חבריו ללהקת טייק דאת מופיעים יחד עד היום, אך הוא החליט לפרוש ממש לפני עשור כדי ליהנות מחיים שלווים, כשהשווי הנקי המוערך שלו מימיו בלהקה מוערך ב-24 מיליון פאונד. כבר מבינים במי מדובר?

מחרתיים צפויה להיערך הופעתה של נועה קירל בפארק הירקון שבתל אביב, ולמרות שקירל והצוות שלה מבהיר כי כל עוד אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף הם יקיימו את המופע - מעריצים רבים זועמים ולא מבינים מדוע המופע לא מבוטל עדיין. מעריציה של נועה קירל מאזור חיפה והצפון כתבו כי אין להם שום יכולת להגיע למופע בזמן שהם מופגזים על ידי חיזבאללה ונאלצים להתחבא בממ"דים. "נועה, את מאכזבת אותי וחבל מאוד", כתבה המשפיענית אודיה פינטו. "איך אנשים מהצפון אמורים להגיע? הדרך לתל אביב מהצפון היא סכנת נפשות. זה פשוט לסכן חיי אדם". בקבוצת פייסבוק רבות של מעריצים מהצפון ניסו רבים למכור כרטיסים להופעתה וכתבו כי עליה לבטל אותו מיד: "חבל שנועה שוכחת שרבים ממעריציה באים מהצפון ולא יצליחו להגיע למרות כל הרצון", כתבה מעריצה. אחרת הוסיפה: "היא חייבת לבטל בשביל ההזדהות. עובר שבוע קשה על כל הצפון ולא עושים מופע ראוותני כזה כשיש אלפי משפחות תקועות בבתים ואזעקות בלי סוף. היא פשוט מנותקת". מעריצה אחרת כתבה: "היא לא שמעה על סולידריות?" ואחרת הוסיפה: "מאוד נוח להתלבש על הוראות פיקוד העורף ולא להתחשב בקהל לא קטן שמגיע מהצפון. חבל".

אוהדי כדורגל מכירים היטב את התופעה: קבוצה נערכת לעונה חדשה, מחתימה מאמן עטור הישגים, כמו רביב דרוקר, מביאה את הכוכבים הנוצצים ביותר על המדף: ברוך קרא כפרשן משפטי, חודורוב בכלכלה, אור הלר על הביטחון, עופר שלח כפרשן - ועולה למגרש רק כדי להתבזות. ובכן, זה מה שקרה אמש לכתבי ערוץ 13, רביב דרוקר בראשם, כשעלו למשחק המקדים של שבע בערב עם תוכניתם "אזור מלחמה". תכף נעסוק בתכני המשדר, אבל קודם כל כמה הערות על כר הדשא והמצב ביציעים, כמו כל פור-פליי למשחק כדורגל. שבע בערב הייתה, בימים כתיקונם, השעה שבה הטלוויזיה מרצדת ברקע. הורים חותכים ירקות לסלט, מטגנים חביתה, אחד מהם מאחר לשוב מהעבודה ותוקע את האחר עם המקלחות של הילדים.

ההצגה "הנסיך הקטן" של מרכז נא לגעת ביפו אמנם מבוססת על הספר של אנטואן דה סנט-אכזופרי, כולל כל הכבשים, השושנים והכוכבים - אבל יש בו טוויסט אחד שהופך את החוויה לשונה לגמרי מכל מה שהכרנו. המחזה החדש מזמין אותנו - ואת הילדים שלנו - להיות חלק ממשהו בלתי רגיל

המוזיקאי האגדי ברי סחרוף מוציא הבוקר ביצוע חדש ל"אולי צריך לתת לזה עוד זמן" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר. הביצוע החדש נולד ביום הזיכרון האחרון, שבו הוזמן ברי סחרוף להופיע בערב בהפקת "הספרייה הלאומית" בירושלים, בניהולו המוזיקלי של נדב הולנדר. הולנדר הציע לסחרוף את שירם של איינשטיין וקלפטר. על העיבוד וההפקה המוזיקלית אמון נדב הולנדר, כשאת מקומו של הסולו הקנוני של קלפטר על הגיטרה החשמלית תפסו חטיבות של כלי קשת וכלי נשיפה, בביצוע תשעה מוזיקאיות ומוזיקאים.

הזמרת נועה קירל קיימה היום (שלישי) מסיבת עיתונאים קצרה בפארק הירקון בתל אביב, יומיים לפני הופעתה הצפויה שם והתייחסה לאפשרות שתבטל את ההופעה בצל הירי של חיזבאללה. היא הבהירה שהמופע ייערך כרגיל - כל עוד הנחיות פיקוד העורף לא משתנות. "מרגש אותי לעשות את זה בתקופה הזו", אמרה קירל. "אני מרגישה מחויבת לקהל, מחויבת לעולם התרבות הישראלי להמשיך לצד המלחמה, לצד הטרור, ולהראות שהם לא ינצחו אותי. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר ומה יהיה אם המלחמה הזו תימשך. אני לא רואה סיבה לעצור - כל עוד לא עוצרים אותי. אני מרגישה שאני רוצה לתת לקהל שלי את זה, למדינה שלי את זה, המוזיקה זה הדבר הכי מאחד והכי מקסים שיש בעולם. אנחנו עובדים על מופע כל כך מושקע ויפה, בעזרת השם שהכול יהיה כרגיל. הימים האחרונים הם הכי קשים מבחינת חוסר הוודאות, זו סיטואציה מאוד מורכבת ובשביל זה אני כאן, לעמוד ולהגיד שאנחנו ממשיכים כרגיל בהתאם להנחיות פיקוד העורף. נשמור על הבטיחות של כולם כמובן. ואני אגיד כמה זה לא מובן עבורי לקיים מופע מול רבבות אנשים שרכשו כרטיסים. פארק שבא בקלות זה כיף. פארק שבא במאמץ רב זה הופך את זה ליותר מתוק. אני אעבוד הכי קשה בעולם כדי לתת לקהל חוויה בלתי נשכחת. אני מקווה שכך יהיה".

