הסבב הנוכחי הראה כי לחמאס יש יכולות ייצור מתקדמות לבניין כוח רקטי וכן להפעלתו. הרקטה החדשה מגיעה ל120 ק״מ ומצטרפת לאמל״ח המגוון הקיים בידי חמאס בעזה תמונה מאתר חמאס  במהלך הסבב הנוכחי ארגון חמאס הצליח להוכיח יכולות מרשימות של כמות שיגורים (הספק של כ-140 רקטות בחמש דקות) למגוון מרחקים. חלק מיכולות אלו בנויות על משגרים הכוללים שמונה קנים המופעלים על ידי מנגנון אוטומציה חשמלי כלשהו.  לצד המשגרים, חמאס הציג מספר סוגי רקטות, אחת מהן חדשה לטווח 120 ק״מ תחת הכינוי A120. ככל הנראה, סוג רקטה זה השתתף בשיגורים לעבר ערי המרכז ביממה האחרונה.  לפי צה״ל, שוגרו על ישראל כ-850 רקטות לטווחים שונים סה״כ מאז פרוץ העימות. בהודעה אחרת, מוקדמת יותר, טוען צה״ל כי זוהו כ-480 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל וכן כ-150 שיגורים כושלים שנפלו בשטח הרצועה. לוחמי ההגנה האווירית יירטו כ-200 שיגורים.  בחישוב פשוט, זה משאיר 130 רקטות שנכנסו לתחומי ישראל אך לא יורטו (480 - 350). חלקן בגלל נפילות מחוץ לפוליגון (האזור שצריך ליירט בו מחשש לחיי אדם). חלקן בגלל שעברו את כיפת ברזל. על פי פרסומים גלויים, הכיפה עומדת בכ-90 אחוזי יירוט. כלומר, אם יורטו 200, שהם 90 אחוזי יירוט, אזי כ-22 הצליחו לפגוע באזורים מיושבים. אולי זה לא חישוב מדויק (כי צהל לא נותן את המספרים האמיתיים), אבל חישוב שנותן קנה מידה על בסיס המספרים של צה״ל.  אם נבחן את הדיוק של הרקטות, כי אז מדובר על 222 רקטות שנכנסו לפוליגון מתוך 480. כלומר, אחוזי הדיוק עומדים על כ-46% דיוק. (דיוק במשמעותו כניסה לאזור היירוט שמאיים על תושבי ישראל). מספר זה אינו שונה מהותית מסבבים קודמים.  אחת ההנחות של מומחים ישראלים היא כי חמאס , אם יתנו לו מספיק זמן, ידע לייצר רקטות מדויקות יותר במעופן בעתיד הקרוב. כלומר, המשוואה הנוכחית שבה יש ליירט רקטה אחת מכל שתיים שנורות לישראל, יכולה להשתנות לרעת ישראל.  טל ענבר, העוסק במחקר רב שנים של יכולות רקטיות וטיליות של ארגוני הטרור הסביר לישראל דיפנס כי "נעשה שימוש רב ברקטות כבדות מתוצרת עצמית לטווח 120 ק"מ (המכונות  A120) המשוגרות ממשגרים בני 8 רקטות כל אחד.  ״הרקטות כבדות, וכוללות רש"ק משמעותי הגורם לנזק רב. בנוסף, נעשה שימוש בירי במסלול שטוח ביותר, כמעט בקו ראיה, של רקטות לטווח 40 ק"מ אל עבר אשקלון "על מנת להקשות על גילוי ויירוט בידי סוללות כיפת ברזל". 

