בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים על מצב הכלכלה הישראלית אחרי הקורונה, כאשר כל הסימנים מצביעים על ראשיתו של מיתון עמוק במרבית המגזרים במשק. הבוקר (א') פרסמו רשות החדשנות וארגון IATI סקר שמציג תמונה קודרת שצפויה בחודשים הקרובים גם בהיי-טק הישראלי. על פי הנתונים, רבות מהחברות הקטנות בענף כבר פיטרו מאז תחילת משבר הקורונה ומחצית מהחברות מתכננות גל פיטורים נוסף עד סוף השנה. חלקן אף מעריכות שהן לא ישרדו. מדובר בנתונים מטרידים במיוחד נוכח העובדה שבמצבי משבר קודמים במשק, ההיי-טק תמיד היה רמה אחת מעל לשאר הענפים, ושידר שהוא מספיק יציב כדי שיוכל להסתדר לבד ואף לעזור לחלץ אותנו מהמצב. לא הפעם. הנתונים הקשים צריכים להדליק נורות אזהרה ענקיות ובוהקות בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה, לסייע להיי-טק ולא לראות זאת רק כסיוע נקודתי לענף, אלא לכלל המשק. ההיי-טק מבוסס בחלק ניכר ממנו על יצוא וצמצום היקפי היצוא של החברות בענף פירושו פחות הכנסות למדינה ופחות יכולת לעזרה לכל המעסיקים, העובדים והמפעלים. מה לעשות? לעשות! מה ניתן לעשות? פה בדיוק צריכה הממשלה להיכנס לתמונה. ההיי-טק אינו עוד מגזר, הוא נכס כלכלי אסטרטגי, שאמנם מעסיק רק 9% מכוח העבודה במשק, אבל מפרנס אקו-סיסטם רחב מאוד, והשפעתו על כלל המשק בולטת ביותר. יש לציין שהממשלה כבר עשתה מספר פעולות לסיוע להיי-טק בעקבות משבר הקורונה, בעיקר ברשות החדשנות, שקיבלה תקציבים ויצרה מסלולים ייעודיים כדי לתת מענקים והלוואות לחברות הצעירות. מדובר ב-1.2 מיליארד שקלים - סכום שאינו מספיק. בכלל, לא יכולה להיות תוכנית אחת שתכסה את כל הבעיות והאתגרים. על הממשלה לשלב את המעסיקים בתוכניות שלה, לשמוע מה מציק להם, לנסות לעבוד יחד איתם ובעיקר לשחרר חסמים - וכאלה יש בלי סוף. במיוחד נכון הדבר לחסמים שנוגעים ליכולת של החברות הצעירות לגייס כספים ולקבל הלוואות מהבנקים. מהסקר עולה שאחוז גבוה מהחברות הצעירות בענף שביקשו הלוואות בהתבסס על כך שהממשלה הבטיחה ערבות מדינה - סורבו, כי הערבות לא סיפקה את הבנקים. המצב כל כך מייאש עד כדי כך שאחוז לא מבוטל של חברות ויתר על הפניה למסלולים אלה, בגלל הביורוקרטיה. חסם אחר הוא מעורבותם החסרה של המוסדיים בהשקעות בחברות היי-טק. אחת התופעות היותר מוזרות היא שהמוסדיים לא מוכנים להשקיע בחברות חדשניות כחול לבן, שתופסות את המקומות הראשונים בשווקים בעולם ומוערכות על ידי גופים פיננסים בינלאומיים. לדידם של אותם משקיעים, נדל"ן או חיפושי נפט הרבה יותר אטרקטיביים מהחברות המהוות את אומת החדשנות. באחרונה נעשו מספר צעדים כדי לעודד אותם להשקיע בהיי-טק, אבל זה עדיין לא מספיק. קיים החשש שללא ההשקעות האלה, החברות הצעירות יגוועו בשקט. חייבים לשנות דיסקט המשבר הנוכחי הוא אחד המשברים היותר קשים שההיי-טק הישראלי ידע, ומי שבונה על כך שעל כל חברה שנסגרת יבואו 2-3 יזמים ויפתחו חברות אחרות יכול לשכוח מזה. במשבר הזה, הרבה יותר מאשר במשברים אחרים, לאף אחד אין מושג מה יקרה מחר בבוקר. אבל בשביל זה קיימת המדינה, שיכולה לסייע לעסקים להתמודד עם הלא נודע, וענף ההיי-טק צריך להיות ראשון בסדר העדיפויות בהקשר זה. לא רק בגלל החדשנות שבו, אלא גם, ואולי אף בעיקר, מאחר שהוא מנוע לצמיחה של ענפים רבים אחרים. לא לחינם הוא נקרא הקטר של המשק. השורה התחתונה: ממצאי הסקר עגומים ועצובים, ומלמדים שאם לא יהיה שינוי, ספק אם הקטר יוכל למשוך את יתר הקרונות כמו בעבר, ואולי בכלל הוא לא יוכל להמשיך לנוע, בוודאי אם לא יהיו לו יעד ומצפן. לקיומם של אלה יכולה וצריכה לסייע הממשלה.

