שוב תקלה בקלאודפלייר: שבוע אחרי התקלה הקודמת, משתמשים רבים חוו גם היום (ג') אחר הצהרים תקלה בשירות הענן הפופולרי, שלפי דיווחים השפיעה על מיליוני אתרים. משתמשים שניסו לגלוש באתרים הללו נתקלו בהודעות שגיאה כגון 502 bad gateway error. התקלה השפיעה על משתמשים במדינות רבות, כולל ישראל, שהחלו לצייץ על כך ברשת. עדיין לא ברור מקור התקלה. אחד האתרים שהתקלה השפיעה עליהם הוא Down Detector, שמאפשר לגולש לבחון האם האתר שהוא מנסה לגלוש בו חווה קשיים או נפל, כך שהגולשים המודאגים שרצו להבין מה המצב לא יכולים היו להיכנס גם אליו. בדקות האחרונות, נכון לכתיבת שורות אלה, נראה כי השירות חזר לפעול, ולו חלקית. בפעם הקודמת הסבירה קלאודפלייר שהתקלה נבעה מבעיה באחד הנתבים שאחראיים לניתוב הכתובות. אז, היא ביצעה פעולות של עקפת השרת וניתוב מחדש, ואף עבדה מול הספק שאצלו היא מחזיקה את שרתיה. התקלה הקודמת תוקנה רק אחרי שעתיים.

אחד הנושאים שעולים מדי פעם על סדר היום בעולם ההיי-טק הוא אופן ההתנהלות של חברות סטארט-אפ אל מול זה של חברות גדולות יותר, ובמיוחד גדולות מאוד. יש לא מעט אנטרפרייזים שהיו רוצים את הזריזות, הגמישות והראש הפתוח שקיימים בחברות הזנק. חלק גדול מאותם ארגונים גדולים לא מצליחים לעשות את זה, עקב כל מיני סיבות. זה דורש עבודה רבה, שינוי התרבות הארגונית ובעיקר שינוי תפיסתי. אבל לא זה המקרה של רד-האט. החברה צמחה ב-10 השנים האחרונות מכ-1,100 לכ-13 אלף עובדים ועל אף גודלה, מצליחה לשמור על הקסם והאווירה האופייניים לסטארט-אפים ולקהילת הקוד הפתוח - התחום שבו היא פועלת. הדבר הושג בין היתר באמצעות עובדים תוססים שרד-האט גייסה בתקופה האחרונה. דליסה אלכסנדר, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, מסבירה בראיון לאנשים ומחשבים על העקרונות שהנחו אותה בגיוס כוח אדם לא שגרתי לחברת הענק, שמושתת על עבודה עם קהילת הקוד הפתוח. לדבריה, "יש אתגרים בגיוס אנשים לחברת קוד פתוח כמו רד-האט, שנובעים מכך שהיא לא חברת תוכנה רגילה. זאת, משום שהחברה צמחה כחלק מקהילת הקוד הפתוח וספגנו את התרבות שלה, שמאופיינת בגמישות רבה, בעצמאות של העובדים ובתפיסה כוללת של ראש גדול". "אחד העקרונות החשובים ביותר בתהליכי הגיוס היה לחשוף את המועמדים ככל האפשר לתרבות הזו, לגרום להם להבין במדויק לאן הם נכנסים ולוודא שזה אכן מתאים להם", אמרה אלכסנדר. "לא רצינו שמישהו יצטרף לחברה אם התרבות הזו לא קוסמת לו והוא לא באמת רוצה להיות חלק ממנה. עם השנים יכולנו לראות שאחד מגורמי המשיכה המרכזיים שלנו כחברה הייתה העובדה שאנחנו שקופים, שאנחנו משתפים את המועמדים באופן מלא גם בדברים הטובים שיש ברד-האט וגם בדברים שעשויים להיות יותר מאתגרים". מה את מחפשת אצל המועמדים בתהליכי הגיוס? "אני מחפשת