתית SUN של יוניסטרים הן, לפי הסדר: קריית החינוך אורט דנציגר קריית שמונה, בשותפות הפדרציה היהודית ונקובר וקרן שעשוע, עם המיזם Map- Make A Pro; אלאנדלוס באקה אל-גרביה בשיתוף העירייה המקומית, עם המיזם SafeStep; וחיפה נווה שאנן, בשותפות עיריית חיפה ו-Philips IL, עם המיזם Teachmake. התחרות נערכה בהובלת רוני צארום, יו"ר ומייסד יוניסטרים, ויפעת בכור, מנכ"לית העמותה, ובאירוע השתתפו אנשי ונשות עסקים והיי-טק, יזמים, נציגי ציבור וממשל בכירים, משלחות מחו"ל ורבים נוספים, שהתרשמו מהיוזמות והפיתוחים של בני ובנות הנוער, בתקופה של מצב ביטחוני מורכב. בין השופטים היו יו"ר חברת החשמל, דורון ארבלי; המנכ"ל הפורש של רשות החדשנות, דרור בין; יו"ר בזק, תומר ראב"ד; מנכ"לית AIG ישראל, יפעת רייטר; שרית יוחננוף, הבעלים של רשת יוחננוף; קלמן שחם, המייסד והבעלים של אלטשולר שחם; יו"ר אלוני חץ, אבי ורטהיים; דבורה חסיד, מנכ"לית מכבי טבעי; מיכל קיסוס, מנכ"לית דיסקונט קפיטל; ואסא לוינגר, מנכ"ל אנג'יקס. בכור אמרה כי "קיום התחרות והמשך הפעילות שלנו מאפשרים לבני הנוער לחוות את החוויה האותנטית ביותר ביזמות, ומעלים את תחושת הביטחון העצמי והחוסן שלהם. השקעה בדור המנהיגות היזמית, ולא רק בשעת חירום, תמשיך לחזק את החברה הישראלית ותבנה את דור העתיד שלנו במדינת ישראל – דור שיביא לחיזוק החברה באמצעות יזמות, פתיחות וסובלנות לאחר, ולקיחת אחריות על העתיד".

"לפני שקפצתי למים והשתתפתי ברוקדים עם כוכבים – פחדתי. זה לא נורמלי שלא לפחד, ואני מכירה את המדיום הטלוויזיוני, כי השתתפתי בתוכנית הכרישים. הריקודים היו אתגר מטורף, אבל הצלחתי להביא את עצמי לשם. המסר שלי לכל ילדה ונערה הוא: גם אם את חוששת, גם אם משהו קשה לך, גם אם את חושבת שלא תוכלי לעשות, גם אם את מפחדת מפאדיחה – נסי. אם לא תנסי ולא תעשי – לא תצליחי", כך אמרה יסמין לוקץ', אשת עסקים ויזמית חברתית, מייסדת ארגון Code for Israel לפיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. לוקץ' הייתה מדוברות המפתח בכנס Build the future, שערכה היום (א') עמותת וקהילת הנשים אליסקוד באוניברסיטת תל אביב. הכנס עסק בהכשרת הדור הבא לעולם העבודה המשתנה בעידן ה-AI, והשתתפו בו מאות ילדות ונערות מהקהילה. באירוע הועלה זכרה של גבי (גבריאלה) מרום (וקסמן) ז"ל, מנכ"לית משותפת של העמותה, שנפטרה באפריל. גבי (גבריאלה) מרום (וקסמן) ז"ל, שהייתה מנכ"לית משותפת בעמותת אליסקוד – מנהיגות טכנולוגית לילדות ולנערות. צילום: יח"צ לוקץ' שוחחה על הבמה עם שירה שמבן, יזמית סייבר, מייסדת-משותפת ומנכ"לית סולבו, שנמכרה בשנה שעברה לחברת הסייבר הישראלית CYE. היא אמרה לילדות ולנערות כי "כשהייתי בגילכן, פחדתי לדבר מול אנשים. עבדתי על זה, למדתי והיום מאוד נוח לי". לדבריה, "ההורים שלי (הרופאה ואשת העסקים ד"ר מרים אדלסון ובעלה לשעבר, ד"ר אריאל אוקסהורן – י"ה) הם רופאים. גדלתי בתל אביב וכשהייתי צעירה חשבתי שהם רוצים 'להסליל' אותי ללימודי רפואה. טעיתי: הם אמרו לי 'אנחנו רוצים שתהיי מאושרת', וציפו שאמצה את היכולות שלי. יום אחד קיבלתי ציון 97 במבחן במתמטיקה, והוריי שאלו: 'איפה עוד שלוש נקודות?'