המלחמה מציבה קשיים לכולנו: להיכנס למרחבים המוגנים כמה פעמים ביום (ובצפון יותר), לדאוג למשפחה ולנהל שגרת חיים נורמלית ככל הניתן במצב הלא נורמלי שאנחנו נמצאים בו. ענף ההיי-טק מצטיין בתנאים שהחברות בו נותנות לעובדים: משכר גבוה ועד לחדר כושר, מאוכל מסובסד ועד לפינות ישיבה מעוצבות במשרד – מה שנותן להם יותר רווחה, אבל גם מעודד אותם להישאר זמן רב יותר במשרד. חברות רבות בתעשייה החליטו לא לזנוח את רווחת העובדים ומשפחותיהם גם במלחמה, וקיימו פעילויות שמטרתן לגרום להם להרגיש טוב יותר, ולו במקצת, ולהסיח לכמה שעות את דעתם מהטילים והאזעקות. ריכזנו עבורכם כמה מהחברות האלה – וזאת רשימה חלקית בלבד: אברא בצל התקופה השיקה אברא את יוזמת שאגת הארי (כשם שניתן למלחמה) – תוכנית הפוגה וחיבור לעובדים ולמשפחותיהם. כחברה טכנולוגית, גם הפעילויות שהיא הציעה להם היו ברוח הזו: מפגשי חדשנות והשראה על כלי AI וחשיבה יצירתית, לצד העסקה של ילדי העובדים, כולל האקתון מיוחד עבורם. בחברה אומרים כי "גם בימים קשים אלה, הקהילה שלנו נשארת מחוברת". אקספריס אקדמי, החברה הזוכה בתחרות התחפושות של החברה. צילום: יח"צ אמדוקס שעות ספורות לאחר פרוץ המלחמה פנתה אמדוקס לעובדיה והציעה למי שאין ברשותו פתרון מיגון לינה במלון על חשבון החברה, כולל ארוחות. עשרות עובדים ובני משפחותיהם נענו ליוזמה ומתארחים בבתי מלון עם מרחב מוגן. במקביל השיקה אמדוקס פעילויות אונליין לילדי העובדים, כדי להקל על ההתמודדות שלהם בתקופה המורכבת. אקספריס ישראל החברה ארגנה לעובדיה שיעור פילאטיס משותף בזום, שנועד לשחרר מתחים, ולהכניס תנועה ואנרגיה חיובית ליום העבודה. בנוסף, לכבוד חג הפורים, שכבר הספקנו לשכוח שחל בתחילת המלחמה, אקספריס ישראל יזמה תחרות תחפושות משעשעת בקבוצת הווטסאפ הארגונית, שבה העובדים והמנהלים שיתפו תמונות של תחפושות יצירתיות שהכינו. חטיבת ההכשרות, אקספריס אקדמי, קטפה את הפרס בזכות תחפושת מקורית במיוחד, שעשתה הומאז' לסרט הכול בראש. בזק קבוצת התקשורת הגדולה בישראל הפעילה מערך תמיכה מיידי לעובדים, שמאפשר להם ליווי של עובדים סוציאליים. עובדים שבתיהם נפגעו קיבלו, לצד התמיכה הסוציאלית, מענק כספי להתארגנות ראשונית, ולעתים גם מימון של בתי מלון לשהייה שלהם ושל משפחותיהם. חבילות למשפחות העובדים המילואמניקים ב-ווגה. צילום: יח"צ ווגה בחברת הסייבר ווגה יצאו בשורה של מהלכים כדי לספק תמיכה לעובדי ועובדות החברה – רגשית ולוגיסטית. עם תחילת המלחמה שלחה החברה למשפחות העובדים שגויסו למילואים מארזי אוכל מוכן, ואת כלל עובדיה היא ציידה בתקציב לציוד משרדי, וכן בתקציב נוסף לרכישה החודשית בסיבוס. בנוסף, עשרות עובדי החברה מארצות הברית שנשארו בישראל עם סגירת השמיים זוכים לתמיכה 24/7, שכוללת מלונות שממוקמים בערים שנשארו, יחסית, מחוץ לקווי האש, רכב להתניידות וקשר רציף עם חברות התעופה, על מנת להטיס אותם בחזרה ברגע שיתאפשר. וייבר בימים אלה, וייבר, שהינה חלק מקבוצת רקוטן, שמה דגש על גמישות ותמיכה בעובדים. בחברה אומרים שהיא מאפשרת גמישות לכלל עובדיה בישראל, בדגש על הורים, ומאפשרת עבודה מהבית גם לאחר שהמשרדים שלה נפתחו מחדש, עם ההקלות בהנחיות של פיקוד העורף. בנוסף, וייבר מציעה פעילויות הפוגה כמו יוגה והפעלות לילדים בזום. החברה נמצאת בקשר ישיר עם עובדיה המילואימניקים ומשפחותיהם, ותומכת בהם במשלוחי אוכל, שתייה ופינוקים. בנוסף, ההנהלה ומחלקת משאבי האנוש שומרות על קשר רציף עם העובדים והמשפחות, והחברה שולחת עדכון שבועי לכלל העובדים, לחיזוק החיבור ולעדכון שוטף. טנבל בסניף הישראלי של ענקית הסייבר טנבל הגדילו עם תחילת המלחמה את מכסת ההטבות לתמיכה נפשית לעובדים: החברה מספקת כעת 12 טיפולים מסובסדים לכל עובד.ת ובני המשפחה שלו.ה, ובנוסף מעמידה לרשותם.