אנשים שיודעים להנהיג, שיודעים לסחוף אחריהם אנשים - לא בכוח הסמכות כי אם בכוח החזון. כשאני ואנשיי מנהלים את תהליך הגיוס, אנחנו בודקים מול המועמדים סיטואציות שונות שהם נתקלו בהן בתפקידים קודמים ומנסים לראות כיצד הם פתרו אותן. אם אנחנו רואים דפוס של שימוש בסמכות, כתחליף לשיתוף ורתימה, אנחנו יודעים שהמועמד הזה לא מתאים לנו. כמו כן, אני מחפשת מישהו שהוא סקרן, שמוכן לעשות את הדברים אחרת, שחושב מחוץ לקופסה, ושמסוגל להיות מספיק יצירתי כדי לשבור את המסגרות ולקחת את החברה למחוזות חדשים של אפשרויות. אלה הם דפוסי החשיבה שאנחנו מחפשים - פריצת גבולות, פתיחות, גמישות מחשבתית, וכן נכונות גבוהה לחוות שינוי ולהתמודד עם מצבים בלתי צפויים. יש אנשים שזה סיוט עבורם ואני שמחה לחסוך מהם את ההגעה למקום שלא יהיה טוב עבורם". איך זה מתיישב עם המחסור הגדול שיש באנשי מקצוע מיומנים? האם החוסר הזה לא מאלץ אתכם לעשות פשרות? "גילינו שהפשרות הללו עולות, בסופו של דבר, הרבה יותר כסף. לעומת זאת, העובדה שהצלחנו למצב את רד-האט כחברה שעובדים נהנים לעבוד בה הופכת אותה למוקד משיכה, שמאפשר לנו לצמצם בצורה ניכרת את המחסור בעובדים". עובדים - וגם משחקים לדבריה, "על מנת להפוך את רד-האט לחברה שכיף לעבוד בה, אנחנו מייצרים אווירה של משחק, גם בדברים הכי רציניים. אנחנו נותנים לאנשים להתחרות בעצמם, לשבור את השיאים של עצמם, ובמקביל לקבל על כך הרבה הערכה מהצוותים הקרובים להם ומהחברה בכלל. העובדים מרגישים שהם נמצאים בחברה שדוחפת אותם מהצלחה להצלחה". "זה מדהים כל פעם מחדש לראות עד כמה אנשים יכולים להרגיש כיף במקום העבודה שלהם אם מייצרים סביבם את האווירה הנכונה. אלה לא הכסף ולא התנאים החומריים שעושים את העניין, אלא היכולת לדחוף את העובדים לקדמת הבמה, לגרום להם להרגיש גאים בהצלחות שלהם ולאפשר לשאר הארגון להוקיר ולהעריך את זה", אמרה אלכסנדר. האם העובדה שיבמ רכשה אתכם לא מאיימת על עקרונות התרבות הארגונית שציינת? "אני לא חושבת כך. בכל המגעים שהיו לנו עם אנשי יבמ ראינו את ההערכה העצומה שיש להם למה שיצרנו כאן. הם מבינים שהתרבות של הפתיחות, העצמאות ורוח המשחק היא זו שמשמשת כמנוע שיוצר את החדשנות ברד-האט ומאפשרת לה לצמוח בקצב מהיר. אלו ערכים שיבמ רוצה לשמור עליהם ואין לי שום ספק שהעצמאות שלנו בנושא זה תישמר". מה היית ממליצה למנהלי משאבי אנוש בחברות היי-טק לעשות עם העובדים שלהם? "הייתי ממליצה להם לאתר את דור המנהיגים הבא ולטפח אותו, ולא לחכות עם זה. להגדיר לעצמם איך נראית דמות המנהיג באזורים השונים של החברה ולטפח אותה. ראיתי חברות שהיו בצמיחה מהירה ומצאו את עצמן ללא שדרת ניהול יציבה מספיק. זה בעייתי. צריך להתחיל מוקדם, ללמד, להדריך, להכשיר. זה הדבר שיצר את החוסן של החברה לאורך שנים".

