תקלה שקשורה לקובץ הרגיסטרי ב-Windows 10 התגלתה בסופו של דבר כפעולה מתוכננת של מיקרוסופט ולא כתקלה. קובץ הרגיסטרי מכיל הגדרות רבות לגבי התפעול של מערכת ההפעלה והיישומים המותקנים בה. עבור ארגונים רבים הוא גם מוגדר כקו הגנה וביטוח אחרון למקרה של תקלה בקובץ הרגיסטרי הקיים. עם זאת, באתר ghack.net נחשף שבפועל הגיבוי של הקובץ החשוב הזה אינו מתבצע החל מגרסה 1803 של Windows 10, שהושקה באוקטובר בשנה שעברה. למעשה, הוא מבוצע לכאורה, כאשר בפועל הקובץ אינו מגובה: גם אם מתקבלת הודעה שתהליך הגיבוי בוצע, גודלו של הקובץ בסופו של דבר הוא 0 ביט. המנגנון עדיין קיים בנבכי Windows החשיפה הזו, והתגובות שהגיעו לאחריה, הובילו את מיקרוסופט לשחרר הודעה רשמית ממנה עלה כי מדובר, כאמור, בהחלטה תכנונית מודעת שמטרתה להקטין ככל האפשר את טביעת האצבע של מערכת ההפעלה בכונן הקשיח של המשתמשים. במקרה של תקלה ברגיסיטרי, ממליצה החברה להשתמש בנקודת שחזור - תהליך שהיא גם כך ממליצה לבצע לפני כל התקנה חשובה שיכולה לסכן את הפעילות של המחשב. עם זאת, לפי ההודעה, מתברר שהמנגנון לביצוע הגיבוי האוטומטי עדיין קיים בנבכי Windows, ובמיקרוסופט סיפקו בהודעה גם הסבר כיצד להפעיל אותו מחדש עבור מי שמעונין בכך.  

Be Safe, סטארט-אפ חדש פרי יוזמתם של ליבה שם טוב וגבריאל מרקוס, הוקם לאחרונה במטרה לסייע לארגונים וחברות להתגונן מפני מתקפות סייבר והאקרים מנקודת מבטו ובעזרת ניסיונו של האקר עצמו. הסיוע ניתן באמצעות ייעוץ והדרכות מקצועיות פרטניות. מרקוס, המשמש כסמנכ"ל אבטחת המידע והטכנולוגיות בחברה, שימש בעברו האקר ("טוב") בעצמו. ושם-טוב משמשת כמנכ"לית החברה. "מאז שהייתי ילד, אהבתי מחשבים ולמדתי איך לעשות דברים שהיו מוגדרים כבלתי אפשריים, תמיד אהבתי לחקור ולהיכנס לאן שאי אפשר היה להיכנס. הכל נעשה במטרה טובה, ובמשך הזמן תמיד כשאיתרתו פריצה או פגיעה, דאגתי להתריע על כך לגורמים הרלוונטים", אמר מרקוס לאנשים ומחשבים. לדבריו, "כל פעם שביצעתי פריצה, שמרתי על פרטיות רבה ולכן לא ניתן לפרט כאן יותר מידי. יש לי מעבדה בבית עם כל הכלים שאיתם אני מבצע התקפות, ואני מקדיש כל יום זמן ללמידה על הפריצות החדשות והעדכונים החדשים שבתחום הסייבר, היות וזה עולם שמשתנה במהירות ותמיד צריך להיות עם היד על הדופק". מרקוס הוסיף ואמר כי "אחד מהתחביבים שלי זה ליצור ניתוח לוירוס וסימולציות של התקפות אמת". [caption id="attachment_294090" align="alignnone" width="600"] ליבה שם טוב, מנכ"לית Be Safe. צילום: דורון ישינסקי[/caption] לדברי שם טוב, "Be Safe נולדה מתוך הצורך להתמודד אל מול התקפות הסייבר בשל אזלת ידן של הרשויות בעניין. הרעיון להקמת החברה נולד לאחר שחוויתי בעצמי התקפת סייבר ונתקלתי בהיעדר היכולת של הרשויות לסייע לי. חוסר האונים גרם לי להתחיל לחקור וללמוד את התחום. במהלך חקירותיי פגשתי את גבריאל, האקר אתי ומנהל אבטחת מידע בתפקידו, אשר סייע לי אישית. לשמחתי, פגשתי אדם בעל תשוקה עזה, רצון לסייע ובעל ידע והסמכות בינלאומיות, אשר בכל חדירה ותקיפה רואה עניין ואתגר אמיתי. כך חברנו יחד למטרה משותפת והקמנו