ן קו חם לתמיכה נפשית 24/7. צוותי ההנהלה ומשאבי האנוש יצרו שגרות עבודה חדשות, כדי להעניק תמיכה אישית לכל עובד ועובדת. בנוסף, טנבל שלחה חבילות תמיכה למשפחות העובדים המילואימניקים, כדי להקל ולסייע להן בתקופה הזו. מאנדיי מאז תחילת הלחימה, מאנדיי מפעילה מעטפת תמיכה מקיפה לעובדיה. החברה מאפשרת לעובדים גמישות מלאה בעבודה, בשעות ובמיקום. כמו כן, מי שביתו נפגע ממתקפות הטילים מקבל סיוע מיידי, והחברה מפעילה קליניקה למען העובדים והעובדות, שמציעה טיפולים פסיכולוגיים, שזמינים גם אונליין. בנוסף, היא מקיימת פעילויות העשרה מקוונות לעובדים ולילדיהם. מיקרוסופט על רקע הימים המורכבים, מיקרוסופט נרתמה למען עובדיה ובני משפחותיהם – "כדי לתמוך, להקל ולהיות שם עבורם ככל שניתן", נמסר מהחברה. במסגרת זו העניקה מיקרוסופט לעובדיה עד 10 ימי חופשת חירום בתשלום, מעבר לימי החופשה הקיימים שלהם. בנוסף, חברת הענק מסייעת ביצירת חיבורים בין עובדים שברשותם ממ"דים לכאלה שזקוקים למרחב מוגן, "מתוך ערבות הדדית ודאגה אמיתית זה לזה". במקביל, מתוך הבנה לאתגרים היומיומיים והרגשיים של עובדים ומשפחותיהם השוהים בבית, מפעילה מיקרוסופט מדי יום פעילויות אונליין ייעודיות לעובדים ולילדיהם – סדנאות ספורט, חוגים, פעילויות העשרה ופנאי, וכן מפגשים עם אנשי מקצוע, לרבות תמיכה נפשית. "כל אלה נועדו לחזק תחושת שגרה וחוסן, ולאפשר רגעי הקלה גם בתוך חוסר הוודאות", אומרים במיקרוסופט. עוד מציינים בחברה כי היא "ממשיכה להיות בקשר הדוק עם עובדיה, ולתמוך בהם ובמשפחותיהם בימים אלו". פעילויות הפגה – גם בסלברייט. צילום: יח"צ סלברייט סלברייט חיזקה את מעטפת החוסן לעובדיה עם חיבור לפלטפורמת GroupHug דרך הפורטל הארגוני, שמאפשרת ייעוץ חינם ממומחים וגישה לתכנים לתמיכה רגשית. במקביל, היא שלחה שי למשפחות של עובדיה שנמצאים במילואים, כאות הוקרה. לצד המענים המקצועיים, מסלברייט נמסר כי החברה "שמרה על תחושת הקהילה", וכי היא קיימה חגיגת פורים לעובדים בזום. סלקום ביום הראשון של העבודה מהבית שלחה סלקום לכל העובדים שלה קיט דיגיטלי לרגעי חירום ולזמן משותף בממ"ד, שכולל רשימה של קווי חירום ותמיכה, ורעיונות לשהייה נעימה ככל האפשר במרחב המוגן, עם משחקים, תרגילי נשימה, מתכונים וקלפי רגשות. כמו כן, סלקום שלחה מארזים מתוקים לעובדי השטח שלה – טכנאי הנדסה, טכנאי בית ואינטגרטורים, שממשיכים להעניק שירות ללקוחות גם בזמן המלחמה. פאגאיה בחברת הפינטק פאגאיה מבינים שהימים המתוחים משפיעים על השגרה של כל המשפחה של העובד.ת, ולכן מתמקדים בהורדת העומס היומיומי מהם.ן. בין היתר, החברה הגדילה את תקציב ההסעדה של כל עובד בסיבוס ובתן ביס ב-300 שקלים, ומתוך הבנה לאתגר שיש להורים לשהות זמן ממושך במרחב המוגן, היא יזמה חלוקת מארזי יצירה לממ"ד במשלוח עד הבית, שמיועדים לילדי העובדים בגילאים 2-14, במטרה לספק תעסוקה ולהכניס קצת צבע ושקט ברגעי המתיחות. פיוניר החברה מפרסמת לעובדיה בימים אלה לו"ז שבועי עמוס בפעילויות מגוונות, שנועדו להעניק להם תמיכה וסיוע משמעותי בתקופה המורכבת. התוכנית כוללת סדנאות נשימה מרגיעות, מסיבת פורים וירטואלית וחגיגית, שהייתה מיועדת לילדי העובדים, וכן סדנת מיינדפולנס בהנחיית לא אחרת מאשר מיכל ינאי. "כל אלה גובשו במטרה ברורה לייצר רגעים יקרי ערך של יחד, חיבור קהילתי והפוגה נחוצה בתוך המציאות המתוחה והמאתגרת שכולנו חווים כעת", אומרים בפיוניר. פריוריטי החברה הקימה תוכנית בשם עוגן – מרחב החוסן של פריוריטי. התוכנית מציעה פעילויות, וזומים יומיים לילדי העובדים במגוון גילאים, שכוללים סדנת יצירה, הצגת יחיד, מפגש עם יוטיובר מפורסם ועוד. התוכנית מציעה פעילויות הפוגה, מתוך ראיית המורכבות שההורים עובדי פריוריטי חווים בתקופה זו. בנוסף, החברה מציעה לעובדים את של אפליקציית GroupHug, עם תכנים רבים בעולמות הגוף, הנפש וההתפתחות. כמו כן, היא פתחה מרחב ייעודי להורי פריוריטי, בליווי מדריכת הורים, על מנת לעבור את התקופה ביחד. פפאיה גיימינג פפאיה גיימינג קיימה לעובדיה ולבני המשפחות שלהם הרצאה על חוסן רגשי, אישי ומשפחתי בימי משבר, שהעבירה ד"ר ליאת יקיר. בנוסף, היא שלחה בפורים משלוחי מנות למשפחות העובדים. רדיס בחברה אומרים שבימים מורכבים אלה, היא שמה דגש מיוחד על מעטפת תמיכה רחבה לעובדים ולמשפחותיהם. מעבר לגמישות מלאה בניהול שעות העבודה והמשימות, דאגה רדיס לשכן עובדים שאינם ממוגנים בבתי מלון עם ממ"ד, יחד עם בני משפחותיהם, מתוך מחויבות לביטחונם האישי. לצד זאת, במטרה ליצר מעטפת תמיכה רגשית וקהילתית, כל עובד קיבל חמישה טיפולים רגשיים בסבסוד מלא – טיפול פסיכולוגי, מדריכת הורים ועוד, לבחירה. כמו כן, רדיס מציעה הרצאות, תרגולי יוגה ופעילויות לילדים, שקיימות בפלטפורמה שלה, במטרה לחזק את החוסן של העובדים ובני המשפחות שלהם בתקופה מאתגרת זו.

