חברת הסייבר בראבה סקיוריטי (Brava Security) נחשפה אתמול  (ד') עם גיוס סיד של 15 מיליון דולר, בהובלת הקרנות F2 Venture Capital ו-פיטנגו (Pitango), ובהשתתפות משקיעים פרטיים, בהם בכירים באנת'רופיק (Anthropic), במיקרוסופט (Microsoft) ובצ'ק פוינט (Check Point). בראבה מלמדת את מערכות האבטחה ואת סוכני ה-AI איך נראית תקיפה בכל ארגון. הפלטפורמה שהחברה מפתחת יודעת לגלות אילו תקיפות מערכות האבטחה בארגון יחמיצו, מתקנת את הליקויים שהתגלו ומסייעת לצוותי האבטחה לחקור אירועים. עם לקוחות החברה נמנות חברות מרשימת Fortune 100 בתחומי הקמעונאות, האנרגיה והאירוח, וכן Cushman & Wakefield ו-WELL Health, מחברות הבריאות הגדולות בקנדה. לא "מפספסים" יותר את התקיפות מערכות האבטחה בארגונים כיום יכולות לעבוד באופן תקין לגמרי ועדיין לפספס תקיפה: הטלמטריה (רישום הפעילות במערכות הארגון) הנחוצה לזיהוי התקיפה לא נאספת, לא מגיעה למערכת ה-SIEM שמרכזת אותה, או שחוקי הזיהוי לא מתריעים עליה.  הבעיה מחריפה עכשיו, כשארגונים מעבירים את חקירת האירועים לסוכני AI. סוכן כזה יכול לקבל אלפי החלטות נבונות על האיומים שהוא רואה, ולהישאר עיוור לחלוטין לתקיפות שההגנות שמתחתיו מפספסות. הטכנולוגיה של בראבה, לפי תיאוריה, הופכת את סדר הפעולות – במקום לחפש עקבות של תקיפות מוכרות, היא מייצרת במדויק את הטלמטריה שתקיפה הייתה משאירה בסביבה הספציפית של הארגון, מבלי לבצע את התקיפה בפועל – גם עבור תקיפות שאיש עוד לא ניסה לזהות. כך נקבע מה ההגנות אמורות לזהות, ללא תלות במה שכבר הוגדר להן. הפלטפורמה בודקת אם מערכות האבטחה מתריעות, וכשהן מחמיצות היא משכתבת את חוקי הזיהוי, מתקנת ליקויים באיסוף הטלמטריה ובהעברתה ל-SIEM, ומוודאת שהתיקון עובד. הפלטפורמה פועלת עם מערכות האבטחה הקיימות בארגון, ללא צורך להחליפן. היא מתחברת ל-ספלאנק (Splunk), ל-גוגל סקאופס (Google SecOps) ול-קראודסטרייק (CrowdStrike), וליותר מ-70 מקורות ויעדים נוספים של נתונים. ממצאים ראשונים מתקבלים בתוך 10 עד 15 דקות מתחילת ההטמעה. "אם המערכות החמיצו תקיפה, ה-AI לא תדע שעליה לחקור אותה" בראבה הוקמה על ידי עידן בצרי, מנכ"ל החברה, ואיתי גבאי, ה-CTO. בצרי, בוגר תוכנית תלפיות, שירת עשר שנים ביחידה 8200 כחוקר איומי סייבר. בהמשך ניהל את אחד מקווי המוצרים של Defender ב-מיקרוסופט, שם ראה כיצד גישה מוגבלת לנתוני אבטחה מקשה על צוותים לחקור אירועים. גבאי שירת שבע שנים בצה"ל בפיתוח מערכות בינה מלאכותית, בין היתר במסגרת תוכנית מחקר משותפת לישראל ול-DARPA –, סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקני. החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ובהם חוקרי AI וחוקרי סייבר, עם מרכז מו"פ בישראל וצוות שיווק ומכירות שהולך וגדל בארה"ב. כספי הגיוס ישמשו את בראבה להאצת פיתוח הפלטפורמה, להאצת החדירה לשוק בדגש על צפון אמריקה וכן להיערכות להתרחבות לתחומי השירותים הפיננסיים והממשל. עידן בצרי, מייסד שותף ומנכ"ל בראבה: "ארגונים ממהרים לתת ל-AI לנהל את מרכזי הסייבר שלהם, אבל AI שפועלת על ראיות שלא נבדקו עלולה להגיע למסקנות שגויות, ולפעול לפיהן במהירות של מכונה. אם המערכות החמיצו תקיפה, ה-AI לא תדע שעליה לחקור אותה. אנחנו בודקים מה הן מפספסות ומתקנים את הפערים". איתי גבאי, מייסד שותף ו-CTO בבראבה: "כשיודעים מה לחפש בדאטה, כתיבת חוקי זיהוי היא החלק הקל. הקושי האמיתי הוא לדעת מראש, ובדיוק, איזו טלמטריה תייצר תקיפה במערכות של ארגון מסוים. המודלים שלנו מייצרים את הטלמטריה הזו עוד לפני שהתקיפה מתרחשת, ובודקים אם ההגנות יזהו אותה". "ה-AI משנה באופן דרמטי את מפת איומי הסייבר ואת הדרך שבה ארגונים מותקפים, ולכן גם הדרך שבה אנחנו מגנים עליהם חייבת להשתנות", אמר יאיר קסוטו, שותף כללי בפיטנגו. "בראבה מביאה גישה חדשה להגנת סייבר, עם יכולות AI אוטונומיות שמאפשרות להתמודד עם מגוון רחב של איומים בהיקפים שלא היו אפשריים בעבר, ולתת לצוותי האבטחה בארגונים ודאות ושליטה טובה יותר. עם צוות יוצא דופן ואימוץ ראשוני מרשים בקרב ארגונים מובילים, לבראבה יש את כל מה שצריך כדי לשנות את הדרך שבה ארגונים מגינים על עצמם בעידן ה-AI". ‏מאור פרידמן, שותף כללי ב-F2 Venture Capital: "רוב צוותי ה-SOC סומכים על יכולות הזיהוי שלהם. ככל שה-AI תופס תפקיד מרכזי יותר ב-SOC, זה הופך לסיכון ממשי, כי סוכן AI טוב רק כמו הראיות שעליהן הוא נשען. בראבה מחליפה אמונה עיוורת בהוכחה, ומראה בדיוק אילו מתקפות מערכות ההגנה של הארגון יזהו, עוד לפני שתוקף ינסה אותן. עידן ואיתי בונים את התשתית שעליה יפעלו מערכי אבטחה מבוססי AI".