. לשיטתי, צריך לא רק לעשות, אלא גם להחצין את העשייה, לדווח עליה. לצד מימוש היכולות שלכן, צריך שיכירו בפעילות שלכן, ושיידעו שאתן עושות עבודה טובה". האייקון שמשלב יזמים ישראליים בעמק הסיליקון לוקץ' היא מייסדת ומנכ"לית אייקון. היא אמרה כי "הקמתי את הארגון כדי לפעול לשילוב יזמים וסטארט-אפים מישראל בעמק הסיליקון. רכיב יסוד בפעילות הוא קשרים. זה חשוב לקריירה: איך בונים נטוורקינג. בדרך זו, עם חיבור לבכירי היי-טק בארצות הברית, אנחנו מייצרים הזדמנויות לחברי וחברות הקהילה. רבים מתייחסים בסקפטיות לנטוורקינג, וזו טעות. כשאני פוגשת יזמית או יזם צעירים, אני חושבת לא 'איך הם יעזרו לי', אלא איך אני יכולה לעזור להם.ן". "ליזמות אין גיל", אמרה, "אבל נדרשת השקעה של 100% במיזם. יזמית ויזם צריכים לעשות משהו מאוד מאתגר: לרוץ מרתון במהירות של ריצת ספרינט. יזמות משמעה לצוד את הבעיות ולמצוא להן פתרון". "חשוב לצאת לדרך עם תחושה שאת יכולה", סיכמה לוקץ'. "כולן יכולות, אבל רבות טועות לחשוב שהן לא יכולות. אני פוגשת נשים מצליחות רבות, אבל רבות מאיתנו לא מאמינות בעצמנו. אם הייתי צריכה לנסח את המסר שלי לילדות ולנערות, הוא יהיה: פשוט תעשי את זה – Just Do It. אבל נייקי תפסו לי את הסלוגן… גם אם נפלתן, לא נורא – המשיכו הלאה ולמדו מהנפילה". עמותה שנוסדה ע"י אימא שרצתה שיהיה לבת שלה חוג מחשבים עמותת אליסקוד הוקמה לפני 10 שנים על ידי נסטיה אוצ'קובסקי, מהנדסת תוכנה, שחיפשה חוג מחשבים לבתה, שהייתה אז בת 9. היא גילתה שבחוגי הרובוטיקה והמחשבים היו בעיקר בנים, ולכן החליטה להקים חוג שכזה בעצמה. אליסקוד מגדלת, מחברת ומקדמת ילדות, נערות ונשים לטכנולוגיה – מכיתה ד' ועד לקריירה בתעשייה, ויש לה יותר מ-10,000 בוגרות. מימין: גיא מזרחי ונסטיה אוצ'קובסקי. צילום: רינת וידס באפריל השנה, גבי (גבריאלה) מרום (וקסמן), מנכ"לית משותפת של אליסקוד, נפטרה מסרטן, והיא רק בת 51. מרום הותירה אחריה בעל – גיא מזרחי, יו"ר פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, מנכ"ל סייפרוס ופעיל בקהילת הסייבר, ושתי בנות – ליה בת ה-17 ורוני בת ה-15. מזרחי הודה באירוע לאוצ'קובסקי ולפעילות העמותה, ואמר כי "היקף המשתתפות בכנס הוא בפירוש מחזה מחמם לב. החזון של נסטיה ושל גבי ז"ל מבשיל לאירוע עוצמתי שכזה. עמותת אליסקוד תורמת ומקדמת שילוב של נשים בתעשייה, שכל כך צמאה וכה משוועת לכוח אדם מקצועי. אני מקווה ומצפה שבשנה הבאה ישולבו עוד מאות ואולי אלפי נערות בתעשייה. ליה ורוני, הבנות של גבי ז"ל ושלי, הן חלק מהתוכנית, ואני שמח שגם הן צועדות לכיוון של הצלחה שמשלבת מנהיגות וטכנולוגיה".

חברת סלקום חתמה על הסכם בהיקף של מיליוני שקלים עם חברת נביוס, במסגרתו תספק תשתיות תקשורת מתקדמות לחוות השרתים של החברה הפועלות במתחמי הדאטה סנטר של חברת מגה DC – השייכת לקבוצת מגה אור – ברחבי הארץ. במסגרת הפרויקט תקים סלקום תשתית סיבים אפלים (Dark Fiber) בין שלושה אתרי דאטה סנטר מרכזיים של מגה DC בבית שמש, מסמיה ומודיעין, כולל תוואי גיבוי, לצד קישוריות וחיבור למחלף האינטרנט הישראלי. מהחברות נמסר כי "תשתיות מסוג זה מהוות רכיב קריטי עבור פעילות שחקני ניאו-ענן וחברות המספקות תשתיות עיבוד מתקדמות לבינה מלאכותית, ומאפשרות העברת נתונים בנפחים גבוהים, בשיהוי נמוך וברמת אבטחה ושרידות גבוהה, תנאים הכרחיים לפעילות מערכות ענן ומחשוב עתיר ביצועים". המהלך משתלב בהתרחבות פעילות הדאטה סנטרים בישראל. אלי אדדי, מנכ"ל סלקום: "תשתיות תקשורת מתקדמות הן תנאי בסיסי לפיתוח בינה מלאכותית בעידן הטכנולוגי הנוכחי, ולא רק שירות תומך. שיתוף הפעולה עם נביוס במתחמי הדאטה סנטר של מגה DC, ממקם את סלקום בלב מהפכת ה-AI בישראל. אנחנו מביאים לפרויקט יכולות קישוריות מובילות, עם אמינות וביצועים שמאפשרים ללקוחות שלנו לפעול במהירויות ובסטנדרטים של הדור הבא".

מנהלי טכנולוגיה, תשתיות ואבטחת מידע בארגונים מגוונים מבינים כיום שאימוץ כלי בינה מלאכותית הוא כבר לא שאלה של בחירה, אלא עובדה קיימת בשטח. עם זאת, מנהל IT או CISO שרואה בבינה מלאכותית בעיקר סוגיה של ניטור הדפדפן של העובדים מאבטח רק חלק קטן מהתמונה. המציאות הארגונית המודרנית מראה שאבטחת AI וניהול סיכוני המידע התפצלו לשלוש זירות עבודה שונות לחלוטין. לכל זירה יש וקטורי תקיפה משלה, אתגרי תקינה ורגולציה ייחודיים, ובעיקר צורך בבקרות הגנה שונות ברמת התשתית. הניסיון להחיל מסמך מדיניות אדמיניסטרטיבי אחד על כולן הוא מקום שבו נוצרים פערי אבטחה וסיכוני פרטיות מהותיים. שלוש הזירות של ה-AI במרחב הארגוני זירת המשתמשים (Workforce) – עובדים שמזינים מידע עסקי רגיש ל-ChatGPT או קלוד, לעתים דרך חשבונות פרטיים ותוספי דפדפן שלא עברו בקרה ארגונית. חסימה גורפת לא פותרת את הבעיה, אלא מייצרת "צל AI". הבקרה האפקטיבית כאן חייבת לשבת ברמת זרימת המידע (Inline), כדי לזהות ולעצור דלף מידע ופגיעה בפרטיות לפני שהנתונים עוזבים את גבולות הארגון. זירת המפתחים (Secure Development) – עבודה ישירה מתוך סביבות הפיתוח (IDEs) עם כלים מבוססי AI. בזירה זו, הסיכון נע מחשיפת קוד מקור וסודות ארגוניים ועד לאתגרי משילות (Governance) מורכבים סביב שלמות ואמינות הקוד שמגיע, בסופו של דבר, לייצור. זירת האפליקציות והסוכנים (AI for Apps) – זוהי החזית המורכבת ביותר בתעשייה. מדובר בחיבור אפליקציות ארגוניות פנימיות למודלי שפה גדולים (LLMs) ושימוש בסוכנים אוטונומיים, שניגשים ישירות לבסיסי הנתונים ומערכות הליבה, כמו ג'ירה, גיטהאב או סלאק. כאן נדרשת מערכת ניהול הרשאות, זהויות ובקרת גישה קשיחה בזמן אמת. מעבר מתיאוריה למציאות: אכיפה אקטיבית ובקרת עלויות המכנה המשותף לשלוש הזירות הוא שלא ניתן לאכוף אותן באמצעות הדרכות עובדים בלבד. האתגר