האיחוד האירופי הטיל אתמול (ב') עיצומים על שתי חברות סיניות וחברה איראנית אחת, בשל פעילות התקפית בסייבר נגד מדינותיו. לפי הצהרת האיחוד האירופי, חברת אינטגריטי טכנולוג'י גרופ (Integrity Technology Group) מספקת באופן שגרתי כלי פריצה. בשנים 2022-2023 היא אפשרה פריצות ליותר מ-65,000 מכשירים בשש מדינות החברות באיחוד האירופי וברחבי העולם. על חברת אנשון אינפורמיישן טכנולוג'י (Anxun Information Technology) נכתב כי "היא סיפקה שירותי פריצה המיועדים לתשתיות קריטיות". נגד שני מייסדי אנשון הוטלו גם עיצומים אישיים, "בשל מעורבותם במתקפות סייבר". שתי החברות נחשפו בעבר על ידי שירותי הביון של ארה"ב ובריטניה כמי שתמכו בפריצות סייבר נגד ארגוני תשתיות קריטיות ויעדים במגזר הציבורי. על חברת אמנט פסרגד (Mennet Pasargad) האיראנית נכתב כי "העיצומים הוטלו כי החברה פגעה בשלטי פרסום כדי להפיץ דיסאינפורמציה במהלך אולימפיאדת פריז 2024. באירוע אחר, החברה השיגה גישה בלתי חוקית למאגר מנויים צרפתי ופרסמה את תכניו למכירה ברשת האפלה. בנוסף, החברה פגעה בשירות SMS שוודי, מה שהשפיע על מספר רב של אזרחי האיחוד האירופי". בעבר ארה"ב כבר הכריזה כי החברה תומכת בפעולות סייבר של משמרות המהפכה וכי היא מעורבת בקמפייני תודעה-השפעה בסייבר. מומחים ציינו כי העיצומים שהטיל האיחוד האירופי משקפים את הגברת התיאום בין ממשלות המערב למאבק באיומי סייבר, באמצעות פגיעה בשחקני סייבר סיניים, איראניים ורוסים. מנגד, רבים אחרים מתחו ביקורת על הצעד ואמרו כי זהו "מהלך הצהרתי, שלא ממש משפיע על המדינות התוקפניות בסייבר. הן ימשיכו בשלהן, בלא חשש". The EU has sanctioned Chinese & Iranian firms over cyberattacks targeting European networks and infrastructure. Reported impacts include: • 65K+ devices compromised • Critical infrastructure targeted • Disinformation during the 2024 Olympics Do sanctions deter cyber… pic.twitter.com/ZIIqlYombt — TechNadu (@TechNadu) March 17, 2026 עיצומים גם נגד תעמולה ודיסאינפורמציה רוסית בהחלטה נפרדת של מועצת האיחוד האירופי, גם היא מאתמול, הוטלו עיצומים נגד כמה אזרחים רוסים, משפיענים ואנשי תקשורת, בשל הפצת דיסאינפורמציה, "כחלק מהפעילויות ההיברידיות המתמשכות של רוסיה, הכוללות מניפולציה של מידע". על התעמולן הרוסי סרגיי קליוצ'נקוב נכתב: "הוא שיחק תפקיד פעיל בהפצת תעמולה רוסית ודיסאינפורמציה שמטרתה להצדיק את המלחמה התוקפנית של רוסיה נגד אוקראינה. בתוכניות הטלוויזיה והרדיו שלו, קליוצ'נקוב קרא שוב ושוב לעוד אלימות באוקראינה, כולל נגד אזרחים. בנוסף, הוא קרא לדה-אוקראיניזציה של השטחים הכבושים, לכיבוש המדינות הבלטיות והציע תקיפות תגמול נגד מדינות התומכות באוקראינה, כולל ארה"ב, טורקיה, גרמניה, צרפת ובריטניה". עוד הוטלו עיצומים על מגיש החדשות הרוסי ארנסט מקביצ'יוס, אשר "כמנחה תוכנית חדשות הערב בטלוויזיה הממלכתית הרוסית, מפיץ באופן קבוע נרטיבים שקריים על מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה, ועל אוקראינה עצמה". כמו כן הוטלו על ידי המועצה צעדים מגבילים על התעמולן גרהם פיליפס הבריטי ועל איש התקשורת הצרפתי אדריאן בוקה. "פיליפס שיחק תפקיד פעיל בהצדקת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה באמצעות דיסאינפורמציה ותעמולה, צילם באופן קבוע תכנים באזורים הכבושים ברוסיה, כולל ראיונות עם לוחמים בריטים שנלכדו, וכתב מאמרי תעמולה על השטחים הכבושים של רוסיה באוקראינה". על בוקה נכתב כי "הוא הציג את עצמו שוב ושוב כמגבר של תעמולת הקרמלין באירופה וברוסיה, בהופעות באתרי סכסוך סמליים, בראיונות בטלוויזיה הרוסית, בפרסומים בחשבון X שלו ובתרומות לכלי תקשורת ממומנים על ידי הקרמלין".