הלחימה ממחישה כי חמאס נסוגה מההבנות עם ישראל. לאור זאת, על ישראל לבחון ביטול של ההבנות הקיימות או לכל הפחות לעצבן מחדש, תוך שילוב התניות ורכיבים שהוצאו מהן בעבר ובראשם נושא השבויים והנעדרים צילום: דובר צה״ל  אחד הלקחים הנוקבים שייסרו את בכירי חמאס בתחקורים שקיימה התנועה לאחר מבצע "צוק איתן" היה כי במערכה הבאה אסור לה להעניק שוב לישראל את היכולת להיות הגורם היוזם בעימות. מבצע "שומר החומות" ("חרב ירושלים" בלשון חמאס) גילם מימוש של הלקח אשר הופק ב-2014: התנועה הייתה זו שיזמה הפעם את המערכה והיא שקבעה את עיתויה. המטרה: סבב בן מספר ימים מדובר במהלך שנראה כי תוכנן זמן רב מראש בחמאס, דבר שגם העניק לתנועה יכולת להיערך בהתאם: מערכיה הצבאיים היו דרוכים וכשירותם המבצעית גבוהה, ובכירי חמאס ירדו למחתרת עוד לפני פרוץ הלחימה. ואולם ככל שמתארכת ומחריפה הלחימה מתחיל להתגלע פער בין ההערכה הראשונית של החמאס באשר למשך ולעוצמת העימות שתוכנן לבין האופן שבו הוא מתממש בפועל. החמאס כך נראה תכננה מעין "סבב", כלומר מהלך צבאי דרמטי שנפתח בשיגורי הרקטות לעבר ירושלים במהלך "יום ירושלים". זאת תוך ביסוס מעמדה המנהיג במערכת הפלסטינית ותוך הצגת חתירתה לשנות את "כללי המשוואה" בינה לישראל. להערכתה המהלך היה אמור לפתוח סבב בן מספר ימים שיסב - לתנועה בפרט ולרצועת עזה בכלל - נזק "נסבל" יחסית וייחתם לפי הדגם של עימותי העבר בינה לישראל, כלומר בעקבות פעילות של מתווך חיצוני שישיב לכנו את השקט ברצועה.  אפשר שהפעם ביטחונה העצמי של חמאס היה רב מדי והתאפיין בהערכת חסר לגבי המוכנות ויכולת התגובה של ישראל. ייתכן כי ברקע לכך ניצבה תחושה ולפיה המשבר הפוליטי העמוק במדינה יקשה עליה לנהל בעיתוי הנוכחי מערכה רבת עוצמה, קל וחומר ממושכת. הפער הזה מעורר כך נראה מוטרדות שמשתקפת בהכרזות החמאס בימים האחרונים, בפרט הכרזותיה לגבי "סיום המערכה", והבלטתה את מה שהיא מתארת כסירוב ישראל להיענות למאמצי תיווך לסיום הלחימה. חיסול בכירי התנועה מחדד ומיטוט רבי הקומות ברצועה מחדדים עוד יותר את הפער בין תכנוניה הראשוניים למציאות המתהווה בפועל, ולא ברור האם התנועה לקחה בחשבון כי ייגבה ממנה מחיר כזה בעימות הנוכחי. יכולות מרשימות של חמאס במישור הצבאי נראה כי מאזנה הכולל של החמאס עד כה מעורב. מצד אחד היא הפגינה יכולות מרשימות בתחום האש הארטילרית, ובמוקדן שיגורי המטחים רחבי ההיקף של רקטות לטווח ארוך בבת אחת לעבר מרכז ישראל. הדבר מוצג ע"י התנועה כ"הישג היסטורי", בין היתר עקב התהודה לה זכו השיגורים האלה בציבור הישראלי והעובדה שהביאו לשיבוש זמני בפעילות נתב"ג. חמאס ולצידו הג'האד האסלאמי גם הפגינו, כמו בעבר, הצלחות בתחום הנ"ט במרחב הגבול ברצועת עזה. מנגד נראה כי החמאס מתקשה לממש מהלכים במימדים אחרים שבאו לביטוי בולט ב"צוק איתן", ובראשם הקומנדו הימי, הכטב"מים ובמיוחד המנהור ההתקפי. הקושי