שיתוף הפעולה בין גורמים איסלאמיסטיים לבין השמאל הרדיקלי הולך וגובר בשנים האחרונות וקוצרת פירות על בסיס עבודת עומק שנבנתה לאורך שנים - בזמן שבישראל ממשיכים לעסוק ב״הסברה״ בלתי אפקטיבית שלא נוגעת בבעיות השורש

בקואליציה שוקלים: חוק ועדת החקירה הפוליטית ייושם רק אחרי הבחירות. הרעיון הוא להעביר אותו בקריאה שלישית בכנסת הנוכחית ולדחות את האיוש. וגם: קרעי מעלה הילוך נגד הנשיא עמית ובהרב-מיארה

כבר שנים שה"מחאה האפקטיבית" יוצאת מכלל שליטה - וכולנו משלמים את המחיר

מדינת ישראל זקוקה לחיילים החרדים וחוליי החברה החרדית זקוקים למרפא. אם הפוליטיקאים מימין ומשמאל, התקשורת ומערכת המשפט יצליחו להתאפק קצת עם היצרים, השתיל הרך הזה של החרדים המתגייסים יהפוך לעץ

אנחנו חיים בתקופה שמקדשת הפרדה, מדידה וייעול. כל אלה חשובים, אבל הם גם מסוכנים: לא כל ידע נמצא בטבלה. חלק גדול ממנו חי בחדרים סמוכים, במסדרונות, במפגש אקראי, במה ש”מרגיש“ לא נכון עוד לפני שמודדים אותו

הסיבה המרכזית שביסמוט וההנהגה החרדית מקיימים את ההצגה היא לא כי הם חוששים מה יקרה אם החוק לא יעבור – אלא כי הם יודעים בדיוק מה יקרה: הם מבינים היטב שלראשונה צעירים חרדים רבים יופיעו לראשונה בשערי הבקו"ם, והם יהיו חיילים מצוינים

השאלה היא מה לא מה מרגיש "נכון", אלא מה מבדיל "כוחניות" מ"צדק". והתשובה הכואבת היא: החוק ה"יבש". לא המחנה, איך זה מרגיש, או לאיזה צד יש "יותר גדול". גם אם הצדק עימנו

יוסף אייזנטל, שנהרג בהפגנה נטולת המשטרה, הוא סמל להפיכת ישראל לשטח הפקר. השכונות החרדיות הן אוטונומיה, היישובים הערביים הם זירות רצח, וביו"ש שולט כאוס שקיבל אתמול ביטוי נורא. במשך שנים דגלה המדינה בהפרד ומשול, כשלכל מגזר חובות וזכויות משלו עכשיו בלון הניסוי מתפוצץ לנו בפנים