היה לי העונג לארח באחרונה במאורת הנמר את עו"ד מיטל סטבינסקי, שותפה ויו"רית משותפת בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight. עו"ד סטבינסקי הגיעה לספר לי על תחומי העיסוק של החברה ועל הדרכים שבהן היא מסייעת לחברות טכנולוגיה ישראליות שמרחיבות פעילות בארצות הברית ובדרום אמריקה. Holland & Knight היא חברת עורכי דין בינלאומית, שמונה יותר מ-1,300 פרקליטים ואנשי מקצוע אחרים, שפועלים ב-28 סניפים. עורכי הדין של המשרד מספקים ייצוג בהליכי ליטיגציה ובנושאי רגולציה וממשל, ומעניקים תמיכה משפטית ולוביסטית לחברות שמעוניינות להרחיב את פעילותן בארצות הברית. לסטבינסקי ניסיון רב בתחום המשפטים. היא בוגרת תואר שני בדיני מחשבים באוניברסיטת תל אביב. בתחילת הקריירה היא שימשה ככתבת לענייני משפט במוסף הכלכלי של ידיעות אחרונות ולפני כשנתיים הצטרפה כשותפה ב-Holland & Knight. במסגרת תפקידה במשרד, סטבינסקי מתמקדת במתן ייעוץ עסקי וממשלתי לחברות טכנולוגיה ישראליות, עם דגש על תחומי האגרו-טק, הקלין-טק והתחבורה. בנוסף, היא מסייעת בהעלאת הפרופיל של חברות ישראליות בארצות הברית וקידום מטרותיהן מול הקונגרס האמריקני וסוכנויות פדרליות. בשנה שעברה היא לקחה חלק בהקמת פורום לנשים שעוסקות בתחום האגרו-טק בישראל. לדבריה, "נשים היו בחוד החנית של החקלאות והחדשנות בטכנולוגיות המזון לפני עשרות שנים, בעת הקמת מדינת ישראל, אך תפקידי המפתח שמילאו פחתו בחלוף השנים. אנחנו יכולים לשנות זאת על ידי העצמת נשים רבות יותר להצליח בתעשייה". קואליציה - לא רק בפוליטיקה אחד הנושאים שסטבינסקי ציינה אותם באוזניי ונשמע לי מעניין במיוחד הוא לובינג באמצעות הקמת קואליציות. חברות בעלות אינטרס משותף, בין אם הן מתחרות ובין אם לאו, שנתקלות באותם קשיים וחסמים רגולטוריים, או מעוניינות לקדם חקיקה שתיצור תמריצים והקלות, חוברות למהלך משותף ומעלות את הדברים בפני הגורמים הרלוונטיים בשלטון. לדבריה, "קואליציות הן דרך יעילה ואפקטיבית לקדם נושאים משותפים ולהביא לשינוי שחברה בודדת לא בהכרח יכולה לקדם, או שהדבר דורש ממנה משאבים מרובים - בעוד שבאופן זה, העלויות מתחלקות בין כל חברי הקואליציה". לסיכום, אמרה סטבינסקי כי "יש חשיבות רבה לקידום שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית בענפי התעשייה השונים, לסיוע לחברות ולסטארט-אפים ישראליים בהבנת המסגרת הרגולטורית בארצות הברית, ולמציאת מקורות מימון ושותפים אסטרטגיים הולמים להרחבת פעילותן בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

אפיק גיימז, יצרנית המשחק פורטנייט רכשה את האוספרטי, שהיא אפליקציה המשתמשת לווידאו צ'אט בקבוצות. החברות הכריזו על העסקה אתמול (ד'), והודיעו כי המיזוג יאפשר להן להתמקד בצורה יעילה יותר בבניית חוויות חברתיות. תנאי העסקה לא נמסרו אך היא מוערכת בעשרות מיליוני דולרים. אפיק לא פירטה את תכניותיה לגבי האפליקציה, ורק הבהירה שהאוספרטי תישאר מוצר עצמאי. נציג האוספרטי אמר לתקשורת כי הרכישה היא למעשה של כל חברת Life on Air שבנתה את היישום. "להביא אמפתיה לתקשורת המקוונת" אפליקציית האוספרטי נולדה מתוך האפליקציה Meerkat, שעסקה בהזרמה חיה ושכעת כבר אינה פועלת. החברה, אשר גייסה עד היום מעל 70 מיליון דולר, השיקה את היישום בשנת 