צה"ל פתח, בראשונה, חלל עבודה: מתחם Beework בבצ"פ, בסיס הציוד התקשובי של פיקוד הדרום. המתחם הוא חלל עבודה שיתופי, עם כמה מחשבים צבאיים. הוא כולל גם "משרד מפקד" פרטי, בו מותקנים מחשב צבאי ומסך מולטימדיה ענק, אשר מאפשר קיום פגישות ודיונים מרחוק. המתחם פתוח לכלל חיילי צה"ל ומאפשר להגיע ולעבוד בו לנוחיותם, בתיאום מראש. המתחם נותן מענה, בין היתר, לאנשי קבע שמשרתים רחוק ממקום מגוריהם, ליחידות שרוצות לקיים מבחנים ממוחשבים, או למי שמשרדו לא פעיל באופן זמני. חיילים מיחידות צה"ל רבות כבר השתמשו במתחם, ביניהם אנשי יחידות תקשוב שונות, חיילי אוגדת המילואים 252 וכן חיילי חיל החינוך. [caption id="attachment_318170" align="alignnone" width="600"] חלל עבודה צבאי שיתופי חדש. מתחם Beework. צילום: דובר צה"ל[/caption] לדברי גיל גרוס עדן, אזרחית עובדת צה"ל, המועסקת באגף התקשוב, בענף מעו"ף שבלוט"ם: "אני גרה בבאר שבע ועובדת בבסיס צריפין. בגלל המרחק בין מקום העבודה לבית, אני נעזרת במתחם ה-Beework  ומגיעה בכל שבוע כמה פעמים לעבוד בו. הוא מאפשר לי סביבת עבודה הכוללת ניהול שיחות וידיאו, טלפון ושליחת מיילים לכלל חילות ויחידות הצבא". [caption id="attachment_318172" align="alignnone" width="600"] חלל עבודה צבאי שיתופי חדש. מתחם Beework. צילום: דובר צה"ל[/caption] לדברי מפקד הבצ"פ, רב סרן מוטי כראדי, "המתחם שהקמנו הוא חדשני וחיוני למשרתים בצבא. אני גר בנתניה, משרת בבאר שבע וחווה על בשרי את עניין המרחק והנסיעות הארוכות לבסיס ובחזרה. לכן, היה לי חשוב שהמתחם יוקם כמה שיותר מהר". [caption id="attachment_318174" align="alignnone" width="600"] חלל העבודה הצבאי השיתופי החדש. מתחם Beework. צילום: דובר צה"ל[/caption] לטובת הקמת המתחם נרכשו מחשבים צבאיים חדשים, ציוד משרדי, דוגמת שולחנות, כיסאות ומסך טלוויזיה. "חודש וחצי מקבלת המשימה, המתחם היה גמור ומוכן", סיכם רס"ן כראדי, "כיום המתחם כולל חמש עמדות עבודה עם מחשב צבאי, מערכת VC, טלוויזיה להקרנת מצגות, ומשרד מפקד".

הלמידה המקוונת בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה הייתה אחד הנושאים המרכזיים שדיברו עליו בתקופת הקורונה. כיום, לאחר ששנת הלימודים הסתיימה ובאקדמיה התחילו במבחנים (שהיום, ב', החליט קבינט הקורונה שגם הם ייערכו מרחוק), מנסים ללמוד ולהסיק מסקנות. בין השאלות שנשאלות בהקשר זה: מהי שיטת הלימוד הנכונה - סינכרונית בזום או א-סינכרונית, וכיצד מיישמים את השיטה ההיברידית? על שאלות אלה ואחרות השיבו שני משתתפים בכנס למידה מרחוק של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בשיתוף קרן אתנה: ד"ר גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT - המכון הטכנולוגי חולון, ואילן בן שמעון, סמנכ"ל מערכות מידע במכללה למנהל. [caption id="attachment_179493" align="alignleft" width="300"] ד"ר גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT - המכון הטכנולוגי חולון. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] לדברי ד"ר קורץ, "ברור לכולם שהקורונה נשארת פה, שאנחנו בשגרת קורונה ושזה הזמן לשינוי מערכתי בתפיסה של מהות הידע ודרכי הקנייתו. כמו בהרבה מהפכות, הטכנולוגיה אינה החסם אלא האנשים - ובמקרה הזה מתחום הפדגוגיה". היא ציינה כי אחת המסקנות מהלימוד בזום בזמן הקורונה היא שהמודל הסינכרוני לא תמיד יעיל והוא לא יכול להיות שיטת הלימוד היחידה באקדמיה ובבתי הספר. "שמענו מסטודנטים ומהורים לילדים בבתי הספר, שמספרים על שחיקה בעקבות השימוש בזום ויש סכנת נשירה, בעיקר בפריפריה", אמרה ד"ר קורץ. לכן, המסקנה שלה היא שיש צורך לשלב את הלימודים הא-סינכרוניים, תוך התאמת חומרי הלימוד למדיה זו. "בואו לא ננסה לחקות את העולם הישן ולהעביר אותו למדיה הדיגיטלית. זה לא דומה ולא נכון", אמרה ד"ר קורץ. "כחלק מההכרה במציאות החדשה, צריך להפסיק לרוץ אחרי חומרים כדי להספיק לסיים מכסות לימודים. הגיע הזמן לצאת מהמודלים הישנים. צריך להפנים שתפקיד המורה והמרצה משתנה, הוא הופך להיות מנטור, מנחה. במקביל, יש לתת חירות פדגוגית למורים ולמנהלים, כי אין מודל אחד לעולם התוכן". היא סיפרה כי HIT כבר החל ליישם את המסקנות הללו ונערך ללמידה היברידית בשנה האקדמית הבאה, שתתבסס על גמישות, "מאחר שיש מרכיב אי ודאות גדול, ולא ברור מתי ובאיזה היקף ניתן יהיה לשלב את סוגי הלימודים, ומתי סטודנטים יוכלו להגיע פיזית לקמפוס". "למידה מקוונת זה לא רק זום" גם בן שמעון, שלפני תפקידו במכללה למינהל ניהל במשך 15 שנים את הלמידה המקוונת במכון מופת, סבור שהלמידה המקוונת צריכה להיות שונה מזו הפיזית. "הקורונה הביאה לנו את הלמידה בזום. אבל מה שקרה שם אופייני לכיתות הפיזיות, וצריך לשנות דיסקט", ציין. "בדרך כלל, במצבי 'שיבוש' שנופלים בהפתעה, כמו הקורונה, בהתחלה לא יודעים מה קורה ומיישמים את מה שכבר ידוע, מה שהיה קודם. זה מה שעשו בלמידה בזום בזמן הקורונה", אמר. "עם זאת", ציין בן שמעון, "למידה מקוונת, סינכרונית, זה לא בהכרח זום, אלא למידה שבה המורה יכול להיות באינטראקציה דיגיטלית עם התלמידים שלו בזמן שהוא מעביר קורסים מקוונים - בין אם זה בזום, בווטסאפ או בכל אמצעי אחר". בן שמעון העיד על עצמו שהוא למד בקורס מקוון, שנתן לו את הכלים ללמד בווידיאו. כתוצאה מכך, הוא פיתח קורס שמסביר כיצד מלמדים בצורה מקוונת, והוא נתן במהלך הרצאתו בכנס כמה טיפים למורה הדיגיטלי: להשתתף בקורס דיגיטלי כסטודנט, כדי להבין את הצרכים של הסטודנטים;; לרכוש מיומנויות של יישום כלים ליצירת תוכן; להגדיר מראש את תוצרי הקורס שהוא מעביר; לקבל משוב שוטף מהסטודנטים; ולהקים קהילה של משתתפי הקורס, כדי שיוכלו לשאול ולתקשר ביניהם ועם המרצה גם אופליין, לא בזמן השיעור.