עולם תחרויות הסייבר עולה מדרגה. חברת סיאטקה (CYTAKA), בראשות היזם דורון אמיר, מציגה פורמט חדש לתחרויות סייבר מקצועיות, שבו לצד בני אדם יתחרו גם סוכני בינה מלאכותית התקפיים והגנתיים, בדגש על תחומי החלל והתקשורת. הפורמט החדש הוצג במסגרת הסבב השלישי של אליפות הסייבר שמארגנת החברה ברחבי ארצות הברית, כחלק מחגיגות 250 שנות עצמאותה. "אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו לא רק בני אדם יתחרו בתחום הסייבר, אלא גם סוכני בינה מלאכותית שיפעלו בשמם", אמר אמיר. לדבריו, המטרה היא להציג את הדור הבא של מלחמת הסייבר ולהמחיש כיצד הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק. מדאבוס לבית הלבן אליפות הסייבר היא יוזמה של אמיר, שהחלה בעקבות השתתפותו בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשווייץ. הוא דיבר שם על השפעת הבינה המלאכותית על תחום הסייבר ועל הדורות הבאים של אתגרי הסייבר, שחלקם יתמקדו בתקשורת בחלל. לדברי אמיר, במהלך הכנס הוא פגש נציגים מצוותו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שנכח באירוע, והעלה בפניהם את הרעיון לקיים סדרת אליפויות סייבר. הרעיון התקבל, וסוכם על יוזמת האליפות "America 250 Freedom", כמחווה למנהיגות הטכנולוגית של ארצות הברית וכחלק מחגיגות 250 שנות עצמאותה. אמיר מספר כי ההצעה הועברה לבית הלבן וקיבלה אישורים עקרוניים. התחרות מיועדת למתחרים אמריקנים בלבד, המייצגים חברות אמריקניות. כפי שדווח בעבר באנשים ומחשבים על יוזמת הסייבר של אמיר, היא נועדה לקדם חדשנות טכנולוגית ולהתמודד עם אתגרי האבטחה המתפתחים בתחומי החלל והבינה המלאכותית. מאז התקיימו שלושה סבבי תחרויות ברחבי ארצות הברית. התחרות הראשונה נערכה ביוני 2026 בוושינגטון הבירה, ובה השתתפו נציגים של ענקיות הטכנולוגיה יבמ ומיקרוסופט. הסבב השני נערך באוגוסט בלאס וגאס, במקביל לכנסי Black Hat ו-DEF CON. הטורניר השלישי נערך באוקטובר השנה בפלורידה. לדברי אמיר, השתתפו בו 1,200 מועמדים, שעברו תהליך מיון ייחודי שכלל אתגרי סייבר מתקדמים וראיונות אישיים, במטרה לאתר כישרונות יוצאי דופן בעלי יכולת להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים. במקום הראשון זכה אוון אייזק, יועץ בכיר לאבטחת סייבר התקפית בחברת Optiv. במקום השני זכה פיטר אורזל, מהנדס תוכנה בכיר וחוקר אבטחת מידע בחברת Magic. אמיר מספר גם על חוויה מיוחדת שחווה לפני התחרות, במהלך ביקור שערך באחוזת מאר-א-לאגו, שבה שוהה הנשיא טראמפ. הביקור היה חלק מהאירועים שליוו את פעילותו לקידום יוזמת אליפויות הסייבר. סוכנים התקפיים והגנתיים בזירת החלל והתקשורת הנושא המרכזי של האליפות הבאה יתמקד בתחומי התקשורת והחלל, ויכלול אתגרים הקשורים למערכות לווייניות, לתשתיות תקשורת ולסביבות טכנולוגיות מתקדמות. הפורמט החדש נועד לבחון לא רק את יכולותיהם של מומחי הסייבר האנושיים, אלא גם את הביצועים של סוכני הבינה המלאכותית שיפתחו. "לראשונה, כל מתחרה יידרש לפתח ולהפעיל שני סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים: סוכן AI התקפי (Offensive AI Agent) וסוכן AI הגנתי (Defensive AI Agent)", מסביר אמיר. לדבריו, הסוכנים יפעלו בסביבת סייבר מדומה, יזהו איומים, יתמודדו מול מערכות יריבות ויבצעו משימות מורכבות. התחרות תבחן לא רק את יכולות המתחרים, אלא גם את רמת העצמאות, הדיוק, היצירתיות והאמינות של הסוכנים שיפתחו. לדברי אמיר, החדשנות נועדה להגביר את המודעות לאתגרים המתפתחים בעולם שבו חברות טכנולוגיה, תאגידים וארגונים ממשלתיים משלבים יותר ויותר סוכני בינה מלאכותית בפעילותם