בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע ההתפכחות של נטפליקס ומשקיעיה מהחזון הלא ריאלי שציירה במשך כעשור, "סנדמן" נראה כמו אחד מהשרידים האחרונים לתקופה שספק אם תחזור: היכולת של ענקית הסטרימינג לשלם כמעט כל סכום עבור הזכויות של כל קניין רוחני אטרקטיבי. ואם אלה אכן ימי ה"פאק יו מאני" האחרונים, "סנדמן" הוא סוג של סמל למעט שנטפליקס עשתה עם הכסף הזה. כן, בדרך היו גם הצלחות כמו "המכשף", אבל מרבית הניסיונות נגמרו עם יצירות יקרות, בינוניות ונשכחות. סדרות שהמעטפת שלהן אולי נוצצת, אבל הפנים חלול ומוזנח, כאילו כל מה שחשוב הוא רק שלחצנו פליי ונספרנו כצופים. "סנדמן" היא יצירה שמפלרטטת עם עיבודים שונים כבר שלושה עשורים לפחות. סדרת חוברות הקומיקס האפלה מאת ניל גיימן נחשבת לקלאסיקה מודרנית, אבל המעבר שלה מהדף אל המסך היה רווי בקשיים. חלקם טכניים, אבל אחרים נגעו למורכבות הסיפורית. לא רק ש"סנדמן" מתרחשת בחלקה בממד מקביל ומתכתבת עם אחת האהבות הגדולות של גיימן (מיתולוגיה וסיפורי אלים), היא גם כוללת מספר גדול של דמויות מהקאנון של DC - ביניהן באטמן, גרין לנטרן והדחליל, וגם אלים, שדים ואפילו קין והבל. בפורמט גרפי השילובים האלה גמישים ומקובלים, בוודאי כשהם מחולקים למארזים שונים של חברות. הבעיה מתחילה כשצריך לעשות בכל אלה סדר ואחידות לטובת סיפור טלוויזיוני, והיא רודפת את "סנדמן" לכל אורכה. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר