לרגל צאת שיר חדש בשם "הלילה שלך", מספר המוזיקאי שמעון בוסקילה לוואלה! תרבות על המפגש המפתיע עם חנן בן ארי, הגעגוע להוריו, החתונה של ניר והגר מ"חתונמי" והאם היה מסכים לשפוט בריאליטי ("אני מאוד ישר וכן. הצופים היו מסמנים אותי ושואלים 'מה הוא מחזיק מעצמו?")

האתגר ביצירת סאטירה כשנתניהו לא בשלטון ("ביבי סיפק בחירות כל עונה, אבל היינו לפניו ונהיה אחריו"), התקרית עם עמית סגל ("מה שהיה, מאחורינו. נמשיך לחקות אותו") והלחצים מלמעלה ("הם נהדפים"). לרגל עונה חדשה של "ארץ נהדרת" (הערב, קשת 12), איל קיציס מדבר. ריאיון

שמונה שנים אחרי שהתסריטאים של דקסטר הציגו את הדוגמא המובהקת ל"איך לא מסיימים סיפור", חוזר יוצר הסדרה עם "דקסטר: דם חדש". המטרה של המיני-סדרה היא תיקון, אך למרות פרק פתיחה מרשים ומעורר ציפיות, המשך העונה מדשדש וגורם לכל העסק להרגיש מיותר

בהקרנה מיוחדת אתמול (שני) בלוס אנג'לס, על השטיח האדום, אמר יוצר "משחק הדיונון" וואנג דונג-היוק לעיתונאים, כי עוצמת האהבה שקיבל והדרישה ממעריצים לעונה נוספת גרמה לו להתחיל לחשוב על כיווני עלילה. "היו לחצים כל כך גדולים, דרישה כל כך גדולה ואהבה כל כך גדולה לעונה שנייה. אז אני כמעט מרגיש שאתם לא משאירים לי ברירה", אמר היוצר. "אבל אגיד שאכן תהיה עונה שנייה. היא בראש שלי בשלב הזה. אני בתהליך התכנון כרגע. אבל אני חושב שמוקדם מכדי לומר מתי ואיך זה יקרה". גם מבחינה עלילתית, סיום העונה הראשונה השאיר קצה חוט פתוח להמשך. וואנג התייחס גם לכך בסוף דבריו אתמול לעיתונאים: "אני מבטיח לכם את זה: (גיבור הסדרה) גי-הון יחזור ויעשה משהו לטובת העולם".

סרטו של ארי פולמן מועמד בקטגוריית סרט האנימציה הארוך בפרסי האקדמיה האירופאית לקולנוע. "האב" עם אנתוני הופקינס מככב בשאר הקטגוריות

סוף סוף הגענו ליום שבו ייחשף "המהלך של גדי", או איך שהוא קורא לו "המהלך הכי גאוני בתולדות הישרדות". טוב שהוא לא ממליץ על עצמו לפרס נובל באמת. אני חייבת להודות שמאז שגיליתי (תודה לכתוביות בטסטות) שגדי לומד משפטים והחלמתי מהתקף הצחוק שפגע לי בטחול, ציפיתי ליותר, אבל היי - המזימה שלו כנראה הייתה מספיק מוצלחת כדי שזהר שטראוס ינסה לנכס אותה לעצמו. מדהים איך בלי למצמץ בכלל הוא חוזר מילה במילה על הדברים שגדי אמר לו, ומעמיד פנים שזה הרעיון שלו. התנהגות המוכיחה כי ההתנשאות שהוא מואשם בה כבר מהעונה הקודמת אינה המצאה, וגרוע מכך - שמקורה בחוסר ביטחון שיושב, כמובן, איך לא, על המושג הנפיץ "גבריות". בכל עונה של כל ריאליטי מתרחש אותו ריטואל - תחרות השתנה לרוחק, שמטרתה להכתיר את "הכי גבר", ולמרות שמתנהלות אין ספור שיחות בנושא, שנמאסו עלי כמעט כמו שיחות על הגדרתה של נשיות, משום מה עדיין לא נסגרנו על מה זה באמת אומר. אני גבר, אתה לא גבר, הוא לא גבר, אם הוא היה גבר. כמות הפעמים שהמילה 'גבר' נאמרת בפרק בהקשר לציפיות התנהגותיות, כפולה מכמות המעוואלים של אודליה. איזה מסכנות זאת לחיות עם עולם פנימי שבו אתה כל הזמן נאבק כדי להגיע למטרה ולהיות הכי גבר, במיוחד בתקופה שבה הקריטריונים בעיקר סותרים זה את זה.

מלבד הסדרות "זינוק לאתמול" ו"באטלסטאר גלקטיקה", דין סטוקוול שיחק בתפקידי משנה בולטים בעשרות סרטים של מיטב הבמאים, בכללם דיוויד לינץ', רוברט אלטמן ו-וויליאם פרידקין. על תפקידו בסרט "נשואה למאפיה" אף היה מועמד לפרס האוסקר

באמצע חודש ספטמבר הגיש שדרן הרדיו יאסר ראנג'ה את מצעד הלהיטים הבריטי ברדיו 1 של ה-BBC. השמות במצעד היו שגרתיים - "דה וויקנד", דרייק, דוג'ה קאט וכו'. ואז יאסר הגיע למקום התשיעי שבו הייתה כניסה חדשה - "Don't Shut Me Down" של להקת אבבא הוותיקה - ויאסר התחיל לצחוק. זה לא היה צחוק של זלזול, זה היה צחוק של מבוכה. סבא וסבתא נכנסו פתאום למסיבה של הנכד התיכוניסט והחבר'ה לא יודעים איך לאכול את זה. "Don't Shut Me Down" הסתער גם על מצעדים נוספים בעולם. בשווייץ הוא הדיח מהפסגה את אד שירן, בשבדיה את ג'סטין ביבר וברוב מדינות אירופה הוא הגיע לטופ 10. תחנות רבות ברחבי היבשת החלו לנגן לפתע שיר שנוצר על ידי בני מעל 70. לא דבר שגרתי. חודשיים אחרי שיצא "Don't Shut Me Down" ביחד עם עוד סינגל, "I Still Have Faith in You", מגיע האלבום המלא של אבבא, "Voyage". האלבום הקודם של אבבא, "The Visitor", יצא בדיוק לפני ארבעים שנים, בנובמבר 1981. בזמן שעבר מאז, אבבא הפכה לאחד מהרכבי הקאלט האהובים בעולם. מחזות זמר, אוספים, סרטים ושירים שמתנגנים עד היום ברדיו הם רק חלק מסיפור הצלחה תרבותי וכלכלי מרשים. לא שהיה חסר לאבבא גם בזמן אמת. ההצלחה שלהם הייתה אז כל כך גדולה, שבסוף הסבנטיז הרביעיה הפכה לייצוא הכלכלי הכי גדול של שבדיה, תוך כדי שהיא עוקפת את וולבו.