מספר רב למדי של מנויים משלמים עבור תוכניות ה-AI של גוגל (Google), כולל במנוי המוביל AI Ultra שעלותו 250 דולר בחודש, גילו בימים האחרונים שהם נחסמו מגישה לג'מיני (Gemini). החסימה התרחשה אחרי שהם השתמשו באסימוני זיהוי של שירות יצירת הקוד Antigravity של גוגל, כדי לגשת לפלטפורמה אליה הם מנויים דרך OpenClaw דווקא. אותם מנויים, במספר רב של דיונים באתרים שונים, ציינו שהם גילו את החסימה רק בדיעבד, ללא אזהרה מוקדמת מצידה של גוגל. והיו אף כאלה שציינו שהם נחסמו גם משירותים אחרים של ענקית הטק, כולל אפילו מ-ג'ימייל (Gmail) ושאר מוצרי ה-Workspace. "אנו עדים לעלייה מסיבית בשימוש זדוני בבקאנד של Antigravity, שפגעה באופן דרמטי באיכות השירות עבור המשתמשים שלנו. היינו צריכים למצוא דרך לחסום במהירות את הגישה למשתמשים אלה שאינם משתמשים במוצר כמתוכנן", הגיב על הטענות וארון מוהאן, מוביל מוצר ה-Antigravity בגוגל, בפוסט שפורסם ב-X. We’ve been seeing a massive increase in malicious usage of the Anitgravity backend that has tremendously degraded the quality of service for our users. We needed to find a path to quickly shut off access to these users that are not using the product as intended. We understand… — Varun Mohan (@_mohansolo) February 23, 2026 בגוגל ציינו כי בחברה מבינים שחלק מהמשתמשים שנחסמו לא היה מודע לכך שזה נוגד את תנאי השימוש, והיא תמצא דרך להחזיר אותם לתוכנית. היוצר של OpenClaw, פיטר שטיינברגר, טען כי גוגל נקטה בגישה דרקונית והזהיר מפתחים מפני שימוש ב-Antigravity. לדבריו, ייתכן שיסיר את התמיכה ב-Antigravity מהמערכת, כדי למנוע שיבושים נוספים. OpenClaw, כזכור, נרכשה לאחרונה בידי OpenAI, שהודיעה שתמשיך לתמוך בפיתוח ובתחזוקה שלה כפרויקט קוד פתוח המשמש כסוכן שיכול לבצע פעולות מקומיות במחשב, אבל גם להתחבר ל-LLMs שונים, כולל ג'מיני של גוגל וקלוד של אנת'רופיק (Anthropic), שגם היא, דרך אגב, לאחרונה עדכנה את תנאי השימוש שלה כדי למנוע שימוש באסימוני זיהוי שלה באמצעות פלטפורמות צד שלישי.

גוגל (Google), כך נראה, מחשבת מסלול מחדש בעזרת בינה מלאכותית בכל הכרוך בעולם הטכנולוגיה המטאורולוגית. התחום עבר בזמן האחרון תמורות משמעותיות, אחרי שמשתמשי אנדרואיד רבים גילו כי קיצור הדרך המוכר למזג האוויר כבר אינו מוביל לחוויית המסך המלא שאליה התרגלו. במקום זאת, לחיצה על האייקון מבצעת כעת שאילתת חיפוש סטנדרטית של המונח 'מזג האוויר' (Weather) ומובילה לדף תוצאות גלובלי. העיצוב החדש משלב את דמות הצפרדע האייקונית של גוגל (Google Weather Frog – או Froggy) בתוך כרטיסייה מתקדמת, המציגה תנאים נוכחיים, קרוסלת תחזית לעשרה ימים, ותפריטים נפתחים המכילים נתונים על לחות, רוח ומדד איכות אוויר חדש.  Google has officially deprecated its standalone Android weather app, pushing users toward the Weather experience inside the Google app. The change reflects Google’s shift toward app consolidation and ecosystem integration. #Google #Android #WeatherApp #TechNews #AppUpdate pic.twitter.com/nPGgJkjvUV — Money Monkeys (@MoneyMonkey25) February 24, 2026 המעבר לעמוד התוצאות מאפשר לגוגל לשלב בצורה חלקה "תקצירי בינה מלאכותית" (AI Overviews), המספקים לגולשים סיכום מילולי וחכם של תנאי מזג האוויר בחוץ. המהלך אמנם תופס תאוצה נרחבת, אך מעורר תסכול בקרב צרכנים שגילו כי הכפתור שאיפשר להם בעבר לחזור לממשק הישן הוסר לחלוטין, וגלילה מטה פשוט מציגה תוצאות אינטרנט רגילות. באשר לסיבות למהלך, באתר 9to5Google ציינו כי ההערכה הרווחת בשוק היא שענקית הטכנולוגיה "ככל הנראה אינה רוצה עוד לתחזק שתי חוויות שונות ובחרה בחיפוש להיות אפליקציית מזג האוויר שלה". If you loved Dark Sky, the developers who went to Apple when acquired, have now left and made another Weather app! It’s called