ארגונים משקיעים משאבים רבים בהגנה מפני מתקפות סייבר, אך לא תמיד מקדישים תשומת לב מספקת לאיומים שעלולים להיכנס לרשת דרך קבצים, מחשבים חדשים והתקנים חיצוניים. בני צ'רני, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר האמריקאית OPSWAT, המתמחה בהגנה על תשתיות קריטיות, מסביר בראיון לאנשים ומחשבים מדוע האיומים הללו הופכים למורכבים יותר בעידן הבינה המלאכותית, כיצד ניתן להתמודד איתם באמצעות טכנולוגיות מניעה, ומה צריכים ארגונים לעשות כדי לצמצם את הסיכונים. ארגונים משקיעים משאבים עצומים בסייבר. איפה בכל זאת נמצאת נקודת התורפה הגדולה שלהם? "הרבה ארגונים משקיעים במערכות מתקדמות להגנה על הרשת, אבל לא תמיד בודקים מספיק טוב מה הם מכניסים לתוכה. זה יכול להיות קובץ שהגיע מספק חיצוני, מחשב נייד חדש שנרכש לעובד או אפילו התקן USB. לכאורה מדובר בפעולות יומיומיות, אבל כל אחת מהן יכולה להפוך לנקודת כניסה למתקפה. הבעיה היא שברגע שקובץ או התקן זדוני כבר נמצאים בתוך הרשת, הנזק עלול להיות משמעותי". האם הבינה המלאכותית הופכת את המצב למסוכן יותר? "בהחלט. אנחנו רואים כיצד הבינה המלאכותית מנגישה יכולות תקיפה שבעבר היו שמורות בעיקר לגופי מודיעין ולארגונים בעלי משאבים גדולים. היום אפשר להשתמש בכלים האלה כדי לפתח קוד זדוני, לאתר חולשות ולהתאים מתקפות במהירות. המשמעות היא שארגונים צריכים להתמודד עם מספר גדול יותר של איומים, שחלקם משתנים כל הזמן. מצד שני, אני לא חושב שצריך לפחד מבינה מלאכותית. ארגון שלא יאמץ את הטכנולוגיה הזאת עלול להישאר מאחור. האתגר הוא לאפשר חדשנות בלי לוותר על השליטה ועל האבטחה". מעבדת OPSWAT בישראל צילום: יח״צ מה המשמעות של מעבר מאבטחת סייבר המבוססת על זיהוי לאבטחה המבוססת על מניעה? "במשך שנים התעשייה התמקדה בזיהוי קוד זדוני. אבל מה קורה כשמגיע איום חדש שעדיין לא מוכר למערכות ההגנה? הגישה שלנו היא לבדוק ולטפל במידע לפני שהוא מגיע למערכות הארגוניות. למשל, באמצעות טכנולוגיית Deep CDR אנחנו יכולים לפרק קבצים ולבנות אותם מחדש ללא רכיבים שעלולים להיות מסוכנים. אנחנו משלבים גם סריקה באמצעות מנועי אבטחה מרובים ומערכות להעברת מידע מבוקרת בין רשתות. אנחנו לא מסתפקים בלשאול אם הקובץ מסוכן, אלא פועלים כדי שלא יכניס איתו סיכון מיותר". מדוע ההגנה על תשתיות קריטיות מורכבת במיוחד? "חשבו על בית חולים, תחנת כוח, מערכת מים או גוף ביטחוני. אלה ארגונים שבהם השבתת מערכת מחשוב עלולה לפגוע בשירות חיוני ואפילו לסכן חיים. יש בהם שילוב מורכב של מערכות IT, מערכות תפעוליות, ציוד ישן וחדש ורשתות מבודדות. לכן נדרשות טכנולוגיות ייעודיות, לרבות שערים חד-כיווניים שמאפשרים העברת מידע בלי לפתוח נתיב תקשורת חוזר לרשת הרגישה. אנחנו פועלים לאורך שרשרת העברת המידע, מהענן ועד לתחנות הקצה". איזה איום לדעתך מנהלי מערכות מידע עדיין נוטים להמעיט בחשיבותו? "התקנים פיזיים ושרשרת האספקה. מצלמות אבטחה, התקני USB, מחשבים ואפילו כבלי טעינה עלולים להכיל חולשות או יכולות זדוניות. יש לנו קבוצת מחקר בשם 515, שעוסקת באיתור חולשות כאלה. ארגון צריך לשאול לא רק מי מתחבר לרשת שלו, אלא גם האם אפשר לסמוך על הציוד שמתחבר אליה". מה העצה שלך למנהל IT שהתקציב שלו מוגבל? "לא להתחיל מקניית עוד מוצר. קודם להבין אילו מערכות הן הקריטיות ביותר, מאיפה נכנס המידע ואיפה קיימות נקודות החולשה. אין פתרון אחיד לכל ארגון. בסופו של דבר, אבטחת מידע טובה היא לא מספר הכלים שהתקנת, אלא היכולת שלך למנוע מאיום להפוך לאירוע שמשבית את הפעילות העסקית".