זה קרה ביום א' האחרון בשעות הערב בקריית חיים - שוטר לבוש אזרחי שבילה בפארק מקומי עם אשתו וילדיו נתקל, על פי הדיווחים, בקטטה של נערים. לטענתו הוא ניסה לעצור אותה, חש מאוים על ידי הצעירים ולבסוף ירה לקרקע קליע שנתז לחזהו של סלומון טקה, בחור בן 19 בן העדה האתיופית, שנהרג כתוצאה מהירי. מח"ש בודקת את המקרה ותוצאות הנתיחה של הגופה שהגיעו מאששות, לפי הדיווח בתקשורת, את טענת השוטר היורה, אבל הציבור בכלל ואנשי העדה האתיופית בפרט זועמים, והמחאה, כדרכן של מחאות, הגיעה גם לרשת החברתית הדומיננטית מכולן - לפייסבוק, שמאות או יותר ממשתמשיה הישראלים החליפו את תמונתם או את מסגרתה בפניו של טקה, ההרוג במקרה הטראגי. הסיבה העיקרית לכעס ולמחאה - שהגיעו קודם כל לרחובות ולכבישים שמפגינים ומוחים חסמו כמה וכמה מהם בכל רחבי הארץ - היא מה שמוגדר על ידי הציבור כ"יד הקלה" של המשטרה על ההדק כשמדובר בחשודים בפלילים שצבע עורם אינו לבן. הדף המכונה "שחורים מצייצים" פרסם היום פוסט ובו נכתב: "צעירים רבים ממוצא אתיופי בקריאה ברשת: לא להתייצב לשירות המילואים. קריאה זו מגיעה בעקבות אירועים חמורים חוזרים כלפי בני הקהילה האתיופית והאירוע האחרון אשר התרחש אמש, בו נורה למוות הצעיר סלומון טקה ז"ל בידי שוטר".  חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה כתבה בפוסט שלה בפייסבוק כי "הלב בוכה וזועם על מותו של סלומון טקה. אין אדם אחד שלא מבין שאם סלומון לא היה צעיר כהה עור ממוצא אתיופי הוא היה בחיים עכשיו. צריך להיות עיוור או אכזר כדי לא להכיר בכך שבכל תרחיש ששמענו על מה שקרה שם, לו היו עומדים מול השוטרים נערים לבני עור, היד לא היתה נשלחת בכלל לאקדח. גזענות זו מחלה אכזרית שחובה למגר אותה. מעבר לתחקיר ולמיצוי הדין, המשטרה חייבת, מוכרחה, להילחם בכל הכוח בפרופיילינג בשורותיה. בהכשרה, בשוטף, בחינוך, בכל כלי". יחימוביץ' הוסיפה שהיא "כואבת ומשתתפת בהלם, בזעם, ובצער הנורא של המשפחה" וקראה למשתמשי פייסבוק האחרים להוסיף את המסגרת של סלומון טקה לתמונת הפרופיל שלה בקישור שסיפקה. גם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', המייצג את הצד האחר של המתרס הפוליטי ואת הממשל, התייחס לנושא בחשבון הפייסבוק שלו וכתב "‏עומדים כבר שעה במחלף ראשון לציון בשל חסימת הכביש בהפגנת מחאה של אחינו יוצאי אתיופיה. לא זוכר מתי עמדתי כך תקוע בפקק בהבנה ובלי להתעצבן. מחיר נסבל בהחלט של מחאה דמוקרטית צודקת מאין כמוה. ובעיקר פקק שהוא לא באחריות שר התחבורה..." וצירף סמיילי קורץ לפוסט. בשנים האחרונות נהרגו בתקריות עם המשטרה עוד 13 חשודים, לכאורה, ממוצא אתיופי. העיתונאית והפעילה החברתית חני קים העלתה פוסט ובו ציינה שמות של קורבנות אתיופיים אחרים לאלימות משטרתית וכתבה: "אלי סבהט ז"ל, מלקמו ז"ל, אילן טפרה ז"ל, יוסף סלמסה ז"ל, אברהם דמתי ז"ל, סלומון טפרה ז"ל, רפאל רדאי ז"ל, אהרון מקונן ז"ל, גשאו מולא ז"ל, שחר ממן ז"ל, יהודה ביאדגה ז"ל, סעדי