מאחורי "המהפכה הארכיאולוגית" בשטחים מסתתר מהלך שלא רק מנוגד לחוק הבינלאומי, אלא גם מדרדר את הארכיאולוגיה הישראלית כולה אל פי תהום

מיומי הראשון בהוראה אני עושה מאמצים לשכנע את תלמידיי שהיהדות נועדה להפוך אותנו לחברה טובה יותר, ושהיא איננה מונופול של התובעים בעלות עליה. ואז הגיעה הצעת החוק ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי"

לקח הרבה שתיקות, אבל הנה הם צועקים, ועוד יחד. ומפנימים: אם לקואליציה מותר להתכנס סביב דף מסרים של שקר, לאופוזיציה מותר סביב דף מסרים של אמת

שקר גס, לא יהודי, הפך לבסיס הדיון על חוק ההשתמטות. ההלכה מחייבת הצטרפות למלחמת מצווה, וכל לומד צעיר יודע שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. אל תרמו אותנו. אל תמכרו לנו "חוק היסטורי"

השימוש במונח "פוליטי" הפך לכתם שאמור להפיל כל יוזמה או מדיניות של הממשלה. הוא האח החורג של המונח ההפוך - "ממלכתי", זה שמכשיר כל מהלך או אדם גם אם הקשר בינו לבין ממלכתיות הוא מקרי בהחלט

אני בהחלט בוחר להאמין לראש הממשלה שהוא לא היה מצוי בענייני הביטחון בגילו המתקדם, גם ככה הזיכרון לא משהו, צריך משקפיים, שוכחים שמות (לפעמים אפילו את השם של אבנר), ולהוכחה תראו כמה פעמים אמר ראש הממשלה שלי שהוא לא זוכר דברים בחקירה שלו בבית המשפט

כאשר מסגור כמו זה של פרשת קטאר-גייט מתקבע, הדרג המדיני לא פועל מתוך חוסר ידע, אלא בתוך מסגרת תודעתית שכבר הוגדרה עבורו. הנרטיב הזה מצמצם את מרחב הבחירה והופך כל ניסיון לשנות כיוון לבעיה פוליטית ובינלאומית

כשהוא זחוח ומבודח, התחייב שר הביטחון ישראל כ"ץ להקים גרעיני נח"ל ברצועת עזה, רק כדי להתנצל אחרי כמה שעות. הסכנה היא שמי שממונה על שלום כולנו חושב רק על מרכז הליכוד