התעשייה האווירית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי איירון דרון (Iron Drone), שבמסגרתו היא תשלב יכולות יירוט ב-Drone Guard, מערכת האנטי-רחפנים שלה. איירון דרון מתמחה בפיתוח רחפנים אוטונומיים ליירוט רחפנים, שכעת משולבים במערכת האנטי-רחפנים של אלתא. הרחפן המיירט מסוגל לפעול ביום ובלילה ומשוגר מתחנת עגינה המאחסנת כמה רחפנים מוכנים לפעולה, הניתנים להפעלה בקצב מהיר. כך מתאפשרת התמודדות בו-זמנית עם כמה מטרות ונחילים. המכ"ם המשולב במערכת Drone Guard מסוגל לזהות חדירת רחפנים למרחב האווירי. עם זיהוי חדירה מוזנק הרחפן המיירט וטס לעבר המטרה בהכוונת המכ"מ. בשלב זה הרחפן המיירט מזהה וננעל על המטרה באמצעות חיישנים ויכולות ראייה ממוחשבת, וממשיך לביצוע משימת היירוט עד לפגיעה הפיזית בכלי התוקף ונטרולו. התהליך כולו מתבצע באופן אוטונומי, בלא התערבות אנושית. פתרון זה, נמסר, "מאפשר יירוט באזורים שבהם אי אפשר לעשות שימוש באמצעי הגנה רכה, או באמצעי הגנה בעלי השפעה סביבתית גבוהה: שדות תעופה, אזורים מאוכלסים ותשתיות לאומיות". בשנים האחרונות ניכרת עלייה דרמטית בשימוש ברחפנים. לצד השימוש בהם למטרות לגיטימיות, יש מגמה גוברת של שימוש ברחפנים על ידי גורמי טרור ופשיעה, והם הפכו לאיום פוטנציאלי על מתקנים רגישים, התכנסויות המוניות, אישים מפורסמים וכלי טיס אחרים, וכן בנושאי הגנת המולדת. זאת, בשל הקושי לאתר אותם, הנובע מגודלם הקטן ומטיסתם האיטית בגובה נמוך. מל"טים קטנים ורחפנים עשויים לשמש למטרות עוינות, כגון איסוף מודיעין, הברחות, או אפילו נשיאת חימוש. לכן, נמסר, "נדרש פתרון משולב רב-שכבתי להגנה מלאה מפני כל סוגי האיומים". https://www.youtube.com/watch?v=hDw7iVzY_gM  יותר מ-100 יחידות של מערכת האנטי-רחפנים, שמפותחת ומיוצרת בחטיבת אלתא ומשמשת לאיתור, לזיהוי ולשיבוש פעילות רחפנים - נמכרו עד כה ברחבי העולם. צביקה ירום, מנהל מפעל היבשה באלתא, התעשייה האווירית, אמר, כי "שילוב יכולות היירוט במערכת מספק פתרון ייחודי עבור מגוון רחב של איומים. המערכת משלבת את הידע והניסיון של אלתא בתחומי המכ"ם, המודיעין והבינה המלאכותית, עם הפתרון של איירון דרון ליירוט קינטי של רחפנים".

בשיתוף AWS. "אנחנו מנגישים את שירות הלקוחות לחברות, כך שהן יכולות להציע אותו בצורה דיגיטלית ומתקדמת. אנחנו מנגישים את הערוצים ללקוחות באמצעות צ'ט באתר, באפליקציה או בווטסאפ העסקי, בפייסבוק או באינסטגרם של החברה. המערכת הרב ערוצית שלנו הפכה להיות קריטית בארגונים, במיוחד בעידן הדיגיטלי, בו הלקוחות יודעים בדיוק לאיזו חוויה לצפות ובאיזה ערוץ הם מעדיפים לקבל שירות", כך אמר אלי ישראלוב, מייסד משותף ומנכ"ל קומבוקס (CommBox), לשעבר Bumpyard. לדבריו, "מצאנו דרך להנגיש את כל ערוצי התקשורת לנציגי שירות הלקוחות באמצעות תיבה אחת חכמה, שמרכזת אליה את כל הפניות בארגון. המערכת מבוססת ענן ומציעה פתרונות אוטומציה עסקית, שמייעלות את מוקדי השירות והמכירה בחברות". "בעולם התחרותי והדיגיטלי שבו אנחנו חיים, חברות מזמן הבינו שכדאי להן להיות זמינות סביב השעון, כדי לענות לצרכי הלקוחות הקיימים, וכן על מנת לא לפספס לקוח חדש", ציין ישראלוב. "כדי לענות על הצרכים האלה אנחנו מספקים שירות צ'טבוט רב ערוצי, מבוסס בינה מלאכותית, לימוד מכונה ועיבוד שפות טבעי, שיודע לעבוד בכמה ערוצים בו זמנית ולספק שירות אחיד ויעיל". הוא הוסיף כי "המערכת מתחברת למערכות פנימיות של הארגון, בין היתר ל-CRM, ואנחנו עובדים על פיתוחים נוספים בעולמות האינטגרציה". "להנגיש כמה שיותר ערוצים דיגיטליים" "אנחנו מאפשרים לנציג שירות הלקוחות מבט לתוך תיבה המרכזת את כל הפניות שבוצעו מהלקוחות לארגון", הסביר ישראלוב. "למשל, מפעיל סלולרי מקבל פניות מאלפי אנשים ביום. הדרך להתמודד עם מסה שכזאת היא להנגיש כמה שיותר ערוצים דיגיטליים. זה יאפשר לארגון