שירותי בריאות כללית פרסמה בסוף השבוע מודעה, שלפיה היא מחפשת מועמד לתפקיד ראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל וסמנכ"ל הארגון. המועמד שייבחר יחליף, ככל הנראה, את משה שדה, מנמ"ר הקופה המכהו בתפקיד זה כיום, והוא עתיד להתקדם לתפקיד אחר בשירותי בריאות כללית, טרם פורסם לאיזה. שדה נכנס לתפקידו כמנמ"ר שירותי בריאות במרץ 2017 והוא החליף את המנמ"ר הוותיק, יחיאל גפנר. בטרם הגיע לכללית שימש שדה במשך חמש שנים כמשנה למנכ"ל של בית החולים סורוקה, לשם הגיע לאחר שעבד בכללית ומילא שורה של תפקידים בכירים. שדה היה אמון על כל נושא מערכות המידע והדיגיטל בעקבות החלטה אסטרטגית של הקופה, והוביל שורה של  מהפכות בתחומים אלו. בחודשים האחרונים עמד שדה בראש ההיערכות של הכללית לטיפול במגיפת הקורונה - הן ברמה הפנים ארגונית, כאשר גולת הכותרת הייתה טיפול מלא של הכללית בלקוחותיה מרחוק הן במרפאות הקהילה והן עבור המטופלים בבתי החולים, ומעבר של מרבית העובדים לעבודה בבית, כמו גם ברמת היישום של מערכות וטכנולוגיות של  רפואה מרחוק, שהיו גולת הכותרת בטיפול בקורונה. שדה זכה לשבחים רבים על תפקודו בקורונה. שדה יהיה אחד הדוברים המרכזיים בוובינר Corona Digital Health של אנשים ומחשבים, שישודר בשידור חי על פלטפורמת זום ביום חמישי 4.6.2020 פרסום המשרה יעורר עניין רב בשוק, מאחר שמדובר באחד מתפקידי המנמ"רים הבכירים ביותר הן במגזר הרפואי והן בשוק הציבורי הארגוני בכלל. הכללית היא ארגון הבריאות הגדול ביותר במזרח התיכון, והיא משרתת  4.5 מיליון מבוטחים ועוד חצי מיליון מטופלים של קופות אחרות. בישראל היא מחזיקה בנתח שוק של 52% ויש בבעלותה 14 בתי חולים. דרישות התפקיד  ותיאורו דרישות התפקיד למועמד שייבחר הם: אחריות למערכות מידע, תשתיות תקשורת, דטה, דיגיטל, רפואה מקוונת, סייבר. כמו כן יתבקש להכין תוכנית אב רב-שנתית להשקעות ופיתוח בתחום אחריותו, הובלת חדשנות, פיתוח ואיתור טכנולוגיות חדשות לניהול המידע והאונליין. דרישות השכלה:  תואר ראשון במערכות מידע, תואר שני במינהל עסקים או מינהל מערכות בריאות. כמו כן, נדרש ניסיון מקצועי של יותר מ-10 שנים, מתוכם שש שנים בתפקיד ניהולי בכיר בארגון גדול, רצוי ציבורי. הקופה מבקשת לסיים את תהליך הבחירה בתוך  זמן קצר, ולכן המועד האחרון להגשת המועמדות הוא 11.6.2020.