2016. "האוספרטי מחברת אנשים, ויוצרת אינטראקציות חברתיות חיוביות בזמן אמת", אמר טים סוויני, מייסד ומנכ"ל Epic Games. "על ידי החיבור שלנו נוכל לבנות חוויות משותפות אפילו יותר מהנות משניתן להשיג לבד". "ההצטרפות לאפיק היא צעד גדול קדימה בהשגת המשימה שלנו להביא אמפתיה לתקשורת המקוונת", אמרה סימה סיסטאני, מייסדת ומנכ"לית האוספרטי. "יש לנו חזון משותף להפוך את האינטראקציה האנושית לקלה ומהנה יותר, ותמיד - בכבוד לפרטיות המשתמש", היא הדגישה. האוספרטי התחילה אמנם כאפליקציית ווידאו צ'אט, אך מאז התווספו לה מספר תכונות חברתיות אחרות, כולל מספר משחקים קטנים. על פי דיווח ב-The Verge, האפליקציה הותקנה על ידי כ-35 מיליון משתמשי אנדרואיד ו-iOS מכל רחבי העולם, כך בהתבסס על אומדן חדש של חברת האנליסטיקה לאפליקציות, Sensor Tower, כש-40% מהמשתמשים בה אינם תושבי ארה"ב. נתוני חברת Sensor Tower מצביעים, עם זאת, על כך שבאחרונה חלה ירידה במניין ההתקנות של האפליקציה. לעומת זאת בסיס המשתמשים של Fortnite איתן ומרשים, ועומד כרגע על יותר מ-250 מיליון שחקנים, לפי דיווחי אפיק גיימז. ובכל זאת, Houseparty יכולה להיות תוספת טובה בעבור חברת המשחקים, לא רק לפורטנייט אלא גם בעבור מנוע המשחקים, Unreal, שהיא מפתחת, ובעיקר לבטל את התלות שלה בשירותי ווידיאו צ'אט של צד שלישי. הרכישה מגיעה לאחר סבב גיוס אחרון ומוצלח של יצרנית פורטנייט, שנערך בסתיו האחרון, והסתכם ב-1.25 מיליארד דולרים.

אחד הקרבות המעניינים ביותר בשוק האמריקני הטכנולוגי כיום מתרכז סביב חוזה שירותי הענן של משרד ההגנה, הפנטגון,  שמוערך בכ-10 מיליארד דולרים לאורך עשר שנים. כל חברות הענן הגדולות ניסו לזכות בו, כולל אמזון, אורקל ומיקרוסופט. כעת אמזון ומיקרוסופט נותרו שתי החברות האחרונות במרוץ להשגת החוזה של הפנטגון שמכונה JEDI. התוצאה של המכרז אמורה להתגלות, לפי צו בית משפט, רק לאחר ה-19 ביולי הקרוב אחרי שאורקל, שהתמודדה גם היא על המכרז, טענה כי משרד ההגנה מתערב לטובתה של אמזון בזכייה במכרז. אמזון בשנים האחרונות מחזרת באופן מסיבי אחרי הרשויות הפדרליות בארצות הברית במטרה להפוך לספקית הענן שלהן, ובמהלך כנס שערכה החברה למלאת עשר שנים של פעילות במגזר הציבורי, לא היססו מנהלי החברה לשלוף ציפורניים מול אורקל ומיקרוסופט - גם אם בלי להזכיר אותן ישירות - היריבות המרות שהכריזו לאחרונה גם על שיתוף פעולה ביניהן. מתוסכלים מהפתרונות שמציעים בסיסי הנתונים הישנים "אני חושב שרוב האנשים מתוסכלים מהפתרונות שמציעים בסיסי הנתונים הישנים. הם יקרים, קנייניים ומנסים לנעול אותך בפנים. הם כל הזמן עוקבים אחריך, קונסים אותך אלא אם אתה קונה מהן עוד. זהו מודל שלאנשים נמאס ממנו. וזו הסיבה שאנשים עוברים במהירות ככל האפשר אל מנועים יותר פתוחים", אמר אנדי ג'ייסי, מנכ"ל AWS. למרות פניות של יבמ ואורקל לבית המשפט, JEDI יהיה חוזה שיוענק לספקית אחת בלבד ולא יפוזר בין כמה חברות, וג'ייסי הצדיק זאת. "גם אם יש ארגונים שמתפתלים על פני מספר עננים, הם בדרך כלל לא עושים זאת באופן שווה. הסיבה היא שאם עושים זאת, אתה צריך להגדיר סטנדרטיזציה על בסיס המכנה המשותף הנמוך ביותר, והפלטפורמות הללו נמצאות באופן עקרוני במצב שונה מאוד של יכולות ובגרות תפעולית נכון לעכשיו", אמר.  