המופע שחיבר בפסטיבל ישראל את האלבום המוערך של דיקלה עם התנועה הקדחתנית של גודר מלא בעוצמה. הן לא מתארות כאן חוויה, אלא הן עצמן החוויה, בזמן הווה, על הבמה

יוצרת הקולנוע והטלוויזיה המוערכת וזוכת הפרסים אורנה בן דור, מביאה באומץ למסכים כבר ארבעה עשורים נושאים שנויים במחלוקת, מציבה את האישה הישראלית במרכז השיח התרבותי והלאומי ומזוהה עם השיח הפמיניסטי כבר משנות ה-80. בשיחה אישית בתכנית "פרונטלית", עם ד"ר מישל שטיין טיר היא דיברה בכנות נפש על יצירה קולנועית, פמיניזם ופוליטיקה - והחיים בין "מעושרות" ו"פריפריה אימפריה" לשואה והעיסוק בהתאבדויות. בן דור מספרת גם על השבר הגדול שחוותה מאז טבח ה-7/10 ואמרה: "כולנו עברנו שנה טראומטית בצורה מטורפת, שבה ביום אחד הפסקתי לעבוד. ניסיתי לעשות כמה סרטים ולא צלחתי. האשמתי את כל העולם כשאני יודעת שאני אשמה. שנה שלמה שאני יושבת בבית, משחקת במשחקי מחשב וכל הזמן רואה חדשות. "כשעברתי את החלק הארי של הדכאון נסעתי לברלין, שם חיה בתי. שם פתאום היה לי שקט. הצלחתי לחזור לקרוא וחזרתי לכתוב והבנתי מה הפרוייקט הגדול שאני צריכה לעשות אותו. לזה הצטרפו עוד שני סרטים - הכל כמובן קשור לאנטישמיות. זה כי ב-7/10 ברגע אחד הפכתי מישראלית ליהודיה. ההורים שלי היו יהודים גלותיים. אבא שלי היה קצין בצבא אבל גם ילד שגדל בשואה במחנה ריכוז - וזה היה לחם יומי. אני לעומת זאת אמרתי - אני ישראלית, מחוספסת וצועקת את מה שאני רוצה להגיד. ואז, בשבעה באוקטובר, פעם ראשונה שפחדתי פחד מוות. נכנסתי לנעליים של ההורים שלי, להרגשה של 'זה יכול לקרות לי'. "מה זה המשפט הזה בכלל 'בארי נכבשה'? מה זה נרצחים נערים נערות כשהם רוקדים?! מה זה הדבר הזה? איך זה יכל להיות? אנחנו המדינה הכי חזקה בעולם. ביום אחד התרסקתי וזה לקח זמן להבין מה קורה לי. בברלין יש פרפסקטיבה. דיברתי גרמנית וחשבתי על אותם יהודים שאני דורכת עליהם עכשיו במדרכות. פגשתי המון חבר'ה ישראלים שעזבו את הארץ - העידית של האומנים ושל האינטלקטואלים. זה עצוב הדימום הזה של אנשים טובים מישראל - לא מדברים עליו מספיק. השיחות היו על אובדן של תחושת בית, כי זה לא רק שהתקיפו אותנו. שנה קודם זה היה ההפיכה המשטרית וכאן אני רואה מדינה שלא אכפת לה ממני ואם כל כך לא אכפת לה ממני אז יכולים גם לכבוש את יפו, ששם אני גרה, לחטוף אותי ולעולם אף אחד לא יעשה שום דבר כדי להציל אותי. בגלל זה החלטתי להתעסק באנטישמיות כי כמובן לצד זה רואים את "From the river to the sea" וכל הדברים האיומים האלה ואז אתה גם רואה מה קורה בעזה וזה קשה, למרות שאני חשבתי בכמה חודשים הראשונים שלא אכפת לי. יצא לי לראות את החומרים הכי קשים שהסתובבו כאן ולילות שלמים לא ישנתי. "ואז נהיינו מדינה שאני לא מכירה אותה - שלא אכפת לה ממני, שלא אכפת לה ממי שאכפתי לי ממנו ושעושה דברים מאד מאד קשים, שקשה לי איתם למרות שאני חושבת שהפלסטינים עשו דברים מחרידים. כשאת מתחילה לראות חדשות לא בארץ ואת רואה גופות של ילדים - אני במשבר זהות. אני לא יודעת מי אני". היא סיכמה את דבריה באמירה: "אני מרגישה שהגורל שלי תלוי בזה שהחטופים יחזרו לארץ, כי אחרת אין לי מה לחפש כאן. זה קריטי להחלטה אם להשאר כאן - כי אם זה לא יקרה אני לא אשאר כאן. המדינה בגדה בי". רוצים לראות עוד פרקים ותכניות של וואלה +? הורידו ללא עלות את אפליקציית וואלה + לטלוויזיה החכמה שלכם ותוכלו ליהנות מעוד המון תכנים מעניינים ומגוונים. ערוץ וואלה+ משודר גם בסלקום TV, פרטנר, יס + וסטינג TV.