להיות זמין לכמה שיותר רבדים של קהל: מבוגרים יעדיפו טלפון, צעירים יפנו בווטסאפ ובני נוער יפנו באינסטגרם". "הפלטפורמה", ציין, "מציעה חנות מודולים, ומאפשרת לחבר מגוון ערוצים: מדיה חברתית, ווטסאפ, הודעות SMS ומיילים. המידע אודות כלל הפניות שבתיבה כולל, בין היתר, את השעה שבה התבצעה הפנייה, שם הלקוח וההיסטוריה שלו. הלקוח לא צריך לחזור על בקשות שהיו לו, כי הן כתובות שם. כך, הנציג יכול לטפל בחמש פניות בשלושה ערוצים שונים במקביל, ולא בכל פעם בפנייה אחת. הדבר מאפשר לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים ולשפר את רמת השירות". לדברי ישראלוב, "באמצעות הפלטפורמה, הלקוחות שלנו יכולים למקסם את מעורבות הלקוח שלהם בכל הרמות, באמצעות ממשקי API, אלגוריתמים מתקדמים ותצורה גמישה. מנוע הניתוב החכם שבלב הפלטפורמה משתמש בכמה אלגוריתמים ורכיבים המאפשרים לבנות ולהגדיר חוקים עסקיים המותאמים אישית, והמבוססים על ניתוב בקשות הלקוח לנציג המתאים. זה מבוצע על ידי הבוט. אם האינטראקציה מסובכת מדי, הבוט יעביר את השיחה לנציג אנושי, על סמך חוק עסקי שהוגדר מראש. כך אנחנו מבטיחים שהלקוח יקבל חוויה מותאמת אישית". הוא ציין כי "באמצעות כל הנתונים שהפלטפורמה אוספת ומעבדת היא יכולה להמליץ על דרכים שבהן הארגון יכול להפוך תהליכים עסקיים לאוטומטיים, ולקבל החלטות עסקיות יעילות ופרודוקטיביות יותר. זה יכול לקרות מניתוח שיחות, שחושף את הגורם העיקרי לבעיות, או מסקירת מדדי מפתח, כמו זמן תגובה ראשון, ציון שביעות רצון הלקוחות וערוץ התקשורת המועדף על הלקוח". לדבריו, "אנחנו מציעים כלים מתקדמים לשיתוף פעולה בצוות, בסיס ידע ותגובות משומרות, כללי אוטומציה המופעלים על ידי התנהגות משתמשים ועוד". "אנחנו מרוצים ממהירות התגובה של שרתי AWS", סיכם ישראלוב. "הם גרמו לכך שהשירות שלנו יהיה מהיר, ולמערכת שלנו להיות נגישה וזמינה. אנחנו משתמשים בשירותים רבים, ביניהם EC2 ,RDS ,Cloudformation Elastic Cache, איזון עומסים ו-WAF SES. המערכת שלנו יכולה לעבוד גם בתצורת רישוי מסורתי. שירותי AWS נותנים לנו קשת רחבה של פתרונות וגמישות מלאה".

נפגעות ונפגעי תקיפה מינית חווים טראומה מתמשכת. זה מתחיל בתקיפה או באלימות המינית שחוו, וממשיך במערבולת הרגשות הקשים, הטלטלה וההשלכות הדרמטיות, וכן - גם הבירוקרטיה והאינטראקציה עם רשויות החוק וגורמי הבריאות, שמגיעים אחרי התקיפה. אפליקציה חדשה שנמצאת בפרויקט גיוס המונים מבקשת לסייע להם/ן ברגעים הרבים והלא פשוטים הללו. מדף הפייסבוק של "מעטפת" - זה שמה של האפליקציה - ומדף פרויקט ההד-סטארט שלה, ניתן ללמוד כי מדובר מיזם חברתי ללא מטרות רווח - אפליקציה ראשונה מסוגה שתרכז במקום אחד, נגיש ונוח, את המידע, את ערוצי התמיכה וכלים ייחודיים לשם סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה ואלימות מינית. היא תונגש בחמש שפות: עברית, אנגלית, ערבית, אמהרית, ורוסית, ותעמוד לרשותם/ן של הנזקקים לה בעתות חירום, במצב של פגיעה ממושכת ולאורך תהליכי השיקום. מימון פיתוחה של אפליקציית "מעטפת" נשען בשלב זה על פרויקט גיוס ההמונים, שמסתיים בעוד חמישה ימים בלבד, כשבינתיים (נכון למועד כתיבת שורות אלו) הוא אמנם מתגאה ב-738 תומכים וב-152,189 שקלים שכבר נאספו (מתוך 200,000 השקלים שהם היעד שלו), אלא שמדובר במיזם גיוס של הכל או כלום, כך שאם לא יעמוד ביעד עד פקיעת המועד ביום א' הקרוב - הכסף והמימון לא יגיעו אל היזמים ו"מעטפת" לא תצא לאור כנראה. הקמפיין הוויראלי להגברת חשיפת המיזם כלל וכולל משתתפים ומשתתפות - חלקם מפורסמים ומפורסמות, כמו אורנה בנאי, מרינה מקסימיליאן, נועה מיימן, משה אשכנזי, הדס שטייף ודפנה לוסטיג, חלקם אנשי מקצוע העובדים עם נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ואחרים - שקראו לתמוך בו כלכלית. כחלק מהקמפיין הועלה סרטון הסברה ליוטיוב, וכן התבקשו