שנת 2020 הייתה השנה שבה העולם נכנס לסגר. לא משנה באיזה חלק של העולם אתם גרים, הסתגרתם בבתים. כל האירועים, קטנים וגדולים כאחד, בוטלו, כולל שניים שלא האמנו שאפשר לבטל - המשחקים האולימפיים שנעצרו בעבר רק בתקופות מלחמות עולם, ובפעם הראשונה בהיסטוריה בוטלה גם תחרות הזמר של האירוויזיון. AHOY, הארנה שהייתה אמורה לארח את התחרות ברוטרדם, הוסבה לבית חולים לחולי קורונה, בהולנד שבה מספר החולים הלך וגדל. אם שנת 2020 הייתה שנת הביטולים, 2021 היא השנה שבה מבינים שצריך לחיות לצד המחלה, גם במקומות שבהם המספרים נותרו גבוהים, כפי שקורה בימים אלה באירופה. כבר בספטמבר אשתקד הודיע איגוד השידור האירופאי (EBU) שלא משנה מה, אירוויזיון יהיה גם יהיה. הפעם היה זמן להתארגן מראש, וב-EBU הכינו מראש ארבעה תרחישים לקיום התחרות. בתרחיש A חובבים מכל העולם מציפים את רחובות רוטרדם בדגלי כל המדינות ומתקיים אירוויזיון גדול ורגיל כמו שאנחנו מכירים ואוהבים. לפני כחודשיים, עם עליית מספר המקרים והמתים בהולנד ובאירופה כולה, התרחיש הזה ירד מהפרק. נותרו שלושה תרחישים: תרחיש B הוא אירוויזיון עם קהל עד 80% מתפוסת האולם בריחוק חברתי וכל האומנים או רובם מופיעים ברוטרדם; תרחיש C אומר אירוויזיון עם קהל מצומצם בריחוק חברתי ללא אירועים בעיר המארחת כשהאומנים לא מופיעים ברוטרדם, ותרחיש D - אירוויזיון תחת סגר, אף משלחת לא מגיעה להולנד, האירוויזיון יורכב מהופעות גיבוי מוקלטות מראש ללא קהל.

בכאן 11 ב-21:15, ברנשטיין - הפרטיזן האחרון סרט דוקו-דרמה דובר רוסית המספר את סיפורו של ליאוניד ברנשטיין, גיבור מלחמה יהודי, החי בביתו הצנוע בקרית אתא. בעת הכנת הסרט הוא אדם כבד הליכה, שאיש משכניו אינו יודע כי הוא אחד מאחרוני המפקדים של גדודי הפרטיזנים במלחמת העולם השנייה, וגם האיש שאיתר את המתקן הסודי שבו פיתחו הגרמנים את נשק יום הדין של היטלר - טילי V2. בווידויו האחרון של הפרטיזן בן ה-97 מול המצלמה, נפרסים סיפורי גבורה נועזים לצד המראות הרודפים אותו על ערש דווי: נשים וילדים הנשרפים לנגד עיניו, פרטיזנים שהיה עליו להוציא להורג, ושחרור אסירים יהודים שנדונו למוות. רגע לפני שיעצום את עיניו, הוא מתמודד עם ההחלטות שקיבל ומספר כיצד גילה לא רק את הנשק הסודי של היטלר, אלא את הכוחות הגלומים בו ואת היכולת לשמור על רוח האדם. ברנשטיין, שנפטר במהלך צילומי הסרט, מספר למצלמה את סיפורו, והצופה מצטרף לזכרונותיו באמצעות עלילה המגולמת על ידי שחקנים וכוללת שחזורים של קרבות היסטוריים. בקשת 12 ב-21:15, זיכרון בסלון משדר מיוחד לערב יום השואה בהשתתפות יהורם גאון, ירדנה ארזי, זיו שילון, דנה וייס, חנן בן ארי, פרופ' דן אריאלי וניצולת השואה עליזה לנדאו, שחולקים את הזיכרונות האישיים שלהם ושל משפחותיהם.