הקריטית. הנושא מתחבר גם לדיון באבטחת סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, שיכולותיהם ההתקפיות מציבות אתגרים חדשים בפני מערכי ההגנה. "היכולת לבחון סוכנים אוטונומיים בתנאים המדמים עימות טכנולוגי עשויה לפתוח כיוונים חדשים למחקר, לפיתוח ולבדיקה של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות", אמר אמיר. היעד הבא: אליפות סייבר בבית הלבן לדברי אמיר, הסבב הבא של התחרויות מתוכנן להתקיים בבית הלבן בחורף 2027, במסגרת חגיגות 250 שנות העצמאות האמריקנית, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים ובהתאם ללוח הזמנים של הנשיא טראמפ. באירוע צפוי לבוא לידי ביטוי הפורמט החדש של תחרויות סייבר בין סוכני בינה מלאכותית. "החזון שלי הוא להפוך את אליפות העולם בסייבר ובבינה מלאכותית לזירה בינלאומית שבה המוחות המבריקים ביותר לא רק פותרים אתגרי סייבר, אלא גם יוצרים את הדור הבא של סוכני הבינה המלאכותית שיגנו על העולם הדיגיטלי", אומר אמיר. בכך הוא מבקש להרחיב את התחרות מעבר למבחן כישורים אישי, לזירה שבה יפותחו וייבחנו מערכות אוטונומיות מתקדמות.

ביולי 2026 נכתבה בלוח הודעות מאולתר שורה נרגשת, באותיות גדולות: "פריצת דרך!". מי שכתב אותה מצא זה עתה פרטי גישה למערכות של Hugging Face, פלטפורמה שבה חוקרים וחברות מכל העולם משתפים מודלים ומאגרי נתונים של בינה מלאכותית. בימים הבאים הצטרפו למבצע מאות עמיתים, שרבים מהם ציינו בעצמם כי הוא חורג מגבולות המשימה ואינו אתי, ובכל זאת השתתפו בו. אף אחד מהמשתתפים לא היה בן אדם. אלה היו סוכני בינה מלאכותית של OpenAI, שבאותה עת היו אמורים לפתור תרגילי אבטחה בתוך סביבה סגורה ומבודדת. מה שנשמע כמו תסריט הוליוודי תועד בדוח שפרסמה החברה ובתחקיר עצמאי של ארגוני המחקר METR ו-Redwood Research, שעסק בהתנהגות הסוכנים ובמתקפה על הפלטפורמה. הדרך החוצה עברה דרך החריג בניגוד לצ'טבוט שמשיב לשאלה, סוכן AI יכול לתכנן מהלכים, להריץ קוד, להפעיל כלים ולבצע משימות ללא התערבות מתמדת. הסוכנים בניסוי פעלו בתוך "ארגז חול", ללא גישה חופשית לאינטרנט, אך נותר פתח קטן: שרת שאפשר להוריד חבילות תוכנה סטנדרטיות. דווקא דרכו הם מצאו דרך לצאת מהסביבה המבודדת. הסוכנים ניצלו חולשות בשרת, התחברו לאינטרנט והפכו אותו ללוח הודעות משותף, שבאמצעותו יכלו לתקשר ולתאם פעולות. בתוך פחות משבוע החליפו כ־1,200 סוכנים יותר מ־70 אלף הודעות וקבצים. הם חילקו ביניהם משימות, גייסו משתתפים וקבעו נהלים. כ־700 סוכנים היו מעורבים במתקפה על Hugging Face, שהתקדמה בתוך פחות מ־13 שעות מגישה לשרת יחיד להרשאות ניהול במערכות פנימיות. החברה מסרה שלא נמצאה עדות לפגיעה במודלים ובמאגריה הציבוריים. ומה עם הפיקוח האנושי? מערכת הניטור התריעה על פעילות חשודה כבר בסוף יוני, אך הניסוי לא נעצר. רק לאחר שחברת Hugging Face חשפה את החדירה, התברר ל-OpenAI שסוכניה אחראים לה. חשוב להדגיש כי לצורך הניסוי הופחתו במכוון הגנות שנועדו למנוע פעילות סייבר מסוכנת, ולא מדובר במוצר שהופעל אצל לקוחות. אבל הלקח נוגע לכל ארגון: דרך היציאה העיקרית לא עברה בחומה, אלא בחריג שאושר מראש. לא כוונת זדון, אלא מרדף אחר הצלחה מדוע סוכנים שנשלחו לפתור תרגילים הגיעו לפריצה אמיתית? לא מתוך עוינות לבני אדם, אלא מתוך ניסיון להשלים משימות שניתנו להם, גם כאשר הדרך המקובלת לפתרונן לא הצליחה. יותר מחמישית מהמשימות היו כאלה שאף מודל לא פתר, וחלקן כנראה היו בלתי פתירות כלל. כ־93% מהמשימות שעליהן דנו הסוכנים בלוח ההודעות היו מהסוג הזה, והם חיפשו דרך לסמן אותן כמשימות שהושלמו. התופעה מכונה "רמאות