הגולשים לכתוב על כפות ידיהם "יש לך מעטפת" ולהצטלם כשהם מספרים על המיזם ומעודדים רבים ככל שניתן להשקיע בו סכום לפי בחירתם, החל מ-35 שקלים (כולל תשורות תודה לחלק מהתורמים). הילה ורנר ואורלי פרוינד, שיזמו את "מעטפת", סיפרו באתר הגיוס כי מדובר ב"פיתוח ממשק חדשני, מתקדם ומציל חיים", שמאחוריו "הרצון לעשות ולהנגיש בצורה נוחה את כל האינפורמציה הדרושה, ברגעים בהם הכל מרגיש מבולבל וקשה". עוד צוין כי "רבות מאיתנו עברנו אונס והתעללות מינית, אנחנו מכירות את הצורך הנואש, והמכאיב הזה בעזרה, מכירות את הבלבול, חוסר האונים ובעיקר את התסכול כשאת רוצה עזרה! מאוד רוצה! ולא מוצאת מענה, ישיר! ממוקד! מכוון וחד משמעי למה שאת מחפשת". מעטפת, כך נטען, נועדה "להקל מאוד על השיוט בים האינפורמציה" והיזמיות הרחיבו ש-"כל אחת ואחד יוכלו להוריד את 'מעטפת' למכשיר האישי שלהם, ניתן יהיה לעשות זאת גם מבלי לחשוף ולהיחשף". הפונקציות שתכלול האפליקציה האפשרות הראשונה והדחופה ביותר שיספק השירות בעבור מי שחוו אונס או תקיפה, היא ללא ספק להגיע בצורה מהירה לשירותי החירום, המשטרה או מד"א, ולהחליט האם ברצון המותקף שיאתרו אותו. "דרך האפליקציה", נכתב, "ישנן אפשרויות טכנולוגיות חדשניות ומיוחדות להגיע אל מוקדי החירום באופן דיסקרטי, סמוי ומוסווה, מבלי שהפוגע ישים לב שהזעקת עזרה!". עוד מספק היישום אפשרות לאתר את בית החולים הקרוב בו יש חדרי מיון אקוטים, חדר בדיקות ייעודי לא/נשים שעברו תקיפה מינית בפרק זמן של עד שבוע מהתקיפה, ושם ניתן להיבדק ברמה הדיסקרטית והאינטימית יותר, וכן לבצע את ערכת האונס המשמשת כראיה קבילה בבית המשפט, במידה שרוצים להגיש תלונה. המערכת מעדכנת את הצוות הרפואי שהנפגע/ת בדרך. בנוסף, למי שנתקל בפדופיליה ברשת, האפליקציה תאפשר יצירת קשר מהיר עם 105 או עם המשטרה; לחווים מצוקה רגשית יסופק מידע על חדרי המיון האקוטים הקרובים וקווי התמיכה על כל המגוון הנרחב שלהם יהיו זמינים בלחיצת כפתור אחת; עוד תספק האפליקציה מידע מדויק, מרוכז, בצורה פשוטה ויעילה, על פי מיקום והעדפה של בעל/ת הנייד, על מקומות הסיוע הקרובים - אלה המוכרים יותר, כמו מגוון מרכזי הסיוע, והמוכרים פחות; מידע על שירותי רפואה שונים מוכווני טראומה; מידע מהתחום המשפטי לצורך הגשת תלונה והענשת הפושעים: פרטים על הבדלים בין הליך פלילי לאזרחי; ומידע אודות ערוצי סיוע ושיקום שונים ומגוונים. כמו כן יוצע ביישום אזור אישי ובו, בין השאר, נמצאת 'הכספת' - מקום שבו יוכלו הנפגע/ת לתעד כל סוג של חומר, בין אם בזמן הפגיעה ממש או כ"יומן מסע". כל החומר הזה נמחק מיידית באופן אוטומטי מהסמארטפון של המשתמש, כך שהכל נשאר דיסקרטי ושמור, ולא צריך לפחד לתעד 'ולדבר' את הדברים. היכנסו לתמיכה בפרויקט.

כתב: הילל יוסף. בנק ישראל חיפש פתרון מאובטח, שיספק יכולת שיתוף מסמכים ושיחות וידיאו של עובדי הבנק - בינם לבין עצמם, מרחוק ומאתרי הבנק לתקשורת פנים ארגונית, וכן ומול ספקים חיצוניים. "בתוך פרק זמן קצרצר, של שלושה ימים , הבאנו לחיבור של 400 מעובדי הבנק עם פלטפורמת Teams של מיקרוסופט. בהמשך אף הכפלנו את המספר והגענו ל-800 עובדים", אמרו ליאור ג'ורג'י, מנהל אגף תשתיות טכנולוגיות בבנק ישראל, וכפיר אדרי, מנהל יחידת שירותי מחשוב באגף התשתיות בבנק. משבר הקורונה האץ את התהליך, שהחל לפני כחצי שנה, כאשר אנשי CloudEdge החלו בהטמעת תשתיות מחשוב לקראת הטמעה עתידית של Microsoft Teams. עד אז, אנשי הבנק עבדו עם הפתרון העסקי של סקייפ, באופן מצומצם. "חיפשנו פתרון שייתן מענה לשיחות בתוך ומחוץ לארגון, עם סביבת עבודה מודרנית דיגיטלית שמאפשרת, למשל, שיתוף מסמכים", אמרו ג'ורג'י ואדרי. "היה לחץ מלשכת נגיד הבנק למצוא פתרון לנושאים אלה. בשיתוף תומר מזרחי, CTO החטיבה, החלטנו ללכת על פתרון של מיקרוסופט כפתרון לעבודה משותפת, שיטשטש את הגבולות הגיאוגרפיים בין סניפי הבנק