זמיר, שאנשיו מתדרכים שהוא בכלל עשה טובה כשהסכים להתמנות, יכול לבוא בטענות רק לעצמו: אתה לא הולך לישון עם שר כמו ישראל כ"ץ וקם בבוקר בלי צחנה של עסקנות בריונית ורמה אישית נחותה

השופט הוכיח בנאומו השבוע שהוא לא מבין שדמוקרטיה יוצרים לא בבתי המשפט, אלא ברשתות החברתיות. תרבות דמוקרטית אינה מושגת בכפייה

באירופה, אם רק תזכיר את טבח 7 באוקטובר, יאשימו אותך במעורבות ברצח עם. אבל במזרח התיכון, מי שספגו על גופם את תוצאות השלטון של אסד, של חיזבאללה, של איראן - מרשים לעצמם להסתכל על ישראל בקנאה קלה, כדי ללמוד איך קמים לתחייה

 מי שנעדר מהרחובות, מהעצרת, מהמשפחות, מהמחויבות - פתאום מצמיד סיכה, ונדמה לרגע שהוא אפילו הפך אותה. ואף יותר מזה: הסיכה, במקרה או שבמכוון, הצבע הבוהק שמסמל מצוקה, אחריות וכאב לאומי - נראית עליו כמו אביזר שאינו שייך לסיפור שהוא מעולם לא היה חלק ממנו

ראש המוסד המיועד נחשד בעניינו של אורי אלמקייס שטען שהופעל על ידי המדינה ונחקר בשב"כ. הפרקליטה הצבאית הראשית ביצעה עבירה של הדלפת סרטון ובמקום להודות בביצוע העבירה, ניסתה לטייח אותה תוך הטעיה של גורמים בצה"ל ומחוץ לו. את שניהם צריך לחקור באותה מידה

כשביקרתי בבלפסט רציתי להיפגש עם נציגי העם. הופתעתי לגלות מהם חיבה יתרה - עד שהבנתי את הסיבה