"אנחנו לא יכולים להציע לחולים של היום את הפתרונות של האתמול", אמר הבוקר (ה') מנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, בפתיחת ועידת ARC בתל אביב. קרייס אמר לקהל כי בינה מלאכותית לא באה להחליף בינה אנושית אלא להעצים אותה. לפי קרייס, היא מאפשרת לרופאים ומטפלים אחרים להיות מטפלים שוב והיא כלי מפתח בהגשת רפואה מותאמת אישית.  "המשימה שלנו היא לא רק לשפר את הטיפול הרפואי, המשימה שלנו היא לשנות את העולם", קבע מנכ"ל שיבא. לדבריו של מנהל בית החולים, הטיפול הרפואי הוא מנוע לחדשנות. נשיא המדינה, יצחק הרצוג. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך את המשתתפים בנאומו, ואמר כי "החדשנות שמתרחשת כאן משקפת את ישראל שכולנו יכולים להתגאות בה. ישראל שבה מיטב אנשי המקצוע מקדישים את חייהם ואת הקריירה שלהם לשירות האנושות". עוד ציין נשיא המדינה כי "אחרי שלוש שנות מלחמה, אנשים מ-30 מדינות ברחבי העולם התכנסו כאן, ובהם נציגים מבתי החולים הטובים בעולם". פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל AI וטרנספורמציה דיגיטלית ומנהל ARC בשיבא – ומי שהוא הכוח המוביל מאחורי המיזם – הדגיש בדבריו את הכוונה לשנות את מערכת הבריאות ולעודד צמיחה. צימליכמן תיאר איך ייראו בתי החולים של העתיד על בסיס ארבעה עקרונות: הפעלה של כוח העבודה והשקעה באנשים וכישרון; שינוי מבפנים של תהליכי עבודה; הפיכת הטכנולוגיה למותאמת לרפואה; לצד החשיבות שבבניית AI כדי לתמוך ברפואה והצורך להעלות את הערך בקנה מידה רחב. לפי צימליכמן, 70 אחוז מהמאמץ צריך להיות על אנשים – ובכך מתמקדת ARC וסוד הצלחתה. פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל החדשנות, הבינה המלאכותית ומנהל ARC בשיבא. צילום: דוברות המרכז הרפואי שיבא "חולים יבנו סוכני בינה מלאכותית בעצמם" צימליכמן הציג בדבריו חזון שבו חולים יבנו סוכני AI בעצמם, וכיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע באשפוז ביתי (פרויקט שכבר פותח ב-שיבא), ובבקרת זיהומים בבתי חולים. לבית החולים שיבא עצמו יש ארכיטקטורה מפורטת לשינוי, אותה הציג מנהל ARC על הבמה.   כך למשל, יש להם פלטפורמה אשר יושבת מעל הרשומות האלקטרוניות, בשם SMARTER, שמספקת תחנה אחת למידע ותשובות לצוות המטפל, לצד שיתוף פעולה שלהם עם OpenAI, עם מודל המותאם במיוחד לרפואה בשם 'אליס'.  במסגרת SpARC, תוכנית הדגל של ARC לקידום יזמות קלינית, אומנו 250 עובדי שיבא כדי להפוך צרכים רפואיים מהשטח לפתרונות מעשיים וחיבור להזנקים. שיתופי פעולה נוספים שהזכיר צימליכמן הם שיתוף פעולה עם אוויה (AVIA) – רשת אמריקנית הדומה ל-ARC ופועלת במסגרת 60 מרכזי בריאות בארצות הברית. צימליכמן ציין כי מדובר במכפיל כוח עבורם, וסיפר על שיתוף פעולה נוסף עם סטטיסטה (STATISIA), לפרסום נתונים סטטיסטיים על מערכות הבריאות בעולם.