בתל אביב ובירושלים". [caption id="attachment_318369" align="alignnone" width="600"] CloudEdge[/caption] שדרוג חלוצי לחדרי הישיבות אדרי הוסיף כי "במסגרת הפרויקט, בימים אלה אנחנו עורכים שדרוג לחדרי הישיבות עם פתרונות מולטימדיה, הכולל גם הטמעה של Crestron Flex, שמתממשק ל-Teams. זהו פרויקט חלוצי, שבמסגרתו אנחנו נותנים מענה אחיד לכלל המשתמשים עם ממשק משתמש ידידותי, נראות ומערכות הגנת גלישה למשתמשים. ניתן להיכנס ל-Teams Microsoft מכל מקום, עם כל רכיב - מחשב נייד, נייח, טאבלט וטלפון חכם - ועם זהות אחידה. זאת פלטפורמה לתקשורת קול ו-וידיאו, בעצם שולחן עבודה מודרני, שמאפשר עבודה משותפת על משימות וקבצים, ממשק אחד לכל סוג התקשורת - טקסט, קול ו-וידיאו, ניהול יומן פגישות, תוספים של שותפי צד ג', ביצוע סקרים וכו'... הפלטפורמה מאחדת אנשים לקבוצות עבודה בסביבת העבודה המודרנית. ניתן לקיים פגישות ושיתוף פעולה דינמי ללא תלות במיקום של העובדים בעולם - בבית או במשרד. במיוחד בעת משבר הקורונה, המידע הארגוני צריך לעבור במערכת המאפשרת פעולה הדדית של חילופי מידע ונתונים, שמשמשת את האנשים הזקוקים לה". לדבריו, "ההחלטה להטמיע שירות חדש לתקשורת הפנים ארגונית התקבלה במהירות לאחר ששעלה הצורך בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ושינוי מתכונת העבודה". "שבועיים לפני פרוץ המגיפה", אמר ג'ורגי, "אדרי ואני החלטנו שאנחנו לא פותחים את המערכת למשתמשים לפני שמוודאים שהכול עובד. שחררנו את המערכת לקבוצה מצומצמת של עובדים בלשכת הנגיד והיא עבדה באופן תקין. אז הגיע המשבר והבנו שעלינו לתת מענה מידי מהיר לעבודה מרחוק לכל עובדי הבנק. התחלנו בהפצה מידית וגורפת מ-0 ל-800 עובדים, כולל הרמת אתר הדרכה עם סרטוני הסברה". ג'ורג'י ואדרי הוסיפו כי "חשוב היה לנו שהנהלת הבנק תפרוש את חסותה על הפתרון. מעבר למנכ"ל ולנגיד, שתמכו בפתרון, מנהלת חטיבת משאבי אנוש, פנינה קרן, זיהתה את הפוטנציאל של המערכת ואת החשיבות של כלים דוגמת Teams, ויחד עם נציגים של משאבי האנוש פיתחנו תוכנית הטמעה ולמידה לכל עובדי הבנק". [caption id="attachment_318370" align="alignnone" width="600"] אושרי דהן, מייסד משותף ומנהל תחום 365 ב-CloudEdge. צילום: אריאל מונפו[/caption] "פלטפורמה שמתאימה כמו כפפה לארגוני אנטרפרייז" אושרי דהן, מייסד משותף ומנהל תחום 365 ב-CloudEdge, אמר כי "Microsoft Teams זאת פלטפורמה שמתאימה כמו כפפה לארגוני אנטרפרייז כמו בנק ישראל, ומאפשרת מגוון יכולות צ'ט, שיחות ועידה, שיתוף מסכים וקבצים, פגישות מרוחקות ואינטגרציה עם יישומים ואפליקציות. בשלב הבא, אנחנו מתכננים להעמיק ולחזק את ההטמעות של המערכת בשגרת העבודה השוטפת, ולהיעזר ב-Teams לצרכי ניהול משימות וניהול פרויקטים באופן מלא". לדברי דהן, "אפליקציית Teams מבית מיקרוסופט הביאה הרבה יכולות, ואנחנו סומכים על כך שהיא משתכללת ומשתפרת כל הזמן. למשל, החברה שחררה רכיבים רבים בתקופה האחרונה". עוד הוא אמר כי "ידענו שרציפות השירות ללקוחות מיקרוסופט במהלך התקופה הזו, על אף שגבר הביקוש, תישאר בעדיפות עליונה, ונוכל לצפות לכך שלא יהיו תקלות. מיקרוסופט מספקת לנו כלים, מידע וטיפים שיעזרו לעובדים להסתגל לעבודה מרחוק. בנק ישראל לקח את הפלטפורמה, מינף אותה לצרכיו והביא לשיפור יכולת העבודה מרחוק של כלל עובדיו". "כיום", סיכמו ג'ורג'י ואדרי, "יותר מ-70% מעובדי הבנק עורכים פגישות ב-Teams, ורבות מהפגישות נערכות באמצעות הפלטפורמה. רגע השיא שלנו היה בשיחה משותפת שנערכה ל-200 עובדים בו זמנית. המערכת הפכה להיות חלק מרכזי מהפעילות השוטפת ומהתרבות האירגונית של הבנק. היא התלבשה ככפפה ליד למוצרים הפנים ארגוניים שלנו והביאה ערך מוסף לעובדים. CloudEdge ליוותה אותנו לאורך כל הדרך. אנחנו ממתינים לפתרונות המתקדמים של מיקרוסופט וקרסטרון, שנטמיע בחדרי הדיונים".

