"זה מחדל שאנחנו אפשרנו את זה, וצריך יהיה להסיק מסקנות. היו שצפו, אך המערכת שלנו לא צפתה את המהלך״, אומר ד"ר עוזי ארד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי בראיון לישראל דיפנס מה שקרה בשבועות האחרונים הוא מחדל, ויהיה צורך להפיק ממנו מסקנות. כי היו שצפו את ההתרחשויות, אך המערכת שלנו לא צפתה, ולכן מה שקרה הוא חיבור בין אוזלת יד של ממשלה, המתפקדת בצורה מופקרת בשנה האחרונה, לבין עיוורון ברמה המודיעינית. דברים שאומר ד"ר עוזי ארד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, ראש המחקר במוסד, יועץ ראש הממשלה לביטחון  לאומי, וכיום עמית מחקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת ת"א. ד"ר ארד, בראיון מיוחד לישראל דפנס, נשאל כיצד על מערכת הביטחון לנהוג כרגע ברצועת עזה. "מה שצריך לעשות זה לנצל את הכוחות המוטסים וכוחות אחרים כדי לפגוע כמה שיותר בכל המטרות הצבאיות והמבצעיות של החמאס. להשמיד כמה שיותר, לקצץ את ציפורני החמאס, לפגוע ביכולות הצבאיות והמבצעיות שלו, בתי המלאכה, חימוש, ומפקדים של הארגון. בזה צריך להתמקד – מקסימום פגיעה ביכולות התקפיות – וכמה שיותר מהר. "עם הטכנולוגיות שיש לנו היום, טכנולוגיות שלא היו בנמצא ב'צוק איתן', ב'עמוד ענן' וב'עופרת יצוקה', יש לנו שרירים וטכנולוגיות. וכל זה בלי להיכנס לעזה. אין דבר כזה כיבוש עזה, אלא פעולות שיחסלו כל יכולות מבצעיות של ארגון הטרור". ד"ר ארד רואה קשר בין אירועי עזה לבין מה שהתרחש בירושלים ובערים המעורבות: "יש קשר בין הדברים. מעבר להרגעת הרוחות והרגיעה המיידית, יהיה צורך לשקם את מערכות היחסים בין יהודים לבין ערביי ישראל". על ההישגים שקצר השבוע ארגון החמאס: ״"חמאס השכיל לנצל הזדמנות שבה ירושלים היתה למוקד תסיסה בעונת חגי האיסלם. הוא ניצל מצב שבו יש מהומות ותסיסה כדי הוא יצטייר כמגן מירושלים וכך לחזק את מעמדו ביו"ש וגם בקרב קיצוניים שבין ערביי ישראל. בזה הם הצליחו. חמאס קנה אהדה בעולם הערבי". בישראל לא ראו את התהליכים האלו? "חמאס הצליח להפתיע אותנו, וזה לגנותנו מבחינה מודיעינית. הם שיפרו את מצבם ואת השפעתם ביו"ש ללא תלות במה שיקרה בעזה. חמאס קוטף את הפרי. זאת ועוד: חמאס הוכיח שהוא איננו מורתע כאשר הוא יורה על ירושלים ועל תל אביב". ד"ר ארד מסכם: "זה מחדל שאנחנו אפשרנו את זה, וצריך יהיה להסיק מסקנות. היו שצפו, אך המערכת שלנו לא צפתה את המהלך, ולכן אני רואה בכך קטע של חיבור בין אוזלת יד של תפקוד הממשלה, המתפקדת בשנה האחרונה בצורה מופקרת, לבין עיוורון ברמה המודיעינית". 

הרקטה שוגרה לעבר שדה תעופה רמון שנסגר זמנית בשל האירוע. טווח כזה מכסה את מדינת ישראל דרומה לאזור אילת ועד גבול לבנון בצפון המשגר לכאורה של הרקטה. מקור: אתר חמאס מוקדם יותר היום טען חמאס שיש לו רקטה לטווח של 250 ק״מ (Ayyash 250). לאחר טענתו, נטען ממועצה אזורית איילות כי רקטה נפלה בשטח פתוח בתחום המועצה.  הטווח בין עזה למועצה האזורית הוא כ-200 ק״מ בקו אווירי. פרסום של דה-מרקר טען כי בעקבות שיגור הרקטה נסגר לטיסות שדה התעופה רמון.  הדיווחים היום מגיעים לאחר אזעקה שנשמעה אתמול (ד) בגליל התחתון, לכאורה בגלל רקטה. עם זאת, פרסומים רשמיים טענו כי מדובר בטעות בהפעלת הצופרים.  אם אכן ישנה רקטה לטווח 250 ק״מ בעזה, מדובר בחידוש. רקטה כזו ״סוגרת״ טווח לסביבות אילת בדרום ועד גבול לבנון בצפון.   