Acme Weather and it’s out now: pic.twitter.com/X4qoTMYUaO — Stephen Robles (@stephenrobles) February 20, 2026 ההבטחה של יוצרי Dark Sky למשתמשים בדיוק באותו פרק זמן שבו גוגל מעצבת מחדש את אופן צריכת המידע בנושא מזג האוויר באנדרואיד, שוק האפליקציות מתבשר על השקה מסקרנת של Acme Weather. מדובר במיזם עצמאי של אדם גרוסמן, ג'וש רייס ודן אברוטין – הצוות המקורי שפיתח את האפליקציה המיתולוגית Dark Sky שנרכשה, שולבה אל תוך המערכות של אפל, ולבסוף חוסלה על ידה. המפתחים עזבו את ענקית הטק מקופרטינו משום שהתגעגעו לימיהם כצוות קטן ועצמאי, וכדי לפתור את הבעיה המרכזית של עולם החיזוי. בריאיון שצוטט באתר 9to5Mac, הסביר גרוסמן את הרציונל שעומד מאחורי הפיתוח החדש וקבע נחרצות כי "מזג האוויר הוא הפכפך, קפריזי וכאוטי", ועל כן "התחזיות לעיתים קרובות שגויות". בנוסף, כפי שדווח ב-TechCrunch, גרוסמן הדגיש כי "הדבר שהכי גורם לנו לאי-נוחות עם אפליקציות מזג אוויר רבות הוא שאתה מקבל רק את הניחוש הטוב ביותר שלהן ולא יודע מה רמת הדיוק שלהן". כדי להתמודד עם מצב זה, המערכת החדשה משלבת נתוני מכ"ם, לוויינים ומודלים מספריים מחשוביים, אך מסרבת לספק למשתמשים תוצאה חד-משמעית שעלולה להטעות אותם. במקום זאת, התוכנה מציגה גרפים של תחזיות חלופיות במקביל לזו המרכזית, וכך מאפשרת לאדם הסביר להבין מיד עד כמה המודל אמין ומה הטווח האפשרי של התרחישים למשך היום. היישומון החדש שואף להכניס גם מעט שמחה וייחודיות לחוויה היומיומית באמצעות מעבדת פיתוח פנימית, המספקת התרעות יוצאות דופן כמו חיזוי הסיכוי להופעת קשת בענן באזור המשתמש, או זיהוי תזמון מדויק לתצפיות של שקיעות מרהיבות ואפילו להופעת הזוהר הצפוני. השירות נשען גם על דיווחי קהילה של אנשים בסביבה, וזמין כעת ל-iPhone תמורת מנוי שנתי של 25 דולר' שנועד לכסות את עלויות המידע היקרות. גם גרסת אנדרואיד נמצאת בבנייה ותצטרף לשוק בקרוב.

"אם המחסור בהנדסאים יימשך, ישראל עלולה לאבד את היתרון הטכנולוגי שלה ולפגוע בתעשיות החיוניות שלה, כולל ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות", כך אומרת ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"רית פורום המכללות הטכנולוגיות, המכשירות למקצוע ההנדסאים, ומנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל. ד"ר פנחסי אדיב התארחה באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים ודיברה על האפליה המכוונת, לדבריה, בתקצוב המכללות הטכנולוגיות, לעומת המוסדות האקדמיים, שאינו מאפשר למכללות לספק לתעשייה את ההנדסאים החסרים בכל התחומים. היא מנהלת במשך שנים מאבק לשיפור תנאי התקצוב, ועדיין, ציינה, המדינה מפלה באופן מכוון בין סטודנטים שלומדים למקצוע הנדסאי לבין אלה שלומדים לתואר מהנדס. "הממשלה קיבלה החלטה והציבה יעד של הכשרת 15 אלף הנדסאים בעלי תעודה כל שנה. בפועל, 34 המכללות מכשירות 10,000 סטודנטים בשנה, ולא כולם מקבלים תעודה אחרי מבחן ההסמכה", אמרה ד"ר פנחסי אדיב. זאת על אף שלדבריה, לכל המכללות יש יכולת להגדיל את היקף ההכשרות, אם יינתן להן התקצוב הנדרש, בדיוק כמו שנותנים למוסדות האקדמיים – מה שלא נעשה כבר שנים. היא הסבירה כי "לדוגמה, המדינה מתקצבת את המכללות הטכנולוגיות בסכומים נמוכים משמעותית פר סטודנט – 12,000-13,000 שקלים לשנה, לעומת 30,000-45,000 שקלים לשנה באוניברסיטאות. פער זה מקשה על מימון מעבדות משוכללות ושכר מרצים הולם". "זאת ועוד", ציינה ד"ר פנחסי אדיב, "סטודנטים להנדסה נדרשים לעבור בין שתיים לארבע בחינות הסמכה ממלכתיות ולעשות פרויקט גמר, בשונה מאלה שלומדים לתואר מהנדס, שמקבלים בסוף תואר אקדמי. המדינה עד היום לא מוכנה להכיר במקצוע ההנדסאי כתואר אקדמי". בנוסף, יש למקצוע בעיית תדמית מתמשכת: תואר הנדסאי נתפס פחות יוקרתי מתואר אקדמי – מה שגורם למועמדים רבים לפנות לאקדמיה, גם כשכישוריהם מתאימים יותר להכשרה טכנולוגית. מהו מקצוע ההנדסאי? ד"ר פנחסי