פחות מחודשיים לאחר הדלפת הנתונים הגדולה של חצי מיליארד משתמשי לינקדאין (Linkedin), שהוצעו למכירה בפורום האקרים, חשף אתר privacysharks דליפה נוספת של 700 מיליון רשומות של משתמשי לינקדאין. לפי הפרסום, המוכר הצהיר ב-22 ביוני כי יש בבעלותו 700 מיליון רשומות, וכהוכחה פרסם מיליון רשומות  ב-RaidForums. אתר privacysharks מדווח, כי חוקרים מטעמו בדקו את הדוגמה, ואישרו שהרשומות אכן כוללות מידע כמו שם מלא, מין, כתובות אימייל, מספרי טלפון ומידע תעסוקתי. לינקדאין הגיבה לבקשת האתר, וציינה, כי "אנו עדיין חוקרים את הנושא. מניתוח ראשוני עולה כי הנתונים כוללים מידע שנשאב מלינקדאין וממקורות נוספים. אין זו דליפת נתונים מלינקדאין, והחקירה שלנו קבעה כי לא נחשף מידע פרטי של חברי לינקדאין. שאיבת מידע מלינקדאין היא הפרה של תנאי השירות שלנו, ואנו עובדים בהתמדה כדי להבטיח שפרטיות חברינו תישמר". בדליפת הנתונים הקודמת הצהירה לינקדאין כי הנתונים כללו "צירוף של נתונים מכמה אתרים וחברות, לצד פרופילים גלויים", וכי טכנית, לא היו אלה נתונים שנגנבו. גם במקרה הזה, נראה שהנתונים הם מצבור מדליפות קודמות, אך נראה שהם כוללים נתונים גלויים וגם פרטיים. המידע המודלף מציב איום על משתמשי לינקדאין שנתוניהם נחשפו, שעלולים להיות מטרות לקמפיינים של ספאם ואף גרוע מכך – קורבנות של גניבת זהות. אמנם, הם לא כוללים מידע כמו מספרי כרטיסי אשראי או הודעות אישיות, אך האקרים מומחים יכולים להפיק מהם מידע רגיש ולו באמצעות כתובות המייל. משתמשי לינקדאין אף עלולים להיות מטרה להונאות שיפתו אותן לשתף מידע רגיש או להעביר כספים. בנוסף, האקרים יכולים לפרוץ לחשבונותיהם של המשתמשים, וכמובן הם עלולים להיות מטרה גם ליעדי פרסום ממוקד, הודות לנתונים כמו מין ותעסוקה, שחברות יכולות לנצלם לצורך שיווק. מי שחוששים כי המידע שלהם הודלף יכולים לבדוק זאת באתר Have I Been Pwned. ומי שהמידע שלהם הודלף, וגם אלה שלא – מומלץ עבורם לעדכן את הסיסמאות שלהם לחשבונות שונים, וגם לאפשר אימות דו-גורמי כדי למנוע תקיפות על חשבונותיהם.

