הטכנולוגיה מפשיטה אותנו וקורעת לגזרים את כל מה שחשבנו פעם כמבצרה של האינטימיות. יש עוד מאבקים על כבוד הבושה, קרבות מאסף. אבל תוכניות הריאליטי אינן נטע זר. הן חלק צורם, כי הוא מואץ מדי, מהאבולוציה הערכית הנלווית להתפתחות הטכנולוגית. תגובה לאריאנה מלמד

איך ההרגשה לדעת שהיא כבר הגיעה ל"נחלה" שלה ואתה עדיין משוטט בין שדות ומחפש את האחת שלך? תארו לכם שאתה מקבלים בשורה, משמחת או עצובה, אבל גופכם חוטף שוק שאתם לא יכולים לזוז דקות ארוכות. אתם יושבים. שותים כוס מים ורק חושבים: ”מה יהיה? מתי יגיע התור שלי?”

לא הצלחתי לרדת במשקל וגם לא התחשק לי. הייתי שלמה עם עצמי ומלאת ביטחון, אבל הסביבה לא ממש קיבלה את זה. מתישהו הבנתי שככה המקום הזה מתנהל, ואם אני רוצה להתאים את עצמי, אני צריכה לעשות שינוי

הטעות החמורה ביותר שאפשר לעשות היא לא להעניק לאהוב/ה שום מתנה. גם אם כבר דנתם בנושא והחלטתם פה אחד שוולנטיינ'ס דיי הוא בסך הכל המצאה של חברה אמריקנית לכרטיסי ברכה - לא תוכלו להכחיש שתרגישו אכזבה אם לא תקבלו דבר ב-14 בפברואר