בעוד שהשיח הציבורי גורס שה-AI צמצם את הביקוש למתכנתים ובעיקר לג’וניורים בתחום, תעשיית הדיפנס-טק בישראל מתמודדת עם מחסור דחוף באנשי פיתוח AI למערכות מודיעין ומערכות מבצעיות. חברת אינפיניטי לאבס (Infinity Labs R&D) הודיעה כי היא מחפשת להכשיר ולשלב כ-350 אנשי פיתוח AI למערכות מבצעיות ומערכות זמן אמת עבור התעשייה הביטחונית (Defense Tech). מדובר בלימודים והקניית […]

ישראכרט רוכשת את אש (esh), הבנק הדיגיטלי שהקים ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, לפי שווי של 400 מיליון שקלים, שהם 160 מיליון דולר – סכום נמוך מהשווי שלו בעת שערך גיוס ב-2023. העסקה, שהוכרזה היום (ד'), תיערך בשילוב של מזומן ומניות. היא תבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון, ישראכרט תקנה מניות של הבנק תמורת 250 מיליון שקלים, ומניות נוספות יעברו במקביל לנאמנות, תמורת 150 מיליון שקלים נוספים. כמו כן, בעלי השליטה בבנק יקבלו 100 מיליון שקלים. במהלך נוסף אך נפרד, ישראכרט תרכוש 25% ממניות חברת הטכנולוגיה של אש, eshOS. זו פיתחה את הפלטפורמה הטכנולוגית שעליה פועל הבנק. סכום עסקה זו עומד על 40 מיליון דולר. מיהם בעלי המניות העיקריים בבנק? בעלי המניות העיקריים בבנק אש הם יובל אלוני, מייסד-משותף עם צוק, שאוחז ב-18% מהמניות, צוק עם 13% וכלל ביטוח, שאוחזת ב-11% מהן. בשוק העריכו כי העסקה תיחתם בתוך כחודשיים, לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. בנק אש קיבל רישיון מבנק ישראל בדצמבר 2022, ועלה לאוויר בנובמבר 2023 – מעט אחרי ה-7 באוקטובר. לכן, יעל שיינברג וקנין, מנהלת אבטחת הסייבר של eshOS, כינתה בכנס Infosec של אנשים ומחשבים את עליית הבנק לאוויר "סוג של ניצחון". "המלחמה תפסה אותנו עם מנכ"ל ועוד אנשים מגויסים, כולל מפתחים ומנהלי מוצר, ולרגע היה חשש אמיתי שלא נצליח לעלות לאוויר ונצטרך לוותר, עם השפעות על הארגון, שהיו יכולות להיות הרסניות. בסוף אוקטובר קיבלנו אור ירוק (מבנק ישראל לחיבור למערכות שהבנק זקוק להן – י"ה), וזה היה רגע של ניצחון", אמרה אז. במשך כשנתיים בנק אש פעל במתכונת סגורה, והוא נחשף רשמית בספטמבר האחרון.

"מזה שלושה שבועות אנחנו פועלים בשתי חזיתות: הגנה והבטחת רציפות תפקודית במשק, ובניית חוסן לאומי כמענה לציבור. אנחנו פועלים כ-'חומת מגן דיגיטלית', מונעים את המתקפות, שנמצאות במגמת גידול, ומעניקים לאזרחים יכולת לצרוך שירותים גם בחירום. זה נעשה על בסיס היערכות נכונה בשגרה – שהפכה את הפעילות בחירום ליותר אפקטיבית ומעניקה לממשלה חוסן לאומי בפועל", כך אמר יוגב שמני, סמנכ"ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי. שמני דיבר בוובינר מיוחד שנערך אתמול (ג') בנושא "חוסן ושרידות הממשל בזמן מלחמה". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ונערך בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. פתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה, והמנחה שלו היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. פעילות בשתי חזיתות, לטובת משימה אחת לדברי שמני, "מערך הדיגיטל פועל בימים אלה של מלחמה בשתי חזיתות, לטובת משימה אחת. המערך עובד בצמידות למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, כדי לסייע ולספק את צרכי האזרחיות.ים. בצד ההגנה, נערכנו באופן מסיבי מתחילת המלחמה, תגברנו את הצוותים שלנו ואנחנו מתמודדים עם אירועים רבים. מיפינו את המשימות והקפאנו זמנית את התהליכים הפחות חיוניים. ערכנו התאמה בין בניין הכוח להפעלתו, כדי לתת מענה מיטבי בחירום". המערכות שמאפשרות את הפעילות שמני הציג במפגש הווירטואלי את מערכת יחד, שמספקת תמונת מצב שוטפת על המפונים מבתיהם מול רשויות ומלונות, עם סנכרון למערכות של רשות המסים. מערכת נוספת שהוא הציג בוובינר היא מנוח, שנותנת תמונת מצב של החללים ופועלת מול משרדי ממשלה ושירותי דת. "הפעילות השלישית היא העברת נתונים אל ומגופי ממשל ורווחה שונים, כולל הביטוח הלאומי – לטובת רציפות השירות למפונים ולניהול אזרחי אחוד ומוכלל בחירום. המשתמשים במשרדי הממשלה מקבלים את תמונת המצב על דשבורד (לוח מחוונים) וכך יכולים לבצע קבלת החלטות מושכלות, מבוססות נתונים", אמר. "הקמנו לשכה וירטואלית, govMeet, שמהווה חלופה למפגש הפיזי בלשכה הפיזית עם האזרחים והאזרחיות", הוסיף. "זו בונה את הקשר בין האזרח ונותן השירות על פלטפורמה דיגיטלית, עם יכולות AI. היא מסייעת לפקידים במאצעות יכולות תמלול, הבנה משופרת של צרכי האזרח, ניתוב נכון של ההפניות והתהליכים, ומדידה וניטור שלהם. זאת לצד שירותים נוספים, כגון חתימה, זיהוי ותשלום. כמה משרדי ממשלה כבר החלו לפעול כך, ונוספים יעשו זאת עוד השנה". מערכת נוספת שהושקה היא NIVI (ניבי) – עוזרת AI ממשלתית, שמסייעת לגולשים באתרי הממשלה. היא עונה לשאלות אזרחים בשפה טבעית, ומספקת מידע ושירותים ממקור ממשלתי אמין. המערכת פועלת בכמה שפות, תוך הצלבה ביניהן, אם נדרש. לדברי שמני, "מאז שהיא עלתה עלה לאוויר שלשום, יש 'בליץ מטורף' בשימוש במערכת הזאת". לשירות האזרח: פורטל החירום הממשלתי. צילום: לכידת מסך פורטל החירום הממשלתי שמני הציג גם את פורטל החירום, שכולל מידע מגופי הממשלה השונים. "כך, למשל, באמצעות המערכת של מפ"י (המרכז למיפוי ישראל), שניתן להשתמש בה בפורטל, אפשר למצוא מקלטים זמנים ליד היכן שהמשתמש בה נמצא. כמו כן, כחלק ממבצע חזרה בטוחה להשבת אזרחים מחו"ל, אנחנו מקבצים פרטי מידע מהגופים השונים, ובונים תמונת מצב אחודה ומדויקת עליהם. בנוסף, אנחנו מספקים מידע בפן העסקי-כלכלי, למשל על מה שפתוח בחירום". לסיכום הוא אמר כי "לאורך השנתיים וחצי האחרונות אנחנו בודקים מה עבד ומה עובד – ומה פחות. משרדי הממשלה ומערך הדיגיטל הלאומי נערכו לקראת החירום – וכך התקבלה התוצאה של המשכיות והענקת השירותים לאזרחי ישראל בצורה יותר טובה. לא הכול מושלם, אבל אנחנו משקיעים רבות בהפקת לקחים. החוכמה היא גם להשתפר וגם לפעול מהר – ולא לחכות לסיום המבצע. כך אנחנו הופכים את הטכנולוגיה לחלק מהחוסן הלאומי".