מהדי ז"ל, איתמר אביטן ז"ל, סלומון טקה ז"ל, רק בן 19". הפעיל החברתי והמוזיקאי אלברט סופר העלה פוסט, בטרם הודיע שהוא יוצא לאזור הקריות להפגנה פיזית, ובו כתב כי "לא מצליח להרים את היום הזה. ביטלתי פגישות. עושה מה שלא סובל דיחוי, עובד לאט, בנשימה כבדה, בלי מוסיקה ואפילו לאכול אין לי חשק. איך נער בתחילת חייו הופך בין רגע לתמונת פרופיל שרבים מחליפים בפייסבוק מתוך הזדהות? איך אמורים ההורים שלו להמשיך את חייהם השבורים הלא קלים ממילא? חושב על כל הנערים ממוצא אתיופי שיצא לי להכיר במסגרת עבודתי כמדריך בחסות הנוער. על כל הסיפורים שסיפרו לי, על האלימות המשטרתית האוטומטית והמובנית שספגו רק כי הם שחורים ומסומנים כמסוכנים מראש. כשאני לרגע מעז לתת למחשבה שלי לנדוד לעבר ילדי, ומה הייתי עושה אילו, חס ושלום… אני מתמלא בזעם אלים ויודע שהייתי רודף את האחראים לגבות מהם את מחיר הדמים עד סוף ימי", וציין אף הוא את שמות ההורגים שקדמו לטקה, הקורבן האחרון. גם בטוויטר הביעו רבים מחאה באופנים שונים על המוות הכואב. המאייר אוריאל פלד למשל פרסם איור שבו אקדח שכל כדוריו הם אנשים כהי עור. סלומון טקה ז"ל pic.twitter.com/PMiKbvfEDG — קריקטוריאל ! (@caricaturiel) 2 ביולי 2019  

צרכי המוקד הטלפוני משפיעים על תחומים שבכלל לא חשבתם שהם קשורים למערכת ניהול המוקד, כמו מערכת CRM, ספק אינטרנט, תצורת רשת משרדית, ציוד רשת ורוחבי פס. לפני שאתם מתחילים להרים טלפונים לספקים ולחפש את הצעת המחיר הזולה ביותר (בנושא חשוב זה לפעמים הזול מצריך הרבה יותר עבודה, בזבוז שעות עבודה וכאב ראש) מומלץ שתענו על השאלות הבאות: מהם צרכי המוקד מבחינת טלפוניה ומערכת ניהול המוקד? ספק הטלפוניה צריך לתת לכם פתרונות ושירותים שיענו על צרכים ואתגרים ארגוניים המאפיינים את העסק שלכם. במודל SaaS (ר"ת software as a service) ניתן לבחור את השירותים המתאימים לכם בדיוק כמו כפפה ליד. מה יקרה בעוד שנה מהיום כשהעסק שלכם יגדל? התפתחות העסק בעולם הטלפוניה מתבטא בצורך בפיצ'רים מתקדמים ומורכבים, בעלייה בשימוש בדקות השיחה (בישראל ובחו"ל) וכן בצורך במספרי טלפון רבים בנוסף על ציוד טלפוניה ורשת. מיותר להחליף ספק טלפוניה לאחר תקופה קצרה כי אין ביכולתו לענות על הצרכים הטכנולוגיים, או לא מסוגל לתמוך בפעילות טלפונית אינטנסיבית. כמה ספקים אתם צריכים? היום חברות טלפוניה מספקות מגוון שירותים, כך שמספיק ספק אחד בלבד ואין צורך להתפזר ולהתנהל מול מספר ספקים שונים. ככל שתעבדו מול פחות ספקים, כך ההתנהלות היומיומית שלכם תהיה קלה יותר. מה עם הגיבוי ויציבות המערכת? מערכת הטלפוניה היא ליבת הארגון לכן חשוב שה-Down Time יהיה נמוך ככל שניתן. מסיבה זו חשוב תמיד לשאול באיזו תצורה בנויה המערכת, האם יש לה מערכות גיבוי ומה קורה בזמן תקלה. איזה שירות ותמיכה תקבלו? בררו מהם גבולות השירות שהספק מתחייב אליהם; איזה סוגי הדרכות הוא מספק על המערכת; מהן שעות פתיחת מוקדי השירות והתמיכה; ומהו