תגמול" (Reward Hacking). במקום להשיג את המטרה בדרך הרצויה, המערכת מוצאת קיצור דרך אל מדד ההצלחה. כשהיא מתוגמלת על כך, היא לומדת לחזור על ההתנהגות. זוהי גרסה טכנולוגית של חוק גודהארט: כשמדד הופך ליעד, הוא חדל להיות מדד טוב. לא צריך מכונה כדי לראות זאת. בבנק Wells Fargo, למשל, יעדי מכירה אגרסיביים תרמו לפתיחת מיליוני חשבונות שהלקוחות כלל לא ביקשו לפתוח. ההקבלה לבני האדם אינה נעצרת כאן. לפי התחקיר, יותר מ־90% מהסוכנים שהיו פעילים בלוח בשלב מסוים הצטרפו למתקפה, לעיתים מתוך רצון לעזור לאחרים. לפחות חמישית מהם אף הביעו רצון לשנות יומני פעילות כדי להטעות את הבקרה, ככל הידוע ללא הצלחה ממשית. אלה דפוסים שמזכירים לחץ קבוצתי ועיגול פינות בארגון, אלא שהפעם לא היה שם עובד אנושי אחד. כפי שכבר עלה גם בדיון על פריצת סוכני הבינה המלאכותית למערכות האגינג פייס, יכולות עצמאיות מתקדמות מחייבות חשיבה מחודשת על גבולות ההרשאה והפיקוח. אולי נדמה לכם שזו בעיה של מעבדות מחקר בלבד. ובכן, לא בדיוק. דמיינו מתמחה מבריק: מהיר, חרוץ, לא מתעייף ומשתוקק להצליח. נתתם לו משימה בלתי אפשרית ואת המפתח למשרד, אבל לא אמרתם שמותר להשיב "לא הצלחתי". הוא ימשיך לחפש פתרון, גם אם בדרך יפתח כספת שלא התכוונתם שייגע בה. זה בדיוק מה שקרה כאן. הערך האנושי הוא היכולת לפקפק במבחן המציאות, אנחנו נותנים למתמחים האלה, אותם סוכני בינה מלאכותית, יותר ויותר מפתחות. ככל שהם מסוגלים לעבוד עצמאית לאורך זמן, כך גדל הפער בין קצב הפקת התוצרים לבין היכולת לבדוק אותם. לפי מחקר של METR, משך משימות התוכנה שהמודלים מצליחים להשלים לבדם הוכפל בשנתיים האחרונות בערך כל ארבעה חודשים, מדקות ספורות של עבודה אנושית לכמה שעות. במקביל, Sakana AI הציגה מערכת שמייצרת מאמר מדעי בכ־15 דולר, ובניסוי המשך חלק מהמאמרים אף עמדו ברף קבלה אקדמי. אך תוצר זול ומשכנע אינו בהכרח תוצר נכון.הדמיינו סוכן שמנתח אלפי שיחות עם לקוחות וממליץ על מוצר חדש. כולם מתרשמים, אבל מהנדסת ותיקה מזהה סיכון על סמך ניסיון העבר. בסיכום האוטומטי ההסתייגות שלה נעלמת, וההנהלה מאשרת את התוכנית. כעבור כמה חודשים מתברר שהמהנדסת זיהתה סיכון ממשי. האם הסתייגות כזאת תמיד צודקת? ממש לא. לפעמים מדובר בחשש שאינו מוצדק, אבל ארגון שמוחק הסתייגות במקום לברר אותה מוותר על אחד הנכסים היקרים שלו: ידע סמוי. זו האינטואיציה שנבנתה מכישלונות עבר, מהיכרות עמוקה עם לקוחות ומחוש מקצועי מחודד, והיא אינה כתובה באף מאגר נתונים. ביום שבו המודל יטעה בביטחון מלא, ייתכן שכבר לא יהיה בחדר מי שיזהה את הטעות, או מי שיעז לומר אותה בקול. כאן נמצא צוואר הבקבוק החדש. לכן, כדי להימנע מתרחישים כאלה, נדרשים כמה כללים פשוטים: למדוד לא רק מהירות אלא גם איכות בקרה; לחייב מערכות להציג הסתייגויות ודעות מיעוט; לאפשר להן לדווח "לא הצלחתי" בלי לתמרץ קיצורי דרך; ולתעד תיקונים אנושיים ולהפיק מהם לקחים. לצד אלה, יש להעניק לכל סוכן הרשאות מוגבלות למשימתו בלבד, להפעיל ניטור ולשמור יומנים שאינו יכול לשנות. פעולות רגישות צריכות להישאר כפופות לאישור אנושי, גם כאשר המערכת מסוגלת לבצע אותן באופן עצמאי. הבינה המלאכותית היא מנוע אדיר, אבל מנוע חזק בלי הגה ובלמים הוא הזמנה לתאונה. בעולם שבו קל להפיק תשובות, המשאב היקר באמת הוא מי שיודע לשאול את השאלה הלא נוחה. לפני שמאשרים את הדוח הבא שהמכונה הפיקה בתוך שניות, כדאי לשאול: מי בארגון שלנו רשאי לומר "רגע, משהו כאן לא מסתדר", והאם מישהו עדיין מקשיב לו? הלל בש הוא מנהל סיכונים פיננסיים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר-אילן.