חברת אופן-לגאסי (OpenLegacy) הישראלית הודיעה באחרונה על השקת OpenLegacy Hub, פלטפורמה חדשה למודרניזציה של מערכות מיינפריים ולגאסי לסביבות ענן, בשילוב עם שירותי הענן של אמזון ווב סרוויסס (AWS). הפלטפורמה נועדה לאפשר לארגונים גדולים – כמו בנקים, משרדי ממשלה, קופות חולים וחברות ביטוח – לשדרג מערכות ליבה ישנות באופן הדרגתי, ללא השבתת מערכות וללא פגיעה בפעילות העסקית. בכך היא מציעה חלופה בעלת סיכון נמוך לגישות המודרניזציה המסורתיות שבהן מחליפים מערכות שלמות בבת אחת – תהליך מורכב, מסוכן ויקר, שנכשל לא פעם בארגונים גדולים. אופן-לגאסי, שנוסדה בשנת 2013 על ידי רומי שטיין ורועי מור, פיתחה פלטפורמה המאפשרת לארגונים לחבר מערכות לגאסי ומיינפריים לשירותים מודרניים ולסביבות ענן באמצעות APIs ומיקרו-שירותים. פתרון המודרניזציה החדש מתמודד עם אתגר מרכזי בעולם מערכות המידע הארגוניות, שעד היום לא היה לו מענה מספק: מערכות רבות בבנקים, חברות ביטוח וארגונים גדולים עדיין פועלות על תשתיות ותיקות, ולעיתים מתקשות להשתלב עם טכנולוגיות חדשות, בעיקר לאור הצורך הגובר בשילוב פתרונות AI. הפלטפורמה החדשה מאפשרת להעביר בהדרגה לוגיקה עסקית ממערכות ישנות, כגון מערכות מבוססות COBOL, לשירותי ענן של AWS. במקביל, היא מאפשרת למערכות הישנות והחדשות לפעול יחד בתקופת המעבר, כך שניתן לבצע את תהליך המודרניזציה תוך שמירה על רציפות עסקית מלאה ואף להטמיע חדשנות תוך כדי. איך זה עובד? OpenLegacy Hub חושפת נתונים ולוגיקה עסקית ממערכות קיימות כ-API ושירותים מבוססי אירועים, ומאפשרת אינטגרציה חלקה עם שירותי ענן ויישומים מודרניים באופן דו-כיווני. בכך הפלטפורמה מפחיתה את המורכבות התפעולית, מבטלת את הצורך בשכבות middleware כבדות, ומשתמשת גם בשירותי בינה מלאכותית של AWS לצורך אוטומציה של תהליכים כמו ניתוח קוד וטרנספורמציית נתונים. הפתרון זמין בתנאים מועדפים ללקוחות AWS ברחבי העולם דרך AWS Marketplace, ובקרוב כחלק אינטגרלי ממוצר AWS Transform for Mainframe. מהלך זה מיועד במיוחד לארגונים הפועלים בסביבות מפוקחות הדורשות רמות גבוהות של אמינות, אבטחה ועמידה ברגולציה. אופן-לגאסי גייסה עד כה כ-70 מיליון דולר ממשקיעים מובילים בהם אלרון בשיתוף רפאל דרך RDC, לאומי פרטנרס, OG Tech, Commerz Ventures, BNP Paribas, SBI ו-Silverhorn. בין לקוחות החברה נמנים חברות פורצ'ן 500 (Fortune 500) וגופים פיננסיים גדולים בעולם, בהם סיטיבנק (CitiBank), ליברטי מיוצ'ואל (Liberty Mutual) ו-סטנדרד צ'רטרד (Standard Chartered). ובישראל: בנק לאומי, מנורה, בזק, קופת חולים מכבי, ישראכרט, רשות שדות התעופה ועוד. פתרון לצורך עמוק בשוק לדברי רון רבינוביץ', מנכ"ל אופן-לגאסי: "למרות שמערכות מחשוב רבות בארגונים נראות מודרניות, חלק עצום מהמערכת הפיננסית העולמית, למשל, עדיין פועל על מערכות מיינפריים מונוליטיות, שנכתבו בשפות תכנות כמו COBOL לפני עשרות שנים. מערכות אלו מנהלות טרנזקציות קריטיות בבנקים, חברות ביטוח וממשלות, ולכן קשה מאוד להחליף אותן או להשבית אותן לצורך מעבר לענן. AWS רואה יותר ויותר ארגונים שמחפשים דרכים לבצע מודרניזציה הדרגתית של המערכות הישנות, כך שיוכלו להתחבר לענן של AWS, לפתח שירותים דיגיטליים חדשים ולהשתמש בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, בלי לסכן את הפעילות העסקית הקיימת. הפתרון שלנו פותח בדיוק עבורם". לדברי רעיה ספקטור, ראש ענף תשתיות מרכזיות בחטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי: "השילוב בין AWS ל-אופן-לגאסי מאפשר לנו להעביר את מערכות ה-Mainframe לארכיטקטורת ענן מודרנית (RESTful). הגישה הזו מאפשרת לנו להנגיש ולנייד יכולות ליבה עסקיות במהירות, תוך שמירה על אבטחה, יציבות והמשכיות תפעולית. בזכותה, אנחנו יכולים להשיק שירותים דיגיטליים חדשים בפרקי זמן קצרים יותר, לפשט את הסביבה הטכנולוגית שלנו ולהכין את הארגון לעבודה בסביבה צומחת ומוכנה לעתיד". לדברי ליסיה בכר מנוח, יו”ר אלרון ונצ'רס: "ארגונים גדולים יודעים כבר שנים שהם צריכים לעבור לענן, אבל מערכות הליבה שלהם קריטיות מכדי לקחת סיכון. באמצעות השותפות האסטרטגית עם AWS, אופן-לגאסי הופכת את המעבר הזה לנגיש יותר עבור ארגונים גדולים. אנחנו רואים בכך פתרון שנותן מענה לצורך עמוק בשוק ומאמינים בפוטנציאל המשמעותי של החברה".