בית המשפט במדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית גזר על ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) עונש חסר תקדים והורה לה לשלם סכום עתק של 25 מיליארד דולר. פסיקת הענק התקבלה כשמונה שנים מאז שהפרשייה התפוצצה ברעש עצום. הענישה הגיעה אחרי שחבר מושבעים בבואנוס איירס, סנטה פה, קבע כי במסגרת הפרשייה ענקית הטק ביצעה למעלה מ-43 מיליון הפרות מכוונות ושיטתיות של החוק המדינתי להתנהלות מסחרית בלתי הוגנת. בית המשפט קבע כי החברה הטעתה את הציבור באופן עקבי בכל הנוגע למדיניות שמירת הפרטיות שלה, העבירה גישה לנכסי מידע של המשתמשים לגורמים שלישיים, ולא פעלה כראוי למניעת תכנים פוגעניים ודיבור שטנה. מדובר באחד הקנסות הכבדים ביותר שניתנו אי פעם נגד תאגיד טכנולוגיה. על פי הניתוח המשפטי המקורי, חבר המושבעים חישב קנס של 5,000 דולר עבור כל הפרה בודדת, רף שהביא את הסכום הראשוני להיקף דמיוני של כ-219.5 מיליארד דולר. עם זאת, השופט פרנסיס מתיו החליט להפחית את סכום הפיצויים והעמידו על 25 מיליארד דולר "בלבד". השופט מתיו הבהיר בהחלטתו כי חומרת המעשים, מעורבות ההנהלה הבכירה וההיקף הנרחב של הפגיעה במשתמשים מצדיקים את החלת הרף הענישתי המרבי המותר בחוק לכל הפרה. בנוסף, נקבע כי הסכום יצבור ריבית שנתית של 15% עד לניכוי מלא של החוב, וכי כלל הכספים יועברו במישרין לטובת תקצוב מערכת החינוך הציבורית במדינה. ???? BREAKING: A New Mexico judge ordered Meta to pay $25B for misleading users about privacy after Cambridge Analytica. A jury found 43.9M violations, worth up to $219.5B. Interest is at 15% a year until it pays. The judge called Meta's own data probe "willfully ineffective". https://t.co/RAF2RgwIcR — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) October 22, 2026 השורשים ב-2018: שערוריית קיימברידג' אנליטיקה והסדרי העבר מקורו של ההליך המשפטי הנוכחי טמון במה שזכה לכינוי 'שערוריית קיימברידג' אנליטיקה' – פרשייה חמורה מאין כמותה שנחשפה בשנת 2018, אז נודע כי חברת ייעוץ פוליטי בריטית השיגה גישה לא מורשית למידע אישי של כ-87 מיליון משתמשי פייסבוק.  הנתונים נאספו באמצעות יישומון שאלונים שפותח על ידי חוקר עצמאי ופורסם בפייסבוק (Facebook) ושימשו לאחר מכן לבניית פרופילים פסיכולוגיים ממוקדים לצורך השפעה על מסעות בחירות פוליטיים, ובהם קמפיין דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2016 ומשאל העם על הברקזיט בבריטניה.  החשיפה הובילה לסערה ציבורית עולמית, למבחן אמון דרמטי עבור פייסבוק ולחקירות רגולטוריות נוקשות בגין מחדלי אבטחה ושקיפות. יצוין כי בעקבות פרשת 2018, מטא/פייסבוק כבר חטפה מכות משפטיות וספגה עונשים כבדים מרשויות החוק – בשנת 2019 הגיעה החברה להסדר היסטורי מול נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, ומשרד המשפטים האמריקני, במסגרתו שילמה קנס אזרחי של 5 מיליארד דולר והתחייבה להקים ועדת פרטיות עצמאית ולהדק את הפיקוח על מידע.  בהמשך, בשנת 2022, סוכמה תובענה ייצוגית נרחבת שבה הסכימה מטא לשלם 725 מיליון דולר נוספים לניזוקים. בעוד שהסדרים אלו התמקדו ברמה הפדרלית ובפיצוי הכללי, מדינת ניו מקסיקו בחרה שלא להצטרף להסדרים הרב-מדינתיים וניהלה תביעה עצמאית ועקשנית, שהובילה לפסיקה הדרמטית כעת. “This is a historic day for New Mexico and for consumers across the country,” said Attorney General Raúl Torrez. “For too long, powerful technology companies have operated as though their size and influence put them beyond the reach of the law… We took on one of the largest companies in the world because New Mexicans deserve honesty, accountability, and the protection of their personal information. Today’s result makes clear that no corporation is too powerful to be held accountable.” Official release linked in comments. #NMpol #NMLegislature #NewMexico — Raúl Torrez (@RaulTorrezNM) October 21, 2026 "חייבים לדבר עם מטא בשפה היחידה שהיא מבינה – כסף וערך מניותיה" ההחלטה הנוכחית עוררה הדים נרחבים במערכת המשפטית והפוליטית בארצות הברית, והוציאה תגובות חריפות משני הצדדים. התובע הכללי של ניו מקסיקו, ראול טורז, בירך על החלטת בית המשפט ואמר לפי דיווחים בתקשורת: "במשך זמן רב מדי, חברות טכנולוגיה עוצמתיות פעלו כאילו גודלן והשפעתן מעמידים אותן מעל החוק. התוצאה מבהירה כי אף תאגיד אינו חזק מכדי לשאת באחריות". במסיבת עיתונאים הוסיף טורז בנימה מרוצה: "ייתכן שמימנו כעת את בתי הספר במדינה ל-100 השנים הבאות". עורכת הדין ראנדי מקגין, שמייצגת את המדינה, הדגישה במהלך הדיונים כי "בית המשפט חייב לדבר עם מטא בשפה היחידה שהיא מבינה – כסף וערך מניותיה". מנגד, בכירי מטא דחו בתוקף את טענות המדינה והודיעו כי בכוונתם להגיש ערעור מיידי. יועצה המשפטי הראשי של מטא, סי.ג'יי מהוני, מסר בתגובה רשמית כי "החלטה זו, לצד גישת התובע הכללי, הופכות את עשיית העסקים במדינת ניו מקסיקו למשימה כמעט בלתי אפשרית".  מהוני הוסיף וטען: "בליבתה, תביעה זו מנסה להטיל מס על דיבור ולהכתיב כללים חדשים למה שמותר לאנשים לומר ברשת. אנו משוכנעים שננצח בערעור, ובמקביל נמשיך לבנות פלטפורמה בטוחה וחופשית". במטא הדגישו כי החברה אינה מוכרת נתוני משתמשים וכי לא הוכח שהצרכנים אכן הוטעו על ידיה בפועל.