שמונה וחצי בבוקר, לקוח מתקשר ומבקש לדחות את המסירה משעה 10:00 לשעה 12:00. מנהלת התפעול מזינה את השינוי בקובץ תוך שנייה. בעיה אחת: המחסן כבר הדפיס את סדר ההעמסה לפי הגרסה הישנה, הנהג יוצא לדרך לפי תוכנית החלוקה הישנה, המוקד רואה סטטוס שלא מתאים למציאות, ועד שהטעות מתגלה, שתי מסירות נדחות והלקוח כבר בטלפון. איש לא טעה בגדול. כל אחד עשה בדיוק את מה שהיה אמור לעשות. הבעיה היא שאף אחד מהם לא עבד מתוך אותו מקור מידע. זו לא תקלה חד-פעמית. זו התנהלות יומיומית בהמון ארגוני הפצה, כי ה-Excel קיבלה תפקיד שמעולם לא נועד לה. התוכנה נבנתה כדי לחשב, לבדוק תרחישים ולהפיק דו"חות – לא כדי לנהל מערך חי, שבו הזמנות זזות, לקוחות משנים דעה ונהגים נמצאים בדרך בזמן שמישהו במשרד מנסה לעדכן אותם. לפני שהמערכת יכולה להמליץ, היא צריכה להבין מה באמת קורה בשטח. מספר המפתיע פחות ממה שהוא צריך בסקר גלובלי של 164 אנשי מקצוע בתחום תכנון המכירות והתפעול (S&OP או IBP), נמצא כי 81.1% עדיין מנהלים את התכנון ב-Excel או ב-Google Sheets, גם בחלק מהארגונים הגדולים שבהם פועלות מערכות ERP מתקדמות (ראו סקר S&OP מלא). גם בלוגיסטיקה עצמה התמונה דומה. בסקר קטן ולא מייצג שערך ספק הפתרונות Cargoclix בקרב 55 מלקוחותיו (ראו ממצאי סקר Cargoclix), כמעט 35% דיווחו שהמעברים בין גיליונות Excel, הודעות מייל ושיחות טלפון מסבכים משמעותית את התפעול היומיומי. התוכנה שבה עושים שימוש במערכת ההפצה פשוט אינה הנכונה. Excel. צילום: תמונת אילוסטרציה באמצעות AI כל מחלקה מחזיקה גרסה אחרת של המציאות לרוב זה לא מתחיל ככשל טכנולוגי, אלא ככשל ארגוני. לכל מנהל תפעול ותיק יש את "הקובץ שלו": נוסחאות שנצברו במשך שנים, קיצורים, הערות שרק הוא מפענח. זה נשמע כיתרון, אבל זהו סיכון מרוכז, כי כשהאדם בחופשה, הארגון כולו ממתין לו. באותה מידה, כל מחלקה יצרה במשך השנים את ה-Excel שמתאים לה: התפעול מנהל מסלולים בגיליון אחד, השירות עוקב אחרי פניות בגיליון שני, הכספים מתאמים חשבוניות בשלישי. אף אחד לא תכנן זאת כך. זו תוצאה טבעית של מחלקות ואנשים שפתרו כל אחד את הבעיה המיידית שלו, בלי מנגנון שמדבר באותה השפה. התוצאה היא ארגון שבו שלוש מחלקות יכולות להחזיק שלוש גרסאות שונות לאותה מסירה, ואף אחת מהן אינה שגויה מנקודת המבט הצרה שלה. ניסוי קטן מהשטח: אותה שאלה, תשובות שונות סקר קטן ולא מדעי שערכתי בשיחות עם מנהלי תפעול והפצה המחיש לי עד כמה התופעה מוכרת – כששאלתי מנהלת תפעול כמה גרסאות של אותה מסירה קיימות אצלם באותו בוקר, היא ספרה בקול: "אחת במחסן, אחת במוקד, אחת בקובץ שלי ואחת אצל הנהג".  מנהל אחר, ששאלתי כיצד הוא מוודא שקו החלוקה עודכן, ענה בפשטות: "אני מתקשר לנהג ושואל". ומנהל הפצה ותיק סיכם את הבעיה במשפט שנשאר איתי: "אני לא מפחד מטעויות. אני מפחד לגלות אותן ב-11 בבוקר". מה שבאמת חסר: לא עוד מערכת, אלא חיבור ERP שמנהל הזמנות ו-CRM שמנהל לקוחות לא פותרים את זה – ולא צריכים. הם לא נועדו לנהל תפעול שוטף של הפצה. הפתרון הוא לא להחליף אותם, אלא לחבר אליהם פלטפורמת תפעול שמדברת איתם ברציפות. כשההזמנה, התכנון, הנהג והמסירה מתנהלים כל אחד בנפרד, כל שינוי קטן הופך לעדכון ידני נוסף. כשהמערכות מחוברות, עדכונים יכולים להגיע לגורמים הרלוונטיים בהתאם לתהליכי העבודה שהוגדרו, ולצמצם את הצורך בתיאומים ידניים. לפני AI, קודם תשתית וזה גם התנאי לפני שמדברים על AI ואופטימיזציה. מודל חיזוי אינו טוב יותר מהנתונים שהוא ניזון מהם. זמני הגעה, זמני פריקה, חריגות וסטטוסים שמפוזרים בין גיליון, מייל ושיחת טלפון לא הופכים לידע רק כי הם קיימים איפשהו. הם הופכים לידע כשהם נאספים באופן שיטתי, באותו תהליך שבו העבודה באמת מתבצעת. רק אז אפשר לזהות לקוחות שמעכבים פריקה שוב ושוב, אזורים שמייצרים חריגות קבועות, נהגים שנתקעים במסלולים לא יעילים.  לפני שהמערכת יכולה להמליץ, היא צריכה להבין מה באמת קורה בשטח. כמעט כל מנהל תפעול יודע לעבוד עם Excel טוב מאוד. השאלה היא אם הארגון שלו מוכן להשאיר אותו ככלי לניתוח נתונים, ולהפסיק להשתמש בו כמערכת ההפעלה של מערך ההפצה. כותבת סדרת המאמרים היא מייסדת משותפת ויו"רית וובלט (Weblet), שמתמחה בעולמות ה-SaaS, אופטימיזציה מבוססת AI של מערכי שטח, לוגיסטיקה, הפצה וטרנספורמציה דיגיטלית בארגוני B2B לפרקים הקודמים בסדרה: לפרק הראשון |  לפרק השני | לפרק השלישי |  לפרק הרביעי |  לפרק החמישי |  לפרק השישי | לפרק השביעי |

