אחרי האסון, כשהדם עוד חם, המנגנון נכנס לפעולה. מאשימים את כולם: את המשטרה, את המהנדסים, את המדינה, רק לא את האוטונומיה עצמה. למה? כי העסקנים חייבים את השליטה המוחלטת, והפוליטיקאים חייבים את הקולות שלהם

שני תינוקות, רק נולדו, מה יודעים, שנקלעו למאבקים עקרוניים בין בירור האמת לבין כבוד המת לפי ההלכה, בין פרו ורבו לבין "הלו, קודם שהפרזיטים ימצאו עבודה" 

לעומת חובשי כיפה אחרים ששירתו כבכירים בצה"ל ובשירותי הביטחון והיו אנשי מקצוע וגם דתיים, ראש השב"כ דוד זיני הוא לפני הכל יהודי-דתי. זה לא צריך להדאיג, אלא להפך: בואו נלמד לכבד באמת את הזהות של כל אחד מאיתנו

בפרקליטות לא הבינו את משמעות פעילות הרוגלות המשטרתית שהתנהלה מתחת לאפם. כשניתנה למשנה ליועמ”ש, עו"ד עמית מררי, הזדמנות לתקן, היא כשלה שוב

מי שמתפרקת עוד ועוד היא החברה הישראלית, נוכח התנהלות לא יהודית, לא ישראלית, לא ציונית, לא ערכית ולא מוסרית של ממשלה, שפועלת נגד עתיד מדינת ישראל ובטחונה

הימים הקרובים יקבעו האם איזנקוט הוא שחקן עיקש של ניהול קמפיין התשה, אחד כזה שלא מוריד את הרגל מהגז ודוחק ביריבים שלו את סדר היום הפוליטי, סדר יום שהוא מכתיב

לארה"ב שלל אינטרסים אזוריים שאינם מצטלבים בהכרח עם האינטרסים הישראלים וכן היסטוריה עגומה של חוסר הבנת המציאות במזה"ת על שלל מרכיביה הדתיים הגאוגרפים והדמוגרפים

ישראל צריכה להסתכל על העתיד הרחוק, היום שאחרי התחלת השיקום הראשוני שתכליתו מתן קורת גג למאות אלפי פלסטינים. מה יקרה כשהממשל הטכנוקרטי ביחד עם הוועד המנהל יחליטו על בניית מעבר יבשתי נוסף, או נמל ימי, או איזור תעשייה בקרבת ישובי העוטף, או שדה תעופה על הריסות דהנייה?