סטילס: קובי גדעון/ לע"מ ״בשבוע שעבר חתמנו בשעה טובה על רכש שלוש צוללות. זאת פעולה חשובה מאין כמותה לביטחון המדינה, עשרות שנים קדימה, וזאת אחרי עיכוב חמור של שנים. זה בסופו של דבר מה שחשוב - להבטיח את רציפות היכולות האסטרטגיות של מדינת ישראל״, אמר בנט בישיבת ממשלה שהתקיימה היום (א), בפתח השבוע שבו יצויין יום השואה הבינלאומי.  ״השבוע אנחנו נציין את יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה. ב-27 בינואר, לפני 77 שנים, שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ. על העולם מוטלת חובה לזכור ולהתמודד עם המשמעויות של השואה, טרגדיה שאין דומה לה בתולדות העמים, אבל עיקר המשימה מוטל עלינו, על העם היהודי ועל מדינת ישראל.״  הקישור בין הצוללות החדשות, רציפות היכולות האסטרטגיות של מדינת ישראל וחובה לזכור ולהתמודד עם המשמעויות של השואה, יכולה להתפרש כצירוף מקרי או כטקסט מתוכנן שמטרתו העברת מסר על ידי ראש הממשלה ליושבים בטהרן. אזכיר כי גם נתניהו היה משתמש בטקס האזכרה לבן גוריון על מנת להעביר מסרים דומים לאיראן.  דברים אלו מגיעים על רקע שלושה מהלכים מקבילים - שיחות הגרעין בוינה עם איראן, רכש שלוש צוללות חדשות על ידי ישראל והעברת 11 מיליארדי ש״ח לנושאים מסווגים, ככל הנראה חלק מהכסף הולך לאמ״מ - אגף אמצעים מיוחדים של משרד הביטחון. על פי פרסומים זרים, האגף אחראי, בין היתר, לתשתיות הגרעין של מדינת ישראל.  הצוללות החדשות, שמחירן יקר מאלו שנרכשו ב-2017, כוללות, על פי הערכות בעולם, שדרוג תשתיות שיגור טילים בצורה אנכית (VLS). תשתית זו מאפשרת לשגר טילים בליסטיים מהצוללת, אותם לא ניתן לשגר מהצד או מקדמת הצוללת.  תזמון הדברים של בנט, אם אינו מקרי, מעיד על איתות מכוון לאיראן. צוללות, בשיח גרעיני, נחשבות למרכיב המסוגל לספק ״מכה שניה״ ובכך לתרום להרתעה גרעינית הדדית.  זאת ועוד, אם דבריו של בנט אינם מקריים, אזי הם יכולים להעיד על שינוי תפיסה של ההנהגה בישראל כלפי איראן. מנרטיב של איום בתקיפה אפשרית באיראן - למה שיכול להתפרש כחיזוק תשתיות הגרעין (מכה ראשונה ושנייה) כהכנה לעידן הרתעה הדדית מול איראן.

בין היתר, יוצגו טכנולוגיות לייזר וסנסורים לניטור מצב רפואי, מערכות דימות, פתרונות בתחום הרפואה המקוונת, מכשור רפואת חירום והנשמה ומערכות מתקדמות לניהול מידע רפואי https://www.youtube.com/watch?v=cF4WCOTjDNg&t=7s עשרות אלפי מציגים, מבקרים ונציגים רפואיים מכל העולם יתכנסו יחד בתערוכת הציוד הרפואי והבריאות המובילה והגדולה ביותר בעולם הערבי, Arab Health, שתיערך בין התאריכים 24-27 בינואר בדובאי, איחוד האמירויות. בהשתתפות כ-2,000 מציגים ומעל 35,000 מבקרים מכ-150 מדינות, בהם מובילי דעה ומתווי מדיניות בתחום המכשור רפואי והבריאות הדיגיטלית, נציגים בכירים של בתי חולים, ארגוני בריאות, קהילה אקדמית בתחום הרפואה, גורמים עסקיים, ונציגי חברות גלובאליות וטכנולוגיה.  ביוזמת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ומכון היצוא, יוקם גם השנה ביתן לאומי ישראלי שבו ישתתפו 11 חברות ישראליות מתחום הציוד והטכנולוגיה הרפואית: 4Med; Biobeat; BrainsWay; Dotz; Nano ; Easy Line; ezMedSoft ; Flight Medical  ; Livia ; Silberman Technologies ; TytoCare ובו יוצגו פתרונות וטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שחלקן כבר מיושמות בבתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח וחברות טכנולוגיה. בין היתר, יוצגו טכנולוגיות לייזר וסנסורים לניטור מצב רפואי, מערכות דימות, פתרונות בתחום הרפואה המקוונת, מכשור רפואת חירום והנשמה ומערכות מתקדמות לניהול מידע רפואי. זוהי השנה השניה ברציפות מאז החתימה על הסכמי אברהם שמשרד הכלכלה בשיתוף מכון היצוא מפעילים ביתן לאומי בתערוכה. החברות המציגות בתערוכה, שגויסו ע"י מכון היצוא, ייהנו מעשרות פגישות עסקיות שתואמו מראש ע"י נספחויות משרד הכלכלה והתעשייה בהודו, קניה, גאנה, סינגפור, קוריאה ויפן.  שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי: "מדינת ישראל שמה לנגד עיניה את תחום הבריאות הדיגיטלית והציוד הרפואי כאחד מתחומי הליבה, שכן מדינת ישראל ידועה בפיתוחים פורצי דרך בתחום, וההיצע הישראלי גדול מאוד. משרד הכלכלה והתעשייה ומכון הייצוא מאפשרים ומסייעים לחברות ישראליות - לא רק לקחת חלק בביתן הלאומי בכנס  Arab Health– אלא גם ליהנות מחיבורים עסקיים איכותיים ופגישות עסקיות הנקבעות עבור החברות מבעוד מועד ע"י צוותי הנספחויות הכלכליות שלנו בעולם. אני משוכנעת כי אלו יסייעו בחיזוק ייצוא השירותים והסחורות בהיקפים משמעותיים". מר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: "מינהל סחר חוץ מפעיל רשת מקצועית של 55 נציגויות כלכליות ברחבי העולם. הנספחים הכלכליים וצוותיהם מקדמים את פעילות החברות הישראליות ופותחים עבורן דלת להצלחה במדינות השונות. גם השנה, כבשנים עברו, צוותי הנספחויות הכלכליות מסייעים לחברות הישראליות המשתתפות בביתן הלאומי ב Arab Health לתאם ולקבוע פגישות עסקיות עם חברות מכל העולם. אני קורא לכל חברה ישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית להתחבר לנספחים הכלכליים של מינהל סחר חוץ ולהיעזר במגוון הכלים והשירותים שאנו מציעים". גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא: "למרות אתגרי הקורונה משלחת ישראלית של 11 חברות בתחום הבריאות הדיגיטאלית יציגו בתערוכת ARAB HEALTH. תערוכה זו היא המובילה בעולם הערבי ופותחת לחברות הישראליות שווקים חדשים למדינות ביבשות אסיה ואפריקה. בביתן הלאומי נמצא טכנולוגיות ישראליות ממנעד רחב של תחומי הרפואה וטכנולוגיות פורצות דרך, חדשניות וייחודיות. ״ההשתתפות בתערוכה תהווה מנוף משמעותי ביותר ופתיחת דלתות וחיבורים עסקיים חדשים, ותמצב את מדינת ישראל כמובילה בתעשיית הבריאות גם באמירויות. אני מעריך שהפעילות הגוברת בתחום היצוא באזור זה תוביל לשותפים ממדינות חדשות שלאו דווקא יש לישראל יחסים דיפלומטים איתן ובכך יחזקו גם את הקשר הדיפלומטי על ידי עשיית עסקים".

הפודים ימסרו לטייסת טקטית מס' 31 "Boelcke", המצוידת במטוסי קרב יורופייטר (Eurofighter)   מנכ״ל רפאל, יואב הר אבן. צילום: רפאל מנהל הרכש הצבאי הפדרלי בגרמניה (BAAINBw)  הודיע כי חתם עם חברת רפאל הישראלית על רכש נוסף של מערכות Litening, פוד המשמש לניווט מטוסי קרב, לאיתור מטרות והכוונת חימוש מונחה. האתר הגרמני esut.de מדווח כי רפאל תעביר את פודי ה-LITENING לשדה התעופה נורבניץ' (Norvenich) שם מוצבת טייסת טקטית מס' 31 "Boelcke" של חיל האוויר הגרמני, המצוידת במטוסי קרב יורופייטר (Eurofighter). מערכות אלו תצטרפנה למערכות נוספות שעל פי דיווחים בתקשורת נמסרו בשנים האחרונות לחיל האוויר הגרמני. גרסת LDP III של פודי ה-Litening הם במשקל 220 ק"ג הם ונושאים על הראש האופטי המסתובב שלהם חיישני הדמיה תרמית ואור יום וכן ציין לייזר. ניתן לנעול את הציין על מטרה ולעקוב אחריה באופן אוטומטי. הפוד משמש כעזר הכוונה לפצצות וטילים עם מאתר לייזר. לדברי רפאל, גרסת ה-LDP III מותאמת ל-26 סוגי מטוסי קרב, כולל יורופייטר וטורנדו.  