את החברה". שם טוב הוסיפה ואמרה כי "מהר מאד הבנתי שאנחנו יכולים וצריכים לנצל את כישורינו על מנת לעזור לעסקים ולפרטים להתגונן בעולם המורכב הזה, תוך העלאת המודעות לנושא ותוך מתן ידע ודרכי התגוננות כנגד התקפות סייבר, שהולכות ותופסות תאוצה עם ההתקדמות הטכנולוגית והנגישות", אמרה עוד. סוס טרויאני בקורות חיים בין המקרים שהגיעו לטיפול החברה, סיפרה שם טוב, נמנה מקרה בו "במהלך גיוס של עובד חדש לארגון גדול בארץ, קיבל הארגון עשרות קורות חיים שנשלחו מאנשים פרטיים. בזמן מעבר על קורות החיים, נתגלה כי באחד מקבצי קו"ח, נשתל סוס טרויאני שמייצר שער אחורי, שמאפשר לתוקף להשתלט על עמדת המחשב. השיטה הזו שנקראת סטנוגרפיה, מאפשרת לתוקף להדביק סוס טרויאני או כל סוג תוכנה זדונית אחרת בתוך קבצים או תמונות. ההתקפה נבלמה על ידינו בעזרת כלי ניטור והאיום הוסר". במקרה אחר בתחום ההנדסה החברתית, ציינה, "אירעה בחברה פיננסית גדולה, בה מכשיר הסלולר של רעייתו של סמנכ"ל בכיר הותקף על ידי סוס טרויאני בשיטת הפישינג. באופן זה השיגו התוקפים גישה למחשב של הסמנכ"ל עצמו, על רקע זה שהאישה ובעלה (הסמנכ"ל) שהו באותה רשת ביתית שאינה מאובטחת. במקרה זה אומנם נגנב מידע רגיש אבל התוקף נתפס על ידי מערכות זיהוי של סייבר". שם טוב הוסיפה עוד כי אחת הדרכים להתמודד ולהגן על ארגונים וחברות מפני מקרים כאלו ואחרים היא על ידי "'בדיקות חדירה' שאותה חשוב מאוד להכיר כי זו דרך התגוננות קריטית, הידועה גם בשמה הלועזיPenetration Testing " שבמקרים מסוימים אף מחויבת על פי החוק. בדיקות חדירה מדמות התקפה אמיתית על החברה או העסק דרך עיניו של ההאקר. בתום ההתקפה יקבל העסק דו"ח עם מיפוי מדויק של כל פרצות האבטחה שלו, במטרה לתת לו את ההזדמנות לתקן אותן". "בכדי שבדיקות החדירות יהיו טובות, יעילות ותקינות חשוב מאוד שמנפיק הדו"ח יהיה בעל הסמכה בינלאומית לחתימה מסוגCISSP ושהדו"ח המונפק יעמוד בסטנדרט אבטחה של עולם הסייבר:201227032ISO/IEO, בסטנדרט אבטחת מידע 27001 ISO", אמרה שם טוב. [caption id="attachment_294093" align="alignnone" width="600"] Be Safe,[/caption] "המודעות והערנות לנושא זה הם כלי הרתעה" לדברי  שם טוב, "ראוי עוד לציון כי תחום אבטחת המידע הינו נדבך חשוב מתחום הגנת הפרטיות שקיבל תוקף, בין השאר, בחוק הגנת הפרטיות הישראלי ובתקן החדש של החוק האירופאי ה GDPR, אשר נכנס לתוקפו במאי 2018. חוק הגנת הפרטיות ורגולציית ה-GDPR עוסקים ומקיפים את האיסוף, השמירה והעיבוד של נתונים אישיים של אנשים פרטיים, תוך קביעת כללים אחידים לשמירה על הפרטיות. ראוי לציין כי לבד מן החוק הישראלי, במקרים מסוימים, הרגולציה האירופאית אף היא חלה על ארגונים ישראליים, גם אם אינם פועלים בטריטוריה של האיחוד האירופי, ובלבד שהם מעבדים נתונים של נושאי מידע (אנשים) בטריטוריה של האיחוד האירופי". "בהתייעצות שערכנו עם עו"ד אלדר סיון, העוסק בתחום ההיי-טק והגנת הפרטיות, עלה כי ראוי שכל עסק שמחזיק, אוסף או מעבד מידע יבחן עם מומחים לעניין אם הוא כפוף לחוק הגנת הפרטיות או ל-GDPR. בכל הנוגע ל-GDPR, במידה והתשובה לבחינת הדברים תהיה