נמנעה מתקפת מניעת שירות מבוזרת, DDoS – הגדולה ביותר אי פעם, כך טוענת אקמאי (Akamai) אשר חסמה אותה. המתקפה כוונה נגד בנק אירופי גדול והייתה הגדולה ביותר במדידה של מנות לשנייה (pps). המתקפה, שאקמאי מדדה בשיאה 809 מיליון pps, אירעה בשבוע שעבר, ה-21 ביוני, וחברת שירותי הרשת והאבטחה חסמה אותה, כאמור. המתקפה אירעה ימים ספורים לאחר ש-AWS הודיעה כי חסמה את מתקפת ה-DDoS הגדולה ביותר אי פעם מבחינת ביטים לשנייה (bps). האירוע נגד ענקית הענן התרחש בפברואר, ובשיאו נרשמה תעבורה בנפח 2.3 טרה-בייט לשנייה. יצוין, כי אף שמדובר באותו סוג מתקפה, שתי המתקפות האמורות שונות באופיין. המתקפה שאקמאי חסמה נועדה "להציף" את ציוד הרשת והיישומים בדטה סנטר של הקורבן, או בסביבת הענן. זאת בניגוד למטרה של מתקפות DDoS עם ריבוי bps, דוגמת זו שכוונה נגד AWS, שמטרתן "להציף" את "צינור" האינטרנט הנכנס לארגון. בעוד ששני סוגי המתקפה הם בעלי מימד של נפח, הרי שמתקפות מסוג זו שאקמאי חסמה, הנמדדות ב-pps, הן נדירות. "אחת הדרכים לחשוב על ההבדל בין סוגי המתקפות של DDoS היא לדמיין קופה בחנות מכולת", אמר טום אמונס, אדריכל מוצר ראשי באקמאי, "מתקפה הנמדדת ב-bps נדמית כמו אלף איש העומדים בתור, כל אחד מהם עם עגלה מלאה מוצרים שיש לסרוק כדי לשלם. מתקפה הנמדדת ב-pps דומה יותר למיליון איש שמופיעים באותה חנות מכולת, כאשר כל אחד מהם בא לקנות חבילת מסטיקים. בשני המקרים, התוצאה הסופית היא שירות או רשת שלא יכולים להתמודד עם עומס התנועה שמוטח בהם". לדברי אמונס, מה שייחד את האירוע היה הגידול העצום בכמות כתובות ה-IP המקוריות שעליהן הסתמכה המתקפה. מספר כתובות ה-IP המקוריות שנרשמו גדל משמעותית במהלך המתקפה על הבנק, מה שמרמז כי מתקפת ה-DDoS הייתה מבוזרת מאוד. מספר כתובות ה-IP בדקה היה גדול יותר מפי 600 לעומת מה שנראה בדרך כלל. הרוב המכריע של כתובות ה-IP הללו – 96.2% מהן - לא נרשם בהתקפות שאירעו במהלך 2020, מה שמרמז, ככל הנראה, על רשת בוטים חדשה. אקמאי ציינה, כי המתקפה הגיעה לשיא של 418 ג'יגה-בייט לשנייה בתוך שניות, לפני שהיא הגיעה לשיא של 809 מנות בשנייה, pps - בתוך שתי דקות, כשהיא נמשכה כמעט עשר דקות בסך הכל. החברה ציינה, כי מדובר בשיא בסוג זה של מתקפות, שבו היקף המנות לשנייה היה יותר מכפול לעומת המתקפה הגדולה ביותר עד זו הנוכחית. אנשי החברה ציינו גם, כי "במבט כולל על מתקפות מניעת שירות מבוזרת שאירעו השנה, ברור כי סוג זה של מתקפות מתוחכמות ורבות היקף הוא וקטור תקיפה משמעותי, שימשיך להוות מקור לדאגה לארגונים במגוון רחב של מגזרי תעשייה". אקמאי עוקבת אחר מאות אלפי כתובות IP, שעשרות אלפים מהן נצפו משתתפות במתקפות רבות.