בוושינגטון מדווחים כי אחרי שפוטין העלה את רף איומיו כלפי אוקראינה ונכשלו השיחות בין משלחות שתי המעצמות, החליט הנשיא לשנות מדיניות State Department photo by Ron Przysucha/ Public Domain הנשיא ביידן שוקל הצבת אלפי חיילים אמריקניים  במזרח אירופה ובמדינות הבלטיות, וכן לשלוח אניות מלחמה ומטוסים שיצטרפו לכוחות נאט"ו. ניו יורק טיימס המדווח על כך מכנה כוונה זו של הנשיא שינוי משמעותי בתגובתו המרוסנת והמתונה עד כה למצב באוקראינה. מחלקת המדינה של ארה"ב הורתה למשפחות הדיפלומטים האמריקניים בקייב לעזוב את המדינה "עקב איום צבאי רוסי". הממשל גם פרסם אזהרת מסע בדרגה 4 , הדרגה הגבוהה ביותר, הקוראת לאזרחי ארה"ב לא לנסוע לאוקראינה. בוושינגטון מדווחים כי אחרי שפוטין העלה את רף איומיו כלפי אוקראינה ונכשלו השיחות בין משלחות שתי המעצמות, החליט הנשיא לשנות מדיניות. בסוף השבוע נערכה פגישה בקמפ דוויד בה הציגו ראשי הפנטגון לביידן אופציות פעולה "שיקרבו את נכסיה של ארה"ב אל סף דלתו של פוטין". זה כלל משלוח בין אלף ל-5,000 חיילים למזרח אירופה עם אופציה להגדיל את המספר. ההחלטה הסופית צפוייה להתקבל השבוע.  בשיחת טלפון בשבוע שעבר הזהיר ביידן את פוטין שפלישה תרום לוושינגטון לשלוח צבא לאזור, ואילו היועץ לענייני ביטחון לאומי לויד אוסטין שוחח עם עמיתו הרוסי סרגיי שויגו והזהיר אף הוא שהסלמה תגרום למשלוח צבא אמריקני. בשיחות בקמפ דיוויד לא עלתה אפשרות לשלוח צבא אמריקני לאוקראינה.  בריטניה מגבירה פעילות נגד אוקראינה. המודיעין הבריטי חשף שיש בכוונת פוטין להקים בקיייב ממשלת בובות ובריטניה שולחת לאוקראינה סיוע צבאי.   

ניצב ג'מאל חכרוש ראש אגף סיף לסיכול פשיעה בחברה הערבית בישראל, היה נוכח באירוע ניסיון רצח - ולא סייע לפצוע  מאת משטרת ישראל, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=70951585 בהמשך לפרסומים אודות התנהלותו של ניצב ג'מאל חכרוש באירוע הרצח בכפר כנא בחודש ספטמבר 2020, מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי, הודיע על מינוי צוות בדיקה בראשותו של ניצב בדימוס, עו"ד אהרון אקסול, שכיהן בעברו כמפקד מחוז תל אביב וראש אגף המבצעים של משטרת ישראל.  בשיחה שהתקיימה בין השניים, נענה המפכ"ל לבקשתו של ניצב ג'מאל חכרוש לצאת לחופשה עד שתושלם הבדיקה.  האירוע על פי פרסום של העיתונאי חסן שעלאן, חכרוש, ראש אגף למאבק בפשיעה בחברה הערבית, הגיע לעסק בכפר כנא יומיים לאחר שאש נפתחה לעבר ביתו. בזמן ששהה במקום התפתחה קטטה, שבמסגרתה נדקר למוות גאזי אמארה. בצאתו מבית העסק חכרוש תועד מדלג מעל אמארה הפצוע מבלי לסייע: "ברח בלי לעשות כלום". 

