| 09:55:39 | ◀︎ | צפון קוריאה גנבה מעל 400 מיליון דולר בשיחות וידאו מזויפות | |
| 10:06:14 | ◀︎ | צ'ק פוינט: ספק נוזקות סיני מצייד קמפייני ריגול ב-21 מדינות | |
| 10:46:11 | ◀︎ | במקום להגביל חשמל לחוות שרתים, צריך לנצל אותו טוב יותר | |
| 10:56:35 | ◀︎ | STKI: כך צריכים המנמ"רים להיערך למהפכת ה-AI הבאה | |
| 11:06:02 | ◀︎ | בכנס של G-Stat הוצג מקצוע חדש: מומחה דאטה ובינה מלאכותית | |
| 11:49:48 | ◀︎ | "ההצלחה שלנו היא עדות לכוחו של האקו-סיסטם שבנינו בישראל" | |
| 12:29:55 | ◀︎ | OpenShift AI: מניסויים מפוזרים ל-AI ארגוני בייצור | |
| 12:55:57 | ◀︎ | האקרים גנבו נתונים אישיים של אלפי נהגי אובר | |
| 13:46:38 | ◀︎ | מאסק מתערב בפרשת אנבידיה: מניע עצומה להחזרת הואנג | |
| 15:17:46 | ◀︎ | איטליה: למה מטא נקנסה בכמיליארד דולר? | |
| 15:21:20 | ◀︎ | פרשת הואנג מסתעפת? טביעות Blackwell במודלי DeepSeek ו-Kimi | |
| 15:51:45 | ◀︎ | איטורו נערכת לסבב פיטורים שני השנה, על רקע צניחה ברווחים | |
| 15:58:47 | ◀︎ | "AI שינתה כובע: מכלי יעילות – לערכים עסקיים" | |
| 17:47:05 | ◀︎ | כשהענן מאבד קיבולת: הלקח למנמ"רים מהתקלה במיקרוסופט | |
| 19:10:19 | ◀︎ | מי יכול להחליף את ג'נסן הואנג כמנכ"ל אנבידיה? |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
לפני 12 שעות ו-54 דקות
7.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענקית הטכנולוגיה אנבידיה (Nvidia) נמצאת, כך נראה, בליבה של רעידת האדמה הגדולה בתולדותיה. ג'נסן הואנג, המייסד והמנכ"ל שהוביל את החברה 33 שנה והפך אותה לסמל מהפכת הבינה המלאכותית, אינו עוד חלק מהחברה. עזיבתו הפתאומית הותירה חלל עצום בעמק הסיליקון וגררה צניחה חדה בשווי השוק של אנבידיה שצלל אל מתחת לרף 4 טריליון הדולר.
כדי לבלום את אי-הוודאות, מינה הדירקטוריון את סמנכ"לית הכספים קולט קרס כמנכ"לית זמנית, ולצידה מונה הארווי ג'ונס ליו"ר הראשון בתולדות החברה.
הזעזוע מגיע כשיאה של פרשה שהלכה והסתבכה בימים האחרונים, כמו שללא ספק יודע כבר כל העולם – כפי שדיווחנו בשבוע שעבר עם פרוץ הפרשה וחשיפתה בתקשורת, המודיעין האמריקני עקב אחר אשת העסקים אליס הואנג מחברת מגאספיד (Megaspeed) הסינגפורית, בחשד שפעלה כסוכנת מודיעין סינית וסייעה בהברחת שבבי AI אל סין.
הפרשה הואצה כאשר הואנג הודה בקיום רומן מחוץ לנישואין והדירקטוריון פתח בחקירה עצמאית, בעוד שהנשיא דונלד טראמפ אישר כי ה-FBI פתח בבדיקת הפרשה. אולם, ההסלמה הגיעה לשיאה כאשר הואנג הודיע על התפטרותו המיידית ביום ה' האחרון, בעיצומה של ישיבת דירקטוריון שכונסה להדחתו, בעיקר לאחר שהתפרסמו טענות בדבר מערכות יחסים נוספות שניהל עם בכירה בחברה.
צמרת עמק הסיליקון ואלפי עובדים מתגייסים למען המייסד
ההתפטרות המאולצת וה-כה מדוברת הזו עוררה תגובת נגד חסרת תקדים. עצומה אינטרנטית תחת הכותרת Stand with Jensen צברה במהירות מעל 115 אלף חתימות, והפכה למפגן תמיכה עוצמתי במנכ"ל המודח. הנתון הבולט נוגע לעובדי אנבידיה עצמם: קרוב ל-6,000 עובדים נוכחיים ויותר מ-1,100 עובדים לשעבר חתמו על הקריאה הציבורית שבעצומה, לצד עשרות אלפי בעלי מניות.
החותמים מחו נגד מה שהגדירו כ"משפט שדה" חפוז ללא הליך הוגן, ודרשו להשיב את הואנג לתפקידו לאלתר, לפחות עד לסיום הבדיקה העצמית אך חיצונית, שמנהלת פירמת עורכי הדין וכטל, ליפטון, רוזן וכץ (Wachtell, Lipton, Rosen & Katz).
למחאת העובדים הצטרפו בכירי התעשייה, ובראשם אילון מאסק – שעמד מאחורי חברות הענק טסלה ו-xAI; טים סוויני – מאפיק גיימס; גארי טאן מ-Y Combinator; ואמג'ד מסאד, מרפליט.
טראמפ עצמו אף הציע ברשת Truth Social מועמד מפתיע משלו להובלת החברה, כשכתב: "כעת כשמנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שעשה עבודה פנטסטית, התפטר – יש רק אדם אחד שיכול למלא את מקומו: טים קוק מאפל. אגדה מחליפה אגדה!". למרות זאת, דירקטוריון אנבידיה הבהיר כי הוא מתמקד באיתור מנכ"ל קבוע, תוך הדגשה כי סמכות המינוי נתונה לו בלבד. Jensen drove supply chain brilliantly at Nvidia, but many of those deals were a handshake with Jensen, not a written contract.
Without Jensen, at least some of those critical deals will be lost.
— Elon Musk (@elonmusk) November 14, 2026 מאסק מתריע: שרשרת האספקה נשענת על לחיצת היד של ג'נסן
מעבר למחאה, מאסק התייחס להשלכות המסוכנות של עזיבת הואנג על ענף הטק. מאסק הסביר ברשת X כי המבנה הניהולי הייחודי של אנבידיה יצר מציאות שבה הסכמים אסטרטגיים בהיקף מיליארדי דולרים נסגרו באופן אישי מולו, ולא בביורוקרטיה תאגידית.
"עסקאות רבות בתחום שרשרת האספקה של אנבידיה לא נסגרו על נייר חוזי (פיזי – ג"פ), אלא על בסיס לחיצת יד של ג'נסן", חשף מאסק, והזהיר כי הדחתו עלולה להוביל לקריסת עסקאות קריטיות עם ספקיות ייצור ולקוחות ענן, ובכך לפגוע בהובלה הטכנולוגית האמריקנית.