בבילון הודיעה הבוקר (א') כי היא רוכשת את השליטה בשתי חברות IT - אורנטק ו-ITmyWay. השווי הכולל של שתי העסקאות עומד על כ-5.5 מיליון שקלים והן הרכישות הראשונות שהחברה מבצעת תחת המנכ"ל החדש, שי אוזון. אורנטק היא חברה ותיקה, בת 30 שנים, שעוסקת במתן ייעוץ והטמעת מערכות מידע בתחום ניהול הפרויקטים, וגם באבטחת מידע. יו"ר החברה ומי שייסד אותה הוא יוסי תדהר, שבשנות ה-80' ייסד את מערך ניהול התוכניות באלביט. כמנכ"ל שלה משמש צבי (ציקו) חפץ. היא מעסיקה כ-150 עובדים. בבילון תרכוש 51% ממניות אורנטק תמורת כ-4.8 מיליון שקלים, כאשר תדהר וחפץ ימשיכו להחזיק ב-49% הנותרים. על פי ההסכם, בבילון תוכל לרכוש את יתר המניות בשני שלבים נוספים עד סוף השנה הבאה. ITmyWay, שקיימת כ-15 שנים, היא שותף זהב של סיילספורס ונותנת מאז 2017 שירותי ייעוץ והטמעה של מערכת ניהול הלקוחות שלה. החברה מעסיקה כ-50 מומחי סיילספורס ומפתחים. בבילון תרכוש 60% ממניותיה תמורת כ-600 אלף שקלים. העסקאות הללו תואמות את האסטרטגיה החדשה של בבילון, שנוסדה כתוכנת תרגום, להיות חברת IT. אוזון אמר כי "רכישות אלה הינן הסנונית הראשונה למהלך שעליו הצהרנו בתחילת השנה, של שינוי האסטרטגיה של בבילון והפיכתה לחברת שירותי מחשוב מתקדמים. בחרנו בשתי חברות בצמיחה, שמשרתות לקוחות רבים וגדולים. בכוונתנו לשלב את היכולות שלהן בתוך מגוון שירותים ומוצרים שיהוו את בבילון המתחדשת". הרכישות מתבצעות לאחר שקרן אלפא רכשה את השליטה בבבילון. הקרן מתמחה בהשקעות ארוכות טווח, הכוללות ניתוח מעמיק ובחינת השווי הכלכלי של החברות אל מול המחיר בבורסה. גבי דישי, שותף מנהל בקרן אלפא ודירקטור בבבילון, ציין כי "אנחנו מאמינים כי הניסיון והידע שיש בקרן בבחינת השקעות לטווח ארוך, ביחד עם ההיכרות העמוקה שיש לאוזון בתחום מערכות המידע (אוזון היה בעבר מנכ"ל וואן - י"ה) תביא את בבילון להיות אחת מהחברות הבולטות בישראל בתחום מערכות המידע הארגוניות".