נחשפה שיטה חדשה של פושעי סייבר לגניבת פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי של צרכנים המבצעים רכישות באינטרנט. חוקרי קספרסקי גילו כי ההאקרים עושים זאת על ידי ניצול של שירות הניטור הפופולרי Google Analytics: בדרך כלל, גניבת פרטי כרטיסי האשראי של משתמשים המבצעים רכישות ברשת, כוללת הטמעת נוזקה נסתרת באתרי סחר שונים. הנוזקה מעתיקה את הפרטים אותם המשתמשים באתר מקלידים - ושולחת אותם אל התוקפים, לרוב אל כתובות אינטרנט שנחזות להיות לגיטימיות, כמו למשל googlc-analytics.com, כזו שקל להתבלבל בינה ובין הכתובת האמיתית של השירות. לשיטה המוכרת הזו מצטרפת כעת שיטה חדשה ומתוחכמת יותר לגניבת הפרטים האישיים: על פי חוקרי קספרסקי, התוקפים נרשמים כמשתמשים בשירות הפופולרי Google Analytics – שירות שמנטר את תנועת הגולשים ברשת. הם מטמיעים את הנוזקה לגניבת פרטי כרטיסי האשראי באתר הסחר, אך מוודאים שהפרטים הגנובים של המשתמשים יועברו לחשבון גוגל אנליטיקס הרשמי שהם פתחו לעצמם - שנתפש כלגיטימי בקרב מנהלי אבטחת המידע ומנהלי ה-IT באתרי הסחר. כך הם מוודאים שגם אם אותם מנהלים יבדקו את קוד המקור של האתר - הם יתקשו לאתר את התרמית ולזהות שהמשלוח של המידע לאתר הניטור הלגיטימי, הוא למעשה העברה של מידע אישי לגורם לא מורשה וכי האתר נחשף למעשה לנוזקה. [caption id="attachment_288010" align="alignleft" width="300"] נעם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל. צילום: יח"צ[/caption] עוד אמרו חוקרי ענקית האבטחה כי התוקפים אף מקשים עוד יותר על מנהלי האתרים: הם הטמיעו בנוזקה טכניקת Anti-Debugging פופולרית, הגורמת לכך שכאשר מנהלי האתרים, או מפתחי האתר, יצפו בקוד המקור של האתר במצב מפתח (Developer Mode) – הנוזקה תוסתר מהם. קספרסקי הודיעה לגוגל על כך, וזו אישרה כי בחברה משקיעים ביכולות זיהוי ספאם. "רכישות ברשת הן מגמה שצוברת פופולריות רבה, והיא התעצמה משמעותית עם החלת מדיניות הסגר במדינות רבות מסביב לעולם – מה שהפך את אתרי הסחר לכר פורה עבור ניסיונות תקיפה", אמר נעם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל, "שינוי בשיטת העבודה של פושעי הרשת, לצד הריבוי בפעילות המסחר המקוון – מחזקים את חשיבות תפקידם של אנשי אבטחת המידע וה-IT".

בשנת 1991 פרסם העיתונאי הטכנולוגי הנודע סטיוארט אלסופ תחזית שגויה מפורסמת. "אני צופה שהמיינפריים האחרון ינותק ב-15 במרץ 1996", כתב. אבל 23 שנים אחרי המועד שבו אמור היה לפעול  מחשב המיינפריים האחרון, המיינפריימים עדיין מתחזקים. מבחינתי, הצהרה זו מדגישה מדוע הקביעה, כי סקטור ה-IT נע במהירות הבזק בהתאם לשינויים מהפכניים – היא מיתוס. תחום המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשות הוא בהחלט דינמי ולעיתים קרובות אף משבש, אך בגלל המורכבות הטכנולוגית, עלות השינוי, הרכש, האבטחה, האינרציה הניהולית ושלל גורמים אחרים - שינויים גדולים בדרך כלל מתגלגלים לאט, לאורך כמה שנים ואף עשרות שנים. כמו בתחומים אחרים, גם בתחום ה-IT תמיד יהיו "המאמצים המוקדמים", אבל תמיד יהיו גם מי שמתמהמהים. הענן רחוק מלהיות הגורם השולט מחשוב ענן הוא השינוי והמעבר הגדול ביותר שהתרחש בתחום ה-IT מאז כניסת מודל שרת-לקוח, אך למרות יתרונותיו הבולטים והפופולריות העולה, הענן רחוק מלהיות הגורם השולט כיום בדרך שבה חברות מקצות משאבי IT. מרבית החברות המבוססות עדיין מחזיקות ביישומים, בנתונים ובמשאבים אחרים בהתקנה מקומית בין כותלי הארגון. המגמה הצומחת ועולה בקרב ארגונים כיום היא אימוץ סביבת ענן היברידית, שבה ארגונים מפזרים את היישומים והנתונים בין דטה סנטרים מקומיים, ענן פרטי, ענן ציבורי ומיקור חוץ קלאסי. הבחירה במודל המתאים ביותר נעשית על סמך ניתוח מרכיבים, כמו רמות סיכון, מידע רגיש, קניין רוחני, צורכי ביצועים ודאגות אחרות. ארגונים כיום מחפשים הקמה ותפעול פשוטים של הענן. הם שואפים להגיע למצב של Invisible IT – מערך IT שדורש מינימום ניהול ותחזוקה. טכנולוגיית היפר-איחוד (HyperConverged) מאפשרת לארגונים להקים תשתית ענן פרטי או היברידי בקלות ובמהירות בעזרת תוכנה בלבד ולקבל תשתיות מיחשוב, אחסון ותקשורת במערכת אחת עם מינימום תחזוקה. פלטפורמת ההיפר-איחוד מאפשרת לארגונים לגדול בצורה מדורגת וליניארית, כשכל שרת סטנדרטי מסוגל לארח עשרות רבות של תחנות וירטואליות. אני מאמין שהמגיפה הנוכחית היא אירוע שיכול להיות מקפצה משמעותית לאימוץ ענן רחב יותר בשל כמה מניעים: ריכוזיות - הענן מציע אפשרות להיות מרכז (Hub) לניהול תוכן, שבו נשמרות גירסאות של מסמכים וביקורות לשם שמירה על סדר בתהליכים ארגוניים ותאימות לתקנות. שיתוף פעולה - לענן התאמה אידיאלית עבור ישיבות צוות או עבור שיתוף מידע לכל אורך שרשרת הערך. כל יישום ענן מאפשר שיתוף מידע ושיתוף פעולה באופן טבעי. הדבר הופך לחשוב יותר ויותר ככל שחברות בונות תשתית שיתוף עם שותפים עסקיים. הענן מאפשר לכמה גופים לאצור ולגבש רעיונות למוצרים ולשירותים במטרה לנצח את המתחרים ולזכות במחירי פרימיום. עלות - עבור חברות רבות קיימת כיום אי ודאות גדולה בכל הקשור להכנסות עתידיות, ולכן ניהול עלויות הוא חשוב ביותר. לשירותי הענן בדרך כלל מודל מבוסס מנוי, דמוי שירות, כך שהמחירים עולים ויורדים בהתאם לשימוש בפועל. אבטחה - למרות שבאופן מסורתי אבטחת מידע היוותה דאגה או גורם התנגדות לאימוץ ענן ציבורי, לשירותי ענן יש יתרון בכך, שהם נוטים להיות מנוהלים באופן מקצועי במרכזי נתונים גדולים עם מערכות אבטחה רבות יותר מכפי שארגון יכול להרשות לעצמו כאשר הוא מתחזק את המערכות לבד. עם זאת, חברות עדיין יצטרכו לחנך את הצוות מפני פישינג והונאות דומות ולהבטיח כי כלים, כגון VPN ורשתות מוצפנות, יהיו זמינים. בחירה - קיימת דאגה בקרב חברות מסוימות מן האפשרות להיות כבולות לספק דומיננטי אחד, כך שתיווצר תלות גדולה מדי של הלקוח בספק. חברות הפועלות על פי מודל של ריבוי עננים ישמרו על הגמישות לבצע שינוי בכל עת. גיוס - כאשר הכלכלה תחזור במהירות למצבה הנורמלי לאחר המשבר הקשה, גיוס עובדים יהפוך שוב לשדה קרב קריטי וחיוני. חברות אשר לא נחשבות למשתמשות ענן כבדות יהיו פחות אטרקטיביות, במיוחד עבור המועמדים הצעירים יותר. כפי שתיארתי כבר בתחילה, אין דבר כזה שינויים גדולים בין לילה בתחום ה-IT; השינויים בדרך כלל מתגלגלים לאט, לאורך שנים. עם זאת, חפשו הזדמנויות הקשורות לענן שיקנו לכם יתרונות לטווח הקצר ובעלות חשיבות אסטרטגית עתידית. תחום הענן כבר גדול, אבל הוא עומד להתפתח ולהיות אף גדול יותר.   הכותב הוא סגן נשיא ומנהל מכירות, נוטניקס.

