נדמה שהפרשה המטלטלת את ענקית השבבים האמריקנית אנבידיה (Nvidia) ומנכ"לה ג'נסן הואנג מגיעה לנקודת רתיחה דרמטית במסדרונות הממשל בוושינגטון. על פי דיווחים עדכניים של הפייננשל טיימס (Financial Times), הניו יורק טיימס (The New York Times) ובלומברג (Bloomberg), משרד המסחר האמריקני עיכב במשך חודשיים לפחות את הכנסתה לרשימה השחורה (Entity List) של חברת הדאטה-סנטרים מגאספיד (Megaspeed) מסינגפור.   כיצד השפיעה הנהלת אנבידיה על מדיניות הפיקוח הביטחוני בארה"ב? כזכור, מגאספיד עומדת במרכז פרשת הברחת שבבי בינה מלאכותית מתקדמים לסין. מנהלתה לשעבר, אליס הואנג, ניהלה רומן מחוץ לנישואין עם ג'נסן הואנג ונחשדה כסוכנת מודיעין מטעם בייג'ינג. העיכוב התרחש אף על פי שארבע סוכנויות ממשלתיות מרכזיות – מחלקת המדינה, משרד ההגנה (הפנטגון), משרד האנרגיה ומשרד האוצר – דרשו פה אחד להטיל סנקציות מיידיות על מגאספיד, עקב סיכונים חמורים לביטחון הלאומי. הפרשה קיבלה תפנית פלילית לאחר שהתברר כי היועץ המשפטי הראשי של אנבידיה, טים טטר, פנה ישירות לתת-שר המסחר הממונה על לשכת התעשייה והביטחון (BIS), ג'פרי קסלר. טטר ביקש מידע על הבדיקה מול מגאספיד ועל מעצרה של אליס הואנג בסינגפור. בעקבות זאת התיק נמסר לחקירה פלילית של משרד המשפטים, ומחוקקים בקונגרס דורשים חקירה מקיפה של השפעת הנהלת אנבידיה על מדיניות הפיקוח הביטחוני של ארצות הברית. Absolutely insane that the Department of Commerce still refuses to place Megaspeed on the Entity List, despite knowing it is run by Chinese spies. It's difficult to draw any other conclusion from this than that Commerce leadership is just utterly uninterested in protecting US national security. Totally disqualifying. Also, Megaspeed is undoubtedly only the tip of the iceberg. Commerce needs to urgently fix the gaping hole in US export controls that Southeast Asia represents, and at a minimum impose a license requirement for the entire region, and likely for all large-scale orders to untrusted companies like Megaspeed. The fact that Commerce refuses to even block shipments to companies known to be running by Chinese spies is a total dereliction of duty. And Nvidia claims that they placed Megaspeed on their "block list" and stopped shipping to them in 2025. But if that's the case, why is Megaspeed still listed on Nvidia's website as an official cloud partner? And did Nvidia also stop shipping to Speedmatrix, Megaspeed's subsidiary in Malaysia? This denial doesn't add up at all. — Chris McGuire (@ChrisRMcGuire) November 10, 2026 השתלשלות הפרשה: מהחשדות הראשוניים ועד הודאת המנכ"ל ההתפתחויות הללו מגיעות בעקבות רצף גילויים מהשבועות האחרונים. כפי שדיווחנו לראשונה בתחילת נובמבר, סוכנויות הביון של ארצות הברית ניהלו מעקב אלקטרוני סמוי אחר אליס הואנג (המוכרת גם בשם הואנג לה). הן הגיעו למסקנה כי פעלה כנכס מודיעיני של משרד ביטחון המדינה הסיני (MSS). במהלך החקירה התברר כי הואנג פיתחה קשר קרוב עם מנכ"ל אנבידיה (אין קרבה משפחתית ביניהם), בזמן שמגאספיד רכשה שבבי AI בהיקפים חסרי תקדים, בחשד להברחתם לבייג'ינג. המשבר העמיק בסוף השבוע שעבר, כפי שדיווחנו בהרחבה באנשים ומחשבים. ג'נסן הואנג הודה במכתב לעובדי החברה ברומן מחוץ לנישואין וביקש סליחה ממשפחתו ומעובדיו. הוא גם הודיע על שיתוף פעולה מלא עם חקירה עצמאית שפתח הדירקטוריון בליווי יועצים משפטיים חיצוניים. סין הכחישה את טענות הריגול באנבידיה וכינתה אותן עלילת שווא. הדירקטוריון הבהיר כי לא נמצאה עדות לפגיעה בסודות מסחריים, ובכל זאת מניית אנבידיה החלה לספוג מהלומה כבדה. כפי שפרסמנו בעדכון הקודם, הנשיא דונלד טראמפ הצהיר במסיבת עיתונאים בבית הלבן כי ה-FBI מנהל בדיקה משלו. טראמפ העניק גיבוי להואנג וכינה אותו אדם הגון ומבריק. הוא ציין כי שוחח עימו והשתכנע שלא היה לו מושג שבת זוגו לקשר נחשדה בריגול לטובת סין. Watch to learn how NVIDIA CEO Jensen Huang’s romantic relationship with a Chinese spy and former Megaspeed executive affects the AI race and America’s national security. Congress must pass bipartisan export control legislation to protect America. https://t.co/3N0BuZX1pD — Select Committee on China (@ChinaSelect) November 10, 2026 הפיצוץ בוועדת הבדיקה: משרד המסחר בלם את הסנקציות הגילויים החדשים חושפים כעת את המאבק הפנימי החריף שהתחולל בתוך הממשל האמריקני סביב הטיפול במגאספיד. החלטות על הוספת גופים לרשימת הישויות המפוקחות (Entity List) – שכשלעצמה מהווה חרם סחר בפועל מצד ארה"ב – מתקבלות במסגרת ועדת הבדיקה למשתמשי קצה (End-User Review Committee – ERC). בוועדה זו מכהנות כחברות בעלות זכות