דרכון מוצר דיגיטלי (Digital Product Passport – DPR) הוא מאגר נתונים דיגיטלי של מוצרים, רכיבים וחומרים, המאחסן מידע רלוונטי לתמיכה בקיימות המוצרים, לקידום המעגליות שלהם ולחיזוק הציות לחוק. דרכון המוצר הדיגיטלי מסייע לעסקים, צרכנים, מתקנים, ממחזרים ורשויות ציבוריות לגשת למידע אמין על מוצרים המוצעים לשוק האיחוד האירופי, בצורה שקופה וסטנדרטית, כדי לתמוך בהחלטות רכישה. המטרה של האיחוד האירופי היא לחזק את התחרותיות בת הקיימא ולנוע לעבר כלכלה מעגלית יותר. על ידי שיפור הגישה למידע על מוצרים, מערכת ה-DPP מסייעת למוצרים לשמור על ערכם לאורך זמן, תומכת בשימוש יעיל יותר במשאבים ותורמת לשרשראות ערך שקופות יותר. על ידי שיפור הגישה למידע על מוצרים, מערכת ה-DPP מסייעת למוצרים לשמור על ערכם לאורך זמן, תומכת בשימוש יעיל יותר במשאבים ותורמת לשרשראות ערך שקופות יותר שיטת הפעולה של מערכת דרכון המוצר הדיגיטלי כוללת איסוף המידע הנדרש על המוצר על פי החקיקה הרלוונטית של האיחוד האירופי, רישום המוצר במערכת ה-DPP וקבלת מזהה ייחודי. משתמשים שונים יכולים לגשת למידע הרלוונטי להם במערכת באמצעות סריקת קוד ה-QR שעל המוצר או הפעלת הקישור הדיגיטלי שסופק, ובכפוף לזכויות הגישה למאגר שנקבעות בחקיקה. צרכנים שיסרקו את קוד ה-QR יוכלו להשוות מוצרים, להכיר את השפעתם הסביבתית, לגשת למידע על תחזוקה ותיקון ולזהות הזדמנויות לשימוש חוזר ומיחזור. יחול קודם כל על סוללות. דרכון מוצר דיגיטלי באיחוד האירופי. צילום: Shutterstock,wasanajai אירופה בדרך לאנרגיה נקייה: הסוללות הן הראשונות הדרכון מוכנס בהדרגה לקבוצות מוצרים נבחרות, והסוללות הן הראשונות. הן ממלאות תפקיד מפתח במעבר של אירופה לאנרגיה נקייה, בין היתר בגלל השימוש הגובר ברכבים חשמליים. מה-18 בפברואר 2027 הדרכון יהפוך לגביהן לחובה. דרישות דרכון הסוללה חלות על סוללות לרכב חשמלי, סוללות לאופניים חשמליים, קטנועים חשמליים וקורקינטים חשמליים, סוללות אחסון ביתיות וסוללות תעשייתיות. החובה ליצור ולתחזק את דרכון הסוללה מוטלת על יצרן הסוללה המוגמרת, ולא על ספקים של רכיבים או מודולים בודדים. החובה חלה על כל מי שמשווק סוללות לשוק האיחוד, גם אם הוא יצרן מחוץ לאירופה. דרכון הסוללות הוצג במסגרת תקנת הסוללות של האיחוד האירופי ומסתמך על מערכת ה-DPP המשותפת שנקבעה במסגרת התקנה לעיצוב אקולוגי (ESPR). מטרתו לשפר את השקיפות והקיימות לאורך מחזור חיי הסוללה. דרכון הסוללות יקושר לסוללה ויספק גישה למידע המוגדר במסגרת תקנת הסוללות כדוגמת זיהוי סוללה ומאפיינים טכניים, מידע על היצרן והמפעיל הכלכלי, נתוני ביצועים ועמידות, מידע התומך בתיקון, שימוש חוזר ומיחזור ומידע הקשור לקיימות ומעגליות. הסוללות הן רק ההתחלה. טקסטיל, ברזל ופלדה ומוצרי בנייה צפויים להצטרף בהמשך. יצרנים ישראליים המייצאים לאירופה ירגישו את השינוי מוקדם מכפי שהם מעריכים: איסוף נתונים מספקים, מיפוי הנדרש ובחירת פתרון טכני אורכים חודשים, ולכן כדאי להתחיל להיערך כבר עכשיו. כותב המאמר הוא מנכ"ל אלתרנט ויועץ בכיר לתעשייה חכמה

