תושבת אופקים הוחזקה בביתה כ-20 שעות, ובגבורה הצליחה לתעתע במחבלים עד שכוחות ימ"מ פרצו פנימה. בראיון לחדשות 12 סיפרה: "הבנתי שזה על החיים שלי, לפחות אמשוך את הזמן עד שהחבר'ה יבואו. כל שנייה אמרתי שאני צריכה לשירותים, כדי שהשוטרים יראו שאני חיה"

התצפיתניות בגבול עזה עובדות לילות כימים כדי לשמור על הגבול הדרומי, וביומיים האחרונים הן עוברות תקופה קשה בעקבות המתקפה של חמאס על ישראל. אחת מהן, שהיתה במשמרת אתמול, חושפת את השעות הקשות שבהן נאלצה להתמודד עם אי הוודאות, חברים שנפגעו ועם זאת הצורך לתפקד באחד התפקידים הכי חשובים בגזרה. "חברים שלי אני בסדר ברוך ה', תודה לדואגים. הגעתי לסגירת שבת האחרונה שלי בצה"ל ובחלומות הכי רעים שלי לא דמיינתי דבר כזה. קמתי למשמרת 4 בבוקר, משמרת שהתבררה כסיוט. לא חשבתי בחיים שאני אראה דבר כזה בתצפית. עשיתי כמיטב יכולתי עד שצלפו לי בפסקל. "כולנו נלחמנו הכי טוב שאפשר, גדוד 51 שאני משתחווה בפניו עשה הכל כדי להגן עלינו. כן, הם הפתיעו אותנו ולא היינו מוכנים לזה, חצי סד"כ (סדר כוחות) בבית ב'רגילה' של סוכות, סד"כ של סופ"ש, ושום מידע מודיעיני בנוגע לזה. שתי דקות לפני, שרנו שירים במשמרת. ערב לפני ישבתי עד השעות הקטנות של הלילה עם חבריי הלוחמים, והיום חלק מהם אינם. "טיפלתי בפצועים תוך כדי שמחבלים מסתובבים בבסיס שלי, בבית השני שלי, ורוצחים לי חברים. שנתיים התכוננתי לרגע הזה, אבל שום דבר לא מכין אותך לרגע האמת. רעש מטורף, דם בכל מקום, בזמן אומרים לך שידיד שלך 'הרדוף' (מת בשפת הצבא) את צריכה להתעשט ולעשות הכל כדי שהמורל בחמ"ל לא יירד, שהתקווה תישאר כי זה כל מה שהיה שם. 16 שעות נעולות בחמ"ל קטן עם הרבה תקווה ותפילות. איזה נס. סוף הזוי לשנתיים מדהימות. ועכשיו בבקשה תתפלו לשלום החיילים, שנגיע בשלום הביתה".

מהרגע שבו בית הכנסת התרוקן בשמחת תורה דרך השיחות עם החברים הקרובים שעלו על מדים ועד לבקשות לסיוע באיתור הנעדרים - המלחמה הזאת היא לא משהו שראינו בעבר וחייבים להגיד את זה. טבח וייאוש - אין מילים אחרות

"חברים שלי אני בסדר ברוך ה', תודה לדואגים. הגעתי לסגירת שבת האחרונה שלי בצה"ל ובחלומות הכי רעים שלי לא דמיינתי דבר כזה. קמתי למשמרת 4 בבוקר, משמרת שהתבררה כסיוט. לא חשבתי בחיים שאני אראה דבר כזה בתצפית. עשיתי כמיטב יכולתי עד שצלפו לי בפסקל. "כולנו נלחמנו הכי טוב שאפשר, גדוד 51 שאני משתחווה בפניו עשה הכל כדי להגן עלינו. כן, הם הפתיעו אותנו ולא היינו מוכנים לזה, חצי סד"כ (סדר כוחות) בבית ב'רגילה' של סוכות, סד"כ של סופ"ש, ושום מידע מודיעיני בנוגע לזה. שתי דקות לפני, שרנו שירים במשמרת. ערב לפני ישבתי עד השעות הקטנות של הלילה עם חבריי הלוחמים, והיום חלק מהם אינם. "טיפלתי בפצועים תוך כדי שמחבלים מסתובבים בבסיס שלי, בבית השני שלי, ורוצחים לי חברים. שנתיים התכוננתי לרגע הזה, אבל שום דבר לא מכין אותך לרגע האמת. רעש מטורף, דם בכל מקום, בזמן אומרים לך שידיד שלך 'הרדוף' (מת בשפת הצבא) את צריכה להתעשט ולעשות הכל כדי שהמורל בחמ"ל לא יירד, שהתקווה תישאר כי זה כל מה שהיה שם. 16 שעות נעולות בחמ"ל קטן עם הרבה תקווה ותפילות. איזה נס. סוף הזוי לשנתיים מדהימות. ועכשיו בבקשה תתפלו לשלום החיילים, שנגיע בשלום הביתה".

עשרות בני משפחה שמייחלים לקצה חוט לגבי מצבם של קרוביהם הגיעו לאירוע ודרשו מהממשלה לעדכן על מצב הנעדרים: "לא קיבלנו פסיק של מידע - לא מהמשטרה, לא מבית חולים, משום דבר". הוריו של עומר סיפרו בדמעות: "הוא יצא לרקוד עם חברים - וראינו אותו כפות בסרטון של חמאס"

בת שבע יהלומי קפצה מאופנוע בזמן שמחבלים לקחו את בני משפחתה, בעלה אוהד והילד איתן מוגדרים נעדרים: "ריססו את כל הבית עם הנשקים, ירו באוהד. ילד קטן היה לבד על אופנוע עם מחבלים עם קלצ'ניקובים". מורן ינאי התחננה לחייה בשבי: "ביקשו מאיתנו כופר"

בשתי המפלגות מסכימים על מודל של ממשלת חירום רק לתקופת המלחמה בלי חלוקת תפקידים. במחנה הממלכתי דורשים להקים "קבינט לחימה" מצומצם, בליכוד מסתייגים ממתן זכות וטו. נתניהו על דרישת לפיד להוציא את סמוטריץ' ובן גביר: "לא אפרום את ה-64. עם מה אשאר עוד 3 חודשים?"