הצמרת הסעודית אולי מפיצה מסרים סותרים, אבל גם באיראן כבר יודעים: מה שהובטח לנשיא פזשכיאן לא זהה למה שיכול להתרחש במקרה של תקיפה אמריקאית

המעבר בחסותו של נשיא ארה"ב מעידן של דיפלומטיה מבוססת ערכים וכללים בינלאומיים לגישה של עוצמה וכפייה, שבה בריתות הן נטל אלא אם הן משרתות אינטרס כלכלי או ביטחוני מיידי – הוא פתח חמור לערעור היציבות העולמי

באופוזיציה משלים את עצמם שיקימו ממשלה בלי החרדים, בלי הערבים, בלי הליכוד ובלי בן גביר וסמוטריץ'. הבסיס לרוב שיש לו סיכוי לסיים את שלטון הכהניסטים מורכב מאלה שהממשלה לא ראתה אותם ביום פקודה: תושבי עוטף עזה וגבול הצפון, הלוחמים, החילונים, הליברלים, הדתיים הציונים, הימין המתון, וכן, הערבים

המחלה הראשונה שעלינו להיגמל ממנה היא ההתמכרות לשקט. בתחילת המלחמה למדנו מחדש את המילה "קונספציה". כעת, עם סגירת מעגל החטופים, הסכנה הגדולה ביותר היא החזרה לאותה דממה מדומה

אם המלחמה הסתיימה, יואיל הצבא להסיר את האיסור על כניסת עיתונאים זרים לרצועה ויאפשר לעיתונות הבינלאומית לעשות את עבודתה, לראשונה זה יותר משנתיים