דווקא בעידן שבו הידע זמין לכולם, המומחיות הופכת חשובה יותר מאי פעם – לא משום שהידע נעלם, אלא מאחר שהיכולת להבין אותו נעשית נדירה יותר. מעולם לא היה קל יותר לקבל תשובות, אבל גם מעולם לא היה קשה יותר לדעת אם הן נכונות אם לאו. יש שאלה שמטרידה בימים אלה יותר ויותר ארגונים: כאשר מידע זמין בלחיצת כפתור, נדמה שלמומחים כבר אין יתרון ברור. אם מערכת יכולה להסביר תהליך מורכב, לנתח נתונים או להציע פתרון לבעיה מקצועית, מה ההבדל בין מומחה לבין אדם שיודע לשאול את הבינה המלאכותית את השאלה הנכונה? האם המומחים עדיין נחוצים? אשליה של הבנה השאלה הזו מבוססת על הנחה עמוקה שלפיה מומחיות היא בעיקר ידע. אבל בפועל, מומחיות אמיתית היא לא רק היכולת לדעת תשובות, אלא היכולת להפעיל שיפוט, להבין הקשרים ולהעריך סיכונים, ובעיקר לזהות מתי תשובה שנראית נכונה לא מתאימה למציאות. וכאן בדיוק נכנסת הבינה המלאכותית. מודלים של AI מצטיינים ביצירת תשובות משכנעות. הם יודעים להסביר רעיונות מורכבים ולהפיק תובנות מתוך כמויות עצומות של מידע. אלא שהם גם יוצרים תופעה חדשה ומסוכנת למדי: אשליה של הבנה. חוקרים מכנים זאת לעתים "אשליית מומחיות" – מצב שבו גישה להסבר גורמת לנו להרגיש שאנחנו מבינים תחום לעומק, גם כאשר הידע שלנו שטחי. אפשר לראות זאת כבר כיום בארגונים. מנהל שמבקש ממודל AI לנתח נתונים מקבל בתוך שניות דו"ח מפורט והמלצות לפעולה. הדו"ח נראה מקצועי ומשכנע, אבל המודל לא מכיר את ההקשר הארגוני, את מגבלות הנתונים ואת ההיסטוריה של ההחלטות. מי שאין לו ניסיון בתחום עלול להתרשם מהתשובה ולפעול לפיה מיד. מומחה אמיתי יעשה בדיוק את ההיפך: הוא יתחיל לשאול שאלות. כשהמערכת מספקת הסבר ברור, קל מאוד להרגיש שהבנו את הנושא לעומק. בפועל, פעמים רבות אנחנו מבינים רק את ההסבר – ולא את הבעיה עצמה. כלומר, יש כאן אירוניה – שהבינה המלאכותית לא רק מנגישה ידע. היא גם גורמת לנו להרגיש שאנחנו מבינים יותר ממה שאנחנו באמת מבינים. כאשר מידע זמין בלחיצת כפתור, נדמה שלמומחים כבר אין יתרון ברור. אם מערכת יכולה להסביר תהליך מורכב, לנתח נתונים או להציע פתרון לבעיה מקצועית, מה ההבדל בין מומחה לבין אדם שיודע לשאול את הבינה המלאכותית את השאלה הנכונה? הפרדוקס החדש מה שתואר כאן הוא למעשה פרדוקס חדש: ככל שקל יותר לקבל תשובות, כך קשה יותר להבחין בין הבנה אמיתית לבין תחושת הבנה. דווקא בעידן שבו תשובות נוצרות במהירות, הסיכון הגדול אינו חוסר ידע, אלא ביטחון יתר. הבעיה היא כבר לא מחסור במידע, כי אם עודף תשובות. במובן הזה, הבינה המלאכותית לא מורידה את ערך המומחיות – היא פשוט מעלה את הרף שלה. במילים אחרות, היא לא מבטלת מומחיות, אלא מסננת אותה. כאן מתגלה ההבדל האמיתי בין ידע לבין מומחיות: מומחים הם לא רק אלה שמסוגלים להגיע לתשובה, אלא מי שמסוגלים להטיל בה ספק. הם יודעים לזהות מתי משהו נשמע נכון אך לא מתאים למציאות, מתי חסר מידע ומתי ההקשר הארגוני משנה את התמונה. זה ההבדל בין עובד שמקבל תשובה ממודל AI ומיישם אותה מיד לבין מומחה שעוצר ושואל: אילו הנחות עומדות מאחורי ההמלצה הזו? איזה מידע חסר כאן? והאם הפתרון הזה בכלל מתאים למציאות שלנו? ייתכן שהשינוי האמיתי שמביאה כאן הבינה המלאכותית היא לא היעלמות של מומחים, אלא חשיפה של פערים. במובן הזה, ה-AI אינה רק טכנולוגיה חדשה. היא גם מבחן לאופן שבו אנחנו חושבים, מחליטים ומעריכים ידע. בעולם שבו ידע נגיש לכולם, היתרון של מומחים כבר לא טמון רק במה שהם יודעים, אלא במה שהם מבינים. במציאות כזו, המומחיות לא נעלמת – היא פשוט חושפת מי באמת מומחה, ומי רק נשמע כזה. הכותבת הינה מנמ"רית מכון וולקני – מנהל המחקר החקלאי.    