ה-SLA לפניות שונות. חשוב מאוד ששעות המענה הטכני יהיו נרחבות ככל שניתן. מה סוג מרכזייה? ההמלצה שלנו היא מרכזיית IP מבוססת ענן. כיום רוב הספקים מתבססים על טכנולוגיית IP Centrex (מתבססת על רשת האינטרנט), אז השאלה העיקרית היא ענן או לא ענן. אחד היתרונות המרכזיים במרכזייה בענן הוא עמידה בתקני שרידות מערכת גבוה המסופקים על ידי צד ג', ועדכוני מערכת שותפים ואוטומטיים בפיצ'רים ושירותים מתקדמים. במרכזיית IP שאינה מבוססת ענן אתם אלה שתהיו אחראים באופן מלא ליציבות ותחזוקת המערכת, במקום שספק הטלפוניה יבצע זאת בעבורכם באופן אוטומטי. מלבד זאת, תאלצו להיות ערים בנוגע לעלייה לאוויר של פיתוחים וחידושים ולבצע את העדכונים בעצמכם. מה בנוגע לטופולוגיית הרשת? אם בחרתם לעבוד עם מרכזיית IP שמתבססת על רשת האינטרנט, עליכם להקדיש מחשבה למבנה הרשת שלכם: א. רוחב פס - שיהיה רחב מספיק על מנת שיוכל להכיל את כלל פעילות הארגונית. ב. מבנה הרשת - האם רשת הטלפוניה והמחשבים נמצאים על אותה הרשת, או שכל אחד מהם על רשת נפרדת? אנו ממליצים על רשת נפרדת לטלפוניה למטרת בידודה (פיזית או לוגית) מרכיבי רשת שיכולים להעמיס עליה ולפגוע בפעילות הסדירה. ג. גיבוי - במקרה של תקלת אינטרנט אצל הספק או התשתית, חשוב מאוד שיהיו ספק ותשתית נוספים זמינים מיידית בכדי ששגרת העבודה היומית לא תפגע. עדיף לרכוש ספק גיבוי המתבסס על תשתית שונה מספק ברירת המחדל. ד. ציוד רשת - מומלץ ביותר לרכוש ראוטר, שמסוגל לבצע תיעדוף הדטה הטלפונית על גבי כל דטה אחרת. מהי האינטגרציה למערכת CRM/ERP? אינטגרציה בין המערכות תקל על העבודה, הן של הנציגים בזמינות מידע מיידית והן של מנהל המוקד בביצוע אופטימיזציה ובקרה על ידי דו"חות והאזנה לשיחות. חשוב לבחור מערכת ניהול לקוחות שבאופן וודאי מבצעת אינטגרציה עם מערכת הטלפוניה שלכם. לאחר שבדקתם לעומק את כלל הנושאים ושאלתם את כל השאלות הנכונות את הספקים האופציונליים, כעת ניתן רק לקבל את החלטה סופית במי לבחור. הכותב הוא מנכ"ל חברת Voicenter

מחסן דואר של חברת פייסבוק, הצמוד למטה הענקית במאנלו פארק, פונה אתמול (ב') לאחר שבדיקה שגרתית מצאה שק דואר ובו ככל הנראה חבילה שהכילה גז עצבים מסוכן מסוג סארין. התקשורת והחברה לא דיווחו על נפגעים באירוע ולא על חשודים בשליחת החומר לחברה. השק המסוים הגיע בסביבות השעה 11 בבוקר (לפי השעון המקומי) לאחד מחדרי הדואר של החברה, כך נכתב בהצהרה של פייסבוק לתקשורת. הרשויות שהוזעקו למקום הטילו סגר על האזור וערכו בו בדיקות נוספות. דובר החברה, אנת'וני הריסון, אמר כי ארבעה בניינים פונו מעובדים אך שולאחר זמן מה לשלושה מהם הורשו האנשים לחזור, כשהם נמצאו נקיים מהגז המסוכן. [caption id="attachment_294295" align="alignnone" width="600"] השפעת גז הסארין על בני אנוש. אילוסטרציה: BigStock[/caption] הסריקה השגרתית גילתה סארין כל דבר דואר פיזי שנכנס למטה של הענקית עובר כעניין של שגרה עיבוד ונבדק על ידי