במחקר שפורסם במגזין Scientific Reports מצאו חוקרים בליטה של עצם בבסיס הגולגולת בקרב 400 מבוגרים בגילאים שבין 18 ל-86, כשאצל אנשים צעירים נצפתה בליטה גדולה יותר. החוקרים שגילו את התופעה מתייחסים לבליטה הזאת כאל "גידול בולט, שצומח מעצם העורף החיצונית", או במילים אחרות מעין דורבן עורפי, הממוקם בבסיס הגולגולת. גידולים קטנים של עצם יכולים להיווצר בקצות עצמות, ומתרחשים בעקבות דלקת שגורמת נזק לסחוס המרפד את הפרקים, שהגוף מנסה לתקן באמצעות הצמחה של תוספת עצם. לעתים הם נגרמים מתנועה החוזרת על עצמה. תנועה מעין זו היא כיפוף הראש קדימה כדי להתבונן בסמארטפון. [caption id="attachment_293765" align="alignnone" width="600"] האם הגולולת האנושית משתנה? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המחקר, שנוהל על ידי ד"ר דייוויד שאהאר ומארק סיירס מאוניברסיטת Sunshine Coast שבאוסטרליה, התפרסם כבר לפני יותר משנה, אך חמק מעיני המדיה, עד שכתבה של ה-BBC על הדרך שבה החיים המודרניים משנים את מבנה השלד האירה את השינויים המתרחשים בגוף האדם במקביל לשימוש בטכנולוגיה. גידולי העצם הללו שנמצאו במחקר הם בטווח של 10-31 מ"מ. חלקם היו כה גדולים עד שאפשר היה לחוש בבליטה שלהם בבסיס הגולגולת. ההתפתחות של הגידולים האלה יכולה להיות מוסברת בזמן מסך מרובה, לדברי החוקרים. להשערתם, כיפוף הראש קדימה לזמנים ממושכים או יציבה "עקומה" יכולים להיות הסיבה לשינויים הפיזיולוגיים הללו. הממצאים מדגישים עד כמה מעט ידוע על השימוש הרחב בטכנולוגיות. "למרות ש'מהפיכת הטאבלטים' מוטמעת במלואה ביעילות בפעילויות היומיומיות שלנו, אנו חייבים לזכור, שהמכשירים האלה הם רק בני עשור, וייתכן שההפרעות האלה רק עכשיו מתחילות להופיע", כתבו החוקרים.

מסתבר שהאקר לא צריך כלים חזקים מדי בכדי לפרוץ לרשתות ארגוניות. זה מה שלמדו בסוכנות החלל האמריקנית נאס"א לאחרונה לאחר שגילו, באיחור של שנה, פריצה לשתיים משלוש הרשתות של המעבדה להינע סילוני של הארגון. הפריצה, כך נודע, בוצעה באמצעות מחשב המבוסס על לוח Raspberry Pi, שעלותו היא 35 דולרים בלבד. תקרית האבטחה החמורה התגלתה לאחר שמנהל המערכת לא הצליח לעדכן את בסיס הנתונים שמגדיר לאלו התקנים יש גישה לרשת, כך שבפועל ניתן היה לחבר אליה התקנים ללא בדיקה מהימנה. חשיפת האירוע הובילה לבדיקה של מערך הביקורת הפנימית שהדו"ח שלו פורסם החודש. זו חשפה שהפריצה החלה כבר באפריל 2018, ובמהלכה הצליח התוקף לחדור לכ-23 קבצים ולגנוב נתונים בהיקף של כ-500 מגה-בייט. אבל חמור מכך, הוא הצליח במשך תקופה מה לגרום לניתוק מערכות טיסת החלל. לפי הדיווח, רשימת הקבצים מכילה בין השאר שני קבצים מסווגים של המעבדה האחראית לחקר המאדים, מארס סיינס לברטורי, ה-MSL, וכן מידע הקשור להגבלות של ייצוא טכנולוגיות מדע וצבא מארצות הברית. בעקבות הגילוי, ובעקבות חשש שהפריצה יכולה לפגוע בשלמות הנתונים של רשת החלל העמוקה של נאס"א, הוחלט בארגון לנתק באופן זמני מערכות הקשורות לטיסה בחלל מהמערכת במעבדת ההינע הסילוני. הפריצה נכון לעכשיו נסגרה, ובנאס"א הוחלט להתקין מערכות בקרה נוספות מעבר לפיירוולים הקיימים, וכן לבדוק מחדש את הסכמי הגישה מרחוק של שותפים לעבודה.