בינה מלאכותית הופכת לרכיב מעשי גם במערכות משובצות מחשב (embedded systems), החל מחיזוי תקלות מכניות, ועד בקרה על תפעול מנועים וטורבינות וראייה ממוחשבת במערכות תעשייתיות (ICS). כאשר מפתחים של מערכות בקרה משלבים מודלים של בינה מלאכותית במערכות תפעוליות (OT), הם עומדים בפני אתגרי אבטחה שחורגים מעבר להקפדה על תפקוד של מודל AI. כאן עולות שאלות: מי שולט בתפקוד של המודל, לאילו נתונים במערכת המודל יכול לגשת, ובאיזו מידה תוקף יכול לפגוע בתפקוד המערכת? היתרון בגישה זו נובע משילוב של מודל AI עם ארכיטקטורה חסינה ומאובטחת יותר בפני גישה של גורם לא מורשה, אתחול מאובטח (secure boot) ותהליך עדכונים מוקפד מאוד. עבור מפתחי מערכות משובצות מדובר בקביעה איזו התקנה של מודל AI מספקת את רמת השליטה המתאימה ליישום מודלי בינה מלאכותית שמותקנים על שרתים מקומיים (On-prem servers) עשויים לסייע בהפחתת סיכונים אלו, על ידי הגבלת הגישה של מודל ה-AI לאזורים מוגדרים במערכת OT. גישה זו מסייעת לשדרוג הבקרה על המודל, אך לא הופכת את המערכת למאובטחת לחלוטין. מודל AI שפועל במערכת סגורה עלול להיות פגיע למניפולציות באמצעות החדרת קוד זדוני, שיבוש הקושחה (Firmware), שימוש בממשקים לא מאובטחים ושימוש לא מורשה בפרטי הזדהות. היתרון בגישה זו נובע משילוב של מודל AI עם ארכיטקטורה חסינה ומאובטחת יותר בפני גישה של גורם לא מורשה, אתחול מאובטח (secure boot) ותהליך עדכונים מוקפד מאוד. עבור מפתחי מערכות משובצות מדובר בקביעה איזו התקנה של מודל AI מספקת את רמת השליטה המתאימה ליישום. מקרה מבחן – מדוע בחירת התשתית חשובה נבחן אירוע מציאותי שבו מערכת ראייה משובצת מזהה פגם בקו ייצור. מודל AI עשוי לסווג תמונות באופן מקומי על גבי מעבד משובץ, לשלוח את התוצאה לעובד מקצועי לבחינה מעמיקה ולהפעיל מנגנון דחייה במידה ונדרש. השגנו כאן תהליך אמין יותר מעבר לשאלה שקשורה לאמינות והאיכות של מודל AI שמותקן במערכת. אתחול מאובטח של המערכת (Secure boot) נדרש ליצירת תהליך אמין שכולל את קוד ההפעלה לקושחה של תוכנת היישום. האימות שנכלל בתהליך צריך למנוע קבלה של קוד קושחה פגום או קוד לתפעול מודל AI שלא נבחן כראוי. בסביבת הייצור יש להגביל את הממשק לתוכנות (debug code), בעוד שבקרות גישה למערכת התפעולית צריכות להגביל אילו רכיבי תוכנה יכולים לבצע פעולות בעלות הרשאות מיוחדות. נניח שמערכת הבקרה מבצעת אבחון רעידות של הטורבינה וגם מודדת את הטמפרטורה כדי לזהות מצבים חריגים (anomaly condition). במקרה כזה, שידור הנתונים מהחיישנים לענן עשוי להגדיל את דרישות רוחב הפס ולחשוף מידע אודות תקלה במערכת הטורבינה לגורם עוין. אחת הסיבות העיקריות לשימוש בבינה מלאכותית המותקנת על שרת מקומי היא שהתהליך יתבצע בסמוך לאזור התפעולי, במקום לשדר את הנתונים התפעוליים לשרתים בענן. מבנה מערכת כזה יכול להפחית את התלות ברשת התקשורת לענן, להגביל את חשיפת הנתונים לפגיעות ולשפר את זמן התגובה. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות, מרצה על שילוב פתרונות בינה מלאכותית ויו"ר הכנס השנתי בישראל המאורגן על ידי חברת אנשים ומחשבים – ICSCYBERSEC&AI 2027. הכנס ה-11 ייערך בלאגו ראשל"צ ב-6 בינואר 2027

ענקית הטק מטא (Meta) השיקה לאחרונה בשקט אפליקציה חדשה בשם Waddle World, הזמינה בשלב זה במתכונת פיילוט למשתמשים בוגרים בפיליפינים בלבד, במכשירי iOS ואנדרואיד. האפליקציה החדשה מציעה שילוב ייחודי בין גידול חיית מחמד וירטואלית בסגנון טמגוצ'י, במראה פיקסלים נוסטלגי של 16 ביט, לבין כלי לכתיבת יומן אישי המונע על ידי בינה מלאכותית.  מטא הגדירה את המוצר כ"יומן יומי המחופש לחיית מחמד" וטענה כי מדובר במרחב רגוע לתיעוד חוויות. עם זאת, לצד הסקרנות, ההשקה כבר מעוררת סערה וחששות ניכרים בקרב מומחים לגבי היקף איסוף המידע האישי והפרטיות של המשתמשים דרך האפליקציה התמימה, לכאורה. המשחק, על אף חזותו הילדותית משהו, מיועד למשתמשים מגיל 18 ומעלה ומבוסס על חוויה המזכירה את חיות המחמד הדיגיטליות של שנות ה-90. המשתמשים צריכים לגרום לביצה וירטואלית לבקוע, ואז עליהם לטפל ביצור הפיקסלים שלהם, שחווה מצבי רוח משתנים כמו שמחה, רעב, עייפות או שעמום – בתלוי ביחס אליו. כדי להשיג מזון וצעצועים עבור חיית המחשד, המשתמשים מרוויחים בולים באמצעות משחקונים קצרים בני שתי דקות. המשחקונים כוללים איזון מצרכי מזון על ראש החיה, תפיסת כוכבים תוך הימנעות מפצצות והרכבת מילים מאותיות מבולבלות. @MattNavarra since when did I have to provide personal information to a Tamagotchi? — matt (@mattatthecinema) October 28, 2026 "טמגוצ'י פוגש את ChatGPT: עוד ניסוי מעניין של מטא כשהיא חוקרת מלווי AI" המאפיין המרכזי של האפליקציה הוא התיעוד הקולי והטקסטואלי שכרוך בשימוש בה. המשתמשים יכולים להקליט הודעה קולית, או להקליד טקסט, ולספר לחיה כיצד עבר עליהם היום. כלי הבינה המלאכותית של מטא מעבד את הדיווח והופך אותו לערך ביומן, שנכתב בקולה של חיית המחמד, בצירוף איור ייחודי (דודל) המותאם לתוכן השיחה. לאורך הזמן והשימוש המצטבר, חיית המחמד הווירטואלית לומדת להכיר את דפוסי הרוח של הבעלים שלה, מזהה מה משפר את הרגשתו או מעייף אותו, ומזכירה את הפרטים הללו בשיחות עתידיות, בשאלות יומיות ואף בגלויות שבועיות שנשלחות בדוא"ל. ב-מטא מדגישים כי הטיפוח תוכנן במכוון כך שלא יהיה מלחיץ ולכן הוא ללא טבלאות מובילים, ללא ניקוד תחרותי וללא חובה לשמור על רצף יומיומי בפעילות. על פי הדיווחים במדיה העולמית, המיזם מהווה חלק מסדרת ניסויים מהירים של מטא בפיתוח אפליקציות AI ייעודיות. בשיחת הדיווחים הכספיים של ענקית המדיה החברתית, התייחס מנכ"לה, מארק צוקרברג, להזדמנויות בתחום וציין: "אני נרגש מהאופן שבו בינה מלאכותית מסייעת לצוותים שלנו להאיץ פיתוח מוצרים… אני מצפה שיהיה קל בהרבה להשיק אפליקציות חדשות, ולכן אנו מתכננים לבנות רעיונות נוספים". האפליקציה החדשה קשורה גם למגמה הרחבה של מטא לשלב דמויות חמודות עם ה-AI, בדומה לסוכני Muse ולמכשיר הלביש Muse Charm בצורת הביצה, שהוצג בכנס Connect. יועץ המדיה החברתית מאט נווארה, שחשף את האפליקציה ברשת X, הגדיר זאת: "בעצם, טמגוצ'י פוגש את ChatGPT. עוד ניסוי מעניין של מטא כשהיא חוקרת מלווי AI". Meta quietly launched Waddle World, a cute AI pet that asks you to tell it about your day, every day. Hot take: an app built to collect your diary should explain exactly where that diary goes before it asks for a single entry. A journal is the most private thing most people ever write. The app's store page points to Meta's general privacy policy, not one written for a diary app. It also lists app activity and device IDs as data shared with third parties. And the pet has moods you control by checking in. That sounds a lot like a design that makes you feel guilty for skipping a day. Harmless cozy game, or the cutest data pipeline ever built? Convince me I'm wrong. — Incredible AI (@incredibleaix) October 28, 2026 חזות חמודה לצד חששות משמעותיים מאיסוף המידע אולם, כפי שכבר ניתן להבין, יש מי שמוטרדים מכך שמתחת למעטפת המצוירת והמזמינה, מסתתרת כוונה נסתרת ופחות חמודה. סוגיית הפרטיות בהקשר ל-Waddle World מעוררת ביקורת חריפה בתעשיית הטכנולוגיה. על פי גילוי הפרטיות של האפליקציה בחנות ה-App Store, מטא יכולה, ברצותה, לאסוף נתוני שמע, מיקום, פרטי קשר, מזהי מכשיר ומידע אישי נוסף אודות המשתמשים ביישומון, והנתונים הללו מסווגים תחת מטרות של פרסום מצד שלישי ושיווק של המפתחת עצמה. גילוי המידע עורר תגובות סוערות ברשתות החברתיות. בחשבון הטכנולוגיה Incredible AI נכתב ברשת X: "אפליקציה שנבנתה כדי לאסוף את היומן שלך צריכה להסביר בדיוק לאן היומן הזה הולך עוד לפני שהיא מבקשת רשומה אחת. יומן הוא הדבר הכי פרטי עבור מרבית האנשים". המשתמש מאט (mattatthecinema) התלונן מצידו ב-X: "ממתי אני צריך לספק מידע אישי לטמגוצ'י?". ניתוחים בתקשורת הטכנולוגיה, למשל ב-Engadget וב-Social Media Today, מצביעים על כך שמטא משתמשת בעיצוב חמוד (uwu) כטקטיקה שנועדה לגרום למשתמשים להרגיש בנוח לחלוק חוויות אינטימיות עם ה"חיה". בדיווחים הוסבר כי מידע רגיש זה משמש כחומר גלם לאימוני מודלים ולפרופיל פרסומי.  עד עכשיו מטא לא הבהירה אם תוכן היומנים האישי נכלל בקטגוריות הפרסום, כיצד נשמרות השיחות, והאם למשתמשים ישנה אפשרות למחוק את הזיכרונות שחיית המחמד שטיפחו אגרה עליהם – אם לאו.