חיובית הרי שקיימת האפשרות שיידרשו מהארגון פעולות רבות, דוגמת עריכת בדיקה מקיפה של התאמה לעקרונות של החוק והרגולציה, עדכון מסמכי מדיניות הפרטיות של הארגון, עדכון נושאי המידע (האנשים) שעליהם נאסף המידע או שהמידע עליהם ברשות הארגון, בדיקה של התאמתה התקשרויות של הארגון עם עובדים, ספקים (ענן, מעבדי מידע וכו') ולקוחות ועוד. אי-ציות להוראות ה- GDPR עלול לגרור אזהרות, ביקורות תקופתיות וקנסות חמורים של האיחוד האירופי, המגיעים עד כדי 4% מהמחזור השנתי של הארגון המפר או קנס בשיעור של עד 20 מיליון יורו. מובן שאירוע כזה הינו בלשון המעטה לא נעים", אמרה. "דו"ח חדירות שבוצע ונחתם על ידי מומחה עם הסמכה בינלאומית, מהווה נדבך קריטי מתוך שלל הפעולות שראוי שארגון שמחזיק במידע יבצע. מובן שחתימה כזו, שבמקרים מסוימים היא נדרשת לפי חוק, תאפשר לבעלים ולמנהלים של העסק לנשום לרווחה ובוודאי שתגדיל את שביעות הרצון והאמון של לקוחות.מובן שחברות ועסקים שעומדים מול שלל אתגרים, שכוללים רגולציות מחמירות והתקפות סייבר ישירות, שלא ייערכו באופן נכון, עלולים לפגוע בלקוחות החברה, שמידע רגיש שלהם ידלוף, ולסבך משמעותית את עסקי החברה. לסיכום, אמרה שם טוב, "המודעות והערנות לנושא זה הם כלי הרתעה, זה מה שיבנה את שכבות ההגנה על החברה או העסק שלכם וכמובן שעל הלקוחות שלכם, שלא יחששו לחשוף או לשתף מידע. להתנהל נכון ולגשת לזה ברצינות תוך הקפדה על כל הנקודות שצוינו פה ולא להזניח בטווח הרחוק".

הטיפול בתשלומים לרשויות המסים יכול להיות מעיק ומסורבל, בפרט למי שמתמטיקה וראיית חשבון הם לא תחומי ההתמחות שלו. אפליקציה שפיתחה החברה הבריטית יונייטד מבקשת לפשט את הטיפול בנושא ולהפוך אותו לידידותי יותר. האפליקציה זכתה בתחרות הסטארט-אפים של אנשים ומחשבים לתחום הפיננסי, שהגמר שלה נערך ביום ה' האחרון, כחלק מכנס Fintech Junction 2019. באירוע השתתפו כ-1,500 מקצוענים מרחבי העולם, בהם משקיעים, יזמים, מנהלי חדשנות ו-IT, נציגי מוסדות פיננסיים, חברות ביטוח, בנקים, אקסלרטורים וקרנות הון-סיכון, וכן שר האוצר של ליטא. נסקרו בו המגמות העדכניות והחמות ביותר המעצבות את העתיד של השירותים הפיננסיים - בין היתר בלוקצ'יין, מימון המונים, רגולציה, בינה מלאכותית, אבטחת סייבר, בנקאות פתוחה, הלוואות ומתן קרדיט. לקראת סיום האירוע התקיים שלב הגמר בתחרות הסטארט-אפים המצטיינים בתחום הפינטק, כאשר כל חברה ביצעה פיץ' שבו הציגה את מרכולתה בפני המשתתפים. הפיץ' של יונייטד, בהובלת קווין ספטון, מנכ"ל ומייסד-שותף, הרשים במיוחד. ספטון סקר במסגרתו את הטכנולוגיה של החברה, שמציעה את אפליקציית App United, שהופכת את העיסוק במסים ל-"פשוט יותר, מהיר יותר, זול יותר וטוב יותר". היישום נותן לאנשים שליטה על כל שנת המסים שלהם. הוא מוצא מידע מחשבונות הבנק, ממיין אותו, לומד ממנו ושומר אותו עבור המשתמש בזמן אמת. בסוף השנה הפיננסית, דו"ח המס ניתן לשימוש ומוכן, ישר מהאפליקציה. מדובר באפליקציה ידידותית למשתמש, והיא לא מיועדת רק לרואי חשבון ולשאר מבינים בתחום. יונייטד, שמקום מושבה בלונדון, נוסדה ב-2018 על ידי ספטון ושותפו