אדיב: "ההנדסאי הוא החוט המקשר בין המהנדס המפתח לבין זה שרואה קדימה, שלומד ברמה תיאורטית את תחום הלימוד שלו. זה כמובן חשוב, אבל כשצריך לפתח מכשור חדש, הוא מייצר מתודולוגיה חדשנית. בצד השני יש את העולם של ההנדסאים, שהם, למעשה, האנשים היצרנים של כל סוגי התעשיות. ההנדסאי הוא המבקר, הפועל, היצרני, זה שיודע לחבר בין העולמות, זה שיודע להפעיל מכונות מאוד משוכללות מבחינה טכנולוגית, שדורשות ידע רב – מכונות שעובדים רגילים לא יודעים להפעיל. בפועל, נדרשים כ-10 הנדסאים לכל מהנדס". היכן משולבים בוגרי המכללות הטכנולוגיות? "ההנדסאים משתלבים כיום במגוון רחב של תחומים, כולל חברות היי-טק – החל מרכבים חשמליים וחיישנים (מובילאיי), דרך תוכנה ומים (מתקני התפלה), ועד לתעשייה הביטחונית ולייצור. התעשיות המתקדמות נשענות על הנדסאים להפעלת מכונות יקרות, שרק להם יש את ההסמכה והידע להפעיל אותן". איך המכללות מתמודדות עם אתגרים אלה? "יש כיום 34 מכללות טכנולוגיות, שפרושות מהצפון ועד לדרום, עם דגש על הפריפריה, ויש להן חלק חשוב בצמצום פערים ונגישות לעולם האקדמי. כיום לומדים במכללות 37 אלף סטודנטים, ויש עוד 5,000 סטודנטים שלומדים במסגרות של משרד החינוך, שהם בעיקר עתודה צעירה, שמכוונת לצבא. גם המספר של 10,000 בוגרים בשנה הוא תוצאה של מאבק של שנים. הצלחנו לגרום לשלוש רפורמות, אבל זה לא מספיק. בנוסף, יש קושי בגיוס מרצים, ובגישה למעבדות ומשאבים. אנחנו מפעילים לובי. הייתה לנו שדולה בכנסת, אבל זה לא מספיק. יש לובי חזק יותר של המועצה להשכלה גבוהה, שהיא גוף חזק מאוד, שיושב לצד משרד החינוך והיו"ר שלו הוא שר החינוך. זה גוף שמנוהל על ידי המנהלים של המוסדות האקדמיים, ולכן יש להם השפעה גדולה יותר, לעומת משרד העבודה, שאליו אנחנו שייכים מסיבות היסטוריות. השר העומד בראש המשרד לא מחויב באופן טוטלי לנושא שלנו, זה לא המנדט שלו. המדינה עושה את הטעות של החיים שלה, כי היא לא מבינה שתקצוב הנדסאים הוא השקעה שמחזירה את עצמה אחר כך, כשהם נכנסים לתעשייה. אבל המדינה שבויה בקונספציה של נוסחאות, בלי יכולת גמישות". מה אתם דורשים מהממשלה? "אנחנו דורשים קודם כל לבטל את נוסחת התקצוב המבוססת תפוקה, שמכניסה את המכללות לגירעון. התקציב מבוסס על סטודנטים שמסיימים עם דיפלומה. אנחנו משקיעים בסטודנטים, יש נשירה טבעית, ויוצא שאנחנו לא מקבלים מימון עבורם. למיטב ידיעתי זה לא קיים בתארים האקדמיים, ואם כן, זה לא ממש משפיע, כי התקצוב שם הרבה יותר גבוה מאשר אצלנו. בנוסף, נדרשת הכרה בחשיבות האסטרטגית של ההנדסאים ומתן עדיפות לאומית לתחום. אנחנו מציעים להקים רשות או מועצה עצמאית להשכלה טכנולוגית, בדומה למועצה להשכלה גבוהה, שתהיה בעלת סמכויות תקציביות ותפעל ישירות מול משרד האוצר, במטרה לחזק את הכשרת ההנדסאים ולהבטיח תקצוב הולם". בכובע השני שלך את מנהלת המכללה הטכנולוגית באריאל. מה המצב שם? "המכללה הטכנולוגית באריאל פועלת במודל ייחודי בגלל סמיכותה לאוניברסיטת אריאל. בכל שנה מסיימים אצלנו 700-800 סטודנטים. העובדה שאנחנו נמצאים בתוך קמפוס אוניברסיטת אריאל מסייעת מאוד. הסטודנטים שלנו יכולים להשתמש בכל המעבדות והציוד של האוניברסיטה, והם חלק מההווי החברתי בקמפוס. יש כלפינו יחס מאוד אוהד מצד האוניברסיטה, כתפיסת עולם, אף על פי שאנחנו שני גופים עצמאיים. יש לא מעט בוגרי הנדסאות של המכללה שממשיכים למקצועות אקדמיים. יש לנו בוגרים שהם רופאים, יזמי היי-טק ומנכ"לים". ד"ר פנחסי אדיב היא, בהשכלתה, דוקטור למיקרוביולוגיה, בעלת תואר שלישי במדעים, ועשתה פוסט דוקטורט באוניברסיטת בר אילן. בתחילת דרכה היא בכלל רצתה להיות רופאה, אבל היא נמשכה לתחום הביולוגי. לדבריה, "יום אחד הציעו לי ללמד במכללה הטכנולוגית להנדסאים באריאל. לא היה לי מושג מה זה, אבל עם הזמן הבנתי שזה לא רק עולם של מדע, אלא בעיקר פרקטיקה, וכך אני ממשיכה עד היום. אני באריאל כבר כמעט 25 שנה ורואה בתפקיד שלי סוג של שליחות, כי זה דור העתיד שלנו".