לפני ימים אחדים פגשתי במאורת הנמר את שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון, ואת רוני פוגל, מנהלת שותפויות ופיתוח משאבים במשרדו של פלי הנמר. נפגשנו כדי לקדם שיתוף פעולה שבמסגרתו קבוצת אנשים ומחשבים תתמוך בארגון ותסייע לו בגיוס משאבים, בחיבור לחברות היי-טק ובהרחבת הפעילות למען המשפחות השכולות. "אין דבר ראוי יותר משיתוף הפעולה הזה", אמרתי במהלך המפגש. "אנחנו רוצים לקחת חלק פעיל בשיקום אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון, שלצערנו מספרם גדל משמעותית מאז 7 באוקטובר". שוחחנו על פעילות הארגון ועל הדרכים שבהן ניתן לרתום את קהילת ההיי-טק הישראלית לטובת המשפחות. רשמנו את עיקרי הדברים ואת מגוון הפעילויות, כדי שנוכל לבחון אילו מהן קבוצת אנשים ומחשבים תוכל לאמץ ולקדם. ארגון שמלווה את המשפחות לאורך כל החיים ארגון אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון הוא הגוף היציג הפועל למען רווחתם של כ-20 אלף אלמנות, אלמנים, יתומות ויתומים של חללי צה"ל וכוחות הביטחון, ובהם המשטרה, שב"כ, המוסד, שירות בתי הסוהר וכיתות הכוננות. הארגון פועל מאז 1991, מתוקף חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התש"י-1950, ומלווה את המשפחות השכולות לאורך כל שלבי חייהן. מטרתו היא להבטיח שחברות וחברי הארגון יידעו שבכל גיל ובכל שלב בחיים הם אינם לבד. הוא מעניק ליווי ותמיכה רגשית, חברתית וכלכלית, מסייע בהתמודדות עם האובדן ומקדם הזדמנויות לצמיחה אישית ומקצועית. בנוסף, פועל הארגון להשמעת קולן של המשפחות בפני מקבלי ההחלטות, לחיזוק החוסן האישי והקהילתי ולהעלאת המודעות הציבורית למחיר שהן ממשיכות לשאת מדי יום. ביקשתי מנחומסון לספר לי על המשימות המרכזיות של הארגון ועל הפעילויות שהוא מציע לחבריו. "אנחנו כאן כדי ללוות את האלמנות, האלמנים, היתומות והיתומים של חללי צה"ל וכוחות הביטחון לאורך כל מסע חייהם, לחזק, לתמוך וליצור קהילה תומכת שמעניקה חוסן ומשמעות", הסביר נחומסון. לדבריו, הארגון מעניק ליווי, תמיכה וסיוע רגשי, חברתי וכלכלי מרגע האובדן ולאורך כל החיים. פעילותו כוללת: הטבות, מלגות ומענקים כלכליים. סיוע פרטני ותמיכה אישית. חופשות וטיולים קבוצתיים. סדנאות, קורסים, ימי העשרה וימי עיון. ייעוץ מקצועי ותוכניות ליווי מותאמות. מחנות לילדים ולבני נוער. פעילויות ואירועים קהילתיים ומפגשים חברתיים. "אנחנו פוגשים את המשפחות, מקשיבים לצרכיהן ומעניקים להן מענה מותאם מתוך מחויבות עמוקה ומתמשכת", הוסיף נחומסון. כיצד יכול ההיי-טק הישראלי לסייע? אחד הנושאים שעניינו אותי במיוחד במפגש היה האפשרות לרתום את חברות ההיי-טק הישראליות לסיוע למשפחות. שאלתי את נחומסון כיצד יכולות החברות לתרום, והוא הציג בפניי את תוכנית בונים עתיד, שמטרתה להעניק לאלמנות, לאלמנים וליתומים כלים להשתלבות בשוק העבודה ולפיתוח קריירה. "אלמנות, יתומי ויתומות צה"ל איבדו את היקר להם מכל עבור המדינה, וכעת עלינו להירתם כדי לעזור להם לשקם את חייהם דרך פיתוח אישי ומקצועי", אמר נחומסון. "תוכנית בונים עתיד תוביל את מאמץ ההכשרה לתעסוקה בתעשיית ההיי-טק ותשאב את כוחה מהחברות השותפות בה. יחד איתכן, החברות הטכנולוגיות המובילות בישראל, אנחנו רוצים לגייס את המשאבים והיכולות הרבות של ענף ההיי-טק ליצירת תהליכי צמיחה והקניית הכישורים והמיומנויות הרלוונטיים ביותר עבור משפחות הנופלים". נחומסון פירט כמה דרכים שבהן חברות טכנולוגיה יכולות לקחת חלק בתוכנית: אימוץ הכשרה במשרדי החברה: אירוח קבוע של קורס אחת לשבועיים וקיום הרצאות אורח, שיאפשרו למשתתפים להכיר את עולם ההיי-טק מבפנים. מנטורינג אישי וממוקד: חיבור ישיר בין מומחי התעשייה למשתתפי ההכשרה, עם ליווי אישי עד לשלב ההשמה. ליווי מקצועי מותאם: תכנון ובניית תוכני ההכשרה בשיתוף החברה, לרבות סילבוס, תרגולים מעשיים והרצאות מומחים. הכנה לשוק העבודה: סיוע של צוותי הגיוס בחברות באמצעות ראיונות דמה, סימולציות והכוונה תעסוקתית, כדי להכין את המשתתפים להשתלבות בתעשייה. פרויקט סיום מעשי: בניית פרויקט סיום וליוויו על ידי החברה, כדי לאפשר למשתתפים להציג את יכולותיהם ולקבל משוב