בוול סטריט שותפים לחששותיו אלו של מאסק – האנליסט עטיף מאליק מסיטי (Citi) הוריד את מחיר המטרה של המניה ב-20%, ל-225 דולר, וציין כי עזיבת המנכ"ל מטילה עננה כבדה על עתיד החברה. מאליק הדגיש כי הואנג מילא תפקיד מכריע בעיצוב חזון המוצר ושימור אמון הלקוחות, וכי מחיקת "פרמיית המייסד" מאלצת תמחור מחדש.
אנליסטים מצביעים במיוחד על חסרונו של סמנכ"ל תפעול באנבידיה, לאחר שהואנג ניהל מבנה שטוח שבו כ-60 סמנכ"לים דיווחו ישירות אליו, וכעת המנכ"לית הזמנית קרס נדרשת לייצב את המערכת תחת לחץ כבד. Our message to Nvidia's board:
Do not fire Jensen Huang.
There is no clear replacement for Jensen Huang. We are confident that his departure would ultimately be a net negative for Nvidia, its shareholders, and the AI Revolution.
First, take a look at the data. History also suggests that removing a successful CEO will come with a significant cost.
A study of 187 forced CEO departures from S&P 1500 companies found that removing outperforming CEOs resulted in negative long-term stock returns. This case would be no different, in our view.
Jensen Huang is the definition of an outperforming CEO. Nvidia's board must not make a decision in the heat of the moment.
The board should take the time to conduct a thorough investigation and consult with shareholders, with a strong emphasis on the latter.
Quite literally, Nvidia's board should convene a special shareholder meeting and hold an advisory vote on this decision. This is the most consequential CEO controversy in world history. Shareholders deserve a say.
In addition, Nvidia's stock, $NVDA, is now down -35% in 26 trading days, nearly half of which is a result of the recent scandal.
We believe Jensen Huang's potential removal as CEO is now ~80% priced in.
Why take an action with massive downside potential when the market has already priced in much of that risk?
The downside of retaining Huang may be limited, while the potential upside is tremendous.
Lastly, history shows that retaining Jensen Huang could still lead to a favorable outcome. In 2019, Amazon retained Jeff Bezos as CEO after his extramarital affair became public, and the company's stock subsequently surged +108% by 2021.
Personal misconduct should not be ignored, but it must also be distinguished from corporate wrongdoing and weighed against the consequences of removing an executive who is instrumental to the company's success.
We believe Jensen Huang is an irreplaceable part of Nvidia and the AI Revolution more broadly.
Once the dust settles, firing Jensen Huang would prove to be a costly mistake.
It is time to pause and consult your shareholders.
— The Kobeissi Letter (@KobeissiLetter) November 12, 2026 הממשל מסיט את האש: "האם אנבידיה ידעה למי היא מוכרת?"
ובזמן שעמק הסיליקון מתמקד בסוגיית ההנהגה, בוושינגטון חלה תפנית במוקד החקירה – שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הבהיר בראיון ל-CNBC כי העיסוק בחייו האישיים של הואנג מסיט את תשומת הלב מהסוגיה האמיתית: מחדל הפיקוח התאגידי.
"השאלה אינה מי קיים רומן עם מי, אלא האם אנבידיה ידעה מי הלקוחות שלה", הטיח בסנט. הוא תהה האם אנבידיה מכרה במודע מעבדי AI לחברות קש שהעבירו ציוד לסין, וקבע: "חשוב מאוד שכל אדם בחברה שהיה מעורב בכך ייתן את הדין ויספק תשובות".
בסנט הדגיש כי חוקי הפיקוח על היצוא בארה"ב ברורים, והבעיה נעוצה בכישלון האכיפה והציות הפנימי של החברה.
דבריו אלו של בסנט החריפו את הקרע בממשל טראמפ, לאחר ששר האוצר תקף במרומז את משרד המסחר האמריקני בראשות הווארד לוטניק, שעיכב בחודשיים סנקציות על חברת מגאספיד. הסערה סביב לוטניק גברה עד שבשווקי התחזיות זינקו הסיכויים להתפטרותו ל-58%, במיוחד על רקע דיווחים לפיהם חברת הברוקרים המשפחתית, קנטור פיצג'רלד (Cantor Fitzgerald), צמצמה החזקות ב-אנבידיה בסמוך להתפוצצות הפרשה.
האקדח המעשן: שבבי H200 בידי מוסד צבאי בסין
החששות מפני זליגת טכנולוגיה הפכו למוחשיים בעקבות תחקיר רויטרס (Reuters), שחשף כי שבבי הדגל של אנבידיה למעשה כבר הגיעו בפועל לידי גורמי ביטחון בבייג'ינג.
לפי מסמכי רכש, האוניברסיטה הפוליטכנית של צפון-מערב בשיאן (Northwestern Polytechnical University) – מוסד המשתייך ל"שבעת בני ההגנה הלאומית" של סין ונתון תחת חרם אמריקני מ-2001 – רכשה מעבדי Nvidia H200 ושכרה שרתי AI. הרכש התבצע באמצעות חברות תיווך ומפיצים מקומיים, כדוגמת Shaanxi Bosuan Network Technology, ועקף את מנגנוני הפיקוח.
החשיפה המחישה את עומק המחדל: בשעה ששר המסחר נמנע מהרחבת הרשימה השחורה (Entity List) של ארה"ב במשך 398 ימים רצופים, כדי לשמר את הפסקת האש המסחרית – מעבדי ה-AI של אנבידיה הגיעו ישירות למפתחי טכנולוגיות צבאיות בסין.
כעת, כשאנבידיה מתנהלת ללא מייסדה ומי שהיה אמון על הובלת החברה 33 שנה, מול חקירות פליליות של משרד המשפטים האמריקני, תביעות בקונגרס וזעם בוושינגטון, החברה ניצבת בפני המבחן הקשה בתולדותיה – על עתידה בפרט ועתיד עולם הבינה המלאכותית בכלל.
לפני 11 שעות ו-23 דקות
7.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בית משפט באיטליה קנס בסוף השבוע את מטא ב-805 מיליון יורו, שהם 887 מיליון דולר, לאחר שמצא כי היא אפשרה לעצמה גישה לתמונות וסרטונים של משתמשי אנדרואיד באמצעות אפליקציה בפייסבוק, מבלי שביקשה מהם אישור לכך. עוד פסק בית המשפט כי על מטא להסיר את האפליקציה כברירת מחדל בתוך 60 יום.
האפליקציה המדוברת מציעה למשתמשים לשתף בפייסבוק תמונות וסרטונים מהגלריה של הסמארטפון שלהם. סכום הקנס מהווה 0.47% מההכנסות הגלובליות של מטא.