כשמדובר ב-AI ובסמנכ"לי שיווק – הם היו שם קודם. מחלקות השיווק היו הראשונות בארגונים שאליהם נכנסו כלי הבינה המלאכותית היוצרת, עוד עם כלי הגרפיקה Midjourney. כיום, ה-GenAI ממלאת חלק משמעותי בעבודת מחלקות השיווק – מגרפיקה, דרך הפקת פרסומות וסרטונים, ועד לבניית אתר החברה. גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס, החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית בעבודה לפני שלוש שנים – זמן נצח בעולם ה-AI. "התחלנו עם Midjourney", היא מספרת. "זנחנו את הכלים המסורתיים, וכיום אנחנו עושים את כל העיצובים והמצגות אך ורק על כלי AI חזותיים. אנחנו מנסים כל כלי חדש ונמצאים ב-'ארגז חול' תמידי". "האזור השני שבו ה-AI מסייעת לנו, בעיקר בשנתיים האחרונות, הוא ההתייעלות", היא מוסיפה. "התחלנו עם ChatGPT, ג'מיני וקופיילוט. למדנו לכתוב פרומפטים, לקבל תוכן ולבנות את השפה השיווקית של נס. אנחנו קוראים לזה 'השפה הנסית'. לדוגמה, בניית הצעת מחיר, שבעבר לקחה לנו שבוע של קריאה וניתוח – כיום, בשילוב כלי ה-AI, לוקחת מקסימום שעתיים. זו התייעלות פנומנלית עבור צוות קטן". גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס. צילום: סטודיו ארט האם זה אומר שהמשרות של אנשי השיווק נמצאות בסכנה? לא בהכרח, על פי רשף. "אנחנו לא עומדים להחליף אנשים או לפטר. למעשה, אנחנו עושים Reskilling ('הסבה מקצועית' – נ"ל) לתפקיד שלנו. בכל יומיים בערך יוצאת גרסה או יכולת חדשה, וזה מאתגר: איך לנהל את הכלים? כיצד להימנע מהזיות? ואיך להכניס לשם את 'הטון האנושי' של הארגון?", היא אומרת. "אנחנו מצויים בשלב שבו אנחנו בונים סוכנים (Agents), שידעו לקחת אותנו לאוטומציה מלאה", רשף מציינת. אתגר נוסף שהיא מעלה הוא "לא להישמע כמו כל שאר המותגים, כי אם אתה לא יודע לעבוד נכון עם הכלים – אתה נשמע גנרי, עם אותם משפטים ואימוג'ים, בלי כל ייחוד". חשוב מאוד לגייס את המנכ"ל לדברי רשף, חשוב מאוד לגייס את המנכ"ל למהלך, כדי שיבין את היתרונות של כלי הבינה המלאכותית לביזנס ויוביל אותו בחברה. היא מעידה שזה בדיוק מה שקרה ב-נס: "אני חייבת לתת קרדיט למנכ"ל שלנו, שחר אפעל, שבשנה האחרונה דוחף את הטמעת ה-AI בארגון בצורה מטורפת. בהדרכתו, אנחנו מבצעים 'היפר-פרסונליזציה' לכל תפקיד – משיווק וכספים, ועד למפתחים ואנשי סייבר. כחברת שירותים טכנולוגית, אסור לנו להישאר מאחור. חופש הפעולה שיש לנו לטעות, ללמוד ולהתנסות הוא מדהים". האם משמעות הדבר היא שהאתגר של סמנכ"ל השיווק הוא איך לבחור מתוך השפע את הכלי הנכון, וכיצד לעשות את ההתאמות לקול הייחודי של הארגון? רשף: "בדיוק. אחרת כולם נראים אותו דבר בלינקדאין. השלב של 'לכתוב פרומפט נכון' מזמן עבר. היכולות שבהן מחלקות השיווק של היום צריכות להשתמש הן לבנות סוכנים חכמים, שיודעים לשלב בין כלים". "מעבר לכך, אם נסתכל על הלקוחות שלנו, ש-נס מטמיעה אצלם פתרונות, מדובר באתגרים אחרים – בעיקר בארגוני B2C, כמו בריאות, פיננסים או ממשלה. שם, הנכסים הדיגיטליים קריטיים מאוד, והאתגר הוא לקחת כלים של קול לטקסט (Speech-to-Text), בוטים קוליים ושאר סוכנים דיגיטליים חכמים, ולשלב אותם במסע הלקוח בצורה חלקה, בלי לעייף את הלקוח הסופי", היא מדגימה. יש לסמנכ"לי השיווק ניסיון ארוך עם ה-AI – וגם אתגרים רבים להתמודד איתם. צילום: ShutterStock בנוסף, לצד היצירה, עדיין קיים האתגר הענק של תמיכה בשפה העברית. "הרבה כלים פשוט לא תומכים בעברית ואין להם ערך עבורנו. לכן אנחנו עובדים עם סטארט-אפים ישראליים מדהימים כמו סאמט (S-U-M-I-T), שעונים בדיוק על החור השחור הזה ומספקים פתרונות AI מעולים בעברית", מספרת רשף. האתגר האחרון שעולה בשיחה בינינו הוא התאמה של האתר של החברה ותכניו למלך החדש, שירש את ה-SEO, הלוא הוא ה-GEO – יצירת תוכן שיתאים למה שמחפשים מנועי בינה מלאכותית. הכוונה היא למבנה של מענה לשאלות או פתרון בעיות, כך שמנועי הבינה המלאכותית יציגו לשואל את התוכן שלכם, ולא של המתחרים. "זהו יתרון תחרותי קריטי, שמשלב כתיבה איכותית, אמינות ונגישות האתר בדרך שבה מנועי AI יכולים לסרוק ולקרוא את האתרים של הארגונים. הנושא משלב פיתוח, אבטחה וכתיבה נכונה", אומרת רשף. אז מה היה לנו? האתגרים של מנהלי השיווק, שהיו בין הראשונים בארגון לקפוץ על עגלת הבינה המלאכותית היוצרת, כוללים לא רק את ניהול הכלים. הם צריכים גם לבנות סוכני AI חכמים מתאימים, לבחור את הכלים המתאימים להם מתוך השפע העצום שיש בשוק, להתמודד עם האתגר המשמעותי של העדר התמיכה בעברית של כלים מסוימים, ותמיכה לוקה בחסר בשפתנו של כלים אחרים, ולהוציא גם מהבינה המלאכותית את הקול הייחודי של הארגון, תוך הימנעות מהסכנה של להיראות ולהישמע גנריים. ואולי האתגר החשוב ביותר: עליהם לבנות כלים וסוכנים חכמים שיעבדו יחדיו על מנת לייעל את העבודה של מחלקת השיווק.