הצבעה מחלקת המדינה, משרד ההגנה, משרד האנרגיה ומשרד האוצר, בעוד שמשרד המסחר – באמצעות לשכת התעשייה והביטחון (BIS) – מכהן כיו"ר הוועדה ומוביל את ההליך. למרות שכל ארבע הסוכנויות החברות בוועדה דרשו להטיל סנקציות מיידיות ולחסום את מגאספיד עקב סכנה מוחשית להעברת טכנולוגיות צבאיות מתקדמות לסין, משרד המסחר בראשות ה-BIS בלם את התהליך ולא קידם אותו במשך חודשיים לפחות. גורמי משרד המסחר טענו בפני הסוכנויות האחרות כי נדרש מידע נוסף בטרם קבלת החלטה. כריס מקגוויר, בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, שריכז את תחום הפיקוח על שבבים לסין, אמר לפייננשל טיימס כי קשה להבין כיצד משרד המסחר, שידע במשך חודשים על החשדות לפיהם מגאספיד מנוהלת בידי מרגלים סינים, נמנע מחסימת רכישת המעבדים של אנבידיה. Jensen Huang should resign. As I told @BusinessInsider's @saraheneedleman, I don't see how he can stay on as CEO of Nvidia. I understand to most shareholders this will seem unimaginable. The man personally built the American semiconductor industry. He created Nvidia, conceived of the GPU, and scaled it into the backbone of the modern intelligence economy. He has personally run the company for 30+ years, commanding an incredible number of direct reports and directly overseeing every aspect of the company's operations. But this is a truly extraordinary case—an immense misjudgment that opened the company up to unimaginable reputational and legal liability, which will continue to haunt it in the eyes of Republicans and Democrats alike. And so, for the first time in its history, the board really does need to distinguish between the interests of Jensen Huang the man, and the $4 trillion company he's created. It's not just that the CEO of the world's largest company engaged in an extramarital affair. He did so with a customer—posing a massive conflict of interest. It's also clear this was more than a "potential" conflict of interest. The New York Times is reporting that, in addition to shipping Megaspeed huge quantities of its AI chips, Nvidia—under Mr. Huang's supervision—actually did attempt to intervene in the U.S. government's criminal investigation of that customer, Mr. Huang's girlfriend. This was a massive betrayal of President Trump's trust. And it wasn't just any customer. It was a woman allegedly operating as a spy for China's intelligence service—running a company that served as a middle-man for one of China's largest AI labs (Alibaba). And both the Commerce Department and the Department of Justice seem to believe this may have been happening in violation of U.S. law. We don't know what information might have been shared in the course of Mr. Huang's personal relationship—be it about Nvidia, its products, its customers, or senior officials across the Trump administration. If I were a major Nvidia partner today, I would be asking questions about what kind of information about my company might have been inadvertently shared with Ms. Huang. We can't trust Nvidia to conduct or abide a truly independent investigation. Under Mr. Huang's supervision, representatives from the company have made statements about this case that we now know to be false. It really doesn't matter what you think of the merits of American export control policy, or whether you agree with Jensen about open-source. This was a betrayal of Nvidia's shareholders, its customers, American security interests, and potentially U.S. law. The company deserves better. The semiconductor industry deserves better. And so I believe, for the first time in its history, Nvidia needs to seriously consider new leadership and a post-Jensen governance plan. https://t.co/XX6JMvnI6m — Ryan Fedasiuk (@RyanFedasiuk) November 9, 2026 התערבות היועץ המשפטי והעברת החקירה לפסים פליליים החשד להשפעה זרה על הפיקוח התעצם לנוכח חשיפת הקשרים הישירים בין צמרת אנבידיה לבכירי משרד המסחר. על פי הדיווחים, טטר פנה לתת-שר המסחר, ג'פרי קסלר, כבר בשלהי קיץ 2025, וציין כי קיבל ממנו אישור לפנות לחוקרי ה-BIS כדי לברר פרטים על חקירת מגאספיד. פנייה זו עוררה בהלה בקרב החוקרים בדרגי השטח, שחששו משיבוש הליכים וממעורבות פסולה של החברה שהייתה מושא הבדיקה. עקב ההתערבות הונחו חוקרי ה-BIS לנתב כל פנייה עתידית בנוגע לאנבידיה דרך לשכתו של קסלר בלבד. נאסר עליהם גם לשתף נתונים על מגאספיד מחוץ לסוכנות. בשל החשש לפגיעה ביושרה המקצועית של החקירה, פנה משרד המשפטים ל-BIS בסוף שנת 2025. הוא דרש להקפיא את הבדיקה המנהלית ולהעביר את כלל התיק לחקירה פלילית בהובלת האגף לביטחון לאומי של משרד המשפטים. באנבידיה טענו בתגובה לבלומברג כי טטר כלל לא ידע באותה עת על הרומן בין הואנג למנהלת מגאספיד. לדבריהם, החברה מקיימת הידברות שוטפת עם הרגולטורים ומספקת נתונים מהשטח כחלק מהתנהלות תאגידית תקינה. היקף העסקאות החריג: מיליארדי דולרים ועשרות אלפי שבבים חסרים במוקד החקירה הפלילית והביטחונית עומדים סכומי עתק ואי-סדרים מהותיים ברכש המעבדים הגרפיים. חברת מגאספיד, שהוקמה תחת שמה הנוכחי בשנת 2023 כאשר אליס הואנג רכשה בה שליטה, הפכה בתוך זמן קצר ללקוחה הגדולה ביותר של אנבידיה בדרום-מזרח אסיה, כשנכסיה זינקו מ-33 מיליון דולר ליותר מ-3 מיליארד דולר. על פי דיווח באתר The Information, הקשר הקרוב בין אליס הואנג לג'נסן הואנג סייע להזרים עסקאות רכש שבבים בשווי של לפחות 7.5 מיליארד דולר עבור חברות סיניות, תוך הגדרת החברה כספקית מועדפת של ענקית השבבים. במקביל, ניתוח מסמכי מכס שפרסם ארגון C4ADS בוושינגטון העלה כי חברות הקשורות למגאספיד ייבאו חומרת אנבידיה בהיקף של לפחות 4.6 מיליארד דולר, וחברת הבת המלזית ספידמטריקס (Speedmatrix) רכשה ציוד בשווי 4.8 מיליארד דולר. בדיקת המלאי העלתה ממצא מדאיג במיוחד: כ-50,000 מעבדי בינה מלאכותית מתקדמים שהופיעו ברישומי הסחר הבינלאומיים נעדרו לחלוטין מרישומי המלאי שהעבירה אנבידיה לרשויות האמריקניות. אנבידיה מצידה הודיעה כי הכניסה את מגאספיד לרשימת החברות האסורות שלה באופן יזום ביוני האחרון והפסיקה את המשלוחים אליה, מנגד מגאספיד טענה באתר האינטרנט שלה כי ביקורות רשמיות לא מצאו ראיות להסטת שבבים לא חוקית. תגובת הקונגרס וצעדי החקיקה: מה עתידה ארה"ב לעשות? חשיפת העיכוב במשרד המסחר ופניות היועץ המשפטי של אנבידיה חוללה סערה פוליטית רבתי בגבעת הקפיטול, המובילה לדרישה לחקירות פרלמנטריות ולחקיקה מגבילה: מנהיג הדמוקרטים בסנאט, צ'אק שומר, תקף בחריפות את הממשל ואמר: "טראמפ היה עסוק בניסיונות להגן על ג'נסן הואנג כשהיה עליו להגן על הביטחון הלאומי שלנו. אנו זקוקים לתשובות מיידיות על מסע ההשפעה של אנבידיה וכיצד הוא השפיע על החלטות הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ, כולל ההקלות בבקרת היצוא המרכזית". חבר בית הנבחרים טד ליו הוסיף כי הקונגרס יידרש לזמן ולתחקר את שר המסחר הווארד לוטניק ואת כל הגורמים בממשל שידעו על המתרחש ובחרו לשתוק או לעודד זאת. במקביל, ראשי שלוש ועדות מפתח בבית הנבחרים – יו"ר ועדת החוץ בריאן מאסט, יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני סין ג'ון מולנאר ויו"ר ועדת המודיעין ריק קרופורד – שיגרו זימון רשמי ודחוף להואנג להתייצב בוושינגטון לתדרוך סגור ב-18 בנובמבר. במכתבם הדגישו המחוקקים: "דיווחים אחרונים מעלים חששות כבדים לביטחון הלאומי בנוגע לגישתה של סין לטכנולוגיה אמריקנית רגישה. סוגיית החדירה והגישה של בייג'ינג לטכנולוגיות עילית היא בלב עבודת החקירה שלנו, וחיוני לקבוע עד כמה הועמד הביטחון הלאומי של ארה"ב בסכנה". במישור החקיקתי, הסנאטור הרפובליקני ג'ים בנקס וחברת הסנאט הדמוקרטית אליזבת וורן פרסמו הצהרה משותפת וקראו להעברה מיידית של חוק הפיקוח על הבינה המלאכותית (AI OVERWATCH Act), ששולב בחוק אישור ההגנה הלאומית (NDAA) לשנת התקציב 2027. בהצהרתם המשותפת ציינו: "אישורו של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בדבר מערכת יחסים עם חשודה בריגול לטובת המודיעין הסיני הופך את החששות הביטחוניים לדחופים עוד יותר. הגיע הזמן שהקונגרס ינקוט בפעולה נחרצת לחסימת כל הנתיבים שדרכם משיגה סין גישה לשבבים מתקדמים, ועל משרד המסחר לסגור מיידית את פרצות הפיקוח". בנוסף, לקראת חודש ינואר, עם כניסתו של הקונגרס החדש, נערכים המחוקקים להוצאת צווי הבאה ודרישת יומני הפעילות המלאים של משרד המסחר, ההתכתבויות מול אנבידיה ונתוני המשלוחים למגאספיד. טלטלה בוול סטריט: מניית אנבידיה צוללת חוסר הוודאות המעמיק והחשש מהשלכות החקירות הפדרליות הכו בעוצמה במניית אנבידיה בוול סטריט. ביום המסחר של אתמול (ג') צנחה מניית החברה ב-5.5% נוספים וננעלה במחיר של 168.89 דולר – רמתה הנמוכה ביותר מאז סוף חודש מרץ. מחזור המסחר זינק לממדי ענק והגיע לכ-377 מיליון מניות, פי שלושה מהמחזור הממוצע. בתוך ימי מסחר ספורים מאז התפוצצות הגילויים נמחקו משווי השוק של החברה למעלה מ-444 מיליארד דולר. כדי להתמודד עם המשבר התאגידי, הודיעה אנבידיה על מינויו של תובע פדרלי לשעבר לוועדת החקירה העצמאית של הדירקטוריון, והדגישה את מחויבותה לביצוע חקירה יסודית ובלתי תלויה. עם זאת, המשקיעים וקהילת הביטחון בוושינגטון ממתינים בדריכות להתפתחויות הבאות, ובמרכזן עדותו הצפויה של המנכ"ל מול הקונגרס ופרסום ממצאי חקירת משרד המשפטים.