חברת פתרונות התקשורת וה-ICT בזק בינלאומי רשמה הישג משמעותי בטקס מצטייני המחשוב IT Awards 2025 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, עם זכייה ב-11 פרסים. החברה קיבלה 10 פרסים על פרויקטים טכנולוגיים מורכבים ופורצי דרך, ופרס נוסף על פעילות אחריות תאגידית רחבת היקף. פרסי ההצטיינות הוענקו לבזק בינלאומי על שורה של פרויקטים אסטרטגיים שהיא ביצעה בעולמות התשתיות, הענן והסייבר, עבור ארגונים גדולים ומובילים במשק. כך, למשל, זכתה החברה בפרסים עבור שדרוג תשתיות תקשורת ארגוניות מתקדמות בחוות שרתים; הקמת קישוריות אינטרנט במתחמי חינוך זמניים עבור משרד החינוך בתקופת חירום; פרויקט מעבר לענן בארגון ארצי גדול; שדרוג תשתיות סייבר בקבוצת מולטי רייטיל; יישום פתרון F5 Distributed Cloud בעיריית תל אביב-יפו; פרויקט Collaboration רחב היקף לרשת בתי האבות משען; שדרוג מערך IPT לרשת שירותי בריאות; ופרויקט אירוח בחוות השרתים בני ציון לחברת תשתית לאומית מובילה. פרויקטים אלה מעידים על מקצועיות טכנולוגית, מורכבות הנדסית, שילוב ושיתוף פעולה בין הספקים השונים, ויכולת ביצוע ברמה הגבוהה ביותר. לצד ההישגים הטכנולוגיים, זכתה החברה גם בפרס בתחום האחריות התאגידית, עבור מגוון רחב של פעילויות המקדמות יוזמות קהילתיות בתחומי החינוך, סיוע ותרומה לאוכלוסיות שונות. את הפעילות מובילה מיטל אילוז, שמקדמת בעקביות עשייה ערכית ומשפיעה, המחברת בין טכנולוגיה לקהילה במשך שנים רבות. "בזק בינלאומי – שותפה אסטרטגית לארגוני אנטרפרייז" רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, אמר כי "היקף הזכיות מדגיש את מעמדה של בזק בינלאומי כשותפה אסטרטגית לארגוני אנטרפרייז וכחברת ICT מובילה, שפועלת בלב המערכות הדיגיטליות של המשק הישראלי. השילוב בין מומחיות מקצועית, חדשנות ויכולת לנהל פרויקטים מקצה לקצה מציב את החברה בחזית העשייה הטכנולוגית בישראל". "הזכייה ב-11 פרסים בטקס מצטייני המחשוב היא ביטוי לעוצמה המקצועית של בזק בינלאומי ולאיכות ההון האנושי שלנו", הוסיף. "אנחנו פועלים בסביבה טכנולוגית דינמית ומאתגרת, וההכרה הזו מחזקת את המחויבות שלנו להמשיך להוביל, לחדש ולהעניק ללקוחותינו פתרונות מתקדמים, אמינים ובעלי ערך אמיתי".