דובר מטעם מטא אמר בתגובה כי החברה "מתנגדת בחריפות" לפסק הדין וכי היא תערער עליו. "זה פיצ'ר פשוט שעוזר לאנשים לשתף תמונות וסרטוני וידיאו בפייסבוק. המשתמשים חייבים לתת אישור במכשיר שלהם לפני שהפיצ'ר בכלל מתחיל לפעול, והם יכולים לבטל את האישור הזה בכל עת, בהגדרות", טען.
אלא שלפי פסק הדין, מדובר באישור נרחב, כאשר לא מצוין בפני המשתמש במפורש שבלחיצה על הכפתור הוא למעשה נותן אישור לפייסבוק להציע לו הצעות לשיתוף תמונות וסרטונים מהמכשיר שלו.
בפסק הדין צוין כי בית המשפט לקח בחשבון, בקבלו את ההחלטה, שהיא "תשפיע על מספר רב של אנשים" – המספר מוערך ב-20 מיליון באיטליה – ושהיא "תמשיך לפעול אצל משתמשים שלא עדכנו את האפליקציה ונתנו לה את האישור לפעול".
הרשויות באיטליה החלו בחקירת הפרשה בשנה שעברה, וציינו כי מטא לא שיתפה איתה פעולה. החקירה ניסתה למצוא האם מטא משתמשת במידע כדי לאמן מודלי בינה מלאכותית, אולם לא מצאו ממצאים שתומכים בכך. מטא הכחישה שהיא עושה שימוש כזה במידע שהיא אוספת ממשתמשי האפליקציה.
הקנס הגדול יותר, שהושת על מטא בחודש שעבר
בחודש שעבר השית בית משפט בניו מקסיקו, ארצות הברית, עונש חסר תקדים על מטא בפרשה אחרת של הפרת הפרטיות – קיימברידג' אנליטיקה. בית המשפט חייב אותה לשלם 25 מיליארד דולר.
פרשת קיימברידג' אנליטיקה התפוצצה ב-2018, כאשר נחשף כי חברת הייעוץ הפוליטי הבריטית קצרה ללא הסכמה מידע אישי של עד 87 מיליון משתמשי פייסבוק באמצעות אפליקציית שאלון אישיות. החברה השתמשה בנתונים אלה כדי לבנות פרופילים פסיכולוגיים מדויקים ולטרגט מצביעים בתעמולה פוליטית מותאמת אישית, בעיקר בקמפיין הנשיאות של דונלד טראמפ ב-2016 ובקמפיין הברקזיט בבריטניה. השערורייה הובילה לסגירת החברה, לקנס ההיסטורי ולשינוי השיח על הגנת הפרטיות ברשת.
הענישה הגיעה אחרי שחבר המושבעים קבע כי במסגרת הפרשה, מטא ביצעה מעל 43 מיליון הפרות מכוונות ושיטתיות של החוק של ניו מקסיקו להתנהלות מסחרית בלתי הוגנת. בית המשפט קבע שהחברה הטעתה את הציבור באופן עקבי בכל הנוגע למדיניות שמירת הפרטיות שלה, העבירה גישה לנכסי מידע של המשתמשים לגורמים שלישיים, ולא פעלה כראוי למניעת תכנים פוגעניים ודיבור שטנה. מדובר באחד הקנסות הכבדים ביותר שניתנו אי פעם נגד תאגיד טכנולוגיה.
לפני 8 שעות ו-53 דקות
7.49% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שעות ארוכות ורבות של שיתוק דיגיטלי עברו בסוף השבוע על מיליוני משתמשים וארגונים רבים ביותר מ-70 מדינות, כאשר שירותי הליבה של מיקרוסופט – מאאוטלוק וטימס ועד ל-Copilot ו-SharePoint – חוו תקלות בזה אחר זה, וחלקם לא פעלו. בין הסובלים מהתקלה היו משתמשים וארגונים רבים בישראל.
בניגוד לחששות הראשוניים, לא היה מדובר במתקפת סייבר מתוחכמת או בתקלת בינה מלאכותית, אלא בשינוי תצורת רשת ושדרוג קיבולת שהשתבשו: תהליך יצירת החיבורים המאובטחים קרס תחת העומס, השרתים נכשלו בבדיקות תקינות אוטומטיות וכתוצאה מכך נוצר אפקט דומינו, שהפיל את המערך כולו. יש לשים כאן כוכבית: מדובר בהערכה ראשונית של מיקרוסופט, והדו"ח הסופי אודות התקלה לא פורסם.
התקלה הזו חשפה שוב עד כמה הדואר הארגוני נותר עמוד השדרה הקריטי של כל עסק – משחזור סיסמאות וחשבוניות ועד לתיאום תגובה לאירועי אבטחה – וכמה מסוכנת התלות המוחלטת בספק ענן יחיד. עבור קהילת המנמ"רים, האירוע מחדד את ההבדל בין ארגון שקופא במקום לבין ארגון שממשיך לתפקד כשהענן נחנק.
למרבה הצער, האירוע שחוותה מיקרוסופט בסוף השבוע לא יהיה האחרון שבו שירותים חיצוניים חיוניים משובשים ואף מושבתים. לכן, השאלה שהמנמ"ר צריך לשאול היא לא האם הענן ייפול שוב, אלא מה יקרה בארגון מיד לאחר מכן, ובהמשך
לפניכם כמה צעדים שעל המנמ"רים לבצע בשוטף, על מנת למנוע מתקלות כאלה להשפיע לרעה על הארגון, או לפחות לצמצם את הנזק, וכמה צעדים שהוא צריך לעשות כשהמשבר מתרחש.
לפני המשבר: בונים חסינות ולא רק נוחות ראשית, שלב פנימי – על המנמ"ר להבין, ולהודות, שגם לענקיות הטכנולוגיה יש נקודות כשל.
לאחר מכן, עליו למפות מראש את התלויות הקריטיות בארגון (למשל, מערכות שנסמכות על אקסצ'יינג' או על הזדהות אחידה של הספק). מומלץ לבנות רשימה של התהליכים הקריטיים שנעצרים כששירותי הליבה נופלים – למשל, אישורי הזמנות, חתימות, שירות לקוחות והתראות מערכת – ולזהות מערכות פנימיות וחיצוניות שנשענות על חשבון המיקרוסופט או על הזדהות אחידה (SSO).
פעולה שלישית היא פיזור סיכונים וביטול נקודת כשל בודדת: בחינת פתרונות גיבוי והמשכיות עסקית מול ספק משני עבור שירותים קריטיים. הכוונה היא, למשל, לשירות דואר חירום חיצוני, שמאפשר קבלה ושליחה של מיילים בזמן השבתת הענן הראשי.