המרכזי של מנהלי תשתיות וטכנולוגיה כיום הוא מעבר לבקרת תשתית אחודה – כזו שמגינה על האפליקציות והדאטה הארגוניים מבלי להאט את הפעילות העסקית ומבלי לפגוע בחוויית המשתמש. בוובינר טכני חדש וממוקד, שיתקיים ביום ג' הבא, ה-14 ביולי, בשעה 11:00, תציג קבוצת UP (הכוללת את UP Security ו-UP Defense), בשיתוף ענקית האבטחה קלאודפלייר, ארכיטקטורות עבודה ו-Best Practices יישומיים להתמודדות עם ריבוי הזירות. במסגרת הוובינר ייערך דמו חי מיוחד של פלטפורמת Cloudflare AI Gateway, שיציג את הניגוד הדרמטי בין שני מצבים באפליקציה ארגונית המחוברת לבסיס נתונים (RAG): מצב פגיע (Security OFF) – כיצד תוקף מנצל פרומפטים מתוחכמים, במה שנקרא Prompt Injection, כדי לגרום לבינה המלאכותית להדליף החוצה מהארגון פרטי כרטיסי אשראי, מספרי תעודות זהות ומידע פנימי חסוי. מצב מוגן (Security ON) – כיצד חוקי WAF ופתרונות ה-Gateway של קלאודפלייר מיירטים וחוסמים את איומי הקלט והפלט (DLP) בזמן אמת, לצד הדגמת מנגנוני אופטימיזציית טוקנים (Token Optimization), שיפור ביצועים (Caching) וניתוב דינמי לשליטה בעלויות ומניעת קריסת שירותים. תוכנית המפגש וסדר היום המפגש יעסוק בנושא משלוש זוויות: האסטרטגית, הטכנולוגית וזווית הפלטפורמה והדמו. הזווית האסטרטגית – אלינה מיטלמן-כהן, CISO בכירה וראשת תחום חוסן ארגוני ב-UP Security, תנתח את סיכוני האימוץ, דרישות הרגולציה והגנת הפרטיות בארגונים. הזווית הטכנולוגית – רוני גולדנברג, מנכ"ל UP Defense, יציג את אתגרי ה-SecOps המעשיים, הקשחת סביבות עבודה ומגבלות כלי האבטחה המסורתיים. זווית הפלטפורמה והדמו – אלכס ספקטור, מהנדס פתרונות בכיר בקלאודפלייר, יציג את ארכיטקטורת ההגנה מקצה לקצה של Cloudflare AI Security Suite ויריץ את הדמו החי הטכני. המפגש מיועד למנמ"רים, מנהלי אבטחת מידע, מנהלי תשתיות, IT וטכנולוגיה בארגונים מכל המגזרים. ההשתתפות באירוע היא ללא עלות ובהרשמה מראש. אתם מוזמנים להירשם כאן.

"השקעות הענק בדאטה סנטרים לבינה מלאכותית הן בועה עצומה, המזכירה את בועת הדוט.קום, והן לא יפגשו את הלקוחות שאמורים לממן אותן", כך אמר רמי נחום, המנכ"ל והבעלים של טריפל סי (Triple C) – אחת מחברות הדאטה סנטר והתשתיות הוותיקות בישראל. בראיון ל-אנשים ומחשבים, הוסיף ואמר נחום: "היקף הכספים שמושקע בהקמת חוות שרתים מבוססות AI גדול בהרבה ממה שהלקוחות בכלל יהיו מסוגלים לשלם בעוד שנה עד שלוש שנים". עם זאת הוא מבקש להבהיר: "מהפכת ה-AI היא 'וואו' אחד גדול, והיא גדולה יותר ממהפכת הדוט.קום, אבל היא יצאה מכל פרופורציה – הן מבחינה ריאלית והן מבחינה נורמלית, ולא רק בישראל". בין היתר, נחום מנמק את דבריו בהקשר של סוגיית האנרגיה לחוות השרתים, שעלתה רבות לכותרות בתקופה האחרונה. "דרישות החשמל של היזמים שמקימים דאטה סנטרים הן מוגזמות. מדינת ישראל קיבלה בקשות לחיבורי חשמל לדאטה סנטרים בהיקף של 8,000 עד 20,000 מגה-וואט. אם אכן ייבנו דאטה סנטרים בהיקף של 20,000 מגה-וואט, ההשקעה הנדרשת בציוד, בעיקר במעבדי GPU, תהיה כ-2 טריליון דולר". נחום הוסיף: "גם דאטה סנטר 