אנבידיה אישרה אתמול (ב') באופן רשמי כי רכשה חברה ישראלית נוספת, החמישית במספר מאז רכישת מלאנוקס ב-2019. מדובר באילומקס, שיצרה פלטפורמה שמשמשת כשכבה בין הדאטה הארגונית ל-AI. הפתרון שלה מסייע ליצור מסגרת ברורה של המונחים השימושיים וההקשרים העסקיים לאורך כל המערכות, ויוצר סוג של שפה מובנית ומובילה, שמסייעת ל-AI להפיק מהר יותר ובאופן מדויק יותר תובנות מובילות לפעולה – כולל עבור מערכות ERP ו-CRM ארגוניות. שני הצדדים לא פרסמו את סכום הרכישה, אך על פי רוב ההערכות של האנליסטים ברשת, מדובר בכ-60 מיליון דולר. אילומקס הוקמה ב-2021 בידי אינה טוקרב סלע, לשעבר סמנכ"לית AI בסייסנס ודירקטורית בתחום למידת המכונה בסאפ. החברה גייסה עד היום כ-13 מיליון דולר, כשבין המשקיעות בה נמצאות אמדוקס ונצ'רס, סמסונג ונצ'רס וקרדומן קפיטל – כך שמדובר בהשקעה מוצלחת מבחינתן. למה אנבידיה רכשה את אילומקס? המניע לרכישת החברה מצידה של אנבידיה טמון בזה שהיכולות שמציעה אילומקס בפלטפורמה שלה גורמים לכך שהנתונים אמינים יותר ויותר, ומחוברים להקשרים הנכונים, כך שיעילות השימוש בהם עבור הארגון יותר גבוהה. ההשוואה היא מול שימוש בפתרונות AI מהשורה, שלעתים קרובות משתמשים בדאטה לא מובנית, או באחזור מסמכים שההקשר שלהם לא תמיד ברור. בנוסף, המסגרת שמציעה החברה הנרכשת נחשבת לריבונית, עקבית ואמינה במיוחד. לפי אנליסטים בשוק, מהלך זה מציב את אנבידיה בעמדה להתחרות בשוק המתפתח של סוכנים ארגוניים, בזכות היכולות המורחבות של אילומקס, שמעניקות לה מעתה יתרון בהצעת פתרונות AI המבינים סביבות עסקיות מורכבות. אם רוצים, מדובר בסוג של "מוח ארגוני", שיכול ליצור מערכות שמבצעות תהליכים בדיוק רב יותר.