לפי דו״צ, הושמדו ביומיים האחרונים לפחות שמונה חוליות צילום: דובר צה״ל  בעקבות התקרית אתמול בה נהרג סמל-ראשון עומר טביב ז״ל צה״ל שם דגש על ״ציד״ חוליות נ״ט של חמאס. מדובר בחוליות שעושות שימוש בנ״ט רוסי לטווחים של 5.5 עד 8 ק״מ, תלוי גרסה.  לפי דו״צ, הושמדו ביומיים האחרונים לפחות שמונה חוליות.   

נצ״מ בדימוס, אילן מור, טוען כי המציאות של הימים האחרונים היא התקוממות ויש להתייחס אליה כאל סיוע לאויב במלחמה במובנו על פי חוק העונשין. דעה נוקבת   צילום: משטרת ישראל  חודש מאי 2021 ייזכר כחודש שחור עבור משטרת כזה שתרחישי אימה מתרחשים בו החל מאסון מירון  ועד אירועי הפרות סדר – התקוממות עממית בהיקפים לא מוכרים, בעת לחימה. תרחיש המהווה חידוש. כמי שחווה שנים רבות את שגרת המלחמה של משטרת ישראל לבי עם השוטרים והמפקדים. מוכרת לי התקופה הזאת שבה המשטרה עובדת סביב השעון במתכונת "שלדי" של 12 שעות. המפקדים טרוטי עיניים עם הערכות מצב שלא נגמרות . מנסים לרדוף אחרי האירועים, להגיב ולתת מענה. מהומות אוקטובר 2000 ללא ספק הביקורת הגוברת על משטרת ישראל ראוי שתבחן אל מול ההיסטוריה וההווה. בסיום המאמר אנסה להביא הצעות למצב הכמעט בלתי אפשרי הזה. אחת הסוגיות העולות בשיח הציבורי נוגע "איפה המשטרה?" עד כמה המשטרה להוטה לסייע למפגינים או לדכא אותם? נלך להיסטוריה הלא רחוקה ונפליג עד אוקטובר 2000 לוועדת אור שנדמה שהאזרחים וגם חלק מהעוסקים במלאכה שכחו אותה ואת ועדת לפיד שבאה בעקבותיה.   וועדת אור או בשמה המלא, ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000. כינויה של ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה לשם בירור אירועי אוקטובר 2000 - גל מחאות והפגנות של ערביי ישראל שנעשו לשם הזדהות עם ערביי יהודה ושומרון לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה.  במסקנותיה מתחה הוועדה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל, להלן מספר לקחים של הוועדה. יש לקיים הידברות בין המשטרה ובין מנהיגות הציבור הערבי. אין להימנע מאכיפת החוק במגזר הערבי שעתיד לסייע גם לו. על המשטרה לתעד את פעולותיה, לערוך תחקירים ולכתוב דו"חות פעולה. יש לשקול מתן חיסיון לתחקירים של המשטרה בצורה דומה לתחקירים הנערכים בצה"ל. על המשטרה להיערך בצורה טובה יותר לקראת הפרות סדר למרות המגבלות התקציביות. יש להימנע בשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ללא בדיקה מוקדמת. יש לירות אש חיה וכן כדורי גומי רק בעת סכנת חיים; אין להשתמש בצלפים. חובה על המשטרה להשתמש תחילה באמצעים פחות חריפים ורק לאחר מכן לעבור לאמצעים העלולים להיות קטלניים. אין להשתמש באנשי ימ"מ לטיפול בהפרות סדר, משום שמומחיותם אינה קשורה לעניין, וצורת הפעלתם (פעולה עצמאית למחצה) איננה מתאימה לכך. אם בכל זאת יש צורך בכך, יש