ענקית המחשוב יבמ (IBM) הודיעה אתמול (ד') כי צ'ארלס ה. בנט, חוקר בכיר בחברה (IBM Fellow) וחלוץ בתחום המדע הקוונטי, זכה בפרס טיורינג לשנת 2026. הפרס – הקרוי על שמו של המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג שנחשב לאבי מדעי המחשב – מכונה "פרס הנובל של עולם המחשוב". הפרס מוענק לבנט על תרומות מחקריות שסייעו להצית "מהפכה קוונטית", להמיר השערות על הנייר לניסויים בעולם האמיתי, לבסס את תחום מדעי המידע הקוונטי ולעצב מחדש את האופן שבו חוקרים חושבים על חישוב, תקשורת ומהות המידע עצמו. בנט חולק את הפרס עם שותפו הוותיק ג'יל בראסאר מאוניברסיטת מונטריאול, שעימו חיבר בין הפיזיקה למדעי המחשב, לכדי תחום מדעי חדש לחלוטין.  בנט הוא החוקר השביעי מ-יבמ שזוכה בפרס היוקרתי. תרומת בנט למדע הקוונטי ויוזמות יבמ בתחום בנט נולד בשנת 1943 בניו יורק, להורים שהיו מורים למוזיקה. הוא למד לתואר ראשון בביוכימיה באוניברסיטת ברנדייס. במהלך לימודיו לתארים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד הוא פיתח עניין רב בקשר בין חישוב לפיזיקה. בנט הושפע מרעיונות חדשניים בתחום המידע והפיזיקה, למשל מעבודותיהם של סטיבן ויזנר, שפיתח את רעיון "הכסף הקוונטי", ושל רולף לנדאואר, שהדגיש כי מידע הוא ישות פיזיקלית. השילוב בין השפעות אלו הוביל את בנט להנחת היסודות של תחום מדעי המידע הקוונטי כבר בראשית דרכו האקדמית. במהלך קריירה שנמשכה יותר מחמישה עשורים במעבדת המחקר של יבמ, הוביל בנט מחקרים פורצי דרך שבחנו כיצד ניתן לרתום את ההתנהגות הייחודית של חומרים בקני המידה הקטנים ביותר לצורך עיבוד והעברת מידע בדרכים שאינן אפשריות במחשבים קלאסיים. עבודתו סייעה להפוך את התיאוריה הקוונטית לפיתוחים מעשיים כגון הצפנה קוונטית וטלפורטציה קוונטית – מושגים העומדים בבסיס מדעי המידע הקוונטי המודרניים וההתקדמות המתמשכת בתחום המחשוב הקוונטי. יבמ נחשבת כיום כמובילה ופורצת דרך בפיתוח מחשבים קוונטיים פעילים. לאחרונה חשפה יבמ ארכיטקטורת Supercomputing פתוחה וקלה לשילוב, ממוקדת-קוונטים, שנועדה לאפשר הרחבה של מערכות קוונטיות לצד מחשבי-על קלאסיים, כדי לסייע בפתרון בעיות ששיטות קלאסיות לבדן מתקשות להתמודד איתן. החברה גם הציגה מפת דרכים לבניית IBM Quantum Starling, שלדבריה צפוי להיות המחשב הקוונטי הגדול הראשון בעולם העמיד בפני תקלות, וצפוי להימסר ללקוחות בשנת 2029.

מאנדיי (monday.com), פלטפורמת עבודה מבוססת בינה מלאכותית, הכריזה על בוסט (Boost) כזוכה בפרס Best Professional Services Partner (שותפת השירותים המקצועיים הטובה ביותר) שלה באזור EMEA לשנת 2025. מדובר בהישג יוצא דופן של החברה הישראלית, שנבחרה מבין מאות שותפים גלובליים על בסיס יכולתה לסייע לארגונים לתרגם צרכים עסקיים מורכבים לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים על גבי הפלטפורמה. מתן חולי, מנכ"ל בוסט, אמר כי "קבלת ההכרה הזו שנה שנייה ברציפות היא רגע של גאווה עצומה עבור החברה. דווקא בעידן ה-AI, הצורך בשותף מקצועי ומנוסה שילווה את הארגון, יסייע לו להבין את החידושים האחרונים ויעזור לו ליישם אותם בצורה חכמה נעשה קריטי מאי פעם. מאנדיי היא פלטפורמה עוצמתית, והתפקיד שלנו, בבוסט, הוא