חברת אייר (AIR), המפתחת פלטפורמת אבטחה לשרשרת האספקה של סוכני AI, יוצאת היום מ-Stealth ומודיעה על גיוס כולל של 50 מיליון דולר בסבב Seed. הסבב הובל על ידי Sequoia ו-Greenoaks. בסבב השתתפו גם Swish ו–Netz, לצד משקיעים פרטיים, בהם זאק פרנקל, נשיא Cognition; ינון קוסטיקה, ממייסדי Wiz; אופיר ארליך, ממייסדי Eon; אן נויברגר; עומר אדם; וארון אנאנד, ממייסדי Clay וכן בכירים נוספים מתעשיות הסייבר וה-AI. אייר הוקמה בשנת 2026 על ידי יאיר סבאן וניב הופמן, שהכירו לפני כעשור בצבא, בעלי ניסיון בתחומי הסייבר ההתקפי, תשתיות ארגוניות ומחקר אבטחת AI. החברה מעסיקה כיום 40 עובדים בישראל. ככל שארגונים מטמיעים יותר סוכני AI, הסוכנים מתחברים ליותר כלים, מידע ושירותי צד שלישי, גולשים באתרים, קוראים מיילים וקבצים ומבצעים פעולות בשם העובדים. במקביל, הם יכולים להתקין תוספי AI באופן עצמאי ולהשתמש ב-Skills, בשרתי MCP ובסוכני משנה שמרחיבים את יכולותיהם. תוכן זדוני או כלי שנפרץ עלולים להשפיע על הסוכן ולגרום לו לבצע פעולות שלא התכוון לבצע, ובכךש ליצור סיכון לגניבת מידע, הונאה או גישה בלתי מורשית. בניגוד לתוכנות ארגוניות מסורתיות, סוכני AI מקבלים החלטות בהתאם למידע שהם פוגשים במהלך פעילותם, ולכן לצוותי האבטחה יש נראות ושליטה מוגבלות לגבי הגורמים שמשפיעים עליהם, המערכות שאליהן הם יכולים לגשת והפעולות שהם מבצעים. האתגר הופך משמעותי במיוחד כאשר תוסף AI שכבר הוטמע מתגלה בדיעבד כזדוני או כפגיע. במצב כזה, צוותי אבטחת המידע נדרשים להבין במהירות אילו סוכנים ותהליכים בארגון תלויים בו, היכן הוא מותקן וכיצד ניתן להסיר אותו מכלל הארגון. השקת AIR מגיעה לאחר סדרת מחקרי אבטחה מקוריים שערכה החברה, אשר מיפו את הסיכונים בשרשרת האספקה של סוכני AI עוד לפני שמרבית הארגונים הכירו בהיקף הבעיה. באחד המחקרים זיהתה החברה יותר מ-17,800 תוספי AI ציבוריים, המייצגים כ-6.7 מיליון התקנות, שהסתמכו על מקורות חיצוניים לא מהימנים לקבלת הוראות. במחקר נוסף איתרה החברה AI Skills שהתחזו למותגים מוכרים, בהם אנת'רופיק (Anthropic) ו-OpenAI, במטרה לעקוף מנגנוני בדיקה ואבטחה של פלטפורמות. אחד מהם אף היה מסוגל להריץ קוד באופן שרירותי על מערכות ארגוניות. כדי להתמודד עם האתגר, פיתחה אייר פיירוול שפועל בזמן אמת עבור סוכני AI תוך הגנה על המידע שנכנס לקונטקסט שלהם, במטרה לעצור הוראות זדוניות, מידע לא מהימן וכלים שנפרצו לפני שיוכלו להשפיע על החלטותיו או פעולותיו של סוכן הAI. הפלטפורמה מאפשרת לצוותי אבטחת מידע לגלות, לבחון ולנהל באופן רציף את כלל תוספי הAI, ה-Skills, שרתי ה-MCP וסוכני המשנה שבהם משתמשים סוכני ה-AI בארגון, לפני הטמעתם וגם לאחריה. כאשר תוסף מסוים מתגלה כזדוני, פגיע או כזה שלא אושר לשימוש, המערכת מאפשרת לזהות באופן מיידי את כלל הסוכנים והתהליכים שתלויים בו ולבטל את השימוש בו ברחבי הארגון. בנוסף, אייר מציעה לארגונים קטלוג של תוספי AI שעברו סריקה, נבדקו ואושרו מראש, וכך ארגונים יכולים להרחיב את יכולות סוכני ה-AI תוך שימוש בתוספים בטוחים. יאיר סבאן, מייסד שותף ומנכ"ל: "לכל ארגון יש שכבת פיירוול שמגינה על הרשת שלו. עכשיו ארגונים זקוקים לשכבת פיירוול שתגן גם על סוכני ה-AI שלהם – כזו שמגינה על המידע וההוראות שנכנסים לקונטקסט שלהם. כיום, סוכני AI מתקינים כלים באופן אוטונומי, מתחברים למערכות פנימיות ומקבלים החלטות, וברוב הארגונים אף אחד לא באמת יודע מה פועל, על מה אפשר לסמוך ואיך עוצרים את זה כשצריך". בוגומיל בלקנסקי, שותף ב-Sequoia: "מה שנתן לנו ביטחון ב-אייר מהרגע הראשון היה המייסדים. הם זיהו בשלב מוקדם שסוכני AI ייצרו אתגר אבטחה חדש לחלוטין עבור ארגונים, והחלו לפתח עבורו פתרון עוד לפני שמרבית החברות בכלל חשבו על הבעיה. אנחנו מאמינים שיש להם את הצוות והחזון להגדיר את הקטגוריה הזו". פטריק בקהאוס, שותף ב-Greenoaks: "שרשראות אספקת תוכנה מעולם לא היו משטח התקיפה הקריטי ביותר בארגון. עם כניסתם של סוכני AI, הן הופכות לרכיב קריטי במערך האבטחה. סוכנים פועלים בזמן אמת ומשתמשים ב-Skills, תוספים ושרתי MCP ממקורות שצוותי האבטחה לא בהכרח בחנו, תוך שהם חומקים מכלי סריקה שנבנו עבור עולם התוכנה המסורתי. אייר בונה את הפלטפורמה שמאפשרת לארגונים לגלות את הסוכנים, לשלוט במערכות ובמידע שאליהם הם רשאים לגשת ולנטר אותם בזמן אמת. אנחנו מאמינים שהשכבה הזו תהפוך לרכיב הכרחי במערך אבטחת הסייבר הארגוני, וגאים לשתף פעולה עם יאיר, ניב וצוות AIR בזמן שהם מגדירים את הקטגוריה הזו".

"העשור הקרוב יהיה רווי בשינויים דרמטיים בתחום ה-Physical AI, שיהווה את 'משטח המפגש' המכריע בין האנושות למחשבים. לישראל יש יתרון עצום בתחום הזה, ועליה לנצל אותו", כך אומר טל כהן, שותף מנהל ב-נקסט גיר ונצ'רס (Next Gear Ventures) ומייסד דרייב (Drive TLV), לקראת כנס Physical AI של אנשים ומחשבים. כהן ירצה בכנס, שיתקיים בשבוע הבא (ג'), על החשיבות הקריטית של גישור על הפער בין פיתוח AI לבין יישומה בעולם המעשי, ועל הצורך בפיתוח שכבות אמון – ככלי לתרגום האינטליגנציה של הבינה המלאכותית לערך ממשי ומוחשי. כהן, יזם ופרופסור לשעבר ב-ג'ורג'יה טק (Georgia Tech) בארה"ב, הוא בעל ניסיון רב בתחומי ה-AI והרובוטיקה מאז שנות ה-2000, וכן בעל רקע יזמי עשיר בהקמה ובמכירה של חברות סטארט-אפ. בשנת 2015 חזר לישראל והקים את חברת דרייב, המחברת בין סטארט-אפים ישראליים לבין חברות ענק גלובליות הפועלות בעולמות הפיזיים – תעשייה, אנרגיה ורכב. בין שותפיה העסקיים של דרייב נמנות יצרנית הטרקטורים ג'ון דיר (John Deere), יצרנית המכוניות הונדה (Honda), חברת טוטאל אנרג'יס (TotalEnergies) ועוד. "ליזמים יש כמה סיכונים כשהם רוצים להקים סטארט-אפ", אומר כהן. "הסיכון האחד הוא טכנולוגי, וזה דבר שאנחנו הישראלים מודעים לו. יש גם סיכון בבחירה נכונה של ההון האנושי שילך איתך. הסיכון השלישי הוא ראייה נכונה של השוק והסיכונים. בדרך כלל מי שמקים את הסטארט-אפ, לפחות בישראל, מבין בנושאים כמו סייבר וטכנולוגיה, אבל פחות מכיר את השוק עצמו. כדי להביא את השוק, אתה צריך להיות קרוב אליו ולהכיר אותו. זו הסיבה שהקמתי את דרייב – כדי להביא את השותפים, כלומר להביא ללקוחות את השוק של העולם הפיזי", הוא אומר. "על מנת שפתרון של בינה מלאכותית פיזית יפגוש את היצרן הפיזי, נדרש קישור מצד גורם שמכיר את שני הצדדים, ופה אנחנו שמחים לתרום מניסיוננו", אומר כהן. כהן מציג