'קטן' יחסית, בהספק של 50 מגה-וואט, ידרוש השקעה של כ-5 מיליארד דולר ב-GPU. סכומים כאלה אינם הגיוניים ואינם יכולים להיות מגובים על ידי שוק ה-IT הישראלי, שכלל תקציבו נמוך בהרבה". נחום שותף לדעתם של קולגות רבים בענף: "הדרישות המופרזות לחיבורי חשמל יוצרות עומס תכנוני על חברת החשמל, שמקצה יכולת ייצור לדרישות שלא יתממשו בפועל. הדבר מעורר גם בעיות רגולטוריות וחקיקתיות". להערכתו, חלק גדול מהמיזמים המתוכננים כלל לא יקרום עור וגידים. "בעוד שנה-שנתיים יהיה עודף של דאטה סנטרים בישראל, במזרח התיכון ואף בעולם. כל בעל פרדס מציע היום להקים דאטה סנטר על השטח שלו, וכולם מחכים ללקוח שיביא מאות מיליוני דולרים. זה לא יקרה". מתקן קירור בהספק של 250 טון הדאטה סנטר של טריפל סי הוא בעל הספק של חמישה מגה-וואט, ונחום מספר כי בחברה נערכים להתמודדות עם מהפכת ה-AI בצורה מושכלת ובהתאם לצורכי השוק. "אנחנו גדלים באופן עקבי, אך בתוך 'מסגרת ההיגיון' ובהתאם ליכולת הלקוחות לשלם. הגידול מחייב אותנו להמשיך ולהתרחב, בין היתר כדי לתת מענה ליישומי AI. אחת הפעולות שנקטנו ממש בימים אלה היא התקנת צ'ילר נוסף בהספק של 250 טון קירור, המספק קירור לעומס מחשוב של 900 קילו-וואט", הוא סיפר. להמחשת סדרי הגודל, נחום ציין כי שרת 1U קלאסי ("שרת פיצה") צורך כ-0.2 קילו-וואט, בעוד שמכונת B300 הכוללת שמונה מעבדי אנבידיה (NVIDIA) צורכת פי 70 יותר חשמל משרת 1U סטנדרטי. עוד ציין כי במסגרת ההיערכות לעידן ה-AI, החברה מספקת שירותי GPU as a Service להפעלת תוכנות ומודלי AI, בעיקר לצורכי הסקת מסקנות (Inference), ומתכננת להרחיב את סל פתרונות ה-AI שהיא מציעה ללקוחות. "אנחנו רואים גידול מתמיד בביקוש לשירותים אלה מצד הלקוחות". עם זאת, הוא הדגיש כי "עם כל הכבוד ל-AI, עדיין יש צורך לתת מענה לדרישות הקלאסיות של דאטה סנטרים, כמו אחסון, אירוח ושירותי תשתית נוספים. כולם, וגם אנחנו, משקיעים ומתכוננים לעידן ה-AI בצורה סבירה ומספקים שירותים בתחום, אבל אני עדיין לא רואה התנפלות של הלקוחות. צריך להיות ריאליים". "אנו נמצאים במגמת גידול בהכנסות, לאחר שלוש שנים קשות" בתקופת המלחמה התמודדה טריפל סי עם אתגרים רבים, כמו כלל המשק. "הקפדנו לשמור על יציבות, וסייענו ככל יכולתנו ללקוחות שלנו בעוטף ובצפון. אני שמח לציין שכעת אנו נמצאים במגמת גידול בהכנסות, לאחר שלוש שנים קשות", אמר. לדבריו, "בשלוש השנים האחרונות השקיעה החברה מאמצים רבים בהגנת הסייבר, בעקבות מתקפות משמעותיות, בעיקר מצד גורמים איראניים, שהתמקדו בחברות תקשורת". נחום הוסיף: "רמת ההגנה של ישראל מוערכת כגבוהה מאוד. בכל פעם מחדש אני מתפעל ממנה". הדאטה סנטר של טריפל סי ממוקם באתר תת-קרקעי בפתח תקווה. נחום הדגיש כי כיום יש חשיבות רבה יותר להקמת דאטה סנטרים תת-קרקעיים. לדבריו, "יותר ויותר ארגונים גדולים ובינוניים מבינים שניהול דאטה סנטר הוא מקצוע הדורש מומחיות, ולכן גוברת המגמה להעביר שירותי IT לדאטה סנטרים מקצועיים או לשירותי ענן". טריפל סי תשתתף בכנס השנתי DATA CENTER של אנשים ומחשבים, שיערך ב-12.07, באולמי לאגו בראשון לציון.