בעיית העתק והדבק במכשירי ה-iPhone עדיין נפוצה ביותר מ-50 אפליקציות, בהן טיק-טוק (TikTok), אפליקציות חדשות כמו Google News, משחקים שונים כמו Mobile Call of Duty, וגם AccuWeather, AliExpress, Overstock ועוד. הפרצה בלוח העריכה (clipboard) דווחה בחודש מרס האחרון, וחשפה כי יש אפליקציות שמסוגלות "לראות" את התוכן שנמצא בלוח העריכה של ה-iPhone – בין אם זה מספר כרטיס אשראי, סיסמה, מדיה או קישור. האפליקציות האלה ניגשות לתוכן הזה בכל פעם שהמשתמש פותח אותן מבלי שיידע על כך. בוועידת המפתחים האחרונה שערכה אפל החודש, הוצגה מערכת ההפעלה iOS 14 החדשה של ה-iPhone – שכוללת גם תכונה שמתריעה  בפני המשתמש על אפליקציות שיש להן גישה למידע בלוח העריכה במכשיר. משתמשי הבטה של מערכת ההפעלה הבחינו מיד שהפרצה בלוח העריכה עדיין קיימת בכל האפליקציות האלה, הודות לאותו כלי פרטיות שאפל הוסיפה למערכת ההפעלה. לפי הפרסומים, החוקרים שגילו את הפרצה דיווחו עליה לאפל בינואר השנה, לפני פרסומה במרס. בהמשך יצרה אפל קשר עם החוקרים וסיפרה להם שהחשיפה שלהם הובילה לפיתוח הכלי הזה בגירסה הבאה של מערכת ההפעלה. https://www.youtube.com/watch?time_continue=5&v=pRSWdtoUAjo&feature=emb_logo iOS 14 מתריעה על אפליקציות שמרגלות אחר תוכן בלוח העריכה בסתיו הקרוב, כשתופץ הגירסה הציבורית של ה-iOS 14, יוכלו המשתמשים לדעת אילו אפליקציות בדיוק מרגלות אחר תוכן בלוח העריכה. טיק-טוק: נפסיק את הגישה ללוח העריכה בתוך כך, בעקבות הדיווחים האלה בתקשורת, הודיעה טיק-טוק כי תפסיק את הגישה של האפליקציה ללוח העריכה במכשירי iOS. ראוי לציין, עם זאת, כי גם כשפורסם דבר הפרצה בחודש מרס הודיעה טיק-טוק כי תפסיק את הגישה ללוח העריכה בתוך כמה שבועות, ועד כה נכשלה בכך. האפליקציה של טיק-טוק ניגשת לתוכן בלוח העריכה גם כשהיא פועלת רק ברקע. אמנם טיק-טוק היא לא החברה היחידה שמרגלת אחר תוכן בלוח העריכה, אבל מזה זמן נתונה החברה תחת בדיקות וחקירות של סוכנויות ממשל במדינות שונות על רקע הקשרים הקרובים בין החברה האם, בייט-דאנס (Bytedance), למפלגת השלטון הקומוניסטית בסין, והחשיפה האחרונה מוסיפה אש לסערה סביבה. בשנת 2019 קנסה רשות הסחר הפדרלית האמריקנית את טיק-טוק ב-5.7 מיליון דולר בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות ברשת על ילדים, ואפשרה לילדים מתחת לגיל 13 להירשם לפלטפורמה שהפירה בבירור חוקים של פיקוח הורי. עוד מתמודדת החברה עם בעיות פרטיות שאותרו על ידי רגולטורים, לצד היחס האנטי-סיני שפשט בהודו בחודשים האחרונים הן בזירה הכלכלית והן בזירה המדינית על רקע האירועים לאורך הגבול בין סין להודו באזור הרי ההימלאיה. רשתות חברתיות במדינה אף פרסמו קמפיינים נגד טיק-טוק וביקשו מן המשתמשים להחרים לחלוטין את השימוש באפליקציה שלה בהודו.