לעזור לארגונים למצות את מלוא היכולת שלה, ולהפוך אותה לערך עסקי שנשאר לאורך זמן". ברק זיגדון, דירקטור השותפים לאזור EMEA במאנדיי, ציין כי "השותפים שלנו הם חלק מרכזי במשימה שלנו לסייע ללקוחותינו להתייעל ולהשיג יותר באמצעות פלטפורמת ה-AI שלנו, ומהווים מנוע צמיחה משמעותי במיוחד עבור מאנדיי ב-EMEA, שהוא אזור מפתח עבור החברה. על ידי הטמעת monday AI, שותפים כמו בוסט מובילים תהליכי הטמעה וטרנספורמציות מורכבות עבור לקוחותינו, שמאפשרים להם יצירת ערך ארוך טווח, ומניעות יעילות וצמיחה חסרת תקדים". מעטפת פתרונות מקצה לקצה על גבי monday.com בוסט מתמחה בהטמעת מאנדיי בארגונים והיא שותפת פלטינום מובילה שלה מאז 2021. בוסט היא מהחברות הבודדות באקו-סיסטם שמספקות מעטפת פתרונות מקצה לקצה על גבי הפלטפורמה: החל במכירת רישיונות וייעוץ אסטרטגי, דרך אפיון והטמעה, ועד לפיתוח אפליקציות ייעודיות למרקטפלייס של מאנדיי, פרויקטי קוד ואינטגרציות. אודות בוסט בוסט היא חברה בת של קבוצת Moveo, עם נוכחות גלובלית המשתרעת מישראל ועד למשרדים בבריטניה, וצפויה להתרחב בקרוב גם לשוק האמריקני. באחרונה הצטרפה נס מקבוצת חילן כמשקיעה בחברה, כחלק מהאסטרטגיה שלה להעמקת הפעילות באקו-סיסטם של מאנדיי. מעמדה של בוסט כשותפה מובילה בקהילת השותפים של מאנדיי מגובה בהכרה בינלאומית מתמשכת: מלבד ההחזקה בתואר שותפת השירותים המקצועיים הטובה ביותר ב-EMEA זה שנתיים ברציפות, היא רושמת הצלחה בולטת במרקטפלייס של החברה. האפליקציה המובילה שלה, Autoboost, נמנית בין האפליקציות הנמכרות ביותר בו זה שלוש שנים ברציפות – הישג שממצב את בוסט ככוח מוביל לא רק בשירותים, אלא גם בפיתוח פתרונות תוכנה משלימים למאנדיי. למידע נוסף על בוסט והפתרונות שלה על גבי מאנדיי בקרו באתר החברה.  

סטארט-אפ הסייבר רייבן (Raven.IO), שמפתח פלטפורמה להגנה על אפליקציות בזמן ריצה (Runtime) ומניעה של מתקפות בזמן אמת, הודיע היום (ד') על השלמת גיוס של 20 מיליון דולר בסבב סיד. הסבב הובל על ידי נורווסט ואלרון ונצ'רס, והשתתפו בו משקיעים מהארץ ומחו"ל, בהם אפ-ווסט, סנטינל וואן וסייבר פיוצ'ר, קרן המיקרו להשקעות בסייבר של אלרון. כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוח המוצר, להרחבת פעילות ההגעה לשוק בארצות הברית ולהגדלת מצבת כוח האדם של החברה. רייבן נוסדה בשנת 2023 על ידי שלושה יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל: רועי אביטבול, שמשמש כמנכ"ל החברה, גיא פרנקו, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ועומר יאיר, סמנכ"ל המחקר. השלושה הם בעלי ניסיון מצטבר של עשרות שנים בפיתוח מערכות סייבר ובהובלת צוותים טכנולוגיים. הם הכירו במהלך שירותם בפרויקט משותף של חיל האוויר ויחידה 9900, ובהמשך עבדו יחד בחברות ייעוץ סייבר. הטכנולוגיה – והבעיה שהיא פותרת לדברי המייסדים, הבעיה המרכזית שהם זיהו היא שרוב כלי ההגנה הקיימים לשרתים מתמקדים במערכת ההפעלה ובתהליכים בסיסיים, אך אינם מבינים לעומק מה מתרחש בתוך האפליקציה עצמה – שם מתבצעות בפועל חלק גדול מהתקיפות המתקדמות. במציאות שבה כלי AI מגלים חולשות בקצב תעשייתי ומקצרים משמעותית את הזמן שבין גילוי חולשה לניצולה, הסתמכות על