דמיינו את התרחיש הבא: סוכן AI אחד מתחיל שיחת שירות לקוחות ומנסה לעקוב אחר בעיית חיוב. אחרי כחמישה עשר חילופי דברים הוא מאבד את חוט המחשבה, שוכח מה הייתה הבעיה המקורית ומתחיל להציע פתרונות לנושא אחר לגמרי. בתרחיש אחר, אותו סוכן מנתח דו"ח אבטחת מידע בן 50 עמודים. הוא מאתר שלוש חולשות קריטיות בפרק הראשון, אך עד עמוד 30 הממצאים כבר נשמטים והוא ממשיך כאילו לא נמצאו. "כאשר עוברים מארכיטקטורה של סוכן יחיד למערכות מרובות סוכנים נפתחות יכולות חדשות. אחת המרכזיות היא פירוק משימות לעבודה מקבילית. סוכנים שונים יכולים לטפל בתת-משימות שונות בו זמנית" זו אינה תקלה שנפתרת בעזרת ניסוח פרומפט טוב יותר. סוכנים בודדים נתקלים בתקרה כאשר שיחות מתארכות מעבר למה שמכונה חלון הקונטקסט  שלהן, כאשר המשימה דורשת מעבר בין סוגי מומחיות שונים, או כאשר המורכבות הכוללת של הבעיה חורגת מיכולת ההסקה של מודל יחיד. הנדסת פרומפטים יכולה לשפר ניסוח או דיוק נקודתי, אך אינה פותרת מגבלות מבניות. כאן נכנסות לתמונה מערכות מרובות סוכנים. במקום לבקש ממודל אחד לבצע הכל, מחלקים את העבודה בין כמה סוכנים מתמחים שמתואמים ביניהם. האתגרים של סוכן יחיד ביישומים ארגוניים חוזרות שוב ושוב שלוש מגבלות מרכזיות. הראשונה היא זיכרון. חלון ההקשר הופך לצוואר בקבוק. כאשר מזינים היסטוריית שיחה ארוכה, עולה הסיכון לסטייה מהנושא. הסוכן מתחיל לשכוח פרטים שהוזכרו בתחילת השיחה והעקביות נפגעת. המגבלה השנייה היא אמינות מול מורכבות. סוכן יחיד מתקשה כאשר פתרון הבעיה דורש שימוש במספר מערכות וכלי עבודה במקביל וכן עמידה באילוצים שונים של תחומים מקצועיים שונים. המגבלה השלישית היא עומס קוגניטיבי. כאשר עובדים עם קונטקסט ארוך או תהליכי עבודה מורכבים, יכולת ההסקה של המודל נשחקת. הסוכן מאבד את המעקב אחר ממצאים מוקדמים ואחר ההקשר הכולל של המשימה. מערכות מרובות סוכנים  כאשר עוברים מארכיטקטורה של סוכן יחיד למערכות מרובות סוכנים נפתחות יכולות חדשות. אחת המרכזיות היא פירוק משימות לעבודה מקבילית. סוכנים שונים יכולים לטפל בתת-משימות שונות בו זמנית. יכולת נוספת היא יצירת תהליכי עבודה שומרי state. במקום רצף ליניארי של שלבים ניתן לבנות תהליכים שבהם סוכנים חוזרים לנקודות קודמות, בודקים מחדש החלטות ומנתבים את התהליך בהתאם לתנאים משתנים. היבט חשוב נוסף הוא שילוב בני אדם בתהליך. במערכות כאלה קל יותר לשלב מומחים אנושיים בנקודות החלטה קריטיות. לדוגמה, במערכות אבחון רפואי סוכני מחקר יכולים לאסוף מידע ולנתח נתונים, בעוד רופאים מאשרים את ההחלטות. מערכות מרובות סוכנים גם מציעות עמידות גבוהה יותר לתקלות. כאשר מתכננים מנגנוני גיבוי ניתן להמשיך בפעולה גם אם סוכן אחד נכשל. בנוסף קיימת יכולת להתרחב בצורה הדרגתית. במקום להעמיס עוד יכולות על סוכן יחיד, ניתן להוסיף סוכנים מומחים נוספים לפי הצורך. סוכנים בודדים יעילים כאשר המשימה פשוטה יחסית. הם יכולים לענות על שאלות נפוצות, ליצור