להכפיפם למפקד המקומי. חסימת צירים איננה מצב תקין ואין להשלים איתה. במקרה הצורך יש להפעיל אלימות על מנת לפתוח את הצירים לתנועה. עם זאת יש להעדיף, במידת האפשר, להשתמש בהידברות על מנת להימנע מפעולה כוחנית. על המדינה לפעול לקירוב יהודים וערבים ולנקוט בכל האמצעים על מנת להביא למצב של דו קיום בשלום. כל אלה ועוד מהווים תמרור אזהרה עבור השוטרים ובדגש למפקדים אשר מסקנות הוועדה מלווים אותם בקורסי המפקדים השונים. אל אלה ניתן לצרף אמירות של ראשי המדינה ובראשם ראש הממשלה הנוכחי,  המותחים ביקורת כבר שנים על תפקוד המשטרה. בדגש לחקירות. כל אלה ללא ספק פוגעים ביכולת המשטרה לתפקד. ״סיוע לאויב במלחמה" לאחר שכל זה נאמר, יש לנתח את המצב החדש אשר אינו דומה ברקע שלו לאירועי אוקטובר 2000 ויש לנקוט בצעדים מיידים על מנת לעצור את הסחף אל עבר "מלחמת אזרחים". השוני המרכזי הוא שהאירועים האחרונים מתרחשים תוך כדי מלחמה ולכך יש מענה בחוק העונשין. ״סיוע לאויב במלחמה", במובנו לפי סעיף 99(א) לחוק העונשין, אינו נדרש להיות מכוון לאויב ספציפי. אלא די במעשה, שעל פי טיבו (על פי מבחן אובייקטיבי) יש בו כדי לסייע לאויב כלשהו במלחמתו בישראל.  אף אם לא ניתן לזהות ארגון או מדינה ספציפיים שלהם מוגש הסיוע נדרש כי המעשה, על פי טיבו, יהיה בו כדי להוות מעשה של סיוע לאויב בזמן מלחמה. בין אם נעשה כמעשה בודד ובין אם נעשה כחלק מפעילות שוטפת במסגרת ארגון מחבלים זה או אחר, או במסגרת פעילות של מדינת אויב. הוספת "ארגון מחבלים" להגדרת "אויב" נועדה להתמודד עם מציאות ביטחונית על פיה אויבי המדינה אינם דווקא מדינות או גופים בעלי זהות ארגונית מובהקת שההשתייכות אליהם ממוסדת ורשמית. מדובר גם בארגוני מחבלים שאינם ממוסדים, המתאפיינים במידור, והפועלים באמצעות רשתות נמוכות של פעילים, מבלי שניתן לזהות השתייכות רשמית כלשהי לארגון.  הסיוע לארגונים מסוג זה יכול להיות באופנים שונים, בין היתר, באמצעות סיוע למטרות האסטרטגיות המובהקות של הארגון, גם בלא יצירת קשר ישיר עם הארגון עצמו. במקרים בהם לא ניתן להוכיח זיקה של אדם לארגון מחבלים ספציפי, ייעשה שימוש בעבירה זו רק אם קיימת מובהקות ברורה של המעשה כמעשה המסייע לאויב, או המשתלב באסטרטגיה שלו, ולאחר שהוכחה הכוונה לסייע לאויב.  דוגמה למעשה אשר מעצם טיבעו יש בו כדי לסייע לארגוני המחבלים ולמטרותיהם, אף ללא הוכחת זיקה לארגון ספציפי. יש לעבור לביצוע של מעצרים המוניים ושימוש בצווים מנהליים לביצוע של מעצרי מסיתים מכל הכוונים. על אף האמור במסקנות הוועדה, יש לעבור לשימוש בצלפים לאור השימוש בנשק שילך ויגבר. אין להתייחס בשום אופן לאירועים האחרונים כאירועי הפרות סדר - אלא כהתקוממות. השינוי במושגים ישאיר במערכה את הקיצוניים בשני הצדדים ובהם יש לטפל ביד חזקה. אם לא,  צפויים לנו ימים קשים מאלו שעברנו. 