חממת סינרג'י7 (Synergy7), המפעילה מרכז חדשנות בבאר שבע, מציעה לסטארט-אפים בתחום הרפואה להצטרף לתוכנית מענקים לפיתוח ולאימות קליני. במסגרת התוכנית, הנתמכת על ידי רשות החדשנות, מוצע לחברות סיוע בשווי של עד 200 אלף שקל בשירותי מחקר ופיתוח, לצד גישה לתשתיות הקליניות והמחקריות של המרכז הרפואי סורוקה. המענק, The BOOST Grant, מיועד לחברות בשלבי Seed ו-Pre-Seed, הנמצאות בתהליך המעבר מאב-טיפוס למוצר מאומת קלינית. הוא מתאים גם לחברות הזקוקות לגישה לדגימות ולמידע קליני לצורך פיתוח המוצר או ביצוע תהליכי אימות. החברות יוכלו לממש את המענק באמצעות שירותי המחקר והפיתוח הקליני של המרכז למחקרים קליניים בסורוקה (SCRC). מטרת התוכנית היא לקצר תהליכים הכרוכים בגישה לתשתיות, לשירותים ולמומחיות הקלינית והמחקרית של בית החולים, הנחוצים לפיתוח טכנולוגיות, לבדיקתן ולביצוע ניסויים. הפעילות משתלבת בשיתוף הפעולה הקיים בין סינרג'י7 לסורוקה לפיתוח תשתיות ביוטכנולוגיות בבאר שבע. החברות שייבחרו לתוכנית יוכלו להיעזר גם במעטפת התמיכה של החממה, הכוללת ליווי בפיתוח עסקי, יצירת קשרים עם גורמים בתעשייה, משקיעים ושותפים, וסיוע בתהליכי כניסה לשוק. פרופ' ויקטור נובק, מייסד המרכז למחקרים קליניים בסורוקה ומנהל מערך המחקר והפיתוח של המרכז הרפואי, אמר: "אנחנו פותחים בפני סטארט-אפים את האפשרות לעבוד ישירות איתנו, לקבל הכוונה מקצועית ולגשת לתשתיות ולידע שנצברו בסורוקה. חשוב לנו להגיע גם ליזמים שנמצאים בתחילת הדרך, להקשיב לאתגרים שלהם ולבחון יחד כיצד נוכל לסייע". סינרג'י7 נבחרה בעבר על ידי רשות החדשנות להקמת מרכז חדשנות בבאר שבע, כחלק מהמאמצים לחזק את תעשיית ההיי-טק ואת פעילות המחקר והפיתוח בנגב. המענק החדש נועד להרחיב את האפשרויות העומדות בפני חברות רפואיות בשלבים מוקדמים, באמצעות חיבור ישיר לתשתיות ולמומחיות הקלינית של סורוקה.

שם ותפקיד: "מיכל רחמים, מייסדת שותפה וסמנכ"לית ליברטי פיקסל (Liberty Pixel), חברת טכנולוגיה וגיימינג ישראלית, המפתחת משחקי מובייל לקהל בינלאומי, ומשלבת כלי בינה מלאכותית בתהליכי הפיתוח והיצירה". ותק בתפקיד: "ממייסדי החברה, ו-COO משנת 2023". תפקידים קודמים: "עבדתי כמנהלת פרויקטים בתחום מערכות הבריאות ובמחלקות תמיכה טכנית בחברת dBMotion. כיום אני מובילה את הפעילות העסקית והאסטרטגית של ליברטי פיקסל, שגייסה עד היום כ-3 מיליון דולר והגיעה להכנסות שנתיות של כ-2 מיליון דולר". השכלה: "אני בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת בר-אילן. את הידע הטכנולוגי שלי רכשתי בעיקר באופן עצמאי, מתוך סקרנות ורצון להבין איך דברים עובדים מאחורי הקלעים. לאורך השנים למדתי בסיסי נתונים, סקריפטינג וכלים טכנולוגיים נוספים, ובתקופה האחרונה אני מתמקדת יותר ויותר בשימוש בכלי בינה מלאכותית לפיתוח מוצרים ולייעול תהליכים. אני מאמינה שבעולם הטכנולוגי של היום, היכולת ללמוד לבד, להסתגל ולהתפתח חשובה לא פחות מהשכלה פורמלית". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "קודם כל, התשוקה שלי לגיימינג. אני גיימרית בעצמי, ותמיד אהבתי את העולם הזה, את היצירתיות, האתגרים והיכולת של משחק טוב לגרום לאנשים להישאב לתוכו. לצד האהבה למשחקים, תמיד משך אותי גם הצד היצירתי והעסקי: לקחת רעיון שמתחיל כמעט מכלום ולהפוך אותו למוצר שאנשים בכל העולם משתמשים בו. כשהקמנו את ליברטי פיקסל, רציתי לקחת את התשוקה הזאת צעד קדימה – לא רק לפתח משחקים, אלא לבנות חברה שמשלבת בין טכנולוגיה, יצירתיות והבנה של התנהגות אנושית. בעיניי, משחק טוב הוא הרבה מעבר לקוד. הוא שילוב של פסיכולוגיה, חוויית משתמש, עיצוב וטכנולוגיה. היום, כשבינה מלאכותית משנה לחלוטין את הדרך שבה מפתחים מוצרים, זה מרגש אותי אפילו יותר. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות דברים שבעבר דרשו צוותים עצומים, אבל היא גם מדגישה עד כמה חשובה היכולת האנושית להבין מה אנשים באמת רוצים. יש משהו ממכר ביכולת לקחת תשוקה אישית, להפוך אותה לרעיון עסקי, ולראות אותו מתפתח למוצר אמיתי שמגיע למיליוני אנשים". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שהאתגר היום הוא לא תמיד אפליה גלויה, אלא הציפיות וההנחות שמלוות נשים, במיוחד בתפקידי ניהול ויזמות. כשגבר מקים חברה, זה נתפש לא פעם כצעד טבעי. כשאישה מקימה חברה, מגייסת מיליוני דולרים ומנהלת צוותים, עדיין יש מי שרואים בזה משהו יוצא דופן. אני לא מאמינה שצריך לתת לנשים הזדמנויות רק משום שהן נשים. אני מאמינה שצריך לוודא שהן מקבלות את אותה נקודת פתיחה, ושמודדים אותן לפי היכולות והתוצאות שלהן. בסופו של דבר, למשקיע, ללקוח או למשתמש לא אמור לשנות אם מי שמוביל את החברה הוא גבר או אישה. מה שמשנה הוא מה הצלחת לבנות". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לאורך הקריירה שלי נתקלתי בסיטואציות שבהן הרגשתי שאני צריכה להוכיח את הידע והיכולות שלי יותר מעמיתים גברים, במיוחד בנושאים טכנולוגיים. לא פעם הדברים שאמרתי נלקחו פחות ברצינות, למרות הידע והניסיון שהבאתי איתי. גם היום, כשאני מספרת לאנשים במה אני עוסקת, אני שומעת לפעמים את המשפט 'את לא נראית'. וזה תמיד גורם לי לתהות: איך בדיוק אמורה להיראות אישה שמנהלת חברת טכנולוגיה? אני מאמינה שאישה יכולה להיות נשית, לאהוב אופנה ואסתטיקה, ובאותה נשימה להוביל חברה טכנולוגית, לגייס מיליוני דולרים ולקבל החלטות עסקיות מורכבות. הגיע הזמן שנפסיק לשפוט איך נראית אישה בתפקיד מסוים, ונתחיל להסתכל על מה שהיא עושה".

חברת הבינה המלאכותית הסינית דיפסיק (DeepSeek) פרסמה אב־טיפוס של סוכן בינה מלאכותית חדש בשם dsh-superagent, שנועד להשתלב בעבודתם של צוותי פיתוח תוכנה. בניגוד לכלי קידוד שממתינים לקבלת הנחיות מפורשות בכל שלב, הסוכן מתוכנן לזהות בקשות לסיוע מתוך שיחות של מפתחים ולטפל במשימות לאחר שאושרו. הכלי פועל מול מאגר קוד בגיטהאב, ומסוגל לפתוח משימת עבודה, לבצע אותה בסביבת עבודה נפרדת ולהחזיר את התוצאות לבדיקה. המטרה היא לצמצם את הזמן שמפתחים משקיעים בהפעלת סייעני בינה מלאכותית ובתיאום ביניהם, ולאפשר להם להתמקד בעבודה שדורשת שיקול דעת אנושי. סוכן שמזהה מתי הצוות זקוק לעזרתו בניגוד לצ'טבוט רגיל, שמגיב להנחיה וממתין לבקשה הבאה, dsh-superagent נועד לנהל רצף פעולות עד להשלמת משימה. הוא יכול לעקוב אחר שיחות פיתוח, לזהות בקשות רלוונטיות, לפתוח משימות ולהפעיל תהליכי קידוד באופן עצמאי יחסית. עם זאת, בדיפסיק מדגישים שהסוכן אינו אמור להתערב בכל שיחה או לפעול ללא הגבלות. הוא נדרש לפעול בהתאם להרשאות שנקבעו מראש, כאשר משתמש מורשה מבקש את עזרתו או כאשר כללי העבודה של הצוות מאפשרים זאת. לאחר קבלת האישור, הסוכן יכול להמשיך בביצוע המשימה בלי לדרוש מהמפתח להנחות אותו בכל פעולה. התוצאה מוחזרת לצוות לבדיקה, ובמקרים מתאימים יכולה לכלול גם בקשת משיכה של שינויים למאגר הקוד. הגישה הזאת נועדה להפחית הפרעות מיותרות במהלך העבודה. במקום שהמפתחים יצטרכו לעבור שוב ושוב בין שיחות, כלי קידוד ומשימות, הסוכן מרכז את הפעילות ומבקש את תשומת לבם בעיקר כאשר נדרשת החלטה או כאשר יש תוצאה לבדיקה. במה שונה הגישה מכלי הקידוד של אנת'רופיק? הכלי של דיפסיק עשוי להתחרות בשוק שבו פועלים גם כלי קידוד מבוססי בינה מלאכותית של אנת'רופיק (Anthropic), ובהם Claude Code. אלא שהדגש המוצג בפרויקט החדש אינו רק על כתיבת קוד באמצעות סוכן, אלא על השתלבותו בתהליכי העבודה ובתקשורת השוטפת של צוות הפיתוח. כלים מסוג זה מסוגלים לבצע פעולות משמעותיות במאגרי קוד ובסביבות פיתוח, ולכן גם מחייבים הקפדה על הרשאות ובקרה. כפי שהמחישה חשיפת חולשות אבטחה ב-Claude Code, ככל שסוכני קידוד מקבלים גישה רחבה יותר לכלים ולמערכות, גדלה גם החשיבות של הגבלת הפעולות שהם רשאים לבצע. ההתפתחות הזאת משתלבת במגמה רחבה יותר של מעבר מכלי AI שמספקים תשובות לסוכנים שמסוגלים לבצע משימות. מגמה זו כבר באה לידי ביטוי גם בשימוש בסוכני בינה מלאכותית המבוססים על