בימי אלו הגישו שלוש נערות ממדינת טנסי שבארה"ב, מתוכן שתי קטינות, תביעה ייצוגית פדרלית דרמטית  בקליפורניה, נגד חברת xAI שבבעלות אילון מאסק. התביעה חושפת כיצד נעשה שימוש בטכנולוגיית יצירת התמונות של מודל השפה הגדול גרוק (Grok) שפיתחה xAI, כדי לייצר ולהפיץ את מה שמוגדר כ-חומרי התעללות מינית בילדים (CSAM). על פי פרטי המקרה, עבריין מין אשר הכיר את אחת הבנות עשה שימוש באפליקציית צד-שלישי הנשענת על האלגוריתמים והשרתים של xAI, ולקח תמונות תמימות שלהן מאירועים כמו מסיבת בית הספר או מספר המחזור, וזאת על מנת להפוך את התמונות הללו לתוכן פורנוגרפי מציאותי לחלוטין. אחת מקורבנות הפרשה גילתה על הפגיעה הקשה בעקבות התרעה אנונימית שקיבלה באינסטגרם, אשר חשפה בפניה כי סרטונים ותמונות עירום מזויפים שלה מופצים באופן נרחב בשרתי דיסקורד ואף בטלגרם, שם הם משמשים כסחורת חליפין עבור פדופילים שמחפשים חומרים פוגעניים נוספים. "הפסד הרסני של פרטיות, כבוד וביטחון אישי" כפי שדווח ברשת NPR, התביעה ממחישה את הזוועה שעברו ועוברות הנפגעות במילים מצמררות, כמו למשל בתיאור שבו הוסבר כי אחת מהנערות הפכה להיות "כמו בובת סמרטוטים שניתן להניע כרצון היוצר, ניתן לעצב את הילדה (שנוצרה באמצעות כלי ה-AI – ג"פ) לכל תנוחה – קיצונית ככל שתהיה, פטישיסטית ככל שתהיה או בלתי חוקית ככל שתהיה. בעיני הצופה, הסרטון המתקבל נראה מציאותי לחלוטין… מבחינת הילדה, מאפייני הזיהוי שלה עלולים להיות מקושרים מעתה ואילך לסרטון המתאר פגיעה מינית בקטינה". במקביל, רשת SiliconANGLE ציטטה מתוך הבקשה המשפטית כי העותרות, שזהותן נותרה חסויה, תובעות פיצויים משמעותיים בשל "הפסד הרסני של פרטיות, כבוד וביטחון אישי". אמה של אחת הנפגעות הוסיפה עדות קשה שפורסמה בעיתון הגרדיאן, ובה תיארה כי "לצפות בבתי חווה התקף חרדה לאחר שהבינה שהתמונות הללו נוצרו והופצו ללא כל תקווה להחזיר אותן היה קורע לב". Not sure why, but I couldn’t stop laughing about this one ???????? https://t.co/5r2JjOuuse — Elon Musk (@elonmusk) January 2, 2026 אתר הטכנולוגיה TechCrunch הדגיש כי העובדה ש-מאסק עצמו קידם בעבר בפומבי את "המצב הפיקנטי" של הצ'טבוט גרוק ואת יכולתו לייצר תמונות חושפניות של אנשים אמיתיים "תהווה נקודת מחלוקת מרכזית בתביעה" נגד החברה. באת כוחן של התובעות, עורכת הדין ונסה באהר-ג'ונס, תקפה את התנהלות החברה וצוטטה בגרדיאן באומרה כי "xAI בחרה להרוויח מטריפה מינית של אנשים אמיתיים, כולל ילדים, למרות שידעה היטב את ההשלכות של יצירת מוצר כל כך מסוכן". על פי הדיווחים השונים אודות התביעה נראה כי מטרת המהלך המסוים אינה רק ניסיון לזכות בפיצוי כספי אלא שינוי נורמות בתעשייה, שכן באהר-ג'ונס הסבירה ל-NPR כי בכוונת התביעה "להפוך את זה להחלטה עסקית שכבר לא הגיונית לביצוע" עבור תאגידים שהעלימו עין מכך עד כה. מה השלכות התביעה האפשרויות על תעשיית ה-AI? חשוב להבין כי ההסלמה המשפטית הנוכחית אינה תקרית בודדת, אלא המשך ישיר של מחדלי אבטחה חמורים שהתגלו מוקדם יותר השנה. בינואר 2026, המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH) חשף כי הפונקציה החדשה של גרוק הציפה את הרשת בכשלושה מיליון תמונות מיניות לא מפוקחות תוך 11 ימים בלבד, כשמתוכן יותר מ-23,000 תמונות קטינים. למרות הזעקה הציבורית הרמה, ופתיחת חקירה רשמית מצד האיחוד האירופי וכן של גוף הפיקוח הבריטי Ofcom לבדיקת הפרות של חוקי הבטיחות ברשת, מאסק הפגין באותה עת זלזול מוחלט בדברים. כאשר התריעו בפניו על הפופולריות הוויראלית של מחולל התמונות הפוגעני שלו, הוא הסתפק בציוץ בו כתב שזה מצחיק אותו. יצוין כי בעוד שחברות אחרות מסמנות יצירות AI באמצעות סימני מים דיגיטליים (Watermarks) כדי למנוע הטעיה, xAI טרם אימצה סטנדרט כזה. למרות שכבר בחודש ינואר הוגשה נגד החברה תביעה ייצוגית ראשונה על ידי אישה בוגרת שמצאה עצמה קורבן לדיפ-פייק פורנוגרפי זדוני וחסר צנזורה, התביעה הנוכחית מהווה ציון דרך דרמטי מאחר שזו הפעם הראשונה שבה קטינות תובעות חברה טכנולוגית מרכזית על יצירה ישירה של חומרי פדופליה וניצול מיני.