שם ותפקיד: ליזה כץ, מפתחת בצוות Kibana בחברת אלסטיק (Elastic) Kibana היא הפתרון שלנו ליצירת אנליזות, גרפים ודשבורדים עשירים ומגוונים, כדי להפוך את המידע לנגיש וזמין לעובדים בחברות, ואני עובדת בצוות מאז שהצטרפתי לחברה. מכיוון שהמוצר שלנו מבוסס קוד פתוח, אחד הדברים המשמעותיים בשבילי הוא העובדה, שאני תורמת קוד שיכול לשרת ארגונים גדולים, אך גם ארגונים קטנים ועמותות ללא מטרת רווח, כדי להשיג הבנה טובה יותר של הנתונים בעסק שלהם. בנוסף, אני לוקחת חלק בתוכנית הכשרת מדריכים, כך שיוצא לי ללמד קורס לפחות פעם בחודש. ותק בתפקיד: שנה וחודש. תפקידים קודמים: אני עובדת בתעשיית ההיי-טק מגיל 17, כולל במסגרת השירות הצבאי שלי. כשהשתחררתי מהשירות הצבאי עבדתי בשרשרת של סטארט-אפים, ולאחר סיום הלימודים באוניברסיטה עבדתי חמש שנים באיירון-סורס. השכלה / שירות צבאי: התגייסתי לתוכנית תלפיות, ממנה פרשתי לאחר שנה. שירתתי ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. לאחר השחרור סיימתי תואר ראשון בגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. משפחה: רווקה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? התעניינתי במדע ובטכנולוגיה מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד רציתי ללמוד ולהבין איך דברים עובדים, ולא הפסקתי לחקור, עד שירדתי לעומקם של דברים. מגיל צעיר תכננתי ללמוד הנדסת מכונות, כמו אבא שלי. בעקבות השירות הצבאי שלי, הבנתי שגם בתחום הנדסת התוכנה אנו בונים "מכונות וירטואליות": אנחנו מאפיינים ממשקים, בוחרים כלים, בונים רכיבים, מחברים אותם אחד לשני, עושים בדיקות אינטגרציה וכדומה, רק שהכל קורה "בדמיון". המהירות הגבוהה שבה אפשר ליצור בתחום התוכנה, יחד עם מגוון התפקידים העצום וכמובן גם התגמול הכספי ההולם,  גרמו לי לבסוף להתאהב בתחום הפיתוח ולהישאר בו יותר מ-15 שנים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? מצד אחד יהיה תמים לשלול את זה לחלוטין, אך מצד שני - אני בוחרת במודע שלא להתנהל במנטליות של מיעוט מופלה. במקום, אני בוחרת להתנהל כשווה בין שווים ולהניח שקונפליקטים מונעים משיקולים מקצועיים או אישיים, אך לא מגדריים. עם זאת, במקרים הנדירים, כאשר אני נתקלת באפליה, כלפי או כלפי קולגות (ואלה לא חייבות להיות נשים), אני לא עוברת על זה בשתיקה. אני חושבת שבמקרים כאלה חשוב לתקשר את זה ואף לפנות לממונים בעת צורך, לגישור או לטיפול. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כן, אני זוכרת איך לפני כמה שנים, קולגה לקח אותי לשיחה במרפסת, ואמר שלדעתו, ולטובתי, כדאי לי להתנהג בצורה "נשית" יותר: לצחוק יותר, להיות פחות אסרטיבית וקלילה יותר בדיונים. הקשבתי לו בסבלנות, הודיתי לו על הדאגה בחיוך, והסברתי לו שאני מתכוונת להמשיך להתנהג כמו שאני, כי אני לא פה כדי לשעשע אותו, אלא כדי לשרת את טובת הפרויקט ואת מסלול הקריירה שלי. אני אוהבת לחשוב מדי פעם על המקרה הזה, כדי לזכור שלפעמים להיות מובילה בתחומך, קל וחומר כאישה, עלול לגרום לאנשים לתייג אותך בצורה מסוימת או לא לחבב אותך.  וזה בסדר גמור.    

