את המחיר הכבד של ההתנהלות האובססיבית של התביעה הציבורית והיועמ"שית בפרשת גופמן ישלמו בעתיד לא רק הגופמנים הבאים - אלא כולנו, במטבעות האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק

מפלגת השלטון והעומד בראשה מטפחים בשיטתיות שיח הממסגר חקירות וכתבי אישום כרדיפה, תפירת תיקים ומאבק פוליטי - ולא כאכיפת חוק לגיטימית

אם לא נייצר הגנה שמותאמת לשיטות האויב, המציאות תחזור על עצמה. עכשיו זה דו"ח באו"ם. אתמול, האשמה בדבר הרעבה מכוונת. ומחר?

בהליך שסופו ניקוי שמו של רומן גופמן, התגלה חשד לפגמים בטוהר המידות דווקא של הייעוץ המשפטי לממשלה

אקזיטים וסבבי גיוס ענקיים כיום הם תוצאה של השקעות ועבודה שנעשו פה לפני שנים. מה שהשרים חוגגים עכשיו זה את קציר השדות שזרענו מזמן. הבעיה האמיתית היא שאנחנו מפסיקים לזרוע

לרב-אלוף אייל זמיר נוח להסתתר מאחורי הדרג המדיני ולפיתת החנק האמריקאית, אבל ההסתבכות מול חיזבאללה וזריית החול בעיני הציבור רובצים גם לפתחו של הצבא והעומד בראשו 

הצפת הבעייתיות במינוי כבר השיגה מטרה חלקית. ההערכה היא שגם גופמן מבין שעייני התקשורת והציבור יבחנו את אמינותו. בג"ץ אומנם אישר את המינוי אבל גופמן כבר יידע להיזהר

משפחות שלמות מתפרקות מכאב, מילואימניקים קורסים כלכלית ונפשית. הציבור נושא על הגב שלו מלחמה אינסופית, חרדה, יוקר מחיה ומסים. ובתוך כל זה, הממשלה ממשיכה להזרים מיליונים, ויש שיגידו מיליארדים, של כספי ציבור כדי להחזיק קואליציה