ניתוק תשתית החירום מהענן של הספק: שמירת רשימת אנשי הקשר החיוניים מחוץ לאאוטלוק, כדי שתהיה זמינה גם כשתיבת המייל חסומה; ואחסון דף הנחיות המשבר ותוכנית החירום מחוץ ל-SharePoint או ל-וואן דרייב, על מנת שאלה יוכלו להיפתח גם כשהתשתיות מושבתות.
בחינת חוזים, SLA וביטוח: בדיקה מוקדמת של מה ה-SLA של הספק מכסה בפועל (בדרך כלל זיכוי כספי שלא משפה על נזק עסקי אמיתי), לצד וידוא כי פוליסת ביטוח הסייבר או התקלות בארגון מכסה במפורש כשל של ספק ענן.
תיעדוף תקציבי וכלכלי: על המנמ"ר להבין – בשיתוף המנכ"ל, כמובן – האם הארגון מצדיק ארכיטקטורה יקרה, מרובת עננים, או שמא שילוב של ערוץ חלופי, מיפוי תהליכים ותרגול נותן עבורו את המענה האופטימלי והמשתלם, כמו שקורה ברוב הארגונים. ערוצים אלה מאפשרים להנהלה פלטפורמה נפרדת ומוצפנת לניהול האירוע גם במקרה שבו השירותים שחבריה משתמשים בהם בשוטף מושבתים – וזה דבר שחייב לקרות.
מיפוי תלויות שרשרת (Dependency Mapping): זיהוי כל המערכות הארגוניות שתלויות ב-Exchange Online או במנגנוני ההזדהות והאבטחה של הספק (כמו Copilot ,SharePoint וכלי אבטחה משיקים, שנפגעו גם הם בתקלה האחרונה).
לבסוף, באחריותו להכין תיק עבודה ידני, שיגדיר לכל מחלקה קריטית בארגון – שירות לקוחות, כספים, תפעול וכדומה – נהלים לעבודה ללא מערכות מידע מרכזיות. בזמן המשבר: שקיפות, בלימת עומסים ועבודה ידנית בידוד מהיר של מקור התקלה: הצלבת מידע מול לוחות הבקרה של הספק (Service Health), כדי לשלול מתקפת סייבר או תקלת רשת פנימית, ולמנוע מצוותי ה-IT לבזבז משאבים על פתרונות מקומיים לא רלוונטיים.
תקשורת יזומה ושקופה מול ההנהלה והעובדים: פרסום הודעת הרגעה דרך ערוצי החירום החלופיים, הבהרה שמקור הבעיה חיצוני ומתן הנחיות תפעוליות ברורות.
מתן הנחיות ברורות לעובדים: כחלק מאותה תקשורת, על המנמ"ר לתת להם הוראות חד משמעיות מה לא לעשות – להפסיק לאפס סיסמאות (דבר שהם עושים מתוך חרדה שהחשבון נפרץ), להימנע מהתקנה מחדש של הכלים שמשתמשים בהם, למשל האאוטלוק, ולהפסיק לשלוח שוב ושוב את אותן הודעות – פעולות שיוצרות עומס עצום ומחמירות את קריסת המערכות.
ניהול תקשורת עם ההנהלה בתדירות קבועה: למשל, בכל שעתיים. הכוונה היא לתקשורת בין אם יש מה לעדכן ובין אם לאו. ניהולה יכול למנוע ואקום, שמייצר פאניקה ושמועות.
בלימת עומסים מלאכותיים (מניעת Retry Storms): עליו להנחות את העובדים להימנע מריענון חוזר ונשנה של התיבות והאפליקציות, ולהשהות תהליכים אוטומטיים (סקריפטים, בוטים ואינטגרציות API), שמנסים להתחבר לשרתי הספק. זהו צעד חיוני במיוחד בתקלות מסוג זה, שבהן ההתאוששות היא מדורגת ושרתים שחוזרים לאוויר עלולים לקרוס שוב תחת עומס בקשות.
הפעלת נהלי החירום והמעבר לערוצים החלופיים: העברת התקשורת הדחופה לערוצים שהוגדרו מראש והקפאת תהליכים שאינם דחופים.
תיעוד שוטף של האירוע: רישום מדויק של זמני ההשבתה, התהליכים העסקיים שנפגעו והעלויות הישירות. נתונים אלה ישמשו בהמשך להגשת תביעות זיכוי ולדו"חות פנימיים. בעקבות המשבר: התאוששות, ביקורתיות ותחקיר בקרת התאוששות וניקוי צווארי בקבוק: לאחר שהספק (במקרה הזה מיקרוסופט) מכריז על חזרה לשגרה, יש לוודא שכל תורי המיילים שהמתינו (Backlogs) משתחררים ללא אובדן מידע, ושכל המערכות המשיקות חוזרות להסתנכרן כראוי.
ניהול גל ההתאוששות השני – על המנמ"ר לכך שעם שחרור תורי המיילים (ה-Backlogs) יגיע זרם של הודעות ישנות, שיתקבלו בבת אחת או בכפילויות. בנוסף, הוא צריך לבצע בדיקה מדגמית, שתוודא שהודעות קריטיות שנשלחו בזמן התקלה אכן הגיעו ליעדן.
בדיקה ביקורתית של דו"ח הספק (PIR): לדרוש מהספק דו"ח של סיכום האירוע, ולקרוא אותו בעין מקצועית וביקורתית, כולל את הטענה שמקור התקלה הוא בשדרוגי רשת ותקלות תשתית.
תחקיר פנימי (פוסט מורטם) נטול האשמות: המנמ"ר והגורמים הרלוונטיים הנוספים בארגון צריכים לערוך סקירה שקטה כדי לבחון מה עבד בתוכנית ההמשכיות העסקית, מה כשל ומה נדרש לשנות לפעם הבאה. זאת, מבלי לבוא בהאשמות לאף אחד, שכן אלה רק יקלקלו את התהליך וייצרו מרמור לא רצוי. למרבה הצער, האירוע שחוותה מיקרוסופט בסוף השבוע לא יהיה האחרון שבו שירותים חיצוניים חיוניים משובשים ואף מושבתים. לכן, השאלה שהמנמ"ר צריך לשאול היא לא האם הענן ייפול שוב, אלא מה יקרה בארגון מיד לאחר מכן, ובהמשך. ארגון חסין הוא כזה שמיפה מראש על מה הוא נשען, תיקשר בלי המייל והכין לעובדיו הוראות פעולה מה לעשות כשהמערכות אינן זמינות. הנה לכם מבחן פשוט: האם הארגון שלכם יכול לתפקד יממה שלמה בלי אאוטלוק? אם התשובה אינה חד משמעית, יש לכם עוד עבודה לפני התקלה הבאה. והיא תגיע.