ירידה תלולה בחלקו של ההיי-טק מסך היצוא של ישראל: נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני ימים אחדים מראה כי הוא הגיע אשתקד לסכום של 17.1 מיליארד דולר, המהווים 37% מכלל היצוא של המשק. עיקר הירידה היא בענף ייצור התרופות, שצנח ביותר מ-46%. מדובר במגמה מתמשכת, לאחר שב-2015 היווה הענף מחצית מהיצוא הישראלי. בעוד שבין השנים 2015 ל-2018, שבה הנתון עמד על 43%, הירידות היו מתונות יחסית, בין 2018 ל-2019 הקיטון היה גדול יותר. [caption id="attachment_318251" align="alignnone" width="600"] מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[/caption] לעומת זאת, בחמש השנים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת ביצוא של הטכנולוגיה המעורבת העלית - מ-31% ב-2015 ל-42% בשנה שעברה. החלק של הטכנולוגיה המעורבת המסורתית גדל במקצת - מ-12% ל-14%. ככלל, היצוא של ישראל ירד ב-2019 ב-0.7% ל-45.8 מיליארד דולר, בעוד שהיבוא עלה בכ-4% ל-62.4 מיליארד. על רקע זה, הגרעון המסחרי קפץ בכ-20% ל-16.6 מיליארד דולר. בחמש השנים האחרונות הגרעון זינק בכ-630%. כל ענפי היצוא תרמו לעלייה בגרעון מאז 2015, להוציא ההיי-טק, שם נרשם עודף גם ב-2019, אם כי קטן הרבה יותר: אשתקד הוא צנח ב-72.6% לעומת 2018. גם כאן, עיקר הירידה היא בענף ייצור התרופות, שהעודף בו כמעט ונמחק. העודף בענף ייצור המחשבים, המכשור באלקטרוני והאופטי קטן ב-17.4% ל-2.5 מיליארד דולר. [caption id="attachment_318252" align="alignnone" width="600"] מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[/caption] יצוין כי למרות הירידה הכללית ביצוא ההיי-טק, הוא היה עדיין גבוה למדי בכל הנוגע לשווקי היעד הגדולים של ישראל. כך, מוצרי הטכנולוגיה היוו 71% מסך היצוא התעשייתי לסין, 55% מהיצוא להונג קונג ו-43% מהיצוא לארצות הברית.

AWS הכריזה על זמינותו של AWS Outposts בישראל. מדובר בשירות שמציע ארונות מחשוב ואחסון (Racks) מנוהלים, שתוכננו על ידי החברה ושניתנים להתאמה. AWS Outposts מאפשר ללקוחות להריץ שירותי מחשוב, אחסון, בסיסי נתונים ושירותים נוספים של חברת הענן מבית אמזון (Amazon) בתוך מערך המחשוב הארגוני של הלקוח, כשירות מנוהל, המתחבר בצורה שקופה למגוון השירותים הרחב של AWS בענן. AWS Outposts מביא את שירותי הענן של AWS, תשתיות ושיטות תפעול למרכזי המחשוב און-פרמיס ולמרכזי המחשוב המשותפים (Co-locations). עם הפתרון החדש, לקוחות יכולים להשתמש באותם ממשקי API, כלים וחומרה של AWS בדטה סנטרים שלהם, בדומה לשימוש שלהם בענן של החברה, ולקבל מערך מחשוב היברידי אחיד. לקוחות ישראליים, שלהם מערכות שמחייבות גישה בזמן תגובה נמוך למערכות פנים ארגוניות שונות, עיבוד נתונים מקומי או אחסון נתונים מקומי, יכולים ליהנות מהשימוש ב-AWS Outposts בישראל. השירות כולל אפליקציות עם יישומים הנדרשים להגיב במהירות הקרובה לזמן אמת, לתקשר עם מערכות מקומיות אחרות או לשלוט בציוד מקומי באתר, כגון ציוד רצפת ייצור, מערכות ניהול רפואיות ומערכות עבור נקודות מכירה קמעונאיות. לקוחות יכולים להשתמש ב-AWS Outposts גם לצורך אחסון ועיבוד של נתוני לקוחות באופן מאובטח בישראל. יכולת זו חשובה עבור ארגונים בענפים הכפופים לרגולציה שכוללת דרישות לאחסון נתונים מקומי. עבודה עם רשת השותפים של AWS עם AWS Outposts, לקוחות בישראל יכולים לעבוד עם רשת השותפים של החברה (AWS Partner Network) כדי למנף את