שחר סבג תפקיד: מפתח ווב בטראקס. מה זו גאווה בשבילך? "לקום בבוקר ולדעת שגם היום אתה הולך להיות אתה". [caption id="attachment_318307" align="alignnone" width="600"] שחר סבג, מפתח ווב בטראקס. צילום: יח"צ[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "טראקס היא סביבה מדהימה להיות מי שאתה ולחגוג את עצמך, וזה קורה רק בזכות האנשים, שאחד אחד יוצרים ומאפשרים את הסביבה הזו. זכור לי במיוחד איך אחרי האפי האוור גאווה בשנה שעברה, כל חברי הצוות שלי (שהיו כולם סטרייטים מלבדי) תלו דגלוני גאווה במקומות שלהם, ובאופן אירוני רק במקום שלי לא היה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "יכול להיות שאני לא צורך הרבה אקטואליה, אבל הרבה זמן לא שמעתי על אפליה על רקע להט"בי, אם כי יהיה נאיבי להסיק מזה שהיא לא קיימת. החברה שאנחנו חיים בה, ואולי במיוחד בהיי-טק, פתוחה ומכילה יותר מבעבר, וגם אם יש אפליה כזו היא ככל הנראה מוסתרת על ידי תרבות הפוליטיקלי קורקט. עם זאת, החברה צריכה להשתפר בדברים הקטנים. זה מעט פילוסופי, חברות צריכות לשים לב: למי נותנים העלאת שכר - לסטרייט הנשוי עם ילדים או לגיי הרווק? אתה יכול לאפשר למשפחה קיימת להתקיים בצורה טובה יותר ומהצד השני, מרחיק את חלום המשפחה ממישהו אחר". אלדד מטמון תפקיד: מנהל פרויקטים ביבמ. מה זו גאווה בשבילך? "בשבילי, גאווה זו האפשרות להיות אמיתי עם הסביבה ללא חשש, שתהיה לי היכולת ללכת יד ביד עם בן הזוג שלי ברחוב של כל עיר, לחייך לאנשים ושיחייכו אליי בחזרה, ושלא ישאלו מי האבא ומי האימא". [caption id="attachment_318309" align="alignnone" width="600"] אלדד מטמון, מנהל פרויקטים ביבמ. צילום: אלעד מטמון[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "כאחד ממובילי התא הגאה של החברה בישראל אני יכול לומר שיבמ עושה כאן לא מעט, אבל אנחנו תמיד שואפים לעשות יותר. כחלק מפעילויות התא אירחנו באתרים השונים מגוון הרצאות ופעילויות, שכללו, בין היתר, מפגשים עם נציגי ארגונים חשובים כמו תהל"ה - תמיכה להורים של להט"בים, מעברים - למען טרנסג'נדרים.ות, וחוש"ן – ארגון ההסברה של הקהילה. בנוסף, אנחנו משתדלים לעודד עובדים להט"בים לקחת חלק פעיל ולשתף את הסיפורים האישיים שלהם, ובמרבית המקרים, התגובות למפגשים האלה פשוט מרגשות. יבמ הייתה בין החברות הראשונות להצטרף לסטנדרט המגוון הישראלי (Israel Diversity Standard) של ארגון LGBTech, שמעודד חברות במשק לגיוון והכלה, ואנחנו שמחים שלוגו החברה מתנוסס על היוזמה ומהווה דוגמה לחברות אחרות. כמו כן, בין שאר הדברים שנעשו בשנים האחרונות, יבמ לקחה חלק פעיל במצעדי הגאווה בתל אביב ובחיפה, עם נוכחות גדולה של עובדי החברה, נתנה חסויות לאירועי גאווה טכנולוגיים שונים, אירחה מיט-אפים ואף הייתה בין הראשונות לגנות בפומבי את האפליה בנושא הפונדקאות ב-2018 - דבר שעורר גל הזדהות פומבי ותומך של עובדי החברה בישראל. את מרבית האירועים אנחנו מרכזים בחודש הגאווה, בשל הסמליות שלו בשנה, אבל העבודה העיקרית ליצירת אווירה בטוחה בחברה נעשית בצורה יומיומית, עם מדיניות של דלת פתוחה ואפס סובלנות לפגיעה של עובד אחד באחר, על כל רקע שהוא". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "באופן אישי, לא נתקלתי באפליה, אבל אני חושב שבכל הקשור ללהט"בים, תעשיית ההיי-טק הרבה יותר פתוחה כיום ממה שהייתה בעשורים הקודמים. אפשר לראות את זה בהצטרפות של עוד ועוד חברות לנושא הגיוון וההכלה בתעסוקה, ובעוד ועוד תאים גאים, שצומחים בחברות הצעירות והוותיקות כאחד. יחד עם זאת, יש עוד עבודה לעשות בשיח הציבורי, ויש מקום לעודד גיוסים והכשרות של אוכלוסיות בתוך הקהילה שפחות רואים או שומעים עליהם, כמו הקהילה הטרנסג'נדרית". עידן חיון תפקיד: חוקר בתחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. מה זו גאווה בשבילך? "בשבילי, גאווה היא הכוח שאני מקבל מתחושת האחדות בקהילה. שאני מיוחד אבל לא לבד". [caption id="attachment_318310" align="alignnone" width="600"] עידן חיון, חוקר בתחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום עצמי[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "מיקרוסופט היא חברה שמקדמת מגוון אנושי כערך. זהו התפקיד של כולנו בחברה לגרום לסובבים אותנו להרגיש נשמעים ושייכים, מבחינות מקצועית וחברתית. מגוון אנושי יוצר מגוון דעות, משפר את חוויות העבודה ונותן נקודת מבט רב ממדית על המוצרים שאנחנו עובדים עליהם והלקוחות שאנחנו משרתים אותם". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "להט"בפוביה היא בדרך כלל סמויה מן העין. למשל, אם מועמד להט"ב לתפקיד כלשהו מקבל הודעה שבחרו להתקדם עם מועמד אחר - איך הוא יכול לדעת מה הסיבה האמיתית שהוא לא נבחר? מעצם העובדה שידוע שלהט"בפוביה קיימת, תמיד יקנן הספק שהחלטות מסוימות או האופן שבו אנשים מתנהגים כלפי חברי הקהילה יכולים לנבוע ממנה. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות. כיום, מצב הקהילה בהיי-טק הוא טוב, וצריך לקחת רגע כדי להעריך את הדרך שעברנו וההתקדמות שנעשתה בזכויות הקהילה ובקבלה החברתית. בהיי-טק, ובפרט במיקרוסופט, נעשים מאמצים רבים על מנת לשפר את זכויות הקהילה הלהט"בית ולהביא את הנושא למודעות של כל העובדים והסובבים אותם. במיקרוסופט מדובר במענק הפונדקאות שכל עובד להט"בי זכאי לו, תא למען העובדים הלהט"בים בחברה, תרומה לאירועי הקהילה ותרומה כספית, שנעשית דרך קמפיין התרומות של מיקרוסופט Give. כל אלה גורמים לי להרגיש גאה להיות חלק ממיקרוסופט". ובכל זאת, איך ניתן לשפר עוד יותר? "הנטל שבשיפור המצב מוטל על הקהילה הלהט"בית בהיי-טק. עלינו להשתמש בלהט"ביות שלנו ולמנף את הייחודיות שלנו כדי להצליח. הלהט"ביות שלנו היא מה שהופך אותנו לאנשים שונים, מעניינים, מלאי חוויות וסיפורים, ונותן לנו נקודת מבט ייחודית על החיים - וזה מה שיהפוך אותנו לקולגות ועובדים טובים יותר". תומר פוס סנדרוביץ' תפקיד: סמנכ"ל ניהול מוצר בנטורל אינטליג'נס. מה זו גאווה בשבילך? "ברמה הפרטית שלי, גאווה היא קודם כל המשפחה הגרעינית שלי - בעלי ושתי הבנות המעלפות שלנו והמשפחות של שנינו, שמקיפות אותנו. העובדה שהצלחנו להקים משפחה ושבנותינו מוקפות באהבה של סבתות, סבים, דודים ודודות לחלוטין לא מובנת מאליה עבור הרבה להט"בים.ות. מעבר לכך, ברמה הציבורית, זו גאווה בקהילה שאליה אני שייך, שבזכות הרבה מאוד א.נשים אמיצות ואמיצים הגיעה להישגים מדהימים, שמאפשרים לי להיות מי שאני ולחיות את חיי כפי שאני חי אותם כיום". [caption id="attachment_318311" align="alignnone" width="600"] תומר פוס סנדרוביץ', סמנכ"ל ניהול מוצר בנטורל אינטליג'נס. צילום: יח"צ[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הדבר שהוא אולי הכי פעוט אבל מאוד משמעותי עבורי מהרגע שנכנסתי למשרדי החברה הוא דגלי הגאווה בכניסה למשרדים, בכל ימות השנה. עבור מועמד שמגיע לראיון ועובד חדש שמתלבט איך להתייחס לזהותו המינית במקום העבודה, זה אומר המון. מעבר לכך, החברה תומכת בכל ימות השנה במספר רב של עמותות מהקהילה, במגוון דרכים. עמותות שונות מתארחות במשרדים שלנו באופן קבוע ובכלל זה ארגון מעברים, וזה יוצר קשר בלתי אמצעי ונראות בקרב עובדי החברה. נטורל אינטליג'נס הייתה בין הראשונות להציע סיוע כלכלי בסך של 50 אלף שקלים למי שלא יכול לבצע הליך פונדקאות בארץ, וכמובן שהחברה היא חלק מקהילת LGBTech וחתומה על ה-Israel Diversity Standard". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "על אף שהמצב בהיי-טק יותר טוב מבהרבה מגזרים אחרים, גם שם עדיין קיימת אפליה, שלעתים נובעת מחוסר ידע או מודעות, ולא בהכרח מזדון. יש קו ישיר שמחבר בין אפליה להיעדר ייצוג של אוכלוסיות נוספות בחברה וללא ספק, פעילות של הקהילה וחברות וחברים בה מתוך הארגונים מובילה לשינוי חיובי". נמרוד מאי תפקיד: סמנכ"ל מסחרי בסונראקס. מהי גאווה עבורך? "גאווה עבורי זה קיבוץ אנשים מוכשרים תחת אותה קורת גג על מנת לבצע משימה שבסופו של יום, כלל העולם יוכל להנות מפרי עמלם, מבלי לייחס כל חשיבות למוצא, דת או נטייה מינית. עצם העובדה שאנחנו לא מייחסים כל חשיבות לכך בתהליך גיוס העובדים היא לא מקור לגאווה, כי אם כך צריך לפעול ולנהוג. בסוף היום, החברה שלנו יושבת בחיפה ובתל אביב, עובדים בה גם יהודים וגם מוסלמים, ולאור העובדה שבתהליך המיון לא נשאלת שאלת הנטייה המינית - למי אכפת?" [caption id="attachment_318312" align="alignnone" width="600"] נמרוד מאי, סמנכ"ל מסחרי בסונראקס. צילום: יח"צ[/caption] האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אני לא מודע לאפליה נגד להט"בים.ות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. נהפוך הוא, בהסתכלות על המשק, מדובר באחד הענפים שמתעלה מעל הצורך להגדיר עובד מעבר למדדים של כישרון ויכולות אנושיות - ותו לא". לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן.