חברת פספורטכארד – המתמחה בתחום ביטוחי הנסיעות לחו"ל והרילוקיישן בישראל ופועלת בשווקים בינלאומיים – הודיעה באחרונה על מינויו של זיו נבו לתפקיד מנכ"ל פספורטכארד LABS – זרוע הטכנולוגיה והחדשנות של הקבוצה. נבו יחליף את שפר אבלסון, שהקים וניהל את פעילות ה-LABS בשנים האחרונות ופורש כעת מתפקידו.  פספורטכארד LABS אחראית לפיתוח המנועים הטכנולוגיים המרכזיים של הקבוצה, בהם אפליקציית חדר המצב להתרעות בזמן אמת למטיילים ברחבי העולם, ו-PassportCard Pay, המאפשר תשלום בחו"ל באמצעות כרטיס הפספורטכארד ללא עמלות. פעילות זו מבוססת על שילוב מתקדם של AI, ניתוח נתונים ותשתיות דיגיטליות גלובליות, ומהווה מנוע צמיחה אסטרטגי בפעילות החברה בארץ ובעולם. אלון קצף, המייסד והבעלים של קבוצת דיוידשילד-פספורטכארד. צילום פרטי נבו מצטרף לפספורטכארד לאחר קריירה ארוכת שנים באינטל העולמית – תאגיד השבבים ותשתיות המחשוב מהגדולים בעולם. במהלך השנים מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים ברמה הגלובלית והמקומית, בהם מנמ"ר משותף של אינטל ישראל והמנהל הגלובלי של חטיבת הנדסת תוכנה שניהלה צוותים בסין, מלזיה, הודו, פולין, ארה"ב, קוסטה ריקה וישראל. לנבו תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במערכות מידע ותואר שני במנהל עסקים (MBA), שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. זיו נבו, מנכ"ל פספורטכארד LABS, מסר: "אני נרגש להצטרף לפספורטכארד, שהפכה את הטכנולוגיה למנוע צמיחה מרכזי בסטנדרט עולמי בענפי הביטוח והפיננסים. בעידן של מהפכות טכנולוגיות מואצות, השילוב בין טכנולוגיה, חדשנות ודאטה הוא המפתח ליצירת ערך משמעותי ללקוחות ולשותפים העסקיים. אני מצפה להוביל את הפעילות הטכנולוגית לשלב הבא ולהמשיך לחזק את היתרון התחרותי של הקבוצה בישראל ובעולם".  אלון קצף, מייסד ונשיא פספורטכארד, מסר: "אני מברך על הצטרפותו של זיו לפספורטכארד ובטוח ביכולותיו לבסס ולפתח את המובילות הטכנולוגית של הקבוצה בכל תחומי פעילותה. זיו מביא עימו ניסיון ניהולי וטכנולוגי יוצא דופן, מאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ניסיון שיסייע לנו להמשיך לפתח תשתיות ופתרונות חדשניים המהווים מנוע צמיחה מרכזי בארץ ובשווקים הבינלאומיים. אני מבקש להודות לשפר אבלסון על הקמת PassportCard LABS ועל תרומתו המשמעותית לעיצוב תשתית החדשנות של החברה בשנים האחרונות, ומאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו".

"מרכז התמיכה שלנו שימש בעבר שק חבטות: כולם באו אליו בטענות ומענות. חוללנו שינוי מהותי, וכיום הוא חזק, אקטיבי ומקצועי. ביצענו ממש מהפכה בתחום", כך אמרה ענבר זוהר, מנהלת מחלקת איכות ושירות בקופת חולים מאוחדת. זוהר דיברה בכנס שנערך ביום ה' האחרון באולם טוסקה בפתח תקווה, בנוכחות יותר מ-100 מנהלי תמיכה ושירות IT, לקוחות נס (Ness) בתחום, תחת הכותרת "עתיד תמיכת ה-IT, עם AI ויעילות". היא שוחחה עם גבי גדג', מנהל חטיבת שירותים מנוהלים ומרכזי תמיכה בקבוצת מיקור-החוץ של נס. לדברי זוהר, "מאוחדת היא קופת החולים השלישית בגודלה בישראל, ולה 1.5 מיליון לקוחות. יש במאוחדת 13 אלף משתמשי מחשב, הלקוחות הפנים ארגוניים, ומרכז התמיכה מעניק שירות גם לספקים שמולם אנחנו פועלים. הקופה פרוסה בכל ארץ, עם 350 מרפאות ומרכז מכונים חדש שאותו פתחנו באחרונה, ובעתיד נקים בית חולים בנגב. למרכז תמיכת ה-IT יש עשרות נציגי שירות, לצד טכנאים בשטח". "לפני חמש שנים", אמרה, "גויסתי למאוחדת, על מנת להרים מרכז תמיכה טכני. זאת, כמענה לרצון ההנהלה שהשירות הפנים ארגוני יהיה טוב, מקצועי ואיכותי. במטרה למלא ייעוד זה נכנסנו לעולם השירות המנוהל של מרכז התמיכה עם נס". סניף של קופת חולים מאוחדת בתל אביב. צילום: Teo K, ShutterStock זוהר ציינה כי "התפקיד שאני ממלאת לא היה קיים קודם – והוא משמעותי. הפונקציה חשובה לארגון, כי מטרתה לדאוג לאיכות השירות בו, וכל היחידות עסקיות פונות אליי. אני מקשרת בין מרכז התמיכה והשירות לבין השטח: מנהל המחוז, איש כספים, רופאה, מנהל רפואי, אח ועוד. תפקידי לנווט בין הבקשות