הוועדה הקודמת קמה בנובמבר 2020. כעת קמה הוועדה בכנסת הנוכחית. החוק מחייב דיווח שנתי של שר הביטחון והבט״פ לוועדה  קרדיט: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת ועדת הכנסת בראשות ח"כ ניר אורבך החליטה ליישם את חוק האזנות סתר, והמליצה להקים ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת החוץ והביטחון - כפי שדורש החוק.  אמנם מדובר על פופוליזם בעקבות התחקיר על שימוש המשטרה בפגסוס, אך הכנסת מחוייבת להקים וועדה כזו על פי חוק. גם בלי פגסוס. הכנסת הקודמת הקימה וועדה כזו בנובמבר 2020.  עפ"י ההחלטה, בוועדה יהיו ששה חברים. שלושה מוועדת חוקה ושלושה מוועדת החוץ והביטחון. בראשות הוועדה יעמוד ח"כ איתן גינזבורג.  חברי הוועדה יהיו: ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), ח"כ זאב בנימין בגין (תקווה חדשה), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), ח"כ שלמה קרעי (הליכוד), ח"כ משה טור-פז (יש עתיד), ח"כ מיכל רוזין (מרצ), ח"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו) ונציג סיעת ש"ס.  סעיף 4(ה) לחוק, אשר עוסק בהאזנות סתר למטרת ביטחון המדינה, קובע: "שר [ראש הממשלה או שר הביטחון] ידווח, מדי שנה, לוועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על מספר ההיתרים שניתנו לפי פרק זה; הוועדה המשותפת תדון בנושא בדלתיים סגורות." יו"ר הוועדה המשותפת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר, כי הוועדה תעסוק בפיקוח ובקרה על האזנות סתר שמבצעים גופי הביטחון, בין השאר בשימוש באמצעים הטכנולוגים השונים העומדים לרשותם.  אם הכנסת הקודמת וגם הנוכחית הקימו וועדה כאמור בחוק, ששמעה את הדיווח השנתי של גורמי הביטחון בנושא, אזי, אין מקום להיתממות בהקשר השימוש בהאזנות סתר. 

שתי יחידות הסייבר החדשות הקרויות ITF ו-ITF2 תשמשנה לצרכי הגנה מפני מתקפות על רשתות הצבא השבדי וגם בכדי לנהל לוחמה אקטיבית בזירת הסייבר   bigstock משרד ההגנה השבדי הודיע על הקמת 2 יחידות סייבר חדשות הקרויות ITF ו-ITF2 לצרכי הגנה מפני מתקפות על רשתות הצבא השבדי וגם בכדי לנהל לוחמה אקטיבית בזירת הסייבר. הוחל כבר בגיוס כוח אדם ליחידות אלו כשהצפי לאיוש מלא הוא בשנת 2027. מנהל התכנית בצבא השבדי, לוטננט קולונל יוהן נייסטרום, אמר כי "היחידות החדשות תגדלנה משמעותית את היכולת והחוסן של הכוחות המזוינים השבדים לפעולות סייבר התקפיות והגנתיות". המשימה של יחידת ITF היא להגן על מערכי הפיקוד של הצבא מפני חדירות והתקפות ולטפל באירועי IT הן באופן יזום והן באופן תגובתי. יחידת ITF2 הינה יחידה נפרדת השייכת מבחינה ארגונית לפיקוד התקשורת ומערכות המידע של הצבא השוודי FMTIS. האתר Shephardmedia.com מציין כי על רקע החששות הגוברים בשוודיה לגבי לוחמה בתחומים אפורים כדוגמת לוחמת הסייבר, העביר הפרלמנט השבדי את הצעת חוק ההגנה הכוללת בדצמבר 2020 שכללה השקעה בחיזוק יכולות הסייבר הצבאיות עד 2025. ננקטו גם קיימים צעדים להקמת מתקן אימונים צבאי ללימוד, אימונים ותרגילים להגנת סייבר. מתוכנן גם מרכז אבטחת סייבר לאומי, אך לעת עתה יש רק יחידה אחת המוקדשת להגנת סייבר: יחידת הגנת סייבר, שאחראית על הגנה על תשתיות IT ו-C2 שוודיות מפני התקפות סייבר.  