עולם תשתיות ה-AI ממשיך לרתוח: אתמול (ב') נחתם עוד הסכם ענק בתחום, בין נביוס למטא, שסכומו 27 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מטא תקנה מנביוס עד לסוף השנה הבאה כוח מחשוב בסכום של 12 מיליארד דולר. החוזה כולל אופציה להרחבת הקיבולת בסכום של עד 15 מיליארד דולר, בתקופה של עד חמש שנים. זאת, אם נביוס לא תמכור את כוח המחשוב הזה לגורמים אחרים. זהו החוזה הגדול ביותר לאספקת כוח מחשוב שמטא חתמה עליו עד כה. הוא מוכיח עד כמה הבינה המלאכותית חשובה לחברה, שצריכה את קיבולת המחשוב הזה לאימון מודלי ה-Llama והאלגוריתמים שלה. כמו כן, הוא עוד דוגמה לכך שענקיות הטק מבינות שעליהן להשלים את בניית מרכזי הנתונים ל-AI שלהן בעצמן, ושלצורך כך הן צריכות להבטיח לעצמן קיבולת של כוח מחשוב ואנרגיה מספקיות כמו נביוס. נביוס היא חברת תשתיות AI הולנדית, עם מטה באמסטרדם ומשרדים בארצות הברית ובישראל. יש לחברה כמה וכמה שיתופי פעולה עם אנבידיה, כולל הסכם מהשבוע שעבר, שלפיו ענקית השבבים והבינה המלאכותית תשקיע בה שני מיליארד דולר. אחד המקומות שבהם שיתוף הפעולה הזה בא לידי ביטוי הוא דאטה סנטר חדש ל-AI שנביוס הקימה לפני חודשים אחדים במודיעין, שמבוסס על 4,000 שבבים של אנבידיה, ומגיע עם Blackwell – ארכיטקטורת המעבדים הגרפיים ל-AI שלה. גיוס ענק לאחר ההודעות על ההסכמים עם אנבידיה ומטא, נביוס מסרה היום כי היא מתכננת לגייס 3.75 מיליארד דולר, באמצעות מכירת אגרות חוב הניתנות להמרה. החברה מסרה כי הגיוס ייעשה בשני שלבים: האחד באמצעות מכירת אגרות חוב שתוקפן פג ב-2031 בסכום של שני מיליארד דולר, והשני באמצעות מכירת אג"ח לפידיון עד 2033 בסכום של 1.75 מיליארד. מנביוס נמסר כי היא תשתמש בכסף כדי לתמוך בצמיחתה, לרבות בנייה והרחבה של הדאטה סנטרים שלה, פיתוח של פלטפורמת הענן מבוססת הבינה המלאכותית ורכישת חומרה כגון יחידות עיבוד גרפיות (GPUs).

"בשגרה אנחנו פועלים לגביית מסים: למצוא כמה עלינו לקבל, לוודא שאכן התקבל מה שנדרש ואז להעביר למדינה את הסכומים שנגבו. בשנה החולפת גבינו 108% מהסכום שנקבע בתוכנית העבודה, כלומר – הבאנו למדינה 'תוספת' יפה. 5% משמונת האחוזים הנוספים שגבינו היו בשל הטכנולוגיות שהטמענו, ובראשן חשבונית ישראל", כך אמר אריה רימיני, מנהל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המסים. לדבריו, "הטכנולוגיה בעולם הגבייה היא קריטית – והיא 'יודעת' להניע את הרשות קדימה: להיערך לחירום ולפעול בשגרה". רימיני דיבר בוובינר מיוחד שנערך היום (ג') בנושא "חוסן ושרידות הממשל בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. פתחה את המפגש נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של הקבוצה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. עבודת רשות המסים בשתי המלחמות עם איראן בדבריו התייחס רימיני לפעילות רשות המסים בשתי המלחמות מול איראן – ביוני האחרון וזו הנוכחית. "ישנם הבדלים ביניהן: במלחמה שהייתה ביוני 2025 טיפלנו בכ-50 אלף בקשות לפיצויים בשל פגיעות של נזק ישיר. במלחמה הנוכחית, הנתון עומד על 15 אלף – כמות ההרס נמוכה יותר", אמר. "נכון לאתמול טיפלנו כבר בפיצויים ישירים ל-85% מהפגיעות". הוא ציין כי "פתחנו מסלול מהיר לקבלת פיצויים בסכום בגובה של עד 30 אלף שקלים – בלא צורך בשמאי והערכת נזק לרכוש במקום הפיזי. ההערכה נעשית על בסיס תיאורים מילוליים ותמונות. כ-20% מהתביעות מתנהלות בצורה זו, וכך הניזוקים מקבלים אישור בתוך ימים ספורים, ואז התשלום מבוצע גם הוא בתוך כמה ימים. זה מצב עדיף לכולם: הניזוקים מקבלים פיצוי מהר יותר והרשות לא צריכה לעסוק בהלנות, ולפעמים אף באומדן ביזה". "עולם הפיצויים והמענקים ברשות המסים – מורכב" לדברי רימיני, "עולם הפיצויים והמענקים המתקבלים דרך רשות המסים הוא מורכב: יש פיצויים ישירים על נזק ישיר, ויש שלל מסלולים לפיצויים עקיפים לעסקים שנפגעו בשל ירידה בהיקף פעילותם. זאת, לצד מעניקים לטובת