לפני 14 שעות ו-51 דקות
7.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ראיון עם ינון וטשר, מנהל השותפים העסקיים של נטאפ ישראל לקראת אירוע Insight Tel Aviv 2026 שיתקיים בהמשך החודש בתל אביב.
ינון, איך אתה מסכם את התקופה האחרונה בפעילות נטאפ עם השותפים?
"יחד עם השותפים העסקיים שלנו, נטאפ (NetApp) מחזיקה בנתח משמעותי משוק פתרונות האחסון בישראל. לצד הנוכחות המבוססת שלנו בשוק, הצלחנו להמשיך ולצרף לקוחות חדשים ממגוון מגזרים, ובמקביל להרחיב את הפעילות אצל לקוחות קיימים. אנו רושמים הצלחות יפות מאוד בשוק המקומי. מבחינתנו, זו עדות לכוחו של האקו-סיסטם שבנינו יחד וליכולת המשותפת לזהות הזדמנויות צמיחה חדשות גם בשוק שבו אנחנו כבר נהנים מנוכחות משמעותית".
מהם המיקודים שלכם בעבודה עם השותפים בשנת 2027?
"בשנת 2027 נתמקד יחד עם השותפים בשני מנועי צמיחה מרכזיים: הראשון הוא צירוף לקוחות חדשים והמשך הרחבת בסיס הלקוחות שלנו; השני הוא הרחבת מגוון ה-workloads שעבורם לקוחות בוחרים בפתרונות נטאפ. דגש משמעותי יהיה על עולמות ה-AI, שמייצרים כיום צרכים חדשים סביב תשתיות נתונים ומאפשרים לנו ולשותפים לפתוח הזדמנויות עסקיות חדשות. בהתאם לכך, נטאפ מרחיבה את היצע הפתרונות שלה בתחום, והמטרה שלנו היא לאפשר לשותפים לתרגם את החדשנות הזו לערך ממשי עבור הלקוחות ולצמיחה עסקית משותפת".
מהו הערך המרכזי שאתם מעניקים לשותפים העסקיים וללקוחות בישראל?
"הערך שלנו נשען על שני רבדים משלימים: ברובד הטכנולוגי, נטאפ ידעה לאורך השנים לתת מענה למגמות הטכנולוגיה המרכזיות שעיצבו את השוק: מווירטואליזציה, דרך המעבר לענן ועד למהפכת ה-AI. היכולת הזו מאפשרת לשותפים שלנו לענות על הדרישות המשתנות של הלקוחות באמצעות פלטפורמות ופתרונות מוכרים ומבוססים, תוך צמצום המורכבות והעלויות הכרוכות בלמידה ובאימוץ של טכנולוגיות חדשות.
ברובד המקומי, הערך המרכזי של הסניף הישראלי הוא המחויבות לחוויית לקוח חיובית לאורך זמן. השותפים שלנו יודעים שאנחנו נמצאים לצידם לא רק בתהליכי המכירה וההטמעה, אלא גם ברגעים המאתגרים. כשמתרחשת תקלה אצל לקוח, אנחנו מלווים את השותף יד ביד ופועלים יחד כדי לספק ללקוח המשותף שירות מקצועי, רציף ואיכותי. בעינינו, שותפות אמיתית נמדדת בדיוק ברגעים האלה".
לפרטים נוספים והרשמה לכנס נטאפ – לחצו כאן
לפני 14 שעות ו-11 דקות
7.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לקראת הכנס השנתי של רד האט (Red Hat), שוחחנו עם שרון אקשטיין, מנהלת פעילות רד האט במטריקס (Matrix), על האתגרים וההזדמנויות שבמעבר מניסויי AI נקודתיים לפתרונות AI ארגוניים בסביבת הייצור, ועל האופן שבו Red Hat OpenShift AI מאפשרת לארגונים לאמץ חדשנות, תוך שמירה על אבטחת מידע, שליטה וגמישות תפעולית.
לדברי אקשטיין, בתוך זמן קצר הפכה הבינה המלאכותית לדרישה עסקית מוחשית. השאלה כבר אינה אם לאמץ בינה מלאכותית, אלא כיצד עוברים מניסויים ופיילוטים ליישומי AI ארגוניים, מבוקרים ומאובטחים בסביבת הייצור.
האתגר: AI לכל הארגון, בלי לאבד שליטה
"AI כבר אינו פרויקט של צוות אחד, אלא שירות רוחבי שיחידות רבות מבקשות לצרוך: כספים, משאבי אנוש, שירות לקוחות, פיתוח ועוד", אומרת אקשטיין. "הארגון נדרש לתת לכל אלה מענה מרכזי, במקום שכל צוות יקים לעצמו 'AI פרטי' מחוץ לבקרה. תופעה זו, המכונה Shadow AI, חושפת את הארגון לדליפות מידע, לעלויות בלתי צפויות ולחוסר אחידות. כאן נכנסת לתמונה Red Hat OpenShift AI: פלטפורמה המבוססת על OpenShift ומרכזת תחת קורת גג אחת את מחזור החיים של AI ארגוני, מפיתוח ואימון מודלים ועד להגשתם ולניטורם בסביבת הייצור".
כיצד זה עובד?
"הפלטפורמה מריצה מודלים פנימיים בשרתי הסקה (Inference) מבוססי vLLM, ובאמצעות llm-d אף מחלקת את עומס ההסקה של מודלי שפה גדולים בין כמה שרתים. את הגישה למודלים מנהלת שכבת MaaS (ר"ת Models-as-a-Service), שהפכה לזמינה מסחרית (GA) בגרסה 3.4: נקודת גישה אחת למודלים שהארגון מנגיש, פנימיים וחיצוניים, עם ניהול מפתחות API, מכסות טוקנים, הגבלות קצב לקבוצות משתמשים ולוח בקרה המציג את צריכת הטוקנים".
סוכנים תחת שליטה
בתגובה לשאלה מה יהיה השלב הבא במהפכת ה-AI אומרת אקשטיין: "הגל הבא הוא סוכני AI המבצעים פעולות מורכבות במערכות הארגון ומחוצה לו, ומתחברים אליהן באמצעות שרתי Model Context Protocol – MCP".
"OpenShift AI מציעה קטלוג לניהול שרתי MCP ו-MCP Gateway, המרכז את הגישה לכלים דרך נקודת קצה אחת, עם בקרת הרשאות. במקביל, מנגנוני Guardrails בוחנים את הקלט והפלט של המודלים כדי לזהות ניסיונות Prompt Injection, דליפת מידע אישי (PII) ותוכן פוגעני. יכולות Tracing מבוססות OpenTelemetry מאפשרות להתחקות אחר שרשרת הפעולות של הסוכנים. הפלטפורמה מעמידה לרשות מדעני הנתונים סביבות עבודה (Workbenches) מוכנות, כמו Jupyter, Pipelines וכלים לאימון מודלים ולכוונון עדין (Fine-Tuning) של מודלי שפה".