מקצועי. התמחות בחברה: יצירת הזדמנות לצבירת ניסיון מקצועי אמיתי בתעשייה, עם אפשרות להשתלבות בחברה לאחר סיום ההתמחות. לדברי נחומסון, המטרה היא ליצור שותפות שבה חברות ההיי-טק יתרמו לא רק משאבים כספיים, אלא גם ידע, ניסיון מקצועי והזדמנויות תעסוקה. בדרך זו יוכלו המשתתפים בתוכנית לרכוש כלים מעשיים ולבנות לעצמם עתיד מקצועי. מחברים בין קהילת ההיי-טק למשפחות השכולות בסיום המפגש חזרנו לדבר על האפשרויות לשיתוף פעולה בין קבוצת אנשים ומחשבים לארגון. עבורנו, החיבור לקהילת ההיי-טק הישראלית הוא הזדמנות לסייע בגיוס שותפים ומשאבים ובקידום יוזמות שיתרמו לאלמנות, לאלמנים וליתומים. זהו שיתוף פעולה חשוב שאנחנו מבקשים לקדם, בתקווה שעוד חברות ואנשי מקצוע מהתעשייה יצטרפו אליו. משפחות הנופלים ראויות לתמיכה מתמשכת, ולקהילת ההיי-טק יש יכולת ממשית לסייע להן לבנות את עתידן.

חברת האינטגרציה בתחום אבטחת המידע והסייבר בולוורקס (Bulwarx) מחזקת את הנהלתה כחלק מתהליך צמיחה, במטרה לתת מענה טוב יותר לצרכים המשתנים של לקוחותיה. שלושה מנהלים בכירים מצטרפים לחברה: אולגה גנקין כסמנכ"לית מכירות ושיווק, סלי כץ עצמוני כסמנכ"לית השירותים והאספקה (VP Delivery), ובני בן ששון כסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO). לצד המינויים, החברה מעמיקה גם את הקשר שלה עם קהילת הסייבר בישראל. גנקין, שמונתה לתפקיד סמנכ"לית המכירות והשיווק, מכירה את שוק הסייבר משני צדדיו: הן מצד היצרנים הבינלאומיים והן מצד החברות המקומיות שמטמיעות את פתרונותיהם. בשנתיים האחרונות עמדה בראש אשנב מערכות מידע ו-Securenet מקבוצת אמן, ולפני כן הובילה את פעילות הערוצים והשותפים בפורטינט וב-IBM, גם בשווקים באירופה. בבולוורקס היא תוביל את הכניסה לתחומים חדשים ואת העמקת הקשר עם הלקוחות והיצרנים, לצד חיבורם ליכולות הפיתוח של החברה. כץ עצמוני, בתפקידה כסמנכ"לית השירותים והאספקה, תוביל את כלל פעילות הלקוחות בחברה, לרבות Customer Success, Professional Services, Support ו-Customer Experience, במטרה להגדיל את הערך ללקוחות ולהניע צמיחה. היא מביאה עמה יותר מ-20 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בכירים במיקרוסופט העולמית, שם הובילה מערכי שירותים גלובליים, בנתה ארגונים בינלאומיים וקידמה יוזמות לשיפור חוויית הלקוח. בן ששון הכיר את בולוורקס תחילה כלקוח, ובחר להצטרף אליה כסמנכ"ל הטכנולוגיות כדי להוביל את החזון הטכנולוגי ואת תחומי החדשנות שלה. הוא מגיע מקבוצת צים, שבה הוביל במשך קרוב לעשור את פעילות הסייבר הגלובלית. בן ששון מביא עמו יותר מ-15 שנות ניסיון בתחומי הסייבר והטכנולוגיה. הוא חבר בוועדה מייעצת לסטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית, בוגר קורס CISO באוניברסיטת בר-אילן וסגן אלוף במילואים. רפאל (רפא) שטיינמץ, מנכ"ל בולוורקס: "האתגרים של ארגונים בתחום הסייבר נעשים מורכבים יותר. היתרון שלנו הוא השילוב בין פתרונות של יצרנים מובילים לבין יכולות פיתוח ואינטגרציה משלנו. אולגה, סלי ובני מחזקים אותו בדיוק במקומות הנכונים: בקשר עם הלקוחות והיצרנים, באיכות השירות ובהובלה הטכנולוגית". קהילה מקצועית חדשה למנהלי אבטחת מידע חיזוק ההנהלה הוא חלק ממהלך רחב יותר, שמטרתו לקרב את החברה לאנשי המקצוע בשטח. במסגרת המהלך הקימה בולוורקס את Bulwarx Secure Club, קהילה מקצועית המפגישה מנהלי אבטחת מידע, ארכיטקטי אבטחה ומובילי סייבר ותשתיות בארגונים. חברי הקהילה משתפים ידע, מחליפים ניסיון ודנים באתגרים מהשטח. המועדון פתוח גם לאנשי מקצוע שאינם לקוחות החברה, והם מוזמנים להגיש בקשת הצטרפות. "אנחנו לומדים הרבה מהשיחות עם אנשי המקצוע בשטח", הוסיף שטיינמץ. "ההנהלה החדשה והמועדון משרתים את אותה מטרה: להיות קרובים יותר ללקוחות ולקהילה". אודות בולוורקס בולוורקס הוקמה בשנת 2013 על ידי יואב מלמד ותמיר לביא, בעלי החברה וחברי הדירקטוריון שלה. החברה עוסקת באינטגרציה בתחום אבטחת המידע והסייבר, ומשרתת מאות לקוחות ארגוניים ועסקים קטנים ובינוניים. היא מתמחה בניהול זהויות, בסיווג מידע והגנה עליו ובפתרונות גישה מאובטחת לשירותים ולמשאבים ארגוניים.