כמחצית מהחברות ברחבי העולם פגיעות למתקפות סייבר שמונעות על ידי בינה מלאכותית, שממשיכה לשנות את הנוף הדיגיטלי. לפי דו"ח Global Digital Trust Insights של PwC לשנת 2027, שפורסם באחרונה, "ארגונים נתקעים יותר ויותר בין ההזדמנויות והסיכונים הקשורים לטכנולוגיות AI, שמתפתחות במהירות". המחקר, שהשתתפו בו 4,000 מנהלי ארגונים, טכנולוגיה ואבטחה ב-71 מדינות, מציף את הדילמה, שעולה לא אחת בכנסים ובמפגשים מקצועיים בקהילת ההיי-טק: בעוד שה-AI מציעה לעסקים דרכים חדשות לחזק את תשתית אבטחת הסייבר שלהם, היא גם יוצרת איומים מתוחכמים, שמערכות אבטחה מסורתיות מתקשות לזהות ולמנוע אותם. החוקרים כתבו כי "פושעי סייבר מנצלים יותר ויותר בינה מלאכותית לפיתוח טכניקות תקיפה מתקדמות, מיכון של פעילויות זדוניות וזיהוי פגיעויות ברשתות ארגוניות. מצב זה מרחיב משמעותית את שטח התקיפה, וחושף ארגונים לפרצות אבטחה פוטנציאליות, גניבת נתונים ואיומי דיגיטל נוספים". "אבטחת AI הפכה לפער המוכנות החריף ביותר" בתוך נוף סיכונים ואיומים מורכב, ה-AI הפכה לאתגר הגדול ביותר, וגם ה-CISOs מבינים את זה: 50% ממנהלי האבטחה מזהים התקפות המכוונות למערכות AI כאחד מפערי המוכנות הגדולים שלהם, ואחריהם – איומים הקשורים לענן (40%), פריצות צד שלישי (34%) וכופרות (33%). החוקרים ציינו כי "אבטחת ה-AI תפסה את מרכז הבמה, והפכה לפער המוכנות החריף והמשמעותי ביותר. מנהלי אבטחה מזהים התקפות המכוונות למערכות בינה מלאכותית שלהם כאיום הסייבר המרכזי שהם הכי פחות מוכנים להתמודד איתו". מנהלי האבטחה והסיכונים שהשתתפו במחקר דירגו את האיומים הנובעים ממתקפות מבוססות AI, שהם הכי פחות מוכנים להתמודדות איתן: פרצות שערכו בוטנטים אוטונומיים (53%), מתקפות זדוניות ועוינות (52%) והרעלת נתונים (אף הן 52%). "ככל שמתקפות סייבר מואצות מעבר למהירות האדם, הבינה המלאכותית הופכת למכפיל כוח חיוני לצוותי האבטחה", הוסיפו החוקרים. רוב המנהלים צופים כי תקציב הסייבר של ארגונם יגדל, ועדיפותם העליונה תהיה השקעה בעולם התוכן של AI והגנת סייבר. חוקרי PwC כתבו כי "לאחר כמה שנים שבהן תקציבי הסייבר היו יציבים, ארגונים מכפילים את ההשקעה שלהם, וה-AI במוקד. 84% מהם צופים שהתקציבים יעלו בהיקף של 6% יותר מאלה שהיו להם בשנה החולפת. 58% ממנהלי האבטחה מדרגים את הבינה המלאכותית בעדיפויות העליונות שלהם בתקציב הגנת הסייבר". החשש ופער האמון מהסוכנים האוטונומיים לפי המחקר, "ארגונים רוצים להקים ולתפעל סוכני AI להגנת סייבר, אך פחות מוכנים להטיל עליהם אחריות". כך, החוקרים מצאו שרק 22% מהם היו מאשרים פעולות בינה מלאכותית אוטונומיות לחלוטין, כאשר חששות מהאמינות והבגרות של הסוכנים הם המכשול הגדול ביותר. יותר ממחצית (55%) מדרגים את האמינות והבשלות של טכנולוגיית AI כאחד משלושת החסמים המרכזיים שלהם להגדלת אוטונומיית סוכני ה-AI בפעולות אבטחה. מה לעשות כשהאורות כבים? למרות החשיבות של המשכיות עסקית, המחקר מציין כי רק ל-39% מהארגונים יש תוכניות המשכיות תפעוליות, שמטפלות במיוחד באיומי סייבר. "זאת, על אף שמתקפות הפכו לשאלה של מתי הן יקרו – ולא האם הן יתחוללו", ציינו. עוד עולה מהמחקר כי ארגונים מזניחים הגנות בסיסיות, יסודיות. "ארגונים מתמקדים באיומים מתפתחים ובשימוש ב-AI בטיפול ובהגנת הנתונים", נכתב, "אולם רבים מהם עושים זאת מבלי לאבטח באופן מלא את הנתונים. בממוצע, חברות יישמו רק שלושה משבעה מדדי סיכון נתונים מרכזיים". מי אחראי על הבינה המלאכותית? המחקר מציין כי "לא נוצר מודל בעלות אחיד לממשל וניהול סיכונים בבינה מלאכותית". 29% מהמנכ"לים ומנהלי האבטחה והסיכונים אומרים שהאחריות נמצאת בידי סמנכ"לי הטכנולוגיות והמנמ"רים, 26% מטילים את האחריות על מנהל AI ייעודי או פונקציית AI, ו-17% סבורים שעל מנהלי האבטחה והגנת הסייבר לעשות זאת. עוד נכתב כי "ארגונים פונים לשירותים מנוהלים, ככל שהטכנולוגיות והאיומים מתפתחים. AI (עם 53%) ואבטחת ענן (עם 49%) מדורגות בין העדיפויות העליונות של ארגונים לשירותי אבטחה מנוהלים בשנה הקרובה". גם הגיאו-פוליטיקה משנה את נוף סיכוני הסייבר: בשל המצב העולמי, מחצית מהארגונים נאלצו לבצע שינויים בניהול סיכוני ספקים, צד שלישי ושרשרת אספקה. כמו כן, 49% עורכים שינויים בביטוח סייבר, בתגובה לאירועים ולניהול משברים – כדי לחזק את ההגנות שלהם מפני איומים גיאו-פוליטיים. בהסתכלות קדימה החוקרים סיכמו בציינם כי "אתגר אבטחת הסייבר הבא כבר מרחף באופק: חשיפה למחשוב קוונטי מדורגת שביעית בין האיומים שארגונים פחות מוכנים להתמודד איתם. מנהלי אבטחה מדרגים אותה במקום הרביעי בין הדאגות המרכזיות שלהם. המעבר לאבטחת מידע שתתמודד ותהיה עמידה לעולם המחשוב הקוואנטי ייקח שנים, לא חודשים. חברות צריכות להתחיל להתכונן כבר עכשיו כדי להיות מוכנות כשיגיע ה-Q-Day. עם זאת, רק 21% מהארגונים מיישמים אמצעי אבטחה קוונטית, בעוד שכמעט מחצית (49%) אפילו לא התחילו בכך".