מהם היתרונות של OpenShift כתשתית ל-AI?
"הפלטפורמה פועלת בסביבות On-Prem, בענן ואף בסביבות מנותקות מהאינטרנט (Air-Gapped), כך שניתן ליישם AI בלי להוציא מידע רגיש מרשת הארגון. סביבות ומודלים מנוהלים כקוד בגישת GitOps באמצעות Argo CD ו-Pipelines, והאבטחה מובנית: RBAC, בידוד בין צוותים (Multi-tenancy), מצב FIPS ופרופילי תאימות לתקנים כמו PCI-DSS ו-DISA STIG. ברמת החומרה, הפלטפורמה תומכת בשיתוף GPU ובמאיצים של AMD, אנבידיה (NVIDIA), אינטל (Intel) ויבמ (IBM). מערכת הניטור, מעבר למדדים הבסיסיים של פלטפורמת הקונטיינרים, מציגה נתוני ביצועים כגון מספר בקשות, Latency ו-Throughput, וכן נתוני ניצול של CPU, זיכרון וטמפרטורת ה-GPU. ארגונים שכבר מפעילים OpenShift יכולים להסתמך על תשתיות קיימות, וצוותי ה-IT ממשיכים לעבוד בכלים המוכרים להם".
ספרי על האתגר המרכזי בו אתם נתקלים, ועל העבודה המשותפת של מטריקס ו-רד האט.
"האתגר המרכזי שאנחנו מזהים בארגונים הוא המעבר מיוזמות AI נקודתיות לפתרונות הפועלים בסביבות ייצור, תוך התמודדות עם דרישות של אבטחת מידע, ניהול משאבים, אינטגרציה למערכות קיימות ויכולת התרחבות. OpenShift AI מספקת פלטפורמה אחודה לניהול מחזור החיים של מודלים ויישומי AI, תוך שימוש בתשתיות ובכלי הניהול הארגוניים. במטריקס אנחנו משלבים את היכולות של רד האט עם המומחיות שלנו בעולמות התשתיות, הענן, האוטומציה והאינטגרציה הארגונית, כדי לתכנן וליישם פתרונות AI המשתלבים בסביבת ה-IT הקיימת ובדרישות התפעוליות והעסקיות של הארגון. ככל שפתרונות Agentic AI ישתלבו בתהליכים ארגוניים – יגדל הצורך בפלטפורמות המשלבות ניהול מרכזי, אבטחת מידע, בקרה תפעולית ויכולת התרחבות בסביבות ייצור. מומלץ לבוא לבקר אותנו בכנס".
לפני 13 שעות ו-44 דקות
7.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אובר מצטרפת לרשימת החברות שנפלו קורבן לפריצה של האקרים, שהצליחו לגנוב מהן מידע. עם זאת, הפריצה לא הייתה ישירות לשרתי אובר, אלא לצד ג' – חברה שאיתה היא עובדת.
כנדרש לפי החוק, אובר יידעה את הרשויות בכמה מדינות בארצות הברית כי במהלך החודש שעבר בוצעה פריצה, דרך אחת מספקיות הטכנולוגיה של החברה. בפריצה זו נגנבו נתונים אישיים ופרטי רישיונות נהיגה של אלפי אנשים שעובדים עבור החברה כנהגים. בינתיים, אף קבוצת האקרים לא לקחה על עצמה אחריות לפריצה.
לפי אובר, היא כבר פנתה אל הנהגים שהפרטים שלהם נשמרו במערכות של החברה שאליה בוצעה הפריצה.
"ההודעות לנהגים נוגעות לאירוע אבטחה שבו הייתה מעורבת אחת מספקיות הצד השלישי שלנו, Fireworks.ai, שהייתה לה גישה לחלק מנתוני אובר", נמסר מדובר של החברה.
Fireworks.ai – שאישרה את הפריצה אך לא סיפקה פרטים נוספים – היא חברה שמאפשרת למפתחים לגשת למודלי בינה מלאכותית המבוססים על קוד פתוח. בחודש שעבר היא דיווחה על אירוע דליפת נתונים, שבמסגרתו גנבו האקרים מידע של לקוחותיה – כולל פרטי חיוב, וכן מאגרי נתונים פרטיים המשמשים לפיתוחי AI.
כעת מתברר שאובר הייתה אחת הנפגעות הגדולות מהאירוע, והצפי הוא שמספר הנהגים הסופי שפרטיהם נגנבו יהיה הרבה יותר גדול.
לפני 11 שעות ו-19 דקות
7.05% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחקר פורנזי שפורסם בארצות הברית מעורר סערה בינלאומית, לאחר שחשף ראיות כמותיות לכך שמודלי בינה מלאכותית סיניים מובילים אומנו באמצעות מעבדי Blackwell המתקדמים של חברת אנבידיה (Nvidia). מדובר בשבבים שהממשל האמריקני אוסר לחלוטין לייצא לסין. הממצאים מציגים לראשונה עדות חומרתית ומתמטית מוחשית לשימוש במעבדים אלה במודלים פופולריים, ובראשם DeepSeek ו-Kimi. I have a major result to share.
I’ve found conclusive forensic evidence that the top 4 Chinese AI labs—DeepSeek, Moonshot, MiniMax and Ant Group—have built their newest models on NVIDIA’s most advanced Blackwell chips, which are barred from export to China.
This sounds insane, but I discovered that almost every AI model carries a hidden signature of the GPU that trained it. When a model is first set up, the starting values of its weights are laid out in a pattern that depends on the exact GPU. Each combination of GPU and seed number produces a unique pattern—a sort of fingerprint of the hardware used to create the model. Traces of that pattern survive training into the published model.
Again, this evidence isn’t based on any insider information or leaking. It’s based on a forensic analysis of the model weights released by the companies themselves.
I searched more than six trillion combinations of chip layout and seed number and matched them to open-weights models. In doing so, I found conclusive evidence that six Chinese AI models—including DeepSeek-V4-Pro, Kimi K3, and MiniMax-M3—were initialized on NVIDIA Blackwell systems. Four of the models match Grace Blackwell, the GB200 and GB300 parts in NVIDIA’s flagship liquid-cooled rack-scale systems.
I then verified these results on real hardware. Running unmodified PyTorch with the seeds I’d recovered, a Blackwell B300 reproduced DeepSeek-V4-Flash’s untouched starting weights bit for bit, and a rented GB200 reproduced Kimi K3’s to a correlation of 0.999995. A Hopper H100 reproduced none of DeepSeek-V4-Flash’s, and changing the seed by one broke the match. (DeepSeek’s seed is 953049583 by the way.) The method also was verified to match 24 known open-weights models to the hardware that developers said they used.