רדיט (Reddit) הודיעה על שינוי בפיד הראשי שלה, שבמסגרתו הוא יפוצל לשתי לשוניות נפרדות: For You, שתציג המלצות מותאמות אישית, ו-Following, שתאפשר למשתמשים להתעדכן בפוסטים מהקהילות שאליהן הצטרפו. המהלך נועד להקל על גילוי קהילות ודיונים חדשים, לצד האפשרות להמשיך ולעקוב אחר התכנים שהמשתמשים בחרו לראות. עד כה הציגה רדיט בפיד הראשי שילוב של פוסטים מקהילות שהמשתמש הצטרף אליהן והמלצות על תכנים מקהילות אחרות. כעת החברה מפרידה בין שתי האפשרויות, בדומה למודל שכבר אומץ ברשתות חברתיות אחרות, ובהן טיקטוק ואינסטגרם. גם אינסטגרם מרחיבה את אפשרויות ההתאמה האישית, ולאחרונה הוסיפה כלי המאפשר למשתמשים להשפיע על האלגוריתם של סרטוני ה-Reels. המלצות אישיות או תכנים מהקהילות הקבועות לשונית For You תשלב פוסטים מהקהילות שאליהן המשתמש הצטרף עם המלצות על תכנים וקהילות נוספות, בהתאם לתחומי העניין שלו. המטרה היא לחשוף משתמשים לדיונים ולנושאים שלא היו נתקלים בהם בהכרח באמצעות הקהילות שבהן הם כבר חברים. לעומתה, לשונית Following תתמקד בפוסטים מהקהילות שהמשתמש בחר להצטרף אליהן, ללא שילוב המלצות על קהילות חדשות. כך יוכלו משתמשים שמעדיפים חוויית גלישה ממוקדת להמשיך להתעדכן בדיונים שמעניינים אותם, בלי להסתמך על מנגנון ההמלצות לצורך גילוי תכנים נוספים. לפי הודעת החברה, ניתן יהיה לעבור בין שתי הלשוניות בכל עת, והאפליקציה תזכור את הלשונית האחרונה שבה השתמש הגולש. לאחר הבחירה, זו תהיה הלשונית שתוצג גם בפעם הבאה שיפתח את השירות. רדיט רוצה שהמשתמשים יגלו יותר קהילות השינוי הוא חלק ממאמץ רחב יותר של רדיט להגדיל את החשיפה לתכנים ולדיונים בפלטפורמה. החברה מבקשת לעודד משתמשים לגלות קהילות חדשות, להשתתף בשיחות ולהיחשף לנקודות מבט נוספות, גם מחוץ לתחומי העניין שבהם הם פעילים באופן קבוע. רדיט אינה היחידה שמנסה לחבר בין המלצות על תוכן לבין השתתפות בדיונים. מוקדם יותר השנה השיקה מטא אפליקציה שמזכירה את רדיט ומבוססת על דיונים בקבוצות, כחלק מניסיונותיה להרחיב את הפעילות החברתית סביב תחומי עניין משותפים. למרות השינוי במבנה הפיד, המלצות מותאמות אישית אינן תכונה חדשה ברדיט. החברה כבר משתמשת במנגנוני למידת מכונה כדי לדרג פוסטים ולהציע תכנים, בין היתר על סמך הקהילות שאליהן המשתמש הצטרף, ההצבעות שלו והפעילות הקודמת שלו בפלטפורמה. החידוש הנוכחי מעניק למשתמשים הפרדה ברורה יותר בין המלצות לבין תכנים מהקהילות שבחרו. המהלך מצטרף למגמה רחבה יותר, שבמסגרתה גם יו-טיוב מאפשרת למשתמשים ליצור פיד אישי באמצעות הוראות בשפה טבעית. בכך ממשיכה רדיט להתקרב למודל המקובל ברשתות חברתיות אחרות, שבהן אלגוריתמים ממלאים תפקיד מרכזי בקביעת התכנים המוצגים למשתמשים. עם זאת, האפשרות לעבור ללשונית המתמקדת בקהילות שהמשתמש בחר מעניקה לו מידה מסוימת של שליטה בתוכן המוצג. בהמשך: יותר שליטה בתכנים המומלצים רדיט מתכננת להמשיך ולפתח את אפשרויות ההתאמה האישית של הפיד, ובוחנת דרכים נוספות שיאפשרו למשתמשים להשפיע על ההמלצות שהם מקבלים. בין האפשרויות שהחברה הזכירה נמצאות הסתרת פוסטים וסימון תכנים שהמשתמש מעוניין לראות פחות מהם. החברה בוחנת גם דרכים חדשות להצגת תכנים קיימים, לרבות גרסאות קוליות וגרסאות וידיאו של פוסטים ודיונים פופולריים. הרעיון הוא לאפשר למשתמשים לגלות מחדש שיחות מעניינות, גם כאלה שהתפרסמו לפני זמן רב. השקת הפיד החדש תתבצע בהדרגה ברחבי העולם במהלך השבועות הקרובים. ברדיט מקווים שהשינוי יקל על משתמשים למצוא קהילות רלוונטיות, אך הצלחתו תהיה תלויה גם באיכות ההמלצות וביכולתם של המשתמשים לשלוט בתכנים שמוצגים להם.