חתימות או על CVE (פגיעויות וחשיפות נפוצות) בלבד לא מאפשרת יותר לעמוד בקצב, ומותירה חלקים נרחבים ברשת הארגונית פרוצים. הטכנולוגיה של רייבן פועלת, כאמור, בזמן ריצה בתוך השרת, ומספקת נראות מלאה להתנהגות האפליקציה עצמה, אומרים בחברה. הפלטפורמה מפרקת את תהליך הריצה של כל אפליקציה לשרשראות Execution (הוצאה לפועל), ומייצרת לכל מסלול "טביעת אצבע" ייחודית. ברייבן מציינים שכשתוקף מנצל חולשה ומשנה את דפוס ההרצה התקין, המערכת מזהה את הסטייה בזמן אמת, מתריעה ואף מסוגלת לעצור נקודתית את התהליך החשוד מבלי להשבית את האפליקציה כולה. הפתרון לא נשען על חתימות או על רשימות CVE קיימות, ומאפשר מניעה של מתקפות גם כאשר מדובר בחולשה שטרם פורסמה. לחברה שלושה פטנטים רשומים בארצות הברית. מהחברה נמסר כי יש לה מספר דו ספרתי של לקוחות, רובם ארגונים גדולים בתחומי הפיננסים, הבנקאות והביטוח, ולצד זאת היא פועלת בסקטורים נוספים בעלי רגישות גבוהה לאירועי אפליקציה ושרשרת אספקה. אביטבול אמר ש-"בעידן שבו כלי בינה מלאכותית מסוגלים לאתר ולנצל חולשות בכמות ובמהירות חסרות תקדים, לא ניתן עוד להסתמך רק על חתימות או על CVE שפורסם בדיעבד. הקמנו את רייבן כדי לאפשר לארגונים למנוע מתקפות באופן מדויק ולהבין בזמן אמת מה באמת מתרחש בתוך האפליקציות שלהם, מבלי לפגוע בביצועים או ברציפות העסקית".

"ארגונים מתקשים להתקדם בעולם ה-AI בשל מגוון של חסמים, ביניהם 'עייפות פיילוטים' בתחום", כך אמרה היום (ד') רותם דולב, שותפה ומובילת טרנספורמציית AI בדלויט ישראל. הכוונה היא לפיילוטים שהם לעתים ארוכים ומייגעים, שעקב ה-"עייפות" מהם, במקרה הטוב פרויקט הבינה המלאכותית מתעכב, ובמקרה הפחות טוב הארגון מחליט שלא להמשיך בו. פיילוטים הם שלב קריטי בהפיכתו של ארגון ל-AI Native – כזה שפועל בטבעיות בתחום שכבש את העולם בסערה. אולם, לדברי דולב, "למרות ה-'הייפ' שאנחנו רואים בתחום, ארגונים מתקשים לעשות את הצעד הבא למימוש הבינה המלאכותית ולהטמעת היכולות שלה בארגון". בנוסף, היא אמרה ש-"יש פערים בין הדרגים בארגון בכל הנוגע לתחום הזה, יש קשיים וחששות, ואין הצגה מוחשית של היתרונות העסקיים והתועלות בהחזרי ההשקעה (של פרוקיקט הבינה המלאכותית – י"ה)". דולב דיברה בוובינר מיוחד שנערך היום בנושא "AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש". הוובינר התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של הקבוצה. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. בדבריה הציגה דולב את המסקנות ממחקר שנערך בקרב 3,500 ארגונים בעולם, שבחן את המצב בתחום. לדבריה, "הכנסת רכיבי בינה מלאכותית למערכות בארגונים נועדה לשלוש מטרות, בשלוש רמות: האחת, מיטוב – איך לשפר את פעילות הארגון בלא לשנות את צורת העבודה שלו, לערוך מיטוב עסקי תוך ייתור תהליכים ידניים. השנייה – שינוי העסק ומינוף בינה מלאכותית יוצרת לטובת שינוי של התהליכים העסקיים מקצה לקצה. השלישית – כיצד מדמיינים מחדש את העסק, מוצאים לו קהל לקוחות חדש או מציעים ללקוחות הקיימים שירותים חדשים. זה קורה במעט מאוד ארגונים, בארץ ובעולם". מלכודת ה-AI ש-"לוכדת" ארגונים רותם דולב, שותפה ומובילת טרנספורמציית AI בדלויט ישראל. צילום: יח"צ "הבינה המלאכותית מתקדמת וארגונים עוברים פיילוטים בתחום, אבל הם עדיין מצויים בשלבי ההטמעה הראשונים, או לא עברו הלאה, מעבר לשלב הפיילוט. קיים פער בין מידת האופטימיות שיש לארגונים בתחום למצב ההטמעה בשטח. זו מעין מלכודת: ארגונים נכנסים לפיילוטים, קלים יחסית, בתחום, אבל אז הם מתקשים להריץ אותם קדימה", אמרה דולב. היא ציינה כי "הקושי הוא לא רק בפיילוטים. במסגרת המרוץ להנגשת כלי AI ראינו יותר הנגשה ושימוש בתחום, אבל עדיין, ארגונים לא מנצלים את הפוטנציאל שיש לבינה המלאכותית ברמה העסקית. גם המשתמשים, שנחשפו לתחום ברמה הפרטית-צרכנית, חשים שרמת השימוש שלהם בזמנם הפרטי עולה על השימוש ואיכותו בעבודה – מה שמביא לחוסר אמון". אז מה עושים? כדי שהפיילוטים, ולאחר מכן הטמעת הבינה המלאכותית בארגונים, יצליחו, דולב ממליצה על כמה צעדים: "להעמיק את השיתוף ברמת ההנהלה, לחדד את ההבנה של העובדים ולחשוף אותם ליכולות הטמונות בו. נדרש שינוי תפיסתי – לא לחשוב רק על תפוקתיות, אלא על איך לייצר ערך, להביא להגדלת ההכנסות ולשיפור השירות, וליצור מוצרים חדשים". דולב הציגה נתון מעניין: "ארגונים רבים עדיין נמצאים מאחור בתחום, אבל יש גם סימנים מעודדים – 23% מהארגונים נמצאים כיום בעולם הבינה המלאכותית הסוכנית, ובתוך שנתיים, 70% או יותר יהיו שם". לסיכום, היא אמרה ש-"הפיכת הארגון ל-AI-Native דורשת לא רק פעילות טכנולוגית, אלא גם, במקביל, חשיפת והסברת הערך העסקי והחזר ההשקעה הטמונים בתחום. יש להביא למלוא המיצוי הגלום בבינה המלאכותית ולחתור להפקת תובנות עסקיות רחבות – לא רק אלה שמביאות התייעלות, אלא גם אלה שמביאות ערך. בנוסף, על ארגונים לפעול להכנת התשתיות בצורה דינמית, כי ה-AI של המחר לא תהיה דומה לזו של היום. כך ארגונים יכולים לנצל טוב יותר את ההון האנושי, עם הפיכת ה-AI לחלק מתהליכי העבודה, להפוך אותה לאחראית ומאפשרת".

"אנחנו אוספים נתונים משלל מקורות מידע – חיישנים, גלאים ומצלמות, במטרה לשפר את השירות לנהגים, משתמשי הדרך. אנו מקבלים תמונת מצב עדכנית על מצב התנועה בכבישים, היקף כלי הרכב, מהירויות הנסיעה ותקינות מערכות תאורה ורמזורים. בנינו אגם מידע במערכת המסייעת לניהול וייעול התנועה. הטיפול בנתונים משפר ומקצר את משך התהליכים התפעוליים בחברה, מפחית את הפקקים, הנפגעים והתאונות. אנחנו עושים שימוש מושכל בנתונים לקבלת החלטות חכמה", אמר עמית ארוסי, סגן מנהל אגף מערכות מידע ו-BI בנתיבי ישראל. ארוסי וצוותו זכו בשני אותות הוקרה ב-IT Awards, תחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, בשל שני פרויקטים שנערכו בשיתוף אנשי נס (Ness). נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, היא חברה ממשלתית שאחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל, כולל מסילות רכבת, ובניית שדות התעופה צקלג ורמת דוד. החברה הוקמה ב-1921, וב-2004 הפכה לממשלתית. נת"י אחראית לתפעול ותחזוקת הדרכים במדינה במיליארדי שקלים, כבישים באורך יותר מ-8,500 ק"מ, מחלפים, גשרים ומנהרות, צמתים, תמרורים, שלטים ונקודות מאור. החברה מונה כ-500 עובדים, מתוכם כמאה עובדי IT, בהובלת המנמ"רית, אילונה ברוטמן, עם תקציב IT בגובה עשרות מיליוני שקלים. האגף מרכז את