בעידן שבו מתקפה דיגיטלית עלולה לשתק בתי חולים ובנקים, להשבית רשתות חשמל או לפגוע בתהליכי קבלת החלטות ממשלתיים, ההגנה על מערכות רגישות היא לא רק אתגר טכנולוגי, אלא תשתית ליציבות לאומית. האיומים, ברובם, אינם גלויים – הם שקטים, מצטברים ולומדים. במציאות שכזו, תגובה לא מספיקה. נדרשת תפיסה אחרת: לזהות דפוסים מוקדם, להבין כיצד תוקף חושב ולאתר חריגות זעירות עוד לפני שנגרם נזק. דרים היא חברה שפועלת בצומת שבין סייבר הגנתי ובינה מלאכותית ריבונית (Sovereign AI), ומספקת לממשלות ולגופים ציבוריים רגישים מערכות שנבנות ומופעלות בתוך הסביבה שלהן – כתשתית אסטרטגית. המערכות של דרים מאפשרות ראייה רחבה של סיכונים, חיבורים ותלויות בין מערכות קריטיות, ומספקות למקבלי ההחלטות יכולת להבין, לתעדף ולפעול במהירות. מאחורי המערכות האלה עומדת עבודת עומק יומיומית, המשלבת מחקר, פיתוח, ניתוח ואינטגרציה מורכבת בסביבות רגישות. בלב המערך הזה פועלות ארבע נשים. בכתבה זו אנחנו מספרים את סיפורן ועל השתלבותן בעולם מאוד גברי כמו הסייבר – וגם על הטכנולוגיות שהן מפעילות. קרין בן שמחון היא סגנית נשיא לשותפויות בדרים. צילום: יח"צ קרין בן שמחון היא סגנית נשיא לשותפויות בדרים, ועובדת בצומת שבין ביטחון לאומי, חדשנות טכנולוגית ושיתופי פעולה בינלאומיים. היא בעלת יותר מ-15 שנות ניסיון בזירה הביטחונית, הציבורית והעסקית. לדבריה, "הטכנולוגיה פורצת דרך בתחומים רבים. האיומים גדלים, וגם יכולות הזיהוי. עלינו להסתגל במהירות לשינויים ולבנות מעטפת הגנה חכמה וריבונית. זה קריטי להצלחת התפקיד". בן שמחון ציינה כי "ראיתי מקרוב כיצד יותר ויותר נשים נכנסות לעולמות הטכנולוגיה והביטחון, אבל אני גם מבינה שהדרך לשוויון אמיתי עוד לא הסתיימה: ההתקדמות דורשת לא רק נחישות אישית, אלא גם סביבה תומכת ודרגי הנהלה שקידום נשים חשוב להם". היא הוסיפה כי "לפעמים, מישהו צריך לשקף לך מי את ומה ביכולתך לעשות. אצלי, בן הזוג שלי עזר לי לראות שאני הרבה מעבר למה שהגדרתי לעצמי". לצד תפקידה בחברה, בן שמחון פעילה בהאקריות – ארגון שפועל לקידום נשים לתחומי הסייבר והטכנולוגיה, ומסייעת להנגשת סייבר ויזמות בקרב בני נוער. "מבחינתי, השינוי מתחיל מוקדם, כבר בבית הספר היסודי. אם מלמדים מההתחלה שאין תקרת זכוכית – היא לא תהיה קיימת", אמרה. טובי גפן, מנהלת צוות ניתוח סיכונים בדרים. צילום: יח"צ טובי גפן, מנהלת צוות ניתוח סיכונים בדרים, פועלת בקו הראשון של זיהוי חולשות מערכתיות. הצוות שלה בוחן תרחישים, מדמה מהלכי תקיפה ומאתר נקודות תורפה לפני שהן מנוצלות. "אנחנו עובדים עם מערכות מורכבות מאוד", אמרה. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לראות תמונה רחבה ולזהות חריגות מוקדם. העבודה דורשת חשיבה מערכתית עמוקה, שילוב בין הבנה טכנולוגית לארגונית, וטיפול במצבים מורכבים לאורך זמן. ביומיום המקצועי שלי, השיח על מגדר כמעט שאינו קיים: בסוף מסתכלים על היכולת לחשוב, לנתח ולהביא ערך – ולא על המגדר. מעולם לא הרגשתי שדעתי פחות נשמעת בגלל המגדר שלי". רייצ'ל גלפגט, מפתחת תוכנה בליבת מוצרי ההגנה של דרים. צילום: יח"צ רייצ'ל גלפגט, מפתחת תוכנה בליבת מוצרי ההגנה, היא מהעובדים.ות הראשונים.ות בדרים. "לקחתי חלק בבניית יסודות המוצר, וכיום, הפיתוח שלי מוטמע ישירות בקרב לקוחות ממשלתיים". לדבריה, "יש רגע שבו את מבינה שהפיתוח שלך הוא חלק ממערכת שמגנה בפועל על ארגון רגיש. תחושת האחריות והסיפוק – מדהימה". דניאלה שלו, חוקרת בצוות המחקר והחדשנות של דרים. צילום: יח"צ דניאלה שלו, חוקרת בצוות המחקר והחדשנות, עוסקת בשאלה מה יקרה מחר. "אני מנתחת מגמות תקיפה, בוחנת טכנולוגיות חדשות ומתרגמת מחקר תיאורטי ליכולת יישומית בתוך המוצרים", הסבירה. "האיומים מתפתחים כל הזמן, וההגנה חייבת להתפתח גם. אנחנו משלבים מחקר עמוק עם יישום פרקטי. החיבור בין מחקר לפיתוח, בין מחשבה עתידית לצרכים מבצעיים, הוא שמאפשר למערכות להישאר רלוונטיות מול יריב שמתעדכן". בן שמחון, גפן, גלפנט ושלו מסכמות: "אנחנו פועלות בסביבת עבודה שבה רף הציפיות גבוה, אך גם האמון משמעותי. אין בדרים תקרת זכוכית מובנית, ואין תפקידים שמוגדרים כ-'גבריים' או 'נשיים'. זה לא מעניין אם את אישה או אתה גבר – בוחנים את היכולות שלך, וזה השינוי האמיתי. עם זאת, אנחנו מזהות פערי ביטחון אצל נשים בתחילת הדרך: הרבה פעמים נשים מחכות עד שהן עומדות בכל הדרישות לפני ההחלטה האם להגיש מועמדות לתפקיד כלשהו. חשוב להבין שהלמידה מתרחשת גם תוך כדי. עתיד הביטחון הדיגיטלי לא נכתב רק על ידי טכנולוגיה, אלא גם על ידי האנשים – ובתוכן הנשים – שמפתחים.ות, חוקרים.ות ומפעילים.ות אותה. הנשים נמצאות בלב העשייה הזו".