ערב פרוץ משבר הקורונה התנבאו כמה חזאים טכנולוגיים, כי ענף הסייבר הישראלי מיצה את עצמו. המסקנה הייתה, שעל ישראל לחפש מנועי צמיחה חדשים. אך משבר הקורונה שם לאל תחזיות אלה. המעבר של מיליוני עובדים ברחבי העולם לעבודה מהבית, השימוש הגובר בטכנולוגיות של רפואה מרחוק והתגברות הלמידה מרחוק הגדילו את משטחי הפריצה הפוטנציאליים. האקרים וארגוני פשיעת סייבר אחרים מיהרו לנצל את ההזדמנות ובכך הגדילו את הביקושים לטכנולוגיות אבטחת מידע ולתשתיות תקשורת מאובטחות. נוסף על כך, נדמה לי שמתקפת הסייבר האיראנית בסוף אפריל על תשתיות המים הגבירה את המודעות לאיומי הסייבר החיצוניים. כך גם גל מתקפות הסייבר, שפגע במאות או אלפי אתרים ישראליים במחצית מאי, ככל הנראה במסגרת מתקפת הסייבר השנתית שנערכת תחת הכותרת OPJerusalem# ויום ירושלים האיראני. כאמור, במהלך תקופות הסגר הממושכות התברר, כי אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים - כמו מוצרים לניהול ישיבות והרצאות מרחוק באמצעות ועידות וידיאו, או שרתים לשיתוף קבצים בענן - אמנם מאפשרים לארגונים ולעסקים לשמור על רציפות תפקודית, ובמקרים מסוימים אף להתנהל ביתר יעילות, אך בה בעת אמצעים אלה טומנים בחובם איומי סייבר משמעותיים. אין ספק, המעבר לעבודה מבוזרת יצר מרחב חדש של איומי סייבר. קחו למשל את רשת ה-VPN (רשת וירטואלית פרטית), המצפינה את התווך שבין המחשב לארגון, אך אינה יודעת לחסום האקרים ותוכנות זדוניות. רשת זו הפכה, מטבע הדברים, למושא התקפות מצד האקרים וארגוני פשיעת סייבר, שהסיטו מאמצים ממערכות ארגוניות לרשתות ביתיות. בהקשר זה צריך לזכור, כי חלק מעמדות הקצה שבהן עשו העובדים שימוש אינן מוצרי המחשוב של הארגון, אלא מחשבים אישיים בבתים, מה שנוצל היטב על ידי ההאקרים ואילץ את הארגונים לחפש אחר פתרונות חדשניים. האקרים אף ניצלו את המעבר לעבודה מהבית של עובדים רבים בתקופה זו כדי לבצע התקפות מסוג התקפות דיוג טלפוניות (Voice Phishing), הידועות בכינוי המקצועי Vishing, ועל ידי כך לחלץ מהם במרמה את פרטי ההתחברות לרשת הארגונית. ואכן, דו"ח של הבולשת הפדרלית האמריקאית (ה-FBI) הצביע בחודש אפריל על גידול משמעותי שחל בפשעי הסייבר מאז פרצה מגיפת הקורונה לחיינו, בהיקף של 300%-400%. במקביל, חברות אבטחת מידע והגנת סייבר דיווחו על עלייה חדה בניסיונות הפריצה מאז תחילת המשבר. ההאקרים, כך התברר, עשו שימוש ציני בתבהלה העולמית והעבירו הודעות דוא"ל זדוניות עם המילים "וירוס", "קורונה", "מגיפה" ו"חיסון", זאת על מנת לגרום למקבלי המייל להקליק על קישור זדוני. זה לא הכל, האקרים אף תקפו בתי חולים, מעבדות לאומיות וארגוני בריאות המעורבים במאמץ העולמי למציאת תרופה לקורונה, כולל מתקפות על ארגון הבריאות העולמי. המתקפות השונות כוונו הן לממשלות והן לאזרחים כדי לבצע מתקפות דיוג, מניעת שירות, כופרה ועוד. תקופת המשבר מעצימה אפוא את חשיבות הגנת הסייבר ומספקת הזדמנות עסקית לחברות בתחום אבטחת הסייבר בישראל. הצורך לספק אבטחה מקיפה עבור מוסדות פיננסיים, ארגונים בעלי גישה למידע רפואי, סוכנויות ממשלתיות ואפילו סביבות קמעונאיות מייצר ביקוש גובר למגוון פתרונות אבטחה. לסיכום, נדמה לי שהדיבורים על מיצוי הסייבר הישראלי היו מוקדמים. מוקדמים מדי. למעשה, ההיפך הוא הנכון. התגברות פשיעת הסייבר נוכח המעבר המואץ לסביבה עבודה דיגיטלית יוצרת הזדמנויות חדשות לענף הסייבר הישראלי. היא מגדילה את הביקושים לפתרונות טכנולוגיים מתוצרת ישראל, שמוכרת ומוערכת בעולם כחממת סייבר מקורית וחדשנית.   הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא.