מבצע ״שומר החומות״ עוד בעיצומו וההתפתחויות עוד לפנינו - לסגירת האירוע או להרחבתו (ואף, ייתכן, לזירות נוספות) כל מבצע מביא עמו תהליך שלם של תחקירים והפקת לקחים, החל מאפקטיביות מערך ההגנה האווירית ועד למהירות המענה הרפואי לכלל האירועים. בשלב זה אין צורך לעסוק באותם נושאים. ואולם, נכון כבר עכשיו לעסוק בשתי שאלות מהותיות: האם ניתן להרתיע גורם רדיקלי שאינו נושא באחריות מדינתית כחמאס וג׳יהאד איסלאמי? והאם ניתן למנוע התחמשות והתעצמות של ישות אויב?  ככל שנעמיק בשתי השאלות הללו נוכל לעצב את המדיניות העתידית של ישראל כלפי רצועת עזה וזירות נוספות מבלי לגרוע מחשיבותה המכרעת של אסטרטגיה מדינית כוללת שצריכה להיות המושך המרכזי בעיצוב המדיניות הלאומית. מטרת ההרתעה היא לגרום ליריב לחשוב פעמיים לפני שינקוט פעולה נגדנו, עד כדי לגרום לו שלא לנקוט בפעולה כלל. ההרתעה צריכה בראש ובראשונה לפעול על דרג מקבלי ההחלטות ולכן פעולות שיוצרות הרתעה צריכות להיות מוכוונות לדרג זה. הרתעה היא רכיב רגיש, משום שכאשר היא נשחקת או נעלמת, לא נדע זאת עד שיהיה מאוחר מדי - כאשר האויב יפעל חרף התחושה שלנו שהוא מורתע.  שימור הרתעה על סף כזה שלא יגרור הידרדרות הוא אתגר גדול מאוד. שימור ושיפור ההרתעה הוא תנאי הכרחי לניהול חיי שגרה, אך אי אפשר להימנע מנטילת סיכונים. נכון לקיים תוכנית סדורה, לרבות מנגנוני בקרה ובחינה לקיום מאמץ ההרתעה אל מול כלל הזירות כחלק מובנה בתפיסת ההפעלה. מן העבר האחר, מניעת התחמשות הינה נושא המלווה אותנו כבר שנים, החל בשנות ה-60 המוקדמות בסיכול הניסיון המצרי לפתח טילים ארוכי טווח. ההתעצמות המשמעותית של צבא מצרים שתוכננה אז נגדעה על ידי סדרת פעולות שבסוף טרפדו את  מימוש הפרויקט. כאשר מדינת אויב מתחמשת במטוסים חדשים שהינם שדרוג משמעותי של יכולותיה, האם אנחנו עוסקים בנטרול ובסיכול ההתעצמות שלה? ברוב המקרים, התשובה היא לא. ברוב המדינות בעולם, התעצמות היריב נענית בהתחמשות מקבילה ואף עדיפה. אך המצב בעזה, כמו גם בלבנון, מאפשר בקלות יחסית לסכל את מאמצי ההתעצמות של חמאס, הג׳יהאד האסלאמי או חיזבאללה, משום שהם מבצעים את ניסויי הירי שלהם (לכיוון הים) באופן גלוי לחלוטין. שיבוש קבוע של ניסויים אלו אמנם יעורר מתחים ויחייב ניהול סיכונים, אבל מעשית יביא לשיבוש מהותי של בניין הכוח, וימנע לאורך זמן את ההתעצמות של הכוחות הפועלים ברצועת עזה - כפי שמתקיים בזירה הצפונית בה באופן שיטתי משבשים את התעצמות חיזבאללה. שילוב של סיכול מאמצי התעצמות כמרכיב בתפיסת ההפעלה לצד תוכנית הרתעה סדורה יאפשר מימוש מדיניות שעשויה לחסוך מאיתנו את המבצע הבא.  הכותב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור.

