הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
לפני שעה ו-4 דקות
55.56% מהצפיות
מאת וואלה!
7 באוקטובר 2023 היה היום הנורא ביותר בתולדות המדינה, אבל בימים שאחריו נדלק זיק של תקווה בתוך החושך הגדול. כולם שמו את הפוליטיקה בצד. המחלוקות נדחו. הרפורמות הוקפאו. ההפגנות הסתיימו. יצאנו להילחם על הבית, כתף אל כתף. נזכרנו שאנחנו אחים, והחלטנו שביחד ננצח. 7 באוקטובר 2024 הזכיר לנו כמה הכל היה זמני. אשליה של אחדות. התחלנו עם "ביחד ננצח" וסיימנו כשאנחנו אפילו לא יכולים לבכות ביחד על המתים שלנו, עם טקסי זיכרון נפרדים. אפילו הטילים של אויבנו, שלא מבדילים בין ירי לעבר חילוני, דתי, יהודי, ערבי, שמאלני, ימני או דרוזי - לא מצליחים לאחד אותנו יותר. וזה עצוב. אחד מהטקסים היה הרבה יותר מרשים מהשני - גם מבחינת תוכן וגם מבחינת צורה. כל מי שראה את שני הטקסים יודע בדיוק לאיזה טקס אני מתכוון. זה אפילו לא היה כוחות. אבל מה זה משנה? האם הגענו לנקודת שבר חברתית כל כך גדולה שאנחנו צריכים להשוות בין שני טקסי זיכרון? אגב, באולפני הטלוויזיה עשו בדיוק את זה - כולל הופעה של עמית סגל באולפן חדשות 12 שכל מטרתה הייתה לשפוך מים קרים על ההתרגשות הגדולה שאחזה בכל מי שצפה באחד הטקסים הכי מרגשים שאי פעם הופקו בישראל.
לפני 24 דקות
44.44% מהצפיות
מאת וואלה!
באחת הסצנות היותר מצחיקות של "הפרנצ'ייז" ("The Franchise"), הקומדיה החדשה של HBO, פונה פאט, בכיר באולפן קולנוע שנשמע בדיוק כמו מארוול, למפיקה שלו ומספר לה ש"סקורסזה מתבכיין שוב" בכתבה באתר "דדליין". "הוא מיילל שהקולנוע מת והסרטים שלנו הרסו אותו. בדקנו את הדאטה ומתברר שהוא צודק". הביקורת ההיא של אחד מגדולי הבמאים בכל הזמנים צפה ועולה בכל פעם מחדש בדיונים על ז'אנר סרטי הגיבורים, בעיקר לנוכח ההתדרדרות המתמשכת של השנים האחרונות. בזמן אמת, סקורסזה הוגדר על ידי רבים כזקן ממורמר שפשוט לא מסוגל להשלים עם מקומו החדש בעולם. סקורסזה טען באותו טור מפורסם מ-2019 בניו יורק טיימס שסרטי מארוול מהונדסים כך שאין בהם מקום למסתורין, נטילת סיכונים או תגליות, הכל מותאם כך שיתאים בדיוק לטעמו של קהל היעד, רק כדי שאפשר יהיה למכור לו את המוצר המהונדס הבא. האמת היא שסקורסזה תיאר תופעה גדולה הרבה יותר ממארוול. בעוד היא המטרה הקלה (גם אם הרוויחה את הכבוד הזה ביושר), הוליווד הפכה לתעשייה שבורחת מכל סממן של חשיבה יצירתית, הולכת על המוכר והבטוח ומתמכרת לאלגוריתמים ודאטה שמכתיבים מה למכור ולמי. אלה לא תופעות חדשות ולא נראה שמשהו עומד להשתנות בקרוב (נטפליקס, שרוב היצירות שלה הן פשוט שכפול של משהו שכבר ראיתם, היא דוגמה מצוינת), ולכן מה נשאר אם לא לצחוק עליהן?