מייב סקיוריטי, שמפתחת פלטפורמת SecOps מבוססת סוכני AI לחקירה ולתגובה לאירועי סייבר, נחשפת לאחר שגייסה 34 מיליון דולר בתוך כשנה מהקמתה. הסכום כולל סבב A בהיקף של 28 מיליון דולר בהובלת Red Dot Capital Partners, בהשתתפות Lumir Growth Partners, וכן סבב סיד של 6 מיליון דולר שהובילו Dell Technologies Capital ו־Emerge Ventures. החברה מסרה כי כספי ההשקעה ישמשו להרחבת המו"פ מבוסס ה־AI, לפיתוח המוצר ולהעמקת הפעילות בשווקים הבינלאומיים. החברה פועלת בשוק שבו ארגונים גדולים משתמשים בעשרות כלי אבטחה במקביל, בעוד שהמידע הדרוש להבנת אירוע סייבר מפוזר ביניהם. במהלך חקירה, צוותי האבטחה נדרשים לעבור בין המערכות, לאסוף נתונים ולחבר בעצמם את תמונת האירוע. גם מערכות SIEM מרכזות רק חלק מהמידע, בעוד שנתונים על זהויות, הגדרות מערכת, בעלי תפקידים והמצב העדכני של הסביבה נשארים לעיתים במערכות אחרות. איך מייב סקיוריטי מחברת בין כלי האבטחה לדברי החברה, הפלטפורמה שלה פועלת ישירות מול כלי האבטחה שכבר קיימים בארגון, בלי להקים מאגר נוסף שאליו מועברים כל נתוני האבטחה. המערכת פונה לכל אחד מהכלים בהתאם לממשק שלו, שולפת בזמן אמת מידע שרלוונטי לאירוע ומחברת בין הממצאים כדי לבנות תמונה אחת של המתרחש. תוך כדי החקירה היא ממשיכה לקבל מידע עדכני מהמערכות השונות, כך שהניתוח אינו נשען רק על נתונים שנאספו מראש. המערכת משתמשת במודלי AI לצורך ניתוח ההתראות, חקירת אירועים וקבלת החלטות לגבי המשך הטיפול. מייב סקיוריטי טוענת כי היא מסוגלת לחקור את כלל ההתראות שמגיעות אליה בתוך דקות, לסנן התראות שווא ולזהות פעילות עוינת הקשורה לאירוע. בהתאם להרשאות שהוגדרו לה, היא יכולה גם לבצע פעולות תגובה, כמו בידוד מערכת או חסימת זהות שנפרצה. החברה מדגישה כי השאילתות, ההחלטות והפעולות מתועדות, כדי לאפשר לצוות האבטחה להבין כיצד התקבלה כל החלטה ולעקוב אחר תהליך החקירה. החברה טוענת לצמיחה מהירה בשוק לפי מייב סקיוריטי, המערכת כבר נמצאת בשימוש בחברות Fortune 50, אצל ספקיות שירותי אבטחה שמפעילות אותה עבור מאות לקוחות, וכן בארגונים בתחומי הפיננסים והבריאות. החברה טוענת כי המערכת כבר התערבה במספר מתקפות אמת, בין היתר באמצעות בידוד מערכות מהרשת וחסימת זהויות שנפרצו. עוד נמסר מהחברה כי היא כבר חותמת על עסקאות בהיקף של מיליון דולר ומעלה, וכי ה־ARR שלה צמח ביותר מ־400% במהלך ששת החודשים האחרונים. נתונים אלה נמסרו על ידי מייב סקיוריטי ולא פורסמו במסגרת דוחות כספיים פומביים. מייב סקיוריטי הוקמה ב־2025 על ידי רזיאל אורן, מנכ"ל החברה, ו־גיא אשל, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שניהם קצינים יוצאי יחידה 8200. אורן הוביל בעבר את פעילות השיווק והחדירה לשוק ב־Wing Security, ואשל היה העובד הראשון ב־Alterya ובהמשך כיהן כסמנכ"ל הפיתוח שלה, עד לרכישתה על ידי Chainalysis. החברה מעסיקה כיום יותר מ־30 עובדים, רובם בישראל, ובעקבות הגיוס היא מתכננת להכפיל את מספר העובדים, להרחיב את מרכז הפיתוח בישראל ולהגדיל את פעילותה