באירוע שהתקיים היום (ג') בתל אביב השיקה שיאומי, באמצעות היבואנית, קבוצת המילטון, את מכשיר הדגל החדש שלה, ה-Mi 9T, שמביא את בשורת מצלמת הסלפי הנשלפת. המכשיר יוצע בישראל בשתי גרסאות - 64 ג'יגה-בייט ו-128 ג'יגה-בייט, ומחירו יעמוד על 1,599 שקלים לגרסת ה-64 ג'יגה ו-1,799 שקלים לגרסת ה-128 ג'יגה. לרגל ההשקה תחלק קבוצת המילטון 2,000 יחידות Mi Band 3 בשווי 179 שקלים בכל רכישת Mi 9T. המכשיר החדש נושא את מעבד סנאפדראגון 730 של קוואלקום, בעל שמונה ליבות ויכולות משופרות בעיבוד ובגרפיקה. המכשיר מעוצב עם מסך כמעט מלא, בעל שוליים דקיקים, באיכות AMOLED, ברזולוציה של FHD+ 2340×1080 ובגודל 6.39 אינץ'. חיישן טביעת האצבע מוטמע במסך וצויד בטכנולוגיה מהדור השביעי בתחום זה, המאופיינת בקצב זיהוי טביעות אצבע מהיר במיוחד. אחת התכונות המעניינות במכשיר היא מצלמת סלפי קדמית נשלפת עם מנגנון שליפה (Pop-up) אוטומטי, צילום עצמי בתאורה רכה קדמית של 20 מגה-פיקסל, חיישן צילום בעל זכוכית ספיר, צילום HDR ומצב צילום עצמי נתמך AI. המצלמה הראשית מורכבת משלוש מצלמות שונות: מצלמת טלה-פוטו של שמונה מגה-פיקסל עם מפתח צמצם f/2.4, מצלמת זווית רחבה של 48 מגה-פיקסל עם מפתח צמצם f/1.75 ומצלמת זווית רחבה במיוחד - 124.8 מעלות - עם מפתח צמצם f/2.4. המצלמה הראשית מגיעה עם זום אופטי X2, זום דיגיטלי X10 וזיהוי 27 קטגוריות צילום שונות. המכשיר משווק בישראל בצבעים שחור, כחול ואדום בגרסת ה-128 ג'יגה-בייט, ושחור וכחול בגרסת ה-64 ג'יגה-בייט, עם אחריות יצרן של שנתיים. מקבוצת המילטון, יבואנית שיאומי בישראל, נמסר: "ישראל הנה מהשווקים הראשונים בעולם שנחשפת לסמארטפון הראשון עם מצלמת ה-Pop-up בסמוך להשקה הבינלאומית, ואנחנו בטוחים שה-Mi 9T יכבוש את קטגוריית הביניים בשוק הסמארטפונים המקומי".