דוגמה אחת לסיפור הצלחה של חיבור בין סטארט-אפ ישראלי לבין חברה גדולה בחו"ל. מדובר בחברת UVI הישראלית, שפיתחה מערכת מבוססת מצלמות ו-AI לסריקה אוטומטית של תחתית כלי רכב, לצורך איתור חפצים חשודים המוסתרים במקומות שונים. "הכל התחיל במגזר הביטחוני, לגילוי כלי רכב חשודים בגבולות, אבל אחר כך הם עברו לסקטור האזרחי", מספר כהן. "סייענו להם להתחבר ליצרנית הרכב השוודית וולוו (Volvo), כדי להתאים את המוצר לסריקת כלי רכב. "מאוחר יותר סייענו להם ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת השכרת הרכב הרץ (Hertz). כיום המערכת של UVI פרושה בכמעט כל אתרי השכרת הרכב של הרץ בארה"ב, ומשמשת לסריקת נזקים בכלי הרכב המוחזרים. הדבר מייעל משמעותית את תהליך הבדיקה", הוא מספר. "זו רק דוגמה אחת", הוא מוסיף. הרכב האוטונומי – כוכב ה-Physical AI כהן מעריך כי השינוי הדרמטי הגדול בתחום הבינה המלאכותית הפיזית יתרחש בתחומי התחבורה והרכב החכם. "תחום התחבורה נמצא בחזית ה-Physical AI, במעבר מבעלות על רכב פרטי לקונספט של 'רובוטקסי' – מוניות ללא נהג, שאותן מזמינים באמצעות אפליקציה", אומר כהן. לדבריו, ווימו (Waymo) – חברה בת של אלפבית (Alphabet) וגוגל (Google), ואחת המובילות בתחום – מבצעת כיום מאות אלפי נסיעות של מוניות אוטונומיות בערים גדולות בארה"ב, ובהן פיניקס, אטלנטה, יוסטון וסן פרנסיסקו. לדברי כהן, "התחום נחשב ל'קצה החם' בשל המורכבות המדעית, הטכנולוגית, הביטחונית והבטיחותית של אינטראקציית אדם-מכונה בסביבה ציבורית הטרוגנית".  לשאלתנו מה הם האתגרים המרכזיים של הבינה המלאכותית הפיזית כהן עונה ומונה כמה גורמים: הראשון הוא רגולציה ואמון הציבור. לדבריו, החקיקה בארה"ב עדיין אינה מפורטת מספיק, ויש גם עניין של מוכנות תרבותית ואמון של הלקוחות באימוץ מלא של הטכנולוגיה. אתגרים נוספים הם בטיחות ואמינות. לדבריו, מבחינה סטטיסטית, כלי הרכב של ווימו נחשבים לבטוחים יותר מנהיגה אנושית, בהתבסס על מחקרים שנעשו לאורך מאות מיליוני מיילים. עם זאת, הוא מציין כי "הדרך עדיין ארוכה ועדיין קיימים כשלים, הנובעים מתקלות תוכנה, שעלולים להשבית צי שלם של כלי רכב אוטונומיים, כפי שאירע בעבר". לדעת כהן, ישראל צריכה להתמקד בפיתוח "שכבת הביניים" – שכבת היישום (Deployment) ושכבת האמון (Trust Layer) – שתגשר בין מודלי ה-AI המתקדמים, הנבנים בעיקר בארה"ב ובסין, לבין יישומם בעולם הפיזי.  "היתרון היחסי שלנו הוא שישראל מצטיינת ב'כושר המצאה' ובכישרון טכנולוגי, וכן בפיתוח טכנולוגיות משלימות. חברות ענק מבינות כעת את הערך הייחודי שלנו; הן יודעות שיש פתרונות בכל העולם ויש הרבה מהנדסים, אבל הן מכירות בהון האנושי שלנו ומוכנות להשקיע פה בצורות שונות", אומר כהן. הוא מוסיף ומעיר: "לא במקרה אנבידיה (Nvidia) מתכננת להקים פה מפעל ומגדילה את השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית הפיזית". לדבריו, הבינה המלאכותית עצמה מייצרת אפשרויות חדשות ליזמים: "היא מאפשרת לייצר יוזמות בלי לגייס הרבה כסף, ולמצוא שווקים מהר יותר מאשר בעבר. וזה התפקיד שלנו בחברת דרייב", חותם כהן את דבריו. לפרטים נוספים על כנס הבינה המלאכותית הפיזית – לחצו כאן