טלפון הדור הבא של גוגל, Pixel 4, מתחיל לצבור הרבה תשומת לב ברשת לקראת ההכרזה הצפויה בעוד כשלושה חודשים. באופן טבעי מתחילים המדליפים השונים להעלות תמונות והערכות שונות לגבי התצורה של הטלפון, אבל הפעם ההפתעה הגיעה מכיוונה של גוגל עצמה שהחליטה לעלות גם היא על רכבת השמועות ולספק טיזר למכשיר. החברה עשתה זאת באמצעות ציוץ לדף הרשמי שלה בטוויטר, Made by Goolge בו היא מציגה את גבו של המכשיר, עם הכיתוב: "ובכן, מכיוון שנראה שיש התעניינות, אז קדימה! חכו שתראו מה הוא יכול לעשות". Well, since there seems to be some interest, here you go! Wait 'til you see what it can do. #Pixel4 pic.twitter.com/RnpTNZXEI1 — Made by Google (@madebygoogle) 12 ביוני 2019 מערך של שלוש מצלמות מאחור מהתמונה ברורים מייד כמה דברים: Pixel 4 יגיע עם מערך של שלוש מצלמות מאחור בתוך מתחם ריבועי בצד השמאלי של הגב, כשהמצלמות והמבזק מסודרים במבנה ייחודי של יהלום. כן ברור שחיישן טביעות אצבע לא יהיה בגב המכשיר, וזה אומר שהוא יוטמע מתחת למסך ה-AMOLED של המכשיר. לפי הידוע גם הפעם כמו במקרה של Pixel 3 ו-Pixel 3a תהיה גרסת XL עם מסך גדול יותר אך ללא שינוי בתצורה. כמו כן יש הערכות שהחברה תציג שתי מצלמות מקדימה בתוך חריר גדול יחסית בצד ימין, כמו במסך של ה-Galaxy S10 Plus של סמסונג.

בסוף יום עבודה, עם שובינו הביתה, אנו נוהגים להתעניין בקורות היום של בן או בת הזוג שלנו. לרוב, אנו מתמקדים באתגרים ובמחלוקות  ורק לעיתים רחוקות מציינים כי היום היה יום מצוין  בעבודה. הנטיה הזאת וודאי קשורה למין האנושי בכלל אבל אולי גם לעובדה שההתנהלות היומיומית בארגון, במיוחד כאשר מדובר בארגון גדול, יכולה להיות מאד מתישה. מדוע שלא נוכל לעדכן נהלים ותהליכים באותה הקלות בה אנו מעדכנים את  רשימת הקניות שלנו בשירות המשלוחים של הסופר? מדוע שנמצא את עצמינו עומדים מחוץ לחדר הישיבות ומתווכחים עם הקולגות מי הזמין את חדר הישיבות לשעה היעודה? האמת היא שאצלנו בארגון זה לא קורה וגם בארגון שלכם ניתן להימנע מכך, אז איך עושים את זה? בשנים האחרונות כבר התרגלנו לחווית מובייל נהדרת, בכל הנוגע לקניות, קשרים חברתיים, שירותי בנקאות וכדומה אולם בעולם העבודה חווית  מובייל פשוטה, קלה ואינטואיטיבית  עדין בחיתוליה, אם בכלל.  למה בעצם? עם קצת מודעות של הארגון לנושא הרי שניתן היום לבצע אוטומציה של תהליכי עבודה מורכבים ומייגעים ולהפוך אותם לפשוטים וקלים לביצוע, מכל מקום ובכל שעה. ארגונים שיאמצו אפליקציות מובייל ידידותיות לניהול תהליכים ארגוניים יאפשרו לעובדים שלהם  להשלים את משימות היומיום בעבודה כמו למשל, לפתוח קריאות חדשות במחלקת משאבי אנוש, לחפש מידע בלוח השנה או