ממרכז התמיכה לבין השטח – ולהפך. כך, אם נדרש תהליך חדש – הוא יעבור דרכי ואני אנחה את מרכז התמיכה בשינוי או בהוספת פעילות חדשה". "בתחילת הדרך", סיפרה, "ישבתי פיזית במוקד התמיכה, על מנת להבין אילו בעיות יש לפתור וכיצד לקצר תהליכים. יחד עם השותפה שלנו לדרך, נס, התחלנו לערוך שינויים קטנים וגדולים, והם הצטברו למסה. השינוי הובחן כבר לאחר חודשיים -שלושה. השנה הראשונה הייתה קשה, המענה לא היה מספיק איכותי. לא רצינו לגייס את נציגי השירות של הספק הקודם, אז עיבינו את המוקד עם נציגים חדשים שלנו. בתוך שלושה חודשים זמני ההמתנה ירדו והנציגים הפגינו מקצועיות. הטמענו מערכת טלפוניה חכמה – וכך עשינו מהפכה". "שירות פנים-ארגוני מתאים ביותר למודל השירות המנוהל" "בעיניי, שירות פנים-ארגוני מתאים ביותר למודל השירות המנוהל", ציינה זוהר. "הוא מהווה מכפיל כוח לאגף מערכות המידע, שנדרש לעסוק בטכנולוגיות וחדשנות". עוד היא אמרה כי "ה-AI כבר כאן, גם אצלנו. באפליקציה שלנו, כל לקוח יכול להיכנס ולחפש מה שהוא רוצה – למשל, לבקש תור אורתופדי בסביבת מגוריו. אם הוא לא מוצא, אז נוח, הסוכן שלנו, ימצא לו תורים שיתפנו. סוכן ה-AI יכול בנוסף לסייע לצוות הרפואי באבחנות. מקרה שהתרחש ממש באחרונה: אותו סוכן AI זיהה תסחיף ריאתי אצל לקוח אונקולוגי – וכך הצלחנו להציל את חייו". לדבריה, "הבינה המלאכותית תייעל תהליכים ותסיט מהנציגים האנושים עבודות פשוטות, שחוזרות על עצמן. הסוכן ייתן לנציג האנושי 'טיפ' תוך כדי השיחה – וכך היא תקוצר. ה-AI תסייע גם לאוכלוסיות שהאפליקציה לא תמיד נגישה עבורן, מהמגזרים החרדי והערבי. הבינה המלאכותית היא הווה וגם עתיד". לסיכום אמרה זוהר ש-"נמשיך להניע את המהפכה. מאוחדת כבר שם. נייעל תהליכים, נביא לשיפור שלהם ונהפוך להיות פרו-אקטיביים. שיפור השירות הפנימי יוביל לשיפור של זה החיצוני. זה היעד. אנחנו אגף מוביל ולא מובל, ואנחנו יודעים מה נדרש להצלחה".

מאת: עידן אדלר, מרכז הפיתוח של דלויט ישראל  התקדמות הבינה המלאכותית מציגה דוגמאות מרשימות, אך האתגר הניהולי האמיתי אינו ביכולות ההדגמה – אלא בהפיכתן ליכולות יציבות, אחראיות ומדידות. מרכז מו"פ יעיל נמדד לא רק בקצב הפיתוח, אלא ביכולתו לקחת רעיון, לחבר אותו לתהליך עסקי ממשי, להטמיע אותו באופן מבוקר, ולוודא שהפתרון ממשיך להשתפר גם לאחר העלייה לאוויר. בשנים האחרונות מודגשת בדלויט (Deloitte) התפישה שלפיה AI איננה "כלי" נקודתי, אלא תשתית ארגונית רחבה. כאשר ארגונים מטמיעים יכולות AI כחלק בלתי נפרד משיטות העבודה, מתחדדת החשיבות של תכנון אסטרטגי, תפעולי וסיכוני – לצד התייחסות להון האנושי ולממשל. במרכז הפיתוח של דלויט בישראל פועלים למעלה ממאתיים אנשי מקצוע, שמפתחים מודלים וסוכני בינה מלאכותית. המרכז עובד בשני צירים עיקריים: טרנספורמציה ללקוחות וטרנספורמציה פנימית. במאמר זה אתמקד בציר החיצוני – איך מנהלים מרכז מו"פ שמספק ללקוחות ערך מוחשי, תוך שמירה על אמון, איכות וקצב מסירה. הגדרת ייעוד: ממרחב ניסוי ליכולות מתמשכות הצלחת מרכז מו"פ נשענת על הגדרה ברורה של מטרתו: לא יצירת פתרונות נקודתיים בלבד, אלא פיתוח יכולות שחוזרות על עצמן. המשמעות היא פירוק תהליך עסקי למשימות, והפעלה של סוכני AI, שמבצעים חלק מהעבודה באופן עקבי: איסוף מידע ממערכות, הצעת פעולות, הכנת טיוטות, הפניית חריגות לאישור אנושי ותיעוד מסודר. מנקודת מבט ניהולית – סוכן AI מתפקד בדומה ליחידה תפעולית דיגיטלית. לכן נדרשת עבורו מסגרת ברורה: תפקיד מוגדר, תחומי אחריות, מדדי ביצוע ובקרות. בחירת שימושים: התאמה אמיתית לערך עסקי הצלחה דורשת מיקוד מתאים. לא כל בעיה מתאימה לפתרון של בינה מלאכותית, ולא כל שימוש מצדיק השקעה. גישה פרקטית היא לבנות "פורטפוליו" שימושים, שמתחיל בבעיות ארגוניות ברורות: עומסים חוזרים, זמני טיפול ארוכים, חוסר אחידות, כפילויות, טעויות חוזרות, חוסר שקיפות, או אתגרים בקבלת החלטות. בחירה כזו מאפשרת להציג ערך מדיד – צמצום עבודה ידנית, קיצור זמני תגובה ושיפור חוויית לקוח או עובד. מכאן מגיעים גם סוגי הפרויקטים שאנחנו מובילים. פיתחנו סוכנים בעולמות