המודלים של דיפסיק, אם כי מדובר בשימושים שונים מאלה של כלי הפיתוח החדש. זמין בקוד פתוח, אך עדיין אינו מוצר מוגמר אב־הטיפוס של dsh-superagent כבר זמין להורדה ממאגר הקוד של דיפסיק בגיטהאב. עם זאת, החברה מבהירה כי מדובר בפרויקט מחקרי שנועד להדגים את כיוון הפיתוח, ולא במוצר רשמי שמוכן לשימוש בסביבת ייצור. מפתחי הפרויקט מזהירים כי הקוד עלול עדיין לכלול באגים ושיטות פיתוח שאינן אחידות. הם ממליצים לבחון ולהתאים אותו לפני שימוש בסביבה ארגונית, שבה שגיאות או הרשאות רחבות מדי עלולות לגרום לנזקים. בדיפסיק מציינים גם כי הגרסה שפורסמה לציבור אינה זהה לגרסה שבה נעשה שימוש פנימי או לכל הרעיונות שתוארו במסגרת המחקר. חלק מהיכולות המוצגות בתפיסת הסוכן הן עדיין כיווני פיתוח עתידיים, ואינן זמינות באב־הטיפוס הנוכחי. למרות המגבלות האלה, הפרויקט מצביע על כיוון אפשרי בהתפתחותם של כלי הפיתוח מבוססי הבינה המלאכותית. במקום להסתפק בסוכן שממתין לפקודות, המטרה היא לפתח מערכת שמשתלבת בעבודת הצוות, מזהה מתי היא יכולה לסייע ומחזירה תוצאות בלי להכביד על שגרת העבודה של המפתחים.

חברת גונג (Gong) – המתמחה בתחום ה-Revenue AI – הודיעה על מינוי לירון שטרייכמן לסמנכ"ל מחקר ופיתוח (Chief R&D Officer). לצד זאת, החברה הודיעה גם על מינוי גיא חבושה לתפקיד CISO. המינויים הם על רקע המשך הצמיחה והחדשנות המתמשכת בגונג, המסייעת, לדבריה, לצוותי מכירות והכנסות לתרגם תובנות לפעולות ולתוצאות בקנה מידה רחב באמצעות Revenue AI. ניסיונו של שטרייכמן בהרחבת ארגון פיתוח גלובלי וניסיונו של חבושה בהובלת מערכי אבטחת מידע גלובליים – שניהם כיהנו בתפקידיהם הקודמים במאנדיי – יסייעו לגונג להמשיך להוביל חדשנות ולייצר תוצאות עסקיות עבור יותר מ-5,000 לקוחות ברחבי העולם. "ארגונים בונים מחדש את מערך המכירות וההכנסות שלהם סביב AI, וגונג נמצאת בלב השינוי הזה. השלב הבא הוא שילוב סוכני AI שלא רק מציגים תובנות אלא גם מבצעים פעולות ומובילים לתוצאות ברמה הארגונית", אמר עמית בן דב, מנכ"ל ומייסד שותף בגונג. "לירון הוביל ארגון פיתוח גלובלי בתקופה של צמיחה מהירה וכן הוביל מעבר מלא לפיתוח מבוסס AI. עם גיא בראש מערך אבטחת המידע, הלקוחות שלנו יכולים להפעיל סוכני AI בידיעה שהמידע שלהם מוגן בהתאם לסטנדרטים המחמירים ביותר של ארגונים גדולים. הניסיון של שניהם יאפשר לנו להמשיך לשנות את הדרך שבה צוותי מכירות עובדים ומצליחים". "יובילו את ארגון המחקר והפיתוח ויתמקדו בהרחבת יכולות סוכני ה-AI" שטרייכמן הוביל את ארגון הפיתוח הגלובלי של מאנדיי, שכלל את צוותי הפלטפורמה והמוצר, בתקופה של צמיחה מהירה. לאחרונה הוביל את המעבר של החברה לפיתוח AI-native. ניסיון זה עתיד לסייע לו בתפקידו בגונג, שבו יוביל את ארגון המחקר והפיתוח ויתמקד בהרחבת יכולות סוכני ה-AI של גונג עבור צוותי מכירות והכנסות ב-Revenue Graph, ב-Revenue Harness וב-Revenue Operating Surfaces. "גונג נמצאת בנקודת זמן יוצאת דופן, עם תובנות שאין לאף אחד אחר על מה מוביל צוותי מכירות להצלחה, פלטפורמה שכבר מפעילה סוכני AI עבור אלפי לקוחות, והובלה של טרנספורמציה טכנולוגית משמעותית", אמר שטרייכמן. "האנשים שפגשתי ב-גונג הפכו את ההחלטה שלי להצטרף לחברה לקלה. אני מצפה ללמוד מהלקוחות שלנו ומהצוות שבנה את גונג, ולהמשיך לקדם את החדשנות המובילה של החברה בתחום סוכני ה-AI". כאמור, בנוסף מונה חבושה, ששימש כ-Vice President of Platform Security בגונג, לתפקיד ה-CISO, לאחר שכיהן בעבר כ-Global CISO במאנדיי. חבושה יהיה אחראי על מערכי אבטחת המידע, הפרטיות והעמידה בדרישות רגולציה ותקנים בפעילותה הגלובלית של החברה. במסגרת זו יבטיח שנתוני הלקוחות המשמשים את מערכות ה-AI של גונג, והסוכנים הפועלים על בסיסם, יעמדו בסטנדרטים המחמירים ביותר הנדרשים בארגונים גדולים. ככל שסוכני ה-AI מבצעים יותר משימות בתהליכי המכירה, חבושה יפעל לבסס את אבטחת המידע ומדיניות ניהול המידע כיתרון תחרותי וכמקור ערך ללקוחות.