להזמין מחשב חדש, מדפסת או סתם סט עטים - מכף היד שלהם, בזריזות ובנוחות. שימוש ביישומים המובנים במובייל כמו מצלמה, GPS, מיקרופון, סורק קוד QR וכו' רק יסייעו בביצוע המשימות וביצירת חווית משתמש בלתי נשכחת. נתחיל בגיוס אף פעם לא קל להתחיל עבודה חדשה. הימים הראשונים בעבודה כרוכים בהרבה בירוקרטיה, קבלת  מחשב מן ה- IT, בירור זכויות מול משאבי אנוש, קבלת שולחן עבודה מהרכש ועוד – כל התהליך הזה יכול לגזול זמן רב, להיות מסובך ואף לתסכל. אך כל זה יכול להימנע אם תשמשו באפליקציית מובייל לגיוס עובדים. אפליקציה כזאת תאפשר לעובד לא רק לבחור מחשב, אלא לבחור את התצורה בה הוא מעוניין לקבל את דך הבית שלו או  את גיליון השכר וכו'. האפליקציה תעבוד קשה, מאחורי הקלעים, ותייצר מימשקים בין ה-IT למשאבי אנוש, לכספים ולרכש, מבלי לערב את העובד בכך. הוא יקבל שירות מהיר, נוח והולם לצרכיו כאילו היה לקוח של הארגון ולא עובד שלו. לקצר את הדרך עם סירי באיזו תדירות אתם משתמשים בשירותיה האדיבים של סירי בחיי היומיום? האם אתם שואלים אותה גם שאלות הנוגעות לעבודה שלכם? כנראה שפחות אבל חשבו כמה יעיל זה יכול להיות.  לדוגמא, אם הבוסית מבקשת מכם דוח של  כל הקריאות שהתקבלו במחלקת התמיכה, רגע לפני שאתם נכנסים לפגישה חשובה -  פשוט הפעילו את סירי, בקשו ממנה לפתוח את  האפליקציה לניהול תהליכי עבודה וליצור  דוח אירועי תמיכה, בדרגת חשיבות יורדת,  מאז יום שני. עוד תוכלו להנחות את סירי לשלוח את  הדוח לבוסית ולדרוש בשלומה. זו תקבל את מבוקשה תוך דקות, באמצעות יישום פשוט, קל ומשנה משחק. ה-IT משרת את הארגון אפליקציה שתדע לקחת על עצמה לבצע את המשימות האוטומטיות של מחלקת ה-IT תפנה את עובדי המחלקה לעסוק במשימות מורכבות ואסטרטגיות יותר לארגון. יכולות של קול, סוכנים וירטואלים וטכנולוגיה של  הבנת שפה טבעית (NLU  ) יאפשרו לעובדים לבצע משימות בשירות עצמי מבלי להמתין לנותן שירות פנים ארגוני. מערכות לניהול הכספים בארגון תהליך סגירת חודש בארגון גדול הוא תהליך ארוך ומייגע.  מרבית מחלקות הכספים עדין מסתמכות על שיטות עבודה ידניות וכלי לגאסי שאינם מתקשרים זה עם זה. אפליקציה המותאמת למחלקת הכספים יכולה להפוך תהליכי עבודה מסורתיים לדיגיטליים וכך להפחית  את רמת הסיכונים הפיננסים, לשפר שביעות רצון של צוותי העבודה ולהאיץ את תהליך סגירת הרבעון. חברת PayPal כבר אימצה אפליקציה כזאת וביצועי המחלקה הפיננסית התייעלו פלאים. רגעים גדולים בעבודה לא חייבים להיות נדירים כל כך. החוויה שאנו חויים במהלך יום עבודה צריכה להיות זהה לזו שאנו חווים כצרכנים או כאזרחים. הטכנולוגיה כבר כאן – כך שעם קצת מודעות זה יקרה בקרוב. הכותבת היא המנהלת האזורית של ServiceNow בישראל.