הזה לא מאפשר לחמאס, לפחות עד כה, לממש את אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שהיא מתכננת מזה שנים במסגרת מערכה רחבה נגד ישראל: החדרת כוחות לשטח המדינה ותקיפה או אף השתלטות על יישוב ו/או מתקן צבאי במרחב עוטף עזה, מהלך שצפוי להיות לשיטתה בעל הד תודעתי עז וממושך. כשלון להצית את יו״ש גם מחוץ לרצועת עזה נראה כי מאזנה של החמאס מורכב. מצד אחד היא ממשיכה לנחול כישלון - כמו בכל העשור האחרון - במאמציה להצית את איו"ש ולהפיכת האזור לזירת עימות נוספת שעימה ישראל תצטרך להתמודד, ולא מצליחה בגיוס הממשלים והקהלים בעולם הערבי לצורך הפיכתם למנוף לחץ משפיע על ישראל. מצד שני, החמאס מזהה במאבק הנוכחי "הזדמנות" חדשה בדמות הבעירה הרחבה והחריפה בחברה הערבית בישראל שאותה היא מנסה ללבות ומגדירה כחזית נוספת במערכה הכוללת. שלושה ימים לאחר שפרצה, נראה כי מתחוור לחמאס שעוצמת המערכה ומישכה לא תואמים את הערכותיה הראשוניות. התנועה נקלעת בהדרגה למתח בין שאיפתה לשמר הישג תודעתי, למנוע עוד פגיעות בה ובמרחב האזרחי ברצועת עזה ולהגיב על מכות שהיא סופגת, לבין רצונה בעימות קצר יחסית והבנתה שהתארכותו תיתן אותותיה על אורך הנשימה של הציבור העזתי, ומכאן שגם על יציבות שלטונה ברצועת עזה (שיקול מרכזי שהביא אותה להסכים על סיום הלחימה ב"צוק איתן"). נסיגה מההבנות/ההסדרה שהתקיימו עד שחמאס החליטה להפר אותן באופן חד-צדדי ושלילת המחוות האזרחיות שקודמו מול הרצועה בשנים האחרונות, עשויות להתווסף למכות הקשות שסופגת רצועת עזה כבר עתה ובאמצעות כך לערער את יכולת התנועה להציג ״תודעת ניצחון״ עם תום הלחימה ולהשיב את כוח ההרתעה מולה. על ישראל אפוא לבחון ביטול של ההבנות הקיימות או לכל הפחות לעצבן מחדש, תוך שילוב התניות ורכיבים שהוצאו מהן בעבר, ובראשם נושא השבויים והנעדרים. ד"ר מיכאל מילשטיין משמש חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה וראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א. 

תמונה מתוך אתר חמאס צה״ל מדווח על ירי נ"ט שבוצע מצפון רצועת עזה לשטח ישראל לעבר רכב ישראלי. האירוע ארע בין ארז לנתיב העשרה. ישנו הרוג. עוד פצוע אנוש, קשה וקל. צה״ל מגיב בירי מהיבשה, האוויר והים לעבר מטרות בעזה.  על פי הערכות, מטרת חמאס היא להכניס את צה״ל למבצע קרקעי באמצעות חטיפת חיילים או אזרחים. בשלב זה, כאמור, המטרה לא הושגה. האירוע מגיע לאחר מתקפת רקטות לפנות בוקר לעבר ערי ישראל מהדרום למרכז ותגובה צה״ל נגד בכירים בחמאס.  על פי דובר בי"ח ברזילי בגל"צ: "ארבעה נפגעים באירוע ירי הנ"ט, בהם שניים אנוש, אחד קשה ופצוע במצב קל. מדובר בפציעות קשות וחודרות, חלקן מסכנות חיים." על פי הדיווחים במרשתת, הג׳יפ הותקף בנ״ט בריתוק של מרגמות ורקטות לטווח קצר על מנת למנוע מכוחות צה״ל להגיע לג׳יפ עם הפצועים וההרוג. תושבי נתיב העשרה הונחו להשאר בממ״דים. 