תיקון לחוק חומרי נפץ (תיקון-5) דורש מהשר לפרסם ברשומות , תוך 14 ימים, רשימת מפעלים מפוקחים על ידי המשרד בתחום זה. המשרד טרם פרסם זאת ברשומות לציבור (אתר gov.il). דוברות המשרד: מאיתנו זה יצא לגורם המפרסם  צילום: אריאל חרמוני תיקון לחוק חומרי נפץ (תיקון-5), עבר בכנסת בתאריך 05/01/2022. לפי סעיף 21(ג) לחוק חומרי נפץ שר הביטחון יפרסם ברשומות הודעה ראשונה על מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים בתוך 14 יום. עד היום, טרם פורסמה הרשומה ברשומות (אתר הממשלה). כלומר, שר הביטחון עבר על החוק. לא שזה משנה, כי אף אחד לא יעשה לו כלום. אין סנקציות. אין גם פיקוח מצד וועדת חוץ וביטחון.  יתרה מכך, החוק מגדיר (סעיף 20א), כי השר צריך למנות ועדה מייעצת לעניין בטיחות חומרי נפץ. גם את זה לא עשה השר - שבועיים עברו, וטרם מונה יו״ר לוועדה. גם אין צפי מצד המשרד מתי תמונה וועדה. אם בכלל המשרד יקים אחת כזו הדרושה על פי חוק.  בדיונים המקדימים על החוק, בוועדת חוץ וביטחון, היו ויכוחים על הגדרת חברי הוועדה ועל גודלה. המשרד רצה וועדה קטנה ככל הניתן, הוועדה רצתה גדולה.  למה זה מעניין? כי אותו שר ביטחון, כאשר מדובר בוועדה לחקר רכש הצוללות, פתאום צריך וועדה גדולה. כי ״זה נושא מורכב״. אז טיפול בטיחותי בחומרי נפץ אינו נושא מורכב? אם גודל הוועדה מכתיב את מורכבות הנושא.  ״בהמשך להתייעצות שקיים שר הביטחון עם שר המשפטים אשר שוחח בנושא עם נשיאת בית המשפט העליון, הוגש לממשלה הבוקר (א'), תיקון להצעת ההחלטה בנוגע להקמת ועדת החקירה לרכש הצוללות וכלי השיט, שיאפשר את הרחבת מספר חברי הוועדה לחמישה (במקום שלושה). זאת בהתאם לסעיף 3 לחוק ועדות החקירה״, נכתב בהודעת לשכת השר.  ״שר הביטחון מעוניין בהרחבת מספר החברים לאור המומחיות הנדרשת במספר היבטים- בהיבט המשפטי, בהיבט של תהליכי רכש וביטחון, ובהיבט של קביעת מדיניות והתנהלות ממשלתית. עוד מציע שר הביטחון כי אחד הנציגים שיתסוופו ישמש כ"נציג ציבור" על מנת להגדיל את אמון הציבור בעבודת הוועדה.״  כאשר נציגי משרד הביטחון, שוב, תחת אותו שר, ישבו בחוץ וביטחון, הם לא רצו להרחיב את הוועדה עם נציגי ציבור. ההוראה הגיעה מיועמ״שית הוועדה.  גם שר המשפטים תומך בוועדה רחבה. ״הציע, בתיאום עם שר הבטחון ולאחר התייעצות  עם נשיאת בית המשפט העליון, כי לנוכח רוחב היריעה של הנושא וריבוי הדיסציפלינות שצריכות להיות כרוכות בעבודת הועדה בענין זה היא תכלול חמישה חברים״, נכתב בהודעה מטעם גדעון סער ביחס לוועדת הצוללות.  אין ספק כי עצם קיום וועדה מייעצת לשר בתחום בטיחות נפיצים חשובה, ולכן היא בחוק. אין גם ספק כי נדרשת וועדה גדולה ככל הניתן, כך יהיו מגוון דעות והדיונים יהיו מקצועיים יותר. עם זאת, נראה כי שר הביטחון אינו נוקט בדעה עקבית בנושא. בעוד וועדת הצוללות דורשת תפוסה רחבה, במקרה של בטיחות בנפיצים, השר אינו ממהר להקים בכלל וועדה.  פניתי לדוברות משרד הביטחון בהקשר שני הנושאים. נטען בפני כי הפרסום של המפעלים הביטחוניים אמור לעלות בימים הקרובים. נמתין לפרסום. לגבי הוועדה המייעצת לשר, דוברות המשרד שומרת על שתיקה.