שוק ה-Wi-Fi העולמי עובר בימים אלה תהליכי התחדשות ושינויים גדולים. בשנת 2013 הושק תקן 802.11.ac, שהביא שינויים לעולם האלחוט בדמות רוחבי פס גבוהים יותר (פי שלושה מהתקן הקודם - 802.11n), שידור סימולטאני למספר מכשירים במקביל (MU-MIMO) וטיוב בגלישה בתדר 5 ג'יגה-הרץ. השקת תקן האינטרנט האלחוטי Wi-Fi6 (או, בשמו הקודם, 802.11ax) לפני כשנה טרפה את הקלפים ומשנה את כללי המשחק בשוק האלחוט בפרט ובשוק התקשורת בכלל. תקן זה מאפשר העברת נתונים בקצב גבוה של עד 10 ג'יגה-ביט לשנייה על גבי רשתות האלחוט, כמו גם קישור של כמות משתמשים גבוהה בו זמנית, יציבות ומהירות. במילים אחרות, רשת האלחוט הארגונית כבר לא מהווה צוואר בקבוק ב-LAN הארגוני. יתרה מזאת, היכולת להעביר כמויות מידע גדולות בקצבים גבוהים על רשת האלחוט פותחת בפני ארגונים רבים עולם חדש של פתרונות ותצורות עבודה שהיו מוגבלים עד היום לעולמות התקשורת הפיזית בלבד. שימוש ביחידות גישה התומכות ב-Wi-Fi6 כחלק מתכנון הרשת האלחוטית צריך ללכת יד ביד עם תכנון התשתית הפסיבית ותשתית המתגים של הארגון, על מנת ליצור סביבה שתאפשר להביא לידי ביטוי ולנצל בצורה מיטבית את יכולות האלחוט החדשות. כחברה מובילה וכחלוצה בעולמות האלחוט והמתגים מביאה ראקאס (Ruckus) לשוק את טכנולוגיית ה-RF הייחודית שלה (שמורה בפטנט), שנקראת +Beamflex, בשילוב עם תקן Wi-Fi6. בשנה האחרונה השיקה ראקאס מספר דגמי יחידות קצה (Access Points) חדשים, המבוססים על טכנולוגיית802.11ax WiFi6 Certified, מהווים קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת יכולות וביצועים, ומשלבים בתוכם תמיכה בפרוטוקולי IoT כגון Zigbee ו-BLE, המובנים ביחידה עצמה. בקר מקומי, ענן ציבורי ומה שביניהם ניהול יחידות הגישה (AP) יכול להתבצע ממגוון פלטפורמות הניהול של ראקאס - בקר מקומי (פיזי או וירטואלי), ענן פרטי, ענן ציבורי או ניהול ללא בקר (Unleashed). בשונה ממתחרותיה, מאפשרת ראקאס ללקוחות שלה לבחור את פלטפורמת הניהול המתאימה לכל אחד מהם בהתאם לגודל הרשת, לצרכים הספציפיים ולמודל העבודה שבו הוא מעוניין. יתרה מזאת, מתוך הבנה כי צרכי הארגון משתנים לאורך הזמן, וכך גם הדרישות והיישומים של רשתות האלחוט וה-LAN, מציעה ראקאס מודל ייחודי המאפשר ללקוחות לעבור מפלטפורמת ניהול אחת לשנייה בצורה קלה ומהירה, בהגדרה מרחוק וללא צורך בהחלפת ציוד הקצה. פלטפורמת Unleashed מאפשרת ניהול ובקרה של הרשת האלחוטית, אך מייתרת את הצורך לרכוש בקר ורישוי. ראקאס הצליחה להכניס בקר מתקדם לתוך אחת מנקודות הגישה ברשת, וזאת מבלי לפגוע בתפקודה כיחידת שידור וקליטה אלחוטית. הבקר כולל מגוון רב של יכולות, המבוססות על פלטפורמת ה-ZoneDirector הוותיקה והאהובה על ידי המתקינים והלקוחות, לרבות עמודי נחיתה לרשת אורחים, חיבור לשרתי AAA להזדהות מאובטחת לרשת, ACL ומרבית השימושים של ארגוני SMB/SME. הפלטפורמה תומכת בעד 128 נקודות גישה בסביבת עבודה אחת. פלטפורמת הענן הציבורי של ראקאס (Ruckus Cloud) מאפשרת לספקי IT ארגוניים וספקי שירותים מנוהלים (MSPs) לנהל בקלות ובצורה אינטואיטיבית את הרשת הקווית והרשת האלחוטית ממקום מרכזי אחד במודל As a Service. באמצעות יישום טכנולוגיות מתקדמות ושימוש בטופולוגיית מיקרו-שירותים, ממזג Ruckus Cloud את ניהול הרשת, ניטור הרשת ויכולות Troubleshooting לכלי אחד מרכזי, ומאפשר לצוותי IT לפתור בעיות במהירות ולשפר באופן יזום את חוויית המשתמש. בנוסף, מאפשר Ruckus Cloud יכולות גדילה (Scalability), זמינות גבוהה, תכנות והפעלה מהירה של שירותים על גבי הפלטפורמה. כלי חדש לאנליטיקה באחרונה חשפה ראקאס כלי חדש לאנליטיקה, שכבר זכה לשבחים בקרב המנמ"רים והמתקינים בזכות הממשק הנוח והקל לתפעול, הנתונים החיוניים והמענה שנותנת הפלטפורמה להתמודדות עם תקלות ואף מניעתן מבעוד מועד. Ruckus Analytics הינו שירות Network Intelligence ו-Service Assurance במודל ענן, המאפשר, באמצעות יישום טכנולוגיות למידת מכונה ובינה מלאכותית, נראות מקיפה של הרשת, מאיץ פתרון בעיות ותקלות ועוזר לצוותי ה-IT לעמוד ב-SLAs. באמצעות מידע אונליין המתקבל מהרכיבים ברשת הופך Ruckus Analytics את הנתונים לתובנות מעמיקות שבעזרתן ניתן לבצע ניהול של הרשת בצורה קלה ואינטואיטיבית, לייעל ולקצר את זמן הטיפול בתקלות, להפחית את העלויות ולנצל את המשאבים בצורה מקסימלית. גטר קום, הנציגה הרשמית של Ruckus Commscope העולמית, מזמינה אותך להתקדם לשירותי אלחוט במהירות גבוהה, עם רשת יציבה ואמינה, ללא פשרות. נשמח להציע לך סקר מקצועי ללא עלות, לבחינת הצרכים והפתרונות לקבלת אינטרנט אלחוטי, איכותי, אמין ומהיר. למידע נוסף היכנסו לכאן או צרו עמנו קשר במייל.