צה״ל מדווח על ירי נ"ט שבוצע מצפון רצועת עזה לשטח ישראל לעבר רכב ישראלי. ישנם פצועים והרוג אחד. הפינוי נעשה תחת אש רתק של חמאס תמונה מתוך אתר חמאס צה״ל מדווח על ירי נ"ט שבוצע מצפון רצועת עזה לשטח ישראל לעבר רכב ישראלי. האירוע ארע בין ארז לנתיב העשרה. ישנו הרוג. עוד פצוע אנוש, קשה וקל. צה״ל מגיב בירי מהיבשה, האוויר והים לעבר מטרות בעזה.  על פי הערכות, מטרת חמאס היא להכניס את צה״ל למבצע קרקעי באמצעות חטיפת חיילים או אזרחים. בשלב זה, כאמור, המטרה לא הושגה. האירוע מגיע לאחר מתקפת רקטות לפנות בוקר לעבר ערי ישראל מהדרום למרכז ותגובה צה״ל נגד בכירים בחמאס.  על פי דובר בי"ח ברזילי בגל"צ: "ארבעה נפגעים באירוע ירי הנ"ט, בהם שניים אנוש, אחד קשה ופצוע במצב קל. מדובר בפציעות קשות וחודרות, חלקן מסכנות חיים." על פי הדיווחים במרשתת, הג׳יפ הותקף בנ״ט בריתוק של מרגמות ורקטות לטווח קצר על מנת למנוע מכוחות צה״ל להגיע לג׳יפ עם הפצועים וההרוג. תושבי נתיב העשרה הונחו להשאר בממ״דים. 

ההכרזה על מל"ח, נועדה לאפשר רציפות תפקודית של המשק צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון   בהמשך לאישור הממשלה להכרזת שר הביטחון על הארכת מצב מיוחד בעורף, הודיע שר הביטחון על הפעלה של משק לשעת חירום (מל"ח).  ההכרזה על מל"ח, נועדה לאפשר רציפות תפקודית של המשק, ושמירה על אספקת מוצרים ושירותים חיוניים לאוכלוסיה. שר הביטחון עומד בראש ועדת מל״ח (משק לשעת חירום) עליונה ובתוך כך יפעל להנחות את משרד הממשלה והגופים האופרטיביים לרציפותו התפקודית של המשק באמצעות רשות החירום הלאומית.

מתמונה לא מחמיאה של כוחות הביטחון הישראלים מתעמתים עם צעיר פלסטיני ועד לתזכורות על חשיבות הסיוע הביטחוני האמריקני להצלת חיים – הפוליטיקאים לא מהססים להביע את דעתם ברשת כיפת ברזל מיירטת מטח טילים מעזה, אמש. צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa תגובות מעורבות מוושינגטון בנוגע לאירועי הימים האחרונים בישראל. מעבר למשפטים הצפויים והממוחזרים בסגנון ״לישראל הזכות להגן על עצמה, לפלסטינים הזכות לחיות בכבוד, מגנים אלימות, קוראים לרגיעה״ שנשמעו מהבית הלבן ומהפנטגון כמו בכל סבב עימותים עד היום, הביעו קולות במפלגה הדמוקרטית – מהפלג המסורתי והרדיקלי כאחד – מורת רוח וביקורת כבדה על ישראל. ״ההסרה הכפויה של תושביה הפלסטינים הוותיקים של שייח גראח׳ היא מתועבת ובלתי מתקבלת על הדעת״, כתבה בטוויטר בשבת הסנאטורית אליזבת׳ וורן, קול משמעותי של הסיעה הליברלית (טרם ההחלטה של בג״צ לדחיית הפינוי). ״על הממשל להבהיר לממשלת ישראל כי פינוי זה אינו חוקי ועליו להפסיק לאלתר״. לדבריה צירפה צילום חדשותי של כוחות הביטחון הישראלים מתעמתים עם פלסטיני צעיר, וניכר כי לא נבחר כלאחר יד: פניהם של הישראלים מכוסות בקסדות ולא ניתן לזהות הבעות, אך ניתן לזהות היטב את התחנונים במבטו של הפלסטיני ובתנועת ידיו האזוקות (אין כמובן התייחסות לסיפור שמאחורי