כלל פעילות ה-IT ומורכב מעובדי החברה ועובדי נס וכולל כמה מחלקות: תשתיות, סאפ (SAP), GIS, יישומים, ענן ומחלקת דאטה ו-BI. "כלל הנתונים המגיעים ממגוון מקורות מידע", סיפר ארוסי, "מרוכזים במלנ"ת, מרכז לאומי לניהול התנועה, הפועל באגף ניהול בקרת תנועה בחברה. החמ"ל מאויש סביב השעון בנציגים במוקד השירות הטלפוני, המטפלים במאות אירועים ביום. הקריאות מתקבלות מנהגים, מרשויות, גופי אכיפה וכן מגלאים, מערכות מומחה ומקורות מידע חיצוניים". מימין: ירון דנטס, מדען נתונים בנס; דוד וקסלר, מנהל פרויקטי BI בנס; טלי אוריין, מנהלת פרויקטי דאטה בנס; ורד כתב, מנהלת המרכז הלאומי לניהול התנועה בנתיבי ישראל; אילונה ברוטמן, מנהלת אגף מערכות מידע בנתיבי ישראל; עמית ארוסי, סגן מנהל אגף מערכות מידע, דאטה ו-BI בנתיבי ישראל; נאור ידיד, מדען נתונים בנס; ובועז שניידר, מנהל מחלקת שיטות ומודלים בנתיבי ישראל. צילום: ניב קנטור ארוסי עובד בחברה 19 שנים ובתפקיד – שש שנים. במחלקה בראשותו שני צוותים, כשהטיפול בנתונים נעשה בענן ובמערכות קליק (Qlik) – המכילות מאות מודלים למשתמשים. חלק מהשירותים עלו לאזור מקומי בענן גוגל, בנימבוס. בפרויקט אחד שזכה, סיפר ארוסי, "בנינו צ'ט מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, שהוטמע במלנ"ת, והשני – איתור קשרים בטיחותיים במערכת המנתחת את הגורמים לתאונות דרכים". "ב-מלנ"ת", אמר ארוסי, "נציגי השירות נדרשים לקלוט ולשלוט בכמות גדולה של מידע, בתצורות רבות. לאיתור המידע במהירות, פיתחנו בוט מבוסס ג'מיני שמביא לקיצור משמעותי בזמן האירוע. הידע שנצבר מתעדכן אוטומטית ב-SharePoint הארגוני. מתקבלות תשובות עדכניות ורלוונטיות, עבודת הבקרים מתייעלת והמנהלים מתמקדים בתפעול האירועים". הפרויקט, שארך חודשיים, עלה לאוויר בינואר השנה וטלי אוריין מנס הובילה אותו. "נרחיב את הפרויקט", ציין ארוסי, "נפתח עוד בוטים על הפלטפורמה שהקמנו ונפחית את כאבי החברה. AI תהיה במרכז העשייה ב-2026". הפרויקט השני, סיפר ארוסי, "כלל מערכת מבוססת דאטה לשיפור הבטיחות והתשתיות. היא פועלת להיתוך מידע נרחב ממערכות החברה וממערכות חיצוניות, וכך הופכת נתונים גולמיים – לתובנות מצילות חיים. עם ניתוח מתקדם אנו מאתרים נקודות כשל פוטנציאליות בכבישים, ומספקים הנחיות ממוקדות לפעולות. כך, נצמצם את היקף תאונות הדרכים". המערכת, ציין, "אוספת נתונים ממערכות שונות, ביניהן WAZE וסאפ, מנתחת מלל כדי לחלץ מידע נוסף על האירוע. מערכת הקצה שיושבת על קליק, מתחקרת כל מקום ואירוע לעומק ובחתכים שונים". הפרויקט החל בינואר 2025 ועלה לאוויר באוגוסט האחרון. "נרחיב ונפתח אותו", הדגיש, "עם עוד נתונים, כולל רכיב חיזוי". "גיבוי הבכירים הוא מרכיב חשוב במימוש IT  מתקדם", ציין ארוסי, "ברוטמן מעניקה לנו יד חופשית, ומאפשרת לנו להציע פתרונות מתקדמים. המנכ"ל ניסים פרץ מעניק רוח גבית לכלל הפעילות הטכנולוגית שלנו. הצוותים המקצועיים של נס מחויבים למשימות ומלווים אותנו בעבודה המשותפת". "שימוש בפלטפורמות מתקדמות ו-AI מסייע לקבלת החלטות מושכלות, טובות יותר ומבוססות נתונים – ולא על תחושות בטן", סיכם, "נמשיך לשפר את השירות למשתמשי.ות הדרך – מבוסס IT חכם. אנשי הם הסיירת הטכנולוגית בחברה".