בחו"ל. הכסף יופנה למו"פ ולהתרחבות "כשמתרחש אירוע סייבר, לצוות האבטחה יש את כל המידע הדרוש כדי להגיב במהירות, אבל הוא מפוזר בין מערכות שונות. בזמן שהצוות מנסה להבין מה קרה ואיך נכון להגיב, התקיפה ממשיכה להתקדם", אמר אורן. "בנינו את המערכת כדי לחבר את התמונה הזו בתוך דקות ולאפשר לצוותים להגיב מהר יותר. ה־AI שמפעילה אותה יודעת להסביר איך הגיעה להחלטות, וגם לזהות מתי נדרש שיקול דעת אנושי". לדבריו, SecOps הוא רק השלב הראשון: "המטרה רחבה יותר: לאפשר לארגונים להשתמש ב־AI גם בהחלטות אבטחה רגישות, בלי לוותר על שקיפות ועל שליטה אנושית". אטד פלד, שותף ב־Red Dot Capital Partners, אמר כי "שוק ה־SecOps הגיע לנקודה שבה המודל הקיים כבר לא מספיק". לדבריו, מייב סקיוריטי מאפשרת לבצע את עבודת האבטחה מעל המערכות והמידע שכבר קיימים בארגון, בלי לחייב אותו לרכז את הכול מחדש במקום אחד, וככל שמחברים אליה יותר מערכות היא יכולה לבנות תמונה רחבה יותר של סביבת האבטחה.

מיקרוסופט (Microsoft) משתפת פעולה עם AMD כדי להביא את טכנולוגיית FSR 4.1 לקונסולות המשחק הנייחות של החברה (Xbox Series X ו-Xbox Series S) וכן לקונסולות הניידות של אסוס (ASUS), שמיוצרות בשיתוף פעולה (ROG Xbox Ally). הטכנולוגיה המדוברת מאפשרת להשיג גרפיקה באיכות גבוהה יותר, תוך מיטוב השימוש במשאבים. הגרפיקה של המשחקים מיוצרת ברזולוציה נמוכה יחסית, כדי להקל על המערכת עצמה, ואז תהליכי למידת מכונה נכנסים לתמונה על מנת לשפר ולחדד את התמונה המוצגת – שלעיתים קרובות טובה אף יותר מהגרפיקה המקורית, במיוחד בהיבט של קונסולות ניידות – אל השחקנים עצמם. "עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם AMD כדי לבצע מיטוב לטכנולוגיה" "אנחנו בונים פלטפורמת משחקים שנועדה לפגוש את השחקנים במקום שבו הם נמצאים, ולהקל על יוצרים להגיע אליהם. AMD שותפה חשובה כבר יותר משני עשורים. עכשיו עושים צעד נוסף קדימה יחד, עם טכנולוגיית FSR 4.1 ל-Xbox. עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם AMD כדי לבצע מיטוב לטכנולוגיה זו, ובכך להעניק למפתחים כלי רב-עוצמה נוסף, המאפשר ביצועים מצוינים ואיכות ויזואלית גבוהה עבור השחקנים", אמר סקוט ואן וילט, מנהל טכנולוגיות ראשי של Xbox. FSR 4.1 לסביבת ה-Xbox כבר זמינה עכשיו לקונסולות הניידות של Xbox, ובקרוב תגיע גם לקונסולות הנייחות. "וזוהי רק ההתחלה. הצוותים שלנו ממשיכים לעבוד יחד – ברמת החומרה וברמת התוכנה – וצפויים חידושים נוספים במסגרת Project Helix", הוסיף ואן וילט, אשר התייחס לקונסולה העתידית של מיקרוסופט שלא אמורה להגיע לשוק לפני 2028. מדובר בטכנולוגיה שמקבילה ל-PSSR של סוני (Sony) עבור קונסולות ה-PlayStation 5, ובמידה לא מועטה שתיהן מתבססות על אותו מחקר, אבל כמובן שהיא ממוטבת לשימוש עם המעבדים של AMD וסביבת התפעול של מיקרוסופט.  סוני כבר מציעה מזה כמה חודשים את הטכנולוגיה הזו ליוצרי משחקים עבור קונסולת ה-Pro, והחודש היא השיקה גרסה לקונסולה הבסיסית, כך שמבחינתה של מיקרוסופט מדובר ביישור קו.