"תחום התשתיות המשולבות באופן מעמיק (HCI – Hyperconverged infrastructure) הוא חשוב, אבל הוא הסיפור של אתמול. מה שמעניין באמת זה דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC – Software Defined Data Center). באמצעות טכנולוגיה אחודה, המשמשת כתשתית למחשוב, אחסון ורשת, ארגונים יכולים להפחית את מורכבות הניהול, ולחסוך בנדל"ן ובעלויות אנרגיה. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת גידול ליניארי, ללא פגיעה בביצועים, לצד רמת אבטחה גבוהה", כך אמר ניר הולנדר, מנהל אזורי בנוטניקס. הולנדר דיבר בפתח כנס הלקוחות השנתי של הסניף הישראלי של החברה, שנערך היום (ד') במרכז האירועי לאגו בראשון לציון, תחת הכותרת Nutanix Cloudscape 2021. את הכנס הנחה ירון כהן, שמשמש בנוטניקס כמנהל הנדסה לאזור אגן הים התיכון.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי הולנדר, "מנמ"רים ומנהלי תשתיות נדרשים להתמודד מול שלושה אתגרים בו זמנית: ההאצה לכיוון הענן, לרבות לענן ההיברידי, המעבר לעבודה מרחוק – צורך שהתחדד במהלך תקופת הקורונה, והצורך להציג התייעלות וחיסכון". נתונים כספיים הוא דיבר על הנתונים הכספיים של נוטניקס, שאותם היא הציגה לפני ימים אחדים בפני המשקיעים. "בשנה החולפת, היקף הפעילות שלנו גדל ב-25%. בעולם הענן צמחנו מהרבעון השני של 2019, אז היקף המכירות שלנו עמד על 860 מיליון דולר, ל-1.447 מיליארד ברבעון השני השנה. נתון נוסף, שמעיד על חוסן כלכלי, הוא ש-39% מהעסקאות כוללות מוצר נוסף מההיצע שלנו. כמו כן, חווינו גידול של 80% במחזור של מוצרים חדשים. יש לנוטניקס כמעט 20 אלף לקוחות – נתון המשקף גידול של 17% בשנה החולפת וזינוק של קרוב ל-50% לעומת הנתון של לפני שנתיים. מתוך 2,000 ארגוני האנטרפרייז הגלובליים הגדולים בעולם, כמעט מחצית מהם, 960, הם לקוחות נוטניקס", אמר. "בסקר NPS, שמודד את שביעות רצון הלקוחות", הוסיף הולנדר, "יש לנו ציון ממוצע של 90 בעולם התשתיות, כשהמתחרה הקרובה לנו קיבלה 50. לצד כניסת המנכ"ל החדש, ראג'יב רמסוואמי, קרן ביין קפיטל השקיעה בנו 680 מיליון דולר – שזו עוד עדות לנכונות של האסטרטגיה שלנו. עוד הודענו למשקיעים שנהיה עם תזרים מזומנים חיובי ורווחיות בשנה הכספית 2023". "בהיבט נתח השוק", אמר, "לפי גרטנר, אנחנו אוחזים ב-49% מעולם התוכנה ל-HCI, כאשר ל-VMware יש 37%. לפי IDC, אנחנו מובילים את תחום התשתית מוגדרת התוכנה, עם נתח שוק של 29%, כשלבאה אחרינו יש 15%". הולנדר סיכם באומרו כי "המומנטום שלנו בעולם, לרבות בישראל, נמשך. כך, ברבעון האחרון צמחנו בעשרות אחוזים לעומת הרבעון המקביל בשנה החולפת. בחלוף שמונה שנות פעילות בארץ, אנחנו ממשיכים להעמיק ולבסס את נוטניקס בישראל. על מאות לקוחותינו נמנים, בין השאר, בנקים וחברות ביטוח, וכן ארגונים מהמגזר הביטחוני, גופי אקדמיה, בריאות, היי-טק, תעשייה ועוד. אנחנו מציעים לארגונים בישראל אימוץ של תפיסה של ענן היברידי, המניבה התייעלות בעבודה לצד חיסכון משמעותי, עם יכולת לעשות זאת בצורה קלה ופשוטה יותר".