It is exceedingly unlikely that these results are a coincidence. Across six trillion combinations, the best accidental match should reach only about 8 sigma (i.e., eight standard deviations above what random chance would produce). The real matches range from 49 to 1,385 sigma, and even the weakest single test hits 20.
These were data-center-scale training runs. With some analysis of release schedules and model details, I estimate that the largest, Kimi K3 and DeepSeek-V4-Pro, used 2,000 to 3,000 Blackwell GPUs each. Clusters of this size cost on the order of $150 to $200 million each to buy, and across these labs alone would add up to more than half a billion dollars of export-controlled GPUs, not counting experimental compute or otherwise. It’s quite likely that we see multi-billion dollar expenditure on export-controlled GPUs.
I am highly confident in this result, and it has been independently verified by senior researchers at OpenAI and Anthropic. You can read the full report at https://t.co/YOtzND0Jqk.
There is much more I’ve identified about these models through other forms of checkpoint forensics like this, and will have more to share soon.
— will depue (@willdepue) November 12, 2026 סערה בעמק הסיליקון: עזיבת המייסד והחשד לריגול
החשיפה הנוכחית מתרחשת בעיתוי רגיש במיוחד עבור אנבידיה, הנתונה בעיצומו של משבר תאגידי חסר תקדים. מייסד החברה ומנכ"לה במשך 33 שנים, ג'נסן הואנג, נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות חשיפת פרשיות אישיות וקשרים מחוץ לנישואין, כאשר ברקע מרחף חשד כבד לריגול תעשייתי. המודיעין האמריקני חוקר חשדות לפיהם אשת העסקים אליס הואנג, שניהלה רומן עם המנכ"ל, פעלה כסוכנת מודיעין סינית וסייעה בהברחת שבבי בינה מלאכותית לסין באמצעות חברת מגאספיד (Megaspeed) הסינגפורית.
ההתפטרות הפתאומית מחקה את "פרמיית המייסד", דרדרה את שווי השוק של החברה אל מתחת לרף של ארבעה טריליון דולר, והובילה למינויה של סמנכ"לית הכספים קולט קרס למנכ"לית זמנית. בעקבות ההדחה קמה מחאת ענק בעמק הסיליקון: עצומה מקוונת צברה יותר מ-115 אלף חתימות בקריאה להחזרת הואנג. אילון מאסק התגייס להגנת המייסד והזהיר ברשת X מפני פגיעה קריטית בשרשרת האספקה העולמית: "עסקאות רבות בתחום שרשרת האספקה של אנבידיה לא נסגרו על נייר חוזי, אלא על בסיס לחיצת יד של ג'נסן. בלי ג'נסן, לפחות חלק מהעסקאות הקריטיות הללו יאבדו". איש העסקים דייוויד סאקס הגדיר את ההדחה כ"גבעה הטיפשית והמיותרת ביותר למות עליה", ואילו הנשיא דונלד טראמפ הציע ברשת Truth Social מועמד משלו: "יש רק אדם אחד שיכול למלא את מקומו: טים קוק מאפל (Apple). אגדה מחליפה אגדה!". מנגד, שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הבהיר בראיון ל-CNBC כי המיקוד חייב לעבור למחדל הפיקוח: "השאלה אינה מי קיים רומן עם מי, אלא האם אנבידיה ידעה מי הלקוחות שלה, והאם נמכרו שבבים לחברות קש שהעבירו ציוד לסין".
הפיצוח המתמטי: כיצד נחשפה החותמת של Blackwell
בלב הגילויים עומד דו"ח מקיף שפרסמה מעבדת המחקר אנאמפלוימנט לאבס (Unemployment Labs), בהובלת חוקר OpenAI לשעבר ויל דפיו. בפוסט שפרסם ברשת X כתב דפיו: "יש לי תוצאה דרמטית לשתף. מצאתי ראיות פורנזיות חד-משמעיות לכך שארבע מעבדות ה-AI המובילות בסין – Moonshot AI, דיפסיק (DeepSeek), מינימקס (MiniMax) ואנט (Ant Group) – בנו את המודלים החדשים ביותר שלהן על גבי שבבי Blackwell המתקדמים ביותר של אנבידיה, האסורים לייצוא לסין". צוות המחקר פיתח שיטה לזיהוי השבב שעליו אומן מודל, מתוך המודל עצמו. העיקרון פשוט יחסית: כשמתחילים לבנות מודל בינה מלאכותית, ממלאים אותו במיליארדי מספרים התחלתיים אקראיים, והשבב שעליו מתבצעת העבודה מסדר את המספרים האלה בתבנית ייחודית משלו – מעין טביעת אצבע.
חלק מטביעת האצבע הזו שורד את כל תהליך האימון ונשאר במודל המוגמר שהחברות מפרסמות לציבור. דפיו בדק יותר משישה טריליון צירופים אפשריים ומצא שהמודלים הסיניים תואמים רק את התבנית של שבבי Blackwell, בוודאות כה גבוהה שהסיכוי לצירוף מקרים זניח. כדי להסיר ספק, הוא אף שחזר את התוצאות על שבבי Blackwell אמיתיים וקיבל התאמה מלאה.
המודלים המעורבים וחידת דרכי הגישה
הניתוח הפורנזי זיהה את חותמת מעבדי Blackwell בשישה מודלים בולטים שפותחו על ידי ארבע חברות סיניות ושוחררו החל בחודש אפריל. המודלים DeepSeek-V4-Flash ו-MiniMax-M3 הציגו חותמת התואמת את דגמי B200 ו-B300.
לעומתם, המודלים DeepSeek-V4-Pro, שני מודלי Kimi של חברת Moonshot AI (גרסאות K3 ו-K3.1-Pro), והמודל Ling-3.1-flash של קבוצת אנט, תאמו את דגמי GB200 ו-GB300. לפי הערכת דפיו, אימון המודלים הגדולים ביותר, Kimi K3 ו-DeepSeek-V4-Pro, דרש אשכולות ענק של 2,000 עד 3,000 מעבדי Blackwell כל אחד. רכישת אשכול בהיקף כזה עולה כ-150 עד 200 מיליון דולר, ובסך הכול מדובר בשבבים אסורים לייצוא בשווי של יותר מחצי מיליארד דולר.
לצד הממצאים המדעיים החד-משמעיים, החוקרים סייגו והדגישו כי הבדיקה הטכנית מוכיחה גישה לחומרה בעת יצירת המשקולות, אך אינה קובעת היכן פיזית נמצאו השבבים או האם הופרו חוקי הפיקוח. ההערכות בענף מצביעות על האפשרות שהחברות הסיניות השיגו גישה למעבדים דרך חוות שרתים מרוחקות באירופה או בדרום-מזרח אסיה, באמצעות חברות בת במלזיה ובסינגפור, או בעזרת ערוצי רכש עוקפים, מבלי שהחומרה הוברחה בהכרח לתוך סין עצמה.