הניסיון הרחב שלהם בעזרה לעסקים בהעברת אפליקציות לענן של אמזון, עם סיוע בכל ההיבטים של פרויקטי מעבר לענן. אלה יכולים לכלול תכנון, מעבר ותפעול, כמו גם שירותי ייעוץ בנושא אסטרטגיית ענן וטכנולוגיה להעברת שירותים ומערכות ל-AWS Outposts. השותפים להשקת AWS Outposts בישראל הם אול קלאוד, קלאוד זון מבית מטריקס ו-Automat IT מקבוצת מלם תים. [caption id="attachment_261995" align="alignnone" width="600"] הראל יפהר, מנהל AWS ישראל. צילום: תומר פולטין[/caption] הראל יפהר, מנהל AWS ישראל, אמר כי "אנחנו נרגשים להביא את AWS Outposts לישראל. אנחנו ממשיכים להרחיב את שירותי הענן המתקדמים והמאובטחים עבור לקוחותינו, על מנת לתת מענה לצרכים העסקיים שלהם. לקוחות בישראל אימצו את שירותי הענן בקצב מואץ, תוך שהם מפיקים תועלת משיפור הזמינות, הגמישות, האמינות והאבטחה שהם מקבלים מ-AWS. באמצעות השירות החדש, אנחנו מספקים גישה אחידה ללקוחות הנדרשים להפעיל מערכות בדטה סנטרים מקומיים, בשל דרישות לגישה בזמן תגובה נמוך או לעיבוד נתונים מקומי, תוך שהם עדיין יכולים ליהנות מהמגוון הרחב של שירותי AWS". מה אומרים במכבי שירותי בריאות ובהראל ביטוח ופיננסים? מכבי שירותי בריאות, אחת מקופות החולים הגדולות בישראל, בירכה על הגעת AWS Outposts. ד"ר טל טובה פטלון, מנהלת מכון KSM למחקר וחדשנות רפואית של הקופה, אמרה כי "יהיה נהדר לראות את AWS Outposts מגיע לארץ. כך תהיה לנו היכולת לאחסן את הנתונים בישראל ובה בעת ליהנות מהכלים הזמינים בענן של AWS. למכון KSM יש יכולות מחקר מתקדמות ומאגר נתונים ייחודי שנאגר במהלך 25 השנים האחרונות, ובו דטה מיותר מ-2.4 מיליון מטופלים. באמצעות AWS Outposts נוכל לעבוד בקצב גבוה יותר, ובכך לקדם במהירות את החדשנות הרפואית, למען החולים שלנו ולמען מדע הרפואה". אייל אפרת, מנהל הראל מחשבים, שהיא הזרוע הטכנולוגית של הראל ביטוח ופיננסים, ציין כי "העברת היישומים הדיגיטליים שלנו ל-AWS העניקה לנו את היכולת להציע חדשנות במהירות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר, ולתת שירותים ויישומים חדשים ללקוחות ולסוכנים שלנו. אנחנו מצפים להמשיך ולאמץ שירותים של AWS ולהוסיף לספק את חוויית המשתמש הטובה ביותר עבור לקוחותינו. חדשנות הינה חלק מה-DNA של קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, ומסייעת לנו לשמור על העמדה המובילה שלנו כחברת הביטוח הגדולה בישראל. הודות לשימוש ב-AWS הצלחנו לפרוס שירותים דיגיטליים חדשים במהירות רבה יותר מכפי שהיה אפשרי בעבר. אנחנו בוחנים שימוש בשירותי AWS Outposts הזמינים כעת בישראל, שיאפשרו לנו להרחיב את השימוש בפתרונות החדשניים של AWS למערכות הדורשות זמן תגובה נמוך בגישה לתשתיות הליבה במערך המחשוב הארגוני שלנו". עם AWS Outposts, לקוחות יכולים לבחור מתוך מגוון אפשרויות מחשוב, אחסון עיבוד גרפי של Amazon EC2 - Elastic Compute Cloud, עם או בלי שימוש באחסון מקומי, ובשילוב עם אחסון ב-Amazon EBS - Elastic Block Store לקוחות יכולים להריץ בקלות מגוון רחב של שירותי AWS באופן מקומי, בהם: Amazon ECS - Elastic Container Service, Amazon EKS - Elastic Kubernetes Service, Amazon RDS - Relational Database Service ובנוסף Amazon EMR - Elastic MapReduce. כמו כן, ביכולתם להתחבר ישירות לשירותים אזוריים, כגון Amazon S3 (ר"ת Simple Storage Service) או Amazon DynamoDB, באמצעות חיבורי תקשורת פרטיים.