אנדרו ביילי, נגיד בנק אנגליה, הזהיר כי בינה מלאכותית מתקדמת מהווה סיכונים לתשתיות פיננסיות. ביילי שלח מכתב שלשום (ב') לשרי האוצר של ה-G20 ולנגידי הבנקים המרכזיים. המסמך פורסם זמן קצר לפני שהבכירים הפיננסיים התכנסו באשוויל, צפון קרוליינה. ביילי כתב את המסמך בכובעו כראש מועצת היציבות הפיננסית, FSB, הגוף הבינלאומי המפקח על בריאות המערכת הפיננסית והמתאם רגולציה פיננסית. ביילי הזהיר במכתבו כי שוקי ההון פגיעים ו"שבריריים". סיכוני הסייבר המגיעים מהבינה המלאכותית, מוסיפים לפגיעויות קיימות במערכת, הסביר. ביילי ציין "הערכות נכסים מתוחות" בשוק הבינה המלאכותית כאחת מהשברירויות הללו. הוא גם הצביע על "היקפי החובות בעסקאות השקעה מעגליות, הנערכות בין חברות בינה מלאכותית לסופרסקיילרים". עוד התמקד ביילי במכתבו ביכולת של מודלי שפה גדולים לבצע מתקפות סייבר. לפי ביילי, אחת הסיבות לכך שמודלים אלה מהווים סיכון היא, שמערכות פיננסיות חשובות רבות מחוברות זו לזו. "חברות ההשקעות המובילות בעולם מבצעות עסקאות רבות אחת עם השנייה מדי יום", כתב, "יתרה מזאת, הן עושות זאת לעיתים קרובות באמצעות טכנולוגיה מאותם ספקי צד שלישי. פריצה לספק מרכזי שכזה – עלולה לסכן כמה מוסדות פיננסיים". ביילי ממליץ למקבלי ההחלטות להתכונן לשיבושים שמשפיעים על כמה מוסדות פיננסיים או ספקיות טכנולוגיה – בו זמנית. הוא גם קרא ליישום תהליכי עבודה שיאפשרו "לשחזר מערכות קריטיות ונתונים מהשרתים, לאחר אירוע סייבר משמעותי". לפי ביילי, "היכולת של מודלי AI לזהות במהירות פגיעויות תוכנה, תדרוש מהבנקים להוציא תיקונים מהר יותר. זה מאתגר מכמה סיבות. כאשר מתגלה פרצה חדשה, מהנדסים לא צריכים לפתח תיקון אלא גם לבדוק שהוא פועל כמצופה לפני שחרורם. בעבר, עבודות בדיקה ותיקון אלו כללו כמות משמעותית של עבודה ידנית". "בינה מלאכותית מתקדמת, Frontier AI", כתב, "מציעה הזדמנויות משמעותיות לחיזוק הגנת הסייבר. אך ההתפתחויות האחרונות מדגישות את החשיבות והצורך להבטיח שההתקדמות ביכולות תלווה בחוסן ובמוכנות". מכתב פומבי בשבוע שעבר פרסמו יותר מ-100 בנקים, חברות טכנולוגיה וחברות נוספות מכתב פומבי, המזהיר מפני סיכוני הסייבר שבבינה מלאכותית. החותמים כתבו שהם מאמינים, כי תדירות קמפיינים של פריצה מבוססת LLM תגדל משמעותית בחודשים הקרובים. הם קראו לארגונים לחזק את ההגנות שלהם על ידי מתן כלי סייבר מבוססי בינה מלאכותית לצוותי הטכנולוגיה. "חברות השירותים הפיננסיים וקבוצות טכנולוגיה חייבות להתכונן לתרחישים חמורים יותר, הכוללים שיבוש בו-זמני של כמה חברות שיש להן קשר, או תלות טכנולוגית משותפת". לפי הנגיד הבריטי, "שומרי הסף של המערכת הפיננסית העולמית מודאגים יותר ויותר מהסכנות של מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית. חששות אלו התגברו בעקבות סדרת מקרים אחרונים שבהם המודלים המרכזיים שנבדקו על ידי אנת'רופיק ו-OpenAI פרצו לארגונים חיצוניים ויצרו זהויות מזויפות כדי להטעות את מי שמבצעים את הבדיקות". מומחים הזכירו כי כאשר שי ג'ינפינג, נשיא סין, יבקר בוושינגטון ב-24 בספטמבר, הוא ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, צפויים לדון בשיתוף פעולה ברגולציה של בינה מלאכותית בין שתי המדינות.