אקספריס (Experis) ישראל הודיעה על מינויה של ניצן ברק לתפקיד מנהלת חטיבת התעשיות הביטחוניות בחברה. מדובר בחטיבה שמעניקה מענה ישיר לביקוש הגובר בישראל ובעולם לפתרונות הון אנושי טכנולוגי מתקדם עבור התעשייה הביטחונית, ומטרתה לספק עבורן מעטפת מקיפה של גיוס, הכשרה, השמה ושירותים מנוהלים בתחומי הליבה הטכנולוגיים. ברק הצטרפה לאקספריס לפני 5 שנים כמנהלת לקוחות אסטרטגיים עם ניסיון משמעותי במכירות לשווקים בינלאומיים. במהלך עבודתה בחברה הובילה מהלכים רחבי היקף בפיתוח עסקי וניהול לקוחות מקצה לקצה, שהובילו בהמשך לקידומה לתפקיד מנהלת מכירות ופיתוח עסקי – תפקיד שממנו היא מקודמת כעת להובלת חטיבת התעשיות הביטחוניות החדשה. ברק היא בוגרת תואר ראשון במשאבי אנוש ממכללת תל חי.

לניר דבורי, הפרשן הצבאי של חדשות 12, קרתה השבוע פאשלה: הוא הציג קטע ממשחק מחשב כתיעוד של מפציצי B2 בשמי איראן. דבורי מיהר להתנצל ואמר: "זה עליי". אלא שהמקרה הזה הוא רק קצה הקרחון: בחסות הבינה המלאכותית היוצרת, המלחמה הנוכחית משוטחת בכמה דרכים, שאולי מרתק לבחון ולפרוט אותן, אבל המגמה הכללית מסוכנת, שכן היא הופכת את ההרג, המוות והסבל האנושי לנתונים יפים על מסך. ה-GenAI הופכת את המלחמה מדבר נורא לסוג של תיאטרון או מיצג דיגיטלי. איך היא עושה את זה? יש את עניין התמונות והאימג'ים: רמות השכלול הוויזואלי שהגיעו אליהן מנועי בינה מלאכותית יוצרת כמו ננו בננה מאפשרת ליצור נרטיבים שקריים או דמיוניים של הלחימה, לנפח פטריוטיות וגאווה לאומית שאינן מבוססות על עובדות, ולערבב בין המציאות המלחמתית הקשה לדימויים הוליוודיים, שמציגים את טראמפ או את נתניהו כמו גיבורים מסרט של מארוול. האמירה הזו הזאת היא לא בעלמא: הדברים האלה נעשים אפילו על ידי הממשל האמריקני, תוך שימוש בדימויים מסרטים כמו איירון מן. זאת, לצד אלפי יצירות עצמאיות ברשת, שמציגות מנהיגים כגיבורי על, אריות, נשרים ודימויים הרואיים דמיוניים אחרים – כדי לשוות ללחימה ממד קולנועי ולא ריאליסטי. אפילו שם המבצע שהאמריקנים בחרו בו, Epic fury (זעם אפי), נשמע כמו שם של סרט פעולה. תופעה אחרת, מרתקת לא פחות, היא בנייה של דשבורדים, לוחות מחוונים, שמראים את המלחמה בצורה של אוסף נתונים סטטיסטיים ובגרפים – מה שמרדד את הלחימה לאוסף נתונים, קווים צבעוניים ועמודות. אינפוגרפיקה של מוות, אם תרצו. עם כלי של וייב קודינג קל יותר מתמיד ליצור יצירות כאלה, ומסתבר שיש להן קונים. הימורים שקשורים לאיראן ולמלחמה מגיעים בפלטפורמות כמו פולימרקט למאות אלפי דולרים ואפילו למיליונים רבים. זה לא עוד גימיק של פינה נידחת באינטרנט – זה מוצר עם טראפיק, קהילה והרגשה של "חדר מסחר" שקשורים לאירועים שאמורים לגרום לנו בעיקר לשתוק לרגע מלחמה? משחק אסטרטגיה עם שכבות מידע כיום, במקום לחכות לכתבים, צילומי לוויין מאומתים או תדרוכים רשמיים, הקהל מקבל לוחות בקרה שמרכזים נתונים, התרעות, מפות, קטעי וידיאו ופרשנויות בזמן אמת – ומציגים אותם כמו משחק אסטרטגיה עם שכבות מידע. זה מושך, זה ממכר וזה גם מסוכן: כשהכול נראה "מדעי", כי יש גרפים ומפות, קל לשכוח שמאחורי המסך יש חוסרים, הטיות ונתונים חלקיים במקרה הטוב, ושבמקרים רבים המקורות שעליהם נבנות מצגות המלחמה האלה הם בעצמם שניוניים ולא אמינים, וכאלה שאין להם יכולת לעקוב אחרי התפתחויות מלחמתיות בזמן אמת. "החשש הוא שיש אשליה שאתה שולט בפרטים ונמצא בשליטה, בשעה שכל מה שאתה עושה זה לשלוף מיליון אותות ולא בהכרח להבין מה אתה רואה, או מסוגל לשלוף מזה תובנות", אמר החוקר קרייג סילברמן ל-MIT Technology Review, שעשה כתבה על הנושא. התופעה המגונה של הימורי מלחמה בפולימרקט למרבה הצער, יש כאלה שמציגים את הנתונים האלה על מסכי ענק, ומתייחסים למלחמה כאילו מדובר באירוע ספורטיבי. זה מוביל אותנו לרובד הבא: הימורים. בדומה להימורי ספורט, שהם מגפה בפני עצמה (במיוחד בארצות הברית), אנשים הימרו ומהמרים באתרים כמו פולימרקט מתי יחוסל חמינאי, מתי יפלו טילים ואיפה, ומה יהיו הפגיעות שלהם. גם זה מעניק למלחמה נופך משחקי, אפילו של משחק מחשב, ומשתלב עם מגמת התמונות – תוך טשטוש של העובדה שמדובר במוות, דיני נפשות ואנשים שנהרגים במציאות בצורות איומות, ולא בנתון סטטיסטי המהבהב על מסך. פולימרקט. צילום: ShutterStock גם הנתונים הקרים מספרים משהו על גודל התופעה: הימורים שקשורים לאיראן ולמלחמה מגיעים בפלטפורמות כמו פולימרקט למאות אלפי דולרים ואפילו למיליונים רבים, עם “מרכזי נושא” שמרכזים את כל ההימורים תחת מותג אחד של משבר. זה לא עוד גימיק של פינה נידחת באינטרנט – זה מוצר עם טראפיק, קהילה והרגשה של "חדר מסחר" שקשורים לאירועים שאמורים לגרום לנו בעיקר לשתוק לרגע. וכמובן, מה יקרה כשמי שבא להרוויח, אולי מישהו עם גישה למקבלי ההחלטות או לאנשי צבא, ינסה גם להשפיע על הלחימה, ולא רק לצפות או להמר עליה? הבעיה עם בינה מלאכותית בכל מה שתיארתי היא הורדת רף ההתערבות לרמה נמוכה מאוד. ה-AI היא זו שמאפשרת את יצירת הדשבורדים, התמונות וחישובי ההסתברויות, והופכת אותם זמינים לכל אחד. כלומר, הם לא רק מנת חלקם של אנליסטים צבאיים וביטחוניים. הכול אמנם נראה "מדעי" ואמיתי, אבל זו רק בבואה, השתקפות רגעית בראי לא מציאותי ומעוות של זוועות המלחמה.