חברת הטכנולוגיה הסינית DJI, המתמחה בייצור רחפנים קלים להפעלה, משווקת את כלי הטייס החדשניים שלה לכל העולם, כולל לארה"ב. ב-20 במאי פרסמה הסוכנות האמריקנית לביטחון הסייבר ולתשתיות אבטחה, ה-CISA, אזהרה שאמרה כי הרחפנים הסיניים מכילים רכיבים שאוספים נתוני מבצעים ונתוני לקוחות לשימוש מודיעיני. יצרנית הרחפנים הסינית הגישה השבוע (ב') מכתב לסנאט האמריקני ובו היא מכחישה נמרצות את ההאשמות הללו ושוללת הנחות "שגויות", לדבריה, לגבי נהלי אבטחת המידע שלה. לטענתה, רחפני DJI "לא משתפים יומני טיסה, תמונות או קטעי וידיאו" וכן "לא שולחים באופן אוטומטי את נתוני הטיסה לסין או בכל מקום אחר". "אפקט דומינו שיצמצם את הצמיחה הכלכלית ויאזוק גופי ציבור" לפי המכתב, שנחתם בידי סגן נשיא DJI מריו רבלו, המנהל האזורי של החברה בצפון אמריקה, היו כמה עדים שנכחו בדיון ועדת המשנה לתחבורה של ועדת הסחר בסנאט, אשר נערך בשבוע שעבר, שהציעו להגביל את התחרות, החדשנות, ואת הזמינות של טכנולוגיית הרחפנים "בהתבסס אך ורק על ארץ מוצא". החברה טוענת כי מצב שכזה עלול לגרום ל"אפקט דומינו שיצמצם את הצמיחה הכלכלית ויאזוק גופי ציבור המשתמשים ברחפני DJI בכדי להגן על הציבור ולהציל חיים". ואכן, לא רק שמוצרי DJI נמכרים לציבור הרחב בחנויות כמו בסט-ביי, רחפניה נמצאים בשימוש משטרת ניו יורק והמשטרה בקליפורניה. "הספקולציות הבלתי מבוססות והמידע הלא מדויק (שהוצגו בדיון - ג"פ) יכניסו את כל תעשיית הרחפנים האמריקנית לסיכון", נאמר במכתבה של DJI. על פי הדיווח ב-CNet, הענקית מסין הוסיפה בדברים שכתבה, שנפרסו על פני 1,800 מילים, כי אמצעי האבטחה שלה אינם כוללים מונטיזציה או מכירות של נתוני לקוח כלשהם. לעומת זאת הם כן מציעים אפליקציית טייס מקצועית, שיכולה להתנתק מכל קישוריות לאינטרנט בטיסות רגישות, הטבעת סיסמאות והצפנת נתונים, ומעלים נתוני רחפן של לקוחות אמריקנים לשרתי ענן בארה"ב רק כאשר משתמשים בוחרים לשתף אותם מרצונם. בנוסף, לדבריה, החברה מפעילה במוצריה בכל רחבי העולם תכנית פרסים למאתרי באגים, ושוכרת מומחי אבטחה עצמאיים לבדוק את כלי הטייס מתוצרתה. מערכת רחפן מאובטחת במיוחד לשימוש ממשלתי יצוין עם זאת כי החששות של וושינגטון לא גרמו ל-DJI לחדול מלפעול בכדי לזכות בחוזים ממשלתיים נוספים. השבוע עתידה ענקית הרחפנים לשחרר מהדורה מיוחדת של מערכת הרחפנים שלה לשימוש ממשלתי, וזו, לדברי החברה, לא מאפשרת בכלל לגשת לאינטרנט ומאחסנת נתונים אך ורק על הרחפן עצמו. על פי הדיווחים, DJI עבדה עם משרד הפנים של ארה"ב בכדי לפתח את בטיחות המערכת המדוברת. כידוע, מלחמת הסחר בין המעצמות מתחממת, ורמת האמון בין שתי המדינות, ובמיוחד בתחומי ההיי-טק, הידרדרה. בחודשים האחרונים עסוק ממשל טראמפ עד צוואר בהעלאת חששות מפני חברות טכנולוגיה סיניות, כשעל הכוונת שלו היו בתחילה הענקיות ZTE ו-וואווי, שספגו חרם מסחרי בארה"ב. בתגובה לטענות של ארה"ב לריגול על-ידי דלתות אחוריות ואיסוף דטה באמצעים טכנולוגיים מתוצרת סין הכחישה הרפובליקה העממית כל מעורבות של ענקיות טכנולוגיה עם הממשל, והאשימה את ארה"ב בניסיון לעצור את החברות הסיניות מלפתח את הטכנולוגיה שלהן מטעמי תחרות מסחרית. הגזרה עלולה להתחמם עוד יותר אם ארה"ב תחליט - כפי שטען באחרונה הוול סטריט ג'ורנל שהיא שוקלת - להחרים גם שימוש והישענות על ציוד 5G המיוצר בסין.

