המערכת תוצרת לוקהיד מרטין השמידה טיל בליסטי לטווח בינוני ששוגר לעבר בסיס האוויר אל- דאפרה By The U.S. ArmyRalph Scott/Missile Defense Agency/U.S. Department of Defense - Successful Mission, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=29114493 מערכת הגנ"א המתקדמת THAAD המופעלת על ידי איחוד האמירויות יירטה בשבוע שעבר טיל בליסטי ששיגרו המורדים החות'ים בתימן כחלק מתקיפה של מטרות באבו דאבי. זה היה היירוט המבצעי הראשון של טיל THAAD בפעילות מבצעית-קרבית, מדווח דפנס ניוז, המציין כי האמריקנים מפעילים מערכות הגנה מדגם זה גם בישראל.  המערכת תוצרת לוקהיד מרטין השמידה טיל בליסטי לטווח בינוני ששוגר לעבר בסיס האוויר אל- דאפרה, שהוא בסיס של איחוד האמירויות המארח אנשי צבא אמריקניים וצרפתיים. בתקיפה נטלו חלק טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטמ"מים של החות'ים, נהרגו שלושה אזרחית ונפצעו ששה, כך הודיע שגריר האמירויות בוושינגטון. השגריר יוסף אל אוטייבה מסר שההרוגים היו בלתי מעורבים תמימים. מפקדת פיקוד מרכז של צבא ארה"ב אישרה כי בעת התקיפה אנשי צבא אמריקניים תפסו מחסות בבונקרים בבסיס וכי "כל הכוחות בבסיס נהגו במקצועיות ובמשמעת". מערכת הגנ"א THAAD מיועדת ליירט טילים בליסטיים  לטווחים בינוניים וארוכים. ארה"ב מציבה מערכות כאלו בישראל, בגואם, בקוריאה הדרומית וביפן. צבא ארה"ב מתפעל שבע סוללות של מערכת ההגנה האווירית THAAD.   

על רקע המשבר עם רוסיה, לטביה וליטא החליטו לספק טילי נ"מ סטינגר לאוקראינה, בעוד אסטוניה תספק לה טילי נ"ט ג'אוולין Photo by Sgt. Leon Cook   שרי ההגנה של ליטא ולטביה הודיעו בהודעה משותפת בסוף השבוע שעבר כי יספקו לשכנתם אוקראינה מערכות טילי נ"מ נישאי-אדם מסוג סטינגר (Stinger). במקביל הודיע שר ההגנה של אסטוניה כי ארה"ב אישרה למדינתו לספק לאוקראינה מערכות טילי נ"ט מסוג ג'אוולין (Javelin). על פי סוכנות הידיעות האוקראינית Interfax אסטוניה אף פנתה לגרמניה בבקשה לאשר לה אספקה של תותחים נגררים 122 מ"מ D-30 לאוקראינה. אתר "ישראל דיפנס" מעדכן כי על פי דיווח של שגרירות ארה"ב בקייב, הגיע בסוף השבוע משלוח סיוע צבאי אמריקני לאוקראינה בשווי 200 מיליון דולר. בדומה לארה"ב, גם בריטניה שלחה לאוקראינה משלוח של נשק נ"ט ואילו שרת ההגנה של גרמניה כריסטין למברכט הודיעה שגרמניה לא שולחת סיוע צבאי לאוקראינה לעת הזאת.  