פרטנר סיימה את 2025 עם דו"חות כספיים חיוביים, לרבות שיא של 13 שנים בהכנסות וברווחים. בעוד שברבעון האחרון של השנה, הרווח רשם ירידה קלה – מ-80 מיליון ל-78 מיליון שקלים – וההכנסות קטנו במיליון שקלים בלבד ל-804 מיליון, ההכנסות והרווח השנתיים שלה עלו בשיעורים דו ספרתיים. עיקר ההכנסות הרבעוניות של פרטנר – 639 מיליון שקלים – הגיעו ממגזר השירותים, ואלה קטנו משנה לשנה ב-4.2%. לעומת זאת, ההכנסות ממכירת ציוד זינקו ב-19.6% ל-165 מיליון. הרווח התפעולי נותר ללא שינוי – 104 מיליון שקלים. בשנה כולה היא רשמה זינוק של 19% בהכנסות ל-3.13 מיליארד שקלים ועלייה של 10% ברווח הנקי ל-277 מיליון. הרווח התפעולי השנתי גדל ב-8.25% ל-433 מיליון. במהלך 2025, תזרים המזומנים הסתכם ב-386 מיליון שקלים – גידול חד, של 35%, לעומת 285 מיליון ב-2024. גידול במספר מנויי הסלולר והסיבים הנהלת פרטנר יכולה להיות שבעת רצון גם ממצבת מנויי הסלולר של החברה, שגדלה במהלך השנה ב-46 אלף ל-2.678 מיליון. מצבת מנויי דור 5 הסתכמה בכ-839 אלף. שיעור הנטישה הרבעוני היה 4.9% – כמו ברבעון המקביל, וזה השנתי ירד מ-20% ל-19%. ההכנסה הממוצעת למנוי בנטרול דמי קישוריות עלתה מ-42 שקלים ל-43 שקלים. מצבת מנויי האינטרנט של החברה גדלה ב-18 אלף לכמעט חצי מיליון – 492 אלף, מהם 468 אלף מנויי סיבים. במהלך השנה עלה מספר מנויי אינטרנט הסיבים של פרטנר ב-33 אלף. מצבת מנויי הטלוויזיה קטנה ב-1,000 ל-202 אלף משנה לשנה, אולם בהשוואה לרבעון הקודם מדובר בעלייה של 6,000 מנויים. פרטנר הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של 465 מיליון שקלים, שישולם ב-29 במרץ. בנוסף, החליט דירקטוריון החברה לבחון אפשרות להגשת בקשה לבית המשפט לחלוקת דיבידנד במזומן בסך של עד 500 מיליון שקלים, שלא מתוך רווחים. בחברה מדגישים כי אין ודאות שהחלוקה הזו תבוצע, כמו גם מועדה וסכומה הסופי. מיהם מקבלי השכר הגבוה ביותר בפרטנר? עלות השכר הגבוהה ביותר ב-2025 מבין בכירי פרטנר הייתה זו של אבי גבאי, המנכ"ל, שהגיעה ל-6.38 מיליון שקלים. מדובר בירידה של 4.7% לעומת עלות שכרו ב-2024. אחריו נמצאים רוני אראל-גינזבורג, סמנכ"לית החטיבה הקמעונאית, עם עלות שכר של 2.47 מיליון שקלים; מירי תקוטיאל, סמנכ"לית הכספים, עם 2.44 מיליון; מאיה רדושינסקי, סמנכ"לית חטיבת הלקוחות, עם 2.26 מיליון; ואלדד פיילס, סמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיה, שעלות שכרו עמדה אשתקד על 2.24 מיליון שקלים. עלות השכר של תקוטיאל רשמה ירידה שנתית של 2.1%, ואראל-גינזבורג, רדושינסקי ופיילס לא נכללו בין מקבלי השכר הגבוה בפרטנר ב-2024. גבאי אמר כי "פרטנר ועובדיה פועלים בעת הזו על מנת להמשיך ולשרת את לקוחותינו ברציפות, ולסייע לתושבי ישראל וכוחות הביטחון. התוצאות משקפות את פירות ההשקעות שלנו בכלל תחומי הפעילות, שהביאו לידי צמיחה יפה בבסיסי הלקוחות. תהליך סגירת רשתות דורות 2-3 מוביל לשיפור משמעותי ברמת השירות שלנו ללקוחות הסלולר – תהליך שיתחזק אף יותר ברבעון השני של השנה והלאה". לדבריו, "אנחנו ממשיכים להיות ממוקדים בעסקי הליבה שלנו, במצוינות תפעולית, בחדשנות ובהעצמת השירות ללקוחות באמצעות AI. השבחת החברה הובילה להתחזקות פיננסית ניכרת, שמאפשרת חלוקת דיבידנד משמעותי".