גיוון בכוח האדם ועובדים שמרגישים שיותר מקבלים אותם במקום העבודה תורמים לביצועים העסקיים של החברה, ובעיקר לשורה התחתונה - הרווח; זה המסר שעבר כחוט השני באירוע של LGBTech, ארגון של היי-טקיסטים להט"בים, שהתקיים הבוקר (ה') בבורסה בתל אביב, לכבוד חודש הגאווה. באירוע השתתפו בכירים בעולם הכלכלי ובענף ההיי-טק, בהם אמנון נויבך, יו"ר הבורסה, דני ענבר, מנכ"ל Dell-EMC ישראל, וד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית, וכן סגנית נשיא ב-Dell-EMC העולמית ומנהלת מרכזי המצוינות של החברה בישראל. עוד לקחו בו חלק ח"כ עידן רול (כחול לבן), סוקי סאנדו, מייסד ומנכ"ל Involve People - ארגון עולמי להכלה ומגוון במקום העבודה, שארגון הבן שלו, OUTstanding, עוסק ספציפית בלהט"בים, נציגי שגרירויות, מנהלים בחברות היי-טק ונציגים מחברות נוספות, כגון טבע ושירותי בריאות כללית. [caption id="attachment_259171" align="alignnone" width="600"] ד"ר ארנה ברי באירוע גאווה ב-Dell-EMC, יחד עם (מימין) שלומי ליברמן, סמנכ"ל התפעול של מרכז המצוינות של החברה; אסף כהן, ממקימי קבוצת הגאווה בה; וגל אוחובסקי. צילום ארכיון: יח"צ Dell-EMC ישראל[/caption] האם גיוס עובדים דומה לבחירת שחקנים ב-NBA? לדברי ד"ר ברי, שלה ניסיון רב בעולם ההיי-טק - בממשלה ובמגזר הפרטי, "על ארגונים להבין שמגוון מסייע להצלחה המסחרית שלהם. יש בהרבה ארגונים אי סובלנות, כולל כלפי להט"בים. הם לא מסוגלים לעבור את תהליך ההכלה והמגוון מהר, כי הם לא יודעים איך לנהל אנשים מסוגים שונים. הגישה שלהם לא מסייעת לפרודוקטיביות". היא השוותה את הנושא לבחירת שחקני NBA: "מגלי השחקנים והמאמנים מסתכלים על כמה נקודות המועמדים קלעו כשהם שיחקו בליגת המכללות ולא מחשיבים נתונים אחרים שלהם. כך צריך גם במקרה של מגוון - להתחשב בביצועים של העובד ולא מעבר לזה". גם ענבר העביר את המסר של החשיבות בקבלת עובדים מקהלים שונים. "המגוון תורם לחברה ולעובדים, ומסייע לה להיות רווחית, אפקטיבית ומצליחה יותר", אמר. "קרה לי פעם מקרה שבו שאלתי עובד למה הוא בחר להגיע דווקא אלינו, והוא השיב שהוא רואה במשרד דגלי גאווה ויודע שהוא יכול לבטא את עצמו ולהיות חופשי". "החברות חושבות שאין בעיה - אלא שהאפליה עדיין קיימת" אם תשאלו את המנהלים ואת חלק מהעובדים בחברות ההיי-טק בפרט ובמשק בכלל, המצב של הלהט"בים בשוק העבודה טוב: מקבלים אותם כמו את כל העובדים האחרים, נותנים להם תחושת שייכות ובחברות מסוימות אפילו מביעים תמיכה אקטיבית בזכויות הלהט"ב. אלא שהמצב לא כזה בכל המשק ולשחר גרמבק, מראשי LGBTech, יש נתונים אחרים. "כשאנחנו מדברים עם חברות, אנחנו נתקלים בתשובה שאין בעיה עם עובדת היותו/ה של עובד/ת מקהילת הלהט"ב. אלא שבפועל, יש עובדים בארון והאפליה עדיין קיימת", אמר. לביסוס דבריו, הוא הציג נתונים שלפיהם 41% מבוגרי האוניברסיטה חוזרים לארון כשהם מגיעים לעבודה, בחברות גדולות בהיי-טק הישראלי אין כמעט מנכ"לים מחוץ לארון ו-68% מהטרנסג'נדרים, הקהילה המוחלשת ביותר מבין קהילות הלהט"ב, סובלים מאפליה במקומות העבודה". [caption id="attachment_229844" align="alignnone" width="600"] שחר גרמבק, מראשי LGBTech. צילום ארכיון: יונתן עידו[/caption] לשם כך, ציין, הוא ושותפיו הקימו את LGBTech. הארגון