תשתיות הבינה המלאכותית הפכו לאחד המנועים החזקים של הסחר העולמי. לפי ארגון הסחר העולמי, מוצרים שמאפשרים פעילות AI היו אחראים ל־47% מהגידול בערך סחר הסחורות בעולם במחצית הראשונה של 2026, והסחר בהם זינק ב־67% לעומת התקופה המקבילה. טכנולוגיה שרוב האנשים עדיין פוגשים דרך מסך מתורגמת בפועל לתנועה עצומה של שבבים, שרתים, ציוד תקשורת ומערכות קירור. וכשמביטים בשרשרת שמאחורי התנועה הזאת, מתגלה חלוקת עבודה חדשה: ההון, התכנון והמודלים מגיעים ברובם מארצות הברית, בעוד שחלק גדול מהייצור, הרכיבים וההרכבה מרוכז באסיה. המספרים ממחישים את התמונה. יבוא מוצרי ההון לארצות הברית הגיע באוגוסט לשיא של 146.4 מיליארד דולר, ובטאיוואן טיפס היצוא בספטמבר לשיא חודשי של 87.22 מיליארד דולר, זינוק של 60.9% בתוך שנה. אלה אינם שני סיפורים נפרדים אלא שני צדדים של אותה מערכת. ארצות הברית משקיעה בתשתית שתאפשר לחברותיה להפעיל את דור ה־AI הבא, וטאיוואן ומדינות נוספות באסיה מספקות חלק מרכזי מהמכונות והרכיבים שעליהם הוא יישען. זה גם אינו בהכרח הפסד אמריקאי: יבוא של שרתים ושבבים הוא השקעה הונית, והחברות האמריקאיות עדיין מחזיקות בחלק גדול מהקניין הרוחני, בפלטפורמות, בקשר עם הלקוח ובהכנסות העתידיות. השאלה המעניינת יותר היא היכן לאורך השרשרת נשאר הערך. שרשרת הערך החדשה של ה־AI לחלוקה הזאת יש גם צד של סיכון. ריכוז של ייצור קריטי בטאיוואן, בדרום קוריאה ובסין הופך כל תקלה גיאופוליטית, לוגיסטית או תעשייתית לנקודת שבירה עולמית. לכן מי שמסוגל לספק רכיב מהשרשרת ממקום אחר אינו מוכר רק מוצר, אלא גם גיוון וביטחון אספקה. כאן נמצאת ההזדמנות של ישראל. לפי רשות החדשנות, יצוא ההייטק הישראלי הגיע ב־2025 לכ־85 מיליארד דולר, 58% מכלל היצוא של המשק. עיקר הצמיחה בתוצר ההייטק באותה שנה הגיע מייצור חומרה, מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, שהוסיף כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת. תעשיית ההייטק, שבתוכה מרוכז גם רכיב החומרה, אחראית ל־31% מתוצר הענף, עדיין הרבה פחות משירותי התוכנה, אבל הנתונים מראים שהמשקל שלה שוב גדל. ההזדמנות הישראלית נמצאת בתשתיות הגל הזה כבר עובר דרך ישראל. מרכזי הפיתוח של אנבידיה עוסקים בין היתר בטכנולוגיות רשת וקישוריות למרכזי נתונים, אינטל ו־טאואר מחזיקות פעילות ייצור שבבים, וחברות כמו נובה ו־קמטק מספקות ציוד בדיקה ומטרולוגיה. אלא שהמודל הישראלי עדיין בנוי בעיקר לתוכנה: הון סיכון אוהב חברות שאפשר להגדיל במהירות ולממש בתוך כמה שנים, בעוד שקו ייצור דורש הון ארוך טווח, קרקע, חשמל ותהליכי רישוי. הקפאת הרחבת מפעל אינטל בקריית גת המחישה עד כמה השקעות כאלה תלויות גם בתנאים עסקיים ומדינתיים, ולא רק ביכולת טכנולוגית. ישראל אינה צריכה לנסות להיות טאיוואן, והיא גם לא תתחרה בארצות הברית על תקציבי הענק של מרכזי הנתונים. היא יכולה לבחור במקומות שבהם הערך גבוה דווקא משום שהרכיב קטן יחסית, אבל הכרחי לפעילות המערכת כולה. קירור נוזלי לשרתים הוא דוגמה אחת, עם חברה כמו ZutaCore; פוטוניקה לחיבור בין שבבים היא תחום נוסף, שבו פועלות Teramount ו־DustPhotonics; ויש גם ציוד בדיקה ומטרולוגיה, ניהול אנרגיה ואבטחת חומרה. בכל אחד מהתחומים