התנועה לזכויות דיגיטליות פנתה היום (ד') לשרת הפנים החדשה, איילת שקד, בדרישה לנצל את סמכותה ולסגור לאלתר את המאגר הביומטרי. במכתב ששיגר הבוקר ניר הירשמן מהתנועה לשרה שקד הוא מציין כי "כבר ב-2017 החליטה הכנסת להוציא את טביעות האצבע מהמאגר ולהותירו כמאגר של צילומי פנים בלבד – כהוראת שעה, לתקופה של חמש שנים". לדעת התנועה, ביכולתה ובסמכותה של השרה שקד להורות לאלתר על מחיקת המאגר, ללא צורך בחקיקה. יש לציין כי הוראת השעה עומדת לפוג ביולי בשנה הבאה, ובסמכות השרה לקצרה. הירשמן מציין במכתב שהתנועה עתרה לבית המשפט העליון נגד חוקתיות החוק כולו, ובפרט נגד ההסדר שמאפשר את הותרת טביעות האצבע. הוא מזכיר שהממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה העביר בזמנו שתי חוות דעת לשר הקודם, אריה דרעי, שקבעו כי "בהתחשב בטכנולוגיה הנוכחית, טביעות האצבע אינן נחוצות במאגר". למרות חוות דעת זו, השר דרעי החליט שהוא מעוניין להמשיך את אגירתן עד לתום תקופת הוראת השעה, והקים צוות חדש לבחון זאת. הירשמן כותב כי "השר דרעי האריך בכל פעם את הוראת השעה, בניגוד לחוות דעת מקצועיות וללא כל הסבר". "עם כניסתך לתפקיד", הוא מוסיף, "ומתוך תקווה כי תביני את הסיכונים הרבים ואת היתרון למעבר לתיעוד חכם מבלי לפגוע בפרטיות תושבי ישראל, נשמח להיפגש עמך, להציג לך את גישתנו, וכן לסייע לך לקבל את ההחלטה הנכונה ולקצר את תקופת הוראת השעה". טרם התקבלה תגובת משרד הפנים. ניר הירשמן. צילום: יניב פאר "אנחנו נתונים למעקב – אין צורך לשמור את המידע עלינו" בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר הירשמן כי המאבק של התנועה לביטול המאגר נובע לא רק מכך שאנשי המקצוע סבורים שזה מה שצריך לעשות, אלא מדובר במלחמה על הפרטיות של האזרחים, שהיא אבן יסוד בדמוקרטיה. "אנחנו נתונים במעקב מתמיד, כל הזמן, ובכל פעם שיש אירוע חריג כמו מגפה – נוגסים בפרטיות", ציין. "יש מהלכים שנעשו על ידי הממשלה הקודמת שהם בלתי הגיוניים, ואיכוני השב"כ בקורונה הוכיחו את זה היטב". עוד הוא אמר כי "אין בין המאגר לניהול רישום התושבים של מדינת ישראל כל קשר". יש להירשמן הצעות חלופיות למאגר: "אפשר לבצע בדיקות מקובלות כדי לזהות את מבקש התעודה החכמה, במיוחד אם הוא מגיע בפעם הראשונה למשרד הפנים, ואין צורך לשמור את המידע הזה בשום מקום". יש לציין כי החוק להנפקת תעודות חכמות נחקק הרבה לפני שהוחלט להכניס את השבב הביומטרי, ואין שום קשר ביניהם. הירשמן הוסיף כי "לפני 10 שנים, כאשר התרענו מפני זיופים במאגר הביומטרי, תקפו אותנו. כעת, כשאנחנו שומעים בכל יום על מתקפות כופרה, ברור שהמאגר מיותר ומסוכן", אמר. כמו כן, לדבריו, "אי אפשר כל היום להסתכל על ניהול חיי האזרחים דרך המשקפיים של טרור איסלמי. אישה שבורחת מבעלה שמכה אותה זכאית לפרטיות, מבלי שאף אחד ידע היכן היא. בישראל נרצחות יותר נשים מאלימות במשפחה מאשר על ידי טרור ערבי". עו"ד יהונתן קלינגר. צילום: גלעד אילוז "המדינה כבר מצאה שיטות לזיהוי בלי המאגר" עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות הדיגיטליות אמר שהמדינה כבר מצאה שיטות לזיהוי אנשים מבלי צורך במאגר ביומטרי, כמו צילום דרכונים ביציאה מישראל דרך הצ'יפ שקיים ממילא בתעודות החכמות. "המאגר לא תורם בכלום למניעת זיופים", אמר. קלינגר הוסיף כי "כל אדם בישראל משאיר אחריו עקבות של זיהוי באמצעות מסמכים פיזיים. אם את.ה מגיע.ה ללשכה ואבדה לך התעודה, יש סדרה של פעולות שניתן לעשות כדי לזהות אותך, כמו לבקש ממך תעודת לידה, להביא את פקיד הבנק או עורך הדין שלך – ועוד הרבה דברים. כך עושים גם למי שמבקש תעודת זהות רגילה במקום זו שאבדה לו. אין סיבה שלא יעשו זאת כאן. לעומת זאת, אם יש לך תעודה חכמה עם שבב ביומטרי והיא אבדה לך, יהיה קשה לזהות אותה, כי השבב לא ניתן לזיוף ועובדה שעד היום כמעט שלא היו זיופים – כך שגם זה מייתר את המאגר".