דיור ובתי מלון". "יש 30 עובדים שתפקידם הוא טיפול באזרחים שניזוקו בחירום. עם כניסתו של מצב חירום, נוספים להם מאות מעובדי הרשות, שפועלים למתן השירותים לאזרחים שנפגעו", אמר רימיני. "כל עולם התוכן של הפיצויים עובר שינויים, חלקם יצירתיים – וזה דורש מאתנו התאמות". כיצד נערכים ברשות המסים להתמודדות מול מתקפות סייבר? רשות המסים היא גוף מאוד רגיש גם כשזה נוגע למתקפות סייבר, עקב המידע הרב שהיא מנהלת בנוגע לכספים שלנו, ובכלל לחיינו. זה נכון בשגרה, ובפרט בחירום. מנהל שע"מ אמר בהקשר זה כי "אנחנו עושים מאמץ לצמצום משטחי התקיפה, בהיותנו ארגון שיכולים לגנוב ממנו סכומי כסף משמעותיים. לכן, אנחנו סוגרים בלילות חלק מהשירותים, פועלים לצמצום הכניסה לאתר מחו"ל ומאפשרים כניסה רק לכתובות שאנחנו מאשרים". לדברי רימיני, "תגברנו את מרכז תפעול הסייבר (ה-SoC) שלנו. יש לנו צוות לגילוי הונאות, שפועל מול ארגוני פשיעה בארץ, אבל אנחנו רואים גם מתקפות מחו"ל, שמשלבות סייבר והונאה. הבינה המלאכותית מסייעת לנו – וגם לתוקפים, שמגדילים בעזרתה את היקף המתקפות. גם שרשרת האספקה היא נושא מהותי אצלנו: יש ניסיונות פגיעה רבים בנו שמגיעים דרך שרשראות האספקה". הוא הוסיף כי "גופים רבים, בארץ ובחו"ל, מספקים לנו שירותים פיננסיים, ועלינו להגן גם על הפגיעויות שעלולות להגיע גם מהם. כמו כן, אנחנו פועלים בצמצום ובזהירות יתרה כשאנחנו מעלים מערכות לייצור. אנחנו יודעים שיש רבים ו-'טובים' שמתדפקים על דלתותינו". רימיני סיים באומרו כי "נמשיך לסייע להגדלת קופת המדינה, כי הטכנולוגיה תורמת לכלכלת ישראל". ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה. צילום: ניב קנטור "יום השנה השישי למותה הסופי של השגרה" ד"ר נחמן אורון, יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, פתח את הוובינר ואמר כי "אנחנו נמצאים ביום השנה השישי למותה הסופי של השגרה. במרץ 2020 נסגרה כל המדינה בסגר הקורונה הראשון, עם מגבלות שמסוגן מעולם לא הושתו על המדינה קודם. המצב הזה, של שינוי חריף בסדרי החיים בלי באמת לדעת מה ילד יום, נמשך, ברמות שונות של עוצמה, כבר שש שנים. נכד אחד שלי עבר את כל היסודי ככה, ונכד אחר את כל התיכון. זה העולם שהם מכירים, העולם של הזום הוא הנורמלי החדש עבורם ועבור כולנו". הוא ציין כי "חשוב לשמוע ולהשמיע – גם היום – על ההתגייסות של מערך הדיגיטל הלאומי ושל המנמ"ריות והמנמ"רים לטובת מילוי משימות החוסן והשרידות בממשלה ובמגזר הציבורי והמוניציפלי".

נייטיב (Native) נחשפת היום (ג') לראשונה עם גיוס של 42 מיליון דולר וגישה חדשה לאבטחת ענן בעידן ה-AI. החברה – שהוקמה על ידי יוצאי AWS וצ'ק פוינט (Check Point), שהיו ממובילי תחום אבטחת הענן בחברות אלו – לפי נייטיב, היא מאפשרת לארגונים לנצל בצורה מיטבית את כלי ההגנה המובנים שמציעות ספקיות הענן. סבב הגיוס הובל על ידי Ballistic Ventures לצד YL Ventures, General Catalyst, ומרלין ונצ'רס. נייטיב, שפיתחה פלטפורמה שלדבריה מאפשרת לארגונים להגדיר את מדיניות אבטחת הענן שלהם בשפה יומיומית ולהטמיע אותה בקלות באמצעות כלי האבטחה המובנים של ספקיות הענן, נחשפת היום לראשונה עם הגיוס המדובר. החברה השלימה סבב A בהיקף של 31 מיליון דולר בהובלת Ballistic Ventures, ובהשתתפות משקיעי הסיד General Catalyst, YL Ventures ו-Merlin Ventures שהשקיעו בחברה 11 מיליון דולר סמוך להקמתה. במקביל, פיל ונבלס, לשעבר מנהל אבטחת המידע (CISO) של גוגל קלאוד (Google Cloud) וכיום שותף ב-Ballistic Ventures, הצטרף לדירקטוריון החברה. ההשקעה תאפשר לנייטיב, לדבריה, להרחיב את פעילותה בארה"ב ובישראל, להעמיק את פיתוח הפלטפורמה ולהגדיל את צוותי המחקר והפיתוח. יצוין כי החברה הוקמה בשנת 2024 על ידי שלושה יזמים ותיקים מעולמות אבטחת הענן: עמית מגידו, המנכ"ל, שהוביל את ניהול המוצר של Amazon GuardDuty ב-AWS; גל אורדו, סמנכ"ל המוצר, שהוביל את ניהול המוצר של האב האבטחה של