התמונה – אבל אלף מילים וגו׳). גם מי שכמעט הגיע לתפקיד המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ברני סנדרס, התייחס לסוגייה בשבת. ״על ארה״ב לדבר בקול רם וברור נגד האלימות מצד קיצוניים ישראלים, בעלי בריתה של הממשלה, במזרח ירושלים ובגדה המערבית, ולהבהיר כי אין להמשיך את פינוי המשפחות הפלסטיניות״. ״מטח המתקפות הרקטיות מצד חמאס מהווה טרור, ואף מדינה לא צריכה לסבול איום כזה על אוכלוסייתה. מעשים עזי מצח אלה מאיימים על ביטחונם של ישראלים ופלסטינים״, כתב הלילה יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, בוב מננדז. ״אני מחויב לקיים מערכת ישראל בין ישראל לארה״ב המבוססת על ערכים דמוקרטיים משותפים ושותפות ביטחונית חיונית. אני גם מחויב להמשיך לעודד את הישראלים והפלסטינים למצוא דרכים לחיות יחד בשלום, חופש, ביטחון וכבוד באמצעות פתרון שתי המדינות״, הוסיף. ״רבים יגידו לכם שלישראל הזכות להגן על עצמה, זכות לביטחון ולבטיחות, אבל שותקים בנוגע לאם לפלסטינים יש את אותן זכויות גם כן. עד שנוכל להגן על זכויות הפלסטינים כפי שאנו מגנים על זכויות הישראלים, אין לנו בסיס לעמוד עליו בנוגע לצדק או לשלום״, כתבה אחת המבקרות הקשות ביותר של ישראל בסנאט, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, מהאגף הפרוגרסיבי/רדיקלי של המפלגה. בציוצים קודמים הביעה סולידריות עם הפלסטינים וכתבה ש״הכוחות הישראלים מגרשים פלסטינים מבתיהם בזמן הרמדאן ומעוררים אלימות. זה דבר בלתי אנושי לעשותו, על ארה״ב להפגין מנהיגות בהגנה על זכויות אדם״. חבר הקונגרס ג׳רי נגלר, החבר באייפק, גינה בתקיפות את חמאס בפוסט שפרסם שלשום בפייסבוק, אך בהמשך הוסיף כי הוא ״מוטרד מהאלימות בירושלים, כולל האלימות המשטרתית, ומעודד את הממשלה הישראלית לעצור את הפינוי הבלתי צודק של משפחות פלסטיניות בשייח׳ ג׳ראח״. ״העימותים האחרונים בישראל, הגדה המערבית ועזה הם טראגיים״, צייצה לפני שעות אחדות הסנאטורית הוותיקה דיאן פיינשטיין, באופן גנרי למדי יחסית לסנאטורית הידועה בלשונה החדה. ״אני מפצירה בכולם להרגיע את המצב המאוד מערער הזה מיד״. ״אני מגנה בתוקף את מתקפות הטילים של חמאס כנגד אזרחים ישראלים חפים מפשע, לישראל הזכות להגן על עצמה״, כתבה הסנאטורית ג׳קי רוזן הלילה, בעיצומה של המתקפה. היא הוסיפה כי ״בזמן שמערכת כיפת ברזל מיירטת את גשם הטילים מעל ערי ישראל, הדבר מזכיר לנו שהסיוע הביטחוני האמריקני מציל חיים״. יצוין, כי כל הפוליטיקאים הרפובליקניים שהתייחסו לנושא גינו בתוקף את חמאס וצידדו בישראל ובזכותה להגנה עצמית באופן מוחלט. זכה לכותרות הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שבהצהרה שפרסם לא פספס הזדמנות להתנגח במחליפו. ״תחת ביידן, העולם נעשה יותר אלים ופחות יציב, בגלל חולשתו והיעדר התמיכה בישראל״, כתב. ״על ארה״ב תמיד להתייצב לצידה של ישראל ולהבהיר שעל הפלסטינים לסיים את כל האלימות, הטרור ומתקפות הטילים״.