למיזם, אנדרסן, שאותו הכיר בבית הספר לראיית חשבון, שם הם למדו ביחד. חברים אחרים שמועסקים בסטארט-אפ הם מומחי אוטומציה ותוכנות. החברה השלימה לא מכבר את התכנית של האקסלרטור של ברקליס, שמופעל על ידי תכנית טק סטארס בתל אביב, ורק באחרונה הגיש המשתמש הראשון בטכנולוגיה של החברה הגיש את דו"חות המס המלאים שלו באמצעות אי-מייל. האפליקציה אמנם הוגדרה בתחילה לשימוש מול רשויות המס הבריטיות בלבד, אבל היא בנויה באופן גמיש, במטרה להתאים את עצמה לפריסה גלובלית, בשווקים נוספים. לאחר הזכייה אמר ספטון כי "האפליקציה שפיתחה החברה היא חדשות טובות עבור משלמי המסים, היועצים ורשויות המס, כי היא מקלה על כולם לשמור על הכללים תוך הבנת תמונת הזכאות שלהם ומאפשרת להם התנהלות בראש שקט. אנחנו שמחים להיות הזוכים בתחרות הסטארט-אפים של Fintech Junction 2019 . האקו-סיסטם היזמי הישראלי אימץ אותנו בחום, ואהבנו את האנרגיה של תל אביב. מה שאנחנו עושים הוא חשוב, מכיוון שהוא מעניק לאנשים בחזרה זמן, כסף ושליטה". לדברי בן פלד, מנהל הכנס, "הזוכים במקום הראשון בתחרות זכו בחבילת פרסים שמטרתה לקדם את החברה לעבר השלבים הבאים בפעילותה, וביניהם פוטנציאל השקעה של חצי מיליון דולר מ-Nielsen Innovate, קרן החדשנות של נילסן, וכן ייעוץ בפיתוח עסקי ומנטורינג. עוד הם זכו בהשתתפות בתכנית המנהיגות של מכון מיראז', בשווי של 30 אלף דולר, שתיערך בקליפורניה; השתתפות בפסגה הפתוחה של BBVA, שתתקיים במדריד באוקטובר; חבילת הפעלה של Google Cloud לסטארט-אפים; אירוח במתחם העבודה Labs TLV; שעות עבודה עם ויזה ו-ויולה; וחבילת חסות לכנס הרביעי, Fintech Junction 2020". [caption id="attachment_294072" align="alignnone" width="600"] נציגי הסטארט-אפים הזוכים במקומות הראשונים עם בן פלד, מנהל כנס Fintech Junction 2019 (מימין), והעיתונאי אליוט גוטקין, מנחה הכנס (משמאל). צילום: תומר פולטין[/caption] מי עוד בזוכים? אל המקום השני בתחרות הגיעה חברת הסטארט-אפ הישראלית צ'יינג' לאבס, שמוביל יניב לוי. החברה השיקה טכנולוגיית בינה מלאכותית שעוקבת אחרי תנועות כספיות בחשבונות הבנק ובכרטיסי האשראי של הלקוח, מזהה דפוסי התנהגות וחוזה ברמה יומית ומדויקת אירועים פיננסיים בטווח הקצר. הפתרון שלה מתאים לבנקים, שמבצעים חיזוי על מנת ליידע את הלקוחות שלהם מראש על אירועים צפויים ולהציע להם פתרונות בנקאיים מותאמים אישית בזמן הנכון. הטכנולוגיה של צ'יינג' לאבס מבוססת על מחקרים ותיקים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, שנוהלו על ידי פרופ' אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית, שותף מייסד של החברה. במקום השלישי זכה הסטארט-אפ הישראלי Voca AI, שהוקם על ידי ד״ר אלן בקר ועינב איתמר. החברה גייסה בסוף השנה שעברה סכום של 2.6 מיליון דולר, בסבב בהובלת לול ונצ'רס ופלינט קפיטל. Voca AI פיתחה תוכנת בינה מלאכותית שמסוגלת לדבר ברמת מורכבות אנושית, כך שמשתמשי הקצה לא יכולים לזהות אותה כמערכת מלאכותית. החברה פועלת בעיקר בארצות הברית בעולמות הפיננסים, והיא מעסיקה יותר מ-20 עובדים במשרדים שלה בהרצליה פיתוח.