סיכומים או לכתוב קוד בסיסי. אולם כאשר תהליך העבודה דורש תיאום בין תחומים שונים בעלי אילוצים שונים, הסוכן היחיד מתקשה. שירות לקוחות הוא דוגמה טובה לכך, טיפול בפנייה עשוי לדרוש שליפת נתוני חשבון, אימות מדיניות, עדכון חיובים והחלטה על העברה לטיפול אנושי. כל פעולה כזו נשענת על מקורות מידע שונים וכללי רגולציה. גם בזיהוי הונאות יש צורך לשלב ניתוח עסקאות, דפוסי התנהגות ובדיקות רגולטוריות. מערכות מרובות סוכנים פותרות את הבעיה באמצעות חלוקת אחריות בין סוכנים שונים. סוכן אחד מבצע שליפות נתונים, סוכן אחר מאמת מדיניות וסוכן שלישי מבצע פעולה או מנסח תשובה. עם זאת, המעבר אינו חף מאתגרים. ויתור על סוכן יחיד משמעותו הצורך לתאם בין כמה סוכנים. הדבר דורש תשתית שמאפשרת סנכרון, העברת הודעות ונראות מלאה של התהליך. לפי מחקרים, יותר מ-40% מפרויקטי הבינה המלאכותית הסוכנית צפויים להתבטל עד סוף 2027 משום שארגונים העריכו בחסר את מורכבות הפריסה. בנוסף, כ-86% מהארגונים זקוקים לשדרוג תשתיות לפני שיוכלו לפרוס מערכות כאלה בסביבת ייצור. דפוסי הארכיטקטורה המרכזיים יש כמה תבניות מרכזיות לבניית מערכות מרובות סוכנים. הראשונה היא אורקסטרציה היררכית (Hierarchical Orchestration). במודל זה סוכן מתאם מחלק משימות ומנהל את סדר הפעולות. היתרון הוא בקרה טובה יותר על התהליך, אך המתאם עלול להפוך לצוואר בקבוק. המודל השני הוא תיאום Peer to peer. כאן הסוכנים מתקשרים ישירות זה עם זה באמצעות העברת הודעות. הגישה גמישה יותר אך עלולה ליצור השהיה בכל נקודת מעבר. המודל השלישי מבוסס על מאגר ידע משותף המכונה לעיתים מודל לוח מודעות. כל הסוכנים במערכת יכולים לקרוא ולכתוב למאגר זה ולתרום לפתרון הבעיה כאשר יש להם מידע רלוונטי. מודל נוסף הוא מבנה זיכרון דו שכבתי (Dual tier). זיכרון לטווח קצר משמש להקשר המיידי של המשימה, בעוד זיכרון לטווח ארוך מאפשר אחזור מידע מהיסטוריית העבודה. כך ניתן להימנע מחזרה על פעולות שכבר בוצעו. אף אחד מהדפוסים האלה אינו פתרון קסם. מערכות היררכיות יוצרות צווארי בקבוק בקורדינציה. תקשורת Peer-to-peer יכולה להוסיף השהיה בנקודות התיאום. ארכיטקטורות לוח מודעות דורשות ניהול state זהיר. הדפוס הנכון תלוי בתקורת התיאום הנדרשת, בסבילות לכשלים ובדרישות ה-scale. מהירות ותיאום כאשר כמה סוכנים עובדים יחד, עצם התיאום ביניהם עלול להפוך לעומס. אם זמן התיאום גבוה מדי, יתרון העבודה המקבילית נעלם. מערכת מרובות סוכנים חייבת להפחית את זמן העיבוד הכולל יותר מכפי שהשהיית התיאום מוסיפה לו. אחרת היא עלולה להיות איטית יותר מסוכן יחיד. תשתית מערכות מרובות סוכנים מספקות תוצאות מדידות כאשר הארכיטקטורה והתשתית מותאמות לבעיה. כאשר בונים מערכת מרובת סוכנים שצריכה לצמוח מעבר לשלב הניסוי, התשתית הופכת לגורם מכריע. תיאום מהיר, ניהול זיכרון ואחזור ידע יעיל הם המפתח לכך שהמערכת תפעל בצורה יציבה גם בקנה מידה גדול.   הכותב הוא סמנכ"ל ארכיטקטורה ברדיס.

מסמך חדש, שמיקרוסופט הגישה לפני ימים אחדים, מאיר זרקור על הטקטיקות שבהן נוקטת חברת הענק, ונוקטות חברות גלובליות בכלל, כדי לשלם כמה שפחות מסים. המסמך נכון לשנת הכספים 2025, ואמנם הוגש לאיחוד האירופי, בהתאם לחוקים שלו, אבל ניתן להקיש ממנו על המדיניות שלה בתחום ברחבי העולם. במסמך כלולות מדינות האיחוד האירופי, מדינות שאינן חברות באיחוד אך נמצאות גם או רק ביבשת אירופה, כגון רוסיה וטורקיה, וכן טרינידד וטובגו ו-וייטנאם. ההכנסות, הרווח והמס שמיקרוסופט משלמת בישראל לא כלולים במסמך. מיקרוסופט, כמו חברות ענק אחרות, נוקטת באסטרטגיה של ריכוז הכנסות במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים, בדרך כלל דרך חברות בת מקומיות. כך, ההכנסות שהיא רשמה באירלנד, שידועה כמדינה עם שיעורי מיסוי נמוכים (מקלט מס), עמדו בשנה המדווחת על 196 מיליארד דולר והרווח על 47 מיליארד דולר, אולם היא שילמה מסים בסך של 6.6 מיליארד דולר בלבד. מדובר בשיעור מס אפקטיבי (המסים שהיא שילמה בפועל מסך הרווחים שלה במדינה) של 14.1% בלבד. המדינה השנייה בגודל ההכנסות שמיקרוסופט דיווחה עליהן נמצאת הרחק מאחורי אירלנד – גרמניה, עם הכנסות של 11.6 מיליארד דולר, רווח של 661 מיליון ושיעור מס אפקטיבי של 33.4%. החברה שילמה שיעור מס אפקטיבי הגבוה מ-30% גם בהולנד ובאיטליה. לעומת זאת, בצרפת היא שילמה לפי שיעור מס אפקטיבי של כ-27% ובבלגיה – של 26.5%. מה אומרת מיקרוסופט? ג'ף בולווינקל, עורך הדין הבכיר ביותר של מיקרוסופט באירופה, כתב בפוסט שפרסמה החברה בבלוג שלה כי היא "מחויבת למבנה מס שמשקף היכן האנשים שלנו עובדים, היכן אנחנו משקיעים והיכן הפעילויות, הנכסים והסיכונים שלנו קורים". הוא הוסיף כי "מיקרוסופט משלמת את המסים שהיא חייבת בכל אחת מהמדינות שבהן היא פועלת. אנחנו יודעים שיש דעות ברורות לגבי האם חברות משלמות מספיק מסים, והאמונה שלנו היא שבכך שאנחנו נותנים את ההקשר הזה (בדמות המסמך – י"ה), אנחנו תורמים לכך שהשיח יהיה יותר מבוסס על ידע". הוא הוסיף כי מיקרוסופט שילמה בשנת הכספים 2025 מסים של 28.7 מיליארד דולר ברחבי העולם – מה שעושה אותה לחברה השנייה בגודלה בהיבט זה, אחרי אפל. 6.3 מיליארד דולר מאותם מסים שולמו באיחוד האירופי. חקיקה שהיא תולדה של המשבר של 2008 החקיקה שלפיה מיקרוסופט הגישה את המסמך היא תולדה של המשבר הכלכלי העולמי של 2008. בעקבותיו, גם אם באיחור ניכר (ב-2021), העביר האיחוד האירופי חוק שמחייב תאגידים לפרסם מסמכים שנתיים שמפרטים את ההכנסות והרווחים שצברו, ואת המסים שהם שילמו, בכל אחת מהמדינות. המטרה היא לראות את מידת התאימות בין הפעילות שלהן בכל אחת מהמדינות והמסים שהן משלמות בה. מיקרוסופט כתבה בבלוג כי "ייתכן שכמה מספרים ייראו כמפתיעים במבט ראשון". היא כנראה כיוונה לאירלנד, שם היא שילמה בשנת הכספים מס על כ-40% מכלל ההכנסות במדינות הרלוונטיות לדו"ח, בעוד שלדבריה היא מעסיקה במדינה רק 3% מכוח האדם הגלובלי שלה. ומה בארצות הברית? בימים אלה יש מחלוקת בין רשות המס האמריקנית, ה-IRS, למיקרוסופט סביב כמעט 29 מיליארד דולר שהרשות טוענת שחברת הענק צריכה לשלם לה. החברה מסרה בתגובה כי היא חלוקה על הדרישה של ה-IRS וכי היא "תתנגד בתוקף" לחוקי המס החדשים שהתקבלו או נדונים בקונגרס האמריקני. בתוך כך, ראוי להזכיר דיווח של הניו יורק טיימס, שלפיו ריכוז הכנסות במקלטי מס מאפשר לחברות אמריקניות לשלם בשנה 40 מיליארד דולר פחות במסים. אלא שהסכום הזה "נחסך" מתוכניות רווחה, בריאות, חינוך ושירותים נוספים שהמדינות נותנות.