הסכמים מהמודל המכונה SAFE - ראשי תיבות של Simple Agreement for Future Equity - הפכו בשנים האחרונות לאחד המכשירים הפופולריים ביותר לגיוסי הון ראשוניים על ידי חברות סטארט-אפ. הסכמים אלה, שפותחו באקסלרטור האמריקני היוקרתי Y Combinator מתוך כוונה להוזיל ולפשט עבור החברות המשתתפות בו את המשא ומתן מול משקיעים פוטנציאליים, התקבעו במהרה כסטנדרט תעשייה במרכזי הסטארט-אפים הגדולים של קליפורניה וניו-יורק, ונעשו חביבים על משקיעי הון סיכון וחברות כאחד. הקשרים ההדוקים בין סביבת ההיי-טק התל אביבית לאחיותיה בארצות הברית הובילו לכך שהשימוש בהסכמי SAFE נעשה, כצפוי, פופולרי למדי גם בקרב סטארט-אפים ישראליים, בפרט בשלבי גיוס מוקדמים. מהות ה-SAFE היא הזרמת מימון בתמורה לזכות השתתפות באחד משני תרחישים עתידיים: המרת ההשקעה למניות במסגרת סבב גיוס הון שיענה על קריטריונים מסוימים, או, במקרה של התרחשות אקזיט לפני שמושלם סבב גיוס נוסף, זכות להשתתף ברווחים. בשונה ממכשירי השקעה דומים הנפוצים בתעשייה (כגון אגרות חוב המירות למניות), הסכמי SAFE סטנדרטיים לא מקנים למשקיע זכות לקבל את כספו בחזרה אם אירוע המרה לא יתרחש בתוך זמן מוגדר מראש, אלא רק במקרה של פירוק החברה, וכן לא מזכים אותו בצבירת ריבית על סכום ההשקעה. כפיצוי על הסיכון המוגבר ועל היעדר הריבית מקנה ה-SAFE למשקיע, כמעט תמיד, זכות ליחס המרה מועדף של סכום ההשקעה במקרה של גיוס מוצלח או אקזיט. זאת, בין אם באמצעות מתן הנחה ישירה על המחיר העתידי למנייה (Discount), קביעת תקרת שווי לחברה (Valuation Cap) שעל פיה, לכל היותר, יחושב מספר המניות שיוקצה למשקיע, גם אם שווי החברה בעת אירוע ההמרה יהיה גבוה יותר, או שתי הדרכים גם יחד. על פי מה קובעים את תקרת השווי? תקרת השווי שנקבעת לחברה היא נושא שראוי לתשומת לב מיוחדת. בעלי המניות הקיימים בחברה ישאפו, כמובן, לקבוע תקרת שווי גבוהה ככל שניתן, שכן תקרת שווי נמוכה תוביל להקצאת מניות רבות יותר למשקיע ולדילול משמעותי יותר של החזקות בעלי המניות בהשוואה לתקרה גבוהה. בעלי המניות עשויים לקבוע תקרת שווי גבוהה גם מתוך תקווה שהמספר שיוסכם ישמש כבסיס להערכת השווי הממשית בסבב הגיוס הקרוב או באקזיט. עם זאת, יש לזכור שעל אף שבחברה צומחת תקרת השווי לא אמורה לשקף את שוויה נכון ליום הנפקת ה-SAFE, אלא שווי גבוה מכך, שכן התקרה אמורה לבוא לידי ביטוי רק במועד המרה עתידי, היא נועדה לשמש הטבה למשקיע. קביעת תקרת שווי גבוהה מדי - כלומר, בגובה שווי החברה הצפוי במועד הגיוס הקרוב, או גבוה מכך - לא מגלמת כל הטבה שהיא והמשקיע יתנגד לה, ובצדק רב. מאפיין חשוב נוסף של תקרת השווי הוא כי בהסכמי SAFE סטנדרטיים היא מחושבת על בסיס "אחרי הכסף" (Post-money). כלומר, שווי החברה לצורך המרת ה-SAFE מחושב באופן הכולל, בין היתר, את שוויין של השקעות נוספות מסוגים מסוימים שתקבל החברה בטרם יתרחש אירוע