תוכן ותעשיות ספציפיות – למשל סוכנים שמסייעים לצוותים קליניים, בעיקר באמצעות אוטומציה של עבודות "בק אופיס" שמכבידות על אנשי המקצוע: ארגון מידע, הכנת סיכומים, ותמיכה בזרימת עבודה אדמיניסטרטיבית. יש גם סוכנים שעוזרים בתהליכים פיננסיים – איסוף נתונים, בדיקות עקביות, הכנת טיוטות, והפניית חריגות לבקרה אנושית. ובמקומות שבהם נדרש תכנון קדימה, אנחנו מפתחים יכולות לחיזוי ביקוש למוצרים, כדי לשפר זמינות, מלאי ותיאום בין שיווק, מכירות ותפעול. המשותף לכל הדוגמאות האלה הוא שהן יושבות על תהליך עסקי קיים, ומטרתן לשפר אותו בצורה מדידה – לא להחליף אותו, ולא "לעשות קסם". עבודה מול מגוון ארגונים: סטנדרטים ואחידות מסירה אחד ממקורות החוזקה של מרכז מו"פ בעידן הבינה המלאכותית הוא היכולת לפעול מול מגוון רחב של ארגונים – ממשרדי ממשלה ועד חברות פיננסיות וקמעונאיות גדולות, וכן מול לקוחות מחוץ לישראל. עבודה בסביבות שונות מחייבת עמידה בסטנדרטים גבוהים, לצד התאמה לדרישות משתנות של רגולציה, אבטחת מידע, שיטות עבודה, תרבויות ושפות שונות, וקצבי קבלת החלטות. כדי להבטיח תהליך עקבי ואחראי, נדרש ליישם שיטת מסירה סדורה הכוללת: זיהוי שימוש מתאים, תכנון פתרון המותאם למגבלות נתונים ופרטיות, אינטגרציה עם מערכות קיימות, והטמעה מלאה אצל המשתמשים – לרבות הדרכה, התאמות תפקידים, והגדרה ברורה של תהליכי אישור ובקרה. שימוש אחראי בבינה מלאכותית – שמירה על אמון ובקרה שאלה מרכזית שמנהלים מעלים היא כיצד לשמור על שליטה, שקיפות ואמון. לפי גישות פיתוח מקובלות בדלויט בתחום, וכפי שעולה מפרסומים של דלויט בנושא, הצלחה בקנה מידה דורשת מסגרת ברורה הכוללת – גבולות פעולה לכל סוכן: מה מבוצע אוטומטית, מה מוצע בלבד ומה דורש אישור אנושי; מדיניות נתונים: שימוש במקורות מידע מתאימים ושמירה על סודיות ופרטיות מידע; תיעוד, ניטור וזיהוי חריגות; ולבסוף – מנגנוני אבטחת מידע למניעת שימוש לרעה או הטעיה. המפתח הוא ניהול נכון ושילוב מתאים של מנגנוני בקרה ואחריות באופן מובנה בעבודה. תשתיות ושיתופי פעולה: בסיס ליציבות וליכולת התרחבות ניהול מרכז מו"פ בעידן הבינה המלאכותית מחייב התייחסות לתשתיות ולשיתופי פעולה טכנולוגיים. במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי של דלויט עם ענקיות טכנולוגיה דוגמת AWS ו-GCP, אנו משתמשים ביכולות המאפשרות הפעלה יציבה ומאובטחת של סוכני AI, לצד גמישות הנדרשת להתאמה בין לקוחות ותחומים. הבחירה בטכנולוגיות אלה אינה רק החלטה טכנית, אלא החלטה ניהולית שנועדה לאפשר קצב חדשנות אחיד, יכולת גדילה וכלים תעשייתיים לניטור, הגנה ותפעול. במקביל, חשוב לשמור על גמישות ארכיטקטונית: לבנות שכבות שמאפשרות התאמת פתרונות לצרכים שונים, ולהחליף רכיבים לפי צורך – מבלי לשנות את התשתית כולה. גישה זו תומכת בשמירה על יציבות לצד יכולת התאמה מתמשכת. הכל אנשים, אחרי הכל ולבסוף – ואולי לפני הכל – אנשים. מרכז מו"פ בעידן הבינה המלאכותית אינו רק צוות של מפתחים או חוקרי נתונים. כדי לייצר ערך ללקוחות צריך שילוב של מומחי תחום, אנשי מוצר, מהנדסי תוכנה, אנשי אבטחת מידע, ומובילי שינוי – כי הטכנולוגיה מצליחה רק כשהארגון מאמץ אותה. בהקשר הזה, אנחנו גם מפתחים סוכנים לטובת הפרקטיקות שלנו – אסטרטגיה, הטמעת מערכות וטרנספורמציה ארגונית – מה שמחדד עוד נקודה חשובה: כשמרכז מו"פ "חי" את היכולות בעצמו, הוא משתפר מהר יותר, בונה ספריות ותבניות לשימוש חוזר, ומגיע ללקוחות עם ניסיון מעשי ולא רק תיאוריה. בשורה התחתונה: מו"פ ככלי לשינוי עסקי ניהול מרכז מו"פ בעידן הבינה המלאכותית הוא חלק אינטגרלי מניהול של שינוי עסקי: הוא כולל זיהוי ערך, מדידה מושכלת של תוצאות, הטמעה אחראית ובנייה של יכולות שניתן להרחיב לאורך זמן. מנהלים אינם נדרשים להיכנס לפרטים הטכנולוגיים, אך כן חשוב שישאלו את השאלות המנחות: איזה תהליך משתנה, כיצד נמדוד הצלחה, מי אחראי על בקרות, ומה נדרש כדי לשמר ולגדל את היכולות מעבר לפיילוט. כאן ניכר תפקידו של מרכז מו"פ שמנוהל היטב: הוא מחבר יכולות טכנולוגיות לתוצאות ארגוניות ברורות – יעילות, אמינות וביצוע יציב.