קרן פוקס מונתה לסמנכ"לית הטכנולוגיות של עוגן, גוף האשראי החברתי שהגיש בקשה לרישיון בנקאי ונערך להקמת מה שלדבריו יהיה הבנק הראשון בישראל שיתאגד כבנק ללא מטרת רווח. בתפקידה תוביל פוקס את גיבוש האסטרטגיה הטכנולוגית ואת הקמת התשתיות והיכולות הטכנולוגיות והדיגיטליות של הבנק החדש. המינוי הוא חלק מעיבוי הנהלת עוגן במנהלים בכירים מהמערכת הבנקאית והפיננסית, לקראת קבלת הרישיון. פוקס כיהנה בעבר כסמנכ"לית מערכות מידע באלטשולר שחם וכמנהלת מערך הפיתוח בישראכרט, ולה יותר מ-30 שנות ניסיון בניהול טכנולוגי במגזר הפיננסי, כולל הטמעת טכנולוגיות AI ו-Big Data, הובלת טרנספורמציות דיגיטליות ופיתוח מערכות ליבה. באלטשולר שחם הובילה, בין היתר, את האינטגרציה הטכנולוגית במסגרת המיזוג עם פסגות ואת הקמת מערכות המידע לחברת מסחר מקוון, ובישראכרט הובילה מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית ופיתוח מוצרים פיננסיים, ובהם ארנק דיגיטלי וכרטיס אשראי וירטואלי.

אקסיוניקס חתמה על הסכם הפצה בלעדי בישראל עם GEEKOM, יצרנית מחשבי Mini PC זעירים ומחשבים ניידים. במסגרת ההסכם תהיה אקסיוניקס המפיצה הבלעדית של כל מוצרי GEEKOM בשוק המקומי, ותציע אותם ללקוחות עסקיים וארגוניים לצד שירות ותמיכה מקומיים. GEEKOM נוסדה ב-2003, ומוצריה נמכרו למיליוני משתמשים ביותר מ-130 מדינות, עם נוכחות חזקה במיוחד באירופה ובארצות הברית. החברה מפעילה מערך מחקר ופיתוח ומחזיקה במאות פטנטים, ומוצריה מיועדים למחשוב ארגוני ומשרדי, לעריכת מדיה, ליישומי AI ולגיימינג. עד כה המותג לא היה זמין בישראל. אחריות, תמיכה ומלאי מקומי לפי ההסכם, הלקוחות העסקיים יקבלו שלוש שנות אחריות מטעם היבואן הרשמי, שירות לקוחות ותמיכה טכנית בעברית ומעבדת שירות מקומית עם חלקי חילוף מקוריים. המוצרים יסופקו מהמלאי בארץ, עם משלוח מהיר עד לבית העסק. ההסכם נחתם בתקופה מאתגרת לשוק המחשבים. שוק ה-PC צנח ב-20% ברבעון השלישי של השנה, וביקושי ה-AI הפכו את רכיבי הזיכרון למצרך יקר. רהב רוזנטל, מנכ"ל משותף באקסיוניקס, אמר: "אנו גאים ונרגשים להביא לישראל, כמפיץ הבלעדי, את המוצרים המובילים של GEEKOM, מותג שמיליונים באירופה ובארצות הברית כבר מכירים ושעד היום לא היה זמין כאן. השוק הישראלי צמא לפתרונות מחשוב איכותיים במחירים סבירים. המטרה שלנו רחבה יותר: להעניק ללקוח העסקי הישראלי חוויית שירות שלמה, עם שלוש שנות אחריות, תמיכה טכנית מלאה בעברית, מעבדת שירות מקומית ואספקה מהירה מהמלאי בארץ". "ל-GEEKOM אין מחסור במלאי" אלן צ'אן, מנכ"ל GEEKOM, הוסיף: "ישראל היא אחד משווקי הטכנולוגיה והחדשנות הדינמיים בעולם, והחיבור עם אקסיוניקס כשותפה וכמפיצה הבלעדית שלנו בישראל הוא צעד טבעי ואסטרטגי בהתרחבות הגלובלית של GEEKOM. בתקופה שבה תעשיית המחשוב העולמית מתמודדת עם מחסור חריף ברכיבי זיכרון, המשבש את שרשראות האספקה של יצרנים רבים, ל-GEEKOM אין מחסור במלאי. עבור הלקוחות בישראל המשמעות פשוטה: זמינות מלאה ואספקה רציפה, גם כשאחרים מתקשים לעמוד בביקוש".

רשות החדשנות ושירות התעסוקה הודיעו אתמול (ג') כי ישקיעו 10 מיליון ש"ח בהכשרת יותר מ-1,000 עובדים לתפקידים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית. שבע תוכניות חדשות נבחרו להתאמת הכישורים הטכנולוגיים לצורכי תעשיית ההיי-טק המשתנה. התוכניות יתמקדו בהכשרה מעשית לתפקידים מתקדמים, בהחזרת בעלי ניסיון טכנולוגי למעגל התעסוקה ובפתיחת הזדמנויות מקצועיות לבוגרי מקצועות טכנולוגיים בתחילת דרכם. 7 תוכניות חדשות נבחרו להתאמת הכישורים הטכנולוגיים לצורכי תעשיית ההיי-טק המשתנה. התוכניות יתמקדו בהכשרה מעשית לתפקידים מתקדמים, בהחזרת בעלי ניסיון טכנולוגי למעגל התעסוקה ובפתיחת הזדמנויות מקצועיות לבוגרי מקצועות טכנולוגיים בתחילת דרכם. המהלך נועד לתת מענה לשינויים המהירים בדרישות התעסוקה בתעשיית ה-טק, שבה הבינה המלאכותית משנה תפקידים קיימים ובמקביל יוצרת תחומי התמחות והזדמנויות מקצועיות חדשות. התוכניות, שנבחרו במסגרת פיילוט משותף לשני הגופים, ישלבו הכשרה טכנולוגית מעשית עם