המשבר בגלל נגיף הקורונה השפיע לרעה גם על שרשרת אספקת רכיבי המחשבים הניידים של HP Inc, חברת המוצרים הצרכניים של HP, שבדרך כלל נקראת בשמה של החברה האם. השפעה זו הביאה לירידה בתוצאות שלה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה הכספית, שפורסמו בסוף השבוע. עם זאת, מדובר בתוצאות צפויות, לנוכח התפשטות הנגיף. כך או כך, הנתונים הללו יאלצו את החברה לדחות את התוכנית הגרנדיוזית שלה לרכוש בחזרה מניות בסך כולל של כ-15 מיליארד דולר, כחלק מהמדיניות שלה להיטיב עם בעלי המניות. הדו"חות הכספיים מראים כי במחצית הראשונה של השנה הכספית, הוצאות החברה ירדו ב-5.6% ל-25.4 מיליארד דולר ואילו ההכנסות קטנו ב-5.8% למעט יותר מ-27 מיליארד. כתוצאה מהירידה הגדולה יותר בהכנסות מאשר בהוצאות, הרווח הנקי קטן ב-8.8% ל-1.7 מיליארד דולר וזה התפעולי ירד ב-9% ל-1.4 מיליארד. המגמות ברבעון המדווח היו דומות. HP רשמה במהלכו קיטון של 11.2% בהוצאות ל-11.6 מיליארד דולר. ההכנסות ירדו בשיעור דומה, אם כי מספרית, הירידה הייתה גדולה יותר. כך או כך, הן עמדו על 12.5 מיליארד דולר. מתוכן, HP רשמה ירידה של 7% בסעיף ההכנסות העיקרי שלה - המחשבים הניידים, ל-8.3 מיליארד דולר, ומכירות המדפסות רשמו ירידה גדולה יותר, של 19%, ל-4.2 מיליארד. הרווח הנקי פחת ב-2.3% ל-764 מיליארד דולר והרווח התפעולי פחת ב-11% ל-826 מיליון. הירידה ברווחים באה לידי ביטוי בחבות המס, שצנחה ב-38.6% ל-62 מיליון דולר. תוצאות נוספות מראות כי ההוצאות הגולמיות קטנו ב-11.8% למעט פחות מ-10 מיליארד דולר, הרווח הגולמי ירד ב-12.6% ל-2.4 מיליארד והרווח הגולמי השולי נותר ללא שינוי - 19.4%. ההוצאות התפעוליות קטנו ב-7.3% ועמדו על קרוב ל-1.7 מיליארד דולר. אנריקה לורס, נשיא ומנכ"ל HP, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "מגוון המוצרים ויכולות השיווק שלנו מאפשרים לנו להתמודד עם הבעיות שנגרמות כתוצאה מהקורונה. יש ביקושים חזקים למחשבים ניידים ולאספקת דיו ויש עניין רב במוצרי ההדפסה התלת ממדית. השינויים בגלל הקורונה יהוו זרז לשינוים ולחדשנות בחברה".