במקביל לכך המזרח התיכון בוער, והמלחמה מול איראן מתעצמת עם תקיפות קטלניות של ארצות הברית וישראל, שאף הובילו לחיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי, בזירה העסקית האמריקנית מתפתחת תעשייה ביטחונית חדשה שמושכת תשומת לב רבה, ולא רק בגלל הטכנולוגיה החדשנית שהיא מציעה. במרכז הסערה עומד מיזם אמריקני בשם פאוורוס (Powerus) – שהיא למעשה חברה המפתחת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ומערכות אוטונומיות. לפי הדיווחים האחרונים, החברה זכתה לגיבוי פיננסי משמעותי מצד בניו של דונלד טראמפ הנשיא האמריקני, אריק טראמפ ודונלד טראמפ ג'וניור. אי אפשר שלא לשים לב לכך שהחברה נכנסת לשוק בתזמון קריטי מאין כמוהו, תוך שהיא מנצלת את הביקוש ההולך וגובר לכלים אוטונומיים בשדה הקרב המודרני – בזמן שמערכות הגנה אוויריות צפופות מגבילות את השימוש במטוסים קונבנציונליים. מדובר בביקוש שזינק באופן דרמטי בעקבות המדיניות הצבאית והעימותים במזרח התיכון שהתווה ממשל טראמפ. המהלך העסקי המרכזי של המיזם מתבצע באמצעות מיזוג הופכי עם אוראוס גרינוויי הולדינגס (Aureus Greenway Holdings) – חברה ציבורית שעד כה התמקדה בכלל בניהול מסלולי גולף במדינת פלורידה – במטרה להנפיק את החברה הממוזגת בבורסת הנאסד"ק. כבר בעקבות ההכרזה על העסקה, מניות חברת הגולף זינקו בבורסה בעשרות אחוזים.  השקעתם של האחים טראמפ מתבצעת דרך גוף ההשקעות שלהם אמריקן ונצ'רס (American Ventures), יחד עם גופים נוספים כמו בנק ההשקעות Dominari Securities, קרן השקעות קוריאנית שהזרימה חמישים מיליון דולרים, וחברת רכיבי הרחפנים Unusual Machines, שבה דונלד ג'וניור משמש כחבר דירקטוריון מייעץ, ואף מחזיק במניות בשווי של כארבעה מיליוני דולרים. I happen to believe drones will be a much better investment than companies that still print newspapers. @wsj https://t.co/ipWAm5u5qK — Eric Trump (@EricTrump) March 9, 2026 אריק טראמפ התייחס ברשת החברתית X לדיווח של הוול סטריט ג'ורנל על עסקי הנשק בהם הוא ואחיו מעורבים וציין בארסיות כי הוא "נוטה להאמין שרחפנים יהיו השקעה טובה הרבה יותר מחברות שעדיין מדפיסות עיתונים". במקביל, כפי שציין מת'יו סייקר, מנכ"ל חברת הגולף היוצא, "הצורך והשימושים בטכנולוגיות אוטונומיות, כדוגמת אלו המיוצרות על ידי פאוורוס, הם חדשות של עמוד ראשון לאור ההתפתחויות במזרח התיכון ובמקומות אחרים".  יצוין כי פאוורוס אינה מסתפקת בייצור סמלי, אלא שמה לה למטרה שאפתנית לייצר למעלה מעשרת אלפים רחפנים/כטב"מים מדי חודש, כולל כלי טיס כבדים המסוגלים לשאת מאות קילוגרמים וכלים ימיים שהוסבו לאוטונומיים. כדי לעמוד ביעד הייצור האדיר הזה, החברה מתכננת לרכוש טכנולוגיות מוכחות משדה הקרב באוקראינה, או להגיע להסכמי רישוי עם מפתחים אוקראינים, במטרה לייצר את הכלים בפועל על אדמת ארצות הברית ולהתגבר על הדרישות המחמירות של הפנטגון המחייבות רכש מקומי. כפי שציין ברט וליקוביץ', ממייסדי פאוורוס ויוצא הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, "חייבים פנים אמריקניות בחזית או מאחורי הקלעים", כדי להצליח למכור טכנולוגיות צבאות זרות לממשל האמריקני. JUST IN: Eric Trump and Donald Trump Jr. invested $25 million in a drone company called Powerus. The Pentagon is now at war with Iran. The Pentagon needs drones. Powerus sells drones to the Pentagon. In January 2026, the President signed an executive order banning Chinese drones… https://t.co/wz3IlNQRr6 pic.twitter.com/jWcCyIP5je — Shanaka Anslem Perera ⚡ (@shanaka86) March 9, 2026 "הנשיא הכניס את אמריקה למלחמה שיכולה לייצר רווחים למשפחתו שלו" נוסיף כי ההזדמנות העסקית הכבירה הזו נשענת על יוזמות של הממשל הנוכחי, ובראשן תוכנית ייעודית של הפנטגון, המקצה 1.1 מיליארד דולר לרכישת מאות אלפי רחפנים מתוצרת אמריקנית. יתרה מזאת, האיסור הממשלתי שהטילה ארה"ב על הכנסת דגמים חדשים של רחפנים מתוצרת סין לשוק האמריקני, יצר חלל עצום שאותו החברה החדשה שואפת למלא. כפי שניסח זאת הג'ורנל, העסקה "מסמנת שמשפחת טראמפ תהיה מעורבת עמוקות בתעשיית הכטב"מים המגלגלת מיליארדי דולרים". בהתאמה, החפיפה הבולטת בין החלטותיו המדיניות והצבאיות של הנשיא טראמפ לבין עסקיהם הפורחים של בניו מעוררת ביקורת חריפה במערכת הפוליטית וחששות כבדים לניגוד עניינים בוטה. אחת הסיבות לכך היא שבעוד שנשיאים אמריקנים נהגו להפקיד את נכסיהם בנאמנות עיוורת, הנשיא הנוכחי העביר עם כניסתו לבית הלבן את השליטה על עסקיו שלו – לבניו.  