יום אחד בלבד לאחר כניסתו הרשמית ללשכת המנכ"ל, שיגר ג'ון טרנוס מזכר פנימי ראשון לעובדי אפל, בו הוא מסמן את יעדיה הקרובים והרחוקים של ענקית הטכנולוגיה.  טרנוס פתח את דבריו בהכרת תודה חמה ורגישה לקודמו בתפקיד, טים קוק. "יש לנו מזל עצום שהיה לנו מנכ"ל שהוביל עם ערכים, אנושיות והגינות כה רבה", כתב טרנוס לעובדים בממו, שתוכנו הגיע לידי אתרי הטכנולוגיה. המנכ"ל הטרי לא בזבז זמן ועבר מיד להלהיב את אנשי קופרטינו לקראת אירוע ההכרזה השנתי הגדול שייערך בשבוע הבא, ב-9 בספטמבר: "יש לנו השקה ענקית בשבוע הבא שעומדת להיות פנומנלית", בישר המנכ"ל החדש לצוותו. "אני נרגש באותה מידה ממה שנמצא מעבר לכך – כולל המוצרים המדהימים שכבר נמצאים בפיתוח, ואלה שעדיין לא דמיינו, אותם נחלום ונפתח יחד", הוסיף והכריז טרנוס בחגיגיות. John Ternus just dropped his first memo as Apple CEO. He casually called next week’s iPhone launch “phenomenal.” Bro started Day 1 by setting expectations at 100. ???? pic.twitter.com/cjly3SV3JI — Evan Luthra (@EvanLuthra) September 1, 2026 חילופי משמרות חלקים בקופרטינו ההצהרה המבטיחה הזו מגיעה כהמשך ישיר לפרישתו הרשמית של קוק מתפקיד המנכ"ל אתמול (ג'), ב-1 בספטמבר, ומעברו לכיסא יושב ראש הדירקטוריון הפעיל, עליו דיווחנו בהרחבה. למרות שמדובר בטלטלה ניהולית היסטורית – הראשונה מזה 15 שנים – המהלך, כך מהולך ומתבהר, עובר חלק. השוק הגיב באיפוק מוחלט, ומניית אפל רשמה ירידה קלה וזניחה של כ-0.2% בלבד במסחר המוקדם. חילופי הגברי התקבלו כמעבר זורם והרמוני של מנהיג שהשאיר "בית מסודר למופת", ואפילו ארתור לוינסון, ששימש כיו"ר הלא-פעיל של הדירקטוריון ב-15 השנים האחרונות, מונה לדירקטור עצמאי מוביל, כדי לפנות לקוק את מקומו בראש הבורד. מיליונים על השולחן: כמה ירוויחו המנכ"ל החדש והיו"ר היוצא? לצד השינויים המבניים, הדיווחים הרשמיים שהוגשו לרשות לניירות ערך בארה"ב, ה-SEC, ב-1 בספטמבר חושפים לראשונה את חבילות השכר החדשות של בכירי אפל.  על פי הדיווח, טרנוס יתחיל להשתכר שכר בסיס שנתי של 3 מיליון דולר, שייכנס לתוקפו באופן מיידי. מנגד, קוק, בכובעו החדש כיושב ראש פעיל של חבר המנהלים, יקבל שכר בסיס שנתי של 2 מיליון דולר, החל מה-26 בספטמבר. שכר זה משקף את תפקידו הממוקד החדש של קוק, שיתרכז בניהול קשרי הממשל המורכבים והרגישים של אפל בוושינגטון וכן מוול בייג'ינג. John Ternus will usher in a new age for Apple https://t.co/FABM2tenA6 pic.twitter.com/XHCyOqVqeo — Adrian Dittmann (@AdrianDittmann) September 2, 2026 הבינה המלאכותית של השכנים והשקה תחת זכוכית מגדלת המבחן הגדול הראשון של טרנוס יגיע בשבוע הבא באירוע שקיבל את הכותרת "Surprise and Shine" – על פי הדיווחים והשמועות, אפל צפויה להציג שם את ה-iPhone המתקפל הראשון שלה, לצד סירי (Siri) החדשה והמשודרגת.  