במשך שנים, מיקרוסופט ומי שייסד אותה ועמד בראשה, ביל גייטס, היו הנמסיס של לארי אליסון, מייסד אורקל. אלא שלפני כמה שנים, ב-2013, נפל דבר: שתי ענקיות הטכנולוגיה החלו לשתף פעולה, ומוצרי אורקל הותאמו להפעלה בסביבות הענן והשרתים של מיקרוסופט. כך, לאליסון "נותרו" שני אויבים: מארק בניוף, מנכ"ל ומייסד סיילספורס, ולשעבר בכיר באורקל, והמובילה בענן, AWS. המאבק בין אורקל לחברת הענן של אמזון קיבל באחרונה דחיפה, על רקע משבר הקורונה. למרבה ההפתעה, בחודש שעבר, כשזום, פלטפורמת שיחות הוועידה בווידיאו, שצברה הרבה פופולריות בתקופת הקורונה, הכריזה על חוזה חדש לשירותי ענן, זה לא היה עם הספקיות הקיימות שלה, אמזון ומיקרוסופט, וגם לא עם גוגל. במקומן, זום עברה לענקית ה-IT שנשכחה במרוץ בין ספקיות הענן הגדולות - אורקל. שבועיים לאחר מכן, אורקל הודיעה כי 8X8, ספקית פלטפורמת שירותי תקשורת מבוססי VoIP, עברה לענן שלה. הסיבה, לטענתה, היא חיסכון של 80% בהשוואה ל-AWS. "מלחמת מחירים מסוג חדש" מגפת הקורונה מניעה ארגונים לקצץ בעלויות ולצד זה מעצימה את המגמה של עבודה מרחוק, על הענן. אנליסטים ציינו כי המהלכים של אורקל עשויים להביא למרוץ חדש להורדת מחירים בקרב ספקיות הענן. לדברי דיפאק מוהן, אנליסט בכיר לתחום ב-IDC, "הקורונה והאימוץ הגדל של שירותי ענן ימקדו את המבט על המחיר. זו מלחמת מחירים מסוג חדש". דייב ברטולטי, אנליסט בפורסטר, אמר כי "הורדת מחירים היא הדרך שבה חברות IT ותיקות, דוגמת אורקל, מנסות להשיג נתח שוק, והמצב מקבל משנה תוקף בעת הזו, כאשר עלויות ה-IT נבחנות תחת זכוכית מגדלת. כשהמצב הכלכלי לא שפיר, המחיר מדבר". [caption id="attachment_224127" align="alignnone" width="600"] נתח שוק קטן בענן - בגלל ההתנגדות המוקדמת של ארי אליסון לכניסה של אורקל לשוק זה. צילום: יח"צ[/caption] אליסון התנגד בעבר למגמת הענן. בשל כך, אורקל נכנסה לתחום באיחור יחסי, וכעת היא אוחזת רק ב-2% מנתח השוק העולמי. זאת, לעומת 32% של AWS, כשהסיבה העיקרית לנתח זה היא היותה חלוצה בתחום. אחריה נמצאות מיקרוסופט עם Azure וגוגל, המדורגת שלישית בשוק. יחסי (בעיקר) שנאה לא יותר מדי אהבה שוררת בין שתי ענקיות הטכנולוגיה, AWS ואורקל. מארק הרד המנוח, שהיה מנכ"ל משותף באורקל, אמר ב-2017 כי "תשתית הענן של AWS היא ישנה". אנדי ג'סי, מנכ"ל חברת הענן של אמזון, אמר בתגובה כי לאורקל יש מחירים גבוהים וחוזים המחייבים לטווח ארוך, ו-"ללקוחות שלה נמאס מזה". בכנס הלקוחות השנתי של החברה באותה השנה ג'סי מתח ביקורת על אורקל והציג קריקטורה שבה אליסון הוא הבריון השכונתי. ככלל, בשלוש השנים האחרונות, בכנסים השנתיים של שתי החברות הופרחו לאוויר ביקורות ועקיצות הדדיות, איש על רעהו וחברה על הענן של המתחרה, תוך הצגת מבחני ביצועים ומדדי תמחור. הקשר של דונלד טראמפ באחרונה אורקל חשפה כי היא זו שעמדה מאחורי הצעה משותפת עם מיקרוסופט לזכייה בחוזה הענק למחשוב הענן של הפנטגון, בשווי של 10 מיליארד דולר. אף שהיא יצאה מהמרוץ בשלב מוקדם יחסית, אורקל הובילה את המאבק על המכרז ונגד AWS. למכרז הגיעו שתי מתמודדות סופיות, AWS ומיקרוסופט. ההצעה המשותפת של אורקל ומיקרוסופט נפלה, לאחר שמשרד ההגנה האמריקני הודיע כי את הפרויקט תבצע ספקית ענן יחידה. מיקרוסופט הציעה הצעה לבד ולמרבה ההפתעה ובניגוד לתחזיות, היא זו שזכתה במכרז. הקרב טרם הסתיים, הפרויקט הוקפא לכמה חודשים והמאבקים בין AWS לענקית מרדמונד נמשכים בערוצים המשפטיים. [caption id="attachment_308692" align="alignnone" width="600"] לא חבר של טראמפ. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה[/caption] אחרי הכול, מדובר גם במאבקים אישיים. אליסון, כמו צפרא כץ, מנכ"לית משותפת באורקל, מקורבים לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אליסון אף הציע באחרונה את השירותים של אורקל לממשל האמריקני לטובת המאבק בקורונה ומציאת תרופה לנגיף. מנגד, ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, הוא יעד פופולרי לציוצי טוויטר נזעמים של טראמפ - הן כי הוא הבעלים של אמזון והן כי הוא הבעלים (באופן פרטי) של הוושינגטון פוסט, שמהווה, לפי הנשיא האמריקני, חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", שהוא אוהב לחבוט בה. מעבר לכל המאבקים, האנליסטים תמימי דעה על כך שלאורקל יש דרך ארוכה לעבור כדי לערער על ההובלה של AWS בענן. על הזכייה של אורקל בלקוחות זום ו-8X8 אמר טד צ'מברליין, אנליסט בגרטנר, כי "עבור AWS, זו מכה קלילה בכנף".