לפני 15 שעות ו-54 דקות
6.61% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המשמעות של החלטת מליאת רשות החשמל להגביל כל חוות שרתים חדשה להספק של עד 200 מגה-וואט ברורה: כ-50 פרויקטים חדשים להקמת חוות שרתים, שביקשו הספק גבוה יותר, חלקם בהיקף של ג'יגה-וואט ויותר, יידרשו להצטמצם או להתפצל בין כמה אתרים. ההחלטה מתקבלת על רקע תנופה חסרת תקדים בהקמת חוות שרתים בישראל בשנתיים האחרונות.
כמעט מדי שבוע מתפרסם פרויקט חדש, וגם הממשלה הכירה בחשיבות האסטרטגית, ואף הביטחונית, של התחום. בפברואר 2026 היא הכירה בחוות השרתים ליישומי AI כתשתית לאומית שיש להאיץ את הקמתה.
שני וקטורים מתנגשים
אלא שכאן מתנגשים שני וקטורים. מצד אחד, הרצון לבסס את מעמדה של ישראל בחזית מהפכת ה-AI העולמית באמצעות תשתית מחשוב מתקדמת ושרתים עם שבבים בעלי כוח עיבוד גבוה. מצד שני, כמויות האנרגיה האדירות שהשבבים האלה צורכים, והיכולת של מדינת ישראל לעמוד בעומסים כאלה.
המתח הזה אינו ייחודי לישראל. מדינות בארה"ב, כמו וירג'יניה וטקסס, הקימו חוות שרתים בהיקפי ענק, וכעת הן מתמודדות עם נפילות חשמל, עיכובים בחיבור תשתיות חדשות ועליות מחירים שמכבידות על הצרכנים. לישראל יש עכשיו הזדמנות ללמוד מהניסיון האמריקאי ולממש את החזון של חוות השרתים כמנוף כלכלי וכמרכיב חשוב בביטחון הלאומי. אבל הגבלת ההספק צריכה להיות רכיב אחד במדיניות רחבה, ולא הפתרון היחיד.
כמה כוח מחשוב אפשר להפיק מכל מגה-וואט
עבור קובעי המדיניות, השאלה אינה רק כמה חשמל להקצות לכל חווה, אלא כמה כוח מחשוב אפשר להפיק מכל מגה-וואט. במקום להתמקד רק בהגבלת הביקוש ובהרחבת התשתיות, ישראל צריכה לעודד טכנולוגיות שמאפשרות להפעיל יותר מעבדי AI באותה כמות אנרגיה. כך אפשר לשמור על משאבי החשמל של המשק כולו, לצמצם את ההשפעה הסביבתית ולחזק את התחרותיות של ישראל בשוק ה-AI העולמי.
אחד התחומים שבהם נדרש שינוי משמעותי כדי להוריד את צריכת האנרגיה הוא קירור השרתים עצמם. מערכות קירור מבוססות אוויר, הנפוצות בחלק ניכר מחוות השרתים, מתקשות להתמודד ביעילות עם החום שמייצרים מעבדי AI מתקדמים. הן צורכות חשמל נוסף ותופסות שטח יקר. לישראל יש סיבה נוספת להתייחס ליעילות אנרגטית ברצינות. חוות שרתים פועלות מסביב לשעון, גם בשעות שבהן הייצור הסולארי יורד. אגירת חשמל בשעות השפל לשימוש בשעות השיא יכולה להוריד את הביקוש מהרשת בשעות העומס, וקירור יעיל מקטין את החשמל הנדרש לאותו עומס עבודה חישובי. שני הכלים יחד יכולים להקל את הלחץ על משק החשמל.
קירור נוזלי במקום מיזוג אוויר
לכן יש לאמץ טכנולוגיות קירור מתקדמות, המבוססות על נוזל שמפנה את החום ישירות מהשרת. הן מבטלות את הצורך במערכות מיזוג אוויר יקרות ולא יעילות, ומאפשרות להפנות יותר חשמל למעבדים עצמם. כך, במקום לבקש 200 מגה-וואט, חוות שרתים יכולה להסתפק ב-160 מגה-וואט, או להפעיל כ-25% יותר מעבדים באותה הקצאת חשמל.
חלק ממערכות הקירור המתקדמות משתמשות בנוזל שאינו מוליך חשמל, שמגיע ישירות לרכיבים המתחממים, סופג את החום ומתאדה. האדים עוברים למערכת חיצונית, מתעבים וחוזרים במחזור סגור. השיטה מפנה את החום בסמוך לשבב, בלי להזרים מים אל רכיבי המחשוב עצמם, ובכך מפחיתה את האנרגיה הנדרשת לקירור ומאפשרת צפיפות מחשוב גבוהה יותר, תוך שיפור היעילות התפעולית והעמידות של המתקן.
ליתרונות האלה יש גם היבט סביבתי: פחות צריכת אנרגיה, ואין צורך במים בלולאת הקירור הישירה לשבב. זה יתרון חשוב במיוחד באזורים שבהם משאבי המים מוגבלים, דוגמת ישראל. היקף החיסכון בפועל תלוי בטכנולוגיה, בתכנון המתקן ובתנאי ההפעלה, אבל הכיוון ברור. את תשתיות הקירור צריך לבחון לא רק לפי עלותן, אלא גם לפי תרומתן ליעילות האנרגטית והסביבתית של חוות השרתים.
מה חסר במתווה של רשות החשמל
אלא שהמתווה של רשות החשמל, שהגיע אחרי הקפאת האישורים להקצאת חשמל לחוות שרתים בקיץ, קובע תקרות, מכסות וערבויות, אבל אינו כולל אף קריטריון של יעילות אנרגטית. כל עוד חלק מהקריטריונים עדיין פתוחים לשימוע, אפשר לסגור את הפער: לקבוע יעדי יעילות מדידים, לחייב דיווח על צריכת חשמל ומים, ולשלב ביצועים מוכחים בהחלטות על חיבור מתקנים חדשים.
חוות שרתים הן הרבה יותר מתשתית טכנולוגית. הן מנוף אסטרטגי לצמיחה, למשיכת השקעות ולפיתוח תעשיית ה-AI. ישראל לא צריכה לבחור בין צמיחה בתחום ה-AI לבין ניהול אחראי של משק האנרגיה: תשתית יעילה מאפשרת את שניהם, שומרת על אמינות אספקת החשמל לכל המשק, מצמצמת עלויות ופליטות ומחזקת את מעמדה של ישראל בשוק ה-AI הגלובלי.
הכותב הוא סמנכ"ל המכירות של זוטא קור, המפתחת פתרונות קירור שמפחיתים את צריכת החשמל לקירור ומאפשרים צפיפות מחשוב גבוהה יותר בחוות שרתים. החברה פועלת בפארק התעשייה ספירים הסמוך לשדרות.