טכנולוגיה מקדמת את חיינו ומייעלת את התנהלותנו - נכון? לא תמיד! המחשבים שנמצאים פשוט בכל מקום, במכוניות ובכיסים שלנו, גרמו לנו להסתמך על הטכנולוגיה יותר מאי פעם, או לעיתים אפשר לומר - להסתמך עליה יותר מדי. זה מה שקרה לכמעט 100 נהגים מקולורדו בשבוע שעבר. עקב תאונת דרכים שהתרחשה על כביש המוביל אל נמל התעופה הבינלאומי של דנבר סיפק כלי המפות של גוגל, ה-Google Maps, הצעה למעקף לנהגים שלא רצו, או לא יכלו, לחכות שהפקק יתפזר. לזכות הנהגים אפשר לומר שרבים מהם היו בדרכם לשדה התעופה ואולי זו הסיבה לבחירתם להמשיך בדרך העפר המוזרה. דרך פרטית ובוצית אבל כך נהגו כולם בדיעבד הסתבר שככל הנראה הייתה זו דרך פרטית שבה נסעו. בנוסף, הנתיב הלא סלול והגשם שירד קודם לכן יצרו תנאים בוציים למדי במסלול שהשתרך בתוך השדה הריק. על פי CNN, מכוניות החלו להחליק סביב לפני שכמה מהן נתקעו וגרמו למעשה לפקק תנועה נוסף. אלא שהפעם הפקק הזה היה פשוט בלב שדה ריק, ולנהגים התקועים לא היו נתיבים חלופיים לבחור בהם. קוני מונסיס, שדיברה עם רשת החדשות, סיפרה שהייתה בדרך לאסוף את בעלה משדה התעופה כשנתקעה. היא הסבירה שנסעה בעקבות ההצעה של גוגל, כפי שעשו האחרים, ושעל אף שראתה כי מדובר בדרך-לא-דרך היא בסך הכל נהגה "כמו כולם". למזלה של מונסיס, היא בעלת מכונית שטח, כך שהצליחה לנווט החוצה מהבוץ ואפילו יכלה לעזור לאחרים שנתקעו להגיע לנמל התעופה בזמן. גוגל אישרה את שקרה אבל אמרה בהודעה לתקשורת כי הדרך לא סומנה ככביש פרטי והוסיפה: "אנו לוקחים בחשבון גורמים רבים בקביעת מסלולי נהיגה, כולל גודל הכביש והישירות של התוואי. למרות שאנו תמיד עובדים על מנת לספק את ההכוונה הטובה ביותר, בעיות יכולות להתעורר עקב נסיבות בלתי צפויות כגון מזג האוויר. אנו מעודדים את כל הנהגים לנהוג לפי החוקים המקומיים, לשמור על הקשב ולהשתמש בשיקול דעתם הטוב ביותר תוך כדי נהיגה".

הרשויות באיראן החרימו כ-1,000 יחידות של מה שהתגלה כמכונות לכריית ביטקווין, אשר הופעלו בשני מפעלים נטושים, כך על פי דיווח של ה-BBC ובהתבסס על דיווחים רשמיים של הטלוויזיה האיראנית. על פי הדיווח, הרשויות המקומיות הבחינו בעלייה משמעותית של 7 אחוזים בצריכת החשמל מוקדם יותר בחודש יוני, וחקירה הביאה את האיראנים לקשור את התופעה לפעילות כריית מטבעות קריפטו. גורמים רשמיים חקרו וגילו שהפעילות האסורה התבצעה בשני מפעלים נטושים, והוציאו מהם 1,000 מכונות כרייה ייעודיות לעיסוק המסוים. אראש נבב מחברת החשמל האיראנית אמר כי "שתיים מחוות הביטקוין הללו זוהו והייתה להן צריכה של מגה-וואט אחד". הסיבות לכרייה המוגברת: צורך להסתיר ממון וחשמל מסובסד וזול מאשה אלימרדני, חוקרת מאוקספורד, אמרה ל-BBC כי האיראנים נוטים באחרונה יותר ויותר לעיסוק וסחר במטבעות קריפטו כמו הביטקוין. הסיבה לכך, לדבריה, היא הרצון לעקיפת הפיקוח מצד השלטונות במטרה להימנע מכך שידעו בדיוק כמה הון יש בבעלותם. הסיבה לתופעה היא הסנקציות האמריקניות בגין תכנית הגרעין, שפוגעות באיראן מבחינה כלכלית ושגורמות לאיראנים לעסוק בהרחבה ברשתות החברתיות בשאלה איך ניתן לאחסן כסף בבטחה, כך לדברי אלימרדני, שטענה שהשקעות בזהב ובדולרים אמריקניים הן הצעות פופולריות, אבל "ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים הולכים והופכים לאט לחלופה השלישית". אולם זו ככל הנראה אינה הסיבה היחידה לכרייה המוגברת במדינה. באיראן מסבסדים הרשויות את מחירי החשמל. לכן העלויות של הפעלת חוות כרייה זולות במיוחד. בעבר דווח בתקשורת העולמית העוסקת בתחום הקריפטו כי חברת אריטק השוכנת בטהראן ומתמחה בקריפטוגרפיה עסקה בגיוס הון זר במטרה להקים אתרי כרייה ברחבי איראן, למרות שהפרקטיקה אינה חוקית. ובנוסף היו גם חברות סיניות שהקימו מתקני כרייה במדינה הערבית. דובר של משרד האנרגיה אמר כי פעולות הכרייה האחרונות ערערו את רשת החשמל והשפיעו על אספקתו למשקי הבית והעסקים במדינה. הוא הזהיר כי הממשלה תמשיך לסכל פעילות כרייה, שכאמור הפכו באחרונה למרובות במיוחד. הממשלה האיראנית שוקלת, כך לפי דיווחים, הצעה של משרד האנרגיה לקבוע מחיר מיוחד לחשמל המשמש כורים שכאלו. מאידך, בבתי הספר ובמסגדים באיראן יש סבסוד מלא של החשמל, המסופק להם חינם, ודובר המשרד אמר כי הממש חושש שהכורים יעבירו את פעילותם למקומות אלו, בכדי להימנע מכל תשלום שהוא על פעילות הכרייה.