היועמ״ש לממשלה התיר למשטרה להסתייע בחיילי צה״ל בלוד. המפכ״ל החליט שהוא מעדיף את מג״ב עם סמכויות שיטור    צילום: משטרת ישראל היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה שוחחו הבוקר עם ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל ועם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, לגבי היבטי אכיפת החוק סביב המאורעות ברחבי הארץ.  היועץ המשפטי לממשלה ומ״מ פרקליט המדינה קוראים למנהיגי הציבור לסייע בהרגעת הרוחות ובהשבת השקט על כנו ולרסן את ההתלהמות וההסתה. הם מדגישים כי מערכת אכיפת החוק לא תגלה סובלנות לאלימות ולבריונות ותעמוד על אכיפה נחושה של הדין ביחס לכל מי שפוגע באדם או ברכוש. אשר לסוגיית סמכויות המשטרה בעיר לוד נבקש להבהיר כי אמש, לקראת חצות, פנה מזכיר הממשלה בשם ראש הממשלה, ללשכת היועץ המשפטי לממשלה ומסר כי ראש הממשלה ביקש את עמדת היועץ בשאלת האפשרות להסתייע בחיילי צה״ל לשם התמודדות עם האירועים האלימים בעיר לוד. תוך זמן קצר גובשה חוות דעת משפטית בנושא, בשיתוף עם הפרקליט הצבאי הראשי לפיה בנסיבות הייחודיות הדבר אפשרי. זמן קצר לאחר מכן, התקיימה התייעצות בראשות ראש הממשלה, בהשתתפות שר הביטחון, שר הבט״פ, היועץ המשפטי לממשלה, ר׳ המל״ל ומפכ״ל המשטרה. בהתייעצות הובהר ע״י המפכ״ל, כי אין כוונה להסתייע בחיילים, אלא בפלוגות מג״ב, שלהם סמכויות שוטר. ואכן, הובהר על ידי שר הביטחון כי יוקצו פלוגות מג״ב כמבוקש.  בהמשך לכך, התבקש להחיל מצב חירום אזרחי בעיר לוד בהתאם לסמכות הקבועה בפקודת המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר עוד במהלך השיחה כי הדבר אפשרי מבחינה משפטית ועמד על עיקרי ההסדר הקבוע לעניין זה בחוק. ואכן, מיד בעקבות כך נוסחה והובאה ההכרזה לחתימת שר הביטחון כמצוות החוק באופן שמעניק את מירב הסמכויות הנדרשות בידי כוחות המשטרה ומג״ב הפועלים בעיר.  הייעוץ המשפטי ניתן באופן הדוק, צמוד ומיידי תוך שיתוף פעולה עם כלל גורמי המקצוע והמדיניות.