מקיים פעילויות ושיחות עם מחלקות משאבי האנוש בחברות שונות, בעיקר בהיי-טק, כדי להביא להכלה רבה יותר של עובדים ועובדות מהקהילה הגאה, עורך אירועים שונים, שמהווים מקום טוב למינגלינג בין היי-טקיסטים להט"בים, וייסד לפני כמה שנים את תקן המגוון הישראלי (Israel Diversity Standard), שעליו חתמו חברות היי-טק רבות - בעיקר רב לאומיות כמו מיקרוסופט, HPE, יבמ, Dell-EMC, וישראליות כגון סטרטסיס ונטורל אינטליג'נס, שאף זכתה השבוע באות מיוחד של עיריית תל אביב-יפו והמרכז הגאה על תרומתה למען קהילת הלהט"ב. [caption id="attachment_292872" align="alignnone" width="600"] ח"כ עידן רול. צילום ארכיון: סבין שטרנברג[/caption] אחד הנושאים שעלו במהלך האירוע הוא השביתה שקיימה קהילת הלהט"ב בחודש יולי האחרון, במחאה על אפלייתה בכלל ובנושא הפונדקאות בפרט, וההתגייסות של חברות היי-טק רבות למענה. ח"כ רול, שהעביר באחרונה במשרד הכלכלה פעילות הסברה על להט"בים במקום העבודה, אמר כי "בקיץ שעבר, 100 אלף איש יצאו לרחובות למעננו, והשאלה שעולה אצלי ושאני מקבל מהשטח מאז היא מהו הדבר הבא. שבתנו, הפגנו, ביצענו עבודה מדהימה וכשזה מגיע לחקיקה - עדיין לא הצלחנו לפרוץ את תקרת הזכוכית. אלא שהמסע שלנו לשוויון הוא בעל אספקטים רבים והכנסת היא רק אחד מהם. אני לא בטוח שכח"כ יש לי יותר אימפקט מאשר עובד שהולך לבוס ואומר לו: בוא נקיים אירוע לחודש הגאווה. יש לנו דרך ארוכה ללכת, אבל אנחנו מנצחים". "אנחנו מבלים זמן רב מחיינו במקום העבודה, וכאן באה החשיבות של יוזמות כמו LGBTech", ציין. "כל אחד מאתנו, העובדים הלהט"בים, הוא שגריר ובעל השפעה רבה על סביבתו ועל החברה בכלל".

פרי פוירשטיין מונה בימים אלו למנהל מכירות למגזר הפיננסי בישראל ב-DXC. לפוירשטין ניסיון רב בתחום: בשמונה השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהל המכירות בחטיבת הפיתוח והפיננסים בקבוצת אמן. לפני כן כיהן כסמנכ"ל שיווק ומכירות בליבי טכנולוגיות. כמו כן הוא מילא תפקידי מכירות במלם מערכות ו-SPSS ישראל. פוירשטין, נשוי פלוס שישה ילדים וסב לנכדה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן.

דיווח חדש, שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ביום ד', מצביע על כך שמנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, היה מודע בהחלט לנוהלי הפרטיות מפוקפקים על ענקית המדיה החברתית שלו. הדיווח מתבסס על מיילים פנימיים של החברה שנמסרו לוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, שחקרה את אופי הטיפול של הענקית ממאנלו פארק בנתוני המשתמש עקב פרשיית קיימברידג' אנליטיקה. [caption id="attachment_262615" align="alignnone" width="600"] פרשייה שעדיין מעוררת הדים ותביעות משפטיות. קיימברידג' אנליטיקה[/caption] המיילים הללו מראים כי צוקרברג העלה שאלות על האופן שבו הענקית בניהולו משתפת נתונים עם מפתחי צד שלישי, ולמעשה מעידים שהוא ידע כי החברה כנראה מפרה את חוקי פרטיות המשתמש. המיילים הפנימיים שיעלו לפייסבוק 5 מיליארד דולר? על פי הדיווח של הג'ורנל, לא ניתן לקבוע בדיוק אילו הודעות דוא"ל ביקשה ה-FTC מפייסבוק וכמה מהן התייחסו ספציפית לצוקרברג. הג'ורנל גם לא נכנס לפרטי הפרטים אודות תוכן המיילים, אבל טען כי באפריל 