אינטל (Intel) מנסה לחזק את מעמדה בשוק ייצור השבבים, והפעם באמצעות התקדמות בפיתוח תהליך הייצור הבא שלה, Intel 14A. החברה הודיעה כי שחררה את גרסה 0.9 של ערכת התכנון לתהליך, צעד שמאפשר ללקוחותיה להתחיל לתכנן שבבים המבוססים על הטכנולוגיה החדשה. ההודעה מגיעה בתקופה מאתגרת עבור החברה, שבמקביל נאלצת להתאים את פעילות הייצור שלה לביקושים המשתנים. לאחרונה אף הודיעה אינטל כי היא מעבירה משאבי ייצור ממעבדים למחשבים אישיים למעבדי שרתים, בניסיון לתת מענה לביקוש הגובר בתחום מרכזי הנתונים. ערכת התכנון, המכונה PDK (Process Design Kit), מספקת ליצרניות שבבים ולחברות תכנון את הכלים והמידע הדרושים כדי לפתח מוצרים לתהליך ייצור מסוים. הגרסה החדשה מאפשרת ללקוחות להתקדם בתכנון השבבים שלהם, אך אינה מעידה שתהליך 14A כבר מוכן לייצור מסחרי בהיקפים גדולים. "בעסקי ייצור שבבים לפי דרישה ללקוחות, האמון הוא הכול. עבור חברות שמתכננות שבבים ואין להן מפעלים משלהן, בחירת היצרנית היא אחת ההחלטות הגורליות ביותר שהן מקבלות. הזמינות הכללית של PDK 0.9 ל-Intel 14A היא אבן דרך שמוכיחה ש-Intel Foundry עומדת בהתחייבויות שלה", אמר עלי פרהנג, סגן נשיא תאגידי ומנכ"ל ארגון פלטפורמת טכנולוגיות התכנון בחטיבת הייצור של אינטל. באינטל מבטיחים צפיפות גבוהה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר לפי נתוני החברה, תהליך Intel 14A אמור להציע שיפור של עד 30% בצפיפות השבבים בהשוואה לתהליך Intel 18A. אינטל מציגה גם יעדי שיפור בביצועים וביעילות האנרגטית, כחלק מהמאמץ להתחרות בתהליכי הייצור המתקדמים של יצרניות שבבים אחרות. למרות שמו, Intel 14A אינו מלמד בהכרח על גודל פיזי מדויק של 1.4 ננומטר לכל רכיב בשבב. בדומה לשמות של תהליכי ייצור אחרים בתעשייה, מדובר בשם של דור טכנולוגי המשלב כמה שיפורים בתחום הטרנזיסטורים והייצור. אחד מהם הוא הדור השני של RibbonFET, טכנולוגיה שבה שער הטרנזיסטור מקיף את תעלות ההולכה כדי לשפר את השליטה בזרם החשמלי. לצדה תשלב אינטל את PowerDirect, שמאפשרת להזין חשמל לשבב מצדו האחורי ולהפריד בין מסלולי אספקת החשמל לבין שכבות החיווט המשמשות להעברת נתונים. טכנולוגיה נוספת היא Turbo Cells, שנועדה לאפשר למתכנני שבבים לבחור את האיזון המתאים בין ביצועים, צריכת חשמל ושטח השבב. השילוב בין הטכנולוגיות אמור לשפר את יכולתה של אינטל להציע תהליכי ייצור מתקדמים גם ללקוחות חיצוניים, ולא רק למעבדים שהיא מתכננת בעצמה. המאמץ הזה מצטרף לתוכניות קודמות של אינטל להרחיב את פעילות הייצור עבור חברות אחרות. הצלחתו של תהליך 14A עשויה להיות גורם מרכזי ביכולתה להתחרות על חוזים נוספים בשוק המוליכים למחצה. "הפיתוח של Intel 14A ממשיך להתקדם לפי התוכנית. באוקטובר, כפי שהתחייבנו, שחררנו ללקוחות נבחרים את PDK 0.9 בתקן תעשייתי, והיא עומדת בקריטריונים המקובלים בתעשייה לתפוקה ולביצועים כבר בשחרור. אני מעודד מאוד מההתקדמות שלנו מול כמה לקוחות פוטנציאליים ל-14A", אמר ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל. לפי התוכנית הנוכחית, גרסה 1.0 של ערכת התכנון צפויה להגיע ללקוחות ברבעון הראשון של 2027. השלב הזה אמור לקרב את התהליך למוכנות לייצור מתקדם, אך יידרשו צעדים נוספים לפני שאינטל תוכל לייצר באמצעותו שבבים בהיקפים מסחריים גדולים.