סך עסקאות הנשק שהתקיימו בין הנאשמים לסוכן מסתכמות ב-715,000 ש״ח, ואילו סך עסקאות הסמים שהתקיימו בין הנאשמים לסוכן מסתכמות ב-180,000 ש״ח אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל  פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז שני כתבי אישום, האחד בגין עבירות סמים והשני בגין עבירות נשק, כנגד 22 נאשמים אשר פעילותם נחשפה באמצעות סוכן משטרתי. סך עסקאות הנשק שהתקיימו בין הנאשמים לסוכן מסתכמות ב-715,000 ₪, ואילו סך עסקאות הסמים שהתקיימו בין הנאשמים לסוכן מסתכמות ב-180,000 ₪. עבודת הסוכן התבצעה במסגרת פעילות אכיפה מוגברת של המשטרה והפרקליטות למלחמה בפשיעה, ובפרט למלחמה בתחום עבירות הנשק. במהלך התקופה שבין החודשים ספטמבר 2020 ועד ינואר 2022 פעל סוכן משטרתי סמוי במטרה לבצע עסקאות מבוקרות של סחר באמצעי לחימה וסמים. במהלך תקופת פעילותו של הסוכן, סחרו הנאשמים שבכתב האישום בכלי נשק ואמצעי לחימה, וכן בסמים מסוכנים, ביחד ולחוד. על פי כתבי האישום, אשר הוגשו ע"י עורכי הדין עומר סגל-רוזנבוים ואלירן אשכנזי מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), הסוכן המשטרתי יצר קשר עם הנאשמים, עם חלקם על בסיס היכרות מוקדמת ועם אחרים על בסיס מפגש אקראי או באמצעות נאשמים נוספים. כתב האישום הראשון, מייחס ל-16 נאשמים עבירות שונות בתחום הנשק. 15 מן הנאשמים הינם תושבי כפר קאסם, ואילו נאשם נוסף הינו תושב הרשות הפלסטינית. על פי המתואר בכתב האישום, הסוכן הציג עצמו כמי שמעוניין לרכוש מהם כלי נשק שונים ואילו הנאשמים סיפקו לו את כלי הנשק בתמורה לסכומי כסף שנקבעו בין הצדדים ביחס לכל עסקה, כמפורט בכתב האישום. חלק מן העסקאות נעשו בין הסוכן לאחד הנאשמים ואילו בעסקאות אחרות היו מעורבים מספר נאשמים אשר התנהלו מול הסוכן לשם הוצאת העסקה לפועל. בחלק מהמקרים, אף הציגו הנאשמים בפני הסוכן תמונות של היצע כלי הנשק שברשותם, וזאת על מנת שיוכל להתרשם ולבחור את הנשקים שברצונו לרכוש מהם. במקרים אחרים, ועל מנת להוכיח לסוכן כי הנשק הנמכר הינו תקין, ביצעו הנאשמים ירי חם בנשק, לעיתים באזורי מגורים ובאופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם. חלק מן הנשקים שנמכרו לסוכן הובאו על ידי מי מהנאשמים מתוך שטחי הרשות הפלסטינית והוכנסו על ידם לשטח ישראל. סך העסקאות שביצעו הנאשמים מול הסוכן עומד על 715,000 שקלים. כתב האישום מייחס ל-16 הנאשמים עבירות של סחר בנשק בצוותא, נשיאת נשק והחזקת נשק, ניסיון לסחר בנשק בצוותא וירי מנשק חם, כל אחד ע"פ חלקו. כמו כן שלושה מן הנאשמים מואשמים גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, זאת לאחר שהפרו תנאים מגבילים בהם היו נתונים תחת הוראות קודמות של בית המשפט. נאשם נוסף מואשם בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, זאת לאחר שנכנס ושהה בישראל מבלי שהחזיק ברישיון כניסה או שהייה בישראל. במקביל לכתב האישום הוגשה כנגד הנאשמים גם בקשת מעצר עד תום ההליכים וכן בקשה לחילוט רכוש שנתפס בידי הנאשמים. בבקשת המעצר נכתב כי: "עובדות כתב האישום מעלה תמונה לפיה המשיבים, חלקם בצוותא חדא וחלקם בעצמם, פעלו בצורה מקצועית לביצוע עסקאות סחר בכלי נשק שונים, באופן שיש בו כדי להעיד על היות ממכר אמצעי לחימה כמשלח יד עבורם, לצרכים כלכליים, ותוך אדישות לחיי אדם, לביטחון הציבור ולסכנות המוחשיות שיש במעשיהם כלפי חפים מפשע". כתב האישום השני, מייחס ל-6 נאשמים, 5 מתוכם תושבי כפר קאסם והאחד תושב לוד, עבירות שונות בתחום הסמים. על פי המתואר בכתב האישום, הסוכן הציג עצמו כמי שמעוניין לרכוש מהם סמים מסוכנים כגון קוקאין, אקסטזי וMDMA ואילו הנאשמים סיפקו לו את הסמים ע"פ דרישתו ובתמורה לסכומי כסף שנקבעו בין הצדדים טרם כל עסקה, כמפורט בכתב האישום. סך העסקאות שביצעו הנאשמים מול הסוכן עומד על 180,000 שקלים. כתב האישום מייחס לששת הנאשמים עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, כל אחד ע"פ חלקו. במקביל לכתב האישום הוגשה כנגד הנאשמים גם בקשת מעצר עד תום ההליכים וכן בקשה לחילוט רכוש שנתפס בידם ע"פ פקודת הסמים. מהפרקליטות נמסר: כתבי האישום שהוגשו היום הינם פרי עבודה מאומצת וממושכת של המשטרה והפרקליטות. הפעלת הסוכן המשטרתי וליווי החקירה מראשיתה ע"י הפרקליטות הינם חלק מהרחבת המאבק בתופעות הסחר בסמים ובכלי הנשק הבלתי חוקיים והסכנה הכרוכה בהם. מעשיהם של הנאשמים כמו גם היקף העסקאות הגדול, מעידים על מסוכנותם ותעוזתם של הנאשמים ועל העדר מורא מן החוק. הפרקליטות תמשיך במאבק הבלתי מתפשר בפשיעה, ובפרט במאבק כנגד תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים אשר הפכה זה מכבר למכת מדינה.