במקרה נדיר שבו סרט ישראלי הופך לסדרה, "ישמח חתני" שבה לסיפורן של בנות קהילת מוסייף בתסריט שעוסק בין היתר בהדרת נשים, בפוליטיקה צינית ובשיח המזרחי. צחי הלוי מצטיין, עינת שרוף שוב מתבלטת לטובה, אבל מעל לכל יש בסדרה תחושת של "סתם" נורמליות, שהייתה כל כך חסרה

בגטו בעיר שבליטא כתב אברהם אקסלרוד על פי שיר מפורסם את "בישיבה של סלובודקה" - הקורא לספר על זוועות השואה ולהזכיר את נרצחי העיר. זה סיפור על גטו שפרחה בו "תעשיית חרוזים" למול הרצח וההתעללות, ועל אדם שתיעד בשיריו את המתרחש, ואת כל עדותו הותיר אחריו במחברת

"משואה" - המכון לחקר השואה - יקדיש השנה את האירוע המרכזי הפותח את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה למשדר הוקרה מיוחד לניצולי השואה שיועבר בערוצי הפייסבוק והיוטיוב של משואה ובאתר משואה (ישודר הערב ב-19:00). המשדר "זה קרה רק אתמול" נועד להצדיע לאחרוני הניצולים החיים עמנו ובה בעת "לתקן" את הדימוי של ניצולי השואה, אשר הדיון בהם התמקד בעשור האחרון בנושאי רווחה והשכיח את תעצומות הנפש ואת התושיה שגילו - כמקור של השראה לכולנו. במשדר, שאותו הנחה השחקן ששון גבאי, השתתף גם הסופר דויד גרוסמן שדיבר על גבורתם של ניצולי השואה: "כשאני חושב על ניצולי השואה, הרבה פעמים אני חושב על הגבורה שלהם וזאת לא הגבורה הבלתי תיאמן של לשרוד במחנה ריכוז, במחנה השמדה, לשרוד בתקופת השואה ולשרוד את כל הזוועות שהאנשים האלו עברו אלא הגבורה של אחרי המלחמה. הגבורה שהביאה אותם לעשות מין הכרעה פנימית של לבחור בחיים. שלמרות כל מה שהם ידעו על מה שהאדם מסוגל לעולל לאדם אחר, הם בכל זאת באו לכאן או לארצות אחרות ובחרו בחיים שיש בהם הבעת אמון בבני אדם בחיים עצמם. "אני חושב נניח על משפחה ישראלית רגילה שאיבדה אחד מבניה בתאונה או במלחמה. איזו קריעה זאת של כל המערכות הפנימיות, של כל ההוויה, של כל הרצף של המשפחה ושל היחסים בתוך המשפחה. עכשיו אני חושב על אנשים שאיבדו לא רק אדם אחד. הם איבדו את המשפחה שלהם, והם לבדם בעולם בלי כל היקום הזה שבעצם אופף כל בן אדם ואדם, ובאו והתחילו מחדש לרקום את הרקמה הזאת שנקרעה ועל זה אני לא מפסיק להשתאות".

בחודש מאי יצא לאור "מקום", ספרו הרביעי של ניצן ויסמן, שעלילתו מתרחשת על פני שבוע אחד באמסטרדם בשנת 1943. גיבוריו הם שני יהודים - אחד במחבוא, אחד נמלט, וצעירה הולנדית שמאוהבת באחד מהם. קראו פרק מתוכו

מחזאי "גטו" הסופר יהושע סובול מנתח את סוד הצלחת המחזה בעולם, מסביר למה הייתה תרבות בשואה, אומר שהגבלות התנועה בקורונה יפגעו בנו לטווח הארוך ("זה היה כמעט גטואיזציה"), מסתייג ממתנגדי החיסונים שעטו טלאי צהוב אך מבהיר: "זכותו של כל אדם לסרב לניסוי". ריאיון