העברת התקציב חשובה - מדינה בזמן מלחמה זקוקה לוודאות כלכלית. אבל ודאות איננה תחליף לאיכות והשאלה המרכזית היא לא רק אם התקציב עבר, אלא איזה תקציב עבר

בימים אלו, לקראת סיום האולטימטום שהציב הנשיא טראמפ לאיראן, אנו נמצאים ברגע מובהק של למידה: כל צד מנסה להבין מהר יותר מה השתנה במהלך ארבעה שבועות של לחימה, ולתרגם את ההבנה ליתרון ממשי. האירוע כפי שהכרנו אותו הסתיים, מערך הבעיות שישראל מתמודדת איתו כיום קל יותר מזה שניצב לפניה ב-7 באוקטובר, ומכך נוצר חלון הזדמנויות מדיני ואסטרטגי – ועלינו לנצלו

הרמטכ"ל וגם אלוף פיקוד מרכז - למרות כישוריו כהוגה דעות - מקפידים להתעלם מעובדה פשוטה וחותכת: הצבא לא שונה משמעותית מהמשטרה בכל הנוגע לאכיפת החוק כלפי יהודים, משום שגם בתוכו קיים שילוב קטלני של הזדהות עמוקה עם אידיאולוגיה קיצונית והתקרנפות תועלתנית

השמרן הקלאסי מאמין במוסדות, בחוק, בריסון הכוח, בשוק חופשי ובתיקון המערכת. בדת ה"נעורות" הימנית, שמקדשת את פירוק המוסדות ואת תרבות הזעם, מי שמבקש לשמור על כללי המשחק מתוייג מיד כשותף של ה"דיפ-סטייט" הבוגדני

לא רק אנשי הקואליציה שזכאים לכל מילת גנאי אשמים במחדל התקציב הגדול. גם אתם, אנשי אופוזיציה יקרים. איפה אתם למען השם?

ביקור קצר בדימונה, כמה ימים לאחר פגיעת הטיל האיראני, מספק הצצה לעם שמבין: המהירות שבה משקמים נזק פיזי היא המדד המובהק ביותר לחוסנה של חברה

כבר היום רואים כיצד גרמניה ויפן מתחילות להיערך למציאות חדשה, שבה ארצות הברית אינה ערבה בלעדית לביטחונן. טראמפ משנה סדרי עולם