ההמרה הקרוב. היתרון המרכזי למשקיע בהצמדות לתקרת שווי אחרי הכסף, אם כן, הוא הפחתת השפעות הדילול בשל הזרמת מימון נוסף לחברה בחלון הזמנים שבין מועד הנפקת ה-SAFE לבין המרתו. החברה המגייסת יכולה ללמוד רבות על המשקיע הפוטנציאלי ומידת התאמתו לשמש כשותף לדרך מאופן ניהול המשא ומתן על תנאי ה-SAFE. משא ומתן חיובי יתמקד בעומק ההנחה ובגובה תקרת השווי, במסגרת גבולות הגזרה המקובלים בתעשייה. לעומת זאת, זעזוע של המשקיע (אותנטי או לשם מיקוח) מכך שהשקעתו לא תישא ריבית, או ניסיונות "לנפח" את הסכם ה-SAFE באמצעות שילוב מנגנוני המרה מורכבים או סט נרחב של מצגים והתחייבויות מצד החברה, עשויים להעיד שמדובר במשקיע חסר ניסיון בהשקעה בחברות סטארט-אפ צעירות, או במשקיע אגרסיבי במיוחד. הסכמי SAFE אמנם לא מתאימים לכל גיוס ועבור כל חברה, אך בנסיבות שבהן השימוש בהם מתבקש, טוב יעשו יזמים ומשקיעים אם יקפידו לשמר את יתרונות ה-SAFE כהסכם השקעה יעיל ופשוט, שנשען על סטנדרטים שזוכים לקונצנזוס רחב. בכך הם יסייעו לחברה לחסוך בהוצאות ובזבוז זמן ניהולי במהלך גיוס ההון, ולנתב את משאביה לאפיקים ראויים יותר. הכותב הוא עורך דין בקבוצת ההיי-טק בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ. הכתוב אינו מהווה ייעוץ משפטי.

המאיץ הטכנולוגי העירוני הראשון ליזמים חרדים הושק השבוע במעמד ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. במסגרת המאיץ הגישו עשרות יזמים ויזמיות חרדים הצעות למאיץ, ומתוכם נבחרו 12 מיזמים להשתתפות באקסלרטור. בעירייה סיפרו כי בין המיזמים ניתן למצוא מערכת חדשנית ללימוד שפות, ניהול ציי שליחויות, ניהול מקוואות, מערכת חדשנית לניהול פרויקטים בבניה, פלטפורמה לשיתוף מקצועי של הדמיות רפואיות ועוד. "קהילה בונה יזמות בונה קהילה" המאיץ הייחודי הינו פרי שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין העירייה ומשרד הכלכלה. בעירייה הוסיפו כי המאיץ, הפועל במרכז הצעירים שלה בשכונת מוסררה, נותן מעטפת כוללת ליזמים ומלווה אותם בכל הרבדים הרלוונטיים לפיתוח היוזמה לכדי חברת סטארט-אפ. המאיץ מותאם באופן מלא לאורח חייהם של המשתתפים. המשתתפים במאיץ נהנים מליווי בתחום הטכנולוגי תוך מתן מעטפת מקצועית מסייעת בהתמודדות עם חסמים, סיוע בהבשלת הרעיון היזמי לכדי מיזם ממשי, סיוע בגיוס מימון ומשקיעים, סיוע ביצירת networking ליזמים בתחומים הרלוונטיים ובניית קהילה על בסיס העיקרון של "קהילה בונה יזמות בונה קהילה". לדברי ליאון, "שילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה ובמיוחד בתחום ההיי-טק, הוא ללא ספק אחת המשימות החשובות ביותר עבורנו ואנו לא חוסכים במאמצים והשקעת משאבים בתחום זה. האקסלרטור החדש הוא שילוב נפלא של שתי מגמות מבורכות בירושלים, פתיחת שוק התעסוקה לחרדים, וגידול תחום ההייטק בעיר. אני שמח לפתוח את ירושלים לעוד ועוד עסקים ויזמים."