טוויטר לא תאפשר עוד זירה חופשית לחלוטין לפוליטיקאים להתבטאויותיהם. החברה הודיעה על שינוי מדיניות, במה שנראה כתגובה לתלונות משתמשים על כך שהנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, מפר לעתים קרובות את כללי האתר, האוסרים על "הטרדה", "דיבור שנאה", "האדרת אלימות" ושאר התנהגויות דומות. טראמפ, שכידוע לכל מאוד אוהב את טוויטר ועושה בפלטפורמה החברתית שימוש תדיר כדי להביע את עצמו - או לפעמים נדמה שפשוט בכדי לבטא כל מה שעולה על דעתו בכל שעה של היממה - פרסם על השירות לא אחת טוויטים שעברו את גבולות הסכם המשתמש של טוויטר. ציוצים שנויים במחלוקת אלו, והמרחב שטוויטר מספקת לטראמפ בכדי לבטא אותם, הובילו מבקרים לטעון כנגד החברה ומנכ"לה, ג'ק דורסי, שהם עושים "הנחה" לנשיא, ולדרוש שהאיש החשוב בארה"ב ישא בתוצאות, כמו כל אחד אחר, אם ציוציו עוברים על חוקי הפלטפורמה. על פי הוושינגטון פוסט, טוויטר מתכננת כעת שינוי מבורך. היא לא תשהה או תאסור את הפעילות בחשבונותיהם של מועמדים פוליטיים ושל אנשי ממשל, גם אם יפרסמו טוויטים שמפרים בענק את הכללים שלה. במקום, היא תסתיר ציוצים פוגעניים מאחורי תווית אזהרה המציינת: "חוקי טוויטר בנוגע להתנהגות פוגעת חלים על ציוץ זה. עם זאת, טוויטר קבעה כי אפשר שזה למען האינטרס הציבורי שהציוץ הזה יישאר זמין". המשתמשים יצטרכו ללחוץ על האזהרה בכדי לראות את הציוץ שהוסתר. לפי הדיווחים, סוג זה של אזהרות יחול רק על טוויטים של דמויות פוליטיות שיש להן יותר מ-100,000 עוקבים ובנוסף, טוויטר מתכננת להשתמש בתוויות האזהרה רק ב"מקרים נדירים". [caption id="attachment_219231" align="alignnone" width="600"] ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל החברה. צילום: טוויטר[/caption] "זה נשמע לי כמו צנזורה" טראמפ עצמו לא התייחס בינתיים לבשורה אבל כמה מתומכיו הגיבו בזעם לשינוי המתגעש. "אני חייב לומר, זה נשמע לי כמו צנזורה", אמר העיתונאי ופרשן פוקס ניוז, סטיוארט וארני. בנו של טראמפ, דונלד טראמפ ג'וניור, טען שהמדיניות החדשה תהיה מדרון חלקלק, וצייץ: "אם הם יכולים לעשות את זה למנהיג העולם החופשי, דמיינו מה הם עושים לכם ולקול שלכם!" מנגד, המדיניות החדשה הזו - שהחברה החלה לשקול כבר במרץ - תחשב לפחות כנקיטת פעולה כלשהי כלפי התבטאויות פוגעניות בטוויטר מטעם מנהיגים, ובראשם טראמפ, שעל שכמותן מתלוננים משתמשים רבים. ההודעה על הנוהל החדש לא פירטה למעשה מהם הקריטריונים הברורים שבגללם יוצמדו לטוויטים תוויות אזהרה דומות, ונדמה שטוויטר תמשיך להסתמך על תחושת הבטן שלה בנוגע למה כן או לא חצה את הקווים האדומים של הרשת החברתית שלה. החברה הסבירה בבלוג שלה ביום ה' כי היא תשפוט אם טוויטים הם פוגעניים בהתבסס על "מיידיות וחומרת הפגיעה הפוטנציאלית מהפרת הכללים, עם דגש על שמירת הבטיחות הפיזית". אבל מה עם הנזק הפוטנציאלי והפגיעה הרגשית-תדמיתית שהם תוצר אפשרי לאמירות קשות? רבים מכירים את שלל המקרים שבהם תקף הנשיא את מייסד אמזון והאיש העשיר בעולם, ג'ף בזוס, ואת הוושינגטון פוסט שבבעלותו דרך ציוצים בטוויטר, שבהם האשים את שני הגורמים בכך שאינם משלמים "מסי