ד"ר משה תשובה, ראש המחלקה להנדסה מכנית במכללת אפקה להנדסה בת"א, טוען שהסכנה בפגיעה במיכלי נפט הרת אסון לסביבה ולתושבי האזור משה תשובה. קרדיט צילום: יח"צ אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בת"א הפגיעה של הרקטה במיכל של חברת תש״ן גרם לדליקה החל מאתמול (ג) ועד היום כולל. בראיון עם ישראל דיפנס, מסביר ד"ר משה תשובה, ראש המחלקה להנדסה מכנית במכללת אפקה להנדסה בת"א, כי מדינת ישראל תצטרך להחליט מה לעשות עם המיכלים בשוך הקרבות.  ״מאגרי הנפט והדלק הם חלק מהתכניות של הממשלה לחדש או להקים מחדש את קצא״א (יחד עם האמיריות). בעקבות הפגיעה במיכל, ניתן להבין למה אסור לקדם את התכנית״, אומר תשובה. ״תחשוב על מאגרים כאלו שיהיו לאורך הציר בין אילת לאשקלון. אלו יכולים להפגע מאסון טבע, רקטה, טיל או פעילות חבלנית.  ״חווינו כבר אסון טבע בקו הזה בשנת 2014 בשמורת עברונה. הנזק התבטא בפגיעה בטבע בגלל דליפה של נפט, כולל פגיעה במי תהום. במקרה הנוכחי, מדובר בפגיעה ישירה של רקטה הגורמת לנזק סביבתי באוויר. משרד להגנת הסביבה אף ביקש מתושבי אשקלון להמנע משהות שאינו נחוצה בחוץ, בגלל הזיהום. בערה כזו מפזרת חלקיקי פיח לאוויר. אלו חומרים מזהמים שיכולים לגרום למחלות ריאה ופגיעות חמורות יותר כתלות בסוג חומר הבערה. זו פגיעה ממשית לאנשים עם בעיות נשימה.״  תשובה מסביר כי טיפול באירוע כזה תלוי בגודל המיכל. במקרה של תש״ן, אין מדובר במיכל הכי גדול בנמצא, אך בגודל שקשה לחנוק את האש. ״במיכלים קטנים יותר אפשר לחנוק את האש. בשביל הבערה צריך שלושה מרכיבים - חומר בערה, חמצן וחום. אם אתה חונק חמצן, הבערה נפסקת. שוב, זה תלוי גודל המיכל. במיכלים גדולים נותנים לחומר הבעירה לבעור עד שהוא נגמר ומנסים לקרר את המיכל ואת אלו סביבו״, אומר תשובה.   אז מה ניתן לעשות? ובכן, תשובה אומר כי הפתרון האידיאלי הוא לעבור לחלופות ירוקות להפקת אנרגיה. ביניהן טורבינות גז קטנות אותן ניתן לבזר וכן שימוש בהתקנים סולארים. אם רוצים לשמר את המיכלים, ניתן להטמין אותם באדמה או בים, אך מדובר בהליך יקר מאד וכזה שיכול לסכן את הסביבה במקרה של אסון טבע.  ״יש פתרונות מפני חבלות, אבל אז אתה חושף את המיכלים לפגיעות טבע. גם אסדות גז נתונות לפגיעות טבע. זה עניין הסתברותי ואז הנזק הסביבתי גדול. אם טומנים את המיכל בים, הנזק לים יהיה אדיר. מדינת ישראל צריכה לחשוב על מעבר לכלכלה נקייה״, מסביר תשובה. ״במפרץ חיפה הייתה הצדקה כלכלית להקים תעשייה פטרוכימית, אבל הנזק לתושבים היה גדול.״  תשובה טוען כי מדינת ישראל, לאור האירוע אך גם לפני כן, הייתה צריכה לנתק את עצמה מתלות בדלקים נוזליים. ״זהו הליך שכבר החל בישראל. לפזר כמה שיותר את הנקודות בהן ניתן לצור חשמל. העובדה שיש ריכוז תחנות כוח, מאתגרת מבחינה אסטרטגית״, מסביר תשובה.  ״במידה ורוצים לשמר את המיכלים כמו שהם, יש לעשות סקר סיכונים ואפשר לעשות הטמנה או חלוקה למיכלים קטנים יותר. יש לזה מחיר כספי. אבל אם רוצים לשמר - זה המצב. בכל מצב, עדיין הפריקה של הדלק צריכה להשאר קרובה לנמל.״