2012 שאל צוקרברג את עובדיו בהתכתבות פנימית אודות אפליקציה שמטרתה לצבור מסד נתונים של מיליוני משתמשים של פייסבוק שנאספו מהפלטפורמה. עובדי פייסבוק הגיבו לשאלה וכתבו למנכ"ל כי זה אפשרי שהאפליקציה אספה את הנתונים, אבל ציינו כי העניין היה מסובך מדי מכדי שפייסבוק תתערב בו. הבחינה המתעצמת סביב פייסבוק מגיעה בזמנים שבהם החברה ממתינה לקנס, המוערך בסכום של 3-5 מיליארד דולרים, שהיא יכולה לספוג עקב הממצאים של חקירת ה-FTC. בחודש שעבר הודיעה פייסבוק כי כבר הפרישה 3 מיליארד דולר מתקציבה, שאותם היא מייעדת כתשלום לקנס. לפי הדיווחים, ההשפעה הפוטנציאלית של הודעות הדואר היא למעשה שאילצה את החברה לבחור בהסדר המהיר מול ה-FTC, שיכלול את הקנס הגבוה אבל לא יפגע בה מעבר לכך, לפחות לא בינתיים. לפי מקור לא מזוהה, ששוחח עם רויטרס, אשר דיווחה על כך באמצע מאי, ייתכן שההסכם של וועדת הסחר ופייסבוק יכלול גם 20 שנות פיקוח נוספות של ה-FTC על הענקית. לדיווחים על המיילים הייתה השפעה מיידית על מניות החברה שהפגינו ירידות קלות אתמול, לאחר הפרסום. [caption id="attachment_25001" align="alignleft" width="300"] ה-FTC[/caption] הפרת חוזה מ-2011 או לאו? מה שה-FTC למעשה עסקה בו בעניין פייסבוק הוא בעיקר השאלה האם אמצעי האבטחה הרופפים של הענקית לנתוני המשתמשים הפרו את צו ההסכמה שלה מול הוועדה הממשלתית עוד משנת 2011, שבו התחייבה לשמור על פרטיות הנתונים של משתמשיה ולקבל מהם אישור לפני שיתופם עם גורמים חיצוניים. עוד נבחן האם התנהלות זו היא שהובילה לשערוריית הנתונים שכללה העברת מידע אודות עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק לקיימברידג' אנליטיקה - חברת ייעוץ פוליטית בריטית-אמריקנית, שעשתה בנתונים האישיים הללו שימוש, ללא הסכמת בעליהם, למטרות הטיות דעת פוליטיות הן בארה"ב והן בבריטניה. בשבועות שלאחר חשיפת השערורייה, ואחרי שהנושא נחקר בקפדנות על ידי מחוקקים בגבעת הקפיטול, שפגשו אישית את צוקרברג אשר העיד בפניהם, התחייב המנכ"ל להגביר את ההוצאות על אבטחת מידע, בכדי להבטיח הגנה על נתוני המשתמשים בפלטפורמת המדיה החברתית בהובלתו. מאז, למרות זאת, המשיכו ונחשפו מבחר עדויות ופרשיות שהצביעו על התנהלות צינית של פייסבוק עם נתוני משתמשיה. באחרונה, עם זאת, אמר אורין סניידר, עורך הדין של ענקית הרשתות החברתיות, לשופט בית המשפט המחוזי של ארה"ב שמי שמפרסם ברשתות חברתיות בציבור לא אמור לצפות כלל לפרטיות. הדברים נאמרו במטרה לדחוק בשופט לסרב לתובענה ייצוגית שתעסוק - איך לא? - באותה הפרת פרטיות משתמשים עצומה שהייתה חלק משערוריית קיימברידג' אנליטיקה. "פייסבוק והמנהלים שלה, כולל מארק, שואפים בכל עת לעמוד בכל החוקים הרלוונטיים, ובשום שלב לא מארק או כל עובד אחר בפייסבוק מפרים ביודעין את התחייבויות החברה על פי צו ההסכמה עם ה-FTC", אמר דובר החברה בהצהרה לתקשורת עקב הפרסומים, והבטיח "הפגנו שיתוף פעולה מלא עם החקירה של FTC עד כה, וסיפקנו עשרות אלפי מסמכים, מיילים וקבצים". יצוין כי ה-FTC ומשרד המשפטים, האמונים על אכיפת חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב, מתכוונים לחקור בעתיד הקרוב האם אמזון, אפל, פייסבוק ואלפבית החברה האם של גוגל משתמשות לרעה בכוחן העצום בכדי לדכא מתחרות שלהן בשוק.