בהשראת חמאס וחיזבאללה, בטהרן סימנו מטרה ברורה: לצאת מהמלחמה על הרגליים. כשזה המצב, יש לקחת בערבון מוגבל גם הפעם את ההבטחות ל"ניצחון המוחלט"

המנהיגים של 1945 ראו בחיסול המשטר הנאצי ניצחון מוסרי. היום הם תופסים פעולה עם תכלית דומה כמקור לדאגה. מטרת העל השתנתה, וזה מדאיג

אם עד עכשיו סוגיית ריכוז הנשק של חיזבאללה טופלה בצורה עדינה, כדי לשמור על המרקם הפנים לבנוני הרגיש ולמנוע מתיחויות, כעת הדברים השתנו. חיזבאללה מהווה איום על לבנון

הלחימה שמנהלת טהרן מאז חיסול חמינאי מוכיחה עד כמה משומנת המערכת האיראנית שהתבססה ב-47 השנים האחרונות. גם אם מותו של המנהיג העליון מערער את צמרת האייתוללות, שינוי פני המשטר עלול להתגלות כמשימה מורכבת הרבה יותר למימוש

בשבת, שמונה ותשע דקות, עוד הייתה שבת, והיו תוכניות והיה את החג הכי שמח וצבעוני בפתח. ואז בשמונה ועשרה כבר לא. צרימה כזאת בטלפון נשמעה. פתחנו חדשות להתעדכן. הראש היה צריך להבין. הגוף לא נזקק להסברים 

כשהביטחון באינטרסים של הממשלה נסדק, כל טיל נראה כמו ספין וכל תדרוך נשמע כחלק מקמפיין. הבעיה היא לא בהחלטה לצאת למהלך צבאי כזה או אחר. הבעיה היא שהציבור שואל את עצמו האם זה נעשה באמת כי אין ברירה אחרת