לבינה המלאכותית, בדיוק כמו לכל דבר במציאות שלנו, יש מחזור חיים משלה. העולם דיבר עליה בפעם הראשונה עוד ב-1956, ואז הנושא נשאר בצל כמה עשורים = עד שהוא עלה שוב לכותרות בשנים האחרונות. בעולם המודרני, רשתות נוירוניות עוברות התפתחות מהירה, ולכן חוזקתן הולכת ומתקרבת יותר ויותר לכך שהן יהיו דומות ליכולות האנושיות. על אף שעולם הבינה המלאכותית עדיין צעיר מאוד, הוא כבר הצליח להראות את הפוטנציאל העצום שלו ואת האפשרויות הכמעט בלתי מוגבלויות שהוא מציע. אלא שיש לא מעט מיתוסים על ה-AI, וכדוקטורנט שחוקר בינה מלאכותית ונמצא בתעשייה כבר יותר מעשור במגוון תפקידים ניהוליים, אני רוצה לנסות לנפץ שלושה מהם: רגולציה על תהליכי פיתוח אלגוריתמים לא הורגת יצירתיות, ואף חוסכת כסף לחברות מאז 1982 עוסקת קהילת פיתוח התוכנה באספקת מערכות בעלות איכות גבוהה. חברות טוענות לעתים קרובות כי רגולציה מחמירה (לדוגמה, תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי – ה-GDPR) מציבה אותן בחסרון ביחס לחברות במדינות עם רגולציה רופפת יותר, ומצביעה על פשרות אפשריות בין עמידה בה לקידום התחרותיות. עם זאת, אחרים טוענים שייתכן שיהיה צורך ברגולציה מחמירה יותר כדי להחזיר את האמון בכלכלה הדיגיטלית. אחד מתומכי הגולציה הממשלתית על עולם ה-AI הוא לא אחר מאשר אילון מאסק. מעבר לרמה התיאורטית, שאלה זו חשובה לחברות ולמחוקקים, לאור ההשפעות האפשריות על התחרות. הרעיון המקורי של רגולציות שונות בתחום הבינה המלאכותית היה לקדם את זכויותיהם של הצרכנים – יוזמה מבורכת. מטרת הרגולציות הינה, בין היתר, לעשות סדר ולנסות לקבוע סטנדרט פיתוח שיחסוך עלויות והתלבטויות כשהתמונה לא ברורה. מחקרים שונים מראים שלרגולציה לא הייתה השפעה חיובית או שלילית אחת ויחידה כוללת. למעשה, מדובר במגוון של השפעות סותרות באופן חלקי, המונעות על ידי האופן שבו התניות ועקרונות ספציפיים בתקנה זו או אחרת התקשרו עם המאפיינים המבניים של מודלים עסקיים מסוימים. כתוצאה מכך, נוצר שיח מעניין, שממנו ניתן להגיע לתובנות על איך ניתן לנצל את ה-"מגבלות" הרגולטוריות האלה לתכנון מערכת מוצלחת יותר. אוטופיה דיגיטלית – האם הבינה המלאכותית מובילה אותנו לאבדון או לשגשוג? שני המודלים לאוטופיה של אפלטון ומורוס הם תיאורים אידיליים, חלומות בהקיץ של יוצריהם. המושג אוטופיה (מילולית – שומקום) הוטבע על ידי מורוס, אך כיום הוא מיושם לכל מערכת או מצב בלתי אפשריים, אם כי רצויים. מגפת הקורונה האיצה עוד יותר את המעבר לדיגיטליזציה. מה שבטוח, הבינה המלאכותית היא עולם מרתק. אילוסטרציה: BigStock עם כל הכאב, המגפה