אינטרנט" (Internet taxes). זאת, מבלי להסביר למה הכוונה במינוח המסוים, שלא מוכר לאיש. אבל יש גם מקרים שבהם הפגיעה היא בישויות פחות עצמתיות - באוגוסט האחרון, למשל, השתלח הנשיא בעוזרת לשעבר שלו בבית הלבן ובעלת ברית וותיקה שלו, אומרוסה מניגאולט ניומן, וכינה אותה "כלבה" ו"בכיינית מוכת גורל". יצוין כי השבוע טען הנשיא שטוויטר "מוטה" לטובת הדמוקרטים ועוסקת במזימה אפלה שמטרתה להפוך את זה ל"קשה מאוד בעבור אנשים להצטרף אלי לטוויטר". טראמפ בראיון עסקי לרשת פוקס ביום ד' כי "טוויטר הוא נורא מאוד, מה שהם עושים (השגיאות בניסוח מקור - ג"פ). הם עושים את זה הרבה יותר קשה בעבורי להוציא את המסר". הפעולה האחרונה של טוויטר עלולה להחריף את טענות הנשיא והרפובליקנים להשתקה וצנזורה - המושמעות אגב נגד כל חברות האינטרנט הענקיות של עמק הסיליקון - אבל כשמדובר בציוצים הכוללים פשוט קללות ושקרים, או ריטוויטים של קטעי וידיאו אנטי-מוסלמים - נראה שהמדיניות החדשה מאוד מוצדקת.

מטריקס DevOps קיימה באחרונה את הכנס השנתי השלישי Atlassian @ the movies בסינמה סיטי גלילות, והזמינה מומחי DevOps ו-ALM מהארץ ומחו"ל, שהעבירו הרצאות בנושאים החמים בתחום. אורן קרוג ואסף קיויתי, מנהלי פעילות מטריקס DevOps, פתחו את הכנס, תיארו את אפשרויות ניהול הפיתוח עם כלי אטלסיאן וביצעו השוואה מעניינת בין כלים לניהול הפיתוח לכותש שום; ולאד קאוולקנטי, מנהל שותפים באזור EMEA באטלסיאן, דיבר על העתיד של עבודת הצוות; הדברים של אדיל נסרי מסייברט מדיה עסקו בטרנספורמציה של Confluence בעזרת Linchpin - פרסונליזציה של ניהול הידע הפנים ארגוני; טולגה אוזגנטורק דיבר על ניהול התראות מרוכז עם כלי Opsgenie, אחת הרכישות האחרונות של אטלסיאן; ודקלה תבור, מומחית לכלי אטלסיאן במטריקס DevOps, דיברה על שימושים יצירתיים בכלים אלה מחוץ למחלקת המו"פ. בכנס השתתפו כ-400 איש, שנהנו מארוחת צהרים, נטוורקינג, הפעלות טכנולוגיות, סיפורי לקוח ומסלולים מקצועיים על פי בחירה. בסיום האירוע הוזמנו המשתתפים להקרנה של הסרט האחרון מסדרת אקס-מן - הפניקס האפלה, לצד, כמובן, פופקורן ושתייה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה, השכילה וחזרה עם תמונות. [caption id="attachment_294144" align="alignnone" width="600"] אורן קרוג ואסף קיויתי ממטריקס DevOps עורכים השוואה מעניינת בין כלי ניהול לכותש שום. צילום: אלי מנדלבאום[/caption] [caption id="attachment_294145" align="alignnone" width="600"] ולאד קאוולקנטי, מנהל שותפים באזור EMEA באטלסיאן. צילום: אלי מנדלבאום[/caption]

מפגש Dell Technologies Forum בישראל, שייפתח מחר (ב') בתל אביב, הנו הכנס השני בגודלו ש-דל מקיימת בעולם, אחרי ארצות הברית. אלפי משתתפים כבר נרשמו לאירוע והשנה יגיעו אליו בכירים בהנהלת החברה באירופה ובארצות הברית, בהם קארן קווינטוס, סגנית נשיא ו-Chief Customer Officer ב-דל העולמית; פטרישה פלוריסי, סגנית נשיא ו-CTO גלובלית של ארגון המכירות; אניה מונרד, סגנית נשיא בכירה והמנהלת הכללית של דל למרכז ומזרח אירופה; ודידריק ג'אס, מנהל תחום מוצרי קצה ב-דל למרכז ומזרח אירופה. ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל, יפתח את האירוע בהרצאה תחת הכותרת טרנספורמציה אמיתית. באירוע יוצגו כל טכנולוגיות התשתית, האבטחה, פתרונות הענן ומוצרי הקצה של החברה, שמאפשרים לארגונים לבצע את השינוי הנדרש במעבר לדיגיטל. כמו כן, ניתן יהיה להתרשם ממגוון הדגמים המתקדמים ביותר של מחשבי החברה - לשוק הצרכני, העסקי ולגיימרים. בכנס ובתערוכה ייקחו חלק נציגים ממערך השותפים הרחב של החברה בישראל. שורה של מסלולים בתום המליאה יתפצל האירוע למסלולי תוכן שיעסקו בנושאים: טכנולוגיות מתפתחות - בינה מלאכותית, לימודי מכונה, מציאות רבודה ו-וירטואלית, אינטרנט של הדברים וכדומה. המסלול יעסוק בשאלות כיצד טכנולוגיות אלה מאתגרות עסקים בגדלים שונים ברחבי העולם? ואיך צריך לקחת אותן בחשבון באקלים הדיגיטלי המודרני? עולם ה-IT - בעולם שבו הדטה מכתיבה שינויים ועשויה להרים עסק כפי שעלולה להפילו, איך מנהלים אותה? המסלול יכלול הצגת פתרונות וטכנולוגיות תשתיות האחסון והמידע של דל טכנולוגיות, תוך מתן דגש על תהליך הטרנספורמציה של העסקים. מהפכת כוח העבודה - המסלול יעסוק בשאלות: כיצד הטכנולוגיה משפיעה על מקומות עבודה ועל כוחו של העובד המודרני? כיצד אנחנו יכולים לשנות את הדרך בה אנחנו עובדים? איך הדבר משתנה כבר כיום לנגד עינינו? כיצד החדשנות במחשבים עשויה לעזור לנו להיות עובדים יעילים יותר בפחות זמן? והאם הגבולות בין העבודה לבית עדיין קיימים? עולם הענן - אי אפשר לברוח מזה, בין אם זו מצגת משרדית או פלייליסט בשירות סטרימינג, בין אם זה סרטון שהעלינו לפייסבוק או גיבוי כללי לסמארטפון שלנו, הענן פה עבורנו. אבל לאן הענן הולך? כיצד התחום ייראה בשנים הקרובות? והאם יש לזה גבול? לענן כוחות אידיאליים לעסקים בהפחתת עומסי עבודה ושיפור יעילות התשתיות. כיצד דל טכנולוגיות והחברה הבת, VMware, משתלבות בעולם זה? האם גם אחרי שהחלטנו שענן זה הפתרון צפויות לנו בעיות? ומה זה אומר לגבי אבטחת הנתונים? לפטופ לעולם הגיימינג, סטארט-אפים ועומר אדם כחלק מפורטפוליו המחשבים הרחב של דל טכנולוגיות, בכנס יוצג בראשונה בישראל לפטופ הגיימינג החזק בעולם Alienware Area-51m - המחשב הראשון והיחיד עד כה שכולל את הדור התשיעי של מעבדי אינטל. מדובר במוצר הדגל של המותג בתחום חוויית הגיימינג, שכולל מגוון מאפיינים, לרבות מסך 17 אינץ' בעל תצוגה דקה במיוחד של 144 מגה-הרץ, טכנולוגיות תרמיות וקירור מתקדמות שמשפרות את ביצועי המחשב ב-50%, מצלמת Tobii שיודעת לעקוב אחד תנועות העיניים של המשתמש ועוד. בנוסף, באירוע ישתתפו הסטארט-אפים של מיזם City Zone - עיר העתיד ושדה הניסויים החי הראשון בישראל. מדובר במיזם משותף של עיריית תל אביב-יפו, פארק עתידים תל אביב ואוניברסיטת תל אביב, בחסות דל טכנולוגיות ישראל. המיזם מאפשר ליזמים לבחון סטארט-אפים חדשניים במרחב אורבני אמיתי וחי. בכנס יהיה ניתן לקבל הצצה לעיר העתיד, ולראות כיצד הטכנולוגיה תשתלב בחיים האורבניים ותשפר את רמת הביטחון האישי, הניווט, והתקשורת עם העירייה. ביקור בכנס יאפשר היכרות עם החזית הטכנולוגית המתקדמת ביותר בשורה של מיצגים מרהיבים וגם ליהנות מהופעה של עומר אדם .