מכונה. אתמול בבוקר הבדיקה הזו גילתה באחד השקים סימנים לגז הסארין, אך מפקד כוחות לוחמי האש של מאנלו פארק אמר לתקשורת כי לא בטוח שאכן מדובר בגז העצבים ואפשר שהאבחנה של המכשור הייתה שגויה. הוא ציין ש"כרגע אין לנו אף אחד שיש לו סימפטומים (תופעות לוואי - ג"פ)", וזאת למרות ששני עובדים באו במגע עם השק. ה-FBI מסייעת בחקירה, כפי שקורה באירועים שכאלו. המרכז הפדרלי לבקרת מחלות, ה-CDC, ומניעתן אומר כי גז הסארין - המשמש כאמצעי לוחמה כימי - הוא נוזל צלול, חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם שיכול להתאדות ולהתפזר בסביבה, ושמגע איתו יכולים לעורר סימפטומים בתוך שניות. פגיעה של סארין בעור עלולה לגרום להזעה ולעוויתות שרירים, וחשיפה למינונים גדולים שלו עלולה לגרום לשיתוק ולכשל נשימתי המוביל למוות. עם זאת אמר ה-CDC כי אנשים שנחשפו קלות לגז הרעיל בדרך כלל מחלימים לחלוטין מהפגיעה. לפייסבוק יש, מן הסתם, לא מעט שונאים ואויבים אך לא פורסמו כל הנחות מי עלול לעמוד מאחורי המעל. זו אינה הפעם הראשונה שמבנים בקמפוס של פייסבוק במנלו פארק מפונים עקב חשדות לסכנה מוחשית. בדצמבר 2018 התקבל ביחידה למניעת פשיעה של משטרת ניו-יורק איום על פצצה שהונחה במטה במאנלו פארק. לאחר הפינוי של העובדים ושעות ספורות של סריקת האזור הכריזה המשטרה כי לא מצאה כל חומר נפץ.  

שם: שרית הרשברג איגנה. תפקיד: מנהלת הפיתוח של מחלקת הטכנולוגיה במטח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית). ותק בתפקיד: כ-4 שנים. סה"כ כ-20 שנה בתחום. תפקידים קודמים: ראש צוות פיתוח במטח, ארכיטקטית ומפתחת תוכנה במטח. השכלה / שירות צבאי: תואר ראשון בהנדסת תוכנה וניהול תעשייתי B.sc. משפחה: נשואה +2. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כבר בתיכון לימודי המחשבים דיברו אליי, תחום מרתק עם מגוון אפשרויות להתפתחות. גם המחשבה על התפתחות העתיד הראתה לי שיש לי מקום למצוא איך אני משתלבת, תורמת ומתקדמת. במטח מצאתי חיבור נכון בין פיתוח תוכנה לעולם של החינוך. עברתי מספר תפקידים: מפתחת תוכנה, תפקידי ניהול צוות ולמשרה הנוכחית, שהיא ניהול מחלקת הפיתוח. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? עצם השאלה מייצרת בעיני אפליה, זאת לא שאלה שהיו שואלים גבר, ואני לא מרגישה אותה במקום העבודה. אני אכן מודעת למספר פערים שקיימים, אבל לפי ראות עיני זו בעיה שמתחילה בתהליך החינוך. בנות פחות מרגישות בטוחות ביכולת שלהן להשתלב בתחומי המדעים וההנדסה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כבר בשלבי החטיבה מורגשים פערים בכמות הבנות מול הבנים בתחומים אלה. בעיני זה מה שמביא לשוק העבודה פחות מועמדות ועצם זה מייצר פערים. לכן לי חשוב גם כאם שמגדלת שתי בנות שלא תחשושנה מכניסה לתחומים האלה ושהן תדענה שהן מסוגלות לעשות כל מה שיבחרו. בנוסף, אני מנסה לשלב מתכנתות לצוות הפיתוח ולייצר איזון בקבוצה. רק השנה שילבנו שלוש מתכנתות נוספות.