משרד התקשורת הודיע היום (ב') כי הוא מאשר את העברת השליטה במיזם הסיבים האופטיים IBC לשותפות של סלקום וקרן תשתיות לישראל. זאת, לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים אישרה את העסקה בשבוע שעבר. מהמשרד נמסר כי גורמי המקצוע בו ממליצים שעם ביצוע העברת השליטה יקבל המיזם רישיון אחוד, כללי וייחודי לתשתית, ויבוטל הרישיון הקיים. הן האישור הסופי להעברת השליטה והן ההמלצה כרוכים בהחלטת ממשלה. סלקום והקרן הגיעו לפני קרוב לשנה להסכם עם חברת החשמל לרכישת 70% ממניות מיזם הסיבים האופטיים תמורת 100 מיליון שקלים, כאשר חברת החשמל תישאר הבעלים של 30 האחוזים הנותרים. הבקשה לאישור העברת השליטה הוגשה למשרד התקשורת על ידי סלקום והקרן בינואר האחרון, בהמשך לשימוע שהוא פרסם בנושא במאי אשתקד. לאחר שהצוות המקצועי במשרד בדק את הבקשה והשלמות שנדרשו, הוא ממליץ לאשר את הבקשות - בכפוף, כאמור, לקבלת החלטת ממשלה. במשרד התקשורת מבהירים שלאחר אישור העסקה, המחויבות של הבעלים החדשים תהיה לפרוש את רשת הסיבים האופטיים כך שזו תהיה זמינה ללפחות 40% ממשקי הבית בישראל - למעלה ממיליון, במקום שיעור של 100% הקבוע ברישיון הכללי. הפרישה תבוצע בהתאם לתכנית שיאשר המשרד. הסיבה לכך היא רצון של משרד התקשורת לתת תמריץ למשקיעים נוספים במיזם. כך או כך, מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, ציין עוד עם חתימת ההסכם כי המטרה היא "להגיע ליותר מחצי מיליון משקי בית בתוך שלוש שנים, ולכ-900 אלף ו-1,200,000 משקי בית אחרי חמש ו-10 שנים, בהתאמה".

"בשל הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגונים עוברים בשנים האחרונות, בסיסי הנתונים שלהם לא עומדים במשימות המוטלות עליהם. בגלל שהם 'מפוצצים' ועמוסים ביותר מדי נתונים, הם הפכו לקשים לתפעול, התחזוקה שלהם יקרה והביצועים, החיקור והתפוקה שלהם - לא מהירים מספיק ואינם מאפשרים גדילה (סקלביליות). בנוסף, התהליכים הללו מביאים לאובדן נתונים. לכן, הם נדרשים לאספירין, כדי לחסל את כאב הראש של המנמ"רים ולוויטמין – כדי למקסם את היכולות שלהם ולספק לארגונים ערך עסקי אמתי", אמר ג'ון דילון, מנכ"ל אירוספייק. דילון היה דובר המפתח בכנס המשתמשים השנתי שערך הסניף הישראלי של החברה, שנערך בשבוע שעבר במוזיאון הוויסקי בר בשרונה תל אביב. שם החברה, אמר דילון, מהדהד למנוע אירוספייק, "מנוע רקטי שמתאפיין ביעילות אווירודינמית בטווח רחב של גבהים. בדומה, זה מה שאנו מאפשרים עם בסיס הנתונים שלנו: לייצר מהנתונים תובנות רבות, מדויקות ומשמעותיות יותר, למצוא אותן בשברירי שניה ולערוך עליהן פעולות שונות במהירות גבוהה". החברה, אמר דילון, הוקמה ב-2011 על ידי