אירופה שהניפה את הצלב כסמל האנטישמיות הדתית, ואחר כך התנוסס בה צלב הקרס כסמל האנטישמיות הגזעית, מרימה היום את הדגל הפלסטיני - סמל האנטישמיות הלאומית

הפיצויים שדורשים הפלסטינים מבריטניה בעקבות ההכרה של הממלכה המאוחדת במדינה פלסטינית היא תזכורת נוספת לאופן שבו הבריטים מתערבים בסכסוכים בלי להכין להבין אותם באמת

תחקיר "ידיעות אחרונות" על המרגל המצרי אשרף מרואן, "מלאך השקר" שהונה את ישראל ערב מלחמת יום הכיפורים, מציג התגבשות כשלים מודיעיניים והתהוות קונספציה – כמו אלו שהובילו לאסון 7 באוקטובר, 50 שנה לאחר מכן

ג׳יין גודול לא הייתה רק מדענית פורצת דרך, אלא אחת הנשים שהצליחו לשנות מן היסוד את הדרך שבה אנו מפרשים ומבינים אנושיות 

אם יאמר כן, חמאס בעצם כבר לא יישאר חמאס. אם יאמר לא, יצטייר בתור הסרבן הגדול ביותר לעצירת המלחמה בעזה. לכאורה - מצב של רק ניצחון לישראל. ניתן לשער שהלחץ על הנהגת חמאס בדוחא עצום, השאלה מה יאמרו ראשי חמאס ברצועה

האם טראמפ הציג לנו אוטופיה? לא - כל מה שצריך כדי שהתוכנית תתממש זה שהעולם הערבי יתנער וישתחרר אחת ולתמיד מהפחד המשתק מחמאס, ארגון טרור איסלאמיסטי מובס, מדולל וחסר יכולות צבאיות-אסטרטגיות מינימאליות

סוגיית הפירוז של חמאס מנשקו ויכולותיו היא המרכזית בדיון על תוכנית טראמפ, משום שהיא תנאי מאפשר לכל שינוי מציאותי בעזה ביום שאחרי. אולם בהינתן שהיא תתמלא - ישראל יכולה לסיים את המלחמה ולהשיג את שתי המטרות שהציבה לעצמה

כולנו מרגישים את המתח, את הפילוג, את הכעסים. נדמה שלכל שיחה יש פוטנציאל להפוך לוויכוח, למריבה. ובתוך כל זה קל לשכוח משהו בסיסי בקיום הישראלי: יש לנו את היכולת להיות כאן אחד בשביל השני