צרכי התעשייה ויתמקדו בין היתר בדורשי עבודה בעלי רקע טכנולוגי, המבקשים להשתלב מחדש בהיי-טק, ובבוגרי מקצועות טכנולוגיים בתחילת דרכם. "הון אנושי איכותי, שאסור למשק לאבד" מרשות חדשנות ושירות התעסוקה נמסר כי לצד הכשרות לתפקידים מתקדמים, יכלול המהלך גם הכשרה ליזמות ולהקמת חברות הזנק, תוך התמקדות בתחומים מתפתחים ובהם יישומי בינה מלאכותית בעולם הפיזי (Physical AI). מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש: "בלשכות שירות התעסוקה אנו פוגשים מהנדסות ומפתחים מנוסים שמגלים שהשוק שאליו הם חוזרים כבר מדבר בשפה אחרת, שפה של בינה מלאכותית. אם בעבר שוק העבודה בהיי-טק היה הדוק, אנו עדים לשינויים גם בגזרה זו. זה הון אנושי איכותי, שאסור למשק לאבד ועליו לפעול בצורה יזומה בכדי לשלבו בצורה מיטבית. עבור האנשים, החברות והכלכלה. התוכניות שבחרנו עם השותפים ברשות החדשנות בנויות סביב צורכי מעסיקים ותפקידים מוגדרים והן יימדדו על פי מבחן אחד: כמה אנשים השתלבו בפועל וייצרו הכנסה. זהו צעד קריטי בשיתוף פעולה אסטרטגי משותף ליוזמה והנעת מהלכים משותפים עם הרשות, שיימשך ויתרחב בשנים הקרובות". חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות התייסח אף הוא למיזם ההכשרה החדש ואמר "מהפכת הבינה המלאכותית משנה במהירות את שוק העבודה ואחד היתרונות הגדולים של ישראל הוא היכולת שלנו להסתגל לשינויים טכנולוגיים ולזהות בהם הזדמנויות חדשות – זה מה שתמיד ייחד אותנו. שיתוף הפעולה שאנו משיקים עם שירות התעסוקה נועד לסייע לדורשי עבודה לנצל את יכולותיהם כדי להשתלב מחדש בהיי-טק ובתפקידי מחקר ופיתוח ולפתוח בפניהם צוהר גם לעולם היזמות הטכנולוגית. אחרי האטה בשנים קודמות, אנחנו רואים ברבעונים האחרונים צמיחה מחודשת בדרישת ההיי-טק לעובדים איכותיים, ומחובתנו להמשיך לספק לחברות בישראל את ההון האנושי הטוב בעולם". התוכניות שנבחרו אימפקט מעבדות חדשנות – תוכנית הסבה מקצועית (Reskilling) לדורשי עבודה מענף ההיי-טק, המשלבת מיון והכשרה רחבי היקף עם התנסות מעשית בטכנולוגיות Physical AI במעבדות אימפקט לאבס  (IMPACT LABS). המשתתפים יפתחו פתרונות מבוססי AI להפעלת מכונות, חיישנים ורובוטים, במסגרת מסלולי מו"פ או יזמות טכנולוגית. אלביישן אדיוקיישן (Elevation Education) – תוכנית לדורשי עבודה מהנגב המזרחי, במסלול AI Implementer, המשלבת מיון מקצועי, הכשרה מבוססת פרויקטים, מעורבות מעסיקים, ליווי קריירה וחיבור לתפקידי מו"פ בסביבה עתירת AI. איט וורקס (itworks) מעצימים אנשים – תוכנית הכשרה, התנסות והשמה בשני מסלולים טכנולוגיים: יישום, הטמעה ותשתיות AI בהובלת אברה (abra) ופיתוח AI חומרה ומחשוב מואץ בהובלת שגיב טק (SagivTech). טק 7 (Tech7) – תוכנית להחזרת בעלי הכשרה טכנולוגית שאינם מועסקים לתפקידי מו"פ בתחומי AI ו-DeepTech. התוכנית כוללת הכשרה מעשית בשני מסלולים: השתלבות בתעשייה או הקמת מיזם טכנולוגי חדש. מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה – תוכנית של בית הספר להיי-טק, גוגל (Google AI) ואוניברסיטת רייכמן בשלושה מסלולי הכשרה: GenAI & LLM, AI Native Developer ו-Product Builder AI. אוניברסיטת אריאל בשומרון – תוכנית הכשרה יישומית ליזמות טכנולוגית מבוססת AI למועמדים שאינם מועסקים ובעלי רקע טכנולוגי ובהם עובדים שנפגעו מהשינויים בענף ההיי-טק וג'וניורים שטרם השתלבו בתעשייה. Place-IL – תוכנית הכשרה שתסייע לשילוב בוגרים טכנולוגיים מהפריפריה הגאוגרפית והדמוגרפית ומאוכלוסיות בתת-ייצוג בתפקידי מו"פ מבוססי AI בשיתוף חברות היי-טק מובילות. התוכנית כוללת קווסטים, פרויקטים מעשיים וליווי עד לשילוב הבוגרים בתפקידי פיתוח, דאטה, אוטומציה והטמעת פתרונות. עיקר המשתתפים יופנו לתוכניות באמצעות שירות התעסוקה, מקרב דורשי העבודה בעלי רקע טכנולוגי. כל התוכניות ידווחו על התקדמותן לפי מדדים שייקבעו, ואשר יאפשרו לבחון אילו מודלים מובילים להשתלבות בעבודה וליצירת הכנסה.  התוכניות צפויות לצאת לדרך בחודשים הקרובים ופרטים על ההרשמה יפורסמו באתר שירות התעסוקה סמוך לפתיחת המחזורים.

IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, קיים השבוע סיור של בכירי האיגוד בקריית מד"א ברמלה. בסיור השתתפו נציגים בכירים מהתעשייה, ובהם אריאל לבנון, סגן נשיא לסייבר באנבידיה, ליאור עטרת, ראש מרכז הסייבר של GE Vernova, וגלבוע שוויקי, מנהל מרכז הפיתוח של GM בישראל. האורחים ביקרו במוקד הלאומי של מד"א, שבו פותחה בעבר מערכת לקיצור זמני ההזנקה של הניידות והאמבולנסים, ובמרכז הסימולציה המתקדם של הארגון, המשמש להכשרת צוותי רפואה ולתרגול תרחישים מורכבים. הם נחשפו גם לפעילות שירותי הדם של מד"א ולבנק החלב הלאומי. במהלך הביקור התקיים שיח על שיתופי פעולה עתידיים בין האיגוד למד"א בתחומי החדשנות, הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. הצדדים בחנו כיצד החיבור בין הניסיון המבצעי שצבר מד"א בשגרה ובחירום לבין הידע הטכנולוגי של חברות ההיי-טק יכול לסייע בפיתוח פתרונות חדשים, בשיפור תהליכים ובמתן מענה מהיר יותר לצרכים מבצעיים ורפואיים. את הביקור הובילו מנכ"ל מד"א אלי בין ומנכ"לית ונשיאת IATI קרין מאיר רובינשטין. השתתפו בו גם גיל ויזר, יו"ר אגודת ידידי מד"א בישראל ויו"ר מד"אנט, ואורלי אריאל, מנכ"לית האגודה. מאיר רובינשטין אמרה: "השנים האחרונות חידדו עד כמה החיבור בין תעשיית ההיי-טק לבין מערכות לאומיות כמו מד"א הוא לא רק חשוב, אלא הכרחי. הניסיון שנצבר בשטח בתקופת המלחמה, לצד היכולות הטכנולוגיות, הידע והחדשנות של התעשייה, יכולים יחד לייצר פתרונות טובים ומהירים יותר". ויזר הוסיף: "כמי שהיה שותף להתפתחותה של תעשיית ההיי-טק בישראל, אני מאמין כי שיתוף פעולה בין עולם ההיי-טק למד"א הוא הזדמנות אמיתית לרתום ידע, יזמות וחשיבה פורצת דרך לטובת הצלת חיים וחיזוק החוסן של ישראל. אני קורא לחברות ההיי-טק ולאנשי התעשייה לתרגם את החיבור הזה לשיתופי פעולה טכנולוגיים מעשיים". בין אמר כי מד"א פועל באופן מתמיד לפיתוח ולהטמעה של טכנולוגיות מתקדמות, במטרה לשפר את המענה הרפואי ולהציל חיים. "המפגש עם בכירי תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בישראל הוא הזדמנות חשובה להציג את העשייה שלנו, ללמוד מהידע ומהניסיון של התעשייה ולבחון שיתופי פעולה שיוכלו לתרגם את הקדמה הטכנולוגית לשיפור השירות הרפואי ולהצלת חיים", הוסיף. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.  

ויין ונצ'רס (Vine Ventures) – קרן הון סיכון שמשתפת פעולה עם חברות מובילות קטגוריה לאורך הציר הטכנולוגי בין ארה"ב לישראל – הודיעה היום (ד') על השלמת גיוס של 236 מיליון דולר לקרן השלישית שלה.  הקרן עברה את יעד הגיוס המקורי והיא הגדולה ביותר של ויין עד כה, ומביאה את סך הנכסים המנוהלים על ידי הקרן ליותר מ-500 מיליון דולר, חמש שנים בלבד לאחר הקמתה.  בין המשקיעים בקרן השלישית נמנים מנכ"לים של חלק מהחברות הגדולות בעולם, מנהלי השקעות גלובליים מהגדולים בעולם ומשרדי Family Office בולטים.  מאז השלמת גיוס הקרן הקודמת, ויין מיקדה את פעילותה בישראל והעמיקה את נוכחותה ואת איתור ההשקעות בשטח, תוך שמירה על המנדט הבינלאומי ועל הנוכחות בארה"ב, המאפיינים את הקרן מאז הקמתה. האסטרטגיה הזו, כך לדברי החברה, הוכיחה את עצמה: לקרן השנייה אחזקות משמעותיות, החל משלב ה-Seed, בשלוש מהחברות הצומחות במהירות הגבוהה ביותר בעולם – Eon, ‏Wonderful ו-Ornn, ורוב שווי הקרן השנייה מרוכז בחברות ישראליות. הקרן השלישית, כך נמסר, תמשיך בגישה זו ותשקיע בחברות מובילות קטגוריה לאורך הציר, כשהצפי הוא שכ-50% מהקרן יוקצו לחברות ישראליות. "ההון יוקצה לשתי האקוסיסטמות הטכנולוגיות החשובות בעולם" אריק ריינר, מייסד ושותף ב-ויין ונצ'רס. צילום: טליה קירשנר אריק ריינר, מייסד ושותף ב-ויין ונצ'רס: "אנחנו לא רק משקיעים בישראל, אלא מקצים הון לאורך הציר האסטרטגי שבין שתי האקוסיסטמות הטכנולוגיות החשובות בעולם. ארה"ב מביאה הון, קנה מידה ומודלים בחזית הטכנולוגיה. ישראל בונה את השכבה שמתחת, זו שגורמת לטכנולוגיה לעבוד בפועל, וגם את שכבות האפליקציות, הביטחון והסייבר, שבהן השקענו רבות. הגישה שלנו היא להגיע לעומק בשני השווקים ולחבר ביניהם בדרכים שאף אחד אחר לא יכול". במקביל לקרן החדשה, ויין הקימה קבוצת יועצים בכירה הכוללת כמה מאנשי העסקים המשפיעים ביותר בארה"ב. לקבוצת היועצים מצטרפים מייקל לינטון, יו"ר סנאפ (Snap Inc). ולשעבר מנכ"ל סוני אנטרטיינמנט (Sony Entertainment); גארי ריינר, לשעבר מנהל מערכות המידע הראשי (CIO) של ג'נרל אלקטריק (General Electric) ולאחרונה Operating Partner ב-חברה; ובוב מיילוד, יו"ר Booking.com. ויין גם הרחיבה את צוות ההשקעות שלה עם אדם ולקין, לשעבר ב-ג'נרל קטליסט (General Catalyst), המוביל את פעילות ההשקעות של הקרן מבוסטון; ועם עידן טנדלר, לשעבר ב-פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks).  ריינר הוסיף: "ב-ויין תמיד האמנו בכוחן של שותפויות ממוקדות ומעורבות עם יזמים, כדי לייצר תוצאות יוצאות דופן, וההשקעות מהקרן השלישית ימשיכו לגלם את הפילוסופיה הזו. המשקיעים שלנו מאמינים שלאור ההצלחה של חברות הפורטפוליו שלנו עד כה – ולצד הצטרפותם של אדם, מייקל ועידן, שמביאים איתם ניסיון רב – ויין רק בתחילת הדרך, ותמשיך לזהות הזדמנויות נוספות בשווי של מיליארדי דולרים כבר בשלבים המוקדמים ביותר שלהן".