דובר הפנטגון ג'ון קירבי הבהיר בוושינגטון, מדווחות MILITARY NEWS ורויטרס, שאין כרגע תכניות לשלוח אנשי צבא אמריקניים לאוקראינה https://twitter.com/USEmbassyKyiv/status/1484715634864885761?s=20 משלוח סיוע צבאי אמריקני לאוקראינה בשווי 200 מיליון דולר הגיע בסוף השבוע לקייב, כך דיווחה שגרירות ארה"ב בבירת אוקראינה.  המנה הראשונה של סיוע צבאי אמריקני הגיעה כאשר מזכיר המדינה אנתוני בלינקן מנהל שיחות עם הנשיא זלנסקי בקייב. בדומה לארה"ב גם בריטניה שלחה לאוקראינה משלוח של נשק נ"ט ואילו שרת ההגנה של גרמניה כריסטין למברכט הודיעה בברלין שגרמניה לא שולחת סיוע צבאי לאוקראינה לעת הזאת.  בלינקן אמר לצוות שגרירות ארצו בקייב כי לפוטין יש תכניות להגדיל את הנוכחות הצבאית הרוסית לאורך גבול אוקראינה. כיום יש שם 106 אלף אנשי צבא רוסיים. "ידוע לנו", אמר בלינקן, "שיש תכניות  להגדיל את הנוכחות הצבאית בהתראה קצרה, מה שיאפשר לפוטין לנקוט פעולה  נגד אוקראינה. דובר הפנטגון ג'ון קירבי הבהיר בוושינגטון, מדווחות MILITARY NEWS ורויטרס, שאין כרגע תכניות לשלוח אנשי צבא אמריקניים לאוקראינה, וכי מאה אנשי המשמר הלאומי של מדינת פלורידה ממשיכים לאמן ולסייע לצבא אוקראינה.  הרפובליקנים בסנט האמריקני קראו בסוף השבוע לנשיא ביידן לשלוח כמויות נוספות של נשק לאוקראינה "נוכח התוקפנות הרוסית".   

בכיר בממשל ביידן התבטא ש"הסדר ביניים איננו על הפרק בדיון רציני" Official White House Photo by Adam Schultz כחלק מהמאמץ לחדש את הסכם הגרעין עם איראן הציעה רוסיה לאיראן הסדר ביניים חדש, שעיקרו הקלה בסנקציות תמורת הטלת מגבלות על תכנית הגרעין. טהרן דוחה את ההצעה.  מקורות אמריקניים מסרו ל-NBC NEWS שארה"ב מודעת להצעת הפשרה הרוסית, וכי ממשל ביידן ממשיך להיות מודאג מכך שהולך ואוזל הזמן, לדעת הממשל, לחזרה להסכם הגרעין.  איראן דחתה את ההצעה הרוסית, ודובר משלחתה באו"ם בניו יורק אמר ביום ששי שטהרן איננה מעוניינת בהסכם ביניים, וסירב לדון בפרטי ההצעה הרוסית. בכיר בממשל ביידן התבטא ש"הסדר ביניים איננו על הפרק בדיון רציני". מזכיר המדינה אנתוני  בלינקן  קרא לרוסיה להפעיל את השפעתה על איראן כי "אם לא יושג הסכם תוך כמה שבועות, הרי התקדמותה  הנמשכת של איראן בתכנית הגרעין שלה לא תאפשר לחזור להסכם הגרעין משנת 2015.     