"השימוש בשב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה מבטא חוסר אמון כלפי היכולות של תעשיית ההיי-טק הישראלי. אנחנו אוהבים להתגאות בה, והנה, כשאנחנו צריכים אותה אנחנו לא רותמים אותה לצרכי הקיום שלנו", דברים אלו אמר עו"ד חיים רביה, אתמול בדיון שקיימה ועדת החוץ והביטחון על הצעת החוק הממשלתית שנועדה לאפשר לשב"כ לאכן טלפונים של חולי קורונה. עו"ד רביה הוזמן לוועדה, כמי שעומד בראש עמותה חדשה בשם פרטיות ישראל שהוקמה בתחילת החודש, ושמאחוריה אנשי אקדמיה, ממשלה לשעבר וטכנולוגיה. בפוסט שפרסם אמש (ב') בפייסבוק כתב רביה בין היתר, "השימוש בשב"כ מנוון ומסוכן – גם מסיבות עקרוניות וערכיות וגם מסיבות כלכליות". "הוא מנוון כי בעצם קיומו הוא פוטר את משרד הבריאות מנקיטת צעדים שהם מחויבי המציאות – תגבור המערך האפדימיולוגי כפי שנעשה בכל העולם המערבי ופיתוח יעיל של אפליקציה מדויקת יותר מהתחקות שמבוססת על איכון סלולרי", כתב רביה. הוא המשיך וטען כי לא מדובר רק בפגיעה קלה בפרטיות. "ארגון ביון מסכל הכפוף קודם כל ובראש ובראשונה לאדם אחד במדינה, הוא ראש הממשלה, כל ראש ממשלה!, עוקב אחרי כל אזרחיה שאינם פושעים, אינם מרגלים, אינם מחבלים, ורובם המכריע גם לא יהיו חולים", המשיך רביה וכתב. בהמשך עמד רביה על ההשלכות הבינלאומיות שעלולות להיות אם הממשלה תפעיל את השב"כ כדי לעקוב אחר חולי קורונה, והביע חשש שהדבר יפגע ביכולת של גופי ממשל, בנקים ומוסדות אקדמים לקבל מידע אישי מאירופה, מאחר שישראל תוכר כמדינה שפוגעת בזכות הפרטיות, שהיא זכות יסוד באירופה ובישראל. אישור החוק - נדחה לשבוע הבא ואז הוקדם שוב להיום ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), הכינה אתמול לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. בסיום דיוני הוועדה פנה משרד הבריאות ליו"ר הוועדה ומסר כי לאור נתוני התחלואה, ונוסח הצעת החוק המסתמן, העדפתם היא שהוועדה תמשיך לדון בהקדם בהצעת החוק הממשלתית המלא, ללא הסדר ביניים. בשים לב לדברים אלו של הממשלה, והסתייגויות חברי הכנסת אשר הושמעו בדיון היום, החליט יו"ר הוועדה כי אין מקום להמשיך לקדם את הצעת החוק המפוצלת אתמול, והוא יפעל להעברת הצעת החוק בנוסחה המלא בשבוע הבא. אלא שבשעות הבוקר החליטה הממשלה שלא לקיים את ההסכם, ולהעלות את החוק לקריאות שנייה ושלישית עוד היום (ג'), ולא בשבוע הבא.

אוניברסיטת חיפה, כמו מוסדות אקדמיים אחרים, נאלצה להתמודד בתקופת הקורונה עם האתגר של מעבר חד, בלוח זמנים קצר, מלימודים פרונטליים ללמידה מקוונת, ולהבטיח את רציפות המשך שנת הלימודים האקדמית. פרטים על איך היא עשתה זאת סיפר אלעד בוכמן, מנהל מערכות ה-ווב של האוניברסיטה הצפונית. בוכמן השתתף בכנס ERP 2020 של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע באופן וירטואלי. הוא ציין כי "בתוך ימים אחדים הקמנו שירותים שנתנו מענה למערך ההוראה והבחינות של האוניברסיטה. כל הקורסים הפכו למתוקשבים". השיעורים הדיגיטליים הועברו במהלך תקופת המשבר לסטודנטים באמצעות מערכת מודל. מדובר במערכת אחת, מבוססת זום, שייתרה את הצורך לעבור בין מערכות. "כל מה שהמרצים והסטודנטים היו צריכים לעשות זה להיכנס למערכת בבוקר, והשיעור החל בלחיצת כפתור", אמר בוכמן. "זאת ועוד, ההרצאות הוקלטו, כך שכל סטודנט יכול היה לצפות בהן בזמנו החופשי, דרך מערכת המודל". בחינות מתוקשבות - בקמפוס שאלת הבחינות לסיום הסמסטר נמצאת במחלוקת בין הממשלה לאוניברסיטאות. הממשלה קיבלה אתמול (ב') החלטה לקיים את כלל הבחינות באופן מתוקשב, החל מיום א' הקרוב, אולם ראשי האוניברסיטאות טוענים כי הם לא מוכנים לכך. בין אם הבחינות תהיינה מתוקשבות באופן מלא או לא, אנשי המחשוב של אוניברסיטת חיפה פיתחו מערכת שמאפשרת לקיים בחינות מתוקשבות בקמפוס עצמו. כך גם בוכמן: בשיחה עם אנשים ומחשבים הוא אמר כי ההחלטה להעביר את כל המבחנים לבתים היא "פתרון שלא יכול להיות יעיל ב-100% והוא לא פותר את בעיית ההעתקות, גם אם נוסיף מצלמה שתצלם את הסטודנטים - ואת זה לא נעשה, מן הסתם". הפתרון שמצאו באוניברסיטת חיפה יצירתי, והוא כבר יושם בבחינות שנערכו במהלך הסמסטר: "גם את הבחינות קיימנו על מערכת המודל. האתגר הראשון היה שלא היה לנו מספיק מחשבים לכל הסטודנטים, ולכן אפשרנו להם להביא את המחשבים האישיים שלהם. אלא שזה יצר אתגר נוסף - מניעת העתקות. הפתרון לכך היה שהבחינות התקיימו בדפדפן סגור, שמונע מהסטודנט לגלוש למקומות נוספים פרט לאתר הבחינה", אמר בוכמן בכנס. בהמשך הרצאתו הוא ציין תהליכי דיגיטציה נוספים שהאוניברסיטה משקיעה בהם כדי לייעל ולקצר תהליכים, כמו אוטומציה של טפסים והטיפול בהם. הוא אמר כי מערכות ה-ERP לא נותנות מענה לאתגר זה ולכן, יישמו אנשי התקשוב של האוניברסיטה שעל הר הכרמל מערכות צד שלישי חכמות, שיודעות להתחקות אחר תהליכים ולייעל אותם, ולהתממשק עם מערכות מרכזיות. כמו כן, הטמיעה האוניברסיטה מערכות RPA שיודעות לבצע תהליכים שלמים, טוריים, למשל תהליכי קליטת עובד, ובכך חוסכות הרבה זמן ומשאבים. לסיכום אמר בוכמן כי "התהליך שעברנו בתקופת הקורונה מלמד אותנו לא מעט על העתיד. הקמפוס לא יהיה אותו דבר ויהיו חלופות דיגיטליות ללימודים הפרונטליים".