מבדיקה מעמיקה התברר כי מדובר בחומרים דו שימושיים האסורים לכניסה לשטח רצועת עזה, ושעל פי החשד משמשים את המערך הרקטי ברצועה צילום: דוברות רשות המסים בודקי המכס במעבר ניצנה סיכלו הברחה של חומרים כימיים אשר לפי החשד משמשים את מערך הרקטות ברצועת עזה. החומרים נתפסו במטען שיובא על ידי יבואן תושב עזה, עליו הצהיר כי הוא מכיל מפיצי ריח. במסגרת בידוק המטען במעבר, השתמשו בודקי המכס באמצעים טכנולוגיים מיוחדים, פתחו את בקבוקי מפיצי הריח, וגילו כי בחלקם יש חומרים ואבקות שאינן תואמות להצהרה. מבדיקה מעמיקה התברר כי מדובר בחומרים דו שימושיים האסורים לכניסה לשטח רצועת עזה, ושעל פי החשד משמשים את המערך הרקטי ברצועה. החומרים והממצאים הועברו לכוחות הביטחון המשך טיפול. מינהל המכס ברשות המסים ימשיך להוות חיץ ראשון במאבק לסיכול הברחות של אמצעי לחימה וחומרים דו שימושיים בכל המעברים והכניסות למדינת ישראל תוך שימוש במודיעין איכותי ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים. 

אחת התקיפות נגד סגן מפקד גדוד ג׳בלייה של ארגון הטרור חמאס בצפון רצועת עזה, ממנה נוהלו התקיפות האחרונות צילום: דובר צה״ל כלי טיס של צה״ל תקפו דירה מבצעית של סגן מפקד גדוד ג׳בלייה של ארגון הטרור חמאס בצפון רצועת עזה, ממנה נוהלו התקיפות האחרונות. בנוסף, צה"ל תקף שלוש דירות מבצעיות נוספות, של מפקד פלוגה בגדוד סג'עיה בצפון הרצועה, מפקד פלוגה בשאבורע בצפון הרצועה ומפקד פלוגה בדיר אל באלח במרכז הרצועה. משלוש הדירות נוהלו התקיפות האחרונות ומחלקן תקיפות עבר.  

המון ערבי פרוע תוקף בפראות עובר אורח יהודי. המון יהודי תוקף עובר אורח ערבי. זה מה שמתרחש בערי ישראל בימים אלו. ביחסי יהודים-ערבים יש לטפל מן היסוד בדרך כלל עצה טובה היא כשחווים חווייה עזה, חיובית או שלילית, לא להתנפל ישר על המקלדת ולכתוב אלא להמתין. לנשום, לספור עד עשר, לעכל, לשקול, ואז לכתוב. אך יש אשר חווים זעזוע עמוק למראה לינצ'ים ברחובות ישראל. המון ערבי פרוע תוקף בפראות בלתי נתפסת ופוצע עובר אורח יהודי. המון יהודי מוסת ואלים תוקף עובר אורח ערבי, ושניהם בבית החולים נלחמים על חייהם. שם יטפלו בהם רופא ערבי ואחות רחמניה ערביה ואת התרופות יביא רוקח ערבי.  מילים מכובסות כך בבת ים, בעכו, ברמלה, ביפו. בירושלים. מתנפלים על בית כנסת ושורפים ספרי קודש, כשם ששורפים שדות ביישובי עוטף עזה. אלימות, בוטות, גסות. יפו, עכו, רמלה, ירושלים - ׳ערים מעורבות', זה השם במילים המכובסות. בזוועה מביטים על מסך הטלוויזיה למראה הלינץ' ברחובה של עיר, והמצלמה חושפת הכל, אבל היכן השוטרים שחורי המדים עם האלות והאקדחים והאזיקונים? לא רואים אותם בפריים, כי המשטרה לא שם. היא תגיע יותר מאוחר. לא להפריע להם ולא להטריח או להטריד את הקצינים המקיימים "הערכת מצב". הטילו עוצר על העיר, כאילו היינו בימי המנדט הבריטי, אך אל דאגה, העוצר הופר מיד. למחרת הלינ'צים וההשתוללויות ישמעו ההסברים המוכרים: מדובר בקומץ קטן, שבאב, חבורות נוער פרוע, קיצוניים. הם באו מבחוץ, הם בכלל לא תושבי העיר. רוב התושבים שלנו בסדר גמור, יש חיים בצוותא. "זה קורה" בערים מעורבות. דיווחי ליל הלינצ'ים והתפרצויות השנאה התהומית הערבית-יהודית והיהודית-ערבית מדאיגים הרבה יותר מדיווחי עזה. בעת שמעל שמי המדינה מתמודדים קסאמים עם מיירטי כיפת ברזל, נפתח למטה ברחובות פצע פנימי עמוק שמוגלתו נחשפת בימים אלו.  