רד, ספקית גלובלית של פתרונות גישת טלקום, המשיכה גם השנה במסורת שהחלה בה לפני יותר מעשור ותרמה מלגות לימוד בהיקף של 65 אלף שקל ל-13 סטודנטים וסטודנטיות. המלגות ישמשו למימון הוצאות המחיה של מקבליהן. הטקס החגיגי התקיים ברוח הזמנים – בזום. "היכולות והגמישות להסתגל לסיטואציות חדשות – ומהר - של צעירים כמוכם, יאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על מקומו בזירה הגלובלית שמשתנה לנו בקצב מהיר מבעבר״, אמר זהר זיסאפל, ממייסדי רד וקבוצת רד-בינת, בדבריו למקבלי המלגות מבית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב יפו. ״יש ירידה בלא מעט תחומים, ומסתמן מיתון עולמי, וזה ישפיע על כולנו, אבל אני צופה שבהיי-טק יהיה עודף ביקוש ולכולכם תהיה עבודה בסיום הלימודים״, העריך זיסאפל. במפגש הווירטואלי לקחו גם חלק סמנכ"לית משאבי האנוש של רד, דניאלה אילן, נשיא המכללה האקדמית תל-אביב יפו, פרופ׳ שלמה בידרמן, סגנית הנשיא לקשרי חוץ, ליאת וייס שחף, מנכ״ל המכללה, בני אלון, דיקן בית הספר למדעי המחשב, פרופ׳ גדעון דרור ודיקנית הסטודנטים, מיכל רז. לדברי פרופ׳ בידרמן, המלגות יהוו חבל הצלה משמעותי עבור הסטודנטים בתקופה המאתגרת, שבה רובם הגדול איבד את מקור הפרנסה, ועדיין הם נדרשים לעמוד בכל חובותיהם לתואר התובעני. "גם בימים הלא קלים הללו, אנו עושים הכל כדי לאפשר לכם לצאת לעולם התעסוקה מצוידים בסט של כלים שיאפשר לכם לשגשג בשוק העבודה שהשתנה לנו בין יום", אמר פרופ' בידרמן. לדברי עדי שץ, סטודנטית שנה ב' למדעי המחשב במכללה, ללא המלגה הכל כך חשובה האת היא לא הייתה יכולה לראות את עצמה מצליחה לתמרן בין עבודה ולימודים ובטח שלא מצליחה לשמור על ממוצע ציונים כל כך גבוה. "זאת השנה השנייה שאני מקבלת את המלגה, והיא נתנה לי את השקט גם בשנה שעברה ועוד יותר השנה להמשיך ולהתרכז כל כולי בלימודים ולתת את המאה אחוז שלי בעשייה מקצועית. בתקופה הכל כך מאתגרת הזו, אנחנו סטודנטים טובים יותר היום ואנשי עבודה רווחיים יותר מחר".