האם גוגל מנסה להמציא מחדש את "גלגל הקוד הפתוח"? בכנס המפתחים שערכה במאי האחרון, נתנה ענקית האינטרנט אישור רשמי לכך שהיא אכן מפתחת מערכת הפעלה חדשה בשם פוקסיה (Fuchsia), זאת לאחר ששמועות עליה החלו להתפרסם עוד באוגוסט 2016. אתמול השיקה גוגל אתר רשמי לפרויקט מערכת ההפעלה החדשה, בשם fuchsia.dev, המספק את קוד המקור ותיעוד מפורט של המערכת, המיועד למפתחים, ואין ספק שהוא מעיד על רצינותה של גוגל בנוגע לפרויקט. האתר מגדיר את פוקסיה כ"מערכת הפעלה מודולרית, מבוססת-יכולות, שהיא לא לינוקס", וזהו אחד ההבדלים העיקריים בינה ובין מערכת אנדרואיד, המבוססת לינוקס. המערכת החדשה מבוססת על קוד פתוח עם ליבת-מיקרו חדשה לחלוטין, בשם זירקון (Zircon). זירקון מציעה אפשרויות רחבות בהרבה למפתחים ולשימושים, ועוצבה כדי להתאים לכל אפליקציה על מגוון מכשירים ומערכות – החל ממערכות זמן אמת משולבות ועד מכשירי סלולר ומחשבים ניידים מכל הסוגים. כתוצאה מכך עלו תהיות האם פוקסיה תהיה היורשת הטבעית של אנדרואיד וכרום OS, תוך שילוב יכולות של שתיהן ותאימות לאחור, שתאפשר להריץ אפליקציות ישנות. המערכת החדשה אמורה בעצם לרוץ על כל דבר שיש לו החל מליבת ARM של 32 או 64 ביט או מעבדי X86 של 64 ביט, ויש לה פוטנציאל לערער את השוק של מערכות ההפעלה. התיעוד באתר נועד לסייע למפתחים להתחיל בפיתוחים ניסיוניים למערכת ההפעלה, למרות שכרגע רק מעט מאוד מכשירים תומכים בה. האתר מספק  מילון מונחים, מדריך לתחילת עבודה עם המערכת לבנייה והרצה של אפליקציות וגם תיעוד על דרך הפעולה של פוקסיה, שהיא מודולרית יותר בעיקרה וסקלבילית. בינתיים, התגובות בשוק נלהבות למדי, למרות שעדיין אין מידע על השימוש הצפוי במערכת, אבל המומחים מעידים שפוקסיה היא מערכת הממוקדת בתאימות חוצת פלטפורמות, שתהיה חיונית למפתחים ולפיתוחים המוניים. המערכת החדשה דרמטית גם מבחינת המפתחים, שייאלצו כעת להשתמש בערכת הפיתוח Flutter במקום ב-Dart. יתרונה הגדול של Flutter הוא בהיותה כלי חוצה פלטפורמות, המאפשר למפתחים לבנות אפליקציות שמתאימות הן לאנדרואיד והן ל-iOS של אפל תוך שימוש באותו בסיס קוד. למרות שגוגל הכחישה בעבר שהיא מתכננת להחליף את אנדרואיד בפוקסיה בעתיד, ייתכן שהמערכת הניסיונית החדשה תתמוך גם באפליקציות אנדרואיד.