הייתה אחד ממניעי השינוי הדיגיטלי הגדולים ביותר עד כה. לפני הופעתה, צריכת הדיגיטל הייתה גבוהה יותר בעיקר בכלכלות מתקדמות – ויותר מכך, בחברות רב לאומיות. בעתיד הקרוב, ונראה שגם מעבר לכך, נמשיך להיות עדים לאימוץ גדול יותר של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית בחיי היומיום שלנו, כאלה שיעזרו לנו להשיג מצב של "אוטופיה דיגיטלית". משמעות הדבר היא תלות גבוהה יותר במכונות ובטכנולוגיה, אך זה יתווה אותנו למצב של קיום הרמוני בין בני אדם, טכנולוגיה וסביבה. מה יקרה כשהיוצרים יתהפכו? השאלה היא לא האם, אלא מתי ומה מכונות יתחילו ללמד אותנו. בעוד שלימוד מכונה מתמקד ביצירת אלגוריתמים חדשים ובשיפור הדיוק של ה-"לומדים", משמעות הוראת המכונה מתמקדת ביעילותם של ה-"מורים". הוראת מכונה כדיסציפלינה היא שינוי פרדיגמה שעוקב אחר הרחבת עקרונות הנדסת תוכנה ושפות תכנות. כיום שמים דגש רב על המורה ועל האינטראקציה שלו עם נתונים, כמו גם על מרכיבים מכריעים כגון טכניקות ועקרונות עיצוב של אינטראקציה והדמיה. הוראת מכונות היא השליטה בלימוד מכונה. האלגוריתם של לימוד המכונה מגדיר מערכת דינמית, שבה המערכת (כלומר, המודל) מונעת על ידי נתוני אימון. הוראה במכונה מעצבת את נתוני האימון האופטימליים להנעת אלגוריתם הלמידה למודל יעד. לדוגמה, ביישומי חינוך, המערכת הדינמית היא סטודנטית אנושית. המורה מייעל את השיעור (כלומר, את נתוני ההדרכה) כדי לעזור לתלמיד ללמוד מודל יעד (כלומר, להשיג יעד חינוכי). אם אנחנו מוכנים לתכנן מודל למידה קוגניטיבי של התלמיד, נוכל להשתמש בהוראת מכונה כדי להנדס את נתוני האימון האופטימליים. כשמסתכלים על הרעיון כקונספט, ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שנגיע לשם. על פי ספרו של תום פרידמן, העולם שטוח, טכנולוגיה היא הכוח שמספק לנו את האמצעים להגיע לכולם ולהשפיע על כולם, מכל מקום ובכל מקום. בתור מי שמאמין מילדות שהטכנולוגיה תשנה את העולם, אני נוטה להסכים. אנחנו ללא ספק חיים בתקופה מאתגרת ומרגשת בכל מה שקשור לבינה מלאכותית – העולם מתקדם בקצב מהיר ואנחנו מוצאים את עצמנו חווים דברים חדשים כל הזמן. בעיני רוחי, אני מדמיין עולם שבו הטכנולוגיה מנטרת את הסביבה ברציפות כדי לשמור על אוכלוסייה בטוחה ובריאה יותר, ושבו היא מעניקה יכולת למדעני נתונים ולחברות טכנולוגיה לפעול באופן מדויק יותר. לכן, בעיניי, אם נתכנן בהתאם, הבינה המלאכותית תהפוך לכוח שמניע רק טוב ותאפשר למוח האנושי מרחב יצירתיות בעל ממדים חדשים. הכותב הוא מנהל מוצר ו-Chief of Staff בקבוצת הבינה המלאכותית של אינטואיט ישראל.  