שניים: שריני שרינוואסן, דוקטור למדעי המחשב, ובריאן בולקובסקי, אותו הגדיר דילון כ"גאון רישות". הרעיון, הסביר, "הוא לספק לארגונים יכולת לטפל בנתונים במהירות וביעילות בדיוק כמו ענקיות אינטרנט, דוגמת גוגל ופייסבוק. המטרה - לעבוד עם בסיס נתונים, בעל יכולת גידול רבה, Hyper Scale, שיעצים את הארגון - ולא שיערים עליו קשיים בשל המורכבות". נוצר מצב פרדוקסלי, הסביר, "בו הנתונים 'מונעים' מהארגונים למלא את ייעודם – של חציבה וטיפול בהם, לטובת הפקת תובנות, שיפור קבלת החלטות ויצירת ערכים עסקיים משמעותיים". הפחתת מספר השרתים בדטה סנטר בין עד פי 6 לפי 10 "פיתחנו", אמר דילון, "בסיס נתונים לא רלציוני, NoSQL, בתצורת מפתח ראשי, Primary Key, המטפל בתעבורות נתונים גדולות מאד, בהשהייה נמוכה, עם אמינות מוחלטת ובמהירות אדירה, של שברירי שניה לפעולה, ובעלויות אטרקטיביות. בסיס הנתונים מבוסס על ארכיטקטורה היברידית, שילבנו את ה-RAM והאחסון העובדים יחד, ומספקים יעילות רבה יותר של טרנזקציות על כל מכונה. אנו מספקים יכולת ריפוי וניהול לאשכולות של בסיסי הנתונים. בבסיס הנתונים יש קליינטים 'חכמים' היודעים היכן בדיוק נמצא המידע וככה הם יכולים לטפל בנתונים מהר יותר ולבצע איזון אוטומטי - בלי התערבות אנשי התפעול". לדבריו, "השימוש בבסיס הנתונים שלנו מביא להפחתת מספר השרתים בדטה סנטר בין עד פי 6 לפי 10. אנו משנים דרמטית את ה-TCO, העלות בעלות כוללת, של בסיסי הנתונים. על הדרך, אנו מפוגגים את כאבי הראש של מנהלי בסיסי הנתונים ואנשי התפעול, שסובלים רבות מריבוי המחשבים והשרתים". "אנו חזקים בעולם הפרסום הדיגיטלי", אמר דילון, "שם התחלנו, וכיום יש לנו לקוחות גם ממגזרים נוספים, כגון מסחר אלקטרוני, פינטק וסייבר. כך, הבנק המרכזי באירופה החליט ליצור מערכת תשלומים דיגיטלית. הטכנולוגיה שלנו נבחרה, והפרויקט הסתיים בתוך שנה". "חברת תשלומים מקוונים גדולה", אמר "החליפה את בסיסי הנתונים שלה, של אורקל – בשלנו. הייתה להם מערכת למניעת הונאות, מבוססת בסיס הנתונים אורקל בשילוב טרה קוטה של יבמ. כשאתה מבצע רכישה מקוונת, הדבר הראשון שהחברה צריכה לבדוק הוא האם מדובר במשתמש אמיתי, או בהאקר, או גנב זהויות. הם סבלו מרמת יעילות נמוכה של המערכת, כי היו להם יותר מדי התרעות מחד ויותר מדי התרעות שווא מאידך. לאחר ההחלפה למערכת שלנו, התקבלו כמה תועלות: חיסכון כספי בתפעול, הגדלת היכולת למנוע הונאות, הגדלת כמות התעבורה, וטיפול בפי עשר של כמות הנתונים". "פתחנו את הנציגות שלנו בארץ, בראשות עמי אהרונוביץ', לפני כשנתיים", סיכם דילון, "כיום יש לנו עשרות לקוחות גדולים. נגדיל את היקף ההשקעה בסניף הישראלי וכמות הלקוחות פה תגדל".