מלחמה שנייה מול איראן תוך שמונה חודשים זאת לא שפעת עונתית אלא טלטלה ביטחונית, נפשית, כלכלית וחברתית. לכן המינימום הוא להבין את הפער הבלתי ניתן להכחשה בין מה שמכרו אז למה שמשווקים היום   

היממות הקרובות יוקדשו לגריעת "משפחות יעדים" נוספות ובהן מטרות משטר, ביטחון פנים, משמרות המהפכה ובאסיג' – עם הפנים להגשמת הרעיון המסדר השאפתני של המערכה: הכשרת הקרקע להתקוממות אזרחית שתביא לקריסת משטר האייתוללות

לפני טבח 7 באוקטובר לא יכולנו לדמיין את המקום שאליו אנחנו מסוגלים להגיע: חיסול רמטכ"ל חיזבאללה בביירות, חיסול בכיר חמאס הנייה בטהרן, ועכשיו חמינאי – אבי אבות ראשי הנחש. ההרתעה הישראלית שהוכחדה כליל במשך שלושה עשורים, משתקמת ברמה הכי גבוהה שיש

שעת החירום הזו היא שעת סכנה. כשיומיים מרגישים כמו שבוע, בתוך אין ספור אזעקות, חובה לזכור: מלחמה, מוצדקת ככל שתהיה, היא מסוכנת מאד.  בתוך האופריה, אסור לטשטש את האובדן של חיים יקרים כל כך

גם ברוח ימים אלו, מגילת אסתר מציעה תובנה פשוטה ועמוקה: עוצמה צבאית לבדה איננה מושכת; עוצמה מוסרית לבדה איננה מספיקה; השילוב ביניהן הוא מגנט

עלינו  לנצל את ההזדמנות ולהכות בכוח אווירי רב כל מטרת חיזבאללה שהיא וכן כל דמות פוליטית וצבאית הקשורה לארגון, אבל אל לישראל לתקוף תשתיות לאומיות לבנונית באופן העשוי לחסל את סמכות הממשלה לשלוט

למדינות המפרץ יש יכולות צבאיות מתקדמות, ועל הנייר הן מסוגלות לבצע תקיפות נקודתיות נגד יעדים באיראן. אולם, תקיפה ישירה מצדן כלפי איראן תסמן חציית רף ותפתח חזית גלויה מול מעצמה אזורית בעלת ארסנל טילים נרחב ויכולת לפעול דרך שלוחים בזירות שונות