בשבועות האחרונים התגברה חרושת השמועות על השעון החכם מהדור החדש שסמסונג (Samsung) עומדת להשיק כנראה בחודש אוגוסט הקרוב. ההדלפה האחרונה טוענת, כי דגם ה-Galaxy Watch 4 יכלול חיישן BIA, כמו זה המשולב במשקל גוף ומספק נתונים על אחוזי שומן, שריר ומים בגוף, ולפעמים גם צפיפות עצם. מקור השמועה בפרסום ב-Android Authority ומקס ויינבאך, כתב טכנולוגי בעל מוניטין' שלרוב מדייק בקשר למוצרי סמסונג, וצייץ בטוויטר את

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חשף פערים משמעותיים בהיקף וברמת השירותים המקוונים שהרשויות המקומיות בישראל אמורות להעניק לתושבים, כך עולה מדו"ח הביקורת על השלטון המקומי שפרסם המבקר היום (ד'), הכולל פרק נרחב על השירותים הדיגיטליים ברשויות. המבקר בדק בשורה של רשויות את היקף ואיכות השירותים, הליך הפיתוח וההפעלה של השירותים, גיוון במענים הדיגיטליים, אבטחת מידע ועוד. "אף שחלק מהרשויות צברו ידע בתחום ופיתחו מגוון רחב של שירותים מקוונים, עדיין חלקן מציע מגווון שירותים מצומצם מאוד ובערוצים שלא תמיד מותאמים לצרכי התושבים", קבע המבקר. בין היתר מצא המבקר כי רק ב-37 אחוזים מהרשויות אפשר להגיש בקשה אונליין להנחה בארנונה; 24 אחוזים מהרשויות מאפשרות בקשה לחילופי דיירים לצורך ארנונה בצורה דיגיטלית; שמונה אחוזים מהרשויות בלבד מאפשרות צ'אט עם נציג שירות; ורק שני אחוזים מהרשויות מאפשרות לבדוק באופן מקוון סטטוס בקשות. המבקר שם דגש בדו"ח על הפערים הקיימים בין הרשויות. כך למשל, כותב המבקר, נמצאו פערים משמעותיים בהיקף השירותים בין הרשויות אשקלון, נצרת, אלעד ותל שבע. השירותים אינם רציפים, פותחו ללא ראיית מסע לקוח, ובתהליכים רבים שהרשויות הללו מציעות אין רציפות תהליכית. המבקר ציין כי לאחר סיום הביקורת פיתחו הרשויות אלעד ונצרת אתרים חדשים, עם מענה לממשק המשתמש. מספר רשויות אחרות אינה מנהלת רישום ממוכן ומובנה לרמת השירות במרחב הדיגיטלי.  נדרשת אחידות. שירותי האונליין לתושב. צילום אילוסטרציה: BigStock אבטחת המידע ברשויות – לא אחידה ברמתה עוד קובע המבקר כי אין אחידות בהתמודדות של הרשויות בכל הקשור לאבטחת מידע, וכל רשות עושה זאת בהתאם ליכולותיה. המבקר גילה ליקויים בתחום האבטחה ברשויות אשקלון, נצרת, שדות דן ותל שבע. המבקר מציין בחלק אחר של הדו"ח שלו כי בשנה שעברה עשה משרד הפנים מאמצים למיפוי הפערים בין הרשויות, בין היתר על ידי איסוף נתונים וקידום תכניות, והמבקר ממליץ להאיץ תהליכים אלו. אנגלמן קובע כי אחת הסיבות לליקויים אלו הוא שאין לרשויות המקומיות גורם מתכלל ומנחה בתחום הדיגיטל ובתחום אבטחת המידע, ולכן אחת ההמלצות שלו היא לדרוש ממשרד הפנים לסיים את הליכי קביעת הגוף המתכלל, ולסיים את הקמת הגוף המתכלל. המבקר ממליץ לרשויות עצמן להרחיב את היצע השירותים המקוונים, וקורא להם לפעול להענקת שירותים אחידים לתושבים.  בחלק אחר של הדו"ח משבח המבקר את הרשויות על התפקוד שלהן בזמן חירום ובתקופת הקורונה, ועל שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף, מטה ישראל דיגיטלית ועוד. אבל, למרות השת"פ היפה, המבקר קובע כי לא קיים מתווה מסודר הכולל הנחיות מקצועיות להקמת הפלטפורמות הדיגיטליות, שיאפשרו לרשויות להעניק שירותים חיוניים בזמן חירום.