חברת תשתיות הדאטה אדלבייט (Edelbyte), שהוקמה על ידי ארבעה מהנדסים יוצאי מיקרוסופט (Microsoft) בעלי ותק של כשני עשורים כל אחד בענקית הטכנולוגיה, נחשפת לראשונה ומודיעה על גיוס כולל של 70 מיליון דולר, תוך שנה בלבד מאז הקמתה בנובמבר 2025. המהלך הפיננסי מורכב מסבב סיד בהיקף של 25 מיליון דולר שהובל על ידי קרן סקויה קפיטל (Sequoia Capital) ובהשתתפות גרינאוקס (Greenoaks) ו-סוויש ונצ'רס (Swish Ventures), קרן ההון סיכון של עמרי כספי, ומסבב A בהיקף של 45 מיליון דולר שהובל בידי קוואייט קפיטל (Quiet Capital) בהשתתפות כלל המשקיעים הקיימים, לצד משקיעים חדשים ובהם קיו פי ונצ'רס (QP Ventures) של גיל עופר, סטארטפוינט קפיטל (Startpoint Capital) ו-סרקה פרטנרס (Cerca Partners). כספי הגיוס מיועדים להרחבת היכולות הטכנולוגיות של הפלטפורמה, הגדלת צוותי המחקר, הפיתוח והמכירות, והעמקת פעילות החברה בשווקים הבינלאומיים. כיום מעסיקה אדלבייט כ-40 עובדים בישראל, באירופה ובארצות הברית, ומפעילה מערכות בהיקפי פטה-בייט עבור לקוחות מרשימת Fortune 500 וארגונים גלובליים מענפי אבטחת המידע, הפיננסים ויצרניות רכב. ארבעת המייסדים – אבנר אהרוני, מנכ"ל החברה; יבגני רייזיק, מנהל טכנולוגיות ראשי; אלכסנדר סלוצקי, סמנכ"ל הנדסה; ויוני ליבוביץ, סמנכ"ל הנדסת פלטפורמה – עבדו יחד יותר מעשור בבניית הטכנולוגיה שעליה מבוססות תשתיות ה-Big Data של מיקרוסופט. רייזיק וסלוצקי נמנו עם צוות ההקמה המקורי של קוסטו (Kusto), פרויקט פנימי שהפך לתשתית של Azure Data Explorer ושל מוצרי האבטחה Sentinel ו-Defender, אליהם הצטרפו בהמשך אהרוני וליבוביץ בפיתוח הפלטפורמה שמעבדת מאות פטה-בייט ביום, עד להחלטתם המשותפת לעזוב ולהקים חברה עצמאית. כפי שמסר בוגומיל בלקנסקי, שותף בסקויה קפיטל: "מפתחים זקוקים לתשתיות דאטה שיאפשרו להם לפתח מוצרים חדשים בלי להתפשר על ביצועים ועלויות. Edelbyte משלבת יכולות מתקדמות לניתוח נתונים, גמישות בהפעלת המערכת בסביבות שונות וארכיטקטורה יעילה שתוכננה מלכתחילה לעומסי העבודה של עידן ה-AI. לצוות המייסדים ניסיון יוצא דופן בפיתוח ובהפעלה של מערכות דאטה בקנה מידה גדול, ואנחנו מאמינים שיש להם את היכולת לבנות תשתית שתשרת את הדור הבא של חברות התוכנה". מייסדי אדלבייט. צילום: נתנאל טוביאס "התשתיות הקיימות לא תוכננו להתמודד איתו" הפלטפורמה שפיתחה אדלבייט נועדה לתת מענה לאתגרים המתרחבים בשוק הביג דאטה, המוערך כיום בכ-300 מיליארד דולר וצפוי להגיע ל-516 מיליארד דולר עד 2031 בשיעור צמיחה שנתי של כ-9%, לפי נתוני מרקטס אנד מרקטס (MarketsandMarkets). הצורך לשמור ולנתח כמויות מידע גדלות והולכות בלי לפגוע במהירות הביצועים או לנפח את עלויות התשתית מוחרף עם כניסתם של סוכני AI; בשונה ממשתמשים אנושיים המוגבלים בהיקף פעילותם, ארגונים מפעילים עשרות ומאות סוכנים במקביל המריצים שאילתות ברציפות ובתדירות גבוהה, מצב שמכביד על התשתיות ומאלץ חברות להגביל שאילתות, להעביר מידע לארכיון, למחוק נתונים או להתמודד עם מורכבות ועלויות של שינוע נתונים בין מערכות נפרדות ומבוזרות. כדי לפתור זאת, המערכת של אדלבייט מאפשרת להריץ על תשתית אחודה אנליטיקה מסורתית, חיפוש טקסט, שאילתות מרחביות ועומסי AI, ובכך מייתרת את הצורך במערכות נפרדות ובהעתקת מידע ביניהן. הארכיטקטורה דוחסת דאטה גולמי באופן משמעותי ומצמצמת את היקף האחסון והעיבוד, מאפשרת להחזיר תוצאות באלפיות שנייה ולהריץ אלפי שאילתות במקביל גם על מידע היסטורי רחב היקף, ויוצרת אינדקס לכלל הנתונים כך שניתן להריץ גם שאילתות שלא הוגדרו מראש – בניגוד למערכות המותאמות רק לדשבורדים קבועים או התראות חוזרות. לפי החברה, לקוחות שעברו אליה הפחיתו את עלויות התשתית ואף הריצו עד פי עשרה יותר שאילתות באותו תקציב, כאשר המערכת גמישה לפעול כשירות מנוהל בעננים ציבוריים וכן בסביבות ענן פרטי או On-Premises ללא תלות בספק יחיד.  כפי שסיכם אבנר אהרוני, מייסד שותף ומנכ"ל אדלבייט: "המערכות שבהן ארגונים משתמשים כיום לחיפוש ולניתוח מידע נבנו הרבה לפני עידן ה-AI. אבל, ככל שהיא הופכת לחלק מרכזי יותר בפעילות של ארגונים, מספר השאילתות והמורכבות שלהן גדלים בקצב שהתשתיות הקיימות לא תוכננו להתמודד איתו. אנחנו מאמינים שהשינוי הזה יוצר הזדמנות לבנות שחקנית מובילה חדשה בתחום החיפוש וניתוח הנתונים, עם טכנולוגיה שמותאמת מלכתחילה לעומסי העבודה של AI. השאיפה שלנו היא ש-Edelbyte תהפוך לתשתית שעליה ייבנה הדור הבא של יישומי התוכנה, וההתקדמות שהשגנו בשנה הראשונה מחזקת את האמונה שלנו בפוטנציאל החברה".