אייל שרון שירת 30 שנים במשטרה וסיים כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433. בראיון, מתייחס שרון לטענות שעלו בכתבות בכלכליסט, וטוען שבכל הקשור לעבודה משותפת עם חטיבת הסיגינט - תמיד נדרש צו שופט לפעולות האזנה אייל שרון. באדיבות המצולם  ראש תחום מודיעין לשעבר, ביחידת הסייבר הארצית, להב 433, אייל שרון, אומר בראיון לישראל דיפנס שכל הזמנת האזנה מחטיבת הסיגינט הייתה מותנית בקיום צו. ״את האזנות הסתר במשטרה עושה חטיבת הסיגינט. אתה לא יכול להזמין מהם האזנה בלי צו״, אומר שרון.  שרון, כיום שותף בחברת מודיעין סייבר (Ten Cyber), שירת 30 שנים במשטרה, בתפקידו האחרון כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר. שרון מסביר כי הגורם במשטרה שאחראי על האזנות סתר הוא חטיבת הסיגינט. כוח האדם מורכב משוטרים, יוצאי שב״כ ו-8200.  ״זו היחידה שהייתה, מסורתית, אחראית על האזנות סתר. בין שמדובר במתג של בזק או בכלי טכנולוגי מהעת האחרונה. גם אנחנו ביחידת הסייבר היינו ממודרים חלקית מחטיבת הסיגינט. הייתה תחרות בין היחידות עם ניסיון כניסה שלהם לעולם הסייבר״, מסביר שרון. ״אם היינו צריכים האזנת סתר, היינו צריכים קודם כל להוציא צו, לשלוח אותו לסיגינט, והם היו מבצעים את ההאזנה, אנחנו היינו מקבלים תוצר מעובד, אחרי שהוא עבר סינונים של פרטיות, צנעת הפרט וכד'.״  ומה קורה כאשר יש ״פצצה מתקתקת״? רצח שצריך לצאת לפועל בעוד חצי שעה?  ״במקרים כאלו, יש טריקים לעכב את החשוד. אפשר לשלוח ניידת תנועה לעצור אותו, אפשר לסגור רחוב ועוד שיטות שונות. במקביל, מעירים שופט תורן ומבקשים צו האזנה״, מסביר שרון. ״מההיכרות שלי עם תהליכים, בעבודה משותפת עם הסיגינט, כל מה שהיינו זקוקים מהם, היה צריך להיות מגובה בצו.״  שוטר לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא עוקב אחרי עמי, סתם כי בא לו?  ״בשביל לענות על זה, צריך להבין איך עובדים תהליכים במשטרה. זה לא אותו אדם מבקש צו, מאזין ומנתח את התוצר. בתהליך כזה מעורבים מספר אנשים. מישהו יכול לבקש צו (לגבי צו האזנת סתר, צריך אישור של לפחות ניצב משנה שעבר על הצו ולפחות סגן ניצב שניגש לנשיא בית משפט מחוזי (או סגן שהוסמך לכך)", מסביר שרון.  "כאשר מתקבל צו, מישהו אחר מקבל הוראה להאזין. התוצר, נשלח לגורם אחר לסינון (כאמור לעיל, צנעת פרט, וכד' לא אמורים להגיע בד"כ ליחידה החוקרת) וניתוח. שוב, לא מדובר בעבודה של איש אחד. ״יתרה מכך. הגורם בסיגינט שהתבקש להאזין לא חייב לראות את הצו פיזית, אם הוא מקבל פקודה להאזין. הוא לא חייב להכיר את כל התהליך המקדים של הוצאת צו מול שופט.  ״בתרחיש היפותטי, תחנה באילת יכולה להוציא צו האזנה לעבריין. היא שולחת אותו לסיגינט, והם מבצעים עבורה את ההאזנה. בתחנה לא בהכרח יודעים איך עושים את ההאזנה. והמפעיל בסיגינט לאו דווקא יודע את ההקשר של ההאזנה (הוא אמור לדעת את הנושא בגדול כדי שידע למה להתייחס). ״מדובר במקצועות משלימים. מעורבות מספר אנשים בתהליך האזנה היא, לכשעצמה, הליך פיקוח. ניתן להעריך כי השוטרים שדיברו עם כלכליסט, לאו דווקא מכירים את התהליך של הוצאת צו. ״ייתכן והם בכלל לא ידעו שהתקבלו צווים, מאחורי הקלעים, לעבודה שהם ביצעו. שוב, האזנה אינה הליך מקצה לקצה שעושה בן אדם אחד. ולא כל המשתתפים בתהליך מכירים בהכרח את כל השלבים שלו.