AWS; ואייל פינגולד, סמנכ"ל הטכנולוגיה, ששימש כסגן נשיא לאבטחת ענן בצ'ק פוינט. לצוות המייסדים ניסיון מצטבר של שנים רבות בפיתוח מערכות אבטחת ענן שעליהן נשענים ארגונים גלובליים מהגדולים בעולם. עידן ה-AI משנה את מפת האיומים בענן ההאצה בשימוש בבינה מלאכותית משנה את מפת האיומים בענן. תוקפים משתמשים בכלים מבוססי AI כדי לאתר חולשות ולנצל אותן במהירות גבוהה מאי פעם, ומקצרים את פרק הזמן שבין גילוי חולשה לבין ניצולה בפועל. במציאות זו, זיהוי בדיעבד כבר אינו מספק, וארגונים נדרשים לאמץ גישה מניעתית שמצריכה התמקדות בארכיטקטורת הענן עצמה. ספקיות הענן מציעות מנגנוני אבטחה מתקדמים, ולצד זאת יישום עקבי ומיטבי שלהם הוא מורכב ועלול להיות רגיש תפעולית, במיוחד בסביבות עבודה שבהן כל טעות עלולה לשבש פעילות עסקית. האתגר מתעצם בסביבות Multi-Cloud, שבהן לכל ספקית יש מודלים שונים לניהול זהויות, מדיניות ואבטחה. כתוצאה מכך, ארגונים רבים מפעילים רק חלק קטן מיכולות האבטחה המובנות, וגם שימוש זה אינו מבוצע בצורה מיטבית, מצב שמוביל להגדלת הפער בין מדיניות האבטחה ליישומה בפועל. שכבת שליטה ואכיפה מרכזית לאבטחת Multi-Cloud הפלטפורמה של נייטיב, לדבריה, נועדה לגשר בדיוק על הפער הזה. החברה מסבירה כי הפלטפורמה פועלת כשכבת שליטה ואכיפה מרכזית, ומשתמשת במנגנוני האכיפה המובנים של ספקיות הענן עצמן, במקום להוסיף שכבת ניטור נוספת. צוותי אבטחה מגדירים את המדיניות, והמערכת מתרגמת אותה לתצורות ספציפיות לכל ספק ומיישמת אותן בפועל. הפלטפורמה כוללת סימולציה של המדיניות החדשה לפני הטמעתה, כדי לצמצם סיכונים ביישומה, לצד יישום מנגנוני פריסה מדורגים ותהליכי אישור מובנים. כך ניתן לבצע אכיפה מבלי לפגוע ברציפות העסקית. גישה זו מאפשרת לארגונים ליישם ארכיטקטורת ענן מאובטחת מראש באופן עקבי על פני מספר ספקיות ענן, מבלי להגדיל משמעותית את צוותי האבטחה או לפתח מומחיות עמוקה בכל אחת מפלטפורמות הענן שבשימוש. בכך, הפלטפורמה נותנת מענה למציאות שבה קצב השינויים בענן ובתשתיות AI הולך וגובר, והאיומים מתפתחים במהירות. נכון להיום, נייטיב כבר פועלת עם ארגוני פורצ'ן 100 (Fortune 100) בתחומי הפיננסים, הטכנולוגיה והמדיה. החברה מעסיקה כיום 41 עובדים בישראל ובארצות הברית, ומתכננת להתרחב לכ-90 עובדים עד סוף 2026. בין המשקיעים והיועצים שלה נמנים זוהר אלון, מייסד דום 9 (Dome9) שנרכשה על ידי צ'ק פוינט; דאג מריט, מנכ"ל אווייאטריקס (Aviatrix) ולשעבר מנכ"ל ספלאנק (Splunk), ואודי מוקדי, מייסד סייברארק (CyberArk). "נייטיב מאפשרת לאבטחה להיות מוטמעת בתשתית הענן עצמה" עמית מגידו, מייסד שותף ומנכ"ל נייטיב: "ספקיות הענן משקיעות משאבים עצומים בבניית מנגנוני אבטחה מתקדמים, אך רוב הארגונים מתקשים להפעיל אותם באופן מיטבי, במיוחד כאשר הם משתמשים ביותר מספקית ענן אחת. הקמנו את נייטיב כדי לאפשר לצוותי אבטחה להגדיר את המדיניות שלהם פעם אחת, לוודא שהיא נאכפת בפועל בכל סביבות וספקי הענן שלהם, ולאפשר התאמה מיידית של מדיניות זו לשינויים שוטפים בתשתית הענן. נייטיב מאפשרת לאבטחה להיות מוטמעת בתשתית הענן עצמה, מה שמאפשר לארגונים לנוע בבטחה ובמהירות גבוהה יותר". ג'ייק סייד, מייסד שותף ושותף מנהל ב-Ballistic Ventures, הוסיף: "הבחירה בין רמת אבטחה גבוהה לבין קצב צמיחה מהיר היא בחירה מדומה. נייטיב מאפשרת לארגונים להעלות את רף האבטחה בענן ובמקביל לשמור על גמישות כאשר הם פועלים בסביבה מרובת עננים, גם כאשר הבינה המלאכותית מאיצה את קצב המתקפות ומגדילה את היקפן בענן. כך יכולים ארגונים להפסיק לבחור בין קצב הצמיחה בענן לבין רמת האבטחה שלהם". עופר שרייבר, שותף בכיר ב-YL Ventures, אמר: "אבטחת הענן נמצאת בנקודת מפנה שבה זיהוי תגובתי אינו מספק עוד. באמצעות שכבת אכיפה אחודה, נייטיב מבססת נדבך חדש ומשמעותי באבטחה הארגונית. צוות המייסדים מביא ניסיון עמוק בבניית שירותי ענן בקנה מידה עולמי, ואנו גאים לתמוך בחזון שלהם".