לא אויב חיצוני דוגמת חמאס אלא אויב פנימי. פצע חיצוני אפשר לרפא עם פלסטר ותחבושת. פצע פנימי עמוק דורש ניתוח. והחמור הוא שהעוינות שנתגלתה בלילות אלו היא הדדית, דו-צדדית. ערבים אלימים חיפשו יהודי להתעלל בו ובריונים יהודים חיפשו ערבי. ומצאו. בלגן במדינה ובמוסדותיה ואנו אומרים: הכל בא מלמעלה. מה רואים הצעירים הללו, ערבים כיהודים, כשהם מביטים "למעלה", אל ההנהגה, אל המנהיגים, אל השרים וחברי הכנסת, מכל מפלגה שהיא. הם רואים יותר מידי בלגן במדינה ובמוסדותיה. אי תפקוד מחפיר. שחיתות. הם רואים שכונות עוני כמה קילומטרים ממגדלי פאר שהחנייה בהם עולה חצי מיליון שקל. הם רואים ראש מממשלה שעומד לדין על קבלת שוחד. הם רואים מדינה שנשיא וראש ממשלה ושרים שלה ישבו בכלא כאחרוני העבריינים.  הם רואים התקפות בלתי פוסקות, גסות רוח, נגד המערכת המשפטית, נגד השופטים, נגד הפרקליטות, נגד בית המשפט העליון, עליהום על שומרי החוק. הם רואים חברי כנסת ומיניסטרים שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא ציבור שולחיהם ובוחריהם. הם רואים שהולכים ארבע פעמים לבחירות כלליות ואי אפשר להקים ממשלה נורמלית שתדאג לאזרחים. שיא עולמי של ארבע בחירות תוך שנתיים, ועוד היד נטויה.  מזלזלים בציבור הערבי הם רואים כיצד פוליטיקאים יהודים בכירים מזלזלים בציבור הערבי במשך עשרות שנים. אתמול הם תומכי טרור והיום פתאום מחזרים אחריהם ומקרבים אותם, והכל כדי להקים קואליציה. צעיר לומד בבית הספר היסודי שהוא חי במדינה דמוקרטית כי הרי יש מפלגות ובחירות בקלפי ובפרלמנט יושבים 120 ח"כים נכבדים עם שלושה עוזרים פרלמנטרים ומכונית.  הצעיר הזה לא מודע לכך שהתוכן האמיתי של משטר דמוקרטי בא לידי ביטוי בין הבחירות, בימים שבהן הנבחרים פועלים למען האזרח ולטובתו, למען כל האזרחים, מכל המינים והשבטים והמיעוטים. מה גרם להתפרצות השנאה התהומית לנגד עינינו בימים האחרונים, אחרי שהקורונה כמעט מאחורינו ואנו מחוסנים להפליא. סוציולוגים ופסיכולוגים יחקרו ויסבירו. ללמוד ערבית כשם שלומדים עברית אבל ברור: לבה רותחת מתפרצת בפתאומיות, גולשת וקוברת תחתיה. אבל מקור הלבה במעמקים, אי שם בשכבות המאגמה במרכזו של כדור הארץ, והלבה בוערת ומתלהטת ימים רבים אולי שנים, ואז מתפרצת במהירות קטלנית. וזה הנמשל: בלי לחטוא בחטא ההכללה, יש שכבות בציבור הערבי שיש בהן שנאה למי ש (לדעתם) מדכא, כובש, מנשל, מפלה לרעה. ויש שכבות בציבור היהודי שיש בהם שנאה עמוקה לערבים ש(לדעתם) שואפים להשמידנו, לסלקנו מהארץ הזאת.  כנראה ששנאה כזו מתקיימות על אש קטנה, עד שבתנאים מסויימים הן מתפרצות בזעם בלתי כבוש. וזה מה שקורה השבוע בערי ישראל. חומר למחשבה למחנכים, למורים, לפוליטיקאים, למשרד החינוך, למחלקות חינוך ברשויות מקומיות, לפובליציסטים ולכל מי שאכפת: ביחסי יהודים-ערבים יש לטפל מן היסוד.  מגן הילדים, מהשכונה, מההורים ומהמשפחה והשכנים. הסברה, חינוך להכרת האחר, השונה. וללמוד ערבית כשם שלומדים עברית. בארץ הזאת יש שתי שפות. מה לעשות.