בניגוד למתחרותיה הגדולות שמשקיעות למעלה מ-100 מיליארד דולר כל אחת בהקמת תשתיות שרתים עצמאיות, אפל תחת קוק בחרה באסטרטגיה חסכונית בעלויות הון (capex-light) המבוססת על רישוי מודלים חיצוניים. ההימור הזה מציב את טרנוס מול אתגר הנדסי וכלכלי חסר תקדים – אפל משלמת כיום לגוגל כ-1 מיליארד דולר בשנה כדי להשתמש במודל ג'מיני (Gemini) שלה לשם "החייאת" סירי, זאת לצד שיתוף פעולה קיים עם OpenAI. מסתמן כי המשימה המרכזית של טרנוס כמנכ"ל תהיה להוכיח שקופרטינו מסוגלת לבנות מוצרים מובילים משלה סביב טכנולוגיה שאינה בבעלותה, מבלי שהדבר יפגע בחוויית המשתמש הייחודית או ישחק את שולי הרווח הגבוהים של החברה. קוק עצמו הודה בשיחת המשקיעים האחרונה שלו כמנכ"ל כי השלכות העלויות של מחשוב ה-AI הן עדיין בגדר נעלם, וציין כי החברה מקווה לאזן זאת בעתיד באמצעות שדרוג של המשתמשים לתוכניות אחסון ענן (iCloud) מורחבות. חזרה לשורשי החומרה של סטיב ג'ובס מבחינת המבנה הארגוני, קידום של איש חומרה מובהק כמו טרנוס – שמוביל מזה חמש שנים את פיתוח החומרה באפל – מהווה שינוי כיוון מרענן. בעוד שקוק הגיע מעולם התפעול והלוגיסטיקה, טרנוס מייצג מנהיגות הממוקדת במוצר הפיזי עצמו, בדומה למייסד האייקוני של החברה, סטיב ג'ובס. שמועות עקשניות בענף מספרות כי במעבדות הפיתוח של אפל כבר עמלים כעת על שורה של פיתוחים עתידיים נועזים, ובהם אוזניות AirPods המצוידות במצלמות זעירות, משקפיים חכמים, ואפילו מחשב MacBook ראשון בעל מסך מגע. כבר כעת ידוע כי תחת מנהיגותו של טרנוס, שדרת הניהול עוברת רה-ארגון משמעותי – כפי שדיווחנו, פיל שילר הוותיק מפנה את מקומו בניהול ה-App Store ובאירועי ההשקה לטובת תפקיד סמלי כ"עמית אפל" (Apple Fellow). חנות האפליקציות, שנמצאת תחת לחץ רגולטורי כבד, תנוהל מעתה על ידי קרסון אוליבר תחת חטיבת השירותים של אדי קיו, מה שמעביר את כובד המשקל של החנות מניהול שיווקי לניהול עסקי טהור.  במקביל, אירועי ההשקה ינוהלו על ידי נולה ויינשטיין תחת מחלקת התקשורת של קופרטינו.  נראה כי אפל של טרנוס נערכת לצעוד קדימה בביטחון, תוך שמירה על המורשת המוּצרית שלה והתאמתה המדויקת לאתגרי המחר ולעידן ה-AI התוסס הנוכחי.

חברת הייבוב (HiBob) – מפתחת פלטפורמת ניהול העובדים Bob – הודיעה על השלמת סבב גיוס חדש בהיקף של 166 מיליון דולר, בהובלת ענקית התוכנה סיילספורס (Salesforce).  המהלך מגיע כשלוש שנים לאחר סבב הגיוס הקודם, שנערך ב-2023 ושבו גייסה 150 מיליון דולר, ומעמיד את סך ההון שגייסה הייבוב מאז הקמתה בסוף 2015 על כ-740 מיליון דולר. החברה, שהוקמה ומנוהלת על ידי רוני זהבי, המנכ"ל, וישראל דוד, סמנכ"ל הטכנולוגיות, מעסיקה כיום כ-1,400 עובדים בישראל, באירופה, בצפון אמריקה ובאוסטרליה. כיום, כ-5,500 ארגונים בלמעלה מ-170 מדינות, המונים יחד יותר מ-1.5 מיליון עובדים, משתמשים בפלטפורמה של הייבוב, שמחברת בין נתוני משאבי אנוש, שכר וכספים. לפי החברה, ההון הנוכחי מיועד להרחבת מערכת הבינה הארגונית שלה, המרכזת נתונים מקיפים על עובדים, תפקידים, כישורים, ביצועים ומבנים ארגוניים, ומאפשרת הטמעה של סוכני AI ותהליכים אוטונומיים על בסיס מידע ארגוני קיים. "זוהי מהפכה ארגונית וניהולית" לדברי המנכ"ל זהבי: "הקמנו את הייבוב מתוך אמונה פשוטה: עולם העבודה השתנה, והוא ימשיך להשתנות במהירות ובאופן מתמיד. ההשקעה של סיילספורס מחזקת את אמונתנו שבינה מלאכותית אינה רק שינוי טכנולוגי, היא משנה את הדרך שבה ארגונים עובדים. ככל שעובדים וסוכני AI יעבדו יותר זה לצד זה, מידע מהימן על כוח העבודה ועל ההקשר שבו הוא פועל יהפוך לבסיס הכרחי לאופן שבה חברות יעצבו מחדש את העבודה, יעצימו מנהלים ויקבלו החלטות טובות יותר. ההשקעה הנוכחית מבטאת אמון רב בחברה, במנהלים ובעובדים המצוינים שלנו, ובטכנולוגיה החדשנית שאנו מפתחים. הטעות הגדולה ביותר שחברות יכולות לעשות היא לחשוב שבינה מלאכותית היא בעיקר עניין טכנולוגי. זוהי מהפכה ארגונית וניהולית. החברות המובילות לא יהיו רק אלה שיחזיקו במודל הבינה המלאכותית הטוב ביותר, אלא אלה שיבנו את הארגונים המתאימים ביותר לעידן הבינה המלאכותית". התוכנית ארוכת הטווח של הייבוב מתמקדת בניהול מערך היברידי המשלב בין עובדים אנושיים לסוכני בינה מלאכותית, תוך זיהוי פערי כישורים, תכנון כוח אדם וקביעת תחומי אחריות. בחברה מדגישים כי יעילותם של מודלי AI מותנית בהקשר הארגוני הייחודי שבו הם פועלים, ומפתחים ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת הזרמת נתוני כוח אדם ישירות למערכות העבודה השוטפות – לרבות ניהול לקוחות, כספים ותפעול – וקליטת מידע מהן בחזרה. שיתוף הפעולה הפיננסי נשען גם על אינטגרציה מעמיקה עם פלטפורמת סלאק (Slack), שבבעלות סיילספורס, המנגישה את נתוני העובדים והמבנה הארגוני בתוך סביבת העבודה היומיומית. "AI יעילה במיוחד כשהיא מבינה עובדים, תפקידים ומבנים שמעצבים את הארגון" ג'ן טפלו, מנהל האסטרטגיה הראשי של סלאק וסגן נשיא בכיר במעבדות סיילספורס, ציין כי: "הייבוב בנתה בעשור האחרון פלטפורמה גלובלית מרשימה לניהול עובדים, המשרתת כ-5,500 לקוחות ונשענת על הבנה עמוקה של האופן שבו ארגונים פועלים. בסיס הנתונים המהימן הזה על כוח העבודה הופך את הבינה המלאכותית לשימושית ורלוונטית יותר, ומחבר אותה לאופן שבו עסקים פועלים בפועל". ראיין גאווין, סמנכ"ל השיווק של סלאק, הוסיף: "AI יעילה במיוחד כאשר היא מבינה את העובדים, התפקידים והמבנים שמעצבים את הארגון. מידע מהימן על כוח העבודה מספק את ההקשר הזה והופך את הבינה המלאכותית לרלוונטית יותר לצוותים המשתמשים בה. העבודה שלנו עם הייבוב מביאה את ההקשר הזה אל סלאק, המקום שבו אנשים משתפים פעולה ומקבלים החלטות מדי יום".