מיקרוסופט יוצאת מתחום הספרים האלקטרוניים. החל מהחודש אלו יחדלו להימכר ולהיתמך בחנויותיה. הסיבה לשינוי נעוצה כנראה בשיקולים כלכליים ובחוסר הרווחיות של השוק הנישתי הזה בעבור ענקית כמו מיקרוסופט, אבל טכנית הדבר נובע מכך שהחברה תסיר את שרת ה-DRM שלה, כך דווח על ידי VICE. משמעות הבשורה הלכה למעשה היא שכל מי שקנה ספר אלקטרוני מהענקית מרדמונד יגלה לפתע שהתוכן לא פעיל עוד.  כדי להבין מה בדיוק יתרחש יש צורך להכיר את המושג DRM - ראשי תיבות המייצגות את המילים Digital Rights Management, או בעברית 'ניהול זכויות דיגיטלי' - מערכת המסייעת להגן על זכויות יוצרים של מוצרי מדיה דיגיטלית. מטרת המערכת הזו היא להבטיח שדברים כמו ספרים אלקטרוניים, מוזיקה וחומרים אחרים המוגנים בזכויות יוצרים אינם מופצים באופן בלתי חוקי, וכן שהם מוגנים מפני וירוסים שונים. ברגע שמיקרוסופט תסיים את התמיכה ב-DRM - התוכן יעלם! החזר אוטומטי על סכום הרכישות - אבל מה עם ההערות? שלא כמו אמזון, המובילה את הקטגוריה של ה-eBooks, מיקרוסופט מעולם לא בנתה יישום ייעודי לקריאת ספרים דיגיטליים. משתמשים נאלצו להשתמש בדפדפן Edge שלה בכדי לרכוש אותם, והחברה החליטה בסופו של דבר לצאת מהתחום, לאחר שהבינה כי לעולם לא תוכל לתת לאמזון פייט בזירה המסוימת. "החל מה-2 באפריל 2019, הקטגוריה של הספרים ב-Microsoft Store תחל להסגר", הודיעה החברה כבר לפני שלושה חודשים, כשהכינה את הלקוחות לשינוי, והסבירה כי "למרבה הצער, משמעות הדבר היא שהחל מיולי 2019 הספרים האלקטרוניים שלכם כבר לא יהיו זמינים לקריאה, אבל תקבלו החזר מלא בעבור כל רכישות הספרים". לפי הסבר החברה, ההחזר הכספי ללקוחות יגיע אוטומטית.  העניין הוא שלמשתמשי ספרים אלקטרוניים - שלא כמו לקוראי ספרי נייר, שלרוב לא ינהגו כך - יש אפשרות להוסיף לתוכן סימונים והערות שוליים שאינם פוגעים בספרים. כעת, משום שהתוכן של הספרים הללו יאבד - גם התוספות של המשתמשים יעלמו כשהספרים יסולקו מה-Microsoft Edge. החברה הסבירה כי לקוחות שעשו סימנים על הספרים האלקטרוניים שלהם יקבלו זיכוי נוסף בסך 25 דולרים כאשר ההחזר שלהם יעובד. מהסיפור הזה כדאי לקחת בעיקר מסקנה אחת: מרביתנו לא מקדישים מחשבה לרעיון שספרים אלקטרוניים שקנינו באמזון ובמקומות אחרים, או שספריית המוזיקה שלנו ב-iTunes (כולל פלייליסטים שעבדנו עליהם קשה) עלולים יום אחד להיעלם. אנחנו מניחים שהדברים האלה פשוט תמיד יהיו שם. הרי שילמנו בעבורם, אחרי הכל. מוטב אולי לרענן את הלך המחשבה ולשקול מראש מה יקרה אם יום אחד השירות יסגר. וגם אם הכסף יוחזר, עדיין כל התוכן הזה שנקשרנו אליו יעלם לגמרי.