מועצת הביטחון של האו"ם קיימה אתמול (ג') את הפגישה הרשמית הראשונה שלה בנושא אבטחת סייבר. ברקע הדיון עמדו היחסים המתוחים בין המעצמות רוסיה וארה"ב, ועליית הפעילות בחזית מתקפות הסייבר, שעל פי האו"ם תיצור יותר ויותר סכנות ותפתח את הדלת לסוגים חדשים של סכסוכים. איזומי נקמיצו, מזכ"לית האו"ם לענייני פירוק נשק. צילום: ויקיפדיה במהלך הדיון, שנערך אונליין, אמרה איזומי נקמיצו, מזכ"לית האו"ם לענייני פירוק נשק כי "בזמן שהטכנולוגיות הדיגיטליות ממשיכות לחולל מהפיכה בחיי האדם, עלינו לשמור על עירנות בהבנתנו את השימוש הזדוני בטכנולוגיות אלה, שעלול לסכן את ביטחונם של הדורות הבאים". לדברי נקמיצו, טכנולוגיות חדשות בוחנות יותר ויותר את הסטנדרטים החוקיים, ההומניטריים והאתיים בעולם, תוך סיכון השלום והביטחון העולמי. במובן זה הצביעה נקמיצו על "הגידול הדרמטי" בשימוש זדוני בטכנולוגיות בשנים האחרונות, החל ממסעות דיסאינפורמציה ועד התקפות על רשתות מחשבים. להחיל את החקיקה הבינלאומית הקיימת או לכונן כללים חדשים? הסוגיה עלתה לאחרונה לסדר היום, עקב גל התקפות הסייבר שהושקו נגד חברות אמריקניות על ידי קבוצות האקרים שמוצאן מרוסיה, ושלהן לעיתים קשרים עם השלטונות במדינה. בין המקרים הללו נכללת למשל ההתקפה נגד חברת קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline), שבבעלותה רשת צינורות הנפט הגדולה ביותר בארה"ב. מתקפה זו השפיעה על אספקת הדלק בחופה המזרחי של ארה"ב במשך מספר ימים, גרמה לקולוניאל פייפליין לשלם דמי כופר בסך כחמישה מיליון דולר, ועוררה תהיות אודות פגיעות מהותיות בתשתיות חיוניות באמצעות לחימת סייבר מטעם מדינות אויב, או בחסותן. הנושא גם הועלה בהרחבה באחרונה על ידי ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, ומקבילו האמריקני, הנשיא ג'ו ביידן, וגם עמד בליבת הפגישה שערכו מנהיגי ארה"ב ורוסיה באמצע החודש בז'נבה. הסדרת פעילויות במרחב הסייבר – כו או לא? ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, וג'ו ביידן, נשיא ארה"ב. צילום: BigStock את הדיון שנערך אתמול יזמה אסטוניה, שעומדת החודש בראש מועצת הביטחון של האו"ם, וששגרירה, סוון יורגנסון, ניהל את המפגש. ראשת ממשלתה של אסטוניה, קאג'ה קאלאס, הסבירה באחרונה כי אבטחת סייבר הפכה לאחד הנושאים החשובים ביותר בזמננו. "מוטלת עלינו האחריות לבנות עתיד בו כל השחקנים ימלאו אחר חובות מסוימים בהתנהגותם במרחב הסייבר", הדגיש קאלאס. למועצת הביטחון יש את הכוח לקבל החלטות מחייבות, שהממשלות החברות באו"ם מחויבות לבצע, ואולם במהלך הדיון ביקשה הנציגה האמריקנית במועצה, לינדה תומאס-גרינפילד, מהמדינות החברות בה רק לכבד מסגרת פעולה קיימת, ולא לכונן תקנות חדשות. מאידך הנציג הרוסי, השגריר וסילי נבנזיה, קרא דווקא לגיבוש אמנה חדשה