חשוב להסתכל על האופציה למהפכה באיראן כדבר שיכול להקרין גם על עיצובה של ישראל מחדש, מעבר להסרת האיום הביטחוני

כדי שהסכמי השלום הראשונים שאיראן תחתום עליהם יהיו עם ישראל, ישראל חייבת לתקוף את משטר האייתוללות

המילואימניקים, כ"אם האמיתית", אינם מוכנים לתת לתינוק, למדינת ישראל, להיחתך לשניים. מנגד עומדים אלו שלא אכפת להם שהתינוק ייחתך כל עוד הם יקבלו חלק שמן, והם שולחים את המשרתים שוב ושוב אל הקרב תוך הפקרת זכויותיהם האזרחיות

עד עכשיו המתינו בסבלנות עד שייקברו גופותיהם של הנרצחים והחללים של 7 באוקטובר – אבל מרגע שהסתיימה המלחמה נראה ששריו וסריסיו של המלך מתחרים ביניהם מי יניח בפתח ביתו את הפגר המיוחל של "הפרת אמונים"

ההכרה בלוחמים כנפגעי או חללי מערכת הביטחון אינה סוגיה טכנית בלבד - היא הצהרה ערכית של המדינה כלפי אזרחיה וכלפי מי שנשאו בנשק בשמה. היא קובעת האם החברה הישראלית מוכנה להביט נכוחה במחיר המלא של המלחמה, גם כאשר הוא מורכב, כואב ואינו תואם סעיף כזה או אחר בנוהל

אם ברצוננו להחזיק בתפיסה היהודית־מסורתית של חינוך, תפיסה של "עם הספר" שראתה במחנך דמות מופת ובקהילה שותפה מלאה, עלינו להחזיר את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי ולהשיב את האחריות עליו לקהילה ולמקומיות

הבוקר קיבלנו תזכורת רועדת לכך שישראל ניצבת מול איום משמעותי על חיי אדם והרציפות התפקודית שלה. כשהאדמה רעדה באזור ים המלח היא לא חשפה נזק פיזי, אלא את השאלה המבעיתה שאיש בממשלה לא רוצה לענות עליה: איך הייתה מדינת ישראל מתפקדת אילו תרחיש הייחוס היה מתממש הבוקר?