מיקרוסופט סיימה את הרבעון הראשון של השנה הכספית 2027 עם תוצאות טובות, שהושפעו בין היתר מעלייה גדולה בפעילות תשתיות הענן Azure שלה ועלו על תחזיות האנליסטים. הדו"חות החיוביים הביאו לעלייה של 4% במניית הענקית מרדמונד במסחר המאוחר אמש (ד'). ההכנסות של מיקרוסופט הציגו עלייה רבעונית של כ-19% ל-92.28 מיליארד דולר, כאשר האנליסטים חזו, בממוצע, שהן יעמדו על 90.69 מיליארד. ההכנסות שלה מתשתיות ענן הציגו זינוק של 48% ל-33.2 מיליארד – מעל שליש מכלל הכנסות החברה ברבעון. הכנסות הענן שלה, באופן כללי, הגיעו ל-63.9 מיליארד דולר. הרווח הנקי למניה היה גדול ב-4% מהצפי בשוק ועמד על 4.89 דולר – 1.6 דולר יותר מהצפי האנליסטי. ההוצאות ההוניות והחכירות המימוניות – פחות מהתחזיות אחד הנתונים המשמעותיים בדו"חות של מיקרוסופט הוא ההוצאות ההוניות והחכירות המימוניות, שהגיעו ביחד ל-45.2 מיליארד דולר – פחות מהתחזיות של המומחים, שצפו שהן יגיעו ל-50 מיליארד. ב-"חכירות מימוניות" הכוונה היא למבני חוות השרתים והדאטה סנטרים הרבים שמיקרסופט חוכרת, כמו גם לחכירת ציוד מחשוב ושרתים מתקדמים – לצורך אחסון הנתונים וכוח המחשוב שה-AI שלה דורשת. זאת, לצד מרכזי המחשוב וחוות השרתים שהיא בונה בעצמה. באשר לרווחיות, החברה סיימה את הרבעון עם רווח נקי של 36.63 מיליארד דולר – זינוק של 32% לעומת הרבעון המקביל בשנה הכספית 2026. הרווח התפעולי עלה בכ-21% לקצת פחות מ-46 מיליארד. תזרים המזומנים של הענקית מרדמונד עמד בסוף הרבעון על 18.6 מיליארד דולר – הרבה מעל התחזיות בוול סטריט, שצפו שהוא יעמוד על 8.54 מיליארד. תזרים המזומנים הגדול של מיקרוסופט עומד בניגוד לאלה של חברות ענק אחרות כגון אלפבית ומטא, שעברו לקחת יותר הלוואות. לשם השוואה, אלפבית דיווחה אמש בדו"חות הרבעוניים שלה על תזרים מזומנים שלילי של 9.07 מיליארד דולר. "התוצאות של מיקרוסופט – משקל נגד לאלה של אלפבית ומטא" האנליסט הבכיר ג'סי כהן מ-Investing.com אמר כי "התוצאות של מיקרוסופט לרבעון הראשון היו הכי 'נקיות' שאפשר לחברה בגודל שלה. התוצאות שלה הן משקל נגד לאלה של מטא ואלפבית, החיו מחדש את הפחד מההוצאות הגדולות על AI. הביקוש עדיין גדול מההיצע, צבר ההזמנות ענק והתשואות סוף סוף באות לידי ביטוי ברווחים ובהכנסות". מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו מספקים ללקוחות יותר יכולות, בחירה, שליטה וקוסט אפקטיביות. על ידי סיוע לארגונים לבנות ולהיות הבעלים של הבינה שלהם, ולקבל בטיחות סוכנים ברמה שניתן לתת בה אמון, אנחנו מגדילים את מנועי הצמיחה ואת ההשפעה שלנו בעולם האמיתי בכל תעשייה שהיא". לדברי איימי הוד, סגנית נשיא וסמנכ"לית הכספים של מיקרוסופט, "סיפקנו התחלה טובה לשנה הכספית שלנו, עם עלייה של 30% בהכנסות הענן שלנו משנה לשנה. התוצאות עלו על התחזיות בהכנסות, ברווח התפעולי וברווח למניה".