בנושא. גם סין צידדה בקביעת כללים חדשים בתחום הסייבר. "הסיכון ברור", אמרה שגרירת ארה"ב, והוסיפה "המסגרת שהמדינות החברות באו"ם עבדו כל כך קשה לפתח מספקת את כללי הדרך. כולנו התחייבנו למסגרת זו. עכשיו הגיע הזמן להוציא אותה לפועל". לדבריה, בכדי להילחם במתקפות מסוג זה, "שיתוף פעולה הוא חיוני". השגרירה לא נקבה בדבריה בשמה של רוסיה, המואשמת לעיתים קרובות על ידי מדינות המערב באירוח האקרים או בעיסוק ישיר בתחום הסייבר, אך הדגישה את הצורך להבטיח התנהגות אחראית במרחב הסייבר, ויחד עם זאת להגן על החירויות של האזרחים באינטרנט. הדיון התרחב גם לכך שהכללים החדשים שמבקשות רוסיה וסין עלולים לפגוע בזכויות הביטוי ובחופש המידע של משתמשי האינטרנט, והשגרירה תומאס-גרינפילד הדגישה את הצורך להבטיח התנהגות אחראית במרחב הסייבר, אך יחד עם זאת להגן על חירויות האדם באינטרנט. "אותן זכויות שיש לאנשים 'במצב לא מקוון', כולל חופש הביטוי, ההתאגדות וההתכנסות השלווה, חייבות להיות מוגנות גם באופן מקוון", אמרה שגרירת ארה"ב. נבנזיה הדגיש כי למרות שלא ניתן לומר כי התחום הדיגיטלי אינו מוסדר, הדיון כיצד ניתן ליישם את החוק הבינלאומי בכל הכרוך במרחב הקיברנטי "רחוק מלהיות סגור". השגריר הרוסי האשים את מדינות המערב בבחירה להשתמש בכללים המתאימים להן, בלא התחשבות במה שיטיב עם כלל העולם.

קונפלואנט (Confluent) ושותפיה המובילים קבוצת אמן ו-KPMG ישראל הציגו בכנס הראשון של קונפלואנט בישראל בו השתתפו יותר מ-50 מנהלי תשתיות ודטה. מציג ומדגים את המוצר של קונפלואנט. לירון בן יוסף, מנהל הטכנולוגיות ב-KPMG ישראל. צילום: יח"צ בכנס הוצגו פתרונות המאפשרים לנהל Kafka בצורה יעילה יותר ומעל תשתית קוברנטיס או כשירות מנוהל, מה שחוסך משמעותית בעלויות ובתקורות ניהוליות, ולראשונה מאפשר לארגון לקבל SLA מובטח עם תמיכה ל-Kafka. ארגונים מובילים משתמשים בפתרון זה כדי לשפר את ה-time-to-market ולנהל נפח גדול של נתוני זמן אמת בכל מקום, ועדיין לחלוק זאת עם כל הארגון שלך תוך עיבוד נתונים בזמן אמת. מימין: בר אינהורן, KPMG, ינאי מילשטיין, קבוצת אמן, דניאל לוית, קונפלואנט, רונן גץ, קונפלואנט. צילום: יח"צ דניאל לוית, מנהל העסקים לישראל וקפריסין בקונפלואנט, הוביל פאנל של אופטימוב (Optimove) ו-צים, אשר דיברו על השימוש שלהם ב-Confluent Kafka כדי לבצע טרנספורמציה דיגיטלית ושבירת מונוליטים בצים והזרמת מיליארדי אירועים בזמן אמת באופטימוב. פאנל. מימין: אדם אברמס, אופטימוב, גיא יובל ברהב, צים, ודניאל לוית, קונפלואנט. צילום: יח"צ כמו כן, לירון בן יוסף, מנהל הטכנולוגיות ב-KPMG ישראל, הציג הדגמה חיה של המוצר של קונפלואנט עם אינטגרציה לכלי צד שלישי, כחלק מידע נרחב שנצבר ב-KPMG ישראל בתחום. בסיום הכנס נהנו המשתתפים מהופעת סטאנד אפ של יוסי גבני.