״  האם תתכן הוצאת צו בדיעבד?  ״לא נתקלתי באישור בדיעבד לפעולות כאלו ביחידת הסייבר. בתקופתי, גם לא נתקלתי בשימוש בסמכות בחוק האזנות סתר שניתנה למפכ״ל בהקשר ״פצצה מתקתקת״. עשינו הכל , כאמור קודם לכן, להימנע ממצבים כאלו ולהסתמך רק על צו שופט״, מסביר שרון. ״גם אם תעשה פניה למפכ"ל לשימוש בסמכות זו, היא תעשה רק בידיעת ניצב שיפנה למפכ"ל או יהיה מיודע טרם פניה של בכיר אחר. לא שמעתי על מקרים כאלו בסיגינט. גם אם יש מישהו בדרך לבצע רצח ביום שישי בלילה, יש שופט תורן.״ שאלה נאיבית: האם שוטרים מחויבים להכיר את החוק הקשור לתפקידם?  ״ככלל, שוטר עובר מספר הכשרות. תלוי תפקיד ודרגה. יש הכשרה בסיסית שכל שוטר עובר. מעבר לכך יש הכשרות ייעודיות לתפקיד״, מסביר שרון. ״שוטר בניגוד לאזרח שכפוף לחוקי המדינה בלבד, כפוף למערכת חוקים נוספת פנימית, שמגבילה אותו בנוסף לחוק הפלילי. אלו נהלי המשטרה שמטרתם לצמצם יותר את הסמכויות, במטרה להשתדל להימנע מטעויות.״  האם שופט מגדיר את הכלים לביצוע המעקב בצו?  ״לא. כמו ששופט לא מגדיר לשוטר האם להשתמש באקדח או רובה (במקרה והוא ביס״מ או מג"ב). כך גם שופט אינו מגדיר את הכלים ליחידת הסייבר או הסיגינט. זה לא הגיוני. שופט מגדיר את הסמכות הניתנת למשטרה לפעולה. אם שופט כן מתעניין במהלך הדיון על הצורך בצו, אודות הכלים בהם תיאכף הסמכות, הוא מקבל תשובות מדויקות״, מסביר שרון.  ״יכול להיות מצב במציאות, שאם, בתרחיש היפותטי, תחנת אילת מבקשת צו האזנה, השופט ישאל את השוטר בתחנה איך הולכים לבצע האזנה - והוא יענה שאינו יודע. והוא לא ישקר לשופט. הצו עובר לחטיבת הסיגינט שעושה את ההאזנה, על פי הסמכות בצו, עם הכלים שהיא בוחרת ועל פי מסגרת הגבולות שאישר השופט בצו. ״ואם תוך כדי פעולת ההאזנה צריך להשתמש במספר כלים כדי להשיג תוצר? גם זה קורה. הצו מקנה לה סמכות והיא בוחרת את הכלים. שמבצעים מעקב פיזי אחרי מישהו אומרים לך איך? אופנוע, רכב, רחפן? לא.״   האם ניתן למחוק קבצי לוג ממערכות טכנולוגיות במשטרה?  ״מכיוון שעבדתי ביחידת הסייבר, אני חייב לומר שלמדתי שאין כזה דבר בלתי אפשרי במערכות מחשוב. אם הלוגים נשמרים בדיסק אחד ומישהו הרס את הדיסק בכוונה? אז אין לוגים. עם זאת, ידעו שמישהו מחק לוגים ויתחילו לשאול שאלות״, מסביר שרון.  ״במציאות, לא נתקלתי אף פעם במקרה שבו שוטר מחק לוגים ממערכת. הגיוני גם להניח שמערכות שהמשטרה רוכשת או מפתחת, עומדות בהליך איסוף ראיות חוקי, ולכן לא ניתן למחוק מהם לוגים בקלות.  ״לזאת יש להוסיף, שוב, את תהליך העבודה. יש אחד שרוכש מערכת, שני שמתקין אותה, שלישי שנותן הרשאות, רביעי שמבצע פעולות (כל "אחד" כזה אלו מספר אנשים בד"כ, ויש את אלו שכותבים נהלים, מנחים מלמדים ושמים גבולות). ״לא מדובר בהליך של אדם אחד. לכן, אין נקודת כשל אחת - צריך קנוניה של מספר אנשים על מנת להסתיר עוולות כמתואר בכתבה בכלכליסט.״  פרסומים כאלו מובילים לדה מורליזציה במשטרה?  ״זה מאד תלוי בבן אדם ובסביבה שלו בבית ובעבודה. אם זה שוטר שמזדהה עם הארגון ויש לו בבית מישהו שחושב הפוך, ויש ויכוחים משפחתיים, אותו אדם כנראה ירגיש נורא. אם לשוטר יש סביבה תומכת בבית, יותר קל להתמודד״, מסביר שרון.  ״בעולם הסייבר לא עשינו דברים לא חוקיים. כן עלו הצעות, לשימוש בכלים חדשניים שהעלו ויכוחים במסגרת היחידה לגבי פגיעה בפרטיות. היו דיונים, כן. מעולם לא עשינו משהו לא חוקי. בכל דיון כזה מעורב יועמ״ש. בחטיבת הסיגינט הייתה יועמ״שית מבריקה ממקימי היחידה. גם בהיבט שכירת מומחי מחשוב כאזרח עובד משטרה, זה היה תחת תהליכי קליטה מסודרים ופיקוח של שוטרים.״  מה דעתך לגבי הסיקור נגד המשטרה בימים האחרונים?  ״תראה, לעולם, לא משנה איזו בדיקה תהיה, המשטרה לא תוכל לשכנע את מי שמראש מגיע עם פוזיציה נגדה. גם אם היועמ״ש ומפכ״לים לשעבר יעשו בדיקה, יטענו שהסתירו מהם מידע. אין לזה סוף. במציאות, יש תהליכי עבודה במשטרה בהיבט האזנות סתר. מעשה כפי שמתואר בכתבה – נדרשת לכך קנוניה של מספר אנשים. אין תהליך קצה לקצה באחריות אדם אחד.״

אייל שרון שירת 30 שנים במשטרה וסיים כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר הארצית בלהב 433. בראיון, מתייחס שרון לטענות שעלו בכתבות בכלכליסט, וטוען שבכל הקשור לעבודה משותפת עם חטיבת הסיגינט - תמיד נדרש צו שופט לפעולות האזנה אייל שרון. באדיבות המצולם  ראש תחום מודיעין לשעבר, ביחידת הסייבר הארצית, להב 433, אייל שרון, אומר בראיון לישראל דיפנס שכל הזמנת האזנה מחטיבת הסיגינט הייתה מותנית בקיום צו. ״את האזנות הסתר במשטרה עושה חטיבת הסיגינט. אתה לא יכול להזמין מהם האזנה בלי צו״, אומר שרון.  שרון, כיום שותף בחברת מודיעין סייבר (Ten Cyber), שירת 30 שנים במשטרה, בתפקידו האחרון כראש תחום מודיעין ביחידת הסייבר. שרון מסביר כי הגורם במשטרה שאחראי על האזנות סתר הוא חטיבת הסיגינט. כוח האדם מורכב משוטרים, יוצאי שב״כ ו-8200.  ״זו היחידה שהייתה, מסורתית, אחראית על האזנות סתר. בין שמדובר במתג של בזק או בכלי טכנולוגי מהעת האחרונה. גם אנחנו ביחידת הסייבר היינו ממודרים חלקית מחטיבת הסיגינט. הייתה תחרות בין היחידות עם ניסיון כניסה שלהם לעולם הסייבר״, מסביר שרון. ״אם היינו צריכים האזנת סתר, היינו צריכים קודם כל להוציא צו, לשלוח אותו לסיגינט, והם היו מבצעים את ההאזנה, אנחנו היינו מקבלים תוצר מעובד, אחרי שהוא עבר סינונים של פרטיות, צנעת הפרט וכד'.״  ומה קורה כאשר יש ״פצצה מתקתקת״? רצח שצריך לצאת לפועל בעוד חצי שעה?  ״במקרים כאלו, יש טריקים לעכב את החשוד. אפשר לשלוח ניידת תנועה לעצור אותו, אפשר לסגור רחוב ועוד שיטות שונות. במקביל, מעירים שופט תורן ומבקשים צו האזנה״, מסביר שרון. ״מההיכרות שלי עם תהליכים, בעבודה משותפת עם הסיגינט, כל מה שהיינו זקוקים מהם, היה צריך להיות מגובה בצו.״  שוטר לא יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא עוקב אחרי עמי, סתם כי בא לו?  ״בשביל לענות על זה, צריך להבין איך עובדים תהליכים במשטרה. זה לא אותו אדם מבקש צו, מאזין ומנתח את התוצר. בתהליך כזה מעורבים מספר אנשים. מישהו יכול לבקש צו (לגבי צו האזנת סתר, צריך אישור של לפחות ניצב משנה שעבר על הצו ולפחות סגן ניצב שניגש לנשיא בית משפט מחוזי (או סגן שהוסמך לכך)", מסביר שרון.  "כאשר מתקבל צו, מישהו אחר מקבל הוראה להאזין. התוצר, נשלח לגורם אחר לסינון (כאמור לעיל, צנעת פרט, וכד' לא אמורים להגיע בד"כ ליחידה החוקרת) וניתוח. שוב, לא מדובר בעבודה של איש אחד. ״יתרה מכך. הגורם בסיגינט שהתבקש להאזין לא חייב לראות את הצו פיזית, אם הוא מקבל פקודה להאזין. הוא לא חייב להכיר את כל התהליך המקדים של הוצאת צו מול שופט.  ״בתרחיש היפותטי, תחנה באילת יכולה להוציא צו האזנה לעבריין. היא שולחת אותו לסיגינט, והם מבצעים עבורה את ההאזנה. בתחנה לא בהכרח יודעים איך עושים את ההאזנה. והמפעיל בסיגינט לאו דווקא יודע את ההקשר של ההאזנה (הוא אמור לדעת את הנושא בגדול כדי שידע למה להתייחס). ״מדובר במקצועות משלימים. מעורבות מספר אנשים בתהליך האזנה היא, לכשעצמה, הליך פיקוח. ניתן להעריך כי השוטרים שדיברו עם כלכליסט, לאו דווקא מכירים את התהליך של הוצאת צו. ״ייתכן והם בכלל לא ידעו שהתקבלו צווים, מאחורי הקלעים, לעבודה שהם ביצעו. שוב, האזנה אינה הליך מקצה לקצה שעושה בן אדם אחד. ולא כל המשתתפים בתהליך מכירים בהכרח את כל השלבים שלו.״  האם תתכן הוצאת צו בדיעבד?  ״לא נתקלתי באישור בדיעבד לפעולות כאלו ביחידת הסייבר. בתקופתי, גם לא נתקלתי בשימוש בסמכות בחוק האזנות סתר שניתנה למפכ״ל בהקשר ״פצצה מתקתקת״. עשינו הכל , כאמור קודם לכן, להימנע ממצבים כאלו ולהסתמך רק על צו שופט״, מסביר שרון. ״גם אם תעשה פניה למפכ"ל לשימוש בסמכות זו, היא תעשה רק בידיעת ניצב שיפנה למפכ"ל או יהיה מיודע טרם פניה של בכיר אחר. לא שמעתי על מקרים כאלו בסיגינט. גם אם יש מישהו בדרך לבצע רצח ביום שישי בלילה, יש שופט תורן.״ שאלה נאיבית: האם שוטרים מחויבים להכיר את החוק הקשור לתפקידם?  ״ככלל, שוטר עובר מספר הכשרות. תלוי תפקיד ודרגה. יש הכשרה בסיסית שכל שוטר עובר. מעבר לכך יש הכשרות ייעודיות לתפקיד״, מסביר שרון. ״שוטר בניגוד לאזרח שכפוף לחוקי המדינה בלבד, כפוף למערכת חוקים נוספת פנימית, שמגבילה אותו בנוסף לחוק הפלילי. אלו נהלי המשטרה שמטרתם לצמצם יותר את הסמכויות, במטרה להשתדל להימנע מטעויות.״  האם שופט מגדיר את הכלים לביצוע המעקב בצו?  ״לא. כמו ששופט לא מגדיר לשוטר האם להשתמש באקדח או רובה (במקרה והוא ביס״מ או מג"ב). כך גם שופט אינו מגדיר את הכלים ליחידת הסייבר או הסיגינט. זה לא הגיוני. שופט מגדיר את הסמכות הניתנת למשטרה לפעולה. אם שופט כן מתעניין במהלך הדיון על הצורך בצו, אודות הכלים בהם תיאכף הסמכות, הוא מקבל תשובות מדויקות״, מסביר שרון.  ״יכול להיות מצב במציאות, שאם, בתרחיש היפותטי, תחנת אילת מבקשת צו האזנה, השופט ישאל את השוטר בתחנה איך הולכים לבצע האזנה - והוא יענה שאינו יודע. והוא לא ישקר לשופט. הצו עובר לחטיבת הסיגינט שעושה את ההאזנה, על פי הסמכות בצו, עם הכלים שהיא בוחרת ועל פי מסגרת הגבולות שאישר השופט בצו. ״ואם תוך כדי פעולת ההאזנה צריך להשתמש במספר כלים כדי להשיג תוצר? גם זה קורה. הצו מקנה לה סמכות והיא בוחרת את הכלים. שמבצעים מעקב פיזי אחרי מישהו אומרים לך איך? אופנוע, רכב, רחפן? לא.״   האם ניתן למחוק קבצי לוג ממערכות טכנולוגיות במשטרה?  ״מכיוון שעבדתי ביחידת הסייבר, אני חייב לומר שלמדתי שאין כזה דבר בלתי אפשרי במערכות מחשוב. אם הלוגים נשמרים בדיסק אחד ומישהו הרס את הדיסק בכוונה? אז אין לוגים. עם זאת, ידעו שמישהו מחק לוגים ויתחילו לשאול שאלות״, מסביר שרון.  ״במציאות, לא נתקלתי אף פעם במקרה שבו שוטר מחק לוגים ממערכת. הגיוני גם להניח שמערכות שהמשטרה רוכשת או מפתחת, עומדות בהליך איסוף ראיות חוקי, ולכן לא ניתן למחוק מהם לוגים בקלות.  ״לזאת יש להוסיף, שוב, את תהליך העבודה. יש אחד שרוכש מערכת, שני שמתקין אותה, שלישי שנותן הרשאות, רביעי שמבצע פעולות (כל "אחד" כזה אלו מספר אנשים בד"כ, ויש את אלו שכותבים נהלים, מנחים מלמדים ושמים גבולות). ״לא מדובר בהליך של אדם אחד. לכן, אין נקודת כשל אחת - צריך קנוניה של מספר אנשים על מנת להסתיר עוולות כמתואר בכתבה בכלכליסט.״  פרסומים כאלו מובילים לדה מורליזציה במשטרה?  ״זה מאד תלוי בבן אדם ובסביבה שלו בבית ובעבודה. אם זה שוטר שמזדהה עם הארגון ויש לו בבית מישהו שחושב הפוך, ויש ויכוחים משפחתיים, אותו אדם כנראה ירגיש נורא. אם לשוטר יש סביבה תומכת בבית, יותר קל להתמודד״, מסביר שרון.  ״בעולם הסייבר לא עשינו דברים לא חוקיים. כן עלו הצעות, לשימוש בכלים חדשניים שהעלו ויכוחים במסגרת היחידה לגבי פגיעה בפרטיות. היו דיונים, כן. מעולם לא עשינו משהו לא חוקי. בכל דיון כזה מעורב יועמ״ש. בחטיבת הסיגינט הייתה יועמ״שית מבריקה ממקימי היחידה. גם בהיבט שכירת מומחי מחשוב כאזרח עובד משטרה, זה היה תחת תהליכי קליטה מסודרים ופיקוח של שוטרים.״  מה דעתך לגבי הסיקור נגד המשטרה בימים האחרונים?  ״תראה, לעולם, לא משנה איזו בדיקה תהיה, המשטרה לא תוכל לשכנע את מי שמראש מגיע עם פוזיציה נגדה. גם אם היועמ״ש ומפכ״לים לשעבר יעשו בדיקה, יטענו שהסתירו מהם מידע. אין לזה סוף. במציאות, יש תהליכי עבודה במשטרה בהיבט האזנות סתר. מעשה כפי שמתואר בכתבה – נדרשת לכך קנוניה של מספר אנשים. אין תהליך קצה לקצה באחריות אדם אחד.״

העצרת הכללית האו"ם מגדירה לראשונה הכחשת שואה. 192 חברות אישרו ללא הצבעה, משלחת איראן 'ניתקה עצמה' מההחלטה    UN Photo/Eskinder Debebe העצרת הכללית של האו"ם הסכימה בסוף השבוע על נוסח המגדיר הכחשת שואה, וקראה לרשתות החברתיות לנקוט אמצעים חיוביים במאבק באנטישמיות. את ההצעה הגישו ישראל וגרמניה, והיא התקבלה ללא הצבעה, כאשר משלחת איראן "מנתקת עצמה" מנוסח ההחלטה. שגרירת גרמניה באו"ם אנטייה ליינדרצה אמרה שהעצרת הכללית (192 חברות)  שולחת מסר חזק וחד-משמעי נגד הכחשת שואה או עיוות המעשים שנעשו בה. שגריר ישראל גלעד ארדן רמז לתגובה האיראנית כשאמר בנאומו: "אומות שיש להן מושב באולם הזה מכחישות שואה בגלוי, מטילות ספק בהתרחשויות ומשבחות את עושיה. אלו המכחישים את שואת היהודים הם אלו המאיימים על היהודים בהשמדת עם  נוספת". העצרת הכללית התייחסה לעיוות השואה ולהשכחתה והגדירה אותן "מאמצים מכוונים לתרץ או להקטין את השלכות השואה, על כל מרכיביה, כולל משתפי פעולה ובעלי ברית של גרמניה הנאצית. הקטנת מספר קרבנות השואה מנוגדת למקורות האמינים".  בהגדרת הכחשת שואה של העצרת הכללית של האו"ם נכללות פעולות כמו: ניסיונות להטיל על היהודים אשמה ב'שואת עצמם', הגדרות של השואה כאירוע חיובי וניסיונות להטיל על עמים ועל קבוצות אתניות אחרים את האחריות להקמת מחנות הריכוז והמוות בעוד שמי שהפעילה אותם היתה גרמניה הנאצית. סוכנות רויטרס מוסדרת כי המושב המיוחד של עצרת האו"ם התכנס בניו יורק ביום השנה ה-80 לכינוסה של ועידת וואנזה בגרמניה הנאצית.