ארגונים אזרחיים לטוהר המידות, דוגמת אזרחים לאחריות ואתיקה בוושינגטון (CREW), מיהרו לגנות את המהלכים הללו ולפרסם דו"חות המצביעים על כך שמשפחת טראמפ הצטרפה לעשרות דירקטוריונים מאז הבחירות האחרונות, מה שמסכן את אמון הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות וחלוקת המכרזים. כפי שציין ג'ורדן ליבוביץ', סגן נשיא בארגון, מדובר ביוזמה "מעוררת תמיהה, בממשל שגם כך מלא בניגודי עניינים". הוא הוסיף וקבע נחרצות כי התזמון "מעורר דאגות שהנשיא הכניס את אמריקה למלחמה שיכולה לייצר רווחים למשפחתו שלו", לאור הדרישה העצומה לרחפנים כתוצאה ישירה מהסכסוך באיראן. חשוב לציין כי חברות הקשורות ישירות למשפחה, כמו אותה חברה לייצור רכיבי כטב"מים שבה דונלד ג'וניור משמש כיועץ, כבר זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים לאספקת אלפי מנועי רחפנים ורכיבים נלווים לצבא האמריקני, עם תכנון לאספקת עשרות אלפים נוספים בהמשך.  למרות הביקורות הנוקבות, שמזהירות מסכנה שהמדיניות הממשלתית תוכתב לפי אינטרסים כלכליים של מקורבי הנשיא, בבית הלבן דוחים את ההאשמות באופן גורף. בהצהרה רשמית מטעם הבית הלבן נמסר בתגובה לטענות כי "הנשיא או משפחתו מעולם לא היו מעורבים בניגוד עניינים ולא יהיו בעתיד". מעבר לפן האתי והפוליטי, מומחים תעשייתיים מצביעים על עקב אכילס טכנולוגי משמעותי שמקשה מאוד על ההתנתקות המוחלטת של ארצות הברית מהתלות הכלכלית במדינות זרות. ייצור רחפנים מודרניים ויעילים דורש מגנטים קבועים קטנים ובעלי ביצועים גבוהים, המבוססים ברובם על יסודות של מתכות נדירות, כדוגמת דיספרוסיום וטרביום. שרשרת האספקה של חומרים קריטיים אלו נשלטת באופן כמעט בלעדי על ידי סין, המחזיקה ברוב יכולות הכרייה, הייצור והזיקוק העולמיות. המשמעות האסטרטגית היא שאפילו אם חברה אמריקנית כמו פאוורוס מרכיבה את כלי הטיס בארצות הברית, על בסיס טכנולוגיה מיובאת מאוקראינה – המגנטים שבתוך מנועי הרחפנים החשמליים עדיין תלויים לחלוטין באותה מערכת אקולוגית שוושינגטון מנסה נואשות להחליף מטעמי ביטחון לאומי. מציאות מורכבת זו חושפת פער אדיר בין ההצהרות הגדולות על עצמאות ייצור אמריקנית לבין היכולת הפרקטית ליישם זאת בשטח בטווח הקצר והבינוני.  כך או כך הקמת המיזם הביטחוני השאפתני פאוורוס משקפה לא רק את המירוץ הטכנולוגי והצבאי חסר המעצורים בעידן של מלחמות עתירות מערכות בלתי מאוישות, אלא בראש ובראשונה את טשטוש הגבולות הבעייתי והמסוכן שבין קבלת החלטות מדיניות הרות גורל לבין שורת הרווח, ובמקרה המסוים בזו של עסקי המשפחה הנשיאותית השולטת בוושינגטון.

"קיבלנו במלחמה הנוכחית תצוגת תכלית של מטה קסמים קטלני: הוא נוצר משילוב של AI, שכבות מודיעין, יכולות דיוק גבוהות, וסנכרון. החיבור של המתקפות הקינטיות (פיזיות) עם מתקפות קיברנטיות – מתאפשר בשל החיבור בין עולמות התוכן של הסייבר ההתקפי והבינה המלאכותית", אמר דורון אמיר, מומחה בינלאומי ללוחמת סייבר. אמיר, מנכ"ל וממייסדי סייטאקה (CyTaka), אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "שדה הקרב לא נשען על מטוס אחד, או מערכת אחת – אלא על רשת חכמה של מטוסים, לוויינים ורכיבי בינה מלאכותית. זו בונה שכבות מודיעין על בסיס יכולות סייבר. גם מטוסי קרב הם פלטפורמות סייבר מעופפות. כך, כל תקיפה של מטוס באה יחד עם שורת טכנולוגיות: בשכבות המודיעין הבונות את בנק המטרות, בסלילת הדרך ליעד, בביצוע המתקפה – ולצדן, במערכות סייבר המשבשות את מערכות ההגנה של האויב. הפעולה נדמית לקרני השמש הממיסות לאיטן את שכבות הקרח". "להגן על דאטה סנטר כאילו אחסן חומרים מסוכנים" "כך", הסביר אמיר, "כל פעולה קינטית, של הפצצה לדוגמה, מלווה בכמה שכבות טכנולוגיות: שיבוש ופריצה בסייבר לטובת נטרול מערכות האויב, וניתוח נתוני מודיעין בזמן אמת על ידי AI. כך מתקבלת לבסוף תוצאה של הפצצת אתר, או התנקשות בבכיר בשלטון. יש לזכור: איסוף מודיעין היה מאז מעולם. מה שהיו חסרים הם הסנכרון והיכולת לקבל תובנות בזמן אמת. היום, כניסת ה-AI מאפשרת לא רק לאסוף נתונים – אלא לנתח ולהסיק מסקנות בזמן אמת. זה מה שמשנה את כללי המשחק". לדבריו, "שני שינויים נוספים הם מרכיב העלויות ומידת הנגישות. עולמות הריגול התאפיינו תמיד בציוד מעקב והאזנה. בסוף, השאלה היא כמה האמצעי נגיש ומה העלויות שלו. החיישנים והמצלמות נמצאים בכל מקום. ברגע שהגעת לפרוטוקול התקשורת, וממנו למיקום של הנתונים ולנתונים עצמם, כל שנשאר הוא לנתח את המידע ולסנכרן אותו בטרם התקיפה. AI כיום, בלא ספק, מאפשרת לטפל במידע ולהצליב אותו במהירות – וכך תתקבל תקיפה מדויקת ומהירה יותר. הסוד הגדול בלוחמה הוא בהפתעה. היא תמיד תהווה כלי מפתח אסטרטגי: רק התוקפים הם שיחליטו מתי ללחוץ על הכפתור, ולקבל מתקפה מדויקת, המתבססת על שכבות מודיעין שחלקו הופק בסייבר". "המתקפות של איראן על שכנותיה המפרציות", אמר אמיר, "המחישו באופן בהיר שתשתיות דיגיטליות, דאטה סנטרים, מערכות ענן ותשתיות AI – הפכו למטרות אסטרטגיות, בדיוק כמו בסיסים צבאיים. זו הסיבה, וגם ההוכחה – מדוע הותקף הדאטה סנטר של AWS (ר"ת Amazon Web Services) באמירויות. לכן, מיגון של כלל המערכות ומרכיבי ה-IT וה-AI הללו דורש הגנה כמו על חומרים מסוכנים, במתקן תת-קרקעי, או כזה החסין מפני הפגזות". "איחוד האמירויות – מגדלור טכנולוגי בטוח ושקט" לדבריו, "לפגיעה ב-AWS באמירויות יש חשיבות אסטרטגית. בשנים האחרונות האמירויות מקדמות באופן מואץ את תחומי ה-AI והסייבר, ולכן הוקם מתקן הענן בשטחן. התקיפה לא רק פוגעת במבנה, אלא מובילה לשלל שיבושים: לקוחות דיווחו על תקלות וניתוקים, בשל הפגיעה". הוא הדגיש כי "בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות, איחוד האמירויות מהווה מגדלור בטוח ושקט. ד"ר מוחמד אל-כווייתי, ראש מערך הסייבר הלאומי של איחוד האמירויות, הוא מהאישים המובילים הבולטים בעולם בתחומי הסייבר וה-AI. בהובלתו, אנשיו הקימו מערך סייבר מתקדם, המשלב טכנולוגיות חדשות, חדשנות ובינה מלאכותית לטובת הגנה על תשתיות קריטיות". "בשנים האחרונות", ציין אמיר, "סייטאקה מתמקדת בהמשך הגשמת החזון שלה, לשיתופי פעולה טכנולוגיים בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית, באופן גלובלי. כך, השתתפתי בפסגת דאבוס בינואר השנה והרציתי על שילוב עולמות הסייבר וה-AI במערכות בנקאיות. לצד התועלת הטמונה בקידמה, התרעתי בפורום מפני תופעת ה'קופסאות השחורות': השיפור של האלגוריתמים והקוד על ידי מכונות – עד לרמה שהמתחזקים, המהנדסים האמונים על הטמעת הטכנולוגיה, כבר אינם מבינים את הנעשה בקוד. זו תופעה המחייבת רגולציה שתאט את קצב השילוב של AI במערכות קריטיות". הוא המשיך ואמר כי "החברה מתמקדת בבנייה של סוכני AI שמטרתם לאמן חוקרי סייבר וצוותי אבטחה באופן מעשי". אמיר סיים בנימה אופטימית: "הסכמי אברהם יצרו הזדמנות חסרת תקדים להעמקת הבסיס לשיתופי פעולה בין ישראל, איחוד האמירויות וארה"ב. שיתופי פעולה אלה מגדילים את היציבות במזה"ת ויוצרים בסיס אסטרטגי רחב במדינות נוספות – ובראשן ערב הסעודית. יש פה הזדמנות להגדלת הברית האזורית בתחומי הטכנולוגיות החדשניות, סייבר ו-AI, לטובת חיזוק ההגנה על תשתיות, לבניית חוסן משולב בכלכלה דיגיטלית, ולהשגת יציבות באזור".

שם ותפקיד: "מיכל השביט, ארכיטקטית תוכנה בקבוצת ה-Data Center של אינטל ישראל (Intel Israel)". ותק בתפקיד: "שמונה שנים". תפקידים קודמים: "מפתחת תוכנה, מובילה טכנית ומנהלת מוצר בקבוצת הנדסת ולידציה (Validation Engineering) באינטל ישראל; מפתחת תוכנה וראש צוות בפרויקט מענ"ק בעידן צ"יד, באלביט מערכות יבשה. מאז ומתמיד היה לי המזל להרים פרויקטי תוכנה מאפס, או לעשות מהפכה לפרויקטים שהזדקקו לעיצוב מחדש (redesign) טכנולוגי משמעותי כדי להמשיך לחיות". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "אמא שלי הייתה תלמידה מצטיינת, שרצתה ללמוד וטרינריה אבל גדלה בבית של פעם, שרצה שהבת בעיקר תתחתן, ולא נתן לה להגשים את הפוטנציאל המקצועי שלה. כשאני ואחותי גדלנו, אחותי הייתה החכמה, המדענית, הפרופסורית, ואני הייתי היפה, הרגישה, היצירתית. אמא שלי אמרה לי שזה לא משנה ואני יכולה לעשות הכל. כשכל החברות שלי הגבירו ספרות, אמא שלי הציעה לי להגביר פיזיקה. היא אמרה לי שעם ציונים כמו שלי אוכל ללמוד בטכניון. בכיתת הפיזיקה היינו ארבע בנות וארבעים בנים. לא הגברתי מחשבים, שם היו רק בנים ובת אחת. הגברתי כימיה. אבל אז למזלי, זימנו אותי אחרי הצו הראשון להיבחן לאשכול מקצועות המחשב. התקבלתי והיה לי שירות נפלא, מעניין ומספק. גיליתי שאני אוהבת את זה ואני טובה בזה. הייתי מצטיינת היחידה, ועוד לפני שהשתחררתי מהצבא היה לי מכתב קבלה לפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ולפני שסיימתי את התואר כבר היה לי חוזה מהנדס חתום". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "ברור. האפליה היא מובנית בתעשיית ההיי-טק. גם היום אם תיכנסו לכיתת מחשבים או פיזיקה בבתי הספר התיכוניים תגלו מיעוט של בנות. זה מתחיל כבר שם. כלומר, מלכתחילה התעשייה סובלת ממספר נמוך יותר של נשים שמתדפקות על דלתותיה, וכתוצאה מכך סביבת העבודה היא גברית. נוסף על כך שחברות ההיי-טק הן ברובן בינלאומיות ודורשות עבודה מול ארצות הברית, והאתגר לעמוד בזה עבור נשים בשנים הראשונות של האמהות שלהן הוא כפול ומכופל. המציאות היא שרוב המנהלים והמובילים הם גברים, ומחקרים מראים ששכר הנשים עדיין נמוך משכר הגברים, החל משלב הצגת ציפיות שכר 'צנועות' יותר, ולאורך כל הדרך בשלבי בקשות הקידום או ההעלאה. נעשית כיום עבודה רבה בתעשייה בניסיון לתקן את המצב, אבל עדיין יש עוד הרבה מקום לשיפור". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לא. אני בת מזל לעבוד בארגון מדהים בתוך אינטל, עם נוכחות נשית חזקה, ועם מנהל שבדומה לאמא שלי אומר לי כל יום, גם כשאני מפקפקת בעצמי, שאני יכולה לעשות הכל. אבל זה באמת לא המצב בכל מקום".