האלה כבר קיימת בישראל יכולת, אבל עדיין חסרה מדיניות שרואה בהם שכבה תעשייתית אחת ולא אוסף של סיפורי הצלחה נקודתיים. מה ישראל צריכה לעשות עכשיו אם רוצים לנצל את החלון שנפתח, צריך לשנות את דרך המדידה. פחות לשאול כמה סטארט־אפים הוקמו וכמה כסף גויס, ויותר לבדוק כמה מהביקוש העולמי לתשתיות AI מתורגם לייצור מקומי, ליצוא ולתעסוקה תעשייתית. צריך גם להקצות את מה שמפעלי חומרה זקוקים לו ותוכנה כמעט אינה דורשת: חשמל זמין, קרקע מתועשת ואישורים מהירים. ולבסוף, יש צורך בהון סבלני. מענקי המו"פ הקיימים מתאימים היטב לפיתוח, אבל קו ייצור חי על לוחות זמנים אחרים, ובמקום הזה למדינה יש תפקיד אפשרי כשותפה שמאפשרת להון הפרטי להישאר לאורך זמן. המהפכה התעשייתית יצרה עושר לא רק למי שהמציא את מנוע הקיטור, אלא גם למי שייצר את המנועים, הניח את המסילות ומימן אותן. מהפכת הבינה המלאכותית מחזירה את אותה שאלה בגרסה מודרנית: לא רק מי יפתח את המוח הדיגיטלי של העולם, אלא מי יבנה את הגוף שמאפשר לו לפעול. ישראל כבר נמצאת בתוך השרשרת הזאת, יותר מכפי שנהוג לחשוב. השאלה היא אם היא תסתפק בהפקת רעיונות, או תבחר להרחיב גם את המקום שלה בתעשייה שמממשת אותם. הכותבת היא ד"ר בלה ברדה־ברקת, יזמת ופרשנית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית, ומייסדת מעבדת המודיעין האסטרטגי Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab שבישראל.

מי אמר שכנס טכנולוגי חייב להסתכם במצגות? כ־550 לקוחות, שותפים עסקיים ובכירים מתעשיית הטכנולוגיה התכנסו באומן 17 לכנס השנתי של HPE Networking בישראל, שאליו הגיעו גם בכירים מהנהלת החברה העולמית. בין שיחות הנטוורקינג הוצגו חידושים בתחומי הבינה המלאכותית, הרשתות ואבטחת המידע, עם דגש על רשתות חכמות שאמורות לזהות תקלות מראש, לייעל את העבודה ולסייע בהגנה על המידע הארגוני. רועי גיאת, מנהל חטיבת HPE Networking בישראל, אמר כי הרשת הופכת לתשתית קריטית יותר מאי פעם, וכי הבינה המלאכותית משנה לא רק את האופן שבו ארגונים עובדים אלא גם את הדרישות שלהם מהרשת, מאבטחת המידע ומהיכולת לנהל סביבות מורכבות. אנדרס סנטהמריה, המנהל האזורי של HPE Networking שהגיע במיוחד לישראל, הוסיף כי ישראל היא שוק דינמי וחדשני, ושיבח את התנופה של הפעילות המקומית, את האקו־סיסטם שתומך בצמיחה ואת ההישגים המשותפים. ואחרי הטכנולוגיה הגיע גם החלק האמנותי: מרינה מקסימיליאן ו־די ג'יי דרוויש עלו לבמה והפכו את המפגש העסקי לערב של מוזיקה ובילוי. בין מי שנצפו באירוע היו גם יונתן שרמן, מוביל הנדסת המכירות האזורי של HPE Networking; עמרי שעיבי, מנהל השותפים של HPE Networking בישראל וביוון; ו־רובי כהן, מנהל הפריסייל של HPE Networking בישראל. כך הסתיים ערב שכלל 550 אורחים, טכנולוגיה, מוזיקה והרבה נטוורקינג, בכל מובן של המילה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות. מימין לשמאל: יונתן שרמן, מוביל הנדסת המכירות האזורי של HPE Networking; רועי גיאת, מנהל חטיבת HPE Networking בישראל; אנדרס סנטהמריה, המנהל האזורי של HPE Networking; עמרי שעיבי, מנהל השותפים של HPE Networking בישראל וביוון; רובי כהן, מנהל הפריסייל של HPE Networking בישראל צילום: פאביאן קולדורף

קוואנטום אקס לאבס (Quantum X Labs) – חברת הדיפ-טק הישראלית הראשונה המפתחת טכנולוגיה קוונטית בספקטרום מלא – הודיעה השבוע על הצטרפותו של פרופ' דניאל פרידמן אליה, בתפקיד מדען קוונטי בכיר, שיהיה אמון על החיבור בין בינה מלאכותית לטכנולוגיות קוונטיות. פרופ' פרידמן הוא בעל דוקטורט במדעי ההנדסה ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, ותואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת פרינסטון. הוא מגיע לחברה אחרי קריירה של כשני עשורים במעבדות המחקר של ענקיות הטכנולוגיה: הוא שימש כמדען מחקר בכיר ב-Genesis Molecular AI וכראש מחקר היסוד בקבוצת המדע של ורילי (Verily) – חברת מדעי החיים של אלפבית (Alphabet). לפני כן היה מדען מחקר ב-Google Research, חוקר ראשי ב-Microsoft Research, מדען מחקר מוביל ב-IBM Research ומדען מחקר בכיר במעבדות HP. במקביל צבר כעשור של פעילות אקדמית בארה"ב ובישראל וזכה בין השאר בפרס NSF CAREER ובמלגת פולברייט. בתפקידו החדש ישתתף פרופ' פרידמן בהובלת האסטרטגיה המדעית-מחקרית של החברה, בדגש על החיבור בין בינה מלאכותית לטכנולוגיה קוונטית. הוא יעבוד על פיתוח הטכנולוגיות הקוונטיות של קוונטום אקס, לקראת יישומן בעולם האמיתי בקנה מידה רחב. תחומי המחקר הנוכחיים של פרידמן עוסקים בשימוש ב-AI לפתרון בעיות בפיזיקה קוונטית, בכימיה קוונטית ובמשוואות דיפרנציאליות חלקיות, וב-AI ברמת האטום והמולקולה. בעבר חקר שיטות הדמיה מדעית חדשניות, טופולוגיה אלגברית חישובית, שיטות מתמטיות לראייה ממוחשבת ולמידה, ובינה מלאכותית לביולוגיה ולרפואה. "מכפיל כוח משמעותי ליכולות המדעיות שלנו" "המומחיות העמוקה של פרופ' דניאל פרידמן בשילוב בין בינה מלאכותית, מתמטיקה, מדע חישובי ומחקר קוונטי היא מכפיל כוח משמעותי ליכולות המדעיות שלנו בחברה", אמר פרופ' ניר שרון, מייסד שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של קוונטום אקס לאבס. "לאורך כל שנות הקריירה שלו הוא יישם שיטות חישוביות ומתמטיות מתקדמות על בעיות מדעיות מורכבות, ואנחנו מאמינים שהמומחיות שלו תשיא ערך ותתמוך באסטרטגיית המחקר והטכנולוגיה שלנו לטווח הארוך". יקי ברנס, מנכ"ל קוונטום אקס לאבס, הוסיף: "יש מעט מאוד אנשים בישראל שיודעים ויכולים לחבר בין בינה מלאכותית לפיזיקה קוונטית, ופרופ' פרידמן הוא אחד מסוגו. הבחירה של מדען בקנה מידה בינלאומי שעבד במעבדות של גוגל, מיקרוסופט ו-יבמ להצטרף אלינו ולהיות שותף בעיצוב ובניית הדור הבא של הטכנולוגיה הקוונטית כאן, בישראל, היא בעינינו גם אמירה שישראל עדיין יכולה להוביל בעידן הקוונטי, אם תדע למשוך אליה את המוחות הנכונים. אנחנו בטוחים שיחד נוכל להגיע לפריצות דרך משמעותיות שיקדמו את קוונטום אקס לאבס ואת ישראל למקום גבוה במרוץ של העולם כולו לבניית מחשבים קוונטיים ולפיתוח טכנולוגיות קוונטום". פרופ' דניאל פרידמן, מדען קוונטי בכיר ב-קוונטום אקס לאבס, הוסיף: "אני נרגש להצטרף ל-קוונטום אקס לאבס בדיוק בשלב שבו החברה עוברת מהמדע אל היישומים בעולם האמיתי. ההתכנסות של בינה מלאכותית עם פיזיקה קוונטית, כימיה, מדע מולקולרי ומידול